כשהתחלתי לכתוב את הרשומה הזו, רציתי להאיר פינות של מיקרו-התנגדות. רציתי לשתף סיפורים של אזרחים קטנים במידל-איזראל, שמנסים לחיות עם המצפון שלהם בשלום, בתוך הנפילה החופשית של הדמוקרטיה, חירויות הפרט וערך החיים שמתרחשת כאן מאז 2022. 

בחודש שעבר נחשפתי לעוד פינה כזו. השתתפתי בסדנת "תקשורת מקרבת" בזום, שאורגנה על ידי "עומדים ביחד", שם התוודעתי לסיפורו של יואל (שם בדוי), שהשכנים שלו במושב כבר לא מדברים אתו, מאז תלה על ביתו שלט ועליו המילים: "כן, שלום!"

שני ויסמן היא אזרחית, בורג בקטר המשק ואמא לשני ילדים בגילאי יסודי, שנמאס לה להתעצבן מהחדשות והחליטה לנסות לשנות אותן. בעלת תואר שני בתקשורת ומתעניינת בפסיכולוגיה פוליטית - איך מתגבשות עמדות פוליטיות אצל אנשים. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות גלי בהרב מיארה או ננסי פלוסי. בינתיים מתנסה במיקרו-אקטיביזם.

בעת שניסיתי לאחרונה לעזור לבני המתבגר להתכונן למבחן בהיסטוריה בנושא היישוב הציוני בארץ ישראל, גיליתי לתדהמתי עד כמה הבעיות שמפלגות את החברה הישראלית כיום אינן חדשות כלל.

אותן מחלוקות עמוקות, אותם ויכוחים נוקבים ואותן דילמות עקרוניות ליוו את היישוב היהודי בארץ כבר לפני למעלה ממאה שנים.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.