אישיות
אברהם לינקולן
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים
כל הזמן // שבת, 6 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

ההגמוניה החרדית

הבעיה היא לא היהדות.

בכעס רב קראתי בימים האחרונים את ההתבטאויות הנלוזות של אלו שחושבים שהיהדות היא הרכוש הפרטי שלהם. הגינוי הבוטה כלפי גיורים בצה"ל, ומעט קודם לכן הטינה כלפי הגיורים הרפורמים והקונסרבטיביים – אמירות כל כך צפויות, וכל כך מצערות.

ואף על פי שהן צפויות, האמירות הללו מכעיסות רבים ורבות, כאמור גם אותי. מדוע? לכאורה, העמדה הזו הייתה כל כך צפויה, שהכועסים היו אמורים לפהק לשמוע שוב את הקללות והלעג המוכרים לנו. אך בכל זאת יש כאן כעס ראוי – שכן המניע לאמירות הללו אינו מניע של יהדות, של הלכה, של אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה.

העמדה הזו כה צפויה, שאפשר היה לפהק מהקללות והלעג המוכרים לנו. ובכל זאת יש כאן כעס ראוי – כי המניע לאמירות אינו מניע של יהדות, הלכה, אכפתיות ודאגה לעקרונות הדתיים. לא באמת. מדובר במאבק על הגמוניה

במחברות הכלא שלו, תאר המהפכן הקומוניסט אנטוניו גראמשי את ההגמוניה. גראמשי ניסה להסביר מדוע "הפרולטריון", מעמד הפועלים, אינו מתמרד נגד האליטות. גראמשי טען כי אותן אליטות מחזקות את מעמדן השליט על ידי יצירת הרושם שאלו הם פני הדברים הטבעיים. על ידי יצירת הרושם שהן אמורות להיות האליטות ויצירת המחשבה שכללי המשחק בהם משחקים השחקנים הפוליטיים הם כללי המשחק שיש לנהוג בהם, ממשיכות האליטות להתל בכולנו כבמריונטות.

במקרה שלנו, כללי המשחק אינם מידי שמים, וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, ההכפשות, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה הן עמדות. עמדות שאנו לא חייבים לקבל כדברי אלוהים חיים. לא – אלו דברי רבנים, שחלקם בעזרת השם עדיין חיים.

אמנם, השליטה של היהדות האורתודוקסית בחיים בישראל היא די ברורה. במסגרת אותו סטטוס קוו ידוע לשמצה, שאפשר לדבר האם ועד כמה הוא באמת תקף כיום, הוחלט לאסדר את הדת כחלק בלתי נפרד מהמדינה.

מאיסור על תחבורה ציבורית בשבת, דרך שליטת הרבנות בריטואלי חיים כגון נישואין וקבורה ועד למינויים של רבני ערים (מכספי מסים) – הדת (היהודית בעיקרה, אך לא רק) מוסדה כחלק משמעותי מהחיים במדינה. ברבים ממוסדות אלה שולטת האליטה החרדית. למשל ברבנות הראשית. אך רק נזכיר – כל זה לא חייב להיות כך, ואפילו הדת הממוסדת במדינה אינה ציווי אלוהי.

הסיבה של האליטה החרדית לצעקות השבר בימים האחרונים מגוחכת: הרי אין ולא צפויה סכנה של רפורמים וקונסרבטיבים שיהגרו בהמוניהם לישראל. אין ולא צפויה סכנה של מאות אלפי גיורים רפורמים שיתקיימו בישראל, ויכירו, אויה לנו, בגרים מכל קצוות תבל.

התהליך הטכני עצמו כל כך ארוך שעצם הרעיון בלתי סביר. אך השנאה הבוערת כלפי התנועה הרפורמית באה מאותו מקום של השנאה החרדית לציונות בתחילת המאה ה-20 (לא של החרדיות כולה, יש לציין), ולהשכלה במאות ה-18-19 – חשש מהחדש, מהקידמה, מהאפשרות שלא כולם ינהו אחרי הרעיונות אותם "אנו" שואפים לקדם. החשש שמא השליטה לא תהיה "בידינו". ההפסד הצורב של היהדות האורתודוקסית מול החילון והרפורמה הותיר אותה בפחד, והפחד מזין את השנאה.

כללי המשחק אינם מידי שמים וההגמוניה החרדית על הדת בישראל אינה חוק טבע, אפילו לא מצווה דתית. השנאה, הציטוטים המרושעים כלפי רפורמים וקונסרבטיבים בישראל, ההסתכלות עליהם כעל מהרסי היהדות – אלה עמדות

אלא ששנאה אינה ערך יהודי. היהדות האורתודוקסית עליה גדלתי (כחילוני ממשפחה שומרת מסורות), מאמינה ב"ואהבת לרעך כמוך". היהדות שלי אינה מאמינה בקריאת קדיש בשל נישואין למגוירת בצבא, אלא בהכלת ואהבת כל מי שרוצה להיות חלק מהעם הזה.

היהדות שלי מאמינה בחיבוק של קהילות אחרות, גם אם הן מאמינות ביישום הדרך הדתית בצורה שונה מאיתנו. היא מאמינה במחלוקת, היא מאמינה ביכולת להתדיין, היא מאמינה שאפשר להגיד "אנחנו לא מסכימים איתך, אבל אנחנו מוכנים להכיר בקיומך".

ההגמוניה החרדית, אשר שולטת ברבנות הראשית, ובמידה רבה גם בפוליטיקה הדתית בישראל, לא יכולה להביא עצמה ליישום המצווה הפשוטה הזו. מכאן גם ההשקפה שלי, לפיה אותה הטינה, התיעוב העמוק כלפי הרפורמים, אינו מגיע ממקום הלכתי בעיקרו – אלא ממקום של חשש לאובדן הכוח הפוליטי והשליטה בחיי הדת הממוסדים בישראל.

החשש שמא הציבור החילוני בישראל יגלה שיש אפשרות אחרת של יהדות, שאינה האורתודוקסית-חרדית. שלאותם חילונים שרוצים לשמור במידת מה על עקרונות דתיים, יהיה לאן ללכת. שלאותם חילונים תהיה אפשרות להיות מחוברים ליהדותם, בלי להיות מחוברים ליהדות כפי שחלק מהמנהיגים החרדים רואים אותה.

עופר צ'יזיק הוא עיתונאי, דובר ואיש מדיה, מאז גיל 14. עוסק בעיתונות מתוך אמונה בעולם טוב יותר. עורך בגלי צה"ל לשעבר, וסטודנט בתכנית רודרמן לתואר שני בלימודי יהדות ארה"ב. כיום דובר חוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל ובוגר תכנית 'יסוד' מבית עתודות לישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים

בתור שמאלני, אני מייחל לכך שמרצ לא תתמודד בבחירות

הסקרים של הימים האחרונים מנבאים מחזה סוריאליסטי: מפלגת כחול לבן עשויה להגיע לשישה מנדטים בבחירות. קשה לתפוס את הנתון הזה: הרי כחול לבן גם אכלה את הדגים המסריחים, וגם גורשה מן העיר.

המפלגה לא מייצגת שום דבר, אחראית להפרת הבטחת הבחירות הבוטה בהיסטוריה, ונכשלה בכל מהלך פוליטי אפשרי ששאפה אליו. קשה להבין איפה ישנם מאות אלפי אנשים שרוצים שכחול לבן תמשיך במשימתה.

הסקרים של הימים האחרונים מנבאים מחזה סוריאליסטי: מפלגת כחול לבן עשויה להגיע לשישה מנדטים בבחירות. קשה לתפוס את הנתון הזה: הרי כחול לבן גם אכלה את הדגים המסריחים, וגם גורשה מן העיר

מצד שני, מפלגת מרצ, מפלגת השמאל-ציוני האמיתית היחידה בישראל, שקיימת עשרות שנים, שיש לה מתפקדים והיסטוריה ומסורת, לא עוברת את אחוז החסימה.

מרצ היא המפלגה הבולטת בשטח מבחינת מאבקה לטובת סיום הכיבוש, זכויות פרט ליברליות, ושותפות יהודית-ערבית אמיתית. אלו מסרים שגם היום יכולים להיות שווים גם 30-40 מנדטים.

אז איך בכל זאת מרצ כנראה לא תעבור את אחוז החסימה, וכחול לבן אולי כן? דעתי היא שמרצ לא מסוגלת לסחוף אחריה מצביעים, ולעולם לא תוכל כבר לעשות זאת. לא בגלל הערכים שלה, אלא בגלל המבנה המיושן שלה, והיעדר המעוף שלה. 

נתחיל מן המבנה: בינואר, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ ביטל את הפריימריז למפלגה. על שום מה? חוסר כבוד למתפקדים שלהם כמובן. בנוסף, במקום לחבק את הכוח המעניין של הליברלים במרצ, ניצן הורוביץ פשוט איים עליהם בבריונות כך שיחדלו משימוש בלוגו של מרצ, כדי למנוע ממרצ לאבד את הגוון האדום הארכאי שלה.

בתכלס, יש במרצ יותר מדי גורמים שלא אוהבים שמזיזים את הגבינה שלהם, אולם ברגע שאין אמונה בערכים דמוקרטיים של המפלגה, היא דומה יותר למפלגת אווירה כמו כחול לבן, שבה אין פריימריז ואין כלום, ותיעלם תוך כנסת אחד או שתיים לכל היותר. למרצ נותר רק להתקנא במפלגה מעבר לכביש, מפלגת העבודה, שכן עשתה פריימריז, במהלך שהצליח להחזיר את המפלגה מן המתים. 

בעיה נוספת היא היעדר האמונה של מרצ במסרים שלה עצמה. דוגמה? בבקשה: בישיבת הנהלה בנובמבר, מזכ"ל מרצ תומר רזניק אמר כי "לדבר על הנושא היהודי ערבי זה עיוורון מעמדי לאור המשבר הכלכלי בישראל". הרי מה יש למרצ להציע, אם לא את זה בדיוק?

בנוסף, מרצ מנסה משום מה לקרוץ כביכול למצביעי מרכז, עם שריונו של יאיר גולן, שסבור ש"השמאל לא יכול להתנתק מן היהדות", או שישראל לא מבצעת פשעי מלחמה בשטחים (אם הכיבוש בשטחים לא פשע מלחמה, אז מה כן?). השמאל דוכא כל כך הרבה שנים על ידי המסרים של ביבי, שהם התחילו להאמין להם בעצמם, במקום לומר באומץ כמה הכול מעוות כאן. 

היו למרצ כל כך הרבה הזדמנויות להתבלט ציבורית, לעשות מהלכים פומביים שיקרבו את השלום, להקים עליה אמנם שונאים מן המרכז-ימין מחד, אבל להרוויח תומכים נלהבים מהשמאל מצד שני. במקום להביא לשיח את הפינוי הגזעני של משפחות בסילוואן, את המשבר ההומניטרי בעזה, את הגדה שאוטוטו קורסת מקורונה, מרצ לא מביאה לחדשות שום דבר חוץ מהרבה גוועלד.

הבעיה היא שבמרצ נותנים תחושה שזה כל מה שהשמאל יהיה לעולם: נישה לא רלוונטית. מפלגה שכל בחירות תילחם נגד אחוז החסימה, עד שבסוף לא תעבור אותו.

הבעיה היא שבמרצ נותנים תחושה שזה כל מה שהשמאל יהיה לעולם: נישה לא רלוונטית. מפלגה שכל בחירות תילחם נגד אחוז החסימה, עד שבסוף לא תעבור אותו

אלו מסרים מרצ כן בוחרת להבליט? רעיונות מנותקים מהמציאות כמו מס מיליארדרים, מס ירושה (שהוא קצת כמו הקומוניזם עצמו: רעיון שלא משנה כמה פעמים ייכשל, תמיד יהיו אלה שיטענו שצריך לנסות שוב), העלאת מס חברות ל-30% (מה שיפגע בעיקר במעמד הביניים), העלאת מס הכנסה שולי ל-55% (לא מספיק שיש לנו את המס השולי אולי הכי גבוה בעולם, תמיד אפשר יותר גרוע) ועוד הפתעות לא נעימות. 

בואו נדבר בכנות. ברור שגם אם מרצ תעבור בבחירות הקרובות, בבחירות שלאחריהן הכל יהיה אותו דבר: אין בן אדם בעולם הזה שחושב שניצן הורוביץ, פוליטיקאי עם כריזמה של מגבת מטבח, יצליח להביא איזשהו הישג בולט ואמיתי בכנסת ה-24, שיתכן שגם היא תהיה רק חודשים ספורים.

ואם זה המצב, עדיף לשמאל שמרצ לא תתמודד, ותפנה את מקומה למפלגת שמאל אמיתית, שלא פוחדת מה יחשבו עליה במרכז מחד, ושלא מנוהלת על ידי קומוניסטים מאידך. אם השמאלנים הליברלים רוצים לראות מדינה אחרת בעתיד, צריך להבין שמרצ לא תביא אותנו לשם.

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים

"עוזרו של דרעי שלף נוסעים מרשימת המיועדים למלוניות"

נדחתה עתירת הליכוד נגד הופעת פוליטיקאים ב'אופירה וברקו' ● הקבינט דחה את ההצבעה על אישור התו הירוק וביטול ועדת חריגים למוצ"ש ● מפגינים באום אל-פאחם התנפלו על ח"כ מנסור עבאס והדפו אותו בכוח ● סקר: כמחצית ממבקשי המקלט בתל אביב על סף רעב

עוד 34 עדכונים

הדרבי המבוים של חובשי הכיפה הסרוגה

בימים האחרונים התלקחה הזירה במפתיע בין בנט לסמוטריץ' ● בנט האשים את רשימת הציונות הדתית ב"יהדות מתנשאת, מתבדלת ויהירה" ● סמוטריץ' החזיר: "בנט הולך לממשלה עם השמאל" ● אבל אסור להתרגש יותר מדי: הכל מבוים ומתואם, במטרה לעורר את מצביעי המחנה ולוודא שיבחרו בין השניים ולא ילכו לליכוד ● וזה עובד: במשותף, יש לשניים כ-17 מנדטים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 458 מילים ו-1 תגובות

במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל בארה"ב, בחר ארדן לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום ארה"ב ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות השחורות ● בשיחה עם זמן ישראל, ארדן השווה את המטעים למחנות הריכוז - אך אמר ש"אי אפשר להשוות" בין המאבקים של יוצאי אתיופיה והערבים בישראל לבין המאבקים למען צדק גזעי בארה"ב

עוד 873 מילים

הקורונה מעצימה אי-שוויון מגדרי וחברתי ומשנה את כללי המשחק

בשבוע הבא נציין שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל ● בשבוע הבא חל גם יום האישה הבינלאומי ● יותר מאי פעם, השניים שזורים זה בזה

עוד 1,196 מילים

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

סקר: למתנגדי נתניהו אין גוש חוסם, רע"מ עוברת ומרצ בחוץ

מנדלבליט דחה בקשת גנץ להכריע בשאלת ממשלת מעבר ● פעיל יש עתיד הוכה בפעילות שטח במחלף גבעת שמואל ● נתניהו לפוקס: "אנחנו הראשונים בעולם לצאת מהקורונה" ● מכה לנתניהו: בוטל ביקורו של מנכ"ל פייזר בישראל ● אחמד טיבי מתנצל על האופן שבו דיבר על ח"כ להב-הרצנו ● מנדלבליט: כהונת השרים הזמניים מסתיימת, מנו שרים קבועים במקומם

עוד 41 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה