ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.
באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.
"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.
קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.
גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.
קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.
האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.
אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.
"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".
"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".
פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.
לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".
עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".
בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".
האם גואטמלה תשנה כיוון?
שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.
נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.
"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.
"ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים"
"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".
"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".
המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.
ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.
אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.
מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.
גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.
ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".
בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.
ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.
שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל
שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.
ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.
בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".
במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.
מי אומר את המילה האחרונה?
דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".
"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.
ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .
ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.
כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).
נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.
"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.
מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".
המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".
נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".
"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.
המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".
ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו