17 מיליון אוסטרלים הצביעו והכריעו: אוסטרליה נשארת של השמרנים מהמפלגה הליברלית, זאת למרות יתרון מובהק לאופוזיציה בסקרים. "תמיד האמנתי בניסים", אמר ראש המפלגה סקוט מוריסון לקהל לאחר שנודע על נצחונו הבטוח. "הלילה זה לא עלי או עליכם או אפילו המפלגה הליברלית. זה על כל אוסטרלי שסומך על ממשלתו לשים אותו במקום הראשון".ֿ
מוריסון בן ה-51 מכהן כראש הממשלה מאז אוגוסט 2018, אז שמונה לראש המפלגה שנמצאת בשלטון מאז 2013. באוקטובר אותה שנה פורסם שהוא שוקל להעביר את שגרירות אוסטרליה מתל אביב לירושלים, ובכך להכיר בה כבירת ישראל. בסופו של דבר החליט להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל בלבד.
מוריסון מתנגד לנישואי גאים ותומך בממשל טראמפ.
המפסיד ביל שורטן, מנהיג הלייבור כיוון לדרך אחרת עבור אוסטרליה: חזרה להתערבות ממשלתית גדולה יותר בנושאים כמו משבר האקלים והכלכלה, וגם להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל.
לקראת הבחירות לפרלמנט האוסטרלי בשבת, יצאה מפלגת הלייבור המקומית בהבטחה להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית הנוכחית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל. עם זאת, היא נמנעה מלהכריז על כוונה להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, אף שוועידת המפלגה הכריעה על כך לפני חמישה חודשים.
"אנחנו תומכים בתפיסתה של הקהילה הבינלאומית, שלפיה עתידה של ירושלים צריך להיות מוכרע על ידי הצדדים המעורבים בסכסוך במזרח התיכון כחלק מהמשא ומתן לשלום", נמסר מהמפלגה לוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, שערך סקר בקרב המפלגות הגדולות במדינה על עמדתן בסוגיה זו. "מפלגת הלייבור אינה תומכת בהכרה חד-צדדית בירושלים כבירת ישראל, ובכוונתה להפוך את ההחלטה הזו לאחר שתרכיב את הממשלה".
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
הסקרים באוסטרליה מנבאים מרוץ צמוד, אבל ההערכה היא כי מפלגת הלייבור תזכה בבחירות הפדרליות שיתקיימו בשבת הקרובה, וכי ראש המפלגה, ביל שורטן, צפוי לכהן כראש הממשלה הבא.
סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)
ב-15 בדצמבר הכיר ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, באופן רשמי הן במערב ירושלים כבירת ישראל, והן "בשאיפתו של העם הפלסטיני למדינה עתידית שבירתה במזרח ירושלים". המהלך הזה התקבל באכזבה ואף במרירות מצד ממשלת ישראל, שמתייחסת לירושלים כולה כאל בירתה.
ב-6 בדצמבר 2017 הכיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל, ללא הבחנה גאוגרפית או נקיטת עמדה ביחס לגבולות העיר. ב-14 במאי 2018 העבירה שגרירות ארצות הברית את משכנה מתל אביב לירושלים.
ואולם, מוריסון, שאמר בעבר כי הוא "פתוח לאפשרות" של העברת שגרירות אוסטרליה לירושלים, הודיע בדצמבר על הקמת "משרד לענייני הגנה ומסחר" בעיר. המשרד נפתח בשקט בחודש מרץ, ללא נוכחות של נציגים בכירים מאף אחד משני הצדדים.
משרד החוץ הישראלי סירב להגיב להכרזתה של מפלגת הלייבור על כוונתה להפוך את ההחלטה בנוגע לירושלים. "לא נתייחס לדברים היפותטיים או לספקולציות", נמסר.
טקטיקה פוליטית נואשת
תשובתה של מפלגת הלייבור לשאלת הוועד המנהל של יהדות אוסטרליה באשר למעמדה של ירושלים, לא מתייחסת להבחנה שעשה ראש הממשלה מוריסון בין מזרח העיר לבין מערבה.
בלייבור תיארו את המהלך של מוריסון כ"טקטיקה פוליטית נואשת" שמטרתה לחזר אחר קולות היהודים, וטענו כי החלטתו התקבלה ללא התייעצות עם הקבינט, ובניגוד לעצתם של מומחים למדיניות חוץ ובעלות בריתה של אוסטרליה.
"למרבה הפלא, ההחלטה התקבלה מבלי להתייעץ עם אף אחד מהצדדים, הישראלים או הפלסטינים, שהסכמתם חייבת להיות הבסיס לכל שלום בר קיימא".
"לכאוס ולבלבול שזרעה ההחלטה של מוריסון יש השלכות ברורות. היא פגעה בכמה משכנינו הקרובים ביותר וגרמה נזק למוניטין הבינלאומי של אוסטרליה ולאינטרסים שלה. החלטתם הסופית של הליברלים להכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל להשאיר את השגרירות בתל אביב, היא בבחינת הבעת התנגדות משפילה כלפי מר מוריסון".
בהצהרה נטען עוד כי מפלגת הלייבור הייתה "תומכת חזקה" של ישראל עוד לפני קום המדינה. "התמיכה הזאת לא תשתנה לעולם. אנחנו רוצים לראות את העם הישראלי חי בשלום, בתוך גבולות מוכרים ובטוחים, ונמשיך להיות איתנים בתמיכתנו בישראל בקידום השלום".
בדצמבר 2018 הוועידה הלאומית של מפלגת הלייבור קראה ל"ממשלת הלייבור הבאה להכיר בפלסטין כמדינה", ותיארה את המהלך כ"בעל עדיפות חשובה".
הכרזה זו "הבהירה את רצונה של הוועידה להכיר בפלסטין כמדינה, יחד עם הכרה בכך שעניין זה יעמוד בסופו של דבר להכרעתה של ממשלת הלייבור העתידית", מסרה השבוע המפלגה לוועד היהודי – אולי כאיתות לכך ששורטן יתמוך בסטטוס קוו, ולא יצהיר על הכרה במדינה פלסטינית, ללא הסכם שלום עם ישראל.
בניגוד לכך, מפלגת הלייבור הבריטית, בראשות מבקרה הנצחי של ישראל ג'רמי קורבין, חזרה והודיעה כי תכריז על הכרה במדינה פלסטינית מיד לאחר שתעלה לשלטון.
"ממשלת לייבור בראשות שורטן תבטיח שכל החלטה שתתקבל תתרום לסיום הסכסוך בדרכי שלום ולקידום פתרון שתי המדינות", נמסר מטעם מפלגת הלייבור האוסטרלית לוועד היהודי.
באשר למדינה הפלסטינית נמסר ממפלגתו של מוריסון לוועד היהודי כי אוסטרליה מאמינה זה מכבר ששאיפות כאלה "יכולות להתממש רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הפלסטינים לישראל".
ממשלתו הבאה, כך נאמר, תמשיך "לעודד הן את הישראלים והן את הפלסטינים לעשות את הצעדים הדרושים להחייאת תהליך השלום, ולחדש את המשא ומתן על סוגיות כגון מעמדה של ירושלים, זכות השיבה, מעמד ההתנחלויות, הסדרי הביטחון וגבולותיה העתידיים של המדינה הפלסטינית".
מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
בפברואר 2017 קיים שורטן בסידני פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "חבר הפרלמנט שורטן הדגיש את אופייה הדו-מפלגתי של ההערכה שרוחשת אוסטרליה לישראל", נאמר בתצהיר של משרד ראש הממשלה בסיכום הפגישה ביניהם, שנמשכה כשעה.
בתום הפגישה אמר שורטן לכתבים כי דן עם נתניהו בסוגיית ההתנחלויות. לדבריו, הוא גינה את "ההתנחלויות והרחבתן", הגדיר אותן כ"מחסום בפני השלום", ואמר שמפלגתו תומכת "בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו".
ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.
באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.
גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.
קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.
האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.
אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".
פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.
לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".
עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".
בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
האם גואטמלה תשנה כיוון?
שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.
נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.
"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.
"ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים"
"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".
"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)
המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.
ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.
אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.
מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.
גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.
ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".
בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.
ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.
שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל
שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.
ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.
בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".
במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.
מי אומר את המילה האחרונה?
דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".
"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .
ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.
כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).
נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.
"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.
מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".
המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".
נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".
"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.
המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".
ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.
ב-29 בספטמבר מינה מלך מרוקו, מוחמד השישי, את פאטמה זהראא אל-מנסורי לראשות ממשלת מרוקו. בצעד דרמטי זה, הפכה מרוקו למדינה השנייה בלבד בעולם הערבי (אחרי תוניסיה) שמינתה אישה לעמוד בראש הרשות המבצעת.
זמן קצר לאחר מכן, הופצו ברחבי העולם תמונות של מנסורי בפגישה חגיגית עם המלך, כששניהם לבושים בבגדים מסורתיים בגוון תכלת זהה. עבור קוראים שאינם עוקבים ביומיום אחר החברה המרוקאית, נציין כי זהו רגע מכונן שעד לפני זמן לא רב היה קשה בכלל להעלות על הדעת.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
המינוי ההיסטורי של מנסורי הצליח לעורר התרגשות במערכת בחירות שהתנהלה עד לאותו רגע באופן מנומנם למדי, ומרוקאים רבים בחרו להתעלם ממנה כמעט לחלוטין.
בסוף ספטמבר מינה מלך מרוקו, מוחמד השישי, את פאטמה זהראא אל-מנסורי לראשות ממשלת מרוקו. בכך הפכה מרוקו למדינה השנייה בלבד בעולם הערבי שמינתה אישה לעמוד בראש הרשות המבצעת
בבחירות, שנערכו ב-23 בספטמבר, נרשם שיעור הימנעות מהצבעה של כמעט 62 אחוזים – הנתון הגבוה ביותר במדינה מזה קרוב ל-20 שנה.
שיעור ההשתתפות הנמוך בקלפיות היה למעשה שיאו של תהליך ארוך וממושך של אדישות כלפי מערכת הבחירות. התהליך הזה נמשך כבר עשרות שנים, ובמהלכו האזרחים חשים ניכור הולך וגובר כלפי המפלגות הפוליטיות במרוקו.
מלך מרוקו מוחמד השישי (מימין) יושב לצד פאטמה א-זהרא אל-מנסורי במהלך פגישה שבה מינה אותה לראשת הממשלה ברבאט. 29 בספטמבר 2026 (צילום: Driss BEN MALEK/MAP/AFP)
ואולם, אף שלתפקידה החדש של מנסורי יש חשיבות סמלית אדירה, חשוב להבין שסמכויותיה בפועל יהיו מוגבלות למדי – שכן הסמכות הביצועית האמיתית נותרת בסופו של יום בידיו של המלך.
למרות שסמכויותיה מוגבלות למדי, מנסורי נכנסת לתפקידה ברגע מכריע ועדין עבור מרוקו. תהיה לה הזדמנות פז להשפיע על סוגיות החשובות לאזרחים רבים, ובהן הרפורמה המיוחלת והנפיצה בדיני המשפחה
ובכל זאת, מנסורי נכנסת לתפקידה ברגע מכריע ועדין עבור המדינה. תהיה לה הזדמנות פז להשפיע על סוגיות החשובות לאזרחים רבים, ובהן הרפורמה המיוחלת והנפיצה בדיני המשפחה במרוקו.
אם תצליח לעצב ולהעביר מדיניות שתשפר את חייהם של המרוקאים ותקדם שוויון מגדרי, היא עשויה בהחלט להותיר את חותמה על מדינה ששואפת נואשות למודרניזציה, אף שלאורך שנים נטתה לשמרנות עמוקה.
פאטמה א-זהרא אל-מנסורי, שרה בממשלת מרוקו, פוליטיקאית וראש עיריית מרקש, משתתפת בעצרת בחירות של מפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM) לקראת הבחירות לפרלמנט, בטנג'יר, מרוקו. 16 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
עבור מי שעוקב מקרוב אחר הפוליטיקה המרוקאית, מינויה של מנסורי לא נפל בהכרח כרעם ביום בהיר. אף שבעבר נשים הודרו לחלוטין מתפקידי מפתח בממשלה, המצב הזה החל להשתנות בהדרגה בשלושת העשורים האחרונים.
ב-1993 נבחרו שתי הנשים הראשונות אי פעם לבית הנבחרים המרוקאי. מאז שנת 2000, אז עשתה זוליכה נאסרי המנוחה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה שמונתה ליועצת המלך, נשים החלו לאייש תפקידים רבים יותר בממשלה.
כיום, ולמרות שנשים עדיין סובלות מתת-ייצוג בולט בפוליטיקה המקומית, 107 מתוך 395 המושבים בבית הנבחרים מאוישים בידי נשים.
מינויה של מנסורי לא נפל כרעם ביום בהיר. אף שבעבר נשים הודרו לחלוטין מתפקידי מפתח, המצב החל להשתנות בהדרגה בשלושת העשורים האחרונים. כיום, 107 מתוך 395 המושבים בבית הנבחרים מאוישים בידי נשים.
במקביל למישור הפוליטי, נשים במרוקו הפכו לדמויות בולטות, דומיננטיות ומשפיעות יותר ויותר גם בחברה האזרחית.
ב-2007 בחר "הארגון המרוקאי לזכויות אדם" (AMDH), שהוא אולי ארגון זכויות האדם המשפיע ביותר באזור כולו, את חדיג'ה ריאדי כאישה הראשונה לעמוד בראשו (כיום עומדת בראש הארגון אישה נוספת, סועאד ברהמה).
חמש שנים מאוחר יותר, הפכה נבילה מוניב לאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מזכ"לית של מפלגה פוליטית (המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת – PSU). ובנוסף, בראש "המועצה הלאומית לזכויות אדם", שראשיה ממונים באופן ישיר ובלעדי בידי המלך, עומדת מאז 2018 אמינה בועיאש.
גבר חותם לאחר שהצביע בקלפי במהלך הבחירות לפרלמנט ברבאט, מרוקו. 23 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
המגמות המעודדות הללו התרחשו במקביל למעבר ההדרגתי של מרוקו למונרכיה חוקתית ודמוקרטית יותר. לפני אירועי האביב הערבי, המלך היה רשאי וזכאי לבחור כל אדם שיחפוץ לתפקיד ראש הממשלה.
כל זה השתנה לאחר שהפגנות "תנועת 20 בפברואר" טלטלו את המדינה ב-2011, והובילו להשתרשותם של נהלים דמוקרטיים יותר.
המגמות המעודדות הללו התרחשו במקביל למעבר ההדרגתי של מרוקו למונרכיה חוקתית ודמוקרטית יותר בעקבות הפגנות "תנועת 20 בפברואר" ב-2011, שהובילו להשתרשותם של נהלים דמוקרטיים יותר ושוויון מגדרי
החוקה החדשה, שאומצה באותה שנה, עיגנה לראשונה את השוויון המגדרי, והעניקה סמכויות נרחבות יותר לראש הממשלה (תואר ששונה מאז ל"ראש הממשל") ולפרלמנט עצמו.
כיום, מלך מרוקו נדרש לבחור את ראש הממשלה אך ורק מקרב המפלגה שניצחה בבחירות הכלליות, אף שהוא שומר בקנאות על שליטתו הבלעדית בתחומים מסוימים וקריטיים של הממשל, ובהם משרדי הפנים והחוץ.
מפגינים צועדים ברבאט. אלפי בני אדם הפגינו ביום ראשון בערים ברחבי מרוקו בדרישה לחוקה חדשה שתביא ליותר דמוקרטיה בממלכה הצפון-אפריקאית, על רקע גל התהפוכות בעולם הערבי. 20 בפברואר 2011 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)
לקראת הבחירות השנה, האפשרות שמנסורי תמונה לראשות הממשלה ריחפה באוויר לאורך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות. זאת, שכן מדובר בדמות בולטת ומובילה במפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM), שניצחונה נחשב לצפוי במידה רבה.
המפלגה הליברלית הזו, המגדירה את עצמה כ"מודרניסטית", הוקמה ב-2008 בידי פואד עלי אל-הימה, המשמש כיום כיועץ בכיר למלך. מאז הקמתה, מרוקאים רבים מזהים אותה ישירות עם מוקדי קבלת ההחלטות האמיתיים במדינה, קרי ארמון המלוכה.
לקראת הבחירות השנה, האפשרות שמנסורי – חברה במפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM) המזוהה עם ארמון המלוכה – תמונה לראשות הממשלה, ריחפה באוויר לאורך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות
מטרתה הפוליטית של מפלגת ה-PAM בעת הקמתה הייתה להוות משקל נגד ולהתחרות במפלגה האסלאמיסטית – מפלגת הצדק והפיתוח (PJD).
אותה מפלגת הצדק והפיתוח עמדה בראש ממשלות הקואליציה של מרוקו מ-2011 ועד 2021, אז ספגה תבוסה מוחצת. בספטמבר האחרון זכתה מפלגת האותנטיות והמודרניות ב-97 מושבים ורשמה ניצחון משמעותי, אף שנאלצה לבסוף להקים קואליציה על מנת למשול.
פאטמה א-זהרא אל-מנצורי, ראשת הממשלה החדשה של מרוקו, עוזבת לאחר פגישה ברבאט. 29 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
מנסורי, בת 50, אינה פנים חדשות בפוליטיקה או בציבוריות המרוקאית. אביה, עבד א-רחמן אל-מנסורי, עמד בראש לשכת עורכי הדין של מרקש, כיהן כ"פאשה" של העיר (תפקיד מנהלי בכיר ורב-עוצמה), ובהמשך מונה לשגריר מרוקו באיחוד האמירויות.
היא הלכה בדרכו, הוסמכה כעורכת דין, ובהמשך פנתה לעשייה פוליטית.
מנסורי, בת 50, אינה פנים חדשות בציבוריות המרוקאית. אביה עמד בראש לשכת עורכי הדין של מרקש ובהמשך מונה לשגריר מרוקו באיחוד האמירויות. היא הלכה בדרכו, הוסמכה כעורכת דין, ובהמשך פנתה לעשייה פוליטית
ב-2007 הצטרפה מנסורי ל"תנועת כל הדמוקרטים", תנועה שהניחה את היסודות הרעיוניים להקמת מפלגת ה-PAM. מאז היא הפכה לאחת משלושת מנהיגי המפלגה, ובעת מינויה לראשות הממשלה, היא כיהנה במקביל הן כראשת עיריית מרקש והן כשרת השיכון של מרוקו.
מנסורי אומנם אינה מוכרת כפעילה קולנית במיוחד למען זכויות נשים, אף שבהצהרתה הפומבית הראשונה כראשת הממשלה חגגה בגלוי את מינויה כאירוע היסטורי וכניצחון לנשות מרוקו.
בנוסף, חשוב לציין כי מתוך 32 השרים בממשלתה החדשה, רק שש הן נשים (כולל מנסורי עצמה).
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מקבל את פניה של ראש ממשלת מרוקו פטימה א-זהרא אל-מנסורי, בקרמלין במוסקבה. 28 באוקטובר 2026 (צילום: Igor IVANKO/POOL/AFP)
ובכל זאת, בכל הנוגע לזכויות נשים, האליטה הפוליטית במדינה העבירה מסר ברור: זמן קצר לאחר מינויה, הביעו פומבית בעלי ברית פוליטיים פוטנציאליים רבים בממשלת הקואליציה שלה תמיכה נלהבת בכך שאישה תאייש את התפקיד הרם.
אף שמרחב קבלת ההחלטות והתמרון של מנסורי יהיה מוגבל, היא עדיין צפויה למלא תפקיד קריטי בחודשים הקרובים, כאשר רבאט תנסה למצוא את דרכה וליישם רפורמות נועזות שהציבור מצפה להן זמן רב, והכול באקלים פוליטי עדין ומורכב.
אף שמרחב קבלת ההחלטות והתמרון של מנסורי יהיה מוגבל, היא עדיין צפויה למלא תפקיד קריטי בחודשים הקרובים, כאשר רבאט תנסה למצוא את דרכה וליישם רפורמות נועזות שהציבור מצפה להן זמן רב
ראשית, יהיה עליה לפקח על רפורמות חדשות ב"מודוואנה" – חוק המעמד האישי, שהוא נושא נפיץ ורגיש במיוחד בפוליטיקה המרוקאית.
חוק המודוואנה מבוסס על עקרונות האסלאם, ועוסק בסוגיות חברתיות רגישות כמו זכויות נשים, משמורת על ילדים וגיל הנישואים החוקי. החוק עבר שינויים משמעותיים ב-2004, בתהליך סוער שעורר מתחים חברתיים ניכרים.
ראש ממשלת מרוקו פאטמה א-זהרא אל-מנסורי בעצרת בחירות של המפלגה בטנג'יר לקראת הבחירות לפרלמנט במדינה. 16 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
בשנים האחרונות, קרא המלך מוחמד השישי לעריכת רפורמה עמוקה נוספת. רפורמה זו אמורה לעסוק בנושאים בוערים ומחלוקתיים כמו סוגיית הגירושים ושוויון מלא בזכויות הירושה, סוגיות שבוודאי יעוררו התנגדות עזה בקרב המחנות השמרנים והאסלאמיסטים במרוקו.
כדי להביא למודרניזציה אמיתית של חוק המודוואנה – חוק המעמד האישי, שהוא נושא נפיץ ורגיש במיוחד בפוליטיקה המרוקאית – מנסורי תזדקק לאומץ פוליטי רב, שכן אין ספק שתיתקל בחזית של התנגדות משמעותית
כדי להביא למודרניזציה אמיתית של חוק המודוואנה, מנסורי תזדקק לאומץ פוליטי רב, שכן אין ספק שתיתקל בחזית של התנגדות משמעותית.
ואולם, האופן שבו תיגש לרפורמה, ישפיע על אופייה של החברה המרוקאית לעשרות שנים קדימה ומהווה עבורה הזדמנות יוצאת דופן לחולל שינוי שורשי למען שוויון מגדרי.
אישה מצביעה בבחירות לפרלמנט של מרוקו, בקלפי שהוקמה בתוך בית ספר בשכונת חסן ברבאט. 23 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
נוסף על כך, ממשלת מרוקו בראשותה תצטרך לנהל את האתגר האדיר של האירוח המשותף של מונדיאל 2030, והכול על רקע מתחים חברתיים-כלכליים עמוקים שמבעבעים מתחת לפני השטח.
בסתיו שעבר טלטלו את המדינה מחאות "דור Z 212" (המספר מתייחס לקידומת הטלפון הבינלאומית של מרוקו). הייתה זו תנועת מחאת צעירים שקראה לממשלה להשקיע בחינוך וברפורמות הכרחיות במערכת הבריאות, במקום לשפוך מיליארדי דולרים שהוקצו לבנייה ולשדרוג מגלומני של אצטדיוני כדורגל.
המחאות הללו הובילו לגל מעצרים נרחב על ידי השלטונות, שבמסגרתו הועמדו לדין כ-2,500 בני אדם. לדברי עומר ערביב מהארגון המרוקאי לזכויות אדם, לפחות 580 מאותם עצורים עדיין כלואים כיום מאחורי סורג ובריח.
ממשלת מרוקו בראשותה של מנסורי תצטרך לנהל את האתגר האדיר של האירוח המשותף של מונדיאל 2030, והכול על רקע מתחים חברתיים-כלכליים עמוקים שמבעבעים מתחת לפני השטח, כמו מחאת הצעירים Z 212
מנסורי תצטרך להתמודד חזיתית גם עם סוגיות חברתיות קשורות ובוערות לא פחות. עליהן נמנות יוקר המחיה המאמיר ותחושת הייאוש והמרמור בקרב הצעירים.
תחושות אלו באו לידי ביטוי מזעזע ביולי האחרון, עת נרשמה בריחה המונית של יותר מ-70 אלף מרוקאים שניסו לחצות את הגבול למובלעת הספרדית סאוטה (Ceuta). רובם המוחלט אומנם הוחזר מאז למרוקו, אך לפחות 145 בני אדם קיפחו את חייהם בניסיון ההגירה הנואש.
מהגרים חוזרים למרוקו מהמובלעת הספרדית סאוטה. 31 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Antonio Sempere)
אף שמרוקו מתגאה רשמית בצמיחה כלכלית יציבה של כ-4 אחוזים בתוצר המקומי הגולמי (לפי נתוני הנציבות העליונה לתכנון), אזרחים רבים בני 15 עד 24 פשוט נותרו מאחור, עם שיעור אבטלה שמזנק ל-30 אחוזים בקרבם.
יתרה מכך, שלושה מיליון צעירים מרוקאים, בגילי 15 עד 29, מוגדרים כיום תחת הקטגוריה העגומה של צעירים שאינם עובדים, לומדים או משתתפים במסגרת הכשרה מקצועית כלשהי (NEET).
בתוך המציאות הזו, צעירים מרוקאים רבים גם מפגינים אדישות פוליטית מוחלטת: בני 18 עד 24 מהווים 12 אחוזים מכלל האוכלוסייה, אך מהווים רק 4 אחוזים מתוך 15.8 מיליון בעלי זכות הבחירה הרשומים כדין במדינה.
שלושה מיליון צעירים מרוקאים מוגדרים כיום תחת הקטגוריה העגומה של צעירים שאינם עובדים, לומדים או בהכשרה מקצועית. בתוך המציאות הזו, צעירים מרוקאים רבים גם מפגינים אדישות פוליטית מוחלטת
עד כה, הציבור המרוקאי נמצא בעיקר במצב של המתנה וציפייה דרוכה. "נראה קודם מה היא תעשה, ואז נשפוט", היא אמירה שחזרה על עצמה פעמים רבות ברחוב בשבועות האחרונים.
חלק מהצעירים שהסכימו לשוחח אכן אישרו ותמכו במינויה של מנסורי בשל היותה אישה, אך מיהרו להסתייג ולהוסיף שהיא ממש אינה "האישה שהם היו בוחרים" (רובם היו מעדיפים לראות בתפקיד את מוניב, שהביעה תמיכה גלויה ופומבית בתנועת דור Z 212, וקראה לשחרור העצורים הפוליטיים).
משתתפים בהפגנה בהובלת צעירים נגד שחיתות ובקריאה לרפורמות במערכות החינוך והבריאות, ברבאט, מרוקו. 9 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
בחוגי הפעילים החברתיים, בינתיים, העובדה שאישה עומדת בראש הממשלה לא הייתה נושא כה חשוב ומרכזי לדיון – בטח שלא בהשוואה לנושאים הבוערים של המאבק בשחיתות והדחיפה להמשך תהליכי הדמוקרטיזציה.
לפחות חלק מהמבקרים החריפים של השלטון אף רואים בדיון התקשורתי סביב מינויה של מנסורי, סוג של הסחת דעת מכוונת מוויכוחים פוליטיים וכלכליים חשובים הרבה יותר.
בחוגי הפעילים, מינוי מנסורי לא היה נושא חשוב ומרכזי לדיון – בטח שלא בהשוואה למאבק בשחיתות והמשך הדמוקרטיזציה. היו שטענו שזו הסחת דעת מכוונת מוויכוחים פוליטיים וכלכליים חשובים הרבה יותר
אף שהם מברכים עקרונית על כך שאישה מנהיגה את הממשלה, אנשי השמאל במפלגת ה-PSU ובפדרציית השמאל הדמוקרטי סבורים שרפורמות מבניות במערכת הפוליטית, יצירת צדק חברתי והעמקת הדמוקרטיזציה חשובים כיום למדינה הרבה יותר מ"פוליטיקת זהויות".
ואכן, במבחן התוצאה, נראה שאזרחים מרוקאים רבים מודאגים הרבה יותר מהרפורמות הכלכליות שמנסורי תקדם כדי להקל על משבר יוקר המחיה שלהם, מאשר מהדינמיקה המגדרית המהפכנית שמונחת על כף המאזניים.
מפגינים משתתפים במחאת צעירים נגד שחיתות ובקריאה לרפורמות בחינוך ובבריאות, ברבאט, מרוקו. 9 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
כך או כך, האופי המלכותי של ההחלטה מותיר מטבע הדברים מרחב מצומצם מאוד לביקורת גלויה עליה.
אם מנסורי תצליח לפקח על רפורמות שישפרו הן את אי-השוויון המגדרי והן את האקלים החברתי-כלכלי הקשה, לכהונתה כראשת הממשלה עשויה בהחלט להיות השפעה אדירה והיסטורית על התפתחותה של מרוקו במאה ה-21.
אם מנסורי תצליח לפקח על רפורמות שישפרו את אי-השוויון המגדרי ואת האקלים החברתי-כלכלי הקשה, לכהונתה עשויה בהחלט להיות השפעה אדירה והיסטורית על התפתחותה של מרוקו במאה ה-21
בה בעת, מכיוון שמושכות השלטון אינן נתונות בידיה במלואן, והמלך הוא עדיין הפוסק האחרון, היא עלולה למצוא את עצמה כלואה בתפקיד פוליטי ייצוגי בעיקרו.
תפקיד שמבקרי השלטון עלולים לראות בו, בסופו של יום, כמכשול בפני שיפור דמוקרטי אמיתי. אחרי הכול, אם מרוקו תעבור שינוי משמעותי ושורשי, כולם מבינים שהוא יתחולל בסופו של דבר בידיו של המלך – ולא בידיה של מנסורי עצמה.
אילהאם רשידי היא עיתונאית עצמאית המתגוררת ופועלת במרוקו. היא עבדה בעבר במשך ארבע שנים ככתבת באתר התקשורת הצרפתי Mediapart וכתבה עבור גופי תקשורת בולטים, בהם Orient XXI, Rue89, "אל-מוניטור" ו"כריסטיאן סיינס מוניטור"
"זו העת להקמת ממשלת חירום לאומית", הכריז גדי איזנקוט לאחר שהנשיא יצחק הרצוג הטיל עליו את המנדט להקמת ממשלה. ואילו בנימין נתניהו הזהיר: "יש מי שמתכננים כבר השבוע להשביע ממשלה בתמיכת תומכי טרור. אלה שחותרים לחסל את מדינת ישראל. אלה שרוצים להקים על חורבותיה את מדינת פלסטין".
תחילה, בעקבות התנגדותו הראשונית של אביגדור ליברמן לממשלה עם חרדים, איזנקוט הודיע על עצירת השבעתה של ממשלת הבזק. בהמשך השניים נפגשו ואיזנקוט קיבל מליברמן רשמית את ברכת הדרך כראש ממשלה עתידי.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ישנם אלה, וביניהם כותבת הפוסט, שמתנגדים לנתניהו מסיבות של תמיכה בליברליזם.
אבל ישנם גם אחרים, שאינם ליברלים, אשר בכל זאת מתנגדים להמשך שילטון נתניהו מסיבות קיומיות: נתניהו יביא לעימות ... המשך קריאה
ישנם אלה, וביניהם כותבת הפוסט, שמתנגדים לנתניהו מסיבות של תמיכה בליברליזם.
אבל ישנם גם אחרים, שאינם ליברלים, אשר בכל זאת מתנגדים להמשך שילטון נתניהו מסיבות קיומיות: נתניהו יביא לעימות צבאי שלישי, חסר תכלית אבל הרסני לאין ערוך ביחס לשניים הראשונים, עם איראן. כמו כן, המשך ביצוע הג'נוסייד בפלסטינים, שנתניהו חותר אליו, יגדיל את איבת העולם כלפינו.
לודוויג ויטגנשטיין אמר שאנחנו בוראים עולם באמצעות המילים שלנו. הן לא רק מתארות מציאות, אלא גם מעצבות אותה. השבוע ציינו 88 שנים לליל הבדולח – שם כמעט קסום שיצרו הגרמנים ללילה שבו נופצו חיי יהודי גרמניה, בתי כנסת הועלו באש ומאות יהודים נרצחו. גם המספרים האלה עוותו ל-91 בידי הגרמנים, והזיכרון נתקבע.
שלושה ימים לאחר מכן התכנסו בכירי הרייך לאחת הישיבות החשובות ביותר, במהלכה גיבשו 500 חוקים – ביניהם חובת טלאי צהוב, הפקעת רכוש היהודים והטלת קנס עצום עליהם בגין נזקי ליל הבדולח. הישיבה הפכה למחזה "מבדולח לעשן", שהפילוסוף ז'אק אטלי ואנוכי יצרנו והעלינו לפני 16 שנה.
עו"ד סא"ל (במיל'), לשעבר שופטת בעבירות טרור, שירתה בפרקליטות הצבאית ובמשרד החוץ, חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית, מרצה במכינות קדם צבאיות, כותבת סיפורי ׳קשת אחים׳ (keshet-achim.com)
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בנאום שלו בהשבעת הכנסת נתניהו טרק את הדלת על כל שותפות למעט שותף לתא במעשיהו.
ראש ממשלה זמני, לא כשיר, לא ראוי, נאשם במשפט ובדרך לכלא, הנתמך ע״י 46 ח״כים בלבד. וזה עוד לפני הנאום הנ״ל.
"איזנקוט משוכנע שיש להרחיק את נתניהו מלשכת ראש הממשלה ושאסור שיחזור אליה " והוא צודק בכך. אין לאפשר למחריב מדינת ישראל להתקרב לשום תפקיד ממלכתי. ש ו ם ת פ ק י ד ! !
שצרה תשלם על הניקו... המשך קריאה
"איזנקוט משוכנע שיש להרחיק את נתניהו מלשכת ראש הממשלה ושאסור שיחזור אליה " והוא צודק בכך. אין לאפשר למחריב מדינת ישראל להתקרב לשום תפקיד ממלכתי. ש ו ם ת פ ק י ד ! !
שצרה תשלם על הניקוי יבש שלה בעצמה. ועל ריהוט הגן. ועל ה'חמגשיות'. והתכשיטים הרומניים. והטיסות. והשמפניות הוורודות. למה מה קרה.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו