צבא ארה"ב עדכן כי יותר מ-20 ספינות מלחמה אמריקאיות אוכפות את המצור על איראן וכי הכוחות הסיטו 61 כלי שיט מסחריים והשביתו ארבעה כדי "להבטיח ציות".
USS John Finn (DDG 113) sails behind USS Milius (DDG 69), USNS Carl Brashear (T-AKE-7), and USS George H.W. Bush (CVN 77) in the Arabian Sea.
Over 20 U.S. warships are enforcing the blockade against Iran. CENTCOM forces have redirected 61 commercial vessels and disabled 4 to… pic.twitter.com/gG9B2K5c9p
— U.S. Central Command (@CENTCOM) May 10, 2026
צה"ל עדכן כי כוחות צה"ל בפיקוד הדרום זיהו מוקדם יותר היום מחבלי נוח'בה חמושים שפעלו לקידום מתווי טרור בטווח הזמן המיידי נגד כוחות צה"ל בדרום הרצועה.
באירוע נוסף אמש, כוחות הפועלים בצפון רצועת עזה זיהו שני מחבלים שביצעו פעולות חשודות בקרקע במרחב הקו הצהוב, והתקרבו לעבר הכוחות באופן שהיווה איום מיידי.
בשני האירועים, חיל האוויר בהכוונת הכוחות בשטח חיסל את המחבלים במטרה להסיר את האיום.
צה"ל ציין כי טרם התקיפות ננקטו צעדים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימוש מדויק ותצפיות מהאוויר.
מפלגת "הדמוקרטים" גינתה את התקיפה ההומופובית נגד פעיל המפלגה נאור נרקיס אמש בתל אביב מצד פעיל הימין מרדכי דוד:
"מרדכי דוד ושולחיו בממשלה מנסים להפוך קהילה שלמה לשק חבטות פוליטי.
"אנחנו מגנים בחריפות את המתקפה הלהט"בופובית נגד נאור נרקיס ובן זוגו. הסתה, שנאה והשפלה של קהילת הלהט"ב לא יעברו בשתיקה – לא בכנסת, לא ברחוב ולא ברשת.
"אנחנו נמשיך להיאבק על ישראל חופשית, שיוויונית ובטוחה לכל אדם".
מרדכי דוד ושולחיו בממשלה מנסים להפוך קהילה שלמה לשק חבטות פוליטי.
אנחנו מגנים בחריפות את המתקפה הלהט"בופובית נגד נאור נרקיס ובן זוגו. הסתה, שנאה והשפלה של קהילת הלהט"ב לא יעברו בשתיקה – לא בכנסת, לא ברחוב ולא ברשת.
אנחנו נמשיך להיאבק על ישראל חופשית, שוויונית ובטוחה לכל אדם. pic.twitter.com/bxbkSLIE8G
— הדמוקרטים (@DemocratsIL) May 10, 2026
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, הודיע כי בחר ביועץ המשפטי של הוועדה שפרש לאחרונה, דין ליבנה, למנכ"ל בפועל החדש של הוועדה, בעקבות התפטרותה של מנהלת הבחירות הוותיקה אורלי עדס ב-1 במאי, אחרי 15 שנים בתפקיד.
במכתב שבו הסביר את נימוקיו, כתב סולברג כי הפציר בעדס לדחות את התפטרותה בשל הזמן הקצר שנותר עד הבחירות באוקטובר, וכי נדרש "להבטיח שאדם מנוסה, בעל הידע וההיכרות הנדרשים לביצוע המשימה, יכהן בתפקיד באופן מיידי", כדי להבטיח "רציפות תפקודית".
לדבריו, לא היה זמן להקים ועדת איתור, והבחירה הראשונה שלו מתוך צוות ועדת הבחירות המרכזית סירבה לקבל עליה את התפקיד, ולכן בחר בליבנה, שכיהן כיועץ המשפטי של הוועדה במשך יותר מעשור, עד שהתפטר לפני שלושה חודשים בלבד.
סולברג ציין את "ניסיונו הרב, היכרותו עם דיני הבחירות" וכישורים נוספים של ליבנה, והוסיף כי ועדת איתור למחליף קבוע תכונס לאחר הבחירות.
הוועדה היא גוף ממלכתי עצמאי האחראי לניהול הבחירות לכנסת ולהגנה על טוהרן. בראשה עומד שופט בית המשפט העליון, כיום סולברג, והיא מורכבת מנציגי הסיעות השונות בכנסת. הוועדה אחראית לספירת הקולות ומוסמכת לפסול מפלגות לקראת בחירות.
התפטרותה של עדס חודשים לפני בחירות ארציות, שייערכו לא יאוחר מאוקטובר 2026, מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין ועדת הבחירות המרכזית לבין הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאינו מרוצה ממינויים אחרונים בגוף האחראי לפיקוח על תהליך ההצבעה.
עדס מונתה לעמוד בראש הוועדה ב-2010 והובילה אותה בשבע מערכות בחירות ארציות, חמש מהן התקיימו בין 2019 ל-2022.
בכיר בליכוד שצוטט מוקדם יותר החודש באתר ynet בירך על התפטרותה של עדס ותיאר אותה כ"ניצחון חשוב".
"לא סמכנו עליה", הוסיף הבכיר ביחס לעדס.
לפי ynet, עדס איימה להתפטר מהוועדה לפחות מאז ספטמבר, לאחר שסולברג פנה אליה כדי לדון בהגבלת כהונתה כך שתסתיים ב-2027, שנה לאחר הבחירות הקרובות.
לפי הדיווח, החלטתו של סולברג להאריך את כהונתה של עדס ומעורבותו של הנשיא יצחק הרצוג בהחלטה הזו עוררו תרעומת הן בליכוד והן בלשכת ראש הממשלה.
המתיחות בין הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית החריפה במרץ, כאשר הוועדה בחרה פה אחד בעורכת הדין יפעת סימינובסקי לשמש היועצת המשפטית החדשה שלה.
מינויה הותקף מיד על ידי לשכת ראש הממשלה, שניסתה לטעון כי הוא אינו תקף בשל פגם פרוצדורלי לכאורה. סולברג דחה את הטענות ואמר כי "אין בסיס לנטען ולמבוקש".
ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם שתי הצעות חוק שיעניקו לשרים "שיקול דעת בלעדי" בבחירת מועמדים למינויים בכירים, בהם היועץ המשפטי לממשלה וראשי השב"כ והמוסד.
"הממשלה מחזיקה בסמכות מלאה ובלעדית למנות או להימנע ממינוי אדם לתפקיד בכיר בשירות המדינה", נכתב באחת משתי הצעות החוק, שקובעת כי כהונתם של בעלי תפקידים כאלה "תסתיים בתוך מאה ימים" מהקמת ממשלה חדשה, אלא אם תוארך, וכי לממשלה תהיה סמכות להדיח בכירים "בכל עת, לפי שיקול דעתה הבלעדי, לאחר שניתנה להם הזדמנות להציג את עמדתם בפני הממשלה, לרבות שבעה ימים להכנת תגובה".
הדבר יחול על הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראשי השב"כ והמוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, וכן על מנכ"לי משרדים ובכירים נוספים.
אישור הצעות החוק מגיע למרות התנגדות חריפה מצד לשכת היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי הן יגרמו לפוליטיזציה בלתי מתקבלת על הדעת של השירות הציבורי.
"הגיע הזמן שממשלה נבחרת תוכל לעבוד עם בעלי תפקידים ציבוריים שמחוייבים למדיניותה", אמר שר המשפטים יריב לוין. לטענתו, "החקיקה היא צעד חשוב בדרך להשבת המשילות".
לפי הצעת החוק, כשירותם של המועמדים תיבדק על ידי ועדת כשירות שמונתה על ידי הממשלה, ומינויים בכירים יקבלו אישור סופי מוועדה בכנסת שבה שני חברי קואליציה ושני חברי אופוזיציה, ויו"ר שייבחר על ידי הכנסת כולה, באופן שלמעשה יעניק לקואליציה שליטה מלאה בתהליך.
ההליכים החדשים, אם יעברו בחוק, יחליפו גם את השיטה הנוכחית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה, ויקלו על מינויהם ופיטוריהם.
הקואליציה הנוכחית נתקלה במשך זמן רב בקשיים במאמציה לפטר את ראש השב"כ לשעבר רונן בר, שהתפטר מיוזמתו ביוני שעבר, ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שפיטוריה בוטלו על ידי בג"ץ בדצמבר שעבר.
הצעות החוק, שהוגשו על ידי ח"כ שלום דנינו מהליכוד, נועדו "לייעל את עבודת הממשלה, להבטיח את אחריות הממשלה כלפי העם והכנסת ולאמץ מודלים של מינויים הנהוגים בדמוקרטיות מובילות בעולם", נכתב בדברי ההסבר שלהן.
בהודעה משותפת עם לוין אמר דנינו כי מטרת החקיקה שלו "היא לקבוע הליך סדור למינוי בכירים", וכי כחברים ברשות המבצעת, "סמכות הפיטורים היא חלק מובנה מסמכותה החוקתית של הממשלה לנהל את הרשות המבצעת ואת המנגנון הממשלתי".
"האחריות הציבורית המוטלת על הממשלה מחייבת לאפשר לה שליטה אפקטיבית בדרג המבצע, אחרת ינותק הקשר בין אחריות לסמכות", אמר.
הצעות החוק של דנינו מגיעות אחרי כמה הצעות חוק דומות שקידמו חברי כנסת מהקואליציה בשנה האחרונה.
באוקטובר שעבר הצביעה ועדת השרים לחקיקה בעד תמיכה בשתי הצעות חוק שנויות במחלוקת שנועדו להעניק לממשלה שליטה רבה יותר במינויים בכירים, למרות אזהרת משרד היועצת המשפטית לממשלה כי אם יאושרו, החקיקה תפגע בציבור ו"תהפוך חברות ממשלתיות למאגר משרות למינוי מקורבים".
ביוני שעבר תמכה הוועדה בהצעות חוק שיאפשרו לממשלה נכנסת לפטר בכירי מערכת הביטחון ונושאי משרה ציבוריים במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה, ויכרסמו באופן משמעותי בסמכות היועצת המשפטית לממשלה כלפי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו