אישיות
ריאד אל מלכי

שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, הטריף את העולם בשבת עם דיבורים בעד סיפוח ● אבל מאחורי הקלעים התמונה הרבה יותר מורכבת ● פרידמן הוא תומך נלהב של ההתנחלויות, והגדיר פעילי שלום כ"גרועים מקאפו" ● ברגע האמת, ייתכן מאוד שטראמפ יעדיף לא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה ● פרשנות

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תיאר את השגריר שלו בישראל, דייויד פרידמן, כ"תינוק יפה ונפלא" באפריל. טראמפ התייחס בדבריו לתגובה הנפעמת של פרידמן להכרה הספונטנית של ממשלו של הנשיא בריבונות ישראל על רמת הגולן.

אך פרידמן, 60, לא נולד אתמול. הפרקליט שהתמחה בפשיטות רגל והפך לשגריר, אולי לא תמיד מתנהג בדיפלומטיות, אבל הוא גם לא נאיבי. פעולותיו והצהרותיו שואפות לרוב לקדם את האינטרסים של הימין המתנחלי.

דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ מציינים את ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)
דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ מציינים את ההכרה בריבונות בגולן (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)

דבריו מעוררי המחלוקת בשבת האחרונה, לפיהם לישראל יש זכות להחזיק ב"חלק" לא מוגדר של הגדה המערבית, הובנו על ידי רבים כמתן אור ירוק אמריקאי לסיפוח עתידי של ההתנחלויות, כפי שהבטיח בנימין נתניהו למצביעיו באפריל.

אחרי שורה של מהלכים פרו-ישראליים שהוביל טראמפ (ההכרה בגולן, הכרה בירושלים והעברת השגרירות המנוהלת ע"י פרידמן אליה), קל לדמיין אותו מכריז על תמיכה בטענת הבעלות של ישראל על ההתנחלויות בכל הגדה המערבית.

מאחר שההכרה בגולן נראתה מתוזמנת לשיפור הסיכויים של נתניהו לבחירה מחדש, מפתה להאמין שטראמפ ייתן לו מתנה דומה לפני בחירות ספטמבר. אך וושינגטון עדיין לא נקטה במדיניות סיפוח ברורה, כפי שפרידמן עצמו הודה.

כאשר פרידמן נשאל על ידי ה"ניו יורק טיימס" כיצד הבית הלבן יגיב אם נתניהו אכן יישם את החוק הישראלי על ההתנחלויות בגדה, השיב: "אין לנו באמת דעה עד שלא נבין כמה, באילו תנאים ומדוע זה הגיוני, מדוע זה טוב לישראל וטוב לאזור, והאם זה לא יוצר יותר בעיות מאשר פתרונות (…) אני לא רוצה לשפוט מראש".

נציג אמריקאי שנותר בעילום שם הבהיר מאוחר יותר כי ישראל וארה"ב לא דנו ולא דנות בתוכניות לסיפוח חד-צדדי של "כל חלק שהוא מהגדה המערבית". עמדת הממשל על ההתנחלויות לא השתנתה, הדגיש הנציג (העמדה הרשמית היא שהתנחלויות אינן מכשול לשלום, אך הרחבה שלהן לא תעזור אף היא).

הישראלים והפלסטינים, עם זאת, לא התרשמו מההסתייגות של פרידמן, ומיקדו את האושר או הכעס שלהם – בהתאמה – בכותרת העסיסית של ה״טיימס״ – "שגריר ארצות הברית אומר כי לישראל יש את הזכות לספח חלקים מהגדה" (הציטוט האמיתי של פרידמן היה: "בנסיבות מסוימות, לדעתי לישראל יש את הזכות לשמור על חלק, אך ככל הנראה לא על כל הגדה המערבית").

"הדעה של ממשל טראמפ על העולם, אשר הובעה על ידי השגריר פרידמן, היא היחידה שעשויה להביא לשינוי", אמר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, ראה "הרבה תבונה והגיון בדברים של פרידמן".

שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל מלכי, תקף את השגריר והגדיר אותו כ"בור בפוליטיקה, היסטוריה וגיאוגרפיה", והאשים אותו בהגנה על "מדינת הכיבוש".

בנימין נתניהו ודייויד פרידמן סוקרים מערכת הגנה מטילים (צילום: מאטי סטרן\שגרירות ארצות הברית בירושלים)
בנימין נתניהו ודייויד פרידמן סוקרים מערכת הגנה מטילים (צילום: מאטי סטרן\שגרירות ארצות הברית בירושלים)

תאהבו אותו או תשנאו אותו, פרידמן, מעולם לא הסתיר את הסימפטיה שלו למתנחלים. לפני שהפך לשגריר, הוא שימש כנשיא ארגון הידידים של ישיבת בית אל בארה"ב, וכתב טור לאתר Israel National News התומך בהתנחלויות.

מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא כינה את הגורמים המתונים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני "גרועים בהרבה מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים.

מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא שב וקרא לגורמים המתונים בתהליך השלום "גרועים מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים

"אני לא חושב שההתנחלויות הן בלתי חוקיות", הוא אמר ל-Times of Israel במאי 2018, בראיון חגיגי במשרדו החדש בשגרירות האמריקאית בירושלים. "הרגשתי במשך שנים שהייתה הפשטת יתר מצד הקהילה הבינלאומית של הטענות המשפטיות, אם תרצו, בתוך הגדה המערבית", הוסיף פרידמן.

בכלל לא בטוח שטראמפ שותף לדעה הזאת. "בכל פעם שאתה לוקח שטח להתנחלויות, נשאר פחות שטח", הסביר בראיון מ-2017 ל"ישראל היום". "אני לא מישהו שמאמין שהתקדמות עם ההתנחלויות האלו הוא דבר טוב לשלום".

כאן מספחים בכיף? חברי הבית היהודי מתכנסים בהתנחלות מעלה אדומים, 2017 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כאן מספחים בכיף? חברי הבית היהודי מתכנסים בהתנחלות מעלה אדומים, 2017 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הרבה דברים קרו מאז. החשוב מכל, אולי, הוא שהפלסטינים סירבו להתנהל מול ממשל טראמפ מאז ההכרה שלו בירושלים כבירת ישראל. שאלת המפתח היא האם הנשיא הקפריזי יעניש אותם על כך, בין היתר, באמצעות סוגיית הסיפוח.

יש פרשנים שראו בתמיכה של פרידמן בזכות ישראל להחזיק בחלקים מהגדה סימן לכך שגם טראמפ תומך בכך. אך לא ברור על מה מבוססת הפרשנות הזו. פרידמן נוהג לדבר מלבו, ולא תמיד מייצג את מדיניות הממשל הרשמית. השגריר אמנם קרוב לנשיא, ויש לו השפעה עליו, אך טראמפ מקבל החלטות משלו.

השגריר אמנם קרוב לנשיא, אך טראמפ מקבל החלטות משלו. "אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן

"אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן.

"כן, אני חושב שאני עושה את זה עכשיו. בואו נכתוב משהו", החליט הנשיא, וצייץ על ההכרה ההיסטורית – שכבר נוסחה באופן רשמי ארבעה ימים לאחר מכן.

השאלה אם ארה"ב תגבה סיפוח חד צדדי, תלויה בגורמים רבים, בהם הבחירות בישראל, והתגובות בעולם לפרטיה של "תכנית המאה", אם היא אי פעם תפורסם. בראיון איתו, פרידמן הודה שהממשל עשוי להקפיא את התכנית, אם יחשוב שהיא עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. "אנו לא רוצים להחמיר את המצב", הוא אמר.

באפריל, כשנתניהו הבטיח כי הוא יספח את ההתנחלויות בניסיון למשוך מצביעים, הוא הדגיש שמהלך כזה יצטרך להיות מתואם מול ארה"ב. רבים העריכו אז כי טראמפ יאפשר לנתניהו לבצע סיפוח, בכפוף לדחייה הצפויה של תכנית המאה על-ידי הפלסטינים – תרחיש שהיה אמור לקרות בימים אלה ממש.

אבל אם החלק הפוליטי של העסקה לעולם לא יראה אור יום, תרחיש סביר לגמרי אחרי הקדמת הבחירות בישראל, גם יוזמת הסיפוח עשויה להיזנח.

טראמפ המתוסכל, שכבר הביע ביקורת על הפוליטיקה הישראלית ה"מבולגת", עשוי להעביר את תשומת הלב שלו למקום אחר. וזה עשוי להותיר אותנו עם המצב הקיים בשטחים – בין אם פרידמן אוהב זאת ובין אם לא.

המאמר פורסם לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 849 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 20 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האם בכירי הליכוד מ-פ-ח-ד-י-ם לאתגר את אחיזתו של נתניהו במפלגה, או שהם פשוט ממתינים בחוכמה לרגע שבו יירד מהבמה הפוליטית, בשל הפרשיות שבהן הוא חשוד והקושי שלו להקים קואליציה? ● "חלק מהיורשים הפוטנציאליים במפלגה מהמרים על האפשרות השנייה", אומר בכיר בליכוד ● פרשנות

עוד 1,101 מילים

נציגה רשמית של ישראל תשתתף בכנס בבחריין

חשיפה צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, תייצג מחר את ישראל בסדנה בת יומיים בבירת בחריין ● הסדנה תוקדש לביטחון ימי ואווירי, על רקע ההסלמה האיזורית מול איראן

צעד נוסף בהתחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב: נציגה רשמית של ישראל תשתתף מחר (שני) בכנס ביטחוני בבחריין, כך מסר מקור בבחריין לזמן ישראל. הנציגה, מנהלת מחלקה בכירה במשרד החוץ, אשר שמה נאסר לפרסום מטעמי ביטחון, תייצג את ישראל בסדנה המוקדשת לביטחון ימי ואווירי.

הסדנה, שתימשך יומיים, צפויה להתמקד במאמצי המדינות לסכל את המתקפות המתגברות מצד איראן באזור. הנציגים אמורים לדון באמצעי הגנה לספינות נגד תקיפות איראניות במפרץ הפרסי, אמצעי מניעה להברחת נשק ואמל"ח, וכן הגנה אווירית לתעופה אזרחית.

המפגש, אשר אורגן על ידי בחריין, ארצות הברית ופולין, הינו חלק ממה שמכונה תהליך ורשה, אשר החל בועידת ורשה בבירת פולין בפברואר השנה, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקור, אמור היה הכנס הראשון להתמקד במאמצים הגלובליים לסיכול האיום האיראני, אולם מאוחר יותר נושא הכנס השתנה באופן מעומעם למאמצים המשותפים להשגת יציבות במזרח התיכון.

משרד החוץ לא הכחיש כי הנציגה תייצג את ישראל במנמה, בירת בחריין, ובתגובה תמציתית לזמן ישראל נמסר: "ישראל משתתפת בהמשך תהליך ורשה".

התמקדות הכנס מחר בהגנה ימית ואווירית מגיעה בעקבות מתיחות גוברת במפרץ הפרסי בין איראן לארצות הברית ובנות בריתה, מאז שהכריז נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי הוא נוטש את הסכם הגרעין עם איראן והחל להפעיל סנקציות כנגד הרפובליקה האיסלאמית. מאז, ספינות במפרץ הותקפו, מל״טים הופלו, ומיכליות נפט נחטפו.

שתי התקפות בשבועות האחרונים על מפעלים של תאגיד הנפט הסעודי הובילו לקיצוץ של 50% בתפוקת הנפט בממלכה וגררו להאשמות מצד וושינגטון ואירופה. בטהראן הכחישו כל קשר להתקפות הללו, למרות שמורדים בתמיכת איראן, הנלחמים בסעודים בתימן, לקחו ארחיות על ההתקפות הללו.

עוד 236 מילים

הספירה לאחור נמשכת: ביום רביעי יסתיים המנדט שניתן לנתניהו להקים ממשלה

השבוע יפוג פרק הזמן שבו יכול יושב ראש הליכוד להציג ממשלה בראשותו, והנשיא ריבלין צפוי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ ● חיים כץ: אם גנץ יקים ממשלה עם הרשימה המשותפת, ממשלתו תיפול תוך חודש, ובבחירות הליכוד "ייתן בראש" ● ובנט יוצא להגנת נתניהו

09:33 עריכה

במהלך הלילה יידו מתנחלים אבנים על לוחמי צה"ל לידי יצהר. במערכת הפוליטית מגנים את האירוע.

יושב ראש כחול לבן, חבר הכנסת בני גנץ

חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד

יושב ראש העבודה-גשר, חבר הכנסת עמיר פרץ

חבר הכנסת יועז הנדל מכחול לבן צייץ מחדש דברים שכתב לפני חודשים אחדים

09:23 עריכה

בשונה מראשי הרשות המבצעת והמחוקקת, ראשי הרשות השופטת לא נקברים בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר, שמת שלשום, ייקבר מחרתיים בגבעת שאול. על רקע מותו של שמגר קוראים אנשי יחסי הציבור רני רהב ואבי בניהו לשינוי מדיניות זו, כך שלצד נשיאים, ראשי ממשלה ויושבי ראש הכנסת – ייקברו במקום גם נשיאי בית המשפט העליון.

08:33 עריכה

נפתלי בנט יצא אתמול להגנתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו (עוד על כך – ברשומה שהופיעה ב-7:03 ביומן זה). דבריו זכו לשורה של תגובות ברשת.

08:04 עריכה

בשבוע שעבר דיווחה תמר אלמוג בתאגיד השידור כאן, שלא צפוי להיות מוגש כתב אישום נגד עורך הדין דוד שמרון בפרשת הצוללות. אפשר שדיווח זה הוא שהביא את השר דודי אמסלם להידרש לתיק 3,000.

07:52 עריכה

בסוף השבוע פורסם ב"הארץ" ראיון עם שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, שבו מתחה ביקורת על שר החינוך הנוכחי, רפי פרץ. "כשאת רואה אותו במשרד החינוך, מה את מרגישה?", שאלה רוית הכט את תמיר, וזו השיבה: "אני רוצה למות. באמת. אני מיואשת. הוא מפר בברוטליות את ההבנה שהייתה לאורך כל השנים, גם כשהיו שרים דתיים – לא לכפות אחד על השני את אמונתו". אמש הגיב יושב ראש הבית היהודי לדברים.

07:31 עריכה

"הלוואי ויעשה ממשלה עם הערבים. הלוואי. זה יחזיק חודש וידעו כולם את הפנים ונלך לבחירות אחרי חודש – וניתן בראש. והליכודניקים יבינו כי לא יכול להיות, לא יכול להיות… אחמד טיבי בממשלה, ואיך קוראים לו ראש הרשימה המשותפת? אני לא זוכר… עאודה ברשימה, ופאודה ברשימה, וזה לא עובד" – כך אמר חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד על בני גנץ בכינוס פוליטי, שנערך בשבוע שעבר ותוכנו פורסם אתמול על ידי עקיבא נוביק בחדשות 13.

07:21 עריכה

הספירה לאחור לקראת פקיעת המנדט שניתן לבנימין נתניהו להרכיב ממשלה – נמשכת: השבוע, ביום רביעי הקרוב, יסתיים פרק הזמן שבו יכול יושב ראש הליכוד להציג ממשלה בראשותו. בתחילה אמנם אמר נתניהו שאין בכוונתו להותיר בידיו את המנדט אם ייווכח שאין בכוחו להקים ממשלה, אך עד כה לא הודיע לנשיא ראובן (רובי) ריבלין כי כשל בניסיונו.

עם תום 28 הימים שעמדו לרשות נתניהו, צפוי הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על יושב ראש כחול לבן, בני גנץ. אפשר שקודם לכן ייוועץ ריבלין עם חברי הכנסת. לנתניהו אמנם יש אפשרות לבקש מריבלין ארכה בת 14 יום – דבר שעשה במערכות בחירות קודמות – אולם הסברה הרווחת היא שראש הממשלה יימנע מלעשות כן, הואיל והנשיא צפוי לדחות את הבקשה, כך מעריכים במערכת הפוליטית.

07:03 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם פיטר את נפתלי בנט מממשלתו, פעל כדי להפיץ פרסומים שליליים על אשתו של בנט, גילת, ועל אביו, ג'ים, אבל זה לא מנע מיושב ראש הימין החדש לצאת אמש להגנתו של יושב ראש הליכוד.

חבריי במחנה הימין, שיהיה לכם ברור:אם מערכת המשפט תצליח להפיל את נתניהו בגלל סיגרים וכתבות באתר וואלה, זו תהא מכה…

פורסם על ידי ‏נפתלי בנט – Naftali Bennett‏ ב- יום שבת, 19 באוקטובר 2019

13:42 עריכה

יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון: "נתניהו מנסה למכור לציבור שעצם האצבע הערבית איננה לגיטימית, ופחד מ–20% מתושבי המדינה הוא ריאליזם".

 

עוד 9 עדכונים

הספר של ברקת מזכיר, שכמו בשנתון 1977, הטובים לא נשארים בצה"ל

בספרו החדש מתאר ניר ברקת את קורותיו – מהצנחנים להיי-טק, לראשות עיריית ירושלים, ועתה לכנסת. הקריאה על אודות שירותו הצבאי מחדדת את ההבנה, שכמו ברקת וחבריו לשנתון 1977, גם עכשיו הטובים כמעט שלא חותמים לשירות קבע ארוך, וחשוב שחלקם לפחות, יוסיפו לשרת בצה"ל.

החודש יצא לאור "רץ למרחקים ארוכים" (הוצאת ידיעות ספרים, 2019), ספרו האוטוביוגרפי של הח"כ הטרי מטעם "הליכוד", ניר ברקת. עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי.

עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי

"את שש שנות שירותי הצבאי עשיתי בצנחנים. נפצעתי ב'מבצע מוביל' בלבנון ונלחמתי שלא יורידו לי פרופיל כדי שאוכל להגשים את משאת חיי ולהיות מ"פ. בשנות השירות הארוכות שלי כלוחם וכקצין, בסדיר ובמילואים, בין הלחימה בלבנון לקסבה של שכם, עוצבה אישיותי. את היכולת להגדיר יעדים ומטרות ולסחוף אחרי אחרים למדתי שם" (עמוד 9), כתב.

הקריאה בפרק על אודות הקריירה הצבאית הקצרה שלו מחדדת אבחנה על מצב הקצונה של צה"ל כיום – הטובים לא נשארים בקבע.

שנתון של כוכבים

הוא התגייס לצנחנים ב-1977. זו היתה שנה מוצלחת במיוחד לחטיבה, אשר הניבה שורת קצינים צעירים ובולטים, שהתחנכו תחת שרביטם של המח"טים אמנון ליפקין-שחק, דורון רובין ויורם יאיר, ולקחו חלק בשורה ארוכה של פשיטות בלבנון (שבאחת מהן כאמור, נפצע), בשלהי שנות השבעים וראשית שנות השמונים.

זה קרה, בין היתר, כתוצאה מכך שסיירת שקד פורקה אז ומתגייסיה, שממילא הוכשרו בבסיס הטירונים החטיבתי, שובצו בפלוגות הטירונים של החטיבה שהפכו גדולות ואיכותיות יותר בזכותם. ברקת, שהיה אחד מהם, עשה את המסלול בגדוד 890. את הדיבידנדים קטפו החטיבה הסדירה וחטיבות המילואים שלה במלחמת לבנון הראשונה.

במקביל אליו ולצידו שירתו אז בחטיבה גם בני גנץ, שבהמשך היה לרמטכ"ל ולראש המפלגה הגדולה בכנסת הנוכחית, גדי שמני, מאיר כליפי ויצחק גרשון, שהיו לאלופים, עו"ד אליעד שרגא, לימים יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, אל"מ (מיל') יגאל שרון, שהיה מח"ט חברון, וכן דורון אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל וח"כ לשעבר. בן מחזור נוסף, שאינו קצין, הוא הח"כ לשעבר איתן כבל.

כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול: שיט על הנחֶתת 'בת שבע' של חיל הים ונחיתה בשפך נהר האוואלי, קרב בדאמור, קרבות בהרי השוף, שמירת קו בכביש ביירות־דמשק, קרבות הכניסה לביירות ועוד. נכנסתי ללבנון עם פלוגה צעירה, שהתבגרה שם מהר מאוד" (עמוד 32).

כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול…"

הפלוגה ומפקדה הצטיינו בלחימה, שכללה קרבות מטווח קצר עם הקומנדו הסורי. ברקת היה מ"פ מעולה, אבל כמו רוב הקצינים המבטיחים מאותו שנתון (כאמור, ארבעה הגיעו בהמשך למטה הכללי), הוא השתחרר זמן קצר לאחר המלחמה.

מאז ועכשיו, הטובים לא נשארים בצבא

במילואים פיקד ברקת על פלוגה בגדוד 7008, בחטיבת הצנחנים 551 במשך שבע שנים. הפלוגה, כתב, "החליפה שבעה מפקדים בשבע שנים; אחד מהם היה עפר שלח, חבר ובן מחזור שלי מהסדיר" (עמוד 42). כששלח פיקד על פלוגת הצנחנים במילואים בלבנון, הכוח שלו עלה על מטען והוא נפצע קשה ואיבד את אחת מעיניו. לאחר קריירה מצליחה בתקשורת הגיע גם הוא כמו ברקת ואחרים מהשנתון לפוליטיקה, כח"כ מטעם "כחול לבן".

במאמר שהיה חלק מניסיון של עמיתו ב"מעריב", יואב לימור, לשרטט את המטה הכללי של 2008, זיהה שלח בעיית משאבי אנוש, שמאז רק החריפה. מכל חבריו למחזור הגיוס בצנחנים ב-1977, רבע מכלל הגיוס של אותה שנה, רק אחד נשאר בצבא (גדי שמני).

"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה…"

"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה. וכשבוחרים אחד מתוך אחד, העובדה שהוא באמת טוב היא כבר מקרה סטטיסטי, שלא קורה בכל מחזור ובכל בחירה", כתב.

שלח טען, בצדק, שהמצב הזה בוודאי טוב מהתקופה שבה כל קצין צנחנים ראה את עצמו כרמטכ"ל בפוטנציה, ושכלל לא בטוח שהחברה הישראלית "צריכה להיות עצובה שניר ברקת, גם הוא בן מחזור, הפך לנשיא בי.אר.אם, העומדת בחוד הטכנולוגי של קצה השפיץ הטכנולוגי, במקום למח"ט הצנחנים".

הדברים חלים כמובן על שאר בוגרי השנתון, אבל את צה"ל "המצב הזה הפך למערכת שרידותית, שבה מספיק לא לעשות טעויות כדי להתקדם. המאבק על הקידום, שפעם כלל טונות צבע, השמצות ועלילות גבורה ושווא, הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף".

"המאבק על הקידום […] הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף"

שלח כתב את המאמר ב-1998. מאז, המצב השתפר רק בעת עימותים גדולים כמו האינתיפאדה השנייה או לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר תחושת צורך ושבר גדולים הניעו אנשים להישאר בקבע. בשאר הזמן, ובוודאי עכשיו, כפי שקבע נציב קבילות חיילים הקודם, אלוף (מיל') יצחק בריק, בדו"ח שפרסם "צה"ל נכשל בהשארת הטובים", בוודאי לשירות קבע ארוך טווח.

במילואים, כדברי הקמל"ר לשעבר, תא"ל (מיל') שוקי בן ענת, מורכב דור המ"פים והמג"דים למעשה מ"מי שאשתו מרשה לו". כתוצאה מכך גם מספר הקצינים בקבע שמחזיקים במינוי משנה (מנמ"ש) כמפקדי פלוגות וגדודים במילואים הוא במגמת גדילה מתמדת.

נכון, אלו שמשתחררים כיום מצה"ל נדרשים לחברה הישראלית, שאינה מצויה תחת איום קיומי, עוד יותר משהיו נדרשים בוגרי שנתון 1977. אבל בצבא, בסדיר ובמילואים, ישנו משבר כוח אדם של ממש.

כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אבל משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך – לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק

כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אחת הדרכים להשאיר את הטובים בשירות, או לפחות את חלקם, היא מסלולי שירות משולבים שכוללים תחנות במערכי השדה, המודיעין והסייבר (שיבטיחו אפשרויות תעסוקה באזרחות). ישנן כמובן דרכים נוספות, אבל בכל מקרה משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק.

למבצע "חומת מגן" למשל, קבע האלוף (מיל) גיורא איילנד הגיע צה"ל עם ארבעה מפקדי חטיבות חי"ר, "מהטובים שהיו לו אי־פעם". המבצע ההוא הצליח לא מעט בגללם, וכדאי שמינויים לתפקיד לא יהיה בגדר מקרה סטטיסטי.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 998 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני 19 דקות
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הסוודר הירוק שלבשה קריסטינה חיגר בגיל 7 בגטו בפולין קיבל חיים חדשים, לאחר שרופאה חובבת סריגה מארה"ב החליטה לשכפל אותו ● היא איתרה את קריסטינה, כיום בת 84, וקיבלה את ברכתה לייצר ערכות ליצירת הסוודר ● "הסוודר עצמו הוא לא בהכרח משהו שהילדים של היום ירצו ללבוש, סריגתו והצגתו הן דרך להעביר את הסיפור הלאה"

עוד 1,085 מילים

מלכת השוק האישה שמביאה את שוק הכרמל לאמריקה

שניצל עם שומשום ועמבה, פרגיות באריסה, ענבים צלויים וקוקטייל "בלאדי מרים" צונן ● כך כבש ספר הבישול הישראלי של עדינה סוסמן, עולה חדשה מארצות הברית, את השוק האמריקאי ● "אני חושבת שלהיות אאוטסיידרית בתרבות קולינרית זה יתרון" ● ויש גם מתכון

עוד 1,504 מילים

משנה מזל המורה לעברית מפתח תקווה שהפכה לדילרית בקזינו

אורלי גרייבס גדלה בפתח תקווה והגיעה לארה"ב בזכות מלגת כדורסל ● אחרי שהייתה מורה לעברית, היא השתלבה בתעשיית ההימורים

עוד 646 מילים

אופרת הרוק של שרונה פיק מנסה לכבוש את ניו יורק

שרונה פיק חברה לאמה, מירית שם-אור, ולבמאי צדי צרפתי כדי להעלות מחזמר צנוע בניו יורק ● אחרי שעברו בשלום את הצגת הבכורה, השלושה כבר נערכים להגדלת ההפקה ● "אנחנו לא רוצים לראות 4-5 ברבורות, אנחנו רוצים לראות 12 מהן. זו פנטזיה, ופנטזיות הן גדולות"

המחזמר "אגם הברבורים: אופרת הרוק", המוצג כעת בניו יורק, הוא התוצרת האחרונה בייצוא התרבותי של ישראל לארצות הברית.

למרות שהמחזמר לא כולל אפילו מילה בעברית, היוצרים שלו הם אייקונים ישראלים, ושני שליש מהצוות – המונה 12 שחקנים צעירים – מגיעים מהארץ.

המחזמר משתמש בבלט הקלסי של צ'ייקובסקי בתור בסיס, לרבות סיפור האהבה בין הנסיך זיגפריד, הפלייבוי המלכותי, לאודט, נסיכת הברבורים.

המופע נפתח עם המוזיקה המוכרת של המלחין הרוסי, אך אז לוקח זווית אחרת, ונוסק למחזמר פופ-רוק סקסי עם שירים חדשים.

הפרויקט החל כרעיון של הכותבת מירית שם-אור ובתה שרונה פיק, שאליהן הצטרף הבמאי צדי צרפתי. שרונה אומרת כי החומרים התאימו לה, משום שאביה, צביקה פיק, "היה נוהג לנגן את היצירה הזו באופן ספציפי כשהייתי ילדה.

"הוא הגיע מרקע קלסי, ומאוד מאוד אהב את זה, כך שהוא רצה שאנחנו נכיר את זה", היא אומרת. "התאהבתי ביצירת המופת הזו, ויצירת המחזמר הזה משלבת את האהבה שלי לפופ-רוק ולמוזיקה קלסית".

צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)
צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)

פיק ואחותה דניאלה (הנשואה לבמאי הקולנוע קוונטין טרנטינו) היו צמד בתחילת שנות ה-2000, ואחרי שהיה להם להיט ענק, אומרת פיק, היא הפכה ליותר בטוחה ביכולות ההלחנה שלה, והחלה להתייחס לזה יותר ברצינות.

בתור אם לשלושה ילדים קטנים, פיק הפחיתה את המיקוד בשירה והתמקדה במה שהיא קוראת לו "חלום חיי". לאחר שאמה כתבה את עלילת המחזמר והמילים לשירים, "היא וצדי ישבו במשך שעות ליצור את המחזה, ואני עבדתי איתו על השירים. זה מאמץ משותף", אומרת פיק.

צרפתי כבר מכיר את משפחת פיק: בתחילת שנות ה-70, הוא הופיע בגרסה הישראלית של המחזמר "שיער" עם צביקה. "לאחר 18 שנים בתור שחקן, מאז גיל 10, זו הייתה ההופעה האחרונה שלי על הבמה. חווה אלברשטיין ביקשה ממני אז לביים מופע שלה, ולפתע החיים שלי השתנו והפכתי לבמאי", מספר צרפתי.

צרפתי, הידוע בהפקות ענק על הבמה ובטלוויזיה בישראל, צוחק כשהוא אומר ש"אגם הברבורים: אופרת הרוק" הוא "הדבר הקטן ביותר שאי פעם עשיתי.

"אבל כשהייתי בן 13", הוא אומר, "שמעתי מוזיקה של צ'ייקובסקי, רציתי לחבר כוראוגרפיה ל'אגם הברבורים', ואפילו שיחקתי את הנסיך. אז כששרונה ומירית סיפרו לי על כך, אמרתי, בואו נשב יחד. אחרי שבועיים, אמרתי שאני בעניין".

צרפתי רואה במחזמר התאמה מתבקשת של היצירה הקלסית מהמאה ה-19 למאה ה-21. "אגם הברבורים תמיד היה בלט, אבל אף אחד לא כתב אותו בתור מחזה, עם טקסט, עם סיפור. עבדנו כדי לבנות סיפור בין השירים", הוא אומר.

שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)
שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)

מאפיין מרכזי בנראטיב הוא הנבל, הרוזן פון רוטברט, המגולם על ידי השחקן, הכותב והמפיק הישראלי-אמריקאי, עדן יעקב לוי. זה אתגר מהנה עבור לוי יליד ירושלים, שהגיע לניו יורק לפני קרוב לעשור בגיל 25 כדי ללמוד משחק.

"פון רותבארט הוא אדם מאוד מרושע", אומר לוי. "מגלומן שחושב שהוא מלך העולם, ורוצה לשלוט בכל מי שהוא יכול ומה שהוא יכול. לשחק תפקיד של חזיר שוביניסטי היה קשה, כי אני לא מזדהה עם שום דבר מזה ברמה האישית. למעשה, אני מתנגד לזה. אבל מנקודת מבט של משחק, לשחק דמות שכזו זה כיף".

לוי- אשר בדומה לשחקנים רבים, מחזיק בעבודה צדדית: מורה לעברית בברוקלין – מעריך את הזכות להשתתף כעת במחזמר כחול-לבן. "זה כיף, קומדיה קלה, פארסה, אבל היא גם מתמודדת עם נושאים רציניים כמו סקסיזם", אומר לוי.

פיק, צרפתי ולוי מלאים תקוות בנוגע לעתיד של היצירה האהובה שלהם, אשר מציגה כעת בחלל הקטן יחסית של Chelsea Music Hall מתחת לשוק צ'לסי במנהטן, והיא תעבור למיקום אחר בניו יורק סיטי בנובמבר.

לוי מדמיין את סצנת נשף המסכות הווינאי הנוצץ על במה גדולה יותר, וצרפתי להוט לגרום להצגה לצמוח, צעד אחרי צעד. "אני לא רוצה לראות ארבע או חמש ברבורות", אומר הבמאי, ביחס ללהקת הציפורים המרפרפות על במת המחזה. "אני רוצה לראות 12 מהן. זו אגדה, זו פנטזיה. ופנטזיות הן גדולות".

עוד 555 מילים

אגדת דשא ביציע עם האוהדים הפלסטינים

עם הרבה גשם ואפס שערים, הכדורגל הפלסטיני הביא לראשונה עשרות אלפי אוהדים והרבה גאווה לאצטדיון אל-חוסייני במזרח ירושלים ● אדם רזגון הצליח להשתחל לאירוע המבוקש (הכניסה הייתה בחינם, על בסיס כל הקודם זוכה) ושמע מהאוהדים הנרגשים על המשמעות הפוליטית של האירוע הספורטיבי

עוד 800 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סִינַי

אהבתנו לסיני חורגת מאהבתנו לכל מקום אחר מחוץ לישראל ● סיני זה המקום היחיד במזרח התיכון שבו ישראלים מרגישים בבית ● סיני זה המקום היחיד בחיינו שלא השתנה ולא משתנה בכלל בעולם שלא מפסיק להשתנות לרגע ● אחרי 15 שנה, אמיר בן-דוד חזר לנואיבה

עוד 1,018 מילים

"מענקי המשפט בישראל": המערכת הפוליטית סופדת לנשיא העליון לשעבר שמגר

ליברמן: הייאוש בבלפור מתגבר, נתניהו יחזיר את המנדט מחרתיים ● איימן עודה לנתניהו: הימין מעדיף עבריין בבלפור על פני ערבים שנבחרו באופן דמוקרטי ● נתניהו: גנץ הולך שבי אחרי לפיד וליברמן, חברי המשותפת תומכים בטרור ● גנץ: הצעת נתניהו לאחדות היא ספין ● הנשיא ריבלין: שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי ● נתניהו שוחח עם מזכיר המדינה פומפאו על נעמה יששכר הכלואה ברוסיה

עוד 21 עדכונים

שאלה של אומץ הדרך של גנץ לאחדות עוברת בממשלת מיעוט

האפשרות שכחול-לבן תקים באופן זמני ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת - במטרה להיפטר מנתניהו - מעסיקה בימים אלה את כל הנוגעים בדבר ● בליכוד דוחים את החזרת המנדט בגלל אפשרות כזו ● בישראל ביתנו ובכחול-לבן מתלבטים ● וברשימה המשותפת מניחים שבסוף כולם ישתפנו ● "אני אהיה מופתע אם זה יקרה, אבל כולנו הופתענו כמה וכמה פעמים בזמן האחרון" ● פרשנות

עוד 816 מילים

אשת חיל המהפך של גברת סמית'

ישכה סמית', סבתא שומרת מצוות בת 68, נולדה בגוף של גבר והייתה אומללה רוב חייה ● אחרי ששינתה את מינה, התחברה מחדש לישראל וליהדות והתפייסה עם חלק מששת ילדיה ● בדרך היא קיבלה לא מעט עזרה מסטארבקס בארה"ב, שעודדה העסקת טרנסג'נדרים כבר בשנות התשעים ● היום יוקרן סרט תיעודי עליה בבכורה בפסטיבל חיפה

עוד 1,249 מילים

הברק יכה שוב "כדור הארץ צועק, משהו פה לא בסדר. כדאי שנקשיב"

מותו של הנער אשר חזות ממכת ברק בחוף זיקים השבוע, לא הפתיע את המומחה לברקים, ד״ר מוסטפה עספור ● כחלק ממשבר האקלים, הוא מספר, מתועדים כיום 250 ברקים בשנייה על פני כדור הארץ - לעומת 100 ברקים בשנייה רק לפני שני עשורים ● "הברקים הם הסיגנלים של כדור הארץ, והם מספרים לנו שהמערכת יוצאת משליטה"

עוד 527 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה