נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תיאר את השגריר שלו בישראל, דייויד פרידמן, כ"תינוק יפה ונפלא" באפריל. טראמפ התייחס בדבריו לתגובה הנפעמת של פרידמן להכרה הספונטנית של ממשלו של הנשיא בריבונות ישראל על רמת הגולן.
אך פרידמן, 60, לא נולד אתמול. הפרקליט שהתמחה בפשיטות רגל והפך לשגריר, אולי לא תמיד מתנהג בדיפלומטיות, אבל הוא גם לא נאיבי. פעולותיו והצהרותיו שואפות לרוב לקדם את האינטרסים של הימין המתנחלי.
דבריו מעוררי המחלוקת בשבת האחרונה, לפיהם לישראל יש זכות להחזיק ב"חלק" לא מוגדר של הגדה המערבית, הובנו על ידי רבים כמתן אור ירוק אמריקאי לסיפוח עתידי של ההתנחלויות, כפי שהבטיח בנימין נתניהו למצביעיו באפריל.
אחרי שורה של מהלכים פרו-ישראליים שהוביל טראמפ (ההכרה בגולן, הכרה בירושלים והעברת השגרירות המנוהלת ע"י פרידמן אליה), קל לדמיין אותו מכריז על תמיכה בטענת הבעלות של ישראל על ההתנחלויות בכל הגדה המערבית.
מאחר שההכרה בגולן נראתה מתוזמנת לשיפור הסיכויים של נתניהו לבחירה מחדש, מפתה להאמין שטראמפ ייתן לו מתנה דומה לפני בחירות ספטמבר. אך וושינגטון עדיין לא נקטה במדיניות סיפוח ברורה, כפי שפרידמן עצמו הודה.
כאשר פרידמן נשאל על ידי ה"ניו יורק טיימס" כיצד הבית הלבן יגיב אם נתניהו אכן יישם את החוק הישראלי על ההתנחלויות בגדה, השיב: "אין לנו באמת דעה עד שלא נבין כמה, באילו תנאים ומדוע זה הגיוני, מדוע זה טוב לישראל וטוב לאזור, והאם זה לא יוצר יותר בעיות מאשר פתרונות (…) אני לא רוצה לשפוט מראש".
נציג אמריקאי שנותר בעילום שם הבהיר מאוחר יותר כי ישראל וארה"ב לא דנו ולא דנות בתוכניות לסיפוח חד-צדדי של "כל חלק שהוא מהגדה המערבית". עמדת הממשל על ההתנחלויות לא השתנתה, הדגיש הנציג (העמדה הרשמית היא שהתנחלויות אינן מכשול לשלום, אך הרחבה שלהן לא תעזור אף היא).
הישראלים והפלסטינים, עם זאת, לא התרשמו מההסתייגות של פרידמן, ומיקדו את האושר או הכעס שלהם – בהתאמה – בכותרת העסיסית של ה"טיימס" – "שגריר ארצות הברית אומר כי לישראל יש את הזכות לספח חלקים מהגדה" (הציטוט האמיתי של פרידמן היה: "בנסיבות מסוימות, לדעתי לישראל יש את הזכות לשמור על חלק, אך ככל הנראה לא על כל הגדה המערבית").
"הדעה של ממשל טראמפ על העולם, אשר הובעה על ידי השגריר פרידמן, היא היחידה שעשויה להביא לשינוי", אמר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, ראה "הרבה תבונה והגיון בדברים של פרידמן".
שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל מלכי, תקף את השגריר והגדיר אותו כ"בור בפוליטיקה, היסטוריה וגיאוגרפיה", והאשים אותו בהגנה על "מדינת הכיבוש".
תאהבו אותו או תשנאו אותו, פרידמן, מעולם לא הסתיר את הסימפטיה שלו למתנחלים. לפני שהפך לשגריר, הוא שימש כנשיא ארגון הידידים של ישיבת בית אל בארה"ב, וכתב טור לאתר Israel National News התומך בהתנחלויות.
מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא כינה את הגורמים המתונים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני "גרועים בהרבה מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים.
מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא שב וקרא לגורמים המתונים בתהליך השלום "גרועים מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים
"אני לא חושב שההתנחלויות הן בלתי חוקיות", הוא אמר ל-Times of Israel במאי 2018, בראיון חגיגי במשרדו החדש בשגרירות האמריקאית בירושלים. "הרגשתי במשך שנים שהייתה הפשטת יתר מצד הקהילה הבינלאומית של הטענות המשפטיות, אם תרצו, בתוך הגדה המערבית", הוסיף פרידמן.
בכלל לא בטוח שטראמפ שותף לדעה הזאת. "בכל פעם שאתה לוקח שטח להתנחלויות, נשאר פחות שטח", הסביר בראיון מ-2017 ל"ישראל היום". "אני לא מישהו שמאמין שהתקדמות עם ההתנחלויות האלו הוא דבר טוב לשלום".
הרבה דברים קרו מאז. החשוב מכל, אולי, הוא שהפלסטינים סירבו להתנהל מול ממשל טראמפ מאז ההכרה שלו בירושלים כבירת ישראל. שאלת המפתח היא האם הנשיא הקפריזי יעניש אותם על כך, בין היתר, באמצעות סוגיית הסיפוח.
יש פרשנים שראו בתמיכה של פרידמן בזכות ישראל להחזיק בחלקים מהגדה סימן לכך שגם טראמפ תומך בכך. אך לא ברור על מה מבוססת הפרשנות הזו. פרידמן נוהג לדבר מלבו, ולא תמיד מייצג את מדיניות הממשל הרשמית. השגריר אמנם קרוב לנשיא, ויש לו השפעה עליו, אך טראמפ מקבל החלטות משלו.
השגריר אמנם קרוב לנשיא, אך טראמפ מקבל החלטות משלו. "אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן
"אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן.
"כן, אני חושב שאני עושה את זה עכשיו. בואו נכתוב משהו", החליט הנשיא, וצייץ על ההכרה ההיסטורית – שכבר נוסחה באופן רשמי ארבעה ימים לאחר מכן.
השאלה אם ארה"ב תגבה סיפוח חד צדדי, תלויה בגורמים רבים, בהם הבחירות בישראל, והתגובות בעולם לפרטיה של "תכנית המאה", אם היא אי פעם תפורסם. בראיון איתו, פרידמן הודה שהממשל עשוי להקפיא את התכנית, אם יחשוב שהיא עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. "אנו לא רוצים להחמיר את המצב", הוא אמר.
באפריל, כשנתניהו הבטיח כי הוא יספח את ההתנחלויות בניסיון למשוך מצביעים, הוא הדגיש שמהלך כזה יצטרך להיות מתואם מול ארה"ב. רבים העריכו אז כי טראמפ יאפשר לנתניהו לבצע סיפוח, בכפוף לדחייה הצפויה של תכנית המאה על-ידי הפלסטינים – תרחיש שהיה אמור לקרות בימים אלה ממש.
אבל אם החלק הפוליטי של העסקה לעולם לא יראה אור יום, תרחיש סביר לגמרי אחרי הקדמת הבחירות בישראל, גם יוזמת הסיפוח עשויה להיזנח.
טראמפ המתוסכל, שכבר הביע ביקורת על הפוליטיקה הישראלית ה"מבולגת", עשוי להעביר את תשומת הלב שלו למקום אחר. וזה עשוי להותיר אותנו עם המצב הקיים בשטחים – בין אם פרידמן אוהב זאת ובין אם לא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו