מספרים שלפני כ-170 שנים, כשבמשרד החוץ הבריטי התקבלה טלגרמה ראשונה, אמר הלורד פלמרסטון, שעמד במשך שנים רבות בראש מערך החוץ הבריטי: "הגיע קץ הדיפלומטיה!" הטכנולוגיה החדישה נראתה אז כה פורצת דרך, עד שפלמרסטון סבר כי בעקבות חשיפתה לא יהיה צורך יותר במשרד החוץ.
מאז, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ולהפתיע, אבל האנושות לא נפטרה מרופאים, מורים, עורכי הדין וכמובן גם לא מהדיפלומטים. לא המציאו בינתיים שום תחליף לקשר האישי, ליכולת האנליטית, להשכלה מצוינת ולאופקים רחבים שמאפשרים לדיפלומט להכיר את המדינה בה הוא או היא משרתים.
דיפלומטים מנוסים ומשכילים יכולים למנוע מלחמות, לסייע במציאת פתרונות בסכסוכים, למנוע התקררות יחסים בין מדינות, ואף לשנות את דעתן של האליטות המקומיות בעניינים כאלה ואחרים.
עם זאת, גם בישראל של היום יש מי שחושב שטכנולוגיה יכולה לייצר קיצורי דרך בתהליכים דיפלומטיים. הרי במאה ה-21 – כאשר טראמפ, פוטין ונתניהו משוחחים מדי כמה שבועות ישירות בטלפון – אנשי משרד החוץ הם קודם כל אנשי מכירות שצריכים לדאוג לכלכלה, כי למדיניות ידאגו כבר הקדקודים עצמם.
הרפורמה במשרד שיוזם שר החוץ הטרי, ישראל כ"ץ, צפויה למדוד את הישגיו של משרד החוץ קודם כל לפי הקריטריון הכלכלי, והיא לא באה יש מאין. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מי שעד לא מזמן מילא את תפקיד שר החוץ, מאמין שצריך לגייס לקורס הצוערים הרבה יותר אנשים עם הבנה בכלכלה.
"אם הייתי יכול לעשות משהו אחד במשרד החוץ זה לבחור את הדיפלומטים שלנו לפי זה שיבינו מה זה כלכלה, מה זה כלכלת שוק, מה זה חברות… השינוי הזה עדיין לא קורה", אמר נתניהו השבוע בשיחה סגורה עם חניכי המכללה לביטחון לאומי.
לתפיסתם של נתניהו וכ"ץ, קשרים בין מדינות מושתתים בראש ובראשונה על העניין הכלכלי. לראייה מביא נתניהו את הנתון הבא: "אנחנו מרחיבים את היחסים של ישראל, יש לנו יחסים דיפלומטים עם 160 מדינות, כולל מדינות מוסלמיות גדולות – קזחסטן, אזרבייג'ן ועוד כמה ענקיות. כשאני הייתי באו"ם זה היה 80. למה? טכנולוגיה אזרחית, טכנולוגיה צבאית, מודיעין. הם רוצים, ולכן זה עובד".
גם נתניהו וגם כ"ץ מאמינים שתנופה בסחר חוץ יכולה לבוא במקום קירבה אידאולוגית, ושעסקות גדולות – גם אם חד-פעמיות – יכולות להחליף את הרקמה העדינה הנשזרת במשך זמן רב של ניהול יחסים דיפלומטיים קרובים.
האמונה התמימה בכך שהכלכלה לבדה יכולה להחזיק מים, ולקדם בריתות ושותפויות אסטרטגיות בין העמים והמדינות, מתעלמת מכמה עובדות שנתניהו שוכח לציין.
בשנים שחלפו בין התקופה שבה שירת נתניהו במשרד החוץ בשנות ה-80 לבין ימנו אלה, קרו עוד כמה דברים, כגון נפילת הגוש הסובייטי, השינוי האסטרטגי ביחס למדינות ערב וישראל שחל באפריקה, הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993 ועוד כמה אירועים שהובילו לשינוי מדיניות.
בזכות הסכמי אוסלו, למשל, שודרגו היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי באופן משמעותי. ועוגנו בתהליך ברצלונה, שהביא לעליית מדרגה משמעותית בקשרים המסחריים, האקדמיים והתרבותיים בין ישראל לאיחוד, וקידם פיתוח קשרים נוספים עם מדינות בעולם הערבי.
ספק רב אם ישראל היתה יכולה להגיע ליחסים טובים יותר עם האיחוד רק בזכות התובנות הכלכליות של הסגל הדיפלומטי בבירות האירופיות, וללא שינוי משמעותי במדיניות שלה.
למרות החשיבות של התהליכים הכלכליים על חיינו, לא רק הם מניעים את גלגלי הדיפלומטיה הבינלאומית. האם נספח כלכלי יכול להשפיע על ההחלטה של חברי הפרלמנטים באירופה או באמריקה הלטינית בסוגיות הרות גורל לישראל, כמו למשל סיווג ארגוני טרור או מכירת נשק למדינות תומכות טרור?
האם המניע הכלכלי והעניין בחדשנות הישראלית יכול לגרום למדינות שמסרבות לנרמל את היחסים עם ישראל לשנות את עמדתן? התשובה לשאלות הללו היא ברורה: המניע המדיני הוא זה שסולל על פי רוב את הדרך למניע כלכלי, ולא להפך.
מותר וצריך לדבר על רפורמות במשרדי הממשלה, לרבות משרד החוץ. אך אי אפשר לפגוע אנושות במשרד החוץ ובאנשיו, לגרוע מסמכויותיהם, לקצץ בשכרם ובתקצוב הנציגויות הישראליות בחו"ל, ובמקביל לדרוש מהמשרד ואנשיו לספק תוצאות אחרות.
הבעיה הנוכחית של משרד החוץ עמוקה יותר ממחסור בתקציבים. השינוי שעליו מדברים נתניהו וכ"ץ הוא שינוי אידאולוגי עצום, שלא תואם את רוח משרד החוץ ואת היסודות שהניחו אבא אבן ויורשיו לפעילותו, וגם לא את המציאות שבה פועלים הדיפלומטים הישראלים בחו"ל.
בינתיים, שגרירים ותיקים יפרשו, אחרים יעזבו בגלל התנאים הירודים וחוסר ההשפעה על עיצוב מדיניות, והדור החדש שיגדל ויימדד בעיקר על פי תפוקות כלכליות כבר יהיה שונה בתכלית. ראש הממשלה ושר החוץ צריכים לשנות כיוון ולסלול מדיניות אחרת. אחרת, הנזק לדיפלומטיה הישראלית עלול להיות ארוך טווח וקשה מנשוא.
קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון הבינתחומי הרצליה ועמיתת מדיניות במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת התנועה, והפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.
הכותרות הראשיות עכשיו
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
השר צחי הנגבי, עבריין מורשע בעבירה שיש עמה קלון, נהנה מכוח וממשכורת שר, לשכה, רכב שרד, עוזרים, פקידים, מאבטחים, פנסיה תקציבית, כיסוי הוצאות ושלל מותרות נלוות. אבל הוא שר בלי תיק. כלומר שר בלי כלום לעשות, מלבד חימום כסא ושיפרור לקקני של ראש הממשלה.
אז אותו שר לענייני כלום ושום דבר, אומר למיליוני מובטלים, מפוטרים, פושטי רגל, עניים חדשים ואנשים שנשארו בלי קורת גג:
אותו שר לענייני כלום ושום דבר, אומר למיליוני מובטלים, מפוטרים, פושטי רגל, עניים חדשים ואנשים שנשארו בלי קורת גג:"השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול זה חרטא"
* * *
* * *
* * *
* * *
לפניו היה לנו את מיודענו הנכה הכלכלי המסובך בפלילים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנזף בחקלאי הנגב: "אתם חושבים שיש לממשלה עץ כסף שאפשר רק לקטוף ולקטוף?"
* * *
* * *
* * *
והיה הטייקון פושט הרגל אליעזר פישמן, בן 77 בלי עין הרע, שאמר: "היום ההורים מתים לאט יותר. אם הסבים והסבתות היו ממשיכים למות בגיל 65, לא היתה בעיה ולא היתה מחאה". חבל שלא נתן דוגמא אישית
* * *
* * *
"כל חיי גרתי באזורים שנמצאים לכאורה במוקד הזיהום, ואני מגדל בהם ילדים. כולנו, תודה לאל, בריאים".
* * *
* * *
והאהובה עלי: שרי אריסון, יורשת המיליארדים ובעלת השליטה בבנק הפועלים שפיטרה 900 מעובדי הבנק שלה – לא שכחה לחזק אותם בעצה מחממת הלב: "תמיד כשנסגרת דלת, נפתח חלון"
רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה
כל מי שמכיר את מפת אתרי הגרעין של איראן לא מתפלא. ברצף הפיצוצים המסתוריים של השבועות האחרונים, מישהו מנסה לשגר מסר. האיראנים – אשר בפיצוץ הראשון, סמוך למתקן בפרצ'ין, עוד ניסו להסוות את הדברים – עלו בסוף השבוע האחרון מדרגה, ומפנים אצבע מאשימה לישראל.
ירושלים, כתמיד בעניין האיראני, שותקת. הכי רחוק הגיע הבוקר שר הביטחון, בני גנץ, כשחזר בראיון לגלצ על המנטרה: "איראן גרעינית לא תהיה". ולמרות השתיקה הרועמת, בחינה מעמיקה של מפת הפיצוצים מצביעה על מודיעין מדויק מאוד, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות.
כך, למשל, הפגיעה בפרצ'ין. את האתר הזה חשף לעולם ארגון ביון ב-2007. מדובר במתקן תת-קרקעי המכיל אלפי צנטריפוגות, ושם מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות ביותר. את המחקר והפיתוח של צנטריפוגות חדשות עושה איראן בנתאנז, שם נרשמה כנראה הפגיעה הכי גדולה בסדרת הפיצוצים.
פיתוח צנטריפוגות באיראן
בישראל, כמו במדינות מערביות נוספות, סימנו את פיתוח הצנטריפוגות כאחד הממדים שאותם חייב העולם לרסן. המתמטיקה פשוטה: מה שעושות עשר צנטריפוגות ישנות, עושה אחת חדשה. כלומר, כאשר תתקבל ההחלטה לפרוץ לפצצה, איראן יכולה להעשיר אורניום בקצב המהיר פי 10 מזה המוכר כיום.
עכשיו גם מובן יותר מה קורה לפרויקט הזה, כאשר פיצוץ מסתורי במתקן חסוי משבית את קו הייצור או את מעבדת המחקר האיראניים. ההיגיון הזה נכון לכל אחד מארבעת הפיצוצים שאירעו על אדמת איראן החל מה-26 ביוני ועד הלילה.
איראן, כאמור, מאשימה את ישראל במתקפת סייבר מתוחכמת. זו לא הפעם הראשונה שמיוחסת יכולת כזו למודיעין הישראלי.
ב-2010, מתקפת סייבר מתוחכמת – הידועה כתולעת סטקסנט – גרמה לשורה של פיצוצים בצנטריפוגות שהעשירו אורניום במתקן העל-קרקעי בנתאנז.
לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על ניסיון איראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בארץ, ולהרעיל אזרחים.
השאלה עתה היא מדוע בחר מי שבחר לתקוף את אתרי הגרעין. אם ישראל אכן עומדת מאחורי התקיפות הללו, יכולות לכך שתי סיבות, ושתיהן לא מבשרות טוב:
הראשונה, גורמים ביטחוניים בישראל עדיין מרגישים שהמסר בהשבתת הנמל לא עבר, ומצריך "שימור הרתעה" ע"י פגיעה בנכסים רגישים יותר לשלטון בטהראן.
האפשרות השנייה, היא פריצת דרך משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, שהצריכה פעולה מיידית להאטת התהליך, מבלי להיגרר לעימות צבאי.
בשני המקרים, אם אכן הייתה זו ישראל, סביר להניח שהשותפים האמריקנים עודכנו, ואולי בחלק מהמקרים אף שותפו. בדיוק כמו ב-2010, אז הגדירו מומחי סייבר את התולעת "מוצר שרק מעצמה יכולה לפתח".
לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב ביותר של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על הניסיון האיראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בישראל
בסוף השבוע האחרון דיווחה התקשורת בארץ על רמת כוננות גבוהה מפני נקמה איראנית. עיקר תשומת הלב הוקדש לממד הסייבר. כמו ישראל, גם איראן מיפתה היטב את המטרות ברשת, אבל עד כה לא ממש הצליחה לחדור למערכת קריטית.
זה לא אומר שהניסיונות לא יימשכו. להפך, הם צפויים אפילו לעלות מדרגה. השאלה היא האם איראן תסתפק במגרש הקיברנטי, או שמא הכישלון ברשת יאלץ אותה לבצע פיגוע דרך שליח. את זה היא כבר עשתה פעמים רבות בעבר.
למקרה שפיספסת
תגובות אחרונות
בתקופה האחרונה אני שומע אנשים כמו רביב דרוקר, עיתונאי שאני מעריך, הטוענים שצריך למקד את הביקורת בנתניהו ולרדת מגנץ, מפני שקיים סיכוי שגנץ יחליף את נתניהו בבלפור.
במילים אחרות, דרוקר טוען שגנץ יהיה ראש ממשלה או שהוא לא יהיה ראש ממשלה, אז למה לא לחזק את גנץ? אותו היגיון יכול לשמש בשאלה לגבי השתתפות בהגרלת פיס – או שאתה זוכה, או שאתה לא זוכה, אז למה לא לקנות כרטיס? התשובה היא כמובן שלקניית כרטיס יש מחיר גבוה והסיכוי לזכות אפסי. בדיוק כמו עם גנץ.
בתקופה האחרונה אני שומע אנשים כמו רביב דרוקר, עיתונאי שאני מעריך, הטוענים שצריך למקד את הביקורת בנתניהו ולרדת מגנץ, מפני שקיים סיכוי שגנץ יחליף את נתניהו בבלפור
תמכתי בגנץ בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, הצבעתי עבורו ועשיתי כמיטב יכולתי להביא בוחרים נוספים להצביע עבורו. מאחר שלעניות דעתי נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר למפעל הציוני מיום הקמתו, למרות מה שגנץ עשה – אם מחר בבוקר גנץ יחליף את נתניהו זה יהיה טוב, אבל רק לטווח הקצר. וזה לא קונץ – לטווח הקצר אני מעדיף שאדם מספר 17 שיכנס היום לחנות הסמוכה למשרד שלי יחליף את נתניהו, ומדובר בחנות סיטונאות של משקאות אלכוהוליים. לטווח הארוך גנץ לא מתאים, ולא בגלל שהוא שיקר.
אני סבור שבני אדם (וגם פוליטיקאים) רשאים להפר את המילה שלהם. לפעמים זו אפילו חובתם. נסיבות משתנות, אנחנו עושים טעויות, ולעיתים הנזק של העמידה במילה גדול לאין שיעור מהפרתה. כמובן שאי אפשר לנהל חברה שבה כולם משקרים, אבל אם הבטחת לעוץ-לי-גוץ-לי את הבן שלך כדי לצאת ממאסר על לא עוול בכפך, ועכשיו הוא אשכרה בא לקחת לך את הבן, אני הייתי אומר לו שיילך לחפש את החברים שלו.
גנץ לא אמר שהוא יתנגד לסיפוח ועכשיו הוא בעד כי הנסיבות השתנו – למעשה, אף אחד לא התעניין בדעתו של גנץ לגבי השטחים. גנץ לא אמר שהוא יתנגד לסגר ועכשיו הוא בעד כי הנסיבות השתנו – למעשה אף אחד לא התעניין בדעתו של גנץ לגבי ההתמודדות עם המגיפה. המחנה שהלך אחרי גנץ שלח אותו למשימה אחת בלבד – להוריד את ראש הנחש. בחבירה לנתניהו, לא רק שגנץ בגד בערך הליבה של המחנה שלו, הוא גם הכשיר את השרץ.
המחנה שהלך אחרי גנץ שלח אותו למשימה אחת בלבד – להוריד את ראש הנחש. בחבירה לנתניהו, לא רק שגנץ בגד בערך הליבה של המחנה שלו, הוא גם הכשיר את השרץ
והוא לא יחיד: גבי אשכנזי, עם כל מה שאמר על פרשת הספסרות בצוללות, מונע כעת הקמת וועדת חקירה לפרשה. פרשה, שכבר ממה שידוע עד כה, היא פרשת הבגידה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה. גם גבי אשכנזי הכשיר את השרץ ויושב תחתיו בממשלה. אורית פרקש-הכהן, שבתפקידה הקודם ניהלה מלחמה עיקשת וצודקת נגד תעריפי החשמל הגבוהים ושוד הגז, פרשה שכבר ממה שידוע עד כה, מתמודדת בראש הטבלה על תואר פרשת השחיתות הכלכלית-בריאותית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, גם היא הכשירה את השרץ ויושבת תחתיו בממשלה. הם ואחרים יושבים תחת אדם שלפני רגע הם אמרו שאי אפשר לסמוך עליו – ובזה הם צדקו.
בעברית יש שלל ביטויים כמו "סמוך!" "עלי!" "יהיה בסדר" ודומיהם. יש חפיף, חַפּ-לַפּ וכסת"ח, אבל אין ולו מילה אחת לתאר את מה שבאגלית נקרא Accountable. התרגום הכי קרוב לזה הוא כנראה מי-שאמור-לתת-דין-וחשבון-אם-משהו-משתבש.
פעם אנשים פה נתנו דין וחשבון על מעשיהם, לא עוד: הכרמל נשרף ויש עשרות הרוגים? אף אחד לא נותן את הדין. ילדים מתים בשיטפון? אף אחד לא נותן את הדין. מספר ההרוגים בתאונות דרכים עולה משנה לשנה? לא רק שלא מעיפים את השר הממונה, משאירים אותו בתפקיד ובסוף מקדמים אותו. משנה לשנה הצפיפות בבתי החולים גדלה ויותר אנשים מתים מזיהום? בוא נשאיר את השר הממונה. ובסוף, כשהמערכת קורסת, נפנק אותו במשרד יותר נוח.
ואם במקרים של אובדן חיי אדם אף אחד לא נותן את הדין, קל וחומר שבמקרים אחרים הכל מוחלק – אסונות אקולוגיים, תאונות עבודה, שערוריות כלכליות, אף אחד לא משלם מחיר אישי. כמה שנים מדינת ישראל עובדת על למידה מרחוק? כמה כסף שפכו על זה? ואז כשצריך תכלס ללמוד מרחוק, מתחילים לאלתר עם זום, עם מורים ללא הכשרה, בלי מערכי שיעור, ועם אלפי ילדים ללא מחשב. אגב, יודעים לפני כמה שנים נתניהו (תפס טרמפ על יוזמה אזרחית ו) הבטיח מחשב לכל ילד? מסתבר שמדובר בהבטחה בת 25 שנה
בעברית יש שלל ביטויים כמו "סמוך!" "עלי!" "יהיה בסדר" ודומיהם. יש חפיף, חַפּ-לַפּ וכסת"ח, אבל אין ולו מילה אחת לתאר את מה שבאגלית נקרא Accountable
אז נתניהו הבטיח מחשב לכל ילד ולא קיים, הבטחה אחת מיני שלל הבטחות דומות. נתניהו לא יכול לדרוש מאחרים לתת דין וחשבון בזמן שהוא לא יכול לתת דין וחשבון לא לנו ולא לעצמו.
לא בכדי הגענו למצב בו ראש ממשלה מכהן בזמן שמתנהל נגדו משפט בשלושה תיקים, וזה עוד לפני הספסרות בצוללות ושוד הגז. אף אחד לא נותן את הדין על העדר ההערכות לקורונה, אף אחד לא נותן את הדין (ובטח לא פתרון) על הקריסה הכלכלית של מאות אלפי אזרחים ששילמו מיסים במשך שנים, ועומדים כעת מול שוקת שבורה. נתניהו הביא את המערכת הפוליטית למצב של Zero-Accountability – לזה דווקא יש תרגום טוב לעברית: לית דין ולית דיין.
ולמי שלא מבין למה כל כך הרבה אנשים בוחרים בו, זה בדיוק מה שהבוחרים שלו רוצים – המושחתים כמותו רוצים לחיות בלי לתת דין וחשבון למדינה, המקופחים "כמותו" מסרבים לתת דין וחשבון לעצמם – זה לא הם אחראים לגורלם, זה מפא"י.
כדי שנוכל להציל את ישראל נהיה חייבים לבער את נגע השחיתות, ואנשים יצטרכו לתת את הדין. הרבה אנשים. ומי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות אדם שיכול להסתכל לכל המושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable.
כדי להציל את ישראל נהיה חייבים לבער את נגע השחיתות, ואנשים יצטרכו לתת את הדין. ומי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות אדם שיכול להסתכל לכל המושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable
בחבירה שלו לנתניהו, גנץ הוכיח שהוא לא האיש הזה. כשבאים לדודי אמסלם עם ההקלטה שלו, בה הוא אומר בקולו שלא ייתכן ראש ממשלה מכהן עם כתבי אישום, הוא מפנה אותנו עם אצבע משולשת לגנץ ושותפיו.
לא אחי התבלבלת הוא התכוון לא סתם הזה, עם היושרה: pic.twitter.com/PmvTeF6hl5
— Gil Solomon (@Soloph0ne) June 30, 2020
אז אני מוצא את גנץ accountable למעילה שלו באמון שלי, להכשרת השרץ, ולכן בעיני אין מצב שהוא האדם שיוציא את ישראל ממצבה. האלטרנטיבה? ראשית, היו לגנץ מספר אלטרנטיבות להקים ממשלה. וגם אם לא היו, לתת לנתניהו למשוך זמן בבלפור, אדם שזה כל מה שמעניין אותו, וכל שנייה שהוא ליד ההגה הוא מדרדר אותנו יותר ויותר אל התהום, לתת לאדם כזה עוד זמן, תוך פגיעה אנושה במחנה ששלח אותך – זה הרבה יותר חמור מאשר לנסות להפילו מהאופוזיציה.
גנץ, ואשכנזי, ופרקש, לא השפיעו ולא ישפיעו מבפנים. הם רק מאפשרים לנתניהו למשוך זמן. ולנו אין זמן. אני בעד שהצפרדע תתבשל סופית או תהפוך את הסיר – גנץ ושותפיו רק נותנים לנתניהו להרתיח עוד את המים – ולראיה, התחלואה והאבטלה שרק החריפו מאז הקמת ממשלת ה"אחדות".
אני מקווה שאת הנזקים הרבים שנתניהו חולל למפעל הציוני עדיין ניתן לתקן, אני בטוח שעל כל יום של נתניהו בבלפור נצטרך לעבוד קשה יום של שיקום. לכן, כדי שתהיה לנו תקומה, אי אפשר לחשוב רק על הטווח הקצר. צריך להפסיק לצעוד לפי השמאל-ימין-שמאל של נתניהו ולצאת למערכה הבאה סביב הדגלים האמיתיים: ממלכת סדום מחד ומדינת ישראל מנגד.
אם נפסיד, זה יהיה הקרב האחרון. אם ננצח, אולי סוף סוף נחזור להביא פתרונות לכל העולם במקום לפגר אחרי כולם. נחזור להרתיע את האויבים שלנו תוך כדי חתירה לשלום עימם, במקום לחבל בשלום, ולשלם פרוטקשן לטרוריסטים. נחזור להיות מדינה שיש לה מנהיגים שדואגים לנו ולא לעצמם.
נו. כמו פעם.
ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם