אישיות
אבא אבן

המינוי של גלעד ארדן לשגריר באו"ם לא הפתיע אף אחד במערכת הפוליטית, אבל העובדה שיכהן במקביל כשגריר בארה"ב היא כבר סיבה להרמת גבה ● מדובר במשימה מורכבת מכל הבחינות (כולל הדילוג הפיזי בין ניו יורק לוושינגטון), ולארדן אין ניסיון מדיני כלשהו, למעט מאבק לא מאוד מוצלח ב-BDS ● איך נולד המינוי הכפול והתמוה הזה, ואילו אתגרים יחכו לשר לביטחון פנים באמריקה ● פרשנות

עוד 934 מילים

דיפלומטיה ישראלית: סיפור התנקשות

מספרים שלפני כ-170 שנים, כשבמשרד החוץ הבריטי התקבלה טלגרמה ראשונה, אמר הלורד פלמרסטון, שעמד במשך שנים רבות בראש מערך החוץ הבריטי: "הגיע קץ הדיפלומטיה!" הטכנולוגיה החדישה נראתה אז כה פורצת דרך, עד שפלמרסטון סבר כי בעקבות חשיפתה לא יהיה צורך יותר במשרד החוץ.

מאז, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ולהפתיע, אבל האנושות לא נפטרה מרופאים, מורים, עורכי הדין וכמובן גם לא מהדיפלומטים. לא המציאו בינתיים שום תחליף לקשר האישי, ליכולת האנליטית, להשכלה מצוינת ולאופקים רחבים שמאפשרים לדיפלומט להכיר את המדינה בה הוא או היא משרתים.

דיפלומטים מנוסים ומשכילים יכולים למנוע מלחמות, לסייע במציאת פתרונות בסכסוכים, למנוע התקררות יחסים בין מדינות, ואף לשנות את דעתן של האליטות המקומיות בעניינים כאלה ואחרים.

עם זאת, גם בישראל של היום יש מי שחושב שטכנולוגיה יכולה לייצר קיצורי דרך בתהליכים דיפלומטיים. הרי במאה ה-21 – כאשר טראמפ, פוטין ונתניהו משוחחים מדי כמה שבועות ישירות בטלפון – אנשי משרד החוץ הם קודם כל אנשי מכירות שצריכים לדאוג לכלכלה, כי למדיניות ידאגו כבר הקדקודים עצמם.

הרפורמה במשרד שיוזם שר החוץ הטרי, ישראל כ"ץ, צפויה למדוד את הישגיו של משרד החוץ קודם כל לפי הקריטריון הכלכלי, והיא לא באה יש מאין. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מי שעד לא מזמן מילא את תפקיד שר החוץ, מאמין שצריך לגייס לקורס הצוערים הרבה יותר אנשים עם הבנה בכלכלה.

"אם הייתי יכול לעשות משהו אחד במשרד החוץ זה לבחור את הדיפלומטים שלנו לפי זה שיבינו מה זה כלכלה, מה זה כלכלת שוק, מה זה חברות… השינוי הזה עדיין לא קורה", אמר נתניהו השבוע בשיחה סגורה עם חניכי המכללה לביטחון לאומי.

לתפיסתם של נתניהו וכ"ץ, קשרים בין מדינות מושתתים בראש ובראשונה על העניין הכלכלי. לראייה מביא נתניהו את הנתון הבא: "אנחנו מרחיבים את היחסים של ישראל, יש לנו יחסים דיפלומטים עם 160 מדינות, כולל מדינות מוסלמיות גדולות – קזחסטן, אזרבייג'ן ועוד כמה ענקיות. כשאני הייתי באו"ם זה היה 80. למה? טכנולוגיה אזרחית, טכנולוגיה צבאית, מודיעין. הם רוצים, ולכן זה עובד".

גם נתניהו וגם כ"ץ מאמינים שתנופה בסחר חוץ יכולה לבוא במקום קירבה אידאולוגית, ושעסקות גדולות – גם אם חד-פעמיות – יכולות להחליף את הרקמה העדינה הנשזרת במשך זמן רב של ניהול יחסים דיפלומטיים קרובים.

האמונה התמימה בכך שהכלכלה לבדה יכולה להחזיק מים, ולקדם בריתות ושותפויות אסטרטגיות בין העמים והמדינות, מתעלמת מכמה עובדות שנתניהו שוכח לציין.

בשנים שחלפו בין התקופה שבה שירת נתניהו במשרד החוץ בשנות ה-80 לבין ימנו אלה, קרו עוד כמה דברים, כגון נפילת הגוש הסובייטי, השינוי האסטרטגי ביחס למדינות ערב וישראל שחל באפריקה, הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993 ועוד כמה אירועים שהובילו לשינוי מדיניות.

בזכות הסכמי אוסלו, למשל, שודרגו היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי באופן משמעותי. ועוגנו בתהליך ברצלונה, שהביא לעליית מדרגה משמעותית בקשרים המסחריים, האקדמיים והתרבותיים בין ישראל לאיחוד, וקידם פיתוח קשרים נוספים עם מדינות בעולם הערבי.

ספק רב אם ישראל היתה יכולה להגיע ליחסים טובים יותר עם האיחוד רק בזכות התובנות הכלכליות של הסגל הדיפלומטי בבירות האירופיות, וללא שינוי משמעותי במדיניות שלה.

למרות החשיבות של התהליכים הכלכליים על חיינו, לא רק הם מניעים את גלגלי הדיפלומטיה הבינלאומית. האם נספח כלכלי יכול להשפיע על ההחלטה של חברי הפרלמנטים באירופה או באמריקה הלטינית בסוגיות הרות גורל לישראל, כמו למשל סיווג ארגוני טרור או מכירת נשק למדינות תומכות טרור?

האם המניע הכלכלי והעניין בחדשנות הישראלית יכול לגרום למדינות שמסרבות לנרמל את היחסים עם ישראל לשנות את עמדתן? התשובה לשאלות הללו היא ברורה: המניע המדיני הוא זה שסולל על פי רוב את הדרך למניע כלכלי, ולא להפך.

מותר וצריך לדבר על רפורמות במשרדי הממשלה, לרבות משרד החוץ. אך אי אפשר לפגוע אנושות במשרד החוץ ובאנשיו, לגרוע מסמכויותיהם, לקצץ בשכרם ובתקצוב הנציגויות הישראליות בחו"ל, ובמקביל לדרוש מהמשרד ואנשיו לספק תוצאות אחרות.

הבעיה הנוכחית של משרד החוץ עמוקה יותר ממחסור בתקציבים. השינוי שעליו מדברים נתניהו וכ"ץ הוא שינוי אידאולוגי עצום, שלא תואם את רוח משרד החוץ ואת היסודות שהניחו אבא אבן ויורשיו לפעילותו, וגם לא את המציאות שבה פועלים הדיפלומטים הישראלים בחו"ל.

בינתיים, שגרירים ותיקים יפרשו, אחרים יעזבו בגלל התנאים הירודים וחוסר ההשפעה על עיצוב מדיניות, והדור החדש שיגדל ויימדד בעיקר על פי תפוקות כלכליות כבר יהיה שונה בתכלית. ראש הממשלה ושר החוץ צריכים לשנות כיוון ולסלול מדיניות אחרת. אחרת, הנזק לדיפלומטיה הישראלית עלול להיות ארוך טווח וקשה מנשוא.

קסניה סבטלובה היא מנכ"לית עמותת ROPES לשיתוף פעולה אזורי ועמיתת מחקר במכון ATLANTIC COUNCIL בוושינגטון, לשעבר חברת כנסת מטעם מפלגת התנועה ומומחית לענייני מזרח התיכון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 646 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 17 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

מחכים לתגובה ישראלית

נראה כי כל הפרשנים, הקבינט ונתניהו מאוחדים בהערכה שישראל נחושה להגיב בעוצמה כזו או אחרת על מתקפת איראן במוצאי שבת. בדרך כלל, כשכמעט כולם מאוחדים בדעתם, זה בדיוק הזמן להתחיל לדאוג ● וגם: דרעי תומך בבחירות ● עדכוני מלחמה ● מחירי הטיסות בשמיים ● מחזור סוער בליגת האלופות ● התנצלות ● ועוד...

מטוס חיל האוויר נערך להגנה על שמי ישראל מהתקיפה האיראנית, 14 באפריל 2024 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל
היום ה־194 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

14 פצועים, ארבעה מהם במצב קשה, מתקיפה של חזבאללה בערב אל־עראמשה שבגליל

כוחות צה"ל תקפו את מקורות הירי ● כ"ץ לשרי החוץ של בריטניה וגרמניה: לישראל זכות להגיב נגד המתקפה של איראן; קמרון: מקווים שהתגובה של ישראל תהיה כזו שלא תגרום להסלמה ● ראיסי: גם פגיעה קטנה באיראן תיענה בצורה חזקה ● לוחם שלדג נפצע אתמול קשה בבית חאנון ● כוחות צה״ל הרסו את בית המחבלים שביצעו פיגוע ברעננה

עוד 20 עדכונים

מלחמת עזה – עוד כתבות

ממשל ביידן הזהיר את נתניהו שלא לעשות את אותן טעויות שעשתה ארה"ב - אבל כבר אפשר לומר בבטחה שהעצה לא התקבלה ● כעבור שישה חודשים עדיין אין תוכנית ליום שאחרי המלחמה, אומרים בכירים אמריקאים ● בשיחות פרטיות, רוב גורמי הביטחון בישראל מודים כי הממשלה אינה מציאותית ביחס לשלטון שאחרי המלחמה ● כל הסימנים מבשרים על שקיעה ארוכה ועקובה מדם בבוץ

עוד 1,556 מילים

ההיגיון של נתניהו, גלנט, גנץ ואיזנקוט - קטסטרופה היסטורית‎

היגיון ממשלתי: חמאס מציע הפסקת המלחמה והחזרת החטופים. ממשלת ישראל מסרבת (האם זה לא מה שישראל רצתה בכל מאודה שנים? הפסקת המלחמה עם חמאס?).

איראן אומרת שהיא מסתפקת בשיגורים שהיו תגובה לחיסול בכיריה וכי האירוע הסתיים מבחינתה. ממשלת ישראל מסרבת ומאיימת בתגובה שתפתח במלחמה מול איראן (האם ישראל לא רצתה כל השנים לא לפתוח לבדה במלחמה מול מעצמה כמו איראן?).

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 971 מילים

למקרה שפיספסת

משרד החקלאות מתיר דיג בעונת הרבייה

פקיד הדיג היה אמור לאפשר לדגה בים התיכון להתאושש בחודשים מאי–יוני, אך בשל הגבלות המלחמה הדיג הותר גם בחודשים אלה ● בארגוני טבע וזכויות בעלי חיים דורשים מבית המשפט לבטל את ההחלטה ● לטענתם, פקיד הדיג לא אמור לאזן בין אקולוגיה ופגיעה בבעלי החיים לבין פרנסת הדייגים: "פקיד הדיג מאפשר פגיעה ברוב הדגים המתרבים בעונה הזו"

עוד 1,448 מילים

אין התיישנות על הטראומה, על הענישה יש

אתמול בערב שודר ברשת 13, בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר, ראיון מדהים עם קרין ביאלס מגן, על העימות עם אחיה שפגע בה מינית מגיל 12-13. אחרי 38 שנים היא החליטה להיחשף במסגרת הסדרה "גם אני הילה צור" של ענת גורן. ברגישות רבה משרטטת גורן את סיפורן של חמש נשים אמיצות, שהחליטו לסגור חשבון עם בן המשפחה שפגע בהן.

העימות ברחוב של האחיות מאיה בן חיים ואתי טישלר עם אביהן שאנס אותן, ועם אימן שידעה והתעלמה, לא משאיר אף עין יבשה. הן עושות את זה בטלוויזיה כי משרד המשפטים הישראלי לא מאפשר לקרין, למאיה ואתי ולנשים אמיצות אחרות לקבל צדק, מכיוון שחלה התיישנות על המקרה שלהן.

זהבה גלאון היא יו"ר מרצ לשעבר ונשיאת זולת לשוויון וזכויות אדם

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 783 מילים

תגובות אחרונות

היועמ"שית חייבת להורות על חקירה נגד שקד, נוה ואורנשטיין

אחרי חשיפת הקנוניה בין אורנשטיין לנוה, אתמול התפרסמו ההקלטות המלמדות כי נוה שיתף את שרת המשפטים דאז שקד באינטרס הכלכלי במינוי אורנשטיין ● שקד עצמה אמרה בהקלטה שהיא לעולם לא הייתה ממנה את אורנשטיין נוכח חוות הדעת של ועדת האיתור ● ליועמ"שית אסור להתמהמה – ולהורות על חקירה מיידית ● פרשנות

עוד 786 מילים ו-2 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דרעי לא יציל יותר את נתניהו

במרפסת דירתו בירושלים, מקיים יו"ר ש"ס את כל הפגישות שלו בין ישיבות קבינט המלחמה התכופות ● שם, בשיחות פרטיות, דרעי אומר שעדיף ללכת לבחירות ולגבש הסכמה לאומית רחבה מאשר להישאר עם ממשלה ימנית צרה ומבהיר: "אחרי הבחירות הבאות לא נלך עם נתניהו על אוטומט" ● הוא במיוחד סולד מההתנהלות של סמוטריץ' ובן גביר - ולא פחות, מהפשרנות של נתניהו מולם ● פרשנות

עוד 718 מילים

מגורים על חשבון ההורים

צעירים רבים הגיעו לקצה גבול היכולת הכלכלית ומתקשים להתמודד עם המשכנתאות, מחירי הדירות והריביות הגבוהות ● הפתרון שמאפשר בנק ישראל – לגלגל את החוב על חשבון ההורים ● פרשנות

עוד 974 מילים

ערב פסח 2024 המושבה הכי צפונית בישראל מטולה היא עיירת רפאים נטושה ● חצי שנה אחרי שפונתה בפעם הראשונה ב־128 שנותיה, התושבים המעטים שנותרו לשמור על הגחלת מתחילים לאבד תקווה ● ראש המועצה דוד אזולאי מסתובב כל בוקר בין התשתיות ההרוסות ומזיל דמעה: "איבדנו את הצפון. אני ראש מועצה בלי תושבים" ● ונתניהו עדיין לא מצא זמן לבקר או לטלפן

עוד 3,281 מילים

איראן הקימה לתחייה את הברית הצבאית האזורית נגדה

המידע המקדים, חדר המבצעים המשותף בדוחה והסיוע של קטאר: גורם ישראלי בכיר אמר לזמן ישראל כי פעילות הברית האזורית נגד איראן הייתה פריצת דרך ● מטרת העל של איחוד הזירות הייתה למנוע את הברית המתהווה, אך בפועל הפעולה האיראנית גרמה לה לצאת לאור ● בזמן שישראל שוקלת איך ומתי להגיב, מבחינת טהרן, כל חיסול או פעולה נגד איראן תיתקל בתגובה חריפה ● פרשנות

עוד 844 מילים ו-1 תגובות
היום ה־193 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

דיווח: התקבלה החלטה על תגובה למתקפה האיראנית, נמשכים הדיונים על העיתוי

גורם ישראלי: הקבינט המצומצם דן בתגובה אפשרית, מאמינים ש"לא יזיק לחכות" ● צה"ל חיסל את מפקד יחידת הרקטות והטילים בכוח רדואן ● ראש ממשלת בריטניה לנתניהו: "הסלמה במזרח התיכון אינה באינטרס של אף אחד" ● פרקליט המדינה: "רואה בחומרה רבה את תקיפתה המילולית של ליאת בן ארי" ● דיווח: ארה"ב תגביל את תנועותיו של שר החוץ האיראני בזמן שהותו בניו יורק

עוד 63 עדכונים

למה ארה"ב מתעלמת מהחרדי שבחדר?

מיום הקמת ממשלת נתניהו, בוושינגטון מחרימים את סמוטריץ' ואת בן גביר, אבל למה הממשל האמריקאי לא נמצא בקשר ישיר עם דרעי, שיושב באופן קבוע בקבינט המלחמה? ● לדברי גורמים בש"ס, האמריקאים מבקשים מדי פעם לקיים פגישות אישיות, אך הדבר לא מסתייע ● אם האמריקאים רוצים להבין מי עשוי להשפיע על נתניהו, כדאי שיפנו גם לדרעי ● פרשנות

עוד 594 מילים ו-1 תגובות

צה"ל מתכנן להחליף את רובי "תבור" ברובי סער מתוצרת כחול-לבן המבוססים על רובים ממשפחת AR האמריקאית, עם תחמושת הקיימת כבר 65 שנה ● החלטת צה"ל מתבססת על מחקר גדול, אולם הוא בוצע לפני המלחמה בעזה ● בצבא ארה"ב, לעומת זאת, בחרו בנשק עם קליבר חדש ורב עוצמה המתאים לאתגרי הלחימה העתידיים ● איזו מהבחירות נכונה יותר, ימים יגידו ● פרשנות

עוד 796 מילים ו-1 תגובות

ברית קטאר–עזה הובילה למתקפת 7 באוקטובר

דוח שחיברו אנשי מודיעין עבור פרקליטי משפחות קורבנות חמאס, שחלקים ממנו הגיעו לידי זמן ישראל, טוען כי ארה"ב הייתה מודעת להיקף הפעילות הזדונית של דוחה ולפגיעה באינטרסים האמריקאיים ובעלות בריתה – אך נמנעה מלפעול ● לפי הדוח, תהיה זו טעות להמשיך לאפשר לקטאר "למלא תפקיד מרכזי כמתווכת בעימות בעזה"

עוד 1,084 מילים

מחיר הנפט זינק מייד אחרי החיסול בדמשק, ואחר כך זינק שוב לקראת המתקפה האיראנית על ישראל ● זו לא פעם ראשונה שמלחמה מקפיצה את מחירי הנפט ● המרוויחות העיקריות מהתייקרות הנפט הן המדינות שמייצאות אותו: רוסיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות – וגם איראן

עוד 1,128 מילים
היום ה־192 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

הרמטכ"ל: "שיגור של כל כך הרבה טילים וכטב"מים לשטח ישראל ייענה בתגובה"

מיקי זוהר: התקיפה הישראלית ברפיח התעכבה בשל הרצון להגיע להסכם עם חמאס ● דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית: כמות האספקה המועברת לרצועה גדלה משמעותית בימים האחרונים ● "וול סטריט ג'ורנל": גורמים בארצות הברית ובמערב מעריכים שישראל תגיב במהירות למתקפה האיראנית ● צה"ל: שם המבצע לסיכול המתקפה האיראנית – מגן ברזל

עוד 43 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה