מספרים שלפני כ-170 שנים, כשבמשרד החוץ הבריטי התקבלה טלגרמה ראשונה, אמר הלורד פלמרסטון, שעמד במשך שנים רבות בראש מערך החוץ הבריטי: "הגיע קץ הדיפלומטיה!" הטכנולוגיה החדישה נראתה אז כה פורצת דרך, עד שפלמרסטון סבר כי בעקבות חשיפתה לא יהיה צורך יותר במשרד החוץ.
מאז, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ולהפתיע, אבל האנושות לא נפטרה מרופאים, מורים, עורכי הדין וכמובן גם לא מהדיפלומטים. לא המציאו בינתיים שום תחליף לקשר האישי, ליכולת האנליטית, להשכלה מצוינת ולאופקים רחבים שמאפשרים לדיפלומט להכיר את המדינה בה הוא או היא משרתים.
דיפלומטים מנוסים ומשכילים יכולים למנוע מלחמות, לסייע במציאת פתרונות בסכסוכים, למנוע התקררות יחסים בין מדינות, ואף לשנות את דעתן של האליטות המקומיות בעניינים כאלה ואחרים.
עם זאת, גם בישראל של היום יש מי שחושב שטכנולוגיה יכולה לייצר קיצורי דרך בתהליכים דיפלומטיים. הרי במאה ה-21 – כאשר טראמפ, פוטין ונתניהו משוחחים מדי כמה שבועות ישירות בטלפון – אנשי משרד החוץ הם קודם כל אנשי מכירות שצריכים לדאוג לכלכלה, כי למדיניות ידאגו כבר הקדקודים עצמם.
הרפורמה במשרד שיוזם שר החוץ הטרי, ישראל כ"ץ, צפויה למדוד את הישגיו של משרד החוץ קודם כל לפי הקריטריון הכלכלי, והיא לא באה יש מאין. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מי שעד לא מזמן מילא את תפקיד שר החוץ, מאמין שצריך לגייס לקורס הצוערים הרבה יותר אנשים עם הבנה בכלכלה.
"אם הייתי יכול לעשות משהו אחד במשרד החוץ זה לבחור את הדיפלומטים שלנו לפי זה שיבינו מה זה כלכלה, מה זה כלכלת שוק, מה זה חברות… השינוי הזה עדיין לא קורה", אמר נתניהו השבוע בשיחה סגורה עם חניכי המכללה לביטחון לאומי.
לתפיסתם של נתניהו וכ"ץ, קשרים בין מדינות מושתתים בראש ובראשונה על העניין הכלכלי. לראייה מביא נתניהו את הנתון הבא: "אנחנו מרחיבים את היחסים של ישראל, יש לנו יחסים דיפלומטים עם 160 מדינות, כולל מדינות מוסלמיות גדולות – קזחסטן, אזרבייג'ן ועוד כמה ענקיות. כשאני הייתי באו"ם זה היה 80. למה? טכנולוגיה אזרחית, טכנולוגיה צבאית, מודיעין. הם רוצים, ולכן זה עובד".
גם נתניהו וגם כ"ץ מאמינים שתנופה בסחר חוץ יכולה לבוא במקום קירבה אידאולוגית, ושעסקות גדולות – גם אם חד-פעמיות – יכולות להחליף את הרקמה העדינה הנשזרת במשך זמן רב של ניהול יחסים דיפלומטיים קרובים.
האמונה התמימה בכך שהכלכלה לבדה יכולה להחזיק מים, ולקדם בריתות ושותפויות אסטרטגיות בין העמים והמדינות, מתעלמת מכמה עובדות שנתניהו שוכח לציין.
בשנים שחלפו בין התקופה שבה שירת נתניהו במשרד החוץ בשנות ה-80 לבין ימנו אלה, קרו עוד כמה דברים, כגון נפילת הגוש הסובייטי, השינוי האסטרטגי ביחס למדינות ערב וישראל שחל באפריקה, הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993 ועוד כמה אירועים שהובילו לשינוי מדיניות.
בזכות הסכמי אוסלו, למשל, שודרגו היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי באופן משמעותי. ועוגנו בתהליך ברצלונה, שהביא לעליית מדרגה משמעותית בקשרים המסחריים, האקדמיים והתרבותיים בין ישראל לאיחוד, וקידם פיתוח קשרים נוספים עם מדינות בעולם הערבי.
ספק רב אם ישראל היתה יכולה להגיע ליחסים טובים יותר עם האיחוד רק בזכות התובנות הכלכליות של הסגל הדיפלומטי בבירות האירופיות, וללא שינוי משמעותי במדיניות שלה.
למרות החשיבות של התהליכים הכלכליים על חיינו, לא רק הם מניעים את גלגלי הדיפלומטיה הבינלאומית. האם נספח כלכלי יכול להשפיע על ההחלטה של חברי הפרלמנטים באירופה או באמריקה הלטינית בסוגיות הרות גורל לישראל, כמו למשל סיווג ארגוני טרור או מכירת נשק למדינות תומכות טרור?
האם המניע הכלכלי והעניין בחדשנות הישראלית יכול לגרום למדינות שמסרבות לנרמל את היחסים עם ישראל לשנות את עמדתן? התשובה לשאלות הללו היא ברורה: המניע המדיני הוא זה שסולל על פי רוב את הדרך למניע כלכלי, ולא להפך.
מותר וצריך לדבר על רפורמות במשרדי הממשלה, לרבות משרד החוץ. אך אי אפשר לפגוע אנושות במשרד החוץ ובאנשיו, לגרוע מסמכויותיהם, לקצץ בשכרם ובתקצוב הנציגויות הישראליות בחו"ל, ובמקביל לדרוש מהמשרד ואנשיו לספק תוצאות אחרות.
הבעיה הנוכחית של משרד החוץ עמוקה יותר ממחסור בתקציבים. השינוי שעליו מדברים נתניהו וכ"ץ הוא שינוי אידאולוגי עצום, שלא תואם את רוח משרד החוץ ואת היסודות שהניחו אבא אבן ויורשיו לפעילותו, וגם לא את המציאות שבה פועלים הדיפלומטים הישראלים בחו"ל.
בינתיים, שגרירים ותיקים יפרשו, אחרים יעזבו בגלל התנאים הירודים וחוסר ההשפעה על עיצוב מדיניות, והדור החדש שיגדל ויימדד בעיקר על פי תפוקות כלכליות כבר יהיה שונה בתכלית. ראש הממשלה ושר החוץ צריכים לשנות כיוון ולסלול מדיניות אחרת. אחרת, הנזק לדיפלומטיה הישראלית עלול להיות ארוך טווח וקשה מנשוא.
קסניה סבטלובה היא מנכ"לית עמותת ROPES לשיתוף פעולה אזורי ועמיתת מחקר במכון ATLANTIC COUNCIL בוושינגטון, לשעבר חברת כנסת מטעם מפלגת התנועה ומומחית לענייני מזרח התיכון.
הכותרות הראשיות עכשיו
אסד עזב את השכונה
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
יאיר גולן מתיימר להציג לציבור הישראלי תפיסת ביטחון לאומי שאמורה להוות אלטרנטיבה לכשלי ההתנהלות של הממשלה הנוכחית. יש בה חלקים חיוביים, אלו שנוגעים להפסקת הלחימה בעזה ובניית מוכנות לאיום האיראני. אולם היא כושלת באופן קשה בהבנת המציאות הביטחונית מול הפלסטינים, ובסופו של דבר תיכשל גם בשינוי המציאות הפוליטית.
לאורך שנות שלטונו, נתניהו אבחן בדייקנות את הפחד הקמאי של הציבור הישראלי מקידום פתרונות קבע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפתרון שמציע מחנה השמאל, של פשרה טריטוריאלית והקמת מדינה פלסטינית, עורר חשש מנסיגה לגבולות שאינם ברי הגנה, מהיעדרה של מנהיגות פלסטינית שתייצב את המדינה שתקום, ומאלימות רחבה שעלולה להיווצר עקב פינוי מסיבי של התנחלויות.
בן זוג, אבא, גר בקיבוץ בגליל. פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. מתעניין בעיקר באופן שבו זהויות קולקטיביות משפיעות על משטרים פוליטיים. חושב וכותב על דת ומדינה, פוליטיקה ישראלית והסכסוך הישראלי פלסטיני. מאמין שישראל יכולה וצריכה להיות טובה יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יום לפני הטבח היית שואל על מדינה פלסטינית הייתי אומר לך – רעיון סביר, כמובן עם תנאים להשארת איזורי התיישבות גדולים והסכמה לפינוי גבעות וחוות ביהודה ושומרון.
אחרי הטבח אין על מה לדבר – כל מחשבה שניתן לחיות איתם כל עוד אונר"א, הרש"פ וחמאס שולטים בחינוך שלהם אין לשני העמים עתיד בשלום. מאז הטבח דגלתי בתוכנית שמצריכה הקרבה והמשכה לכאורה של הסטטוס קוו תוך כדי סיפוח של גוש עציון ועוד מרכזיי יישוב גדולים אך עם זאת להתחיל לגשת לחינוך הפלסטיני מטעם ישראל, לא ללמדם שנאה אלא הגיון. מדעי המדינה אינם עוזרים כאן אלא השקפה הסטורית רחבה, שמתבססת על בסיס שדווקא כן משותף לשלושת הצדדים – הרצון לחיות בשלום בארץ הזאת. לתת לחברה של ברברים מדינה, כשסביר להניח שלמחרת הקמת תפתח כנגדנו במלחמה, בין אם רשמית ובין אם לאו היא הצעה של כסיל.
בטח ובטח אחרי הטבח, להשלים עם דבריך תהיה אמירה כוללת ועולמית שאומרת שאם אתה תרצח הרבה אזרחים תזכה בכל אשר תחפוץ כל עוד תתעקש ושלא נדבר על חטיפת אזרחים זרים והרעבת אזרחיך שלך.
ראינו איך נסיגה עם הסכם (אוסלו) עבד, ואיך ההתנתקות עבדה. לא מדברים איתם על הסכמים ונסיגות, צריך לדבר על אינטרסים וכשהאינטרס שלהם מתבטא ברצח ישראלים, יהודים ןערבים כאחד, אין פה על מה לדבר.
להגיד גם שהטקטיקה הצבאית נכשלה בשביעי תהיה הפגנת בורות מרשימה לפרופ' שכן ידוע שצה"ל (אשר הדיווחים על המתקפה לא הגיעו ברובם לדרגים הגבוהים בעלי ההשפעה) לא היה ארוך ורוב החיילים בעוטף באותה שבת היו מעטי מספר, ובמקומות אשר בהם היה חיל לוחם כבר עם תחילת המתקפה, שרדו "יפה". העניין הוא שדווקא בגלל חוסר מפגן של חוסן צבאי ובגלל ערועור היחסים התוך אזרחיים תוך כדי דיבורים על מלחמת אזרחים הודות לביבי, שותפיו, ויריביו (כן גם יאיר גולן שלך אשם במתקפה) קרה מצב שישראל בישלה דייסה, ערכה שולחן, הניחה את הסיר יצקה לקערות ומזגה יין לכוסות – כל מה שהיה חסר היה שיחיא האהוב יבוא ויקח ביס יפה מהדייסה ולגימה גדולה מהכוס. כל מי שלא היה עסוק בלהשמיץ את שכנו, היה יכול לראות מתקפה מתקרבת אך ההנהגה הפוליטית של המדינה בחרה לצמצם אופקים ולא לראות את האמת.
גם עכשיו המצב דומה, חמאס אינו מורתע כבר כי אין לו מה להפסיד, הוא יכול כבר רק להרוויח כי אנשים כמוך אומרים לישראל שהאינטרס שלה הוא מדינה פלסטינית תוך כדי התעלמות מכמה משתנים. אני בטוח שהפרופ' אדם חכם וידען בתחומו אבל יש מן דבריו שאסור שייתקבלו ברצנות רבה במוחותיהם של הח"כים במדינתינו שמא יפילו עליינו חורבן ויביאו עוד הרס רב וגלי אלימות דומה לכזאת אשר חווינו על בשרינו בעולם.
איני נהנה מההחזקה בשטחים פלסטינים אשר רואים בי כאוייבם הנצחי אך אין זה הזמן (לא עכשיו ולא בשנים לבוא) לתת להם את הפרס הזה בשם מדינה.
אם הפרופסור יראה התגובה ובחר לקראה אני מקווה שנתתי לו דגימה מן ההשקפה שלי על הסכסוך ושיידע שאין אני בא לזלזל בו אלא באתי לחלוק על עמדתו בעניין.
יש מי שמכנים את המצב בינינו לבין ערביי יו"ש סכסוך ישראלי פלסטיני. תנאי מוקדם לסכסוך שותפות מוקדמת. ומכוון שלא התקיים ולא קיים שותפות כל שהיא על הבעלות על הארץ. לא יכול להתקיים סכסוך. באו"ם שאלו את דוד בן גוריון מאיפה הזכות שלכם על הארץ והוא ענה בזכות התנ"ך. רק מי שיפתח ויקרא בתנ"ך יבין שאין לעם ישראל שותפים כל שהם על ריבונות בארץ ישראל.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
קל להתייאש מציבור המצביעים הישראלי שכה רבים בו פשוט אינם מבינים שהימין מוביל את המדינה לחורבן: מדינה דו-לאומית, לא דמוקרטית, ענייה ותאוקרטית. בעקבות האסון האלקטורלי שהתרחש כעת בארצות הברית, אולי יש חצי נחמה בהוכחה שבלבול המוני הוא צרת רבים.
בסקר אחר סקר סביב בחירות 2024 אמרו האמריקאים שהכלכלה נמצאת בעדיפות עליונה ושהאינפלציה היא הנושא הכלכלי החשוב מכולם. זה עזר מאוד לדונלד טראמפ. היותו אדם לא מוסרי באופן מזעזע וחסר תקדים בעידן המודרני במערב לא נחשב לחשוב במיוחד. את הציבור עניינה המדיניות, כביכול.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות אחרונות
הנה מדד הדמוקרטיות העדכני.
צ'ילה מוגדרת דמוקרטיה ליברלית. מדינת ישראל (ללא הגדה והרצועה – ולפחות לגבי הגדה, זוהי אבחנה מלאכותית שכבר מזמן אינה מציאותית) אינה מוגדרת עוד דמוקרטיה ליברלית אלא דמוקרטיה אלקטורלית: כזו שנערכות בה בחירות חופשיות (גם זה אינו בטוח עוד, כפי שמבין כל מי שעיניו בראשו) אך אין בה עוד הגנה מספקת על זכויות האדם, עצמאות מערכת המשפט מותקפת בידי הממשלה וכך גם עצמאות התקשורת ועוד.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
ורוח הטורבינות על המים
"הזקנה היא הדבר הכי צעיר בחיי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם