לא יכולתי לוותר על ההזדמנות הנדירה כל כך להסכים עם נשיא ארה"ב, כשחתם בשבוע שעבר על צו נשיאותי נגד אנטישמיות – צו שבעקיפין מגדיר את היהדות כלאום.
בא לציון גואל, ושמו דונאלד טראמפ!
הנושא אקוטי מהרגיל, על רקע הבחירות בבריטניה בשבוע שעבר, בהן האנטישמיות בלייבור היוותה גורם בהפסד הצורב של המפלגה, וכמובן אחרי פיגוע קטלני נגד הקהילה היהודית בניו ג'רזי.
איסור על רוע זה דבר בעייתי עבור הליברלים המתמעטים – שנלחצים מימין על ידי מסורתיים שונאי שינוי, ומשמאל על ידי פרוגרסיבים שלא אכפת להם מחופש הביטוי (או אפילו המחשבה)).
לרסן את האנטישמיות זה רצוי, כי היא אמיתית וקטלנית. אך אפשר לעשות שימוש נלוז בהאשמת האנטישמיות. זה לא צריך להיות נגד החוק להעליב יהודים או כל אחד אחר. אי אפשר לאסור על סטריאוטיפים – לא הכוזבים ובוודאי לא הנכונים. וציונים לא צריכים להניח שכל התנגדות למדיניות ישראל – או אפילו לזכות קיומה של המדינה – מקורה באנטישמיות. עושים זאת יותר מדי וזה מהווה זילות גם לזכרם של קורבנות אנטישמיות אמיתיים (כמו שני הוריי המנוחים, ניצולי השואה).
לאחר שפרסמתי פוסט אוהד על הצו בפייסבוק, התנפלה עלי קולגה לשעבר בסוכנות איי פי שהביעה זעזוע מהאפשרות שאסכים עם טראמפ באופן כללי– וגם טענה שהמהלך עסק "בהשתקת ביקורת על ישראל" ולא הגנה על יהודים. הלוואי ויכולתי לומר שהיא טועה. ייחוס כוונות טובות לטראמפ זה באמת נאיבי – אבל זאת לא הייתה כוונתי.
אני התכוונתי לניסוח הצו בו הוכרז כי "אפליה נגד יהודים עלולה להוביל להפרה (של חוק זכויות האזרח מ-1964) אם היא מבוססת על גזע, צבע או מוצא לאומי". כך נראה היה שטראמפ מגדיר את היהדות כמוצא לאומי. זה הוכחש מייד על ידי חתנו-יועצו היהודי ג'ארד קושנר – דבר אשר רק העניק לפרשנות אמינות רבה עוד יותר.
זה שימח יהודים מסויימים ועיצבן אחרים, דוגמת הרב מייקל הארווי שטען ב"טיימס אוף ישראל" טיעון משולש כמיטב המסורת הצה"לית: ממשלות שהגדירו יהודים כלאום השתמשו בכך כדי להזיק להם; ההיסטוריה היהודית מורכבת מכדי לאפשר סיווגים פשוטים; ו"יהודים אמריקאים רואים עצמם אמריקאים".
אני מבקש לחלוק על הדברים. זה שדבר אינו נוח או שניתן להשתמש בו לרעה אינו הופך אותו ללא נכון. זה שעניין הוא מורכב לא אומר שלא נוכל בכל זאת לנסות להבין את המהות.
אני יהודי כי הוריי היו יהודים. זו גם הסיבה שהם היו יהודים, וכך לאורך הדורות. איש לא בחר בדת היהודית. מעטים מאבותיי עסקו בדת בכלל. יש לי שאלות רבות על משמעות החיים ועל מקורות היקום, אך לא מצאתי תשובות בדת.
התמונה הזו מתיישרת עם אתניות – לא עם דת. וככה הוריי התייחסו אל עצמם. כך גם התייחסו רוסיה, אוקראינה ורומניה אליהם ואל קרוביהם. באמריקה, כמובן, הכל התבלבל.
סוגיה זו מטרידה אותי מאז שלמדתי באוניברסיטת פנסילבניה, שם לראשונה פגשתי יהודים-אמריקאים רבים. שותפי לדירה תאר בעקשנות את הוריו כצ'כים בדת היהודית. הבנתי עם הזמן שהגישה הזו פופולרית בקרב היהודים כאמצעי להתקבל באמריקה. אבל זה לא הופך את זה לאמיתי.
כתבתי בפייסבוק כי "יהודי-אמריקאי זה מושג מקביל לאיטלקי-אמריקאי או פולני-אמריקאי. מעטים הפולנים בפולין שראו ביהודים פולנים רגילים בני דת אחרת. זה מעליב את ההיסטוריה להעמיד פנים שזה היה כך".
כמובן שעיסוק בדת אצל רבים נחשב איכשהו לנעלה; זה קשור לרעיונות. אבל לא בבית ספרי. אם היהדות היא דת בלבד אז זה מדיר אותי ואת מיליוני האחרים שאין להם דת. לא בסדר.
למגינת לבם של הוריי (כי היו הם "רומנים" שעדיין כעסו על הרומנים האמיתיים), ביליתי כמה שנים ברומניה אחרי מהפכת 1989 שהפילה את הקומוניזם. לא פגשתי שם איש אשר ראה ביהדות כדת. היהודים ברומניה היו משולים לצוענים ולהונגרים ולגרמנים – כולם "מיעוטים לאומיים". לעיתים קרובות, אך לא תמיד, ניתן היה לזהותם באופן ברור; את הצוענים בעיקר, כמובן, אבל גם את היהודים. זה כמובן נושא טעון. אמור שמישהו נראה שוודי והכל בסדר. אמור שהוא נראה יהודי ועוד תואשם, באמיריקה לפחות, בגזענות.
העם היהודי מגוון למדי לאחר נישואי התערובת והגיורים והקהילות המרוחקות וכדומה. אבל כך גם הפלסטינים. וכך גם האיטלקים וכך גם הצרפתים, ועדיין איש אינו מכחיש את קיום הלאומים הללו. וכנראה שניתן לזהות יהודי ביתר קלות מאשר פלסטיני או איטלקי או צרפתי (אלא אם כן הוא נושא עימו באגט או חובש בארט).
זה היה די תקף לגבי האשכנזים, שלפני מאה שנים היוו את הרוב המכריע של היהודים. פחות מכך כיום בישראל, בה יש קבוצות מוצא שונות ודי ברורות. זה גרם לבלבול גדול בארץ בקרב הצעירים. מרוב שזה "מרוקאי" וזו "עיראקית" ואני כביכול "רומני" הם עוד עשויים בהחלט לחשוב ששמעון פרס היה סתם "פולני". הרצל מתהפך בקברו, ואולי גם דרייפוס.
כמובן שנוצר גם פיצול מסוים, הולך וגדל, בין העם היהודי-ישראלי ומקבילו הגדול בארה"ב. אבל עדיין ישנם מספיק גורמים משותפים, כולל היבטים תרבותיים שחלקם אך לא כולם קשורים לדת, ואולי גם גאווה משותפת מסויימת בהצלחותיהם הרבות של יהודים (ולאחרונה גם בושה משותפת בביזיונות אחדים).
הדת מסבכת את התמונה, כמובן. אתה רשאי לוותר על הדת היהודית, אך אם תאמץ דת אחרת, רוב היהודים יעיפו אותך מהעם. לאלבני זה לא היה קורה. לא אמרתי שהעניין פשוט.
בסופו של דבר קבוצה היא עם אם היא חושבת שהיא עם.
יש יהודים במערב, במיוחד המשכילים, שחשים שלא בנוח להתעסק בסוגיית הלאום. הם שואלים: מה זה חשוב? אני אומר: תנוח דעתכם. לא הכל חייב להיות חשוב.
זה נהדר שהרב הארווי מציין שיהודים-אמריקאים מרגישים אמריקאים. אבל זה לא סותר את עניין המוצא הלאומי. לכל האמריקנים יש אחד כזה, או אף יותר. אם זה בסדר לחגוג את היותך אירי-אמריקאי, זה בסדר להיות יהודי-אמריקאי, ללא קשר לדת.
להסס ולפחד בעניין מקרין חולשה וחוסר ביטחון לגבי מקומנו תחת השמש. לא צריך להיות לאומן, או יהודי, להבין שזה בכלל לא מכובד.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan
לקראת הפריימריז בליכוד: ראש הממשלה בנימין נתניהו יערוך הערב כינוס בחירות בביתה של ח"כ קטי שטרית בבית שמש, כך דווח בכאן חדשות.
השר יואב גלנט (ליכוד), נשאל האם ראוי שנתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה למרות כתבי האישום. כתשובה לכך ענה: "מדינת ישראל היא מדינת חוק, את הכרעת הדין מקבלים בבית המשפט. כל אדם הוא זכאי כל עוד לא הוחלט שהוא אשם, כולל ראש ממשלה עתיר זכויות כמו נתניהו".
"אתמוך בו כי הוא האיש הנכון להוביל את מדינת ישראל", הוסיף גלנט. "בענייני אסטרטגיה, מדיניות חוץ, ביטחון וכלכלה. הוא יביא את גוש הימין ואת הליכוד לניצחון".
ח"כ שרן השכל: "אני מאמינה שבסופה של הסערה שבה אנו נמצאים בשבועות האחרונים, תנועת הליכוד תצא מחוזקת, ותמשיך להנהיג את המדינה גם בשנים הבאות".
אני מאמינה שבסופה של הסערה שבה אנו נמצאים בשבועות האחרונים, תנועת הליכוד תצא מחוזקת, ותמשיך להנהיג את המדינה גם בשנים הבאות.
רק אל תשכחו את ההדר ואת האחריות האדירה שאנו נבחרי הציבור נושאים.— Sharren Haskel השכל שרן (@SharrenHaskel) December 14, 2019
ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת: "ממשלת ישראל מפקירה 20% מהאזרחים".
"כשהמשטרה מעלימה עין הפשע משגשג ונבחרי הציבור בסכנה", אמר על רקע הירי שבוצע הלילה לעבר ביתו של ראש עיריית סכנין, ד"ר ספואת אבו ריא. "זה מחייב התערבות אישית של שר הפנים כדי להבטיח את שלומם של נבחרי הציבור".
בשורה של אירועי שבתרבות הופיעו חברי כנסת מכחול לבן והתייחסו לבחירות הקרובות ולהעמדתו לדין של ראש הממשלה נתניהו.
ח"כ יעל גרמן: הציבור צריך לדעת מראש אם בסופו של דבר המועמד שלו יוכל להרכיב ממשלה. היועמ"ש נכנס למלכודת פוליטית. אם יאמר שנתניהו לא יכול להרכיב ממשלה הוא קובע גורל פוליטי. יש לי עם זה בעיה כי אני דואגת למעמד הפרקליטות וביהמ"ש, לא רוצה שיהיו מעורבים במאבקים פוליטיים@yaara_shapira
— כאן חדשות (@kann_news) December 14, 2019
הבוקר ב"שבתרבות" בראשל"צ בהנחיית @hagaigolan101 אמרתי שנכון שמבחינה חוקית ראש הממשלה יכול לבקש חסינות אבל חלה עליו חובה מוסרית לעזוב את תפקידו. השאלה היא לא מה חוקי, אלא מה ראוי ומהן הנורמות הציבוריות. ראש ממשלה שמואשם בפלילים בסעיפי שחיתות, לא ראוי שיעמוד בראש המערכת הפוליטית pic.twitter.com/eZ9GNpWYTF
— איתן גינזבורג – Eitan Ginzburg (@EitanGinzburg) December 14, 2019
בחירות 2020 | ח"כ @BToporovsky: "לכולם במערכת הפוליטית ברור שאם נבחר ציבור אחר היה עומד בראש הליכוד לא היו בחירות שלישיות. אני בטוח שנראה הכרעה וסומך על האזרחים שיבחרו בחירה ערכית ומוסרית בין שלושה כתבי אישום לבין הבריאות, החינוך והרווחה". את הדברים אמר באירוע "שבתרבות" בחולון
— חדשות 13 (@newsisrael13) December 14, 2019
ג'והר אבו ג'אבר נורה למוות בכפר קאסם. בסכנין נורו יריות לביתו של ראש העירייה ספואת אבו ריא ורכבו הוצת. חברי הכנסת איימן עודה, עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן – שלושתם חברים ברשימה המשותפת מטעם חד"ש – גינו את האירועים שהתחוללו ביממה האחרונה.
ירי על ביתו של ראש עיירית סכנין ד"ר ספואת אבו ריא והבוקר רצחו את ג'והר אבו ג'אבר בן 27.
אחרי המחאה התקדמנו אל עבר תוכנית מערכתית למיגור האלימות אבל היא נדחתה בגלל הבחירות החוזרות. זאת התוצאה של ממשלה שמעדיפה להגן על העבריין העומד בראשה מאשר להגן על אזרחים בפני ארגוני פשיעה. pic.twitter.com/XkLXoKZaRK
— Ayman Odeh (@AyOdeh) December 14, 2019
אתמול – בחור צעיר איבד את חייו בכפר קאסם ומאוחר יותר יריות נורו על ביתו של חברנו ראש עיריית סחנין ספואת אבו ריא.
אנחנו לא יכולים להשלים עם האיומים הלא נגמרים הללו על חיינו ובטחוננו.— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) December 14, 2019
על המשטרה למצות את הדין עם האחראים לרצח בכפר קאסם ולירי בסח'נין.
— Ofer Cassif עופר כסיף (@ofercass) December 14, 2019
מחר ידון בית המשפט העליון בערעורם של יועצי נתניהו על ההחלטה להתיר למשטרה לבצע חיפוש בטלפונים הניידים שלהם. ביום שני האחרון פסק שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, בניגוד לעמדת הפרקליטות ובהתאם לבקשתם של יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן, שבית המשפט העליון ידון בהחלטה, אף על פי שבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי כבר הכריעו בה.
ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, אשר חיון, לקח – ככל הנראה – חלק באירוע פוליטי שערך אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, זאת אף על פי שכעובד ציבור הדבר אסור עליו; כך דיווח חיים לוינסון מ"הארץ".
זה לא אשר חיון, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, פקיד ציבור שאסור לו להיות נוכח באירועים פוליטיים? pic.twitter.com/sgc3ln3I7K
— Chaim Levinson ???????? (@chaimlevinson) December 14, 2019
אתמול קיים נתניהו, המתמודד לראשות הליכוד, אירוע תמיכה בבית ראש הממשלה בירושלים. לדברי נתניהו, באירוע לקחו חלק יותר מ-300 מבכירים המפלגה, ובהם שרים, חברי כנסת, ראשי עיריות וראשי סניפים. מי שבלטו בהיעדרם הם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין והשר לביטחון פנים גלעד ארדן. ככל הנראה גם יושב ראש מרכז הליכוד חיים כץ וחברת הכנסת שרן השכל נעדרו מהאירוע.
הפריימריז לראשות התנועה ייערכו ביום רביעי, 26 בדצמבר, ובהן עתידים להתמודד נתניהו וחבר הכנסת גדעון סער.
מחר יחול המועד האחרון שבו יוכלו סיעות הכנסת להתפצל או להתמזג ועדיין ליהנות מיחידות מימון המפלגות. את ההודעה על כך מסר היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, לאחר שמליאת הכנסת אישרה, בלילה שבין יום רביעי לחמישי, בשלוש קריאות, את התפזרותה.
במערכת הפוליטית נידונות מספר התמזגויות אפשריות, אך ספק אם יבשילו עד מחר. העבודה-גשר, שלה שישה מנדטים, עשויה לרוץ ברשימה אחת עם המחנה הדמוקרטי, שלה חמישה מושבים בכנסת. שתי הסיעות קיבלו את מספר הקולות הנמוך ביותר מבין הרשימות שעברו את אחוז החסימה בבחירות האחרונות, וישנו חשש שאחת מהן, או שתיהן, לא תעבור את אחוז החסימה. אופציה אחרת שנשקלת היא שהעבודה-גשר תרוץ ברשימה אחת עם כחול לבן. במערכות הבחירות האחרונות התנהל משא ומתן בין חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ואיציק שמולי, מס' 2 ו-3, בהתאמה ברשימת העבודה-גשר, לבין גורמים בכחול לבן.
גם בצידה הימני של הזירה הפוליטית התמונה איננה ברורה. בבחירות האחרונות רצו הבית היהודי בראשות רפי פרץ, האיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ' והימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד ברשימה אחת תחת השם ימינה וזכו בשבעה מנדטים. מבין הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה עוצמה יהודית הייתה המפלגה שקיבלה את מספר הקולות הרב ביותר, כשזכתה בלמעלה משמונים אלף פתקי הצבעה. אתמול הודיע משה פייגלין שמפלגתו, זהות, לא תתמודד בבחירות הקרובות. שתי המפלגות האחרונות שהוזכרו, עוצמה יהודית וזהות, אינן רלוונטיות ישירות להחלטה שתתקבל מחר – כי אינן מיוצגות בכנסת, אך הקונסטלציה שבה ירוצו יתר מפלגות הימין עשויה להשפיע על בוחריהן.
לרשות המפלגות והמועמדים שמעוניינים להתמודד בבחירות חודש עד מועד מסירת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית. אולם מיזוגים ופיצולים בין סיעות בכנסת שייערכו החל ממחרתיים לא יאפשרו למי שייקח בהן חלק ליהנות, כאמור, מיחידת מימון מפלגות.
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה ופס ייצור של שערוריות רשת, הכריז השבוע חרם צרכנים על חברת המזון אסם. הסיבה: יו"ר חברת אסם, דן פרופר, כינה את ראש הממשלה נתניהו "גוליבר" ואת תומכיו "הגמדים". זאת, בשבוע שבו בכירים נוספים במשק החלו להניע קמפיין ביקורתי נגד המשך כהונתו של נתניהו.
הקריאה של יאיר נתניהו לחרם על אסם עוררה הדים ואהדה במעגלי התמיכה הקרובים של בנימין נתניהו, אבל (לפי בדיקת דה-מרקר) הציבור הרחב הגיב באדישות והמשיך לקנות בהמוניו את הבמבה והפסטה של החברה.
אין זו הפעם הראשונה שבה חברת מזון מובילה בישראל ניצבת בפני איום בחרם צרכנים בעקבות התבטאות פוליטית של אחד מראשיה.
ההתכתשות בין פרופר לאוהדי נתניהו נשמעה מוכרת מאוד למנכ"ל המיתולוגי של ענקית מזון אחרת – תנובה. רייכמן, חבר קיבוץ גליל-ים, שניהל את תנובה מ-1998 עד 2010 וכיום הוא פנסיונר, סיבך אותה בחרם צרכנים משלו ב-2004.
בראיון אצל כותב שורות אלה באתר ynet אמר רייכמן "ההתנתקות מסרטן הכיבוש טובה לכלכלה". בעקבות זאת, הכריזה מועצת יש"ע חרם על תנובה, ומוצריה כמעט נעלמו מהמדפים בהתנחלויות האידאולוגיות.
תנובה הצהירה אז שדבריו אינם מייצגים אותה כחברה – אבל רייכמן המשיך לעמוד מאחורי דבריו. התעשיינים איימו להפסיק לספק מזון בהתנחלויות, ולבסוף התקיימה "סולחה", שבה רייכמן הצהיר כי דבריו כוונו עניינית נגד מפעל ההתנחלויות ולא נגד המתנחלים עצמם, שאותם כינה "מלח הארץ", והבטיח לא להתבטא יותר בנושאים פוליטיים (אבל לא חזר בו מהתבטאותו), והחרם הוסר.
"כן, זה הזכיר לי נשכחות, מה שקורה עכשיו לדן (פרופר)", אמר רייכמן השבוע לזמן ישראל, "אני יכול להבין את דן, אני מזדהה איתו. אבל אני מניח שלא יקרה עם החרם הזה שום דבר. ימשיכו לקנות כרגיל".
לדברי רייכמן: "קשה מאוד לראות את מה שקורה היום במדינת ישראל ולשתוק. תעשיין הוא גם אזרח וזה לא קל לשתוק".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם