אישיות
חוסה מריה אסנאר

משבר הקורונה באיראן טרם נחשף במלואו, אבל האמון באייתולות מידרדר לשפל חדש ● קולות בעולם הערבי מאשימים את ארה"ב וישראל בהפצת הנגיף, אך הם מעטים מתמיד ● סעודיה מסתבכת עם רוסיה בעיתוי הלא נכון ● ובספרד עדיין לא סיימו לחקור את הפיגוע המשולש שאירע שם לפני 16 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 843 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים

הבלתי נתפס

עדיין לא נתפס שמי שהתיימר להציג אלטרנטיבה לפתולוגיה, יישב תחת ראש ממשלה, תוך כדי זה שהוא נאשם במשפט פלילי, ובכך יעניק לו הכשר ציבורי להיות רה"מ במקביל לדיוניו כנאשם בבית המשפט לאורך שנה וחצי.

עדיין לא נתפסת גם הצעידה בעיניים פקוחות של גנץ לתוך הכזב הקבוע: בפועל, כמובן שנתניהו לא יפנה את כיסאו לאחר שנה וחצי ולעולם לא יעניק לגנץ את הבכורה. אלא אם (אולי) יוכל לשריין את עצמו במשכן הנשיא (!) בעוד שנה וחצי. אולמרט נאלץ לפרוש כבר בשלב החקירות. אך נתניהו מקבל הכשר ממי שהתיימר להציג אלטרנטיבה. גם קצב נאלץ לפרוש מהנשיאות. בפתיחת חקירתו. מי יודע? אולי גם כאן נתניהו ייצור תקדים מחפיר. אף שהסיכוי לכך קלוש. נתניהו לא ישתנה. הוא ימשיך להתבצר בבלפור, יפר את הסכם הרוטציה ויחשוף את ערוותו של גנץ שיגורש למדבר הפוליטי בבושת פנים.

עדיין לא נתפסת הצעידה בעיניים פקוחות של גנץ לכזב הקבוע. בפועל, כמובן שנתניהו לא יפנה את כיסאו לאחר שנה וחצי ולעולם לא יעניק לגנץ את הבכורה. אלא אם יוכל לשריין את עצמו במשכן הנשיא בעוד שנה וחצי

עוד לא נתפס: גנץ ואשכנזי מעניקים הכשר לראש ממשלה נאשם לאחר שהוא העליל עלילת שווא בדיונית וחמורה על התביעה הכללית, יצר בקרב מחצית מהאזרחים תחושה כוזבת וזועמת שנתפרו לו תיקים, ניצל באגואיזם נרקיסיסטי נורא את מצבו המשפטי שאותו הביא על עצמו, כדי ללבות רגשי שנאה כפי מערכת המשפט, והציג את הרדיפה הבדיונית כלפיו כרדיפה דמיונית אחרי תומכיו. בלתי נתפס שגנץ נותן לדבר הנורא הזה יד. שגנץ ואשכנזי מכשירים את נתניהו אחרי מעשים כה חמורים ומסוכנים. הם הרי יודעים עד כמה ההסתה של נתניהו נגד מערכת המשפט מופרכת, פתולוגית ובלתי נסבלת. הם יודעים שהיא עלולה להצית אלימות. והם יודעים שקריסת האמון במערכת המשפט בעטיין של עלילות שווא (להבדיל מביקורת מוצדקת וחשובה), פירושה התפרקות חישוקי החברה הישראלית. אבל הם מכשירים זאת בדיעבד. לאחר שהבטיחו כ-ל הזמן שלא יעשו כן. איזו מעילה באמון.

עדיין בלתי נתפס שעשו כן דקה וחצי לאחר שאדלשטיין ונתניהו צפצפו על רצון הרוב הפרלמנטרי הנבחר וצפצפו על פסיקת בג"צ (לא צריך להסביר שאדלשטיין פעל בשליחות נתניהו, נכון?). גם זאת לראשונה בתולדות המדינה.

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים זאת לאחר קמפיין נורא מצד נתניהו שכלל כזבים חמורים, מעקבים, חקירות פרטיות וגם הקלטה חמורה במיוחד שהפרה את האמון הבסיסי שבין רב למי שמתייעץ עמו בידיעת נתניהו ובתיאום עמו ולאחר שנתניהו הכחיש בשקר נוסף מול פני האומה שהוא שוחח עם רב זה. אז שיקר. נו, אז מה? מה חדש?

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים זאת לאחר קמפיין נורא מצד נתניהו, שכלל כזבים חמורים, מעקבים, חקירות פרטיות והקלטה חמורה שהפרה את האמון הבסיסי שבין רב למי שמתייעץ עמו בידיעת נתניהו ובתיאום עמו, כשנתניהו משקר בענין

ובלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עושים כל זאת אחרי פרשת הצוללות החמורה לאחר שהבטיחו ועדת חקירה ממלכתית בנדון ולאחר חשיפת פרשת קבלת המניות במחיר נמוך במיוחד מידי בן הדוד ומכירתן תוך יצירת רווח עתק וכל זאת כשנתניהו מכהן כנבחר ציבור ואף כראש ממשלה ומסתיר את המעשים האסורים ממבקר המדינה (כשעוד היה מבקר כזה).

בלתי נתפס שעשו כן לאחר פירוק מוסד מבקר המדינה, לאחר הלעג החוזר להחלטות ועדת ההיתרים ולאחר שורת מינויים שתכליתם נאמנות לנאשם ולא לאינטרס הציבורי של האזרחים במדינה דמוקרטית: מפכ"ל ימני ודתי שגר בעבר בקריית ארבע אך סירב להיות נאמנו של חשוד (שהפך נאשם) ובכך הפך למושא הכפשות כוזבות והוכתר באופן מגוחך ופתולוכי כשליח השמאל. יועמ"ש דתי וימני מבית בית"רי שהועבר לתפקידו ללא צינון היישר מעבודתו הצמודה עם נתניהו כמזכיר הממשלה. ואף שקלע את עצמו למצב דברים בלתי אפשרי ולמרות שקיימים סימני שאלה נוקבים על תפקודו בפרשות נתניהו, גם הוא למזלנו הצליח לפעול למען האינטרס הציבורי ולא בשליחות חשוד הצמרת שהפך לנאשם חרף כל ניסיונות ההתחמקות שלו ממשפט. וברגע שעשה זאת, הפך גם הוא מושא ההתקפה הדמיונית והפתולוגית שקנתה לה אחיזה ציבורית כאילו הוא שליח השמאל המסתורי והשולט והמושך בחוטים שמבקש להפליל את שליח הציבור האומלל ונקי הכפיים.

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי וחבורת גמדיהם עשו כן לאחר שהנאשם הקדים את הבחירות מתוך נימוק אישי חמור: הקדמת פרסום כתב החשדות נגדו (זה לא צלח לו) ואז הוביל את כולנו לסבב בחירות שני באותה שנה (לראשונה בתולדות המדינה) כדי לחוקק חוק חסינות ארדואניסטי שפירושו ביטול השוויון לפני החוק (במדינת ישראל. בגדה הוא בוטל כבר מזמן. שם גם אין דמוקרטיה אלא משטר צבאי) וכן פסקת התגברות על פסיקת בג"צ שפירושה ביטול יכולתו של בג"צ להגן על זכויות האדם והאזרח מפני דורסנות שלטון הרוב. ולקינוח, הוביל אותנו לסבב בחירות שלישי בתוך שנה אחת (גם כן לראשונה בתולדות המדינה) כדי לממש את התוכנית המסוכנת כל כך של חסינות-התגברות במחיצת גוש פולחן אישיות שאיבד את הבושה, העניק גיבוי מלא לנאשם במשפט פלילי חרף הבטחות עבר רבות שלא לעשות כן (תראו את כחלון המביש שאמר שלא יישב בממשלה עם רה"מ נאשם ואז זחל לתוך מפלגתו של רה"מ ונותר בממשלתו) והציג בריש גלי תוכניות רשמיות להפיכת מדינת ישראל למדינת אפרטהייד.

בלתי נתפס שעשו כן לאחר פירוק מוסד מבקר המדינה, לאחר הלעג החוזר להחלטות ועדת ההיתרים ולאחר שורת מינויים שתכליתם נאמנות לנאשם ולא לאינטרס הציבורי של האזרחים במדינה דמוקרטית

בלתי נתפס שגנץ עשה זאת לאחר שנשבע מאות פעמים שלא יישב תחת הנאשם, לאחר שהבטיח שכחול-לבן לא תפורק, לאחר שהפרלמנט היה מצוי דקה לפני הפקעת השליטה בו מידי הנאשם לטובת הגוש הדמוקרטי בתום 11 שנות סירוס הפרלמנט ולאחר שניקרתה לפניו הזדמנות פז לחוקק חוקי הגבלת כהונת רה"מ בעתיד ל-2 קדנציות ולמנוע כהונת רה"מ נאשם בתום שנה שבמהלכה נמנו 3 מערכות בחירות, שבמהלכה היה הפרלמנט משותק, שבמהלכה הציבור חי תחת ממשלת מעבר לא נבחרת, שבמהלכה שרים מונו אך ורק בשל נאמנות או אינטרסים אישיים של הקיסר ושבמהלכה הוכח מעבר לכל ספק שקיים ניגוד עניינים מובנה ובלתי ניתן לגישור בין אינטרס הנאשם לבין האינטרס הציבורי של אזרחים במדינה דמוקרטית (מינוי אמיר אוחנה הוא דוגמא בוטה ואיומה לכך).

בלתי נתפס שגנץ-אשכנזי עומדים להסכים לווטו מטעם נאשם במשפט פלילי על מינוי שופטים במסגרת הועדה למינוי שופטים. אין לתאר. ובלתי נתפס שהם מסכימים שיריב לוין ימונה ליושב ראש הפרלמנט לאחר שקרא לאדלשטיין לבזות את פסיקת בג"צ, השתלח בבג"צ באלימות מילולית וגיבה את הצפצוף על הרוב הפרלמנטרי הנבחר. עונשו על המהלכים הללו צריך להיות נידוי פוליטי בכל מדינה דמוקרטית. בישראל הוא יתמנה ליושב ראש הפרלמנט וממלא מקום הנשיא בהסכמתם המלאה והמחפירה של גנץ-אשכנזי.

בלתי נתפס שהם פירקו את המפלגה והגוש לטובת ישיבה תחת הנאשם כשהנאשם אפילו לא צריך לוותר על גוש פולחן האישיות שלו. זו לא ממשלת אחדות. תהיה ממשלת ימין עם סרח עודף בדמות 15-16 חברי כחול-לבן פלוס צמד המתלבטים המוסריים הנדל והאוזר ששוללים בגזענות עקשנית ממשלת מיעוט בתמיכת הנציגים הפרלמנטריים של האזרחים הערבים. ועכשיו הם קוראים לעצמם סיעת דרך ארץ. והרי הנדל והאוזר נכנסו לכנסת על גבם של גנץ ולפיד. הם לא היו נכנסים לעולם לבדם ובכוחות עצמם.

בלתי נתפס שגנץ עשה זאת לאחר שנשבע מאות פעמים שלא יישב תחת הנאשם, לאחר שהבטיח שכחול-לבן לא תפורק, לאחר שהפרלמנט היה דקה לפני הפקעת השליטה בו מידי הנאשם לטובת הגוש הדמוקרטי

בלתי נתפס שהסרח העודף הזה לממשלת הימין מסכים למינוי מירי רגב לשרת ביטחון הפנים (!), לחקיקת הכשרת נתניהו לכהן כשר וממלא מקום ראש הממשלה גם כנאשם (ביטול הלכת דרעי-פנחסי. פתאום חוק פרסונלי זה סבבה. טוב, ככה זה כשהוא לטובת נתניהו) ולישיבה עם הומופובים גזעניים כדוגמת סמוטריץ' ורפי פרץ.

ובלתי נתפס ומביש במיוחד שלצדם זוחל לממשלת נתניהו עמיר פרץ במחיצת איציק שמולי. כי לא מספיק שפירק את מפלגת העבודה, העניק לפיקציה האלקטורלית אורלי לוי הן מחיקת חובות עצומה והן מיקום בכנסת על חשבון אישים כעומר בר-לב ובכך צימק את המחנה הדמוקרטי המתנדנד. עכשיו הוא גם זוחל לממשלת נתניהו בלי בושה. מוטב שיגדל בחזרה את השפם. ככה לפחות לא נצטרך לקרוא את שפתיו כשהוא גונב את קולנו בשקרים נקלים.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,182 מילים

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

נתניהו הורה להעביר את החוזרים מחו"ל לבידוד במלוניות באופן מידי

השר ארדן: יש לחייב חולי קורונה בבני ברק לעבור לטיפול במלונית ● קשיים במשא ומתן הקואליציוני ● ח"כ חילי טרופר: אם לא נגיע להסכם שמבטיח את הדברים שחשובים לנו – לא תהיה ממשלה ● בדיקת הקורונה של הרמטכ"ל אביב כוכבי יצאה שלילית

13:32 עריכה

ראש הממשלה נתניהו הנחה את משרד הביטחון להעביר את כל הבאים לישראל מחו"ל לבידוד במלוניות תחת השגחה. מימוש ההחלטה – מיידית.

13:28 עריכה

ח"כ שרן השכל מהליכוד מבקשת מוועדת הכספים לדון בקיצוץ השכר של כל העובדים הבכירים בשירות הציבורי כולל חברי כנסת והשרים. 

13:20 עריכה

עובדת בלשכת שר התיירות יריב לוין נמצאה חיובית לנגיף הקורונה. מהלשכה נמסר כי השר לוין לא שהה בקרבתה, אך למרות זאת הוא מנהל את המשרד ושיחות המשא והמתן הקואליציוני מביתו. עובדי המשרד שבאו במגע עם החולה נכנסו לבידוד.

12:52 עריכה

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ נפרד מהיועץ המשפטי לכנסת איל ינון: "הוא לא חשש את עמדתו גם כשלא הייתה נוחה לממוניו ולהניף דגל כשצריך לומר – עד כאן. מול לחצים מימן ומשמאל, תמיד הסתכל ישר ועשה את עבודתו למען הדמוקרטיה. תודה רבה לך".

12:42 עריכה

כשלים במשא ומתן הקואליציוני: בליכוד מתעקשים שיהיה להם וטו על על מינויים בגזרת משרד המשפטים, ולא מוכנים להתפשר על מינויו של יולי אדלשטיין ליו"ר הכנסת.

12:17 עריכה

יו"ר כחול לבן בני גנץ על דוכן הכנסת: "ישראל צריכה ממשלה וקואליציה מתפקדת שרואה בכנסת כמקור שמסייעים לה אבל כמקום כזה שבו מפקחים עליה, מבקרים אותה ולעיתים גם מעקרים את יוזמותיה. אני וחברי מתכוונים לעמוד על כך שזה יהיה המצב גם בהמשך".

11:16 עריכה

ח"כ תמר זנדברג: "כשמנהיגים פופוליסטים בזו למדענים ולמדע סביב משבר האקלים, נוצר 'דיון' שקרי 'בעד ונגד' משהו שבקונצנזוס מדעי. נקווה שזו רעה חולה שנפטרנו ממנה סביב מגפת הקורונה (אם כי בכלל לא בטוח)".

10:52 עריכה

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) מודיע כי רשות המיסים הורידה את גיל הכניסה למענקים עצמאיים בעקבות משבר הקורונה מ-28 ל-23

10:24 עריכה

ח"כ עופר שלח (יש עתיד) תקף את יו"ר כחול לבן בני גנץ על האופן שבו הוא מנהל בימים אלו את המשא ומתן על הרכב הממשלה וקווי היסוד. "גנץ נכנע עוד לפני שהקרב התחיל".

בראיון ל-ynet אמר שלח: "במקום שנשלים את המהלך כאן בכנסת וגם הוא לשיטתו יוכל להגיע למו"מ עם נתניהו עם קלפים חזקים הוא למעשה קודם נכנע, הוא אפשר לנתניהו לבנות כל מני קואליציות אלטרנטיביות, ועכשיו הוא ואנשיו מתחננים לקבל משהו".

שלח סירב לענות לשאלה האם יש אפשרות שגנץ וסיעתו יחברו מחדש לסיעת יש עתיד ותל"ם, אם המו"מ מול הליכוד ייכשל. "לפיד, יעלון ואני נשארנו לא רק נאמנים לעמדותינו אלא גם בפוזיציה הפוליטית הטובה ביותר כדי להוביל ולקבוע את הדרך של המדינה על פי הערכים שלנו", אמר. "שגנץ יקבל את ההחלטות שלו, הוא קיבל החלטה אחת והיא הייתה אומללה לדעתי".

10:02 עריכה

שר הביטחון נפתלי בנט עדכן כ-350 מורות חיילות מטפלות בילדים של צוותי הרפואה, בפרויקט "מסגרת חינוכית" ברחבי הארץ.

"המטרה: לשחרר את צוותי הרפואה מדאגות אלו. רשימת בתי החולים בהם קיים הפרויקט: מחוז צפון: פורייה, זיו", כתב בנט.

09:26 עריכה

ח"כ מירב כהן (חוסן לישראל) הגיבה להוצאתם לחופשה ללא תשלום של 70% מהעובדים והעובדות הסוציאליים.

"מישהו היה מעלה על דעתו דווקא עכשיו להוציא את מרבית הרופאים בבתי החולים לחל"ת? למישהו חייב ליפול האסימון: העובדים הסוציאליים עוסקים בהצלת נפשות. לא רק שיש לבטל את קיצוץ כח האדם בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, חייבים גם לתגבר את כוח האדם ביחידות הללו. ויפה שעה אחת קודם", דברי ח"כ כהן.

08:41 עריכה

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן התראיין הבוקר לכאן רשת ב' והתייחס למשבר הקורונה: "כל יום יש שינויים במצב כי הנושא הוא דינמי וזו מלחמה שאינה מוכרת לנו. אי אפשר לצפות מאפיינים של מגפה וצריך לעשות את ההתאמות הנדרשות".

כמו כן, דיבר ארדן בנוגע למצב בקרב המגזר החרדי: "הלילה בבני ברק כמה עשרות חולים הסכימו למעבר והוצאו מבתיהם – עדיין יש מאות חולים בעיר – אם הם לא יסכימו לעבור צריך לכפות עליהם".

על האפשרות שמירי רגב תחליף אותו בתפקיד: "אין לי מושג מה קורה במו"מ כי אני עסוק בהצלת חיים. אני לא קובע מראש קווים אדומים כי אני מבין שיש הרבה אילוצים – בחירות רביעיות זה הדבר הנורא ביותר".

08:05 עריכה

ח"כ חילי טרופר בראיון ברשת ב': "אם לא נגיע להסכם שמבטיח את הדברים שחשובים לנו – לא תהיה ממשלה".

טרופר הוסיף כי "לא יוכל להתמנות שום בכיר בלי אישור של בני גנץ – בשל הדברים האלה אנחנו רוצים להיכנס לממשלה, אבל לא בכל מחיר. על הדברים החשובים אנחנו לא נוותר".

07:41 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא פוסל אפשרות של החמרת ההגבלות או אפילו הסגר מוחלט באם נתוני התפרצות קורונה ישתנו – כך לפי שרים שהשתתפו לפנות בוקר בישיבה הממשלה.

07:17 עריכה

הבדיקה לזיהוי נגיף הקורונה שבוצעה לרמטכ״ל אביב כוכבי נמצאה תקינה.

דובר צה"ל מסר כי "הרמטכ״ל חש בטוב וימשיך על פי הנהלים להיות בבידוד עד סוף השבוע". עוד נמסר כי תוצאות הבדיקות של ראש אגף המבצעים ומפקד פיקוד העורף תתקבלנה בהמשך.

עוד 15 עדכונים

תגובות אחרונות

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות

הסכנות האמיתיות לדמוקרטיה

המערבולת הפוליטית ששבתה את ישראל בשנה אחרונה נסבה במובהק על עניין אחד מרכזי: הישרדותו הפוליטית, וכנראה גם האישית, של בנימין נתניהו. אבל במקביל, התסבוכת הזו היא גם תולדה של שני תהליכים ארוכי-טווח, שהקריירה הפוליטית של נתניהו כרוכה בהם: מעמדם של אזרחי ישראל הערבים ומאזן הכוחות בין מערכת המשפט והמערכת הפוליטית. בשני ההיבטים באות לידי ביטוי מגמות שנמשכות מאז שנות השמונים והתשעים – העשורים בהם נכנס נתניהו לפוליטיקה הישראלית וטיפס בה במהירות.

דווקא בימים שבהם העיניים מרוכזות בהווה המיידי, בשל התהפוכות הפוליטיות הרודפות זו את זו, ובעיקר בשל המגפה המתחוללת, שמחריפה ומחדדת את המשברים הערכיים והשלטוניים בהם נתונה ישראל, כדאי להזכיר את הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה. בימים בהם מדי יום נזעקות כותרות ומצהירות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לתשתיתה, למוסדותיה ולאופייה הדמוקרטיים של ישראל.

בימים בהם נזעקות כותרות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לאופיה הדמוקרטי של ישראל

תושביה הערבים של מדינת ישראל סבלו מאז ומתמיד ממעמד של אזרחים סוג ב' והופלו לרעה מבחינה אזרחית ופוליטית. מאז שנות השמונים חלו במעמדם שתי מגמות, אשר יש שיראו בהן סותרות, הנוגעות לעליית נציגותם הפוליטית מזה ולהשתלבותם האזרחית מזה.

מחד, המנהיגות הפוליטית של האוכלוסיה הערבית הלכה והפכה מרכזית בייצוגם: בשנות השמונים הוקמה ועדת המעקב העליונה ואז גם החלו רובם של אזרחי ישראל הפלסטינים להצביע למפלגות ערביות.

בתקופת ממשלת רבין בשנות התשעים נציגות זו זכתה לכוח פוליטי משמעותי כשתמכה בצעדי הממשלה מבחוץ, והאוכלוסייה הערבית זכתה לייצוג ציבורי משמעותי יותר בזכות מדיניות הממשלה.

כישלונם של הסכמי אוסלו בשנות התשעים ובפרט אירועי אוקטובר 2000 היפכו את מגמת השילוב, והגבירו את הנתק הפוליטי בין הציבור היהודי והערבי, ואולם אירועים אלה רק הגבירו את חשיבותה של הנציגות הפוליטית הערבית. ניסיונן של ממשלות ימין לדכא נציגות זו בהעלאת אחוז החסימה הביאו לתוצאה הפוכה, בזכות החזון והפרגמטיות של מנהיגי הציבור הערבי עם הקמתה של הרשימה המשותפת, ומגמת ההתחזקות הגיעה לשיאה במערכת הבחירות האחרונה כשהמשותפת בשיא כוחה.

במקביל, שינויים במבנה המשק הישראלי והעולמי וצמיחתו של מעמד בינוני ערבי ישראלי הביאו להשתלבות אזרחית הולכת וגוברת של הערבים במערכות החיים השונות בישראל.  הדבר ניכר בפרט במקצועות שונים במערכת הבריאות, כפי שניבט לעין כל בימי המגפה המשתוללת כעת. דווקא השתלבות זו תרמה לחיזוקה של הנציגות הפוליטית, שכן היא הגבירה, מתוך רצון או מהשלמה,  את הלגיטימציה למוסדותיה השלטוניים של ישראל ואת הנכונות בקרב הציבור הערבי להשתתפות בזירה הפוליטית הישראלית.

ניסיונות ממשלות ימין לדכא את הנציגות הפוליטית הערבית בהעלאת אחוז החסימה הביאו לתוצאה הפוכה, בזכות החזון והפרגמטיות של מנהיגי הציבור הערבי, בעיקר במערכת הבחירות האחרונה

ואולם, מגמת ההשתלבות הכלכלית-אזרחית לא סימנה פתיחות פוליטית של הרוב היהודי וקבלה גבוהה יותר של האזרחים הערבים. להיפך, ההתפתחויות במערכת הפוליטית הגבירו את הבידול בין האוכלוסיות וטיפחו מגמות לאומניות וגזעניות בקרב הציבור היהודי.

בחירתם, המובנת כשלעצמה, של נציגיו הפוליטיים של המגזר להעמיד את הסוגיה הפלסטינית בראש סדר-יומם (לפחות עד לאחרונה), והתמקדות התקשורת הישראלית בסוגיה זו בסיקור הפוליטיקה הערבית הוסיפו אף הם למגמת הנתק. אליה נוספו סממנים של חשדנות, עוינות ואיבה בכל הופעה של נציג מפלגה ערבית בתקשורת הישראלית הממלכתית.

לצד זאת, מפלגות שדוגלות בהתניית אזרחות בעמידה בקריטריונים לאומיים ובחילופי אוכלוסין על בסיס לאום, שבעבר נמצאו בשוליה הימניים של המפה הפוליטית, הפכו למרכזיות בפוליטיקה הישראלית. את שיא המגמה סימן כינונו של חוק יסוד הלאום בכנסת העשרים. הסירוב להשתייך למחנה פוליטי שנסמך על קולות הערבים – בין אם כעניין אידיאולוגי, ובין אם כתירוץ לאופורטוניזם פוליטי שמתקבל כלגיטימי – עומד ביסוד המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה.

לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, ידע בנימין נתניהו למנף את המגמה הזו ולתרגם את הסנטימנט היהודי הבדלני להון פוליטי – החל מקמפיין "נתניהו טוב ליהודים" ב-1996, דרך "הערבים נוהרים לקלפיות"  כשני עשורים לאחר מכן, ועד לימים אלה בהם מחנהו טען, בהובלתו ובניצוחו, לחוסר הלגיטימיות של תוצאות הבחירות לכנסת, בשל הישענותו של הרוב על נציגי המפלגות הערביות.

הסירוב להשתייך למחנה פוליטי שנסמך על קולות הערבים – בין אם כעניין אידיאולוגי, ובין אם כתירוץ לאופורטוניזם פוליטי שמתקבל כלגיטימי – עומד ביסוד המבוי הסתום שאליו נקלעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה

מדיניות פופוליסטית זו ננקטת לאורך השנים בחוסר-אחריות ובלא שתילקחנה בחשבון השלכותיה הרחבות, וכך היא מחלחלת מטה, מזינה ומלבה יצרים ואמוציות לאומניים וגזעניים ברחוב הישראלי. בישראל של השנים האחרונות, תקריות רחוב אלימות שקורבנותיהם ערבים הפכו, למרבה הצער, לתופעה שאינה נדירה כלל. הטיעון הרואה בנציגים הפוליטיים של הציבור הערבי מוקצים, והמרכזיות שתפס בהתפתחויות הפרלמנטריות האחרונות, גם אם אינם המקבילה הפוליטית המדויקת של גזענות הרחוב, בוודאי אינם מסייעים למיגורה.

*  *  *

תהליך נוסף המתרחש מאז שנות השמונים הוא העלייה בכוחה של המערכת המשפטית, ובית המשפט העליון בראשה, אל מול המערכת הפוליטית. ביסוד מגמה זו גורמים מגוונים, חלקם גלובליים וחלקם ייחודיים לנסיבות הישראליות. במסגרתה, הגבירו בתי-המשפט והמשפטנים את מעורבותם בנעשה במערכת הפוליטית, אם באמצעות ביקורת שיפוטית על הכנסת והממשלה, ואם באמצעות העמדת קריטריונים שאיפשרו פיקוח משפטי הדוק יותר על שליחי-ציבור, והביאו לסיומן של קריירות ציבוריות בגין עבירות מין ושחיתות.

תהליך התחזקות המערכת המשפטית הגיע לשיאו בסוף שנות התשעים וראשית שנות האלפיים, בתקופת נשיאותו של אהרן ברק, אז זכה בג"צ ליוקרה ציבורית חסרת-תקדים. מאז חלה נסיגה מסויימת בכוחו של בית-המשפט, ויותר מכך בפופולריות שלו בציבור, אך מאזן הכוחות בין המערכת המשפטית לפוליטית נותר עדין ושברירי. גם את האפיזודה עם יו"ר הכנסת, חרף חוסר-התקדים בחומרתה, אפשר לראות מתוך זווית זו.

המערכת המשפטית המתחזקת בעשורים האחרונים קידמה לא רק את הפיקוח המשפטי על המערכת הפוליטית, אלא גם ערכים ליברליים שבמרכזם רעיון זכויות האדם, ובמסגרתם גם הגנה על זכויות המיעוט הערבי.

המערכת המשפטית המתחזקת בעשורים האחרונים קידמה לא רק את הפיקוח המשפטי על המערכת הפוליטית, אלא גם ערכים ליברליים שבמרכזם רעיון זכויות האדם, ובמסגרתם הגנה על זכויות המיעוט הערבי

כאן נפגשים שני התהליכים ארוכי-הטווח. בשנת 2000 קבע בית-המשפט העליון את זכותה של משפחה ערבית להתגורר ביישוב קהילתי שיועד ליהודים בלבד (בעקבות זאת, בחוק הלאום הוכנס סעיף המתייחס לכך בעקיפין), ולאורך השנים משמש בג"צ כמגן אחרון המאפשר את השתתפותן של מפלגות וח"כים ערבים בבחירות לכנסת.

גם בתחום היחסים עם הפלסטינים בשטחים, אף שעל פי רוב בג"צ מיישר קו עם הקו המרכזי של התפיסות הביטחוניות הישראליות, הוא סימן מספר פעמים גבולות משפטיים להפעלת הכוח הישראלי. עמדות ופסיקות אלה משמשות בידי מתנגדיו של בג"צ מימין להציגו כשמאלני, וכך לחתור תחת הלגיטימיות העממית הרחבה של מערכת המשפט הישראלית.

כך הפך הוויכוח הענייני על גבולות סמכויותיה של המערכת המשפטית לכמעט בלתי-ניתן להפרדה משאלות פוליטיות של ימין ושמאל. וכך נותר האיזון בין הרשויות תקוע במאזן בלתי יציב. מחד, בית המשפט מגלה, ככלל, יותר ריסון שיפוטי בעשור האחרון בהתערבות במערכת הפוליטית, אך עדיין אינו נרתע מלהתערב במקרים מסוימים. ועוד, ריסון זה אינו חל על מערכת התביעה, שהמשיכה במגמת חיזוק הפיקוח על אנשי-ציבור.

מאידך, הצעות שונות שמועלות במערכת הפוליטית להגבלת כוחה של המערכת השיפוטית, כגון הגבלת היקפה של הביקורת השיפוטית או הסדרת סמכויות היועמ"ש לממשלה נעצרות, שכן הן נתפסות כמייצגות אינטרסים פוליטיים חד-צדדיים. ואמנם, הסדרה כזו ראוי שתיוסד על קונצנזוס פוליטי וציבורי רחב.

למרות הכרזת המלחמה שלו בשנות התשעים על "האליטות הישנות", נתניהו לא העמיד דווקא את מערכת המשפט כמטרה להתקפה לאורך השנים. חרף פרשיות משפטיות שונות בשנות התשעים (בראון-חברון, עמדי והמתנות) – האליטות התקשורתית, התרבותית, האקדמית וכן הביטחונית עמדו אצלו במקום גבוה יותר.

כל זאת עד שהגיעו החקירות הנוכחיות ואיתן העמדתו לדין. או-אז הפכה מערכת המשפט ואכיפת החוק לחלק ממנגנוני השמאל ומהקנוניה לבצע הפיכה שלטונית. התעמולה נגד מערכת המשפט בוודאי מתפשטת אף היא לרחשי לב הציבור הרחב, אך אין לדעת את מידת השפעתה בפועל.

המלחמה באליטות אחרות עמדה אצל נתניהו במקום גבוה יותר, עד שהגיעו החקירות הנוכחיות ואיתן העמדתו לדין, ומערכת המשפט הפכה לחלק ממנגנוני השמאל ומקנוניית ההפיכה השלטונית

התשובה מצויה ככל הנראה איפשהו בין כישלונה היחסי של ההפגנה נגד הפרקליטות שארגן לעצמו נתניהו לפני ארבעה חודשים, לבין ההצלחה האלקטורלית של הליכוד וגוש הימין במערכת הבחירות האחרונה, בה זכה נתניהו, למרות היותו נאשם פלילי, בקולותיהם של מיליוני בוחרים. גם אם הצלחה זו אינה מסמנת לכשעצמה זילות כלפי מערכת המשפט, עצם קיומה של ההפגנה ההיא, וכן יחסו המבזה של אדלשטיין לפסק-דינו של בג"צ עתה, מסמנים מגמה מדאיגה. נדמה כי נתניהו לא יבחל בהקרבת מערכת המשפט, גם לא בהתססה עממית, כדי להימלט מדין.

*  *  *

מגפת הקורונה טרפה את הקלפים ופתחה פתח למנהיגי המערכת הפוליטית לצאת מהמבוי הסתום, בחסותו של מצב החירום. לעת הזו, לא ניתן להתנבא כיצד ייראה העולם בימים שלאחר המגפה. בטווח הקצר הסתמן הפתרון הפוליטי בדמות ממשלת אחדות.

בטווח הארוך, ייתכן שיהיו למגיפה ולמשבר הכלכלי השלכות עומק על מוסדות כמו מדינת הלאום, הדמוקרטיה הפרלמנטרית והמערכת הכלכלית הגלובלית.

בטווח הביניים, עם זאת, ניתן להניח שהמוסדות ימשיכו להתנהל כסדרם. וכאן יש לסמן את מעמדם של האזרחים הערבים ואת הלגיטימיות הציבורית של מערכת המשפט, כנתונים תחת איום, המסכן את הדמוקרטיה שישראל עוד מקיימת בגבולות הקו הירוק. השימוש בתקנות לשעת חירום והפגיעה הזמנית בתפקוד הכנסת הן מדאיגות, אך לא הן יביאו למותה של הדמוקרטיה. את הסכנה האמיתית, הקיומית, מסמנים הגזענות הלאומנית וביזויה של מערכת המשפט, בפרט כשהם זוכים לגיבוי מההנהגה הפוליטית.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,384 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים

כל הבשורות הטובות לכיס ולסביבה - שלא נוכל לחגוג בקרוב

איסור מכירת כלי פלסטיק בחופי ת"א, צניחה במחירי הדלק, אשרור אוטובוס השבת של רמת גן, הפחתה בזיהום בתחנות הרכבת ואור ירוק להוספת אוטובוסים ● השבוע נרשמו חדשות מצוינות בתחומי הסביבה ו/או הצרכנות, שאף אחד מאיתנו לא יזכה ליהנות מהן בזמן הקרוב

העקומה של תפוצת הקורונה בישראל אולי מתחילה להתמתן בימים האחרונים, אבל עקומת האירוניה נמצאת בשיאה. שורה של מהלכים והכרעות שהיו נחוצים ובוערים בימי שיגרה, הימים הרחוקים ההם של עידן הטרום-קורונה, הבשילו דווקא עכשיו – כשההשפעה שלהם על המציאות, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, שואפת לאפס. אפשר לגייס צבא שלם של קלישאות כדי לתאר את זה – לתת אגוזים למי שאין להם שיניים, או שמא למכור קרח לאסקימוסים. כך או כך, קבלו את חמישיית האירוניה הפותחת של שבוע הקורונה האחרון:

משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)
משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)

1

פחות פלסטיק בחופים

חם מהתנור – עיריית תל אביב החליטה אתמול בישיבת המועצה (שנערכה בזום) לאסור מכירת כלי פלסטיק חד פעמיים בחופי הים. החלטה חשובה, אפילו דרמטית. זוכרים את הימים – רק לפני כמה חודשים – שבהם העיריות הודיעו בזו אחר זו על ביטול השימוש בחד"פים בצהרונים, ובאופן כללי הכריזו על מלחמת חורמה במגיפת הפלסטיק? אז לקראת פרוץ עונת הרחצה עיריית תל אביב הלכה צעד משמעותי קדימה (אילת קדמה לה, אגב). באמת צעד חשוב, רק חבל שאין עונת רחצה, הים סגור, ואף אחד לא מוכר בחופים שום דבר, רב או חד פעמי.

2

ירידה במחיר הדלק

מחיר הדלק צנח השבוע בפראות ל-4.89 שקלים לליטר, הנמוך מאז סוף העשור הקודם. חדשות טובות לנהגי המכוניות הפרטיות, חדשות רעות לסביבה, אבל בעצם לא זה ולא זה: ממילא אין לאן לנסוע, הכבישים ריקים ורוב המכוניות בישראל עומדות ומעלות אבק.

3

יותר אוטובוסים

בג"ץ איפשר סוף סוף למדינה לחזור לרכוש אוטובוסים: הסכסוך המשפטי הזה – בין יצרני האוטובוסים המקומיים למשרד האוצר שמעוניין לייבא יותר אוטובוסים מחו"ל – תקע את התחבורה הציבורית במשך כמעט שנתיים.

מבלי להיכנס לשאלה מי צודק במחלוקת, ההשלכות של הקיפאון היו הרסניות: שירות האוטובוסים ברחבי הארץ זקוק לתגבור נואש, משרד התחבורה כבר קיבל החלטה עקרונית לתגבר קווים רבים ולהוסיף קווים חדשים, אבל אי אפשר היה לבצע את ההחלטה בגלל שלא ניתן היה להגדיל את צי האוטובוסים.

תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )
תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )

התוצאה: נוסעים בכל הארץ המשיכו לסבול מצפיפות נוראית או ממחסור בקווים חיוניים. אז עכשיו אפשר סוף סוף לרכוש אוטובוסים – רק שהתחבורה הציבורית קוצצה כמעט לחלוטין ואין להם לאן לנסוע.

4

אור ירוק לאוטובוס השבת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה נגד הפעלת ה"סבבוס" – קו האוטובוס הפופולרי שמופעל בשבתות על ידי עיריית רמת גן ומסיע את תושבי העיר לים ולמרכזי הבילוי בתל אביב. את העתירה הגישו קבוצת תושבי רמת גן בראשם הרב יעקב אריאל, לשעבר הרב הראשי של העיר.

אז הסבבוס עקרונית יכול לפעול, רק חבל שאין ים, אין בילויים ושהתחבורה הציבורית בקושי עובדת בימי חול – קל וחומר בשבת.

5

צניחה בזיהום בתחנות הרכבת

בדיקות שנערכו לאחרונה בתחנות הרכבת הראו שזיהום האוויר בסביבת הרציפים ירד משמעותית (הבדיקות נעשו כשעדיין נסעו רכבות).

הזיהום בתחנת השלום למשל (התחנה העמוסה בישראל) מוכר כבר כמה שנים כמפגע בריאותי מסוכן, וכל הניסיונות להפעיל מסננים ומאווררים הניבו תוצאות חלקיות בלבד. הנוסעים בתחנה מכירים את השלטים האלקטרוניים המתריעים מפני זיהום אוויר גבוה אבל חוץ מלהילחץ אין להם הרבה מה לעשות בנושא.

אז בימי הקורונה הזיהום ירד משמעותית, בעיקר מפני שחלק גדול מהעשן מגיע מנתיבי איילון שהתנועה בהם דלילה מאוד. הבעיה: הרכבת מושבתת לחלוטין. אז האוויר ברציפים סוף-סוף נקי, אבל הרציפים ריקים, לתפארת הקורונה והאירוניה.

משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עוד 474 מילים

דעה מדינת ישראל חולה מאוד

פוליטיקה המבוססת על שקרים, כנסת שמאבדת מכוחה, פערים כלכליים הולכים וגדלים, מערכת בריאות ענייה ומרוסקת, וקרעים חברתיים עמוקים ● מדינת ישראל הייתה חולה זמן רב לפני התפרצות הקורונה, אבל המגיפה הציפה את כל הבעיות אל פני השטח ● כבר בעתיד הקרוב ישראל תשתנה לחלוטין ● נותר לנו רק לקוות שהשינוי יהיה לטובה

עוד 1,119 מילים

משרד הבריאות העביר את "שאלון הקורונה" של מכון ויצמן לחברה מסחרית

מעקב זמן ישראל משרד הבריאות אימץ את השאלון החכם שפותח במכון ויצמן כדי לזהות מוקדי התפרצות הקורונה באמצעות חכמת המונים ● אבל בשלב זה נפרדו דרכי המדינה והמדענים - וביצוע השאלון הופקד בידי "דיאגנוסטיק רובוטיקס" ● כעת, חברה פרטית אוספת עלינו מידע רגיש ● בין המשקיעים בה: מבטח-שמיר, קרן אלפא קפיטל, והזוג יהודית וקובי ריכטר ● תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה

עוד 957 מילים

הנחיית משרד הבריאות: עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה לרופאים ולצוותים

פרסום ראשון מסמך חדש של משרד הבריאות מנחה את אנשי מערכת הבריאות כיצד לתעדף את ביצוע בדיקות הקורונה ● במפתיע, עובדי בתי חולים ובתי אבות שהתגלו אצלם חום ושיעול מופיעים בתחתית סדר העדיפויות, מבין הקבוצות באוכלוסייה שאותן מומלץ לבדוק ● מהמסמך עולה שעד כה כלל לא הייתה המלצה לבדוק עובדי צוות עם תסמינים

משרד הבריאות נותן עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה בקרב צוותים רפואיים ביחס לקבוצות אחרות בסיכון, כך עולה ממסמך של הצוות המייעץ למדיניות איתור חולי קורונה של משרד הבריאות שיצא אתמול (יום ב') והגיע לידי זמן ישראל.

במסמך שהוציאה פרופ׳ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, מפורטות ההמלצות המעודכנות של הצוות היועץ למדיניות איתור חולים בנגיף הקורונה. המסמך מפרט את האוכלוסיות שיש עדיפות גבוהה לבדוק אותן, לפי דירוג. מדובר בעדכון של המדיניות שהייתה נהוגה עד עכשיו.

המסמך מפרט: "התוויות מוצעות לפי עדיפויות, מגבוהה לנמוכה", בבדיקה, לפי הדירוג הבא: "1.  בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה השבים מחו"ל. 2. בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה שהיו במגע עם חולים מאומתים".

בתוך הקבוצה השנייה יש דירוג פנימי שמעניק עדיפות ל"אוכלוסיות צפופות", "אוכלוסיות בסיכון לפתח מחלה עם הסתמנות קלינית קשה", "עובדים בקשר עם אוכלוסיות בסיכון" ו"עובדים חיוניים".

במקום השלישי – מעל הרופאים והאחיות שכבר יש להם חום ושיעול – נמצאים "אנשים חסרי תסמינים השבים מחו"ל ממדינות ואזורים עם תחלואה נרחבת".

במקום הרביעי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיים בנשימה שגרים או עובדים במסגרות סגורות, שבהן נתגלתה תחלואה בקורונה, כגון בתי אבות, בתי חולים, בתי כלא ואתרי מחיה צפופים".

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה

רק במקום החמישי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיי נשימה בקרב עובדי בתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים, הנושאים בתפקיד טיפולי הכולל מגע הדוק מתמשך עם קבוצות חולים נרחבות".

מהמסמך עולה עוד שעד כה כלל לא הייתה המלצה לתעדוף בדיקה של אנשי צוותים רפואיים עם תסמינים. לפי המסמך, עובדי בתי החולים ובתי האבות הוספו לטבלת הנבדקים כעת, ולפני כן לא נמצאו ברשימת האוכלוסיות המועדפות.

הפרדה בין שני סוגי בדיקות

המסמך מתייחס גם לבדיקות בכלל האוכלוסייה, מחלק אותן לשתיים – בדיקות שנותרו לאיתור נשאים וחולים בקורונה ובידודם, ובדיקות ניטור לקבלת תמונת מצב להימצאות והתפשטות הנגיף – וקובע שיש להפריד בין שני סוגי הבדיקות.

לפי המסמך, רופאים ואנשי צוותים בבתי אבות עם תסמינים של חום ושיעול,  נמצאו בעדיפות לבדיקה במקום החמישי, למרות הסיכון העצום שקיים בהדבקה של צוותים רפואיים. רק לפני כשבועיים נשלחו עשרות אנשי צוות באיכילוב לבידוד בעקבות הידבקות רופאים בקורונה, ומחלקות בבית החולים הושבתו.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
עוד 321 מילים

עכשיו שהכנסת פועלת, אין לממשלה הצדקה להעביר תקנות שעת חירום

מזה כחודשיים, מתמודדת ממשלת המעבר עם משבר מגפת הקורונה באמצעות תקנות לשעת חירום ● "תקנות שעת חירום הן כלי אנטי דמוקרטי, הכרח בל יגונה", מזהירה האגודה לזכויות האזרח ● עכשיו, כשהכנסת מתפקדת, ועדות הוקמו ונבחר יו"ר קבוע, אין יותר הצדקה להשתמש בכלי הדרקוני הזה ● פרשנות

עוד 841 מילים

ארדן: "ליל הסדר מדאיג אותנו, לקראת החג יהיו החמרות נוספות"

גדעון סער: בני גנץ צריך לפתור את בעיית גודל הממשלה ● בנט: אם לא נתנהל נכון, עלולים להגיע למצב שיהיו לנו יותר מתאבדים מאשר מתים ● דיווח: חברי כנסת בכחול לבן דוחקים בגנץ לסגת מהדרישה שלא למנות את אדלשטיין ליושב ראש הכנסת

עוד 40 עדכונים

בחזרה לעתיד "במקום 4,200 מיטות שחפת, יש רק 800"

ההיסטוריה חוזרת על עצמה? ● ב-1949, מנכ"ל משרד הבריאות היה מודאג מהתפשטות השחפת במדינה הצעירה, והתריע על-כך בפני ראש הממשלה ● "מצב העניינים הגיע לדרגה כזאת, שנאלץ אני להעיר את תשומת לבך לבעיה חמורה זו ולבקש את עזרתך" ● למרות האזהרות החריפות, זה לקח כמעט עשור עד שהמדינה השתלטה על המגפה

עוד 1,516 מילים

עדות אישית "קניתי לעצמי מסכות באלפי שקלים ברשת"

לחלק מהרופאים במחלקות השגרתיות - שאינן ייעודיות לקורונה - לא נשאר ציוד מיגון, והם נאלצים לרכוש אותו מכספם ● כך מספרת רופאה מתמחה לזמן ישראל ● "אנחנו חשופים, רק במזל לא נדבקה כל המחלקה", היא אומרת ● "מסכת N-95 אמורה להספיק ליום, ואני מסתובבת איתה שבוע" ● תגובת משרד הבריאות לא התקבלה

עוד 727 מילים

חשש ממשבר אנרגיה בעקבות מגפת הקורונה

פרסום ראשון נובל אנרג'י מזהירה כי במקרה של התפרצות קורונה על אסדות הפקת הגז, העבודה בהן תיפסק עד להודעה חדשה ● המשמעות: מחסור חמור בגז, שיוביל גם למחסור באספקת החשמל לבתים ולמפעלים ● המשבר בשוק האנרגיה העולמי והמעבר לאנרגיה ירוקה מסכנים את יציבות שותפויות הגז בישראל ● דלק קידוחים צירפה היום "הערת אזהרה" לדוחות, ובעלי החוב של הקבוצה שבשליטת תשובה עלולים לשלם את המחיר ● משרד האנרגיה בתגובה: נהלי הבטיחות באסדות חודדו

עוד 1,539 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה