כאשר הגיעו יהודי ארצות המזרח וצפון אפריקה לישראל, חלומם נשבר. בשנותיה הראשונות של ישראל הממסד נשלט בידי הגמוניה אשכנזית, אשר היוותה חלק ניכר מהתנועה הציונית. היהודים מהארצות הללו לרוב נשלחו על ידי הממסד למעברות, חוו ירידה ברמת החיים ביחס למקומות מהם הגיעו, וקיבלו יחס מזלזל מצד אחיהם האשכנזים. לפיכך, ההגמוניה האשכנזית הואשמה בגזענות כלפי אותם יהודים.
היהודים מארצות המזרח וצפון אפריקה לרוב נשלחו על ידי הממסד למעברות, חוו ירידה ברמת החיים ויחס מזלזל מצד אחיהם האשכנזים. לפיכך, ההגמוניה האשכנזית הואשמה בגזענות כלפי אותם יהודים
בוגרת 8200, מדריכת "מסע ישראלי", עוסקת רבות בהסברה ישראלית, ציונות מזרחית-מסורתית ויהדות מתחדשת. כיום סטודנטית למזרח תיכון ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בארגון הסברה ישראלית CAMERA On Campus. חולמת להביא לשינוי בתפיסת העולם את ישראל, להביא לקירוב בין דתיים לחילונים ובין יהודים לערבים. בזמני הפנוי, אוהבת לשיר ולכתוב למגירה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מספיק עם. הגזענות. כאשר יהדות מרוקו הגיע לארץ בשנת 1956,7 הקיבוצים נתנו להם מקומות עבודה על מנת שתהיה להם הכנסה מעבודה ולא כמו שמנסים להגיד שהביאו אותם כדי שיהיו עבדים בקיבוצים. היו באותה תקופה מי שהגיעו מהרי האטלס וכניראה הם לא התאימו לחיות בעיר.ולא צריך תשכח שהיו גם אשכנזים שגרו במנהרות בהתחלה.ולא צריך תשכח שזו היתה. תקופה של הקמת המדינה וצריך היה לישב גם את דימונה וגם את אשדוד וירוחם ובית שאן .ועוד ועוד ישובים חדשים. לא כולם יכלו להיות בירושלים וצפת חיפה ותל אביב . היה צריך לפזר את העולים החדשים בישובים החדשים. כמו שהאשכנזים הקימו ישובים קיבוצים מושבים לאורך גבולות המדינה. יש לשים. לב שאלו שמעלים את נושא הדתיות אלו הם הילדים של אותם עולים חדשים. שמשווים את התנאים של ישראל 2020 לתנאים של ישראל 1950 -1956. איך אמר אלי מויאל ראש עירית שדרות מזלינו שהאשכנזים הקימו את המדינה. ובן גוריון ואבא אבן לחבריהם היו במקום הנכון ובזמן הנכון. הם הקימו ישובים חדשים ודאגו למקומות עבודה הישובים החדשים . בדימונה הקימו את הכור , באשדוד נמל, בירוחם מפעל שטיחים ומגבות, בבית שען קיבוצים. באופקים בדרום גם קיבוצים ועוד ועוד. דאגו לבתים לעבודה לעולים החדשים. התקופה היתה קשה לכולם. וכשאני רואה איך ישראל השנייה היום קולטת את יהודי אתיופיה אז…..