יובל קסטלמן ז"ל נורה על ידי אביעד פריג'ה, שנטען כי טעה וחשב שיובל הוא מחבל. אך זו רק תחילת הסיפור. בקליפת אגוז, פריג'ה בכלל לא ראה את המתרחש, כי בשמעו את היריות נשכב על הרצפה, אולי מרוב פחד. לאחר שיובל הרג את אחד המחבלים, וראה את פריג'ה והחייל הנוסף מתקרבים למקום, הבין יובל שהוא בצרה, ולכן כרע על ברכיו, הרים את ידיו, פתח את מעילו כדי להראות שאין עליו מטען וצעק שהוא ישראלי.
יובל אמנם הבין שהוא בצרה, אך לא ידע שמדובר באדם שהיה נער גבעות, ולא ידע שהרמת ידיים בשביל פריג'ה אינה אלא סימן להמשיך להרוג ולוודא הריגה, שני דברים שפריג'ה הודה בהם בפומבי.
ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.
אני קצת מקנאה באנשים שנולדו בתאריך מיוחד, וכולם זוכרים ומציינים. למשל חברה הגיחה לאוויר העולם באחד בינואר, והרי סיבה למסיבה. או קרוב שהחל את חייו ביום כיפור ולא חוגג בו ביום, אך זוכה לשפע התייחסויות, כי אי אפשר לשכוח.
לכשעצמי, יום הולדתי חסר ייחוד, אם כי יש לו חשיבות משפחתית – באותו תאריך ב-1948 עלתה ארצה אמי, שורדת אושוויץ. היא יצאה מהונגריה בקבוצה האחרונה של "עליית הנוער", ממש לפני ירידת מסך הברזל. נישואין ולידה ראשונה במדינה יהודית עצמאית היו ביטוי עוצמתי לשיקום אישי ולתקומה לאומית.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תודעה. מכהנת כאן ממשלה לגיטימית שכשלה כמעט בכל אחת מהחלטותיה בכלל ובכל הנוגע לשבעה באוקטובר בפרט. ממשלה שהבטיחה ביטחון למדינה ולאזרחיה, אך נתפסה לא מוכנה למתקפת חמאס. מתקפה שהתנהלה באין מפריע מול חסרי ישע וקומץ אנשי ביטחון אשר שילמו בחייהם בניסיון לעצור פלישה רצחנית. מתקפה שהייתה נמנעת אילו העיניים והשכל היו פתוחים לרווחה.
כמובן שלא ניתן לדבר על היעדר הביטחון ללא הפניית מבט אל מה שקרה לצבא, שהיה מקור גאווה לכולנו. המלחמה הזאת החלה ממכה שקשה לקלוט, בגלל המחיר הכבד מנשוא בנרצחים ובגלל העובדה שחמאס חטף לעזה מספר בלתי נתפש של אזרחים וחיילים, נשים וגברים, ילדים וילדות ואפילו תינוקות. אך ככל שחולף הזמן נראה שהאסון הולך ונשכח, והמסר העולה ממנו עבר טרנספורמציות. היום רבים חושבים שה-7.10.23 זו תקלה חמורה וכי הממשלה והעומד בראשה הצליחו להפוך את המשוואה וישראל כעת במצב טוב הרבה יותר מזה שהיה לפני כן.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
לאחרונה משה בוגי יעלון, שר ביטחון לשעבר, העז לומר שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה. בתגובה הוא ספג תגובות קשות. היו שרצו לשלוח אותו לכלא או לבית חולים פסיכיאטרי עם אבחנה של שגעון. היו מי שאמרו שבזקנתו הוא מבייש את נעוריו. אולי דווקא ההפך הוא הנכון.
לפי המתרחש בפוליטיקה של ימינו ברור כי לו יעלון היה אזרח פשוט, הוא היה כבר מקבל הזמנה לחקירה. העם מזועזע מהדברים ולא מבין איך אפשר לומר דברים כאלה על הצבא המוסרי שלו.
אנה גלמן היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית לאקאנינית. היא מדריכה ומנחה סמינרים ומרצה על פסיכואנליזה ועל פוליטיקה של הפסיכואנליזה בזמננו.
הסתבכנו עם הקשיש הזה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
במלחמה בעקבות שואת ה-7 באוקטובר נוסדה "ברית דמים" חדשה בין ארגוני המחבלים המרכיבים את קואליצית הזדון וההפקרה של הדיקטטור ביבים שקרניהו. תשכחו מ"ברית דמים" עם אחינו הדרוזים. קבלו את "ברית דמים" בין הטפילים החרדים לבין הזיונות הדתית בראשותו של בצל (אין) אל סמרטוט רצפה. זו ברית של דם וכסף. כלומר סמרטוט הרצפה משלם פעמיים אחת, בחיי חיילים בני מגזרו ושתיים, תשלום לחרדים בכסף ותמיכה נלהבת באי גיוסם כדי שיחזיקו את קואליצית השואה. הוא עושה זאת בתמיכה חסרת פשרות של הבאבא בובות שלו. אלו רבני הזיונות הדתית שמוכנים לספסר בדם בניהם וחסידיהם, שאכן נופלים במאותיהם, כדי להגשים את חזון הדיקטטורה המשותף להם ולבאבא בובות החרדים. ועל הכל מנצח הדיקטטור הגדול, השטן ביבים שקרניהו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פריג'ה נמושה קטנה מנוער חברון וגבעות שכב על הריצפה עם הידיים על הראש כאשר יובל קסטלמן נלחם במחבל וכאשר הארוע נגמר התרומם ורץ לירות בשביל להראות לחברה שהוא גבר. הסמרטוט הזה הוא סמרטוט שמצטרף לסמרטוטים אחרים במיליצית בן גביר ובן גביר הארנב הקטן שכל המומחיות שלו זה קשקשת ואב עלי.
ברור שחייל המילואים חשב בטעות שהוא מחבל ואפילו שהוא הוריד את החולצה חשב שהואמנסה אחרי הפיגוע להתחמק כדי שלא יהרגו אותו, זה אכן טרגי וכואב בדיוק כמו שחיילי גולני הרגו בשוגג את שלושת החטופים בעזה יותם חיים ועוד שנים, אין מקום להעמיד לדין את החיילים שהרגו בשוגג, כן יש מקום לחדד הנהלים והוראות הפתיחה באש, ולחבק את משפחות ההרוגים שהם נחשבים נפגעי הטרור לכל דבר.
מאיר יקירי!
ניתוח נוקב של ההתנהלות המבישה של משטרת ישראל בראשות המפכ"ל יעקב שבתאי בחקירת הרצח של יובל קסטלמן ז"ל ע"י אביעד פריג'ה. מסכים להסבר, שבעצם השקרים והטיוח קורים כתוצאה מיישור הקו של המפכ"ל והמערכת כולה עם רוחו של השר "לביטחון לאומי" שנבחר ע"י ראש הממשלה -"הנאשם", שחיפש והצליח למצוא ב"כישרון יוצא דופן" את האדם הכי פחות מתאים לתפקיד. העובדה הזאת אינה מורידה כהוא זה מגבורתם של השוטרים שגילו הקרבה כשנלחמו ב"שבת השחורה" ב"עוטף" וחלקם גם נפל כשהצילו אנשים מהתופת. אני מעריך מאד את האומץ שלך לחשוף את האמת , שהמערכת מנסה להסתיר מהציבור. מקווה , שעם סיום המשבר, הקשה בתולדות המדינה, אותו אנחנו עוברים , תשוקם המדינה ותחזור להתנהל לפי ערכי מגילת העצמאות, שיקום אותו תעבור גם משטרת ישראל בה ייערך ניקוי אורוות יסודי.
מאמר מעולה
מקרה קסטלמן ז"ל צריך להרעיד את אמות הסיפים במשטרה מהראש עד כל מקבלי ההחלטות ההזויות והשקרנים למינהם.
אלה הם הפוגעים באמון הציבור במשטרה.
אולי לכף זכות צריך לומר שהשר הוא כנראה מוביל הכאוס ומחריב המשטרה על כל אגפיה.
התגובה של עו"ד שר מצביעה על חוסר ידע. בשנים האחרונות יש עליה בזמינות הנשק ועליה במספר מקרי הרצח. מ 2017 יש עליה במספר כלי הנשק הפרטיים. ב 2021 היו פי שלושה מה – 2017 ופי שניים מ – 2020. וברור שבשנים אלו הייתה עליה גדולה במספר מעשי הרצח. הנשק הפרטי לא מנע את מעשי הרצח בכלל, לא רצח על רקע לאומני, לא רצח על רקע פלילי, ובמקביל עלה מספר מקרי הרצח של נשים, ולא רק בחברה הערבית. אין שום ראיה להנחה הלא מבוססת של הכותב שנשק חוקי יפחית את גניבות הנשק. נהפוך הוא, מי שגונב נשק, לא רוצה נשק שניתן יהיה לזהותו ולקשר את הנשק לו. איני זוכר שנעשו עבירות בנשק עם נשק חוקי, למעט ירי בנשים במגזר היהודי.
הבעיה בכתבה שהעובדות אינן מדוייקות. מספר מקרי הרצח בישראל, בהשוואה לארה"ב לדוגמה- שם נשק נקנה באופן חופשי, בניכוי פשעי רצח על רקע גזעני לדוגמה, ובהתחשבבעובדה שבארץ חיילים נושאים נשק וכמעט כל זכר עבר הכשרה- אינם תומכים בגירסת הד"ר כל כלל ועיקר. נהפוך הוא: הם מראים כי מתן אפשרות ןקנות נשק, תפחית את עבירות גניבת הנשק כדוגמה שניה. שני נתוני בסיס אלה מעוותים ביד הדוקטור וחבל שכך, משום ששקרי המשטרה וסיפור הריגת אדם על טדי אזרחים ן/או שוטרים- דורש עיון מעמיק, אבל משמסתבך הכותב באמירת עובדות הרחוקות מהאמת, הוא מחמיץ את האפשרות לדון לעומק בטענותיו הנכונות, לכאורה. חשבתי שמזמן למדנו שאשה עטויה גורמט זהב עם חפיסת מרלבורו צצה מכיסה, הטוענת שאין לה חלב לילדים- גורמת לכך שטענתה הצודקת -אולי- תדחה בב7ז מחמת חוסר אמינותה. את זה הכותב לא למד, כנראה.
מתחיל בסדר והופך לפוליטי שמאל. איך איש "חכם" כמו הכותב לא מבין את הצורך באקדח המגן על האדם בעת הצורך,. אם ב 7/10 היו יותר אקדחים לאזרחים המצב היה כנראה שונה. התבכיינות השמאל על אקדחים ברשות הציבור היא בגלל בן גביר ובגלל שרוב דורשי האקדחים הם לא אנשי ימין. בקיצור – הכתבה, במסווה של מקצוענות היא פופוליזם פוליטי זול שמאל.