יובל קסטלמן ז"ל נורה על ידי אביעד פריג'ה, שנטען כי טעה וחשב שיובל הוא מחבל. אך זו רק תחילת הסיפור. בקליפת אגוז, פריג'ה בכלל לא ראה את המתרחש, כי בשמעו את היריות נשכב על הרצפה, אולי מרוב פחד. לאחר שיובל הרג את אחד המחבלים, וראה את פריג'ה והחייל הנוסף מתקרבים למקום, הבין יובל שהוא בצרה, ולכן כרע על ברכיו, הרים את ידיו, פתח את מעילו כדי להראות שאין עליו מטען וצעק שהוא ישראלי.

יובל אמנם הבין שהוא בצרה, אך לא ידע שמדובר באדם שהיה נער גבעות, ולא ידע שהרמת ידיים בשביל פריג'ה אינה אלא סימן להמשיך להרוג ולוודא הריגה, שני דברים שפריג'ה הודה בהם בפומבי.

יובל אמנם הבין שהוא בצרה, אך לא ידע שמדובר באדם שהיה נער גבעות, ולא ידע שהרמת ידיים בשביל פריג'ה אינה אלא סימן להמשיך להרוג ולוודא הריגה, שני דברים שפריג'ה הודה בהם בפומבי

אולם, החשד לעבירת המתה חמורה עולה בעיקר, כי בשלב בו ירה פריג'ה ביובל כבר לא נורו יריות וכי ירה ביובל לאחר שהוא הרים את ידיו. אולם פריג'ה הוא רק השלב האחרון באירוע הטרגי.

בחקירת משטרת ישראל נעשו כל השגיאות האפשריות, שלא לדבר על דיווח שקרי.

לא ברור אילו פעולות ביצעו החוקרים בזירה, אך סביר שחקירת הזירה הייתה כושלת. מצילומים של הזירה נראה שזו לא נסגרה ונכנסו אליה אנשים בלתי מורשים, והסיכוי לזיהומה היה רב.

האם הזירה נסרקה ביסודיות הראויה כשמדובר במקרה מוות? האם נאספו התרמילים משם אחרי שצולם מקומם? האם נעשה חיפוש אחרי פגיעות הקליעים? האם הזירה תועדה בצילומים במבט כולל ושל הפרטים בה? האם נגבו עדויות מעוברים ושבים שהיו במקום? האם נאספו כל הראיות מהזירה, לרבות תרמילים, קליעים והראיות מהמכונית של המחבלים?

האם נתפסו כלי הנשק של פריג'ה וחברו, ואם לא מדוע? מדוע שניהם שוחררו מיד אחרי חקירה ראשונית, ולא נחקרו לעומק ולא בוצע עימות ביניהם, פעולות שהיו אמורות להביא להתגבשות הראיות בעיקר נגדם?

מי בדק את גופתו של יובל ז"ל לפני שנקבר ומי במשטרה נתן אישור לקבורה? האם הגיעו לזירה קציני חקירות בכירים, שאמורים להגיע לזירות כאלה? אם הבכירים לא הגיעו, הרי טעו טעות קשה. אם הגיעו ולמרות זאת החקירה בזירה הייתה כל כך כושלת, הרי טעותם הייתה קשה שבעתיים.

בחקירת המשטרה נעשו כל השגיאות האפשריות, שלא לדבר על דיווח שקרי. לא ברור אילו פעולות ביצעו החוקרים בזירה, אך סביר שחקירת הזירה הייתה כושלת. מצילומים של הזירה נראה שהסיכוי לזיהומה היה רב

אחת התוצאות של החקירה המשטרתית הכושלת היא שעתה מדברים על עבירה יחסית קלה, המתה בקלות דעת, שהעונש המרבי בגינה הוא 12 שנות מאסר, במקום רצח שהעונש עליו יכול להגיע למאסר עולם.

לפני כשלושים שנה פורסם במשטרת ישראל ספר הדרכה שאני כתבתי על חקירת מקרי מוות. תמהני אם מישהו במשטרה מכיר אותו. הם יודעים הכול ולא לומדים דבר.

וכמובן, עבירה גוררת עבירה: בנימוקיה לאי עריכת נתיחה לאחר המוות, המשטרה מסרה למשפחתו של יובל שאין טעם בנתיחה כי לא נמצאו בגופתו קליעים. כך גם הצהירה בבית המשפט. אך גם אם לא נמצאו קליעים, יש חשיבות עליונה לעריכת נתיחה לאחר המוות. ברור מאליו שהמידע שנמסר למשפחה והצהרת המשטרה לבית המשפט היו שקריות, גם אם אלו היו ללא בדיקת הגופה. זוהי דוגמה נוספת לתרבות השקר שפשתה במשטרה במשך שנים, ורוב המפכ"לים בעשורים האחרונים שלא עשו דבר להיאבק בה, שותפים לה.

זאת ועוד, המשטרה נמנעה מלפעול לפי הנחיותיה היא. לפי פקודות המשטרה, המשטרה ולא מצ"ח, היא זו שמנהלת חקירות של חיילים בעבירות אלימות שיש בהן שימוש בנשק שלא נעברו בבסיס צבאי (פקודת המטה הארצי 14.01.08). אולם, מסיבות לא ברורות החליטו במשטרה להעביר את החקירה למצ"ח.

ובכל מקרה, פקודות המשטרה מורות כי המשטרה תבצע את כל הפעולות הראשוניות ההכרחיות, וגם אלו יושמו ברשלנות רבתי. פורסם שהמפכ"ל יעקב שבתאי הגיע לזירה, אך ממנו קשה לצפות למשהו חיובי, בוודאי כשזה קשור לחקירות.

אחת התוצאות של החקירה המשטרתית הכושלת היא שעתה מדברים על עבירה יחסית קלה, המתה בקלות דעת, שהעונש המרבי בגינה הוא 12 שנות מאסר, במקום רצח שהעונש עליו יכול להגיע למאסר עולם

המפכ"ל הורה לראש אגף החקירות לבדוק את חקירת המשטרה, אך הוא שותף בכיר לתרבות השקר במשטרה ולחוסר המקצועיות של החוקרים, והוא זה שאמור היה להנחות את החוקרים כיצד לפעול במקרים כאלה בכלל ובמקרה זה בפרט. טוב עשה פרקליט המדינה, שכנראה גם הוא איבד אמון במשטרה, והוציא את בדיקת המקרה מידי המשטרה.

אמנם, מי שהרג את יובל החזיק ברובה שניתן לו על ידי צה"ל, אך זה רק מקרה אחד, שמסמן את המגפה הבאה: מגפת השימוש בנשק על ידי אזרחים נושאי נשק, כולל הריגת חפים וחפות מכל פשע.

"פרויקט" חלוקת הנשק לכל דיכפין וללא קריטריונים ברורים לפי הנחיות השר איתמר בן גביר הוא הרה אסון. אפילו ראש אגף כלי ירייה במשרד בשם המגוחך ביטחון לאומי (שאין בו ביטחון ואין בו לאומי) התפטר במחאה נגד המדיניות של בן גביר, ואחרי שפקידים ופקידות מלשכת בן גביר הם שהחליטו למי לתת רישיון נשק.

ראש אגף כלי ירייה התפטר לאחר שאנשי בן גביר אישרו רשיונות נשק ללא הסמכה https://t.co/6yg0uECCJP

— Haaretz הארץ (@Haaretz) December 4, 2023

נתונים סטטיסטיים כלל עולמיים מצביעים ששיעור הנרצחים בישראל בהשוואה למספר התושבים עולה עם השנים. הסטטיסטיקות מעודכנות רק עד 2021, ולכן סביר שמאז עלה שיעור הנרצחים, אלא שהמשטרה "לוקחת את הזמן", ועדיין לא פרסמה את הדו"ח הסטטיסטי שלה ל-2022.

מסקנות המחקרים בנושא זה הן כי העלייה במספר כלי הנשק שבידי הציבור, הקלות בהן הוא ניתן ומחולק והסרת מגבלות בחלוקתו הם בין הגורמים העיקריים לגידול בפשיעה תוך שימוש בנשק ובמספר ההרוגים.

"פרויקט" חלוקת הנשק לכל דיכפין וללא קריטריונים ברורים לפי הנחיות בן גביר, הוא הרה אסון. אפילו ראש אגף כלי ירייה במשרד בשם המגוחך ביטחון לאומי (שאין בו ביטחון ואין בו לאומי) התפטר במחאה נגד המדיניות

ונחזור למשטרת ישראל. הכשלים הרבים בפעולות משטרת ישראל בשנים האחרונות בכלל וגם באירוע זה הם תוצאה – הן של מחסור בכוח אדם והן בשחיקה עצומה במקצועיות של המשטרה בכלל ושל מגזר החקירות בפרט.

תקנים שהיו מיועדים לתגבור יחידות סיור, חקירות ובילוש הועברו למג"ב. בתחנות המשטרה תקנים רבים אינם מלאים. ביוני 2022 לא מולאו כ-3000 תקני שוטרים. לא נראה שבתקופה הקרובה נראה גיוס שוטרים נוספים רבים, בעיקר לא לתפקידי חקירות. ועם כל הכבוד למשמר הגבול, אין הוא יכול למלא את תפקידי השגרה של השוטרים בסיור, בחקירות או בתנועה.

כך לדוגמה, התקן המלא באחת מהתחנות במחוז ירושלים הוא 270, אך 90 מהם אינם מאוישים. במוקד מרחב ירושלים יש 130 תקנים, אך 50 מהם ריקים. יותר ויותר שוטרים עוזבים את השירות. בשנתיים האחרונות עלה מספר השוטרים העוזבים על מספר המגויסים. לפי הנתונים השוטרים המתפטרים וותיקים ובעלי ניסיון. שיעור המתפטרים ששירתו בתפקידים ייעודיים (סיור, חקירות, תנועה וכו') גבוה יותר מאשר שיעור המתפטרים ששירתו בתפקידי מטה, שתרומתם לביצוע תפקידי המשטרה עקיפה.

חלק מהעזיבות הוא ביוזמת המפכ"ל, שהסכים לחתום עם האוצר על הסכם שכר חדש חלמאי, שרק מעיד על חוסר ההבנה של המפכ"ל בניהול ארגונים בכלל ובניהול משטרת ישראל בפרט. לפי ההסכם, יפוטרו בכל שנה מאות שוטרים ותיקים, הם השוטרים המנוסים יותר. בינתיים ועקב מיעוט המתגייסים, גם קוצרה תקופת ההכשרה של השוטרים, כדי שיהיו שוטרים בשטח, יותר שוטרים אך פחות מקצועיים. ובאין מתגייסים אף הורידו את הקריטריונים לגיוס שוטרים חדשים. אולי יתגייסו יותר, אך אפשר לשאול על רמתם ורמת שיקול הדעת שלהם כשהם מטפלים באירועים רגישים.

אין להתפלא על כך שהמשטרה בפיקודו של שבתאי נוהגת במקרים רבים כפי שנהגה במקרה זה. פיקוד המשטרה מתקרנף ובסך הכול מתיישר עם הממשלה. עם בן גביר שנותן לה הוראות לפי משנתו הפוליטית, ושמחלק נשק לכל דיכפין, מבלי לבדוק את ההשלכות הברורות לכך, לרבות על שימוש בנשק נגד נשים, נגד חפים מפשע אחרים ובעיקר נגד ערבים רק כי הם ערבים. המשטרה נמנעת בכוונה לבדוק את ההשלכות הברורות לכך וגם בפני הח"כ עם הסוכה בחווארה ובפני מנחה בערוץ 14 שכינה את פריג'ה גיבור ובמקום להתריע על כך.

אין להתפלא שהמשטרה בפיקוד שבתאי נוהגת במקרים רבים כפי שנהגה במקרה זה. פיקוד המשטרה מתקרנף ומתיישר עם הממשלה. עם בן גביר שנותן לה הוראות לפי משנתו הפוליטית ומחלק נשק לכל דיכפין

המשטרה לא מוחה בפני ראש הממשלה שגיבה את מדיניות חלוקת הנשק שמוביל בן גביר, במילותיו: "אני בהחלט תומך בה. יכול להיות שנשלם על כך מחירים, אלו החיים". משמעות הדברים היא שכאשר חוטבים עצים, נופלים שבבים. במקרה הזה השבבים הם בני אדם.

ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.