יובל קסטלמן ז"ל נורה על ידי אביעד פריג'ה, שנטען כי טעה וחשב שיובל הוא מחבל. אך זו רק תחילת הסיפור. בקליפת אגוז, פריג'ה בכלל לא ראה את המתרחש, כי בשמעו את היריות נשכב על הרצפה, אולי מרוב פחד. לאחר שיובל הרג את אחד המחבלים, וראה את פריג'ה והחייל הנוסף מתקרבים למקום, הבין יובל שהוא בצרה, ולכן כרע על ברכיו, הרים את ידיו, פתח את מעילו כדי להראות שאין עליו מטען וצעק שהוא ישראלי.
יובל אמנם הבין שהוא בצרה, אך לא ידע שמדובר באדם שהיה נער גבעות, ולא ידע שהרמת ידיים בשביל פריג'ה אינה אלא סימן להמשיך להרוג ולוודא הריגה, שני דברים שפריג'ה הודה בהם בפומבי.
ד"ר מאיר גלבוע, לוחם במובן הלא מלחמתי של המלה. איש סייפא וספרא - נאבק בשחיתות ובמושחתים, הן בחקירותיו במשטרה וכיועץ למבקר המדינה, והן בכתיבה בתחום החקירות. ספרו על התשאול זכה בפרס שר המשטרה. זוכה אות אביר איכות השלטון ואות אומ"ץ. מלמד באוניברסיטת בר אילן ומתנדב בסיוע לחושפי שחיתות.
החרם הטורקי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לחקלאים
ב-7 באוקטובר התעוררנו לסיוט בלתי נתפס. חשבנו שרק בני אדם מהסוג האכזרי ביותר מסוגלים לעשות דברים כאלו: לחטוף מבוגרים, נשים וילדים מביתם, להרוג, לאנוס ולענות משפחות שלמות שלא איימו על איש. הדעת אינה מצליחה לתפוס כיצד מתנהגים בני אדם כך.
כאשר אנו חושבים על אלימות בקרב בעלי חיים אנו מניחים שמתקיים מאבק זמני בין פרטים, לרוב על שימוש בטריטוריה, מזון או הזכות לרבייה. ובדרך כלל זהו אכן המצב. כמו אצל בני אדם – אלימות בדרך כלל קשורה לגורמים המצוינים לעיל. אך שלא כמו אצל בני אדם, אנו מניחים שבעלי חיים מתמקדים בתקיפתם רק בפרטים אותם הם עוינים ספציפית. אם זכר מתחרה עומד בדרכו של זכר אחר – נניח שהזכר התוקף ירצה להרחיק את השני ולזכות בשלל.
רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.
"אחרי האופוריה של החזרה הביתה, האדמה משמיעה את קול הכאב שנספג בה. אנחנו מתקשים להשריש את עצמנו בחזרה. למעשה, הנפש עדיין עקורה"
בת 68 מקיבוץ סעד. נשואה, אם לחמישה, דוקטור לפילוסופיה יהודית. פונתה למלון בים המלח וחזרה לקיבוץ אחרי חצי שנה
טראמפ מנמנם בזמן שהמחאה בקמפוסים הגיעה לשיא
למחרת פסח 1944, כרוז בעיירה טוקאי בהונגריה עבר עם תוף מרחוב לרחוב והודיע שאסור ליהודים לצאת מבתיהם. טוקאי שוכנת למרגלות הרים וגבעות עטורי כרמים, שני נהרות נפגשים בה, ויקבים עתיקים וחדשים מייצרים יין ששמו יצא בעולם.
במקום הציורי ההוא שמעה אמי בת 15 את הבשורה.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאיר יקירי!
ניתוח נוקב של ההתנהלות המבישה של משטרת ישראל בראשות המפכ"ל יעקב שבתאי בחקירת הרצח של יובל קסטלמן ז"ל ע"י אביעד פריג'ה. מסכים להסבר, שבעצם השקרים והטיוח קורים כתוצאה מיישור הקו של המפכ"ל והמערכת כולה עם רוחו של השר "לביטחון לאומי" שנבחר ע"י ראש הממשלה -"הנאשם", שחיפש והצליח למצוא ב"כישרון יוצא דופן" את האדם הכי פחות מתאים לתפקיד. העובדה הזאת אינה מורידה כהוא זה מגבורתם של השוטרים שגילו הקרבה כשנלחמו ב"שבת השחורה" ב"עוטף" וחלקם גם נפל כשהצילו אנשים מהתופת. אני מעריך מאד את האומץ שלך לחשוף את האמת , שהמערכת מנסה להסתיר מהציבור. מקווה , שעם סיום המשבר, הקשה בתולדות המדינה, אותו אנחנו עוברים , תשוקם המדינה ותחזור להתנהל לפי ערכי מגילת העצמאות, שיקום אותו תעבור גם משטרת ישראל בה ייערך ניקוי אורוות יסודי.
מאמר מעולה
מקרה קסטלמן ז"ל צריך להרעיד את אמות הסיפים במשטרה מהראש עד כל מקבלי ההחלטות ההזויות והשקרנים למינהם.
אלה הם הפוגעים באמון הציבור במשטרה.
אולי לכף זכות צריך לומר שהשר הוא כנראה מוביל הכאוס ומחריב המשטרה על כל אגפיה.
התגובה של עו"ד שר מצביעה על חוסר ידע. בשנים האחרונות יש עליה בזמינות הנשק ועליה במספר מקרי הרצח. מ 2017 יש עליה במספר כלי הנשק הפרטיים. ב 2021 היו פי שלושה מה – 2017 ופי שניים מ – 2020. וברור שבשנים אלו הייתה עליה גדולה במספר מעשי הרצח. הנשק הפרטי לא מנע את מעשי הרצח בכלל, לא רצח על רקע לאומני, לא רצח על רקע פלילי, ובמקביל עלה מספר מקרי הרצח של נשים, ולא רק בחברה הערבית. אין שום ראיה להנחה הלא מבוססת של הכותב שנשק חוקי יפחית את גניבות הנשק. נהפוך הוא, מי שגונב נשק, לא רוצה נשק שניתן יהיה לזהותו ולקשר את הנשק לו. איני זוכר שנעשו עבירות בנשק עם נשק חוקי, למעט ירי בנשים במגזר היהודי.
הבעיה בכתבה שהעובדות אינן מדוייקות. מספר מקרי הרצח בישראל, בהשוואה לארה"ב לדוגמה- שם נשק נקנה באופן חופשי, בניכוי פשעי רצח על רקע גזעני לדוגמה, ובהתחשבבעובדה שבארץ חיילים נושאים נשק וכמעט כל זכר עבר הכשרה- אינם תומכים בגירסת הד"ר כל כלל ועיקר. נהפוך הוא: הם מראים כי מתן אפשרות ןקנות נשק, תפחית את עבירות גניבת הנשק כדוגמה שניה. שני נתוני בסיס אלה מעוותים ביד הדוקטור וחבל שכך, משום ששקרי המשטרה וסיפור הריגת אדם על טדי אזרחים ן/או שוטרים- דורש עיון מעמיק, אבל משמסתבך הכותב באמירת עובדות הרחוקות מהאמת, הוא מחמיץ את האפשרות לדון לעומק בטענותיו הנכונות, לכאורה. חשבתי שמזמן למדנו שאשה עטויה גורמט זהב עם חפיסת מרלבורו צצה מכיסה, הטוענת שאין לה חלב לילדים- גורמת לכך שטענתה הצודקת -אולי- תדחה בב7ז מחמת חוסר אמינותה. את זה הכותב לא למד, כנראה.
מתחיל בסדר והופך לפוליטי שמאל. איך איש "חכם" כמו הכותב לא מבין את הצורך באקדח המגן על האדם בעת הצורך,. אם ב 7/10 היו יותר אקדחים לאזרחים המצב היה כנראה שונה. התבכיינות השמאל על אקדחים ברשות הציבור היא בגלל בן גביר ובגלל שרוב דורשי האקדחים הם לא אנשי ימין. בקיצור – הכתבה, במסווה של מקצוענות היא פופוליזם פוליטי זול שמאל.