לאחר הכישלון של ג'ו ביידן בעימות הראשון לנשיאות, גברו ההתקפות מהימין עליו ועל יחס ממשלו למלחמת ישראל בחמאס. זיכרון התמיכה שביידן ביטא מייד לאחר הטבח של השבעה באוקטובר נחלש, וההגבלות שממשלו מטיל על ישראל מקבלות יותר ויותר תשומת לב בדיון הציבורי.

מאמריהם של ד"ר לי-און הדר ב"דיומא"  ושל ד"ר שגיא ברמק ב"מקור ראשון" הם דוגמאות טובות לז'אנר האמור.

הדר סבור שביידן הוא "חצי בעד ישראל – וחצי לא כל כך".  ברמק טוען ש"מדיניות החוץ האזורית של ממשלו אינה צולחת", ומונה שלושה כשלים:  שחיקת ההרתעה האמריקאית, המתבטאת בהתקפה האיראנית על ישראל, חוסר ההשפעה של ממשל ביידן על חמאס, שמסרב לעסקת שבויים, ו"כשלון בדמיון הפוליטי" – המשך התמיכה של ממשל ביידן בפתרון שתי המדינות.

ברמק והדר חוטאים, לדעתי, בפרובינציאליות. נשיא ארה"ב איננו ראש ממשלת ישראל, ובוודאי אינו מנהיג הימין הישראלי. הוא תומך בישראל, אבל הוא מקדם את האינטרסים של ארה"ב, ולא של המדינה היהודית.

ברמק והדר חוטאים, לדעתי, בפרובינציאליות. נשיא ארה"ב איננו ראש ממשלת ישראל, ובוודאי אינו מנהיג הימין הישראלי. הוא תומך בישראל, אבל הוא מקדם את האינטרסים של ארה"ב, ולא של המדינה היהודית

המטרות האסטרטגיות של ארה"ב שונות, ופעולותיו של הממשל צריכות להבחן לאורן:

1

המטרה הראשונה של ממשל ביידן בעקבות טבח השבעה באוקטובר הייתה ועודנה למנוע את הפיכת המלחמה בין ישראל לחמאס למלחמה אזורית. מלחמה אזורית תפגע בכלכלה העולמית, עלולה לערער את המדינות השונות במזרח התיכון, ולגרור את ארה"ב למלחמה.

את כל אלו נחוש הממשל למנוע. זו היא מטרת ה-Don't המפורסם שביידן ביטא כלפי איראן. לאחר ההתקפה הישראלית על הקונסוליה האיראנית בסוריה, המטרה לא הייתה למנוע כל תגובה איראנית, אלא לוודא שהתגובה האיראנית לא תוביל את האזור להסלמה בלתי נשלטת.

ההתקפה האיראנית המתונה יחסית (יש להניח שאיראן ידעה שרוב, אם לא רוב מוחלט של הטילים והכתב"מים ששיגרה ייעצרו), ההגנה הצבאית לישראל, ואחר כך הלחץ על ישראל להגביל את תגובתה שלה השיגו – לפחות בינתיים – את המטרה. העימות הצבאי הישיר הראשון בין ישראל לאיראן הסתיים מבלי לגרור את המזרח התיכון כולו למלחמה.

2

המטרה השנייה של ממשל ביידן היא לשמר את הברית בין ישראל לבין המדינות הסוניות המתונות. הקשרים בין ישראל לבין מדינות כגון מצרים, ירדן, איחוד הנסיכויות וסעודיה, מהווים קואליציה אזורית התומכת בסדר העולמי ומתנגדת לאיראן ולסוריה, וכך גם לפטרון שלהן במוסקבה.

הממשלים במדינות הסוניות המתונות מוטרדים במידה רבה מאיראן והם אינם תומכי חמאס. עם זאת, התמונות הקשות מרצועת עזה מחזקות בצורה משמעותית את הסנטימנט האנטי ישראלי ב"רחוב הערבי", והמדינות הללו אינן יכולות להתעלם מדעת הקהל.

המטרה הראשונה של ממשל ביידן בעקבות ה-7/10 הייתה ועודנה למנוע את הפיכת המלחמה בין ישראל לחמאס למלחמה, שתפגע בכלכלה העולמית, עלולה לערער את מדינות המזה"ת, ולגרור את ארה"ב למלחמה

החיבוק של ביידן והתמיכה שנתן ביידן לישראל בעקבות הטבח, והמשך אספקת הנשק לישראל, חיזקו את הברית המתונה בשני אופנים:

• ראשית, בד בבד עם התמיכה הגדולה לישראל, ביידן דאג להגביל את התגובה הישראלית. עם הטבח, הסנטימנט הציבורי היה נגד הכנסת כל אספקה לעזה מבלי להביא לשחרור החטופים. בזמן ביקורו של ביידן בישראל, הוא הביא להתחלת האספקה, ולחץ אמריקאי בלתי פוסק המשיך והביא להגדלת כמות האספקה הנכנסת לרצועת עזה.
• במקביל, התמיכה החזקה של ביידן בישראל המשיכה את המדיניות האמריקאית ארוכת הימים על פיה הדרך לוושינגטון עוברת בירושלים.  המחויבות האמריקאית לביטחון ישראל היא אבן פינה במדיניות של ארה"ב במזרח התיכון, ומי שרוצה את ידידותה של ארה"ב צריך לשתף פעולה עם המדיניות הזאת.

לא רק שהברית של ישראל עם המדינות המתונות לא נפגעה – אף מדינה לא ביטלה את הסכמי השלום עם ישראל – והיא במובנים מסוימים חזקה מאי פעם.  לא רק שהברית חלקה מידע עם ישראל וארה"ב בכדי לעצור את ההתקפה האיראנית, אלא שמטוסי קרב ירדנים אפילו השתתפו בקרב בכדי להפיל כתב"מים איראנים. לראשונה, ישראל ומדינה ערבית לחמו צד בצד כנגד אויב משותף.

3

המטרה השלישית של ארצות הברית בניהול המשבר היא למנוע ממנו מלהשתלט על האג'נדה העולמית שלה. הרתעת תוקפנות סינית פוטנציאלית, ובעיקר עצירת הפלישה הרוסית לאוקראינה, עומדות בראש סדרי העדיפויות של ארה"ב.

לאחר ההתקפה של חמאס, הובע חשש, אפילו ע"י נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, שתשומת הלב תוסט מאוקראינה. אבל ההצלחה להעביר ב-20 לאפריל בבית הנבחרים את הסיוע לאוקראינה, לישראל ולטייוואן (וכן סיוע הומניטרי לעזה), מעידה שהאג'נדה של ארה"ב לא הוסטה ממסלולה.

לא רק שברית ישראל והמדינות המתונות לא נפגעה – אף מדינה לא ביטלה את ההסכם עם ישראל – והברית אף התחזקה. לא רק ששותף מידע לעצירת ההתקפה האיראנית, אלא שמטוסי קרב ירדנים אפילו השתתפו בקרב

*  *  *

המשבר במזרח התיכון עדיין רחוק מסיומו, ולכן השיפוט על ביצועיה של ארה"ב עדיין טנטטיבי. ג'ו ביידן יסיים, יש להניח, את נשיאותו בתחילת 2025. ההיסטוריה תשפוט את התמודדותו עם המלחמה במזרח התיכון, כדוגמה של מדיניות חוץ אפקטיבית.

עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.