יש רגעים שבהם התרבות נוגעת במשהו כל כך טעון ופצוע. רגעים שבהם המציאות ההיסטורית והתרבות הפופולרית מתנגשות בעוצמה ומכריחות אותנו לעצור ולשאול: איפה עובר הקו? מתי ניסיון להתחבר הופך לפגיעה, ומתי התרחקות בשם הקדושה הופכת לשכחה.
מחזמר חדש באוף־ברודוויי, סלאם פרנק (Slam Frank), עושה בדיוק את זה. הוא לוקח את דמותה של אנה פרנק – סמל אוניברסלי של תמימות שנגדעה – ומלביש עליה את השפה, האסתטיקה ותופעות הלוואי של תרבות הווק והרשתות החברתיות.
רוחה וקנין שער היא מנכ"לית עמותת "שם ונר" הפועלת בשיתוף "יד ושם" להנצחת הנספים בשואה על ידי הדלקת נרות זיכרון אישיים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו