אהוד פלג
הזמן של
אהוד פלג

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

מדינת חלם

מה יותר גרוע, בורות או אדישות? התשובה המקובלת היא: לא יודע ולא אכפת לי. התשובה האקטואלית היא: טיפשות. אין מילה אחרת להסביר את מה שמתחולל במקומותינו סביב משבר הקורונה.

תזכורת קצרה:

  • רבים מזלזלים בשמירת חובת הריחוק והמסכה.
  • מתקיימות חתונות וחגיגות המוניות המהוות מדגרת הדבקה.
  • תפילות ולימוד תורה נמשכים תוך התעלמות בוטה מן ההנחיות.
  • הפגנות המוניות וצפופות מתקיימות תחת דגל חופש הביטוי.
  • הראש היהודי ממציא תרגילים ותירוצים מתוחכמים כדי להצדיק את עקיפת ההנחיות.
  • חסידים נוסעים לאומן למרות האיסור בהצטופפות ולא שוכחים להשאיר לבלארוס טונות של אשפה לאות תודה.
  • הממשלה מפולגת ומשוסעת ומושפעת משיקולים פוליטיים ומגזריים, מבלי לשכוח את האגו חלילה.

האם יש תיאור מדויק מזה למדינת חלם? למי ששכח, אנחנו מדברים על העם הנבחר, על "אור לגויים" ועל ה"סטארט אפ ניישן". מדוע אם כן זוהי המציאות ההתנהגותית בארצנו?

פרופסור דן אריאלי קבע כבר במחקריו שבני אדם אינם חושבים בהכרח בצורה רציונלית. ואכן תמונת המציאות הישראלית היום ממחישה שבמאבק בין השכל ליצר, בישראל דומה שאין כלל מאבק: היצר לוקח את כל הקופה. היצר שמקורו ותכליתו לשדר לנו מידע על איומים הישרדותיים, כדי שנדע לקבל החלטות נבונות שתשמורנה עלינו, הפך אצל רבים – מאמצעי התרעה למכתיב החלטות, מכלי שרת למנהל ששולט.

פרופ' דן אריאלי קבע במחקריו שבני אדם אינם חושבים בהכרח בצורה רציונלית. ואכן תמונת המציאות הישראלית היום ממחישה שבמאבק בין השכל ליצר – בישראל דומה שאין כלל מאבק: היצר לוקח את כל הקופה

במרכז החשיבה הייצרית עומדת הדאגה האנוכית לעצמך, אבל גם החשיבה קצרת הטווח. כאן בדיוק שורש הטעות: אדם לא חי לבד והחיים הם יותר מרגע אחד, יותר מכאן ועכשיו.

משבר הקורונה ממחיש היטב את הדברים: אדם המזלזל היום בהנחיות המסכה והריחוק, יביא על עצמו מחר הידבקות בקורונה העלולה לגרום למוות, וכן סגר והגבלות תנועה (מי מיילל על שמים סגורים?), וטרם דיברנו על הפגיעה הכלכלית הקשה שתתלווה לכך, וגם לא על ההשפעה הניזקית של התנהגותו על האנשים המקיפים אותו ועל החברה כולה.

האם אותו אדם מתנהג בחוכמה אפילו במבחן האינטרס האנוכי שלו? על כך נאמר בסרט "מציצים": "הפוך גוטה, הפוך". רבים בציבור נוהגים בטיפשות ובעיוורון באשליה שהם משרתים את טובתם האישית, ועל הדרך הם פוגעים לא רק בעצמם אלא גם בחברה הסובבת אותם.

מה, אם כך, יכול להביא לשינוי רחב ומיידי בגישה של האזרחים לחומרת המצב ובעיקר לאחריות האישית שלהם לגביו? במחקר שערך המרכז לקידום ההגינות בישראל הוצגו למדגם מייצג של הציבור הישראלי חמש כרזות בחמישה סגנונות שונים, הקוראות לציבור להתנהג באחריות ולעטות מסיכות.

הסגנונות שנכללו היו:

  • אינפורמטיבי (מידע על סיכויי הדבקה בזיקה לאופן עטיית מסיכה).
  • הרתעתי (הצגת גובה הקנסות על אי ציות להנחיות הקורונה).
  • מעודד (הדגמת אמצעי הזהירות המסייעים לעצירת שרשרת ההדבקה).
  • חברתי (המחשת הסכנה שהיחיד בהתנהגותו מביא על החברה כולה)
  • וערכי (הקבלת אופנים שונים של עטית מסיכה לדרגות הגינות שונות).

הנשאלים התבקשו לענות על השאלה, איזו כרזה בעיניהם תשכנע את הציבור הישראלי לעטות מסיכות. מן התוצאות עולה שהסגנונות המשכנעים ביותר הם אלה המכוונים לאינטרסים של היחיד, ובעיקר האינטרסים ההישרדותיים: מה אני מרוויח או מה אני מפסיד, האם אני עלול להיפגע ומה ייצא לי מזה.

מן התוצאות עולה שהסגנונות המשכנעים ביותר הם אלה המכוונים לאינטרסים של היחיד, ובעיקר האינטרסים ההישרדותיים: מה אני מרוויח או מה אני מפסיד, האם אני עלול להיפגע ומה ייצא לי מזה

הגישה הכדאיניקית, המעידה גם על אנוכיות, בולטת לעומת הגישה האלטרואיסטית, המתחשבת בנזק שעלול להיגרם לאחר.

המסר שנמצא המשכנע ביותר היה המסר על סיכויי ההידבקות (איום הישרדותי בריאותי) והמסר על הקנסות הצפויים מאי-ציות להנחיות (איום הישרדותי כלכלי). הכרזות שדורגו אחרונות התמקדו במסר של התחשבות חברתית או מסר של משמעות ערכית – מידת ההגינות שבאופן עטית המסכה.

אין אפוא מנוס מן המסקנה כי נדרשת במקומותינו מדיניות של הרתעה אפקטיבית על דרך של הצגת הסיכויים להידבקות האישית של כל אחד ואחת ושל הטלת קנסות כבדים בהרבה מהקיימים, וכן אכיפה נוקשה שתמחיש לציבור כי הוא ייפגע בוודאות. אם לא מן הסכנה הבריאותית, אז מן הפגיעה בכיסו.

מסקנה זו מוכרת זה שנים בצה"ל, הלוקח ציבורים שלמים של אזרחים מפונקים והופך אותם בתוך כמה שבועות ליחידות ממושמעות המתפקדות ביעילות ובאפקטיביות. "השכל נכנס דרך הרגליים", נוהגים לומר שם. אולי זהו עלבון לתפיסת האינטליגנציה שלנו ובוודאי לדימויינו העצמי כיצורים תבוניים, אך במצב החירום שבו אנחנו מצויים, שיקולי התדמית הם מותרות.

התפשטות הקורונה היא כולה מעשה ידינו ובלימת התפשטותה גם היא בידינו או בקצה חוטמנו ליתר דיוק. האגו שלנו יוכל להשתקם בתום המשבר, אם נדע להפיק כעת את המסקנות הנכונות לגבי הצורך לנהוג ביתר הגינות במרחב הציבורי "למען יאריכון (ואני מוסיף "וייטיבון") ימינו על האדמה הזאת".

צה"ל לוקח ציבורים שלמים של אזרחים מפונקים והופך אותם ליחידות ממושמעות המתפקדות ביעילות, בבחינת "השכל נכנס דרך הרגליים". במצב החירום הנוכחי, שיקולי התדמית הם מותרות

ערך ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת – הוא המוצר במחסור היום בחברה הישראלית בכל תחומי החיים, והקורונה רק ממחישה לנו שהתנהגות על פי ערך זה היא התנאי לקיומנו, כיחידים ובצוותא. בסגר שאליו אנחנו נכנסים עכשיו, ושאותו כזכור הבאנו על עצמנו, יהיה לנו הרבה זמן להרהר בכך. בינתיים, חלם זה ממש כאן.

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 762 מילים

בית הספר והמציאות הישראלית

לו בוגר בית ספרכם היה משתמט משירות בצה"ל, האם הייתם חשים תחושת כישלון?

בפתחה של שנת-הלימודים, שאלה זו עשויה לחדד יותר את הקשר בין הנעשה בבית-הספר ובין הנעשה במדינה. מערכת החינוך אמורה לחנך, כלומר לבצע מהלך שבין היתר אמור היה לגרום לאותו בוגר לנהוג אחרת. מה הוא אותו המהלך?

לו בוגר בית ספרכם היה משתמט משירות בצה"ל, האם הייתם חשים תחושת כישלון? בפתחה של שנת-הלימודים, שאלה זו עשויה לחדד את הקשר בין הנעשה בבית-הספר לבין הנעשה במדינה

התנהגות מודעת היא פרי של החלטה וזו – תוצר של תהליך קבלת החלטות.

אם כן, מערכת החינוך אמורה להתמקד בהקניית מיומנויות לתלמידים לבצע באופן נכון תהליכי קבלת החלטות. מיומנויות אלה כוללות:

  • הקניית ידע ויכולת התמצאות במקורות מידע – כדי להניח תשתית נתונים שלמה ונכונה ככל האפשר.
  • פיתוח כישורי חשיבה והיסק – כדי להבין את משמעות הנתונים האלה.
  • טיפוח יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה – כדי לערוך את הנתונים לקראת החלטה וכדי לנהל את התהליך כולו ביחד עם אנשים נוספים.

כל זאת משתדלת היום המערכת לעשות במקצועות הלימוד השונים, והיא מודדת את הצלחתה, בסופו של דבר, במבחני הבגרות. אולם האם די בכך?

אם לשפוט על-פי פניה של החברה הישראלית, המשתקפות אלינו בכל יום מן הרחוב, מן הממסד ומן התקשורת – הרי שהמצב רחוק מלהיות משביע רצון: תופעות התנהגותיות לקויות מושלות בכיפה. התופעות הללו הן סך כל התנהגויותיהם של אנשים רבים.

כבר מצאנו שהתנהגות היא תוצר של החלטה. מדוע, אם כן, כל כך הרבה אנשים לוקים ביכולתם לבצע תהליך קבלת החלטות שתוצאתו מציאות חברתית והתנהגותית טובה יותר?

המערכת מודדת את הצלחתה במבחני הבגרות. אולם האם די בכך? אם לשפוט על-פי פני החברה הישראלית, המשתקפות בכל יום מן הרחוב, מן הממסד ומן התקשורת – הרי שהמצב רחוק מלהיות משביע רצון

בשאלה זו טמון, ללא ספק, אתגר מן המעלה הראשונה למנהלים ומחנכים.
התנאי ליכולת התמודדות עם אתגר זה הוא ההבנה שהחינוך אינו נעשה מעצמו. הוא איננו תוצאה השראתית מעצם הנוכחות בין כתלי בית הספר או אפילו מלימוד חומר אינפורמטיבי במקצועות השונים.

בהקניית השכלה בלבד אין די כדי לגשר על הפערים בעם, על חילוקי הדעות בין הפלגים והמגזרים בעם, וכדי למנוע חלילה את הרצח הפוליטי הבא.

דומה כי באופן הכשרת אזרחי המחר כיצד לקבל את החלטותיהם, לא מודגש מרכיב מאוד חשוב: מרכיב ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת.
תהליך קבלת החלטות המתבצע בלא שילוב הגינות מוליד התנהגות אנוכית, פוגעת, ומנוכרת לעובדה כי חברה אנושית מורכבת מבני אדם רבים ושונים שחייבים להתחשב אלה באלה, כדי לדור בכפיפה אחת.

אותה התחשבות בזולת התגבשה לשפה של ערכים/ קודים התנהגותיים קולקטיביים, המבטיחים את יכולת הקיום של החברה. כאשר אדם מגבש את החלטתו לגבי עמדה או התנהגות, עליו לקחת בחשבון גם את השלכתה על רגישויות של האנשים מסביבו ולהתחשב בהן ובערכים של החברה שבה הוא חי.

מצפן ההכרעה בהתנהגות חברתית צריך לבוא לידי ביטוי בשאלה: האם התנהגותי או עמדתי מבטאות נורמה של התנהגות על-פיה הייתי רוצה לראות את כולם מתנהגים?

לו אותו בוגר משתמט היה שואל עצמו לפני קבלת ההחלטה, האם היה רוצה לחיות בחברה בה הנורמה היא התחמקות ממילוי חובות לכלל, ובייחוד חובות שנקבעו בחוק, אולי היה מגיע להכרעה שונה.

בהכשרת אזרחי המחר בתהליכי קבלת החלטות, לא מודגש מרכיב מאוד חשוב: מרכיב ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת. תהליך כזה המתבצע בלא שילוב הגינות מוליד התנהגות אנוכית, פוגעת ומנוכרת

ההגינות – ההתחשבות בזולת ובערכים – היא השפה המשותפת של אזרחים בחברה דמוקרטית.

שפה משותפת זו צריכה להילמד במערכת החינוך בצורה מתוכננת ושיטתית. אין די באמירה כללית המדגישה את חשיבותם של ערכים והנוטה לעיתים קרובות להסתכם באוסף של קלישאות וסיסמאות, אשר התלמידים לא כל כך יודעים מה עושים איתן. גם בתי-ספר המייחסים חשיבות ל"חינוך ערכי", לא תמיד יודעים כיצד לחדד לתלמידים את הקשר בין קבלת החלטות לבין מקומם של הערכים בתהליך.

האמירה "כל בית ספר הוא בית חינוך וכל מורה הוא מחנך" יכולה להפוך מקלישאה לממשות. זה תלוי במידה רבה במנהלים.

המדד להערכת בית ספר איננו רק ברמת ציוני הבגרות של תלמידיו, אלא גם בשאלה אילו בני אדם ואילו אזרחים יצאו ממנו. על-פי מדד זה תעמדו למבחן ההיסטוריה הישראלית המתהווה.

זוהי אחריותכם וזהו האתגר האמיתי שלכם.
זו יכולה גם להיות תרומתכם הגדולה לשיפור המציאות החברתית בישראל.
כולנו מקווים ומייחלים להצלחתכם.

בברכת שנה טובה והוגנת,
אהוד פלג

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 637 מילים
כל הזמן // יום שני, 19 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הבה נגילה אחרי 20 שנה של ויכוחים, באה גילה גמליאל

רגע אחרי ההסתבכות שלה בטבריה, השרה להגנת הסביבה הפתיעה והודיעה על הרחבת חוק הפיקדון, כך שיכלול גם מיחזור בקבוקי משקה משפחתיים ● גם מתנגדיה יודו כי מדובר בבשורה מצוינת לסביבה ולאזרחים, וכי גמליאל מתקנת בכך עיוות שנמשך שנים ● אך עד כניסת החוק לתוקף, חברות המשקאות יעשו הכל כדי למסמס אותו ● פרשנות

עוד 672 מילים

מי שמדבר על איכות סביבה צריך לדבר על קפיטליזם

אנשים מדברים על איכות הסביבה, קיימות, אקולוגיה, אבל אי אפשר לדבר על איכות הסביבה בלי לדבר על קפיטליזם. בעוד גרינפיס עוצרים עוד תחנה פחמית באשקלון, טריליוני דולרים מושקעים בשטיפת מוח אותה נהוג לכנות "פרסומות" כדי שאנחנו נצרוך עוד מיליוני דברים שאנחנו לא צריכים.

מדברים על איכות הסביבה, קיימות, אקולוגיה, אבל אי אפשר לדבר על איכות הסביבה בלי לדבר על קפיטליזם. כשגרינפיס עוצרים תחנה פחמית באשקלון, טריליוני דולרים מושקעים בשטיפת המוח המכונה "פרסומות"

קפיטליזם גם משתמש ללא בושה באותו ערך אקולוגי אותו הוא משמיד דרך קבע, כמו בפרסומת החדשה של נביעות, בה הם מספרים שהם מתחילים להשתמש בחמישים אחוז פלסטיק ממוחזר בבקבוקי הפלסטיק שלכם. המטרה של הפרסומת? לגרום לכם לצרוך יותר בקבוקים כמובן. אם אקולוגיה הייתה מעניינת אותם, הם היו עושים פרסומות על איך אפשר להשתמש בפחות בקבוקי פלסטיק – אבל זה כמובן לא מעניין אותם, אלא רק שורת הרווח. בדו"ח הרווח והפסד שלהם אין שום שורה שמדברת על מצב איכות הסביבה, רק רווחים והוצאות.

הנוהג הנפסד של 'התיישנות מתוכננת' הוא הנוהג להנדס את המוצרים שלנו ככה שיחזיקו שנים ספורות, בניגוד למוצרים של ההורים שלנו שהחזיקו גם יובל שנים. במילים אחרות הדור שלנו הולך לקנות חמישה-שישה מקררים במהלך חייו במקום המקרר או שניים שהדור הקודם קנה. זה אומר הרבה יותר שימוש במשאבים שהולכים ומתמעטים, הרבה יותר זיהום, שינוע, חיריה מתנפחת שלא לצורך. זה קורה עם כמעט כל מוצר שיש לכם בבית, כשהמקרה המפורסם ביותר הוא האייפון והאטה המכוונת שלו על ידי אפל. 

בעיית היצור כבעיה עסקית מרכזית פסה מהעולם, אין היום קושי לייצר חולצה. אנחנו מייצרים 30 מיליארד חולצות בשנה. הקושי העסקי של החברות הוא שיווקי. איך לגרום לכם לקנות דווקא את המוצר שלהם. אז הם יעטפו מוצרים בעטיפות רבות ובזבזניות. נשמע סביר שכמות האריזות היום כפולה ומכופלת לעומת הדור הקודם, בלי שום תועלת אמיתית לצרכן? כרגיל התועלת היא ליצרן, על חשבון האפשרות לחיות בביוספרה שלנו לכלל בני האדם.

הנוהג הנפסד של 'התיישנות מתוכננת' הוא הנוהג להנדס את המוצרים שלנו ככה שיחזיקו שנים ספורות, בניגוד למוצרים של ההורים שלנו שהחזיקו גם יובל שנים. המקרה המפורסם ביותר הוא האייפון והאטה המכוונת שלו על ידי אפל

אז אם ארגון סביבתי כלשהו או אישיות פוליטית לא מעזים לדבר על קפיטליזם, בין אם זה כי המנכ"לים שלהם אנשים שבעים שמרוויחים הרבה, או מתוך חוסר רצון להפחיד תורמים עשירים, או סתם פחד לדבר על שינוי גדול מדי – מה שלא תהיה הסיבה – הם לא יגיעו לשום מטרה סביבתית אמיתית בחיים.

אני לא עובד אצל אף אחד, אני לא חייב כלום לאף אחד, ואין לי בעיה להגיד את האמת הקשה בפנים. אנחנו חייבים לעשות פה שינויים מסיביים. לא אנרגיה ירוקה, שינויים מסיבים עד מאוד אם אנחנו רוצים שלילדים שלנו יהיה עולם שאפשר לחיות בו.

הרצאה מוקלטת שלי בנושא. מוזמנים לצפות ולהפיץ לכל עבר אם תראו לנכון:

הרצאה על העתיד הטכנולוגי הקרוב מאוד ואיך המערכת הנוכחית שלנו לא מסוגלת להתמודד איתו. הסרטון מציג את הבעיות הנוכחיות, המכשולים שמתקרבים וכמובן, את הפתרונות. מרתק!!!

פורסם על ידי ‏פרויקט ונוס‏ ב- יום חמישי, 15 באוקטובר 2020

יונתן גן-מור הוא כלכלן מומחה בתופעות המחסור המלאכותי, מחסור אותנטי וכלכלת שפע. מייסד שותף ל'פרויקט ונוס ישראל'. מרצה כשבע שנים ברחבי הארץ והשמיע רעיונותיו אל מול למעלה ממאה אלף ישראלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 432 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

המזרח התיכון הסכמי השלום הציתו מירוץ חימוש

מכירת מטוסי F-35 לאמירויות (ואולי אף לבחריין) היא אחד מסעיפיו הלא רשמיים של ההסכם עם ישראל ● אך בכירים בוושינגטון לא מבינים מדוע ה"שלום" מתדלק דווקא את תעשיית המלחמה, וחוששים כי טכנולוגיות קטלניות יגיעו לידי אויביהם ● פקיד בכיר בקונגרס אומר לזמן ישראל: כדי לפצות את ישראל - ניאלץ למכור לה נשק מתקדם אף יותר ● "הצבאות בעולם הערבי נבנו כך שיפסידו לישראל, וזה הסטנדרט שישמש אותנו כדי לבחון את זה"

עוד 1,267 מילים ו-2 תגובות

מהיום - מחויבים בבידוד לא יוכלו לעזוב את הארץ

הדבר יתאפשר בזכות העברה שוטפת של מידע ממערכות הבריאות לרשות האוכלוסין וההגירה ● מנדלבליט החליט שלא לפתוח נגד גילה גמליאל בחקירה פלילית על אי מסירת אמת בחקירה האפידמיולוגית שעברה ● אשכנזי: "העסק הזה לא עובד. אם זה לא ישתנה עד סוף החודש, צריך ללכת לבוחר"

13:57 עריכה

רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה שמהיום תימנע יציאה מישראל של מחויבים בבידוד, זאת בזכות מידע שוטף שיועבר ממערכות הבריאות למערכות ביקורת הגבולות.

שר הבריאות יולי אדלשטיין –

חלק ניכר מהיכולת שלנו לפעול למען בריאות הציבור בא לידי ביטוי באכיפה נחושה. מי שמפר בידוד מסכן מאות ואלפי אנשים אחרים ולזה אסור להסכים. אני מודה לרשות האוכלוסין וההגירה על שיתוף הפעולה שיאפשר להגביר את האכיפה בקרב היוצאים מישראל.

13:49 עריכה

רשות הטבע והגנים הודיעה שמחר הגנים הלאומיים ייפתחו לציבור, אך ביקור בהם יתאפשר רק אחרי רישום מראש. בהתאם להנחיות התו הסגול, המטיילים נדרשים לעטות מסכות, לשמור מרחק ולא להתקהל.

13:38 עריכה

כחול לבן נסמכת על תקדימי העבר וקובעת שאין מניעה להעביר את תקציב המדינה ל-2021 עוד בשנה הנוכחית.

13:00 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב סיירו היום בנמל חיפה, ברציף בו עגנה אניית מכולות מאיחוד האמירויות.

נתניהו בתום הביקור –

אנחנו על הסיפון של האנייה שהגיעה מאיחוד האמירויות, עם הרבה מאוד מכולות. שאלתי מה יש במכולות האלה והסבירו לי – מכונות כביסה. זה מוריד עכשיו את מחירי מכונות הכביסה, מכשירים חשמליים ומזון – כל מה שיגיע הנה פשוט יוריד את יוקר המחייה וכל אזרח ישראלי ירגיש את זה בכיס.

אלה פירות השלום, שאתם, אזרחי ישראל, נהנים מהם עכשיו. לא אחר כך, לא בעתיד – עכשיו. כי זה שלום חם, זה שלום תמורת שלום, כלכלה תמורת כלכלה. אנחנו מחברים את מדינת ישראל לעורק ימי שמביא לה סחורות ומוצרים זולים יותר באיכות מצוינת. זה טוב לכל אזרח.

חשוב להבין, פעם ישראל הייתה סמטה ללא מוצא. זאת אומרת, היית יכול להגיע אליה מצד מערב ולצאת, לא יכולת לא לטוס ולא לשוט. בעצם, היית כבול. עכשיו, ישראל הופכת להיות צומת מרכזי, גם ימי, גם אווירי. אפשר לטוס לכל הכיוונים, מעל סעודיה ומעל ירדן. זה צומת גם אווירי, גם יבשתי, גם ימי, טכנולוגי, מסחרי ואנושי. זה דבר גדול מאוד.

זה יום היסטורי, ממש היסטורי. זה הביקור השני של אנייה מדובאי שעוגנת בנמל חיפה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב בנמל חיפה, 19 באוקטובר 2020 (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
נתניהו ורגב בנמל חיפה, היום (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

זהו שבוע שני ברציפות שלנמל חיפה מגיעה אניית מכולות עם מטען מהאמירויות. האנייה, השייכת לחברת הספנות MSC, נכנסה לפנות בוקר לנמל והחלה בפריקת המכולות. קו האניות של MSC צפוי לפקוד את נמל חיפה מידי שבוע, ואליו צפויים להצטרף בקרוב קווים נוספים של חברות ספנות נוספות.

12:34 עריכה

יושב ראש הרשימה המשותפת, איימן עודה, מעדכן שלאחר בידוד ממושך, שבמהלכו החלים מקורונה – שב לעבודתו בכנסת.

12:25 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו סייר הבוקר בחמ"ל הקורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור חזי לוי ומנהל בית החולים ד"ר מיכאל הלברטל.

נתניהו בתום הסיור –

סיימתי עכשיו סיור בבית החולים רמב"ם, פה במחלקה המורחבת והענקית שהם פתחו לטיפול בקורונה. יש פה פיתוחים שמקדימים את העולם כולו. גם בטיפול משולב של רופאים ואחיות, וקצינים ורופאים מהצבא, עם מערכות מידע, טכנולוגיה חדישה, מערכות קשר ומערכות אבחון, וכל הבא ליד. יש כאן תוספת משמעותית ליכולת שלנו לטפל בחולים.

אני רוצה לומר שוב מילת תודה לצוותים הרפואיים ששמים את עצמם בקו החזית כל הזמן. כולנו צריכים תמיד לזכור שהם בקו הראשון. תודה רבה לכם.

ההישגים פה מרשימים. אנחנו ראינו שהסגר עובד במהירות, הגענו כבר לירידה של מתחת ל-1,000, עם שלושה אחוזי הדבקה, ממקום שהיינו עם 8,000, שהם 15 אחוז הדבקה – זו ירידה מהירה. לצערנו, אנחנו רואים, כפי שחזיתי, שמדינות אירופה עוברות אותנו במהירות, כמעט כולן. הן עוברות אותנו, משום שהן לא עשו את הסגר הזה. אבל אנחנו צריכים לשמור על ההישגים של הסגר ביציאה הדרגתית ובמילוי ההנחיות. אני מצפה שכולם ישמרו על ההנחיות – כולם, בלי יוצא מן הכלל.

יש ערים אדומות שמראות כרגע, לפי הנתונים של הלילה, שהן מתחילות לצאת. אם אני לא טועה, שתי ערים אדומות מתוך חמש הערים, מתחילות לצאת. אבל אנחנו עדיין לא מוציאים אותן, זה תלוי בקיום ההנחיות. אני קורא לכל הציבור בערים האדומות, לציבור החרדי – קיימו את ההנחיות. אנחנו נאכוף, אבל לא פחות חשוב זה שאתם תאכפו על עצמכם. אם נעשה את זה, אז נצא מזה, ונצא בצורה טובה מהגל השני שמכה עכשיו בעוצמה בכל העולם. אנחנו יכולים לצאת טוב יותר מיתר מדינות העולם כפי שקרה בגל הראשון, אם נעשה את זה יחד.

11:57 עריכה

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט שלא לפתוח בחקירה נגד השרה גילה גמליאל בגין אי מסירת אמת בדיווח למשרד הבריאות בחקירה האפידמיולוגית שעברה. במסגרת בדיקה שנערכה על ידי יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, בראשות ד"ר חיים ויסמונסקי, התקבלו חומרים ממשרד הבריאות, ובכללם מידע קונקרטי מידי הגורם הרפואי שביצע את החקירה האפידמיולוגית לגמליאל. לאחר בחינת הדברים, המליצה פרקליטות המדינה, על דעת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר, כי אין מקום להמשך הבדיקה בעניין, משום שממצאי הבדיקה מלמדים שאין בסיס לטענה בדבר דיווח שאינו אמת. לעמדה זו הצטרפו גם ראש אח"מ והמשנים ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי ועמית מררי.

11:37 עריכה

פורום 15 הערים העצמאיות הודיע שהגנים לילדים בני שלוש-שש שבתחומי הרשויות החברות בארגון – יפעלו בימים ראשון-חמישי, ובימי שישי יהיה קשר מרחוק עם הגננת. הפורום כולל את היישובים אשדוד, באר שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר סבא, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה ותל אביב יפו.

11:32 עריכה

יושב ראש ימינה נפתלי בנט מעדכן על מצבו הבריאותי: "הכל בסדר גמור".

11:31 עריכה

חבר הכנסת ניר ברקת חוגג יום הולדת 61 בחיק משפחתו.

10:49 עריכה

ממונה הקורונה, פרופסור רוני גמזו, סקר בישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות את מצב התחלואה: "כרגע אנחנו במקדם הדבקה של 0.6. בזמן סגר שני עם אוכלוסייה עייפה, להגיע למקדם הדבקה כזה זו תעודת כבוד לכל החברות במדינת ישראל. עם כל הקושי הציבור לקח את הנושא ברצינות. האזרחים שלנו אחראים, הם שיתפו פעולה והאמון שלהם בהחלטות היה גבוה".

עוד אמר גמזו: "המנוע של המגיפה זה נערים וצעירים ששיעור התחלואה הסימפטומטית הקשה שלהם הוא נמוך. הם נדבקים, נושאים, לרוב לא חולים, ודוחפים קדימה את ההדבקה לגילאים המבוגרים יותר. שם שיעור המחלות, והאשפוז הוא הגבוה וגם גורם, כמובן, למקרים של מוות וקשיים במערכת האשפוז. אין סכר שיכול לעמוד בפני הזרם הזה, ולכן החשיבות במניעת ההדבקות באוכלוסייה הזו. יש להמתין עם פתיחת מערכות חינוך – יסודי, תיכון – ולעשות זאת בזהירות, כי בסוף אותם ילדים ונערים נמצאים באינטראקציה עם המבוגרים והקשישים, גם אם היא נמוכה".

פרויקטור הקורונה גם אמר שבתוך מספר ימים תקוצר תקופת הבידוד ביומיים – ל-12 יום. הדבר ייעשה, הסביר, על ידי בדיקה שתיערך ביום העשירי לבידוד.

10:47 עריכה

התחבורה הציבורית הבינעירונית תחודש בסוף השבוע הקרוב, אך באופן חלקי, כך שקווים הפועלים במוקדי בילוי וקווים למוסדות חינוך אקדמיים לא יופעלו.

10:26 עריכה

שר החוץ גבי אשכנזי בראיון לאתר ynet: "אני חושב שהעסק הזה לא עובד. ניסינו, הושטנו יד. אותנו אי אפשר שלא שילמנו מחיר. לא באנו בשביל לשבת פה בכיסאות. באנו בשביל לטפל ולתת תשובות לעם. הציבור מסתכל – נקעה נפשו מהמריבות האלה. הדבר הזה לא מתפקד. אם זה לא ישתנה עד סוף החודש – פשוט צריך ללכת לבוחר בחזרה. נקודה".

09:07 עריכה

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד יחרים את הישיבה לזכרו של רחבעם זאבי (גנדי), שתיערך מחר בכנסת – כך דיווח הבוקר זאב קם בתאגיד השידור כאן. הרשימה המשותפת ומרצ נוהגות באופן מסורתי שלא לפקוד את האירוע השנתי בכנסת לזכרו של זאבי בשל עמדותיו השנויות במחלוקת ועל רקע פרסומים שנקשרו בשמו.

08:17 עריכה

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד משתף דיווח, שלפיו, "על כל עובד שחזר לעבודה – שמונה אנשים איבדו אותה" וקורא להקמת ממשלה חדשה.

07:49 עריכה

ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, מזהיר: "הימים האלה מזכירים לי את האווירה שהייתה פה לפני 25 שנה, בשבועות שקדמו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין".

07:38 עריכה

מליאת הכנסת תקיים אחר הצהריים דיון בנושא "הכישלון המחפיר של ראש הממשלה בניהול המשבר הכלכלי והבריאותי", לאחר ש-40 חברי כנסת דרשו לקיים ישיבה זו. בדיון יחויב ראש הממשלה בנימין נתניהו להיות נוכח.

07:27 עריכה

שר המשפטים אבי ניסנקורן אומר שאין סיבה עניינית לכך שלא יגובש תקציב לשנת 2021. בראיון לאריה גולן בתאגיד השידור כאן אמר ניסנקורן שאם התקציב לא יוגש לממשלה, כחול לבן לא תוכל להיות חלק ממנה.

ניסנקורן נדרש ליוזמה לשלול תקציבים ממוסדות חינוך שנפתחו בניגוד להנחיות: "צריך לבדוק מה אפשר לעשות מבחינה חוקית, ובמקרה הצורך לתקן את החוק". "יש מדינה אחת וכלל אחד", הוסיף.

07:21 עריכה

לאחר שאתמול החלו לפעול תלמודי תורה בניגוד להנחיות, ישנו חשש שהיום, א' בחשוון, ייפתחו גם הישיבות. האכיפה המשטרתית שהופעלה אתמול נגד תלמודי התורה הייתה מוגבלת.

במאמר שפרסם הבוקר שלום ירושלמי הוא כותב שהשסע שנפער בין הציבור החרדי לבין יתר האוכלוסייה מעמיק ומתקרב לנקודת אל חזור.

עוד 19 עדכונים

החרדים מנצחים את הממשלה אבל מאבדים את הציבור

"החרדים הם הדבר הכי מתועב היום במדינה", אומר לזמן ישראל ח"כ יצחק פינדרוס, מזכיר סיעת יהדות התורה. "בוא תסביר לי למה? למה יפעת שאשא ביטון פותחת את חדרי הכושר והמסעדות וזוכה למחיאות כפיים, אבל רב בן 92 שאומר לכם שאסור להפסיק ללמוד ושתמצאו פתרון - הופך לאויב העם?" ● משבר האמון במגזר החרדי מתקדם לעבר נקודת האל-חזור ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בק... המשך קריאה

למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בקרב משתתפי ההפגנות נמוך מאוד לשיעור המאומתים בקרב תלמידי ישיבות ומפגין מאומת, בחזרתו לביתו, ידביק 2, 3 אנשים בעוד שבחור תלמוד תורה מאומת בחזרתו לביתו ידביק 10, 12 אנשים.

עוד 536 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

הרשות הפלסטינית והבחירות בארה"ב

הרש"פ איננה מסתירה עוד את שנאתה לנשיא טראמפ ומייחלת בגלוי לניצחונו של גו' ביידן בבחירות לנשיאות בארה"ב. גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי ליו"ר הרש"פ יש הבטחה מג'ו ביידן לביטול שורה של צעדים שנקט ממשל טראמפ נגד הפלסטינים ובראשם תוכנית "עסקת המאה".

ארבע שנים קשות עברו על הרש"פ והעומד בראשה מאז נכנס הנשיא טראמפ לתפקידו בבית הלבן. גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי בימים האחרונים חזר הצבע ללחייו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס בעקבות פירסום הסקרים בארה"ב  שתוצאותיהם מצביעות על כך שהמועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן מוביל בהפרש גדול על הנשיא טראמפ במירוץ לנשיאות.

ארבע שנים קשות עברו על הרש"פ והעומד בראשה מאז נכנס הנשיא טראמפ לתפקידו בבית הלבן. גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי בימים האחרונים חזר הצבע ללחייו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס

הבעיה הפלסטינית נמצאת באחת התקופות הקשות ביותר שלה. נתק כמעט מוחלט של ההנהגה הפלסטינית עם הממשל האמריקני, חוסר רצון של האיחוד האירופי להתעמת עם ממשל טראמפ על הנושא הפלסטיני והתנכרות של מדינות ערב לרש"פ והעומד בראשה. האשמה לכך מוטלת על הפלסטינים.

האסטרטגיה של מחמוד עבאס נכשלה, הסרבנות הפלסטינית לכל תוכנית שלום שאינה עונה במאת האחוזים על הדרישות שלה הביאה את הפלסטינים עד הלום, עכשיו מאותת גם מחמוד עבאס לישראל, ארה"ב ומדינות ערב המתונות כי אין לו בעיה להצטרף לציר "האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר.

בשטח עצמו נמשכת הבניה הישראלית בהתנחלויות ובמזרח ירושלים, המצב הכלכלי בגדה גרוע, האבטלה גואה, הקורונה מתפשטת והקופה הפלסטינית מתרוקנת בעיקר בגלל סירובה של הרש"פ, מאז חודש מאי האחרון, לקבל מישראל את כספי המיסים שהיא גובה עבורה, כ-180 מיליון דולר בחודש. זאת בשל תוכניות הסיפוח של ישראל ו"חוק הקיזוז" שעבר בכנסת, על פיו ישראל מקזזת מהכסף שהיא מעבירה לרש"פ את הסכום שהרש"פ משלמת למחבלים ולבני משפחותיהם כקצבאות חודשיות.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מחפש את הדרך להפוך את הקערה על פיה. אחרי שהנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן תיאר את ההנהגה הפלסטינית כ"כושלת, שהחמיצה כל הזדמנות לשלום", התקווה שלו היא המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן.

להערכתו של מחמוד עבאס, אם ביידן יבחר לנשיא החדש של ארה"ב, יביא הדבר לשינוי מיידי לטובה במעמדה המדיני ומצבה הכלכלי של הרש"פ.

השנאה הפלסטינית לטראמפ

הרש"פ לא מסתירה את שנאתה לנשיא טראמפ ואת רצונה בתבוסתו בבחירות, לפני כמה ימים שוחח ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה עם חברי ועדת החוץ של הפרלמנט של האיחוד האירופי ואמר להם:

"שאלוהים יעזור לנו, לאיחוד האירופי ולכל העולם אם יהיו לנו עוד 4 שנים של הנשיא טראמפ".

הפלסטינים רוצים שהנשיא טראמפ יילך הבייתה ושג'ו ביידן יכנס לבית הלבן בחודש ינואר הבא, גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי הנשיא טראמפ הוא הנשיא האמריקני מאז 1967 שגרם את הנזק הגדול ביותר לעם הפלסטיני.

"שאלוהים יעזור לנו ולכל העולם אם יהיו לנו עוד 4 שנות טראמפ", אמר רה"מ הפלסטיני מוחמד א-שתייה. גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי טראמפ הוא הנשיא האמריקני שגרם את הנזק הגדול ביותר לעם הפלסטיני מאז 1967

מבחינת הפלסטינים, טראמפ הרס את חלומם על הקמת מדינה פלסטינית בקווי 67' שבירתה מזרח ירושלים עם פתרון בעיית הפליטים. הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל. העביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים. סגר את משרדי אש"פ בוושינגטון. קיצץ את הסיוע האזרחי לרש"פ. הפסיק את הסיוע לאונר"א עבור הפליטים הפלסטינים. פירסם את תוכנית "עסקת המאה" והכיר בחוקיות ההתנחלויות בגדה.

על פי גורמים ברש"פ, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מקיים דיאלוג קבוע עם המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן באמצעות איש עסקים ידוע ויש לו שורה של הבטחות מצידו של ג'ו ביידן במקרה שייבחר לנשיא הבא של ארה"ב.

על פי אותם הגורמים, אלו ההבטחות של ג'ו ביידן לפלסטינים:

  1. פתיחה מחדש של משרדי אש"פ בוושינגטון.
  2. החזרת המעמד המדיני של הקונסוליה האמריקנית בירושלים למעמד שהיה לה לפני שאוחדה עם השגרירות האמריקנית.
  3. חידוש הסיוע הכספי האמריקני לרש"פ ולאונר"א, דבר שישפר את מצבה הכלכלי של הרש"פ.
  4. ביטול תוכנית השלום של טראמפ המכונה "עסקת המאה" והצעת מתווה מדיני חדש המבוסס על פתרון 2 המדינות בהתבסס על ההצעות שהעביר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט למחמוד עבאס כקו פתיחה למשא ומתן.
  5. דרישה אמריקנית מישראל להגביל את הבנייה בהתנחלויות.

אם יבחר ג'ו ביידן לנשיא הוא צפוי להמשיך ולתמוך בתהליך הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל, אולם רצונו לשוב להסכם הגרעין עם איראן ולבטל חלק מהסנקציות שהטיל עליה ממשל טראמפ מעורר דאגה רבה בסעודיה וביתר מדינות המפרץ.

על פי גורמים ברש"פ, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מקיים דיאלוג קבוע עם המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן באמצעות איש עסקים ידוע ויש לו שורה של הבטחות מצידו של ג'ו ביידן במקרה שייבחר לנשיא הבא של ארה"ב

גורמים בכירים ברש"פ מעריכים כי אם יכנס ג'ו ביידן לבית הלבן יעצר תהליך הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל, וכי מדינות ערביות ואסלאמיות, שתכננו להצטרף לאיחוד האמירויות ובחריין בנורמליזציה עם ישראל, יקפיאו את המהלך עד שתתברר המדיניות החדשה של ג'ו ביידן במזרח התיכון.

להערכת גורמים בכירים ברש"פ, בחירתו של ג'וב ביידן לנשיא האמריקני הבא תחזק את מעמדו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס והוא ימצא את הדרך להתחמק פעם נוספת מהבחירות לנשיאות. יתכן שימשיך את ההידברות עם תנועת חמאס על ריצה בבחירות לפרלמנט ברשימה משותפת ומוסכמת מראש ביחד עם תנועת פת"ח, שבעצם תחלק מראש את המושבים בפרלמנט בין שתי התנועות.

יו"ר הרש"פ משוכנע כי ממשל אמריקני בראשותו של ג'ו ביידן ישים קץ לבחישה המדינית של יריבו הפוליטי המר מוחמד דחלאן בענייני הרש"פ וימנע באופן סופי את אפשרות חזרתו לשטחים להתמודד על תפקיד יו"ר הרש"פ.

עם זאת, ישנם גורמים בכירים ברש"פ שמעריכים שג'ו ביידן לא ימהר, אם יבחר לנשיא, לטבול את רגליו בביצה הישראלית-פלסטינית. הוא יצטרך לטפל במגיפת הקורונה ובמשבר הכלכלי העמוק בארה"ב והבעיה הפסלטינית לא תעמוד בראש מעייניו.

אותם גורמים מזהירים כי המדיניות המסורתית האמריקנית היא לתמוך במדינת ישראל ולשמור על מעמדה האזורי מבחינה ביטחונית. מדובר בברית אסטרטגית בין שתי המדינות ומחמוד עבאס יתקשה מאוד לתקוע טריז בין ג'ו ביידן לבין ממשלת ישראל.

ישנם גורמים בכירים ברש"פ המעריכים שג'ו ביידן לא ימהר, אם יבחר לנשיא, לטבול את רגליו בביצה הישראלית-פלסטינית. הוא יצטרך לטפל במגיפת הקורונה ובמשבר הכלכלי העמוק בארה"ב, והבעיה הפסלטינית לא תעמוד בראש מעייניו

בשורה התחתונה, אומרים אותם גורמים, דונלד טראמפ לא נתן לרש"פ את מבוקשה, דהיינו: מדינה פלסטינית בקווי 67 שבירתה מזרח ירושלים ופתרון בעיית הפליטים וגם ג'ו ביידן לא יספק לה את מבוקשה אם יבחר לנשיא החדש. לדבריהם:

"ג'ו ביידן עדיף בהרבה על דונלד טראמפ אך לפלסטינים צפויות עוד שנות מאבק רבות עד שיגשימו את  מאוויהם הלאומיים".

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 957 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ראיון "למה, למען השם, שמישהו שפוי ילך ויקנה את אל על?"

כיצד הגיעה אל על למצבה הנוכחי, מה הסיכוי של הבעלים החדש והצעיר שלה - אלי רוזנברג - להרוויח מההשקעה, ומה עליו לעשות כדי שזה יקרה? ● ניסים מלכי, שהיה בכיר באל אל במשך 42 שנה (11 מתוכן כסמנכ"ל כספים), משרטט את נפילתה של חברת התעופה הישראלית, ותוקף את ההצטיידות הראוותנית במטוסי הדרימליינר היקרים

עוד 1,666 מילים

"אנחנו רואים ירידה בכל הנתונים (של התחלואה), ירידה עקבית ברורה", שיבח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תוצאות הסגר השני ● אבל מה עם כל שאר הפרמטרים? מיליון מובטלים, בעלי חנויות שפשטו רגל, צעירים בלי תקווה, ועתיד כלכלי לוט בערפל ● את מנהיגי אירופה, שנמנעו מסגר שני, נתניהו מציג כחסרי תעוזה ● נראה כי באמת אין להם את התעוזה לא להקשיב למומחים, ולהרוס את חיי האזרחים ● דעה

עוד 820 מילים

בריאות ללכת 20 דקות ולקרוס, לעבוד רק שעה ביום

רופאים, חולים ומחקרים רבים מדברים על תסמינים נפוצים וקשים של הקורונה שנמשכים מספר שבועות או חודשים אחרי ההחלמה הרשמית, כמו עייפות כרונית, קשיי נשימה ובעיות בלב ● אבל המידע החלקי והסותר שפורסם בנושא לא מגלה כמה מהמחלימים סובלים מהם, ולמשך כמה זמן ● בפועל, לישראל ולממשלות אחרות אין שום מאגר מידע מסודר על תופעת ה-long covid19, ולאיש אין מושג מה היקפה האמיתי

עוד 2,389 מילים

המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקירת נתניהו בפרשת הצוללות

סקר: לראשונה אפשרות לקואליציה בלי נתניהו והחרדים ● גפני: מר"ן דורש לימוד תורה בישיבות ● ברבש התפטר מהצוות המייעץ לגמזו ● אדלשטיין מאיים על מוסדות חינוך חרדים בקנסות ושלילת רישיון ● גנץ לחרדים: "אי אפשר שיהיו בישראל שתי מדינות" ● נתניהו: "דוחה בתוקף טענות לשיקולים פוליטיים" ● קרוב למיליון מובטלים: צעירים ונשים נפגעו יותר

עוד 51 עדכונים

כמעט שנתיים אחרי שנכנס לפוליטיקה, הקים את פרויקט כחול-לבן שנועד לשנות את פני הדמוקרטיה הישראלית ונכנס בסוף לממשלה עם נתניהו, שר הביטחון מאיים כעת בבחירות ובונה על לא אחר מאשר נפתלי בנט ● מבחינת נתניהו, שממילא מכוון לבחירות ביוני, גנץ רק יעשה לו טובה ● פרשנות

עוד 486 מילים

נתניהו: קורא לציבור החרדי ולמנהיגיו לא לפתוח את תלמודי התורה מחר

מוקדם יותר הורה הרב קנייבסקי לחזור מחר ללימודים בגילאי א׳ עד ח׳ ● גמזו: פתיחת היתר עלולה להחזיר אותנו לאחור ● גנץ: אף קבוצה לא מעל החוק ● מפגינים נגד נתניהו רוססו בגז מדמיע ברמת גן, בחיפה ובת״א ● ציפי לבני נאמה בהפגנה בכיכר רבין: "באתי לומר לראש הממשלה עד כאן״ ● מירי רגב: ״קוראת לאפי נוה לחשוף את כל ההקלטות ולקבל הגנה של חושף שחיתויות״

עוד 29 עדכונים

ראיון האיש העצוב מהטוויטר

"הקורונה לקחה את אמא שלנו הבוקר בשעה 05:25. אני מעבר להרוס, אני כל כך אסיר תודה על התמיכה. אני מתחנן, אנא חיבשו מסכה", צייץ הרופא שבתמונה ל-423 עוקביו ● אבל האבל שלו הפך לוויראלי באמצעות מפעל חייו של אלכס גולדשטיין, שמפיץ את סיפוריהם של קרבנות הקורונה ברשת ● "כשהחלו להתפרסם הסטטיסטיקות המפחידות", אומר אלכס, "חיפשתי דרך להפוך את האובדן לאנושי"

עוד 1,508 מילים

ראיון החיים הסודיים של חרדים בארצות הברית

בזמן שהתקשורת נוטה להתייחס אליהם כמקשה אחת, ספר חדש צולל לחיי החרדים בארה"ב, שמנהלים יחסי אהבה-שנאה עם אורח החיים שלהם ● המחברת, פרופ' איילה פדר, ראיינה עשרות גברים ונשים שמנהלים חיים כפולים ● החל בהפרת מצוות, דרך שינוי במראה החיצוני, ועד ניהול רומנים ● "אני לא רואה כאן טובים ורעים, זה סיפור קשה ושובר לב עבור כל המעורבים", היא אומרת בראיון לזמן ישראל

עוד 1,368 מילים

היסטוריה "פרויקט השואה החשוב בעולם"

אחרי שמונה עשורים, מומחה שעבד בעבר בסקוטלנד יארד הצליח לחשוף את המקום המדויק שבו אירע טבח באבי יאר במלחמת העולם השנייה ● החוקר השתמש בהדמיות תלת-ממד ובתצלומי אוויר כדי לאתר את גיא ההריגה מתחת לעיר קייב ● במהלך השנים נבנו באתר - שבו נרצחו עשרות אלפים - בנייני מגורים ופארק ● פתיחת מרכז ההנצחה לשואה במקום, הראשון בבריה"מ לשעבר, מתוכננת ל-2026

עוד 1,396 מילים

מחקר חדש צופה ירידה בכוחו של האסלאם הקיצוני, אך הדרך לשם עוד ארוכה ● כווית מחליפה הנהגה, ושומרת על כל האופציות פתוחות ● מדינות ערב פותחות חזית כלכלית נגד טורקיה, האם היא תחזיק מעמד? ● ומצרים נפרדת מאגדת תרבות, ומציינת 50 שנה לעליית סאדאת ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 659 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה