אהוד פלג
הזמן של
אהוד פלג

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

רגע לפני מלחמת אחים

לאחרונה נחשפנו לשפל חדש בשיח הישראלי: מפגין קילל משפחה שכולה ואיחל לה לאבד בן נוסף. במדינת ישראל מוכת השכול, שבה טובי הבנים מקריבים את חייהם למען קיומה של המדינה, חילל אזרח את קדושת ההקרבה ורמס ברגל גסה את שאריות הקונצנזוס הישראלי.

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כל כך משכנעת. השאלה המטרידה שנותרה פתוחה היא: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות של שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כ"כ משכנעת. השאלה שנותרה פתוחה: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

ואולי נתן אותו מפגין עצמו חלק מהתשובה לכך, כשניסה להסביר בהתנצלותו כי עשה את הדברים ברגע של זעם, שבו לא חשב כל כך ולא שלט כל כך על דבריו. בצרפתית המילה זעם (Rage) היא גם שמה של מחלת הכלבת, שכידוע פוגעת במוח וגורמת לשיגעון. אדם המביא עצמו לידי זעם, עלול בעצם ללקות באי-שפיות זמנית על ביטוייה הקשים והקיצוניים.

האם יש בכך כדי לספק צידוק למי שנוהג כך? בעולם המשפט, אדם המבצע מעשה תחת השפעת סמים או שכרות, אינו פטור מאחריות פלילית. ההלכה המשפטית קובעת, כי מאחר שהיה מודע למעשיו בטרם הכניס עצמו מרצון למצב של חוסר שליטה, הוא היה צריך לקחת בחשבון שבהיותו תחת השפעת הסם או האלכוהול, הוא יתקשה להבחין בין טוב ורע ועלול שלא לשלוט בהתנהגותו.

הוא הדין באדם המסניף לעצמו את הסמים הנפשיים המזיקים: גאווה, תאווה, קנאה, שנאה וכעס. טבעם של רגשות אלה, שהם מעבירים אדם על דעתו. על משקל האימרה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" הרי "כשהיצרים רועמים הערכים דוממים". אמרו חז"ל:

"הגאווה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"(רבי אליעזר הקפ"ר, מחשבת אבות).

עוד אמרו:

"שלושה דברים מוציאים את האדם מן העולם: עין הרע, יצר הרע ושנאת הבריות"(רבי יהושע בן חנניה).

ח"כ מיקי זוהר הסוגד לדבריו לכבוד, לכסף ולכוח, בוודאי יזהה כאן את מסוכנותם של מושגים אלה, השייכים למשפחה דומה.

האם המסקנה מן הדברים היא כי זו דרכו של עולם? כי זהו הטבע האנושי, ולפיכך נגזר עלינו לכעוס, לשנוא ולקנא, ולהיות צפויים לכל הביטויים המילוליים והפיזיים המתלווים לכך?

ייתכן כי התשובה טמונה באימרה נוספת של חז"ל:

"איזהו גיבור הכובש את יצרו".

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא כולה בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת.

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת

אדם אינו אמור לפעול מתוך אוטומטיזם, שבו לחיצה על הכפתור המתאים גוררת תגובה ידועה מראש. מסננות מוחנו אמורות להיכנס לפעולה ולנתח את המידע, את אפשרויות התגובה ואת משמעותן ולבסוף אף לקבל את ההחלטה באשר לתגובה המתאימה. במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה).

הקנאה, השנאה והכעס אינם החוליה האחרונה בשרשרת התגובתיות שלנו, ובוודאי לא צריכים להיות החוליה הקובעת בשרשרת זו. דווקא בעת שהיצרים רועמים, אמורות להידלק במוחנו כל נורות האזהרה.

הן אמורות להצביע על ההשלכות ההרסניות של התגובות שהם מכתיבים ועל המדרון החלקלק שאליו נתדרדר אם ניתן להם לשלוט בנו: תחילתו בחוסר סובלנות, המשכו באלימות מילולית ובאלימות פיזית וסופו במלחמת אחים. והיו כבר היו דברים מעולם ("לא חרב בית המקדש אלא בשל שנאת חינם").

מול היצרים והסכנות הטמונות בהם עלינו להציב אלטרנטיבה ערכית להסדרת ההתנהגות בין בני-אדם בחברה האנושית. אלטרנטיבה זו, על פי המרכז לקידום ההגינות בישראל, היא ערך ההגינות: התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות ומצוקות.

שונות? כן. מחלוקת? כן. ביקורת? כן. אבל בתוך כל אלה, גם הכרה בזכותו השווה של הזולת לדעה משלו ולחירותו לבטא אותה. הכרה נטולת זעם. נטולת שנאה. נטולת קללות.

במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה)

כך נראית חברה המקפידה בכבודו של אדם, כל אדם. כך נראית חברה הוגנת, שבה כולנו רוצים לחיות. כאשר צלילי ההגינות יישמעו במקומותינו, לא ירעמו התותחים של מלחמת האחים.

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

מדינת חלם

מה יותר גרוע, בורות או אדישות? התשובה המקובלת היא: לא יודע ולא אכפת לי. התשובה האקטואלית היא: טיפשות. אין מילה אחרת להסביר את מה שמתחולל במקומותינו סביב משבר הקורונה.

תזכורת קצרה:

  • רבים מזלזלים בשמירת חובת הריחוק והמסכה.
  • מתקיימות חתונות וחגיגות המוניות המהוות מדגרת הדבקה.
  • תפילות ולימוד תורה נמשכים תוך התעלמות בוטה מן ההנחיות.
  • הפגנות המוניות וצפופות מתקיימות תחת דגל חופש הביטוי.
  • הראש היהודי ממציא תרגילים ותירוצים מתוחכמים כדי להצדיק את עקיפת ההנחיות.
  • חסידים נוסעים לאומן למרות האיסור בהצטופפות ולא שוכחים להשאיר לבלארוס טונות של אשפה לאות תודה.
  • הממשלה מפולגת ומשוסעת ומושפעת משיקולים פוליטיים ומגזריים, מבלי לשכוח את האגו חלילה.

האם יש תיאור מדויק מזה למדינת חלם? למי ששכח, אנחנו מדברים על העם הנבחר, על "אור לגויים" ועל ה"סטארט אפ ניישן". מדוע אם כן זוהי המציאות ההתנהגותית בארצנו?

פרופסור דן אריאלי קבע כבר במחקריו שבני אדם אינם חושבים בהכרח בצורה רציונלית. ואכן תמונת המציאות הישראלית היום ממחישה שבמאבק בין השכל ליצר, בישראל דומה שאין כלל מאבק: היצר לוקח את כל הקופה. היצר שמקורו ותכליתו לשדר לנו מידע על איומים הישרדותיים, כדי שנדע לקבל החלטות נבונות שתשמורנה עלינו, הפך אצל רבים – מאמצעי התרעה למכתיב החלטות, מכלי שרת למנהל ששולט.

פרופ' דן אריאלי קבע במחקריו שבני אדם אינם חושבים בהכרח בצורה רציונלית. ואכן תמונת המציאות הישראלית היום ממחישה שבמאבק בין השכל ליצר – בישראל דומה שאין כלל מאבק: היצר לוקח את כל הקופה

במרכז החשיבה הייצרית עומדת הדאגה האנוכית לעצמך, אבל גם החשיבה קצרת הטווח. כאן בדיוק שורש הטעות: אדם לא חי לבד והחיים הם יותר מרגע אחד, יותר מכאן ועכשיו.

משבר הקורונה ממחיש היטב את הדברים: אדם המזלזל היום בהנחיות המסכה והריחוק, יביא על עצמו מחר הידבקות בקורונה העלולה לגרום למוות, וכן סגר והגבלות תנועה (מי מיילל על שמים סגורים?), וטרם דיברנו על הפגיעה הכלכלית הקשה שתתלווה לכך, וגם לא על ההשפעה הניזקית של התנהגותו על האנשים המקיפים אותו ועל החברה כולה.

האם אותו אדם מתנהג בחוכמה אפילו במבחן האינטרס האנוכי שלו? על כך נאמר בסרט "מציצים": "הפוך גוטה, הפוך". רבים בציבור נוהגים בטיפשות ובעיוורון באשליה שהם משרתים את טובתם האישית, ועל הדרך הם פוגעים לא רק בעצמם אלא גם בחברה הסובבת אותם.

מה, אם כך, יכול להביא לשינוי רחב ומיידי בגישה של האזרחים לחומרת המצב ובעיקר לאחריות האישית שלהם לגביו? במחקר שערך המרכז לקידום ההגינות בישראל הוצגו למדגם מייצג של הציבור הישראלי חמש כרזות בחמישה סגנונות שונים, הקוראות לציבור להתנהג באחריות ולעטות מסיכות.

הסגנונות שנכללו היו:

  • אינפורמטיבי (מידע על סיכויי הדבקה בזיקה לאופן עטיית מסיכה).
  • הרתעתי (הצגת גובה הקנסות על אי ציות להנחיות הקורונה).
  • מעודד (הדגמת אמצעי הזהירות המסייעים לעצירת שרשרת ההדבקה).
  • חברתי (המחשת הסכנה שהיחיד בהתנהגותו מביא על החברה כולה)
  • וערכי (הקבלת אופנים שונים של עטית מסיכה לדרגות הגינות שונות).

הנשאלים התבקשו לענות על השאלה, איזו כרזה בעיניהם תשכנע את הציבור הישראלי לעטות מסיכות. מן התוצאות עולה שהסגנונות המשכנעים ביותר הם אלה המכוונים לאינטרסים של היחיד, ובעיקר האינטרסים ההישרדותיים: מה אני מרוויח או מה אני מפסיד, האם אני עלול להיפגע ומה ייצא לי מזה.

מן התוצאות עולה שהסגנונות המשכנעים ביותר הם אלה המכוונים לאינטרסים של היחיד, ובעיקר האינטרסים ההישרדותיים: מה אני מרוויח או מה אני מפסיד, האם אני עלול להיפגע ומה ייצא לי מזה

הגישה הכדאיניקית, המעידה גם על אנוכיות, בולטת לעומת הגישה האלטרואיסטית, המתחשבת בנזק שעלול להיגרם לאחר.

המסר שנמצא המשכנע ביותר היה המסר על סיכויי ההידבקות (איום הישרדותי בריאותי) והמסר על הקנסות הצפויים מאי-ציות להנחיות (איום הישרדותי כלכלי). הכרזות שדורגו אחרונות התמקדו במסר של התחשבות חברתית או מסר של משמעות ערכית – מידת ההגינות שבאופן עטית המסכה.

אין אפוא מנוס מן המסקנה כי נדרשת במקומותינו מדיניות של הרתעה אפקטיבית על דרך של הצגת הסיכויים להידבקות האישית של כל אחד ואחת ושל הטלת קנסות כבדים בהרבה מהקיימים, וכן אכיפה נוקשה שתמחיש לציבור כי הוא ייפגע בוודאות. אם לא מן הסכנה הבריאותית, אז מן הפגיעה בכיסו.

מסקנה זו מוכרת זה שנים בצה"ל, הלוקח ציבורים שלמים של אזרחים מפונקים והופך אותם בתוך כמה שבועות ליחידות ממושמעות המתפקדות ביעילות ובאפקטיביות. "השכל נכנס דרך הרגליים", נוהגים לומר שם. אולי זהו עלבון לתפיסת האינטליגנציה שלנו ובוודאי לדימויינו העצמי כיצורים תבוניים, אך במצב החירום שבו אנחנו מצויים, שיקולי התדמית הם מותרות.

התפשטות הקורונה היא כולה מעשה ידינו ובלימת התפשטותה גם היא בידינו או בקצה חוטמנו ליתר דיוק. האגו שלנו יוכל להשתקם בתום המשבר, אם נדע להפיק כעת את המסקנות הנכונות לגבי הצורך לנהוג ביתר הגינות במרחב הציבורי "למען יאריכון (ואני מוסיף "וייטיבון") ימינו על האדמה הזאת".

צה"ל לוקח ציבורים שלמים של אזרחים מפונקים והופך אותם ליחידות ממושמעות המתפקדות ביעילות, בבחינת "השכל נכנס דרך הרגליים". במצב החירום הנוכחי, שיקולי התדמית הם מותרות

ערך ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת – הוא המוצר במחסור היום בחברה הישראלית בכל תחומי החיים, והקורונה רק ממחישה לנו שהתנהגות על פי ערך זה היא התנאי לקיומנו, כיחידים ובצוותא. בסגר שאליו אנחנו נכנסים עכשיו, ושאותו כזכור הבאנו על עצמנו, יהיה לנו הרבה זמן להרהר בכך. בינתיים, חלם זה ממש כאן.

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 762 מילים

בית הספר והמציאות הישראלית

לו בוגר בית ספרכם היה משתמט משירות בצה"ל, האם הייתם חשים תחושת כישלון?

בפתחה של שנת-הלימודים, שאלה זו עשויה לחדד יותר את הקשר בין הנעשה בבית-הספר ובין הנעשה במדינה. מערכת החינוך אמורה לחנך, כלומר לבצע מהלך שבין היתר אמור היה לגרום לאותו בוגר לנהוג אחרת. מה הוא אותו המהלך?

לו בוגר בית ספרכם היה משתמט משירות בצה"ל, האם הייתם חשים תחושת כישלון? בפתחה של שנת-הלימודים, שאלה זו עשויה לחדד את הקשר בין הנעשה בבית-הספר לבין הנעשה במדינה

התנהגות מודעת היא פרי של החלטה וזו – תוצר של תהליך קבלת החלטות.

אם כן, מערכת החינוך אמורה להתמקד בהקניית מיומנויות לתלמידים לבצע באופן נכון תהליכי קבלת החלטות. מיומנויות אלה כוללות:

  • הקניית ידע ויכולת התמצאות במקורות מידע – כדי להניח תשתית נתונים שלמה ונכונה ככל האפשר.
  • פיתוח כישורי חשיבה והיסק – כדי להבין את משמעות הנתונים האלה.
  • טיפוח יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה – כדי לערוך את הנתונים לקראת החלטה וכדי לנהל את התהליך כולו ביחד עם אנשים נוספים.

כל זאת משתדלת היום המערכת לעשות במקצועות הלימוד השונים, והיא מודדת את הצלחתה, בסופו של דבר, במבחני הבגרות. אולם האם די בכך?

אם לשפוט על-פי פניה של החברה הישראלית, המשתקפות אלינו בכל יום מן הרחוב, מן הממסד ומן התקשורת – הרי שהמצב רחוק מלהיות משביע רצון: תופעות התנהגותיות לקויות מושלות בכיפה. התופעות הללו הן סך כל התנהגויותיהם של אנשים רבים.

כבר מצאנו שהתנהגות היא תוצר של החלטה. מדוע, אם כן, כל כך הרבה אנשים לוקים ביכולתם לבצע תהליך קבלת החלטות שתוצאתו מציאות חברתית והתנהגותית טובה יותר?

המערכת מודדת את הצלחתה במבחני הבגרות. אולם האם די בכך? אם לשפוט על-פי פני החברה הישראלית, המשתקפות בכל יום מן הרחוב, מן הממסד ומן התקשורת – הרי שהמצב רחוק מלהיות משביע רצון

בשאלה זו טמון, ללא ספק, אתגר מן המעלה הראשונה למנהלים ומחנכים.
התנאי ליכולת התמודדות עם אתגר זה הוא ההבנה שהחינוך אינו נעשה מעצמו. הוא איננו תוצאה השראתית מעצם הנוכחות בין כתלי בית הספר או אפילו מלימוד חומר אינפורמטיבי במקצועות השונים.

בהקניית השכלה בלבד אין די כדי לגשר על הפערים בעם, על חילוקי הדעות בין הפלגים והמגזרים בעם, וכדי למנוע חלילה את הרצח הפוליטי הבא.

דומה כי באופן הכשרת אזרחי המחר כיצד לקבל את החלטותיהם, לא מודגש מרכיב מאוד חשוב: מרכיב ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת.
תהליך קבלת החלטות המתבצע בלא שילוב הגינות מוליד התנהגות אנוכית, פוגעת, ומנוכרת לעובדה כי חברה אנושית מורכבת מבני אדם רבים ושונים שחייבים להתחשב אלה באלה, כדי לדור בכפיפה אחת.

אותה התחשבות בזולת התגבשה לשפה של ערכים/ קודים התנהגותיים קולקטיביים, המבטיחים את יכולת הקיום של החברה. כאשר אדם מגבש את החלטתו לגבי עמדה או התנהגות, עליו לקחת בחשבון גם את השלכתה על רגישויות של האנשים מסביבו ולהתחשב בהן ובערכים של החברה שבה הוא חי.

מצפן ההכרעה בהתנהגות חברתית צריך לבוא לידי ביטוי בשאלה: האם התנהגותי או עמדתי מבטאות נורמה של התנהגות על-פיה הייתי רוצה לראות את כולם מתנהגים?

לו אותו בוגר משתמט היה שואל עצמו לפני קבלת ההחלטה, האם היה רוצה לחיות בחברה בה הנורמה היא התחמקות ממילוי חובות לכלל, ובייחוד חובות שנקבעו בחוק, אולי היה מגיע להכרעה שונה.

בהכשרת אזרחי המחר בתהליכי קבלת החלטות, לא מודגש מרכיב מאוד חשוב: מרכיב ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת. תהליך כזה המתבצע בלא שילוב הגינות מוליד התנהגות אנוכית, פוגעת ומנוכרת

ההגינות – ההתחשבות בזולת ובערכים – היא השפה המשותפת של אזרחים בחברה דמוקרטית.

שפה משותפת זו צריכה להילמד במערכת החינוך בצורה מתוכננת ושיטתית. אין די באמירה כללית המדגישה את חשיבותם של ערכים והנוטה לעיתים קרובות להסתכם באוסף של קלישאות וסיסמאות, אשר התלמידים לא כל כך יודעים מה עושים איתן. גם בתי-ספר המייחסים חשיבות ל"חינוך ערכי", לא תמיד יודעים כיצד לחדד לתלמידים את הקשר בין קבלת החלטות לבין מקומם של הערכים בתהליך.

האמירה "כל בית ספר הוא בית חינוך וכל מורה הוא מחנך" יכולה להפוך מקלישאה לממשות. זה תלוי במידה רבה במנהלים.

המדד להערכת בית ספר איננו רק ברמת ציוני הבגרות של תלמידיו, אלא גם בשאלה אילו בני אדם ואילו אזרחים יצאו ממנו. על-פי מדד זה תעמדו למבחן ההיסטוריה הישראלית המתהווה.

זוהי אחריותכם וזהו האתגר האמיתי שלכם.
זו יכולה גם להיות תרומתכם הגדולה לשיפור המציאות החברתית בישראל.
כולנו מקווים ומייחלים להצלחתכם.

בברכת שנה טובה והוגנת,
אהוד פלג

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 637 מילים
כל הזמן // יום שני, 18 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים

למקרה שפיספסת

מודל קופות החולים לעומת הגישה הניאו-ליברלית

השילוב של מימון ציבורי, ניהול עצמאי של ארגונים שלא למטרות רווח, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק פועל מצויין.

קופות החולים במדינת ישראל נחשבות כיום לארגוני הבריאות הטובים והחדשניים בעולם. בישראל חיסנו כשני מיליון איש בתוך שלושה שבועות. אף מדינה אחרת לא עשתה זאת וככל הנראה אין אף מדינה המסוגלת לחסן בקצב כזה, כי רק בישראל ביטוחי הבריאות (המשלימים) ניתנים על ידי קופות החולים, המבטח וספק שרותי הבריאות אחד הם, והם גדולים ויעילים מאוד.

השילוב של מימון ציבורי, ניהול עצמאי של ארגונים שלא למטרות רווח, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק פועל מצויין. קופות החולים בישראל נחשבות לארגוני הבריאות הטובים והחדשניים בעולם, שחיסנו כאן כ-2 מיליון איש תוך 3 שבועות

קופות החולים במדינת ישראל הם ארגונים שאינם למטרות רווח, והן הוכחה כי הגישה הניאו-ליברלית שגויה מבסיסה. האמונה שהשוק הפרטי החף מהתערבות ממשלתית הוא חזות הכל, שרגולציה ממשלתית מינימלית תביא תמיד ליעילות רבה יותר, שתמריצים כספיים הם הדרך הבלבדית לנהל תאגידים עסקיים, כלכלות, ומדינות – שגוייה מבסיסה.

המודל של מערכת הבריאות בישראל מבוסס על חוק ביטוח בריאות חובה לכל התושבים ועל קופות החולים, ארגונים שלא למטרות רווח. ההצלחה של שיטה זו, המשלבת מימון ציבורי, ניהול עצמאי, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק, מורה ששילוב כזה יכול לעבוד היטב, שלא חייבים לעבוד רק בגישת הרווח.

מירב ארלוזורוב, במאמר חשוב בדה-מרקר מה-11 לינואר מציינת חלק מהנקודות המסבירות את אופן הפעולה של קופות החולים, שכאמור, נחשבות כיום כארגוני הבריאות הטובים בעולם:

• הביטוח בישראל הוא ביטוח חובה אוניברסלי, החל על כל התושבים. כל אזרחי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, והתשלומים עבור הביטוח הם חובה על כולם.
• המימון של הקופות נעשה באמצעות גביית מס פרוגרסיבית לביטוח הלאומי וחלוקתו בין הקופות לפי נוסחה המשקללת את פרופיל המבוטחים.
• שירותי הבריאות ניתנים, למעשה בחינם, על ידי קופות החולים, שהם גופים ציבוריים שאינם למטרת רווח.
• חוק בריאות ממלכתי מ-1993 קבע, כי כל קופות החולים יספקו את אותו סל שירותי בריאות, באותו מחיר. חובה לקופות החולים לקבל כל מבוטח לשירותיהן ללא תנאי. לכל חבר / מבוטח בכל קופת חולים יש זכות מעבר שנתית בין הקופות.
• קופות החולים הם גופים תחרותיים. לא במחיר, אלא בטיב השרות. האפשרות למעבר בין קופות החולים הפכה את הקופות לגופים שממוקדים במתן שירות מיטבי לחבריהן.
• קופות החולים הן גם המבטח (משלמות עבור הטיפול הרפואי) וגם הספק (מספקות את השירות הרפואי). זאת בשונה מהמצב ברוב העולם בו המבטח, שהוא תאגיד למטרות רווח, נפרד מספק שירותי הבריאות, שגם הוא, לעתים קרובות, תאגיד פרטי למטרות רווח. לכן קיים ניגוד עניינים מובנה ביניהם שפועל בדרך כלל לרעת המטופל.
• המידע הרפואי הממוחשב של קופות החולים הוא מאגר מידע ייחודי בעולם. קופות החולים הישראליות היו מהראשונות בעולם שהעבירו את המידע שלהן למחשב. כך, כל הנתונים הרפואיים של כל אזרחי ישראל ב–20 השנים האחרונות, ההיסטוריה של המבוטח, כולל כל הביקורים, הטיפולים והאשפוזים, שמורים בארבע מערכות מידע מרכזיות וענקיות, במחשבי ארבע קופות החולים. זה מאפשר לבצע מחקרים ייחודיים שבודקים את הקשר בין גורמי סיכון שונים ובין התפתחות תחלואה בהמשך החיים.
• כתוצאה מכך שקופות החולים הן גם המבטח וגם ספק שירותי הבריאות, יש להן אינטרס ארוך טווח לדאוג לבריאות של המבוטחים שלהן, בדרך של רפואה מונעת, ויש להן גם יכולת לעשות כך. יתרה מזאת, משך הזמן בין הניתוח המחקרי של המידע הרפואי ובין המימוש של המחקר בשטח קצר, מאחר שאותו גוף עושה הן את אנליזת המידע והן את מימוש התוצאה. הקופה מנתחת את המידע הרפואי של מבוטחיה, מזהה קבוצות סיכון ופועלת מיד להגיע לאותה קבוצת סיכון ולהגיש לה רפואה מונעת.
מערכות המידע המתקדמות של קופות החולים בישראל, שמאפשרות מעקב מדוקדק אחרי כל חולה וכל מחוסן, הן הסיבה שפייזר, (כמו יצרניות חיסון אחרות), 'הסכימה' להעביר את חיסוני הקורונה שלה לישראל בהקדם, תוך שהיא מעדיפה את ישראל על פני מדינות אחרות, כולל ארה"ב. ולהפוך את ישראל לשדה הניסויים של חיסון הקורונה שלה.

כתוצאה מכך שקופות החולים הן גם המבטח וגם ספק שירותי הבריאות, יש להן אינטרס ארוך טווח לדאוג לבריאות של המבוטחים שלהן, בדרך של רפואה מונעת, ויש להן גם יכולת לעשות כך

ארלוזורוב מביאה שתי דוגמאות לכך:

"פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של קופ"ח כללית, מספר על מודלים לניבוי חכם — שבו מזהים קבוצות בסיכון ומתערבים בטיפול באותן קבוצות, כדי למנוע את ההידרדרות שלהן. מודל הניבוי הממוחשב הראשון נבנה בכללית כבר לפני עשור — וידע לזהות סימנים מוקדמים להתפתחות של אי־ספיקת כליות — לאחר שהקופה זיהתה עלייה מדאיגה במספר מקרי הדיאליזה והשתלות הכליה בקרב מטופליה. בשלוש השנים האחרונות נבנה מודל שמתבסס על בינה מלאכותית — ומנתח את הנתונים של חולים כרוניים הסובלים מריבוי מחלות כדי למנוע את ההידרדרות שלהם. לאחר שלוש שנים מספר ימי האשפוז של הקבוצה הזו ירד ב–43%, ומספר האשפוזים החוזרים ירד ב–55%".

"גם למכון המחקר של מכבי היתה הצלחה יוצאת דופן, כשיחד עם חברת ביוטק הוא פיתח מודל לזיהוי סיכון להתפתחות סרטן המעי הגס — מתוך בדיקות דם שגרתיות. "המערכת הזו רצה שנים — והיא הצילה יותר חיים מאשר כל טיפולי האימונותרפיה המתקדמים לסרטן כיום".

המודל של קופות החולים מורה שהגישה המקדשת את עליונות השוק הפרטי על פני התערבות ממשלתית שגויה לחלוטין.

קופות החולים, ארגונים שאינם למטרות רווח, מציבות גם תמרור אזהרה בוהק, האומר שאנו חייבים להיזהר ולעמוד בפני מתקפת התעמולה שעושים בשנים האחרונות פוליטיקאים וארגונים ימניים כמו פורום קהלת, להחדרת רעיונות ליברטריאניים וכלכלה ניאו-ליברלית לישראל, למרות הכישלונות הבולטים שלהם בארה״ב, ובישראל.

כפי שכותב איתן אבריאל, מתקפה זו מסוכנת:

"כשמשבר הקורונה יישכח, ותגיע העת לבחור מודל כלכלי לעידן שלאחריו, גם נתניהו וגם פוליטיקאים אחרים – לרבות גדעון סער, נפתלי בנט ואיילת שקד, ובמידה רבה גם יאיר לפיד ואביגדור ליברמן – כולם יחפשו את הפתרונות במגרש הניאו-ליברלי, זה שיוצר חברה בעלת שתי מעמדות כמו זו האמריקאית: עשירים – וכל השאר. כמה אירוני שנתניהו מקדם את המודל הניאו-ליברלי, שמעדיף מערכת בריאות פרטית לחלוטין, דווקא מתוך חדר של רופא ילדים בקופת החולים הסוציאליסטית".

גיא רולניק, סיכם היטב את המצב:

"אם נמצא דרך לשמר את רמת היעילות והאיכות של מערכת הבריאות הישראלית ולהביא תוצרים דומים בחינוך, רווחה, תחבורה, אנרגיה ותשתיות — נהיה לא רק מחוסנים מקורונה אלא גם ממחלות חברתיות וכלכליות חמורות הרבה יותר, שמתפשטות בעשורים האחרונים ברוב מדינות המערב ובראשן החולה במיוחד — ארה״ב".

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
דה מרקר מקשקש את עצמו לדעת: https://www.mako.co.il/news-israel/health-q3_2017/Article-81f9d44ecbd8e51004.htm החובות של קופות החולים הוא ניהול מוצלח? ארגונים שלא למטרת רווח? אילו היו ... המשך קריאה

דה מרקר מקשקש את עצמו לדעת:
https://www.mako.co.il/news-israel/health-q3_2017/Article-81f9d44ecbd8e51004.htm

החובות של קופות החולים הוא ניהול מוצלח?
ארגונים שלא למטרת רווח?

אילו היו משחררים את ארגוני הבריאות ממשרד האוצר ומקופת המדינה, ומעניקים לאותם גופים להתנהל בצורה חופשית, היו יותר מכשירי MRI ויותר מיטות. יותר רופאים מוכשרים ויותר רווחה לצוותים ולחולים.

מבצעי החיסונים הם מבצעים אשר רותמים את המערכות כולן למטרה אחרת, ואינם מעידים על יכולת גבוהה, אלא, על הסתת משאבים לעניין אחד בלבד.

התפיסה הכלכלית הליברלית מבקשת לשחרר את קופות החולים מהתלות במדינה, ולהיות רווחיים.

עוד 936 מילים ו-1 תגובות

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,301 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

תגובות אחרונות

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

כישלון בניהול והצלחה בשיווק הפוליטי של המשבר

ישראל 2021 מתחילה את השנה החדשה עם בחירות חדשות. מפלגות חדשות מול מפלגות וותיקות, וביניהן מועמדים רבים שמחפשים בית. נכון להיום מנסים המועמדים לחפש אוזן קשבת, בניסיון לייצר מבנים פוליטיים שיאפשרו להם לחצות את מחסום המנדטים ולהיכנס אל בית הנבחרים פעם נוספת. כל זאת בתקווה שהפעם יפסק מחול השדים והם יוכלו לנוח, לנאום, להרים ידיים בעד ונגד חוקים, להתכסות בסוללת עוזרים ויועצים, ומדי פעם לצייץ דבר חוכמה שיעצבן וישמח בעת ובעונה אחת. כן, כך נראה יומם של פרלמנטר ופרלמנטרית.

ישראל 2021 מתחילה את השנה עם בחירות חדשות. מפלגות חדשות מול וותיקות, וביניהן מועמדים רבים שמחפשים בית, בתקווה שהפעם יפסק מחול השדים והם יוכלו לנוח, לנאום, להרים ידיים בעד ונגד חוקים

אם כן, כך נראית שנת 2021, כשהמרוץ להתחסן בעיצומו, ובמקביל עולה גם התחלואה. יש לכך הסברים אינספור, אבל לא בטוח שההסברים הללו מספקים. לפיכך נוותר אליהם וניצמד לעובדות, בלי פרשנות. התחלואה עולה ויורדת ובכל פעם כשהיא יורדת, כך לפתע היא עולה, כי אז מתברר שלווירוס הקורונה יש קרובי משפחה. מוטציות, שמדיניות השמים הפתוחים למחצה מסייעת להם להגיע אלינו ולהשתקע בגופם של ישראלים, שנעים ונדים בעולם וכמובן גם בישראל.

אף אחד לא חשב לחסום הרמטית את שדה התעופה בן גוריון, את הגבול שלנו עם העולם, כדי לא לאפשר יציאה וחזרה של נוסעים עד שתקטע שרשרת ההדבקה ובמיוחד כדי למנוע את כניסת הקורונה וקרובי המשפחה שלה ל"אי" הישראלי. כשזה קורה אין פלא שאנו צופים בעליה מדאיגה של התפשטות המוטציות. כבר זיהו יותר מאחת שמתנחלת כאן לבטח במדינת ישראל.

מה שכן מתנהל בסדר כמעט מופתי ומדהים, הוא מבצע החיסונים, ולצידו אינסוף הופעות של פרזנטור המגפה בנימין נתניהו שדואג להצטלם ליד המטוס שאך זה נחת בארץ עם מנות חיסון. הוא מצטלם כשהוא מקבל את החיסון, הוא מצטלם כשעוזריו מגלים מיהו המחוסן המיליון, ואפילו עם אלה שמתחסנים ונתפשים כאייטם מקדם קמפיין.

בכל פעם ראש הממשלה טורח להזכיר את השיחות האישיות שלו עם מנכ"ל פייזר בשעות לילה מאוחרות, כדי להמחיש את מידת הרעות וידידות ביניהם. הכל כדי לשווק לאזרחי ישראל תמונה אופטימית, לפיה כבר בחודש מרס המגפה תהיה מאחורינו. כמובן שהוא מבין שהחיסון לא פותר את בעיית העסקים שקרסו וכמובן לא פותר את בעיית הגרעון המעמיק והולך.

מה שכן מתנהל בסדר כמעט מופתי הוא מבצע החיסונים, ולצידו אינסוף הופעות פרזנטור המגפה נתניהו, שדואג להצטלם ליד המטוס שנחת עם מנות חיסון, כשהוא מקבל את החיסון, וכשעוזריו מגלים את המחוסן המיליון

אגב כך, כמובן שגם קופות החולים מאפשרות כניסה חופשית של כלי התקשורת למתחמי החיסונים, הרופאים והרופאות הופכים והופכים לדמויות תקשורתיות, מה שאפיין את המגפה כמעת מתחילתה. מי מהם שמעז להביע עמדה ביקורתית מוכתר באחת כמכחיש קורונה וחיסונים ומאבד באחת את מקומו בתקשורת המסורתית.

יש כאן חיבור אינטרסים שטוב לכולם, לציבור שמבקש להתחסן, לקופות החולים שמשוועות ללקוחות וניראות תקשורתית חיובית, וכמובן שלמערכת הפוליטית ובראשה ראש הממשלה. כזה שבאומנות השיווק דוחק את העובדה שיש נגדו כתבי אישום ושהוא בעצם כשל בעצירת שרשראות ההדבקה. אבל נתניהו, כאמור, יודע לצאת מכל כישלון כמנצח וכעת מנצח על תזמורת החיסונים ושואב את הקרדיט לקמפיין שלו.

אני מוכרח לציין שבנימין נתניהו בבסיסו משווק מעולה ומנהל קמפיינים מהמשובחים בעולם התקשורת הפוליטית. הוא תמיד נמצא עם המצלמות והאיפור המדוקדק, ממלא באדיקות את כל פרטי הפורמט שנועד למסגר אותו כמועמד נצחי לראשות הממשלה.

הוא יודע איך לגעת בליבם של אנשים, ולעשות זאת בצורה מדויקת שתביא אותם לסקרים ואז לקלפי כדי שיצביעו עבורו. בליכוד כבר הבינו שהמפלגה היא ביבי וביבי זה המפלגה. זה עלול להיות נזק בלתי הפיך לליכוד שהפך למפלגה של המנהיג.

הקמפיינים של ראש הממשלה מקבלים חיזוקים אינסופיים ככל שמבצע החיסונים מתקדם. הקמפיין שלו התחבר לרצון המשותף של אזרחים רבים מאוד לצאת מהמשבר וכבר הספיקו להתחסן או נמצאים כעת בדרך אל מתחמי החיסון. אזרחי ישראל מצביעים ברגליים ומגיעים אל מה שהם מזהים ובצדק כפתרון נוכחי למגפה.

כולם מבינים שניהול המגפה עד כה כשל ומה שנותר כפתח להצלה הוא מבצע החיסונים. זה בדיוק המסר המרכזי של הקמפיינים של ראש הממשלה (להוציא החלק הראשון של ניהול המגפה הכושל, האותיות הקטנות של הטיפול המרושל והפוליטי שהמיט עלינו את המגפה במלוא עוצמתה ואף את המוטציות שלה) ולכן הוא אישית עולה בסקרים.

זהו חיבור אינטרסים שטוב לכולם, לציבור שמבקש להתחסן, לקופה"ח שמשוועות ללקוחות וניראות תקשורתית חיובית, וכמובן שלמערכת הפוליטית ולראש הממשלה. נתניהו יודע לצאת מכל כישלון כמנצח, וכעת מנצח על תזמורת החיסונים

במילים אחרות, כל מה שהוא לא הצליח לעשות במשך שנה, מה שכן הצליחו לעשות בניו זילנד ואוסטרליה, למשל, לא נזקף לפי שעה לחובתו, כי מבצע החיסונים מאפיל על הכל. גם על הגרעון האדיר וגם על הכלכלה המדממת. נתניהו נותן לכולנו שיעור מדהים בתקשורת פוליטית.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 702 מילים
עודכן לפני 3 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

היהירות של חולדאי לא תוציא אותו מגבולות תל אביב

לפני שהכריז על הקמת מפלגת הישראלים וכניסה לזירה הארצית, הלך חולדאי להתייעץ עם קמפיינר ותיק ● "באשדוד יזרקו עליך ביצים, בשדרות יזרקו עליך אבנים גדולות, בדימונה כבר תהיה בסכנת חיים", אמר לו האיש ● "אתה מסמל בעיניהם את כל מה שהם שונאים - התל אביבי, הצפוני, הפריבילגי מהשבט הלבן. אל תיכנס להרפתקה הזו" ● חולדאי לא הקשיב, ועושה מאז כל טעות אפשרית ● פרשנות

עוד 517 מילים

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,077 מילים ו-1 תגובות

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,441 מילים ו-5 תגובות

טיבי: מעניין שעל האינטימיות עם הכהניסטים נתניהו לא מספר כשהוא מנסה לקושש קולות

יועץ ראש הממשלה לעג לספר של בנט; ימינה בתגובה: 4,000 הרוגים ומיליון מובטלים, ויועץ נתניהו מריץ צחוקים ● מתנחלים מיצהר פצעו פלסטינית בת 11 בינוני; יאיר גולן: עלול להדליק את כל איו״ש ● גלנט אסר להכניס את מנכ״ל בצלם לבתי ספר ● אביר קארה: מנהל מגעים עם סער ובנט ● תקווה חדשה: לא מנהלים איתו מגעים ● מחר יחלו בשב״ס לחסן אסירים בסיכון לקורונה

עוד 51 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות

סער: "אני לא פוסל את הליכוד, נתניהו לא יוכל לכהן כשר"

"מטריד אותי שבוגי, חולדאי, שלח וזליכה לא עוברים את אחוז החסימה" ● הממשלה תאשר מחר מינוי מפכ"ל אך לא פרקליט מדינה ● הורוביץ: "ריד מיי ליפס - מרצ רצה לבד" ● בעבודה קוראים לברק לחזור ● 5 ראשי רשויות מהמגזר הערבי ישתתפו מחר בפגישה עם נתניהו, אחרים קראו להחרים את המפגש

עוד 17 עדכונים
המתנדבת רייצ'ל פרידלנד מעמיסה אוכל כשר לנזקקים במרכז היהודי במיאמי, 29 ביולי 2020

קרוב לחצי מיליארד דולר נתרמו לארגונים יהודיים מאז פרוץ משבר הקורונה ● אבל מה יותר חשוב: לתמוך במוסדות תרבות הסגורים כבר שנה או לסייע במזון ובדיור? ● "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"

עוד 865 מילים

ללא מורא, ללא פנים האמהות החרדיות כובשות את הרשת

חמש אימהות יהודיות-חרדיות מניו ג'רזי החליטו להפסיק לעסוק בפוליטיקה וברכילות, ולהרים אתר שמתמקד באורח החיים שלהן ● למרות שהן לא עושות אפילו סלפי אחד, ולמרות שהן לא תמיד מיישרות קו עם הגישה המסורתית, עשרות אלפי העוקבים שלהן מוכיחים: הטשולנט הוויראלי הזה עובד

עוד 747 מילים

המדריך המלא לסמלי השנאה בפריצה לקפיטול

סמלי השנאה הציפו את הקפיטול במהומות בשבוע שעבר ● מפגינים החזיקו בשלטים שמנסים לשכנע כי הכול בגלל קונספירציה של רשת פדופילים עולמית ● או תמיכה במלחמת אזרחים כוללת ● או מחאה נגד ברית מילה, שהיא סמל השטן ● וכן, גם "העבודה משחררת" הלך שם חזק

עוד 883 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה