שוטרים צריכים להגן על חופש הביטוי יותר מאשר על הסדר הציבורי – כל עוד לא נשקפת סכנה לרכוש וחיי אדם. ההתנהלות של המשטרה בהפגנות האחרונות מעידה כי העניין הזה לא מובן להם, על אף שחופש הביטוי וההגנה עליו הם אבן יסוד בדמוקרטיה.

הפגנה במהותה נועדה להפריע לסדר הציבורי, כי היא בין השאר ניסיון להסב את תשומת לב הציבור לפגיעה באינטרסים שלו.

הפרעה לסדר הציבורי שקולה לאבן הקלע של דוד מול גוליית, כשגוליית במקרה שלנו זה ראש ממשלה נאשם בפלילים, שלרשותו עומדים שני ארגוני ביון, צבא, משטרה ומרכז סייבר.

הפגנה במהותה נועדה להפריע לסדר הציבורי. היא שקולה לאבן הקלע של דוד מול גוליית, כשגוליית במקרה שלנו זה רה"מ נאשם בפלילים, שלרשותו עומדים שני ארגוני ביון, צבא, משטרה ומרכז סייבר

צריך הרבה אומץ לצאת נגד זה חמוש בשלט ומגפון. מעטים אמיצים דיים וכולם אנשים שסולדים מהפרעה לסדר הציבורי ועושים זאת רק בשל חומרת הסכנה בפניה אנו ניצבים.

הפגנה מול ביתו של ניסנקורן (צילום: ניב אדן)הנאשם נתניהו כבר מקדם חוקים שיאפשרו לו להשליך לכלא או לשלוח לבידוד ב"אתר ממשלתי" אנשים (גם קטינים) ללא אפשרות לפגוש עורך דין וללא פיקוח וסמכויות מניעה של גופים בלתי תלויים.

העונש על הפרת סגר שנקבע בימים האחרונים הוא מאסר לחצי שנה, ובחסות הקורונה נעשים ניסיונות להפוך הפגנות ללא חוקיות. ברגע שיעבור חוק הסמכויות, שמעביר למעשה את הסמכויות של הכנסת לידיו של ראש הממשלה – די יהיה בהינף ידו של נאשם בפלילים וראש הממשלה נתניהו כדי להוציא את ההפגנות מחוץ לחוק.

הפגנה "להצלת הדמוקרטיה" (צילום: גלית מיר)

מול כל זה ועוד יוצאים "המסוכנים לסדר הציבורי". ה"מסוכנים" האלו הם אנשים שתיקנו לי שגיאות לשוניות בעת שצעקתי סיסמאות מחאה, ותוך כדי עימות עם שוטרים אלימים, הזכירו לי להשתדל לא להרעיש לשכנים ולאסוף את האשפה.

רק האזרחים הכי נאמנים לחוק ולסדר ציבורי יוצאים לרחוב חמושים בשלטים נגד הניסיונות לפורר את הדמוקרטיה ושלטון החוק.

האזרחים האמיצים הללו עושים זאת רק מפני שהסדר האזרחי ניצב בפני איומים גרועים בהרבה מרעש, נוכחות של עשרות מפגינים ברחוב שקט בראש העין או אפילו רחמנא ליצלן עצירת התנועה ברבין.

נתניהו כבר מקדם חוקים שיאפשרו לו להשליך לכלא או לשלוח לבידוד ב"אתר ממשלתי" אנשים (גם קטינים) ללא אפשרות לפגוש עו"ד וללא פיקוח וסמכויות מניעה של גופים בלתי תלויים

אני מצפה מאנשי זרועות הביטחון להצדיע לגבורה הזו ולגיבורים האלו ולעשות ככל שיעלה בידם להגן על האנשים האלה ועל המאמצים ההירואים שלהם להעיר את העם לסכנה.

בפני החוק והסדר הציבורי ניצבים איומים מאוד קשים וחזית ההגנה מפני האיומים האלו הם המפגינים האמיצים שרק לפני ימים ספורים שוטרים הפריעו להם בניהול קרב מאסף על הדמוקרטיה מול ביתו של שר הביטחון גנץ. השר גנץ טרם הורה על פתיחת ועדת חקירה משרדית בעניין פרשות הצוללות. השר גנץ נתן את ההכשר לחוקים אנטי דמוקרטיים שחלקם כבר עברו קריאה ראשונה.

שרון שמורק היא מתכנתת, חובבת אוריגמי ותולעת ספרים, בחצי שנה האחרונה לוחמת חירות במשרה מלאה. פעילה במחאת היחידים, הגרעין האיתן בירושלים, מחאת הריבון, קריים מיניסטר, דגלים שחורים ועוד.

האמונה הרווחת בציבור היא כי על הכף האחת מונחת מגפת הקורונה ועל הכף האחרת מונחת מדינת ישראל. אם נפתור את בעיית הקורונה, אם נבלום את התפרצות הגל השני, אם נשיג שליטה במגיפה – אפשר יהיה בקלות לפתור את כל יתר הבעיות: את הכלכלה ואת האבטלה, את הבריאות ואת החינוך.

אלא שעשור של נתניהו בשלטון וארבעת החודשים האחרונים בפרט היו צריכים ללמד את כל מי שעיניו בראשו שעל הכף האחת מונח בנימין נתניהו ועל הכף האחרת מונחת מדינת ישראל, ועד שלא נפתור את בעיית נתניהו לא נוכל לפתור אף אחת מהבעיות של מדינת ישראל.

מעל עשור של נתניהו בשלטון היה צריך ללמד את מי שעיניו בראשו – כי על הכף האחת מונח נתניהו ועל הכף האחרת מונחת מדינת ישראל, ועד שלא נפתור את בעיית נתניהו לא נוכל לפתור אף אחת מבעיותיה האחרות

על הכף האחת מסע הישרדות של נאשם בפלילים, על הכף האחרת מונחות כל מערכות שלטון החוק של מדינת ישראל: המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש, מערכת המשפט ובית המשפט העליון. עד שלא נפתור את בעיית משפטו של הנאשם בפלילים – מערכות שלטון החוק כולן, על אנשיהם המקצועיים, על השופטים, על הפרקליטים – יוקרבו למען הישרדותו של הנאשם בפלילים.

על הכף האחת מסע התעשרות של משפחתו של הנאשם בפלילים, אשתו הפושעת המורשעת ובנו חובב מועדוני החשפנות ובעל הפה המטונף – משפחה חמדנית שאיננה יודעת גבולות, משפחה שקמצנותה עולה כדי מחלה שאין לה תרופה. ועל הכף האחרת כלכלת מדינת ישראל. ועד שלא נפתור את החמדנות שאינה יודעת גבולות, חמדנות שטיבה עושק הקופה הציבורית, לא נוכל לפתור את בעיות הכלכלה של מדינת ישראל, לא נוכל לטפל באבטלה ובעוני האזרחים – כי עוני האזרחים הוא תוצאה של ההתעשרות של הנאשם ומשפחתו.

ובמשך עשור ראינו את הכף האחת מתרוממת, עולה ופורחת ואת הכף האחרת, כף מדינת ישראל – שוקעת, נובלת, מתפוררת, קמלה למוות, כשכל נכסי המדינה הממשיים מועברים לכף של נתניהו תוך שחיקת כל הנכסים הרוחניים, המוסריים, החוקיים של מדינת ישראל והפיכתה למושחתת שבמדינות. למדינה בה אין דין ואין דיין. מדינה בה כל דאלים גבר.

מדינה בה יצחק תשובה מתעשר ותושבי שכונות מפונים מביתם לטובת התעשרותו. מדינה בה אליעזר פישמן חי חיי מלכים כפושט רגל בעוד הציבור שנתן לו את כספו נעשה עני יותר. מדינה בה אנשים חסרי כישורים, רבים מהם משולי הפשע, תופסים משרות נאות ושכר נאה לא פחות ואילו אנשי מקצוע מאבדים את משרותיהם בשל מחסור בתקציבים.

במשך עשור ראינו את הכף האחת מתרוממת, עולה ופורחת, ואת הכף האחרת שוקעת, מתפוררת, קמלה למוות, כשכל נכסי המדינה הממשיים מועברים לכף של נתניהו תוך שחיקת נכסיה הרוחניים, המוסריים והחוקיים

וארבעת החודשים האחרונים מלמדים שבמסע ההישרדות ובמסע ההתעשרות של בנימין נתניהו אין ערך שלא יוקרב, אין עקרון שלא יוקרב – הכל כולל הכל, דמוקרטיה, שלטון החוק, הכלכלה, המוסר – וזה יגיע לחיי אזרחים – אין דבר שיעמוד בפניו.

ארבעה חודשים בהם הותר הרסן. ההסתה חצתה גבולות. שקרים מפוזרים לכל עבר. הכנסת איבדה מכוחה. חוקי יסוד עוברים שינוי. זכויות היסוד של האזרחים נפגעות על בסיס יומיומי והמדינה מתנהלת לטובת אדם אחד ואחד בלבד – בנימין נתניהו.

וכשהמדינה מתנהלת לטובת אדם אחד בלבד, אז במשך ארבעה חודשים לא נעשה דבר למען המלחמה בקורונה, לא נעשה דבר למען שיקום הכלכלה, לא נעשה דבר למען המובטלים שאיבדו את מקום עבודתם, לא נעשה דבר למען פתיחה של המשק וחיים עם הקורונה. בידי השלטון שני אמצעים בלבד סגר ומעקב, שני אמצעים שאינם יכולים לשמש לאורך זמן, ובינם ובין מגפה אין דבר.

נתניהו, ערום כנחש ונכלולי לקח את קורונה וניצל אותה כך שהכף המשרתת אותו ורק אותו תלך ותגדל עד שהיא תגבר ללא מאמץ על הכף האחרת. הקמת ממשלת העיוועים הזו בקולות בוחרים שרצו הכל חוץ מכהונה נוספת של נאשם בפלילים. ההכשר של בג"ץ (בכל פעם שאני חושבת על פסק הדין שניתן בעתירה ליבי מתכווץ בבושה) והעובדה שיש כעת 70 חברי כנסת הנתונים לשרותו של נאשם בפלילים – היטו את הכף לטובת הנאשם באופן המסוכן ביותר. באופן כזה שהנאשם משתמש בכל המשאבים של הכף האחרת לטובתו בלבד. הוא הפך לחי על המת, לטפיל הניזון מגוף מתפורר, שממשיך לנצל את משאביו המתרוקנים עד שיביא למותו.

וכל זמן שעל הכף האחת מונח בנימין נתניהו, הישרדותו, משפטו התעשרותו – הכף האחרת תלך ותידלדל, תלך ותתפורר, תלך ותדעך עד שלא ישאר ממנה דבר. כל נכסיה כולם יוקרבו למען בנימין נתניהו.

וכל זמן שעל הכף האחת מונח בנימין נתניהו, הישרדותו, משפטו התעשרותו – הכף האחרת תלך ותידלדל, תלך ותתפורר, תלך ותדעך עד שלא ישאר ממנה דבר. כל נכסיה כולם יוקרבו למען בנימין נתניהו

לכן, מלחמה בקורונה, שיקום הכלכלה, שיקום מדינת ישראל תלוי בדבר אחד ואחד בלבד – ירידת בנימין נתניהו מהבמה הפוליטית ללא תנאי. נתניהו הוא הבעיה העיקרית, שלא לומר היחידה של מדינת ישראל.

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פעם נספר לילדינו שעד שנת 2020 פעל בישראל ערוץ חד, בועט ועצמאי שלא עשה הנחות לפוליטיקאים, לא עיגל פינות ולא חשש להביע ביקורת ולממש את הזכות לחופש הביטוי וחופש העיתונות. בערוץ הזה היו תוכניות סאטירה נשכניות כגון "גב האומה" ותחקירי עומק שעסקו בפרשות השחיתות של השלטון.

הם כמובן לא יאמינו שדבר כזה אפשרי, כי עד אז, אם נמשיך בקצב הזה, התקשורת היחידה שתהיה כאן תהיה תקשורת "מטעם" שתפקידה לבלבל ולטמטם את הציבור תוך כדי הניגון הנצחי "השמאל הרע לא נותן לנו למשול". הם יאמרו לנו "אבל תראו את פרשת בזק-ואלה", איך לא נפל לכם האסימון כבר אז? איך לא הבנתם שרומסים לכם את התקשורת החופשית, שהכתובת הייתה על הקיר?" ולא נדע מה לענות להם.

פעם נספר לילדינו שעד שנת 2020 פעל בישראל ערוץ חד, בועט ועצמאי שלא עשה הנחות לפוליטיקאים ולא חשש להביע ביקורת. היו בו תוכניות סאטירה נשכניות כ"גב האומה" ותחקירי עומק על פרשות שחיתות שלטונית

זה לא שחסרות לנו דוגמאות מהשנים האחרונות מטורקיה, הונגריה ורוסיה, שם "בייתו" את התקשורת כך שתדע את מקומה ולא תעז לדבר סרה במנהיג, בנשיא או ברה"מ. למעשה, ההשתלטות על ערוץ ה-NTV הרוסי בתחילת שנות ה-2000 הפכה לקו פרשת המים, שהפריד בין רוסיה שהייתה בה תקווה לדמוקרטיה וחופש לבין מדינה אוטוקרטית שבה התקשורת תלויה בחסדי המשטר, ועיתונאים אמיצים מדי עלולים למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח.

פעם גם בטורקיה הייתה תקשורת עצמאית שהעזה להעביר ביקורת על ארדואן. אחרי זמן-מה הוא קלט שאפשר גם אחרת והפעיל לחצים שונים – החל מאיומים כלכליים נגד המו"לים ועד כליאת עיתונאים ועורכים – על מנת לשלוט על התקשורת. דרך אגב, לאחרונה ירד מספר העיתונאים הכלואים בטורקיה – לא בגלל שהיחס אליהם השתפר, אלא בגלל שאמצעי הדיכוי היו אפקטיביים למדי: בעיתונים וערוצי הטלוויזיה הפנימו את המסר.

אז איך קורה שלנגד עינינו סותמים את הפה לעיתונאים המוכשרים והחדים ביותר, שלא מתחנפים לשלטון ולא חוששים לחשוף את השחיתות במערומיה ולהצביע על כשלים, זחיחות ושקרים? מדוע הציבור שלומד עוד בשיעורי האזרחות בבית הספר שהתקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה נותר אדיש כל כך כלפי מה שקורה עכשיו בערוץ 13 ולא נרעד מהתהליכים שעוברים על התקשורת הישראלית כולה? מדוע המדינה לא מתקוממת אל נוכח הקריאות הבוטות לכלוא את העיתונאים שממשיכים לספק סחורה משובחת ותחקירים מצויינים?

זה לא שחסרות לנו דוגמאות מהשנים האחרונות מטורקיה, הונגריה ורוסיה, שם "בייתו" את התקשורת כך שתדע את מקומה ולא תעז לדבר סרה במנהיג, בנשיא או ברה"מ

ובכן, לרגע הזה קדמו הרבה שנים של הסתה פרועה. עוד בסוף התשעים בבלפור סימנו את התקשורת בתור אויב, ובעשור האחרון כבר הצמידו לה אות קיין והשניאו אותה על האזרחים. המציאות איננה הבעיה, המראה שמשקפת אותה – דווקא כן.

אותה התקשורת שחשפה וטיפלה באופן אדוק בפרשות השחיתות של משפחת שרון, אהוד אולמרט, פרשת הטרדות המיניות של משה קצב ועוד פתאום הפכה לאויבת האישית של משפחת נתניהו. מדוע רביב דרוקר להוט לחשוף את פרשת הצוללות? כי הוא שונא את נתניהו! מדוע אביעד גליקמן וגיא פלג עוסקים בהרחבה בתיק המתנות או בתיק בזק-וואלה? כי הם מהדיפ-סטייפ העמוק השמאלני שמעוניין לתפור תיקים למלך העולם ולמשפחתו היקרה מפז.

לרגע הזה גם קדמו שנים של ריקון הדמוקרטיה מתוכנה, לרבות החלשת הכנסת, מחיקה של הפרדה בין הרשויות והחלשת התקשורת. הכנסת מתנהלת כבר שנים רבות  כחותמת גומי של הקואליציה והיא אינה ממלאה את תפקידה כמי שאמורה לבקר ולפקח על הממשלה.

ראש הממשלה מוביל את מערכת ההסתה הפרועה ביותר מאז ומעולם נגד גורמים של אכיפת החוק בישראל. כשכספים רבים נעלמים מתחת לשולחן של ועדת הכספים והלוביסטים מתהלכים בכנסת כמו בביתם שלהם – למה שהשלטון ירצה שנדע מכל זה?

מדוע דרוקר להוט לחשוף את פרשת הצוללות? כי הוא שונא את נתניהו! מדוע אביעד גליקמן וגיא פלג עוסקים בהרחבה בתיק המתנות או בתיק בזק-וואלה? כי הם מהדיפ-סטייפ השמאלני שמעוניין לתפור תיקים למלך

שוק התקשורת הקטן והריכוזי שפועל בישראל מקל על השלטון במקרה הזה. התקשורת המסחרית ממילא מתקשה לשרוד בעולם שעובר שינויים טכנולוגיים מפליגים, וחוששת להרגיז את הטייקונים האוחזים בה. השידור הציבורי יודע שהוא נתון לחסדי הפוליטיקאים שמהלכים עליו אימים ברגע שהוא הופך ליותר מדי נועז.

מתחילת הכינון של תאגיד השידור הציבורי נשמעו קריאות של מקורבי נתניהו שדרשו לצמצם את תקציבו ובמקרה הקיצון – לפרק את התאגיד. במקביל השלטון דוחף את שופריו לכל תחנת רדיו, טלוויזיה ועיתון והקקפוניה שהם מייצרים שם מסיטה את תשומת הלב של הציבור ממה שחשוב. 

ישראל מפגרת במדדים של OECD  בחינוך? בואו נדבר על הבוגדים האלה מהשמאל. מערכת הרפואה הציבורית במשבר בעמוק? מזמן לא שלפנו מהבוידם איזה מחסן איראני. הפערים החברתיים מתרחבים? נציג לכם נתונים אלטרנטיביים בעוד ששרן השכל תמליץ לכם לשטוף כלים בתל-אביב וצחי הנגבי, שר לענייני כלום ושום דבר, שלא המציאו בשבילו אפילו תיק מדומיין, יסביר לכם שהרעבים זה חארטה.

ישראל מפגרת במדדים של OECD  בחינוך? בואו נדבר על הבוגדים האלה מהשמאל. מערכת הרפואה הציבורית במשבר בעמוק? מזמן לא שלפנו מהבוידם איזה מחסן איראני

אני רוצה לספר לכם מה קורה במדינה שלא קיים בה חופש הביטוי והמושג חופש העיתונות הוא בדיחה עצובה. ב-26 באפריל 1986 התפוצץ כור מספר 4 באתר הגרעיני בצ'רנוביל. למרות שהשמועות זרמו מהר, התקשורת הרשמית לא דיווחה על האסון הטכנולוגי האדיר הזה, וב-1 במאי המצעדים לכבוד ה-1 במאי בקייב שהייתה סמוכה לצ'רנוביל התקיימו כסדרם.

למעשה, השלטונות הסובייטיים הסתירו מידע על כ-30 אסונות דומים אם כי בסדר גודל יותר קטן באתרי הגרעין שלהם. בדצמבר 2019 כשנגיף הקורונה החל להתפשט בסין, השלטונות לא מיהרו לפרסם את העניין ולעדכן את ארגון הבריאות העולמי ואת המדינות האחרות על מה שמתרחש בארצם.

יאמר מי שיאמר שההשוואות הללו אין לא במקומן, שזה "לא אותו דבר". הבעיה עם התזה הזאת זה האמונה העמוקה בכך שהדמוקרטיה הישראלית מתקיימת איפשהו בנפרד מהמערכת הפוליטית ומקשרי הון-שלטון, מוגנת ובטוחה. חברי, אם לא נגן על הדמוקרטיה שלנו – בסוף יישאר ממנה רק שלט יפה.

במדינות שאינן חופשיות, שבהן לפלרמנט אין כוח ולעיתונות אין שיניים, חיי האזרח תמיד יהיו זולים, זולים מאוד. ואם השלטון יכול לטייח אסונות לאומיים, הוא ישמח לטייח גם את כל המשברים והאסונות האחרים, הקטנים יותר – על חשבון של חיי האזרח הקטן.

במדינה בלי חופש ביטוי וחופש עיתונות, התפוצץ ב-26 באפריל 1986 כור מספר 4 באתר הגרעיני בצ'רנוביל. התקשורת הרשמית לא דיווחה על האסון האדיר ומצעדי 1 במאי בקייב הסמוכה התקיימו כסדרם

תחשבו על זה בפעם הבאה כשאתם קוראים באדישות על  כך שהטייקונים המקורבים לשלטון מתחילים לקצץ את הכנפיים דווקא של אלה שטרחו והביאו מידע, השיגו סקופים, ערכו תחקירי עומק וגילו לציבור ששם למעלה יש מי שמרמה אותו, משקר ועובר על החוק. תחשבו טוב-טוב, מדוע השלטון מבזבז זמן וכוח כדי לסרס את כלב השמירה ולהפוך אותו לפודל כנוע.

קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון הבינתחומי הרצליה ועמיתת מדיניות במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת התנועה, והפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.