הזמן של
Matan Holzer
הנגיף ךא משמעותי בישראל. הגל דועך, עוד חודש נהיה מדינה ירוקה. גם אם כל 600 האנשים אכן מתו מקורונה (והם לא, חלקם הגדול מתו ממחלות אחרות, לא היה להם קוביד19, רק היו חיוביים לוירוס, לא פ... המשך קריאה

הנגיף ךא משמעותי בישראל.

הגל דועך, עוד חודש נהיה מדינה ירוקה.

גם אם כל 600 האנשים אכן מתו מקורונה (והם לא, חלקם הגדול מתו ממחלות אחרות, לא היה להם קוביד19, רק היו חיוביים לוירוס, לא פיתחו סימפטומים בכלל),
בזמן הזה מתו פי כמה וכמה יותר אנשים מסיבות-ניתנות-למניעה אחרות.
קריסת בתי חולים אין, הכל שטויות במיץ
כל הצדקנות הזו מיותרת וטפשית

כל הזמן // יום חמישי, 15 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

מדינת סוד מוחלט בהחלט

שבעים ושלושה אביבים חוגגת ישראל היום. כבר לא המדינה הקטנה והצעירה שגדלנו על ברכיה (רוב מדינות העולם כיום צעירות ומעוטות אוכלוסין ממנה). כבר לא מדינה מוקפת אויבים, רוב גבולהּ עם מדינות שחיות איתה בשלום. אם להאמין לראש הממשלה, מדינה שכלכלתה משגשגת ועתידה מזהיר.

בגיל מתקדם שכזה ולאחר שהתרחקה מרחק עשורים ממצב של מאבק הישרדותי ומצוקות קיומיות, היה אפשר לצפות שמדינת ישראל תרשה לעצמה ולאזרחיה להסתכל אל עברה בעיניים פקוחות ותתמודד עם כתמים המחייבים התמודדות. אלא שמדינת ישראל והחברה הישראלית ממשיכות בעקשנות לברוח מבשורת עברן.

בגיל מתקדם שכזה ולאחר שהתרחקה עשורים ממאבק הישרדותי ומצוקות קיומיות, היה אפשר לצפות שמדינת ישראל תרשה לעצמה ולאזרחיה להביט בעברה בעיניים פקוחות ולהתמודד עם כתמים המחייבים התמודדות

שופטי בית המשפט העליון דחו בשבוע שעבר את עתירתם של ההיסטוריון שי חזקני והאגודה לזכויות האזרח, בה נדרש שירות הבטחון הכללי להסיר את החיסיון על מסמכים, ובהם מידע היסטורי על אירועי ואדי סליב משנת 1959.

פסיקתם מצטרפת לפסיקת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מן החודש שעבר, בה דחה השופט ברנר עתירה של עו"ד איתי מק, שביקשה לחשוף מידע על שיתוף פעולה בטחוני בין מדינת ישראל לשלטון הרודן דובליה בהאיטי לפני כארבעים שנים ויותר. עתירה נוספת של ההיסטוריון נדב קפלן, בה נדרש השב"כ להסיר את החסיון ממסמכים הנוגעים לרצח קסטנר, עדיין תלויה ועומדת.

בעניין חזקני, השופטים קבעו קביעות נאות על תרומתו של הדיון ההיסטורי ונסמכו על תקדימים בדבר חשיבות השקיפות וזכות הציבור לדעת, אולם בפועל נמנעו מלקבוע חובה משפטית ולוחות זמנים ברורים אפילו לחשיפת אותם מסמכים שהשב"כ מודה שאין בפרסומם חשש לביטחון המדינה. לפי פסק-דינם השופטים השתכנעו שפרסום המסמכים המבוקשים עלול "לגלות שיטות ודרכי פעולה של השירות ובעיקר לפגוע בביטחונם ובשמם הטוב של מקורות אנושיים".

הציבור הישראלי הרחב, ממנו מוסתר המידע, חייב לתמוה האם פרסום פרטים על אירוע ישראלי פנימי מלפני מעל ששים שנים הוא כזה שלא ניתן בהשמטות סבירות לנטרל את הסיכון שלו למקורות אנושיים (למשל בהשחרת שמותיהם). האם בכל מצב בו ניתן ללמוד משהו מן העבר שעלול ליצור קושי מסוים בימינו אלה, נדונו שלא לקבל מידע מקורי ומהימן על עוולות שביצעה המדינה?

פרשיות היסטוריות כמו אירועי ואדי סליב ורצח קסטנר או השיתוף הפעולה הבטחוני שלנו עם משטרים רודניים אכזריים, הן לא רק פצעים חברתיים פתוחים. הן גם אבני בניין של ההווה והעתיד הישראלי.

פרשיות היסטוריות כמו אירועי ואדי סליב ורצח קסטנר או השיתוף הפעולה הבטחוני שלנו עם משטרים רודניים אכזריים, הן לא רק פצעים חברתיים פתוחים. הן גם אבני בניין של ההווה והעתיד הישראלי

מתחים בין-עדתיים, יחס המשטר לעולים, אלימות פוליטית, הגנה על זכויות אדם ונושאים רבים אחרים שבאים לידי ביטוי באירועים היסטוריים, מלווים את עברה של כל מדינה דמוקרטית. היכולת להתקדם יחד ולהגיע להסכמות לגביהם תלויה גם ביכולת להסתכל יחד אל ההיסטוריה, ללמד אותה וללמוד ממנה.

מעל מכלול הפרשיות ההיסטוריות הטמונות בארכיונים בישראל מרחפת רוח הנכבה. כאשר עמד לפוג החסיון על המסמכים הרלוונטיים לחקר אירועי מלחמת העצמאות, האריכה מועצת הארכיונים את החסיון עליהם מחמישים לשבעים שנה.

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח שישב לצידי באותה ישיבה שאל מה יקרה כשנגיע לשנת השבעים. "אז נשוב וניפגש" אמר גנז המדינה דאז, יהושע פרוינדליך. ואכן כשהתקרבו סכנות הפרסום והשקיפות חזרה המועצה והאריכה את החיסיון על חומרים ביטחוניים מסווגים לתשעים שנה, תקופת חיסיון שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי.

דחיית הקץ הבלתי נמנע, בו נצטרך להישיר מבט גם אל פרקים קשים בעברנו, היא הונאה עצמית מצערת וילדותית משהו. המחשבה ששביעות רצון קולקטיבית חשובה יותר מן האמת ההיסטורית מעידה בעיקר על חוסר בטחון קולקטיבי. על רצון לחיות בבועה מוגנת, שברור שסופה להתפוצץ בזמן ובמקום הכי פחות נוחים חברתית.

מעל הפרשיות בארכיונים מרחפת רוח הנכבה. כשעמד לפוג החסיון על מסמכי מלחמת העצמאות, האריכה אותו מועצת הארכיונים מ-50 ל-70 שנה. עו"ד מהאגודה לזכויות האזרח שאל מה יקרה כשנגיע לשנת ה-70. "אז נשוב וניפגש"

פרסום החומרים על ואדי סאליב, מהמעט שאפשר לדלות מתוך פסק-הדין (וכך באשר לפרשיות האחרות), צפוי לעורר כעסים ומתחים. היכולת להתגבר עליהם לא טמונה בהסתרת המידע, אלא בלמידה ממנו ובניית עתיד שונה.

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 606 מילים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

למקרה שפיספסת

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,398 מילים ו-1 תגובות

התשקע פה השמש? תהנו מיום העצמאות כל עוד אפשר

בהגיעה לגיל 73, יש לישראל הרבה במה להתגאות. המדינה במובנים רבים הצלחה כבירה. אבל באופן מתסכל, היא בתהליך התאבדות מתקדם. כמו עם אנשים מצליחנים מסוימים.

ברוב המקרים, מותה של ישות מדינית לא ידיר שינה מעיני רבים. חלק מן הישויות המדיניות פיקטיביות, לא מעט מהן זורעות דיכוי ומורא, מיעוטן שווה משהו באמת. אבל כדי להבין כמה עצוב יהיה מותה של ישראל – ועוד בהתאבדות – הבה נבחן את חצי הכוס המלאה.

בהגיעה לגיל 73, יש לישראל הרבה במה להתגאות. המדינה היא במובנים רבים הצלחה כבירה. אבל באופן מתסכל, היא בתהליך התאבדות מתקדם. כמו עם אנשים מצליחנים מסוימים

למרות שרוב אוכלוסייתה הגיעה ממקומות מוכי עריצות, ישראל בנתה דמוקרטיה מרשימה. בגדה המערבית יש מדינת משטרה מבישה, אך בתחומי הקו הירוק הדמוקרטיה בינתיים אינה מזויפת כמו בטורקיה או רוסיה: הבחירות עדיין חופשיות, ולמרות מאמצי המאפיה שכרגע בשלטון עדיין נותרו בלמים ואיזונים סבירים.

למרות שלמדינה יש מעט משאבי טבע והיא סבלה מחרם לאורך השנים, היא בנתה כלכלה מרשימה, אשר עם הכנסה לנפש של כ-40,000 דולר לשנה מתחרה במערב אירופה ומגרדת את 20 המובילות בעולם.

בתחום הטכנולוגיה ישראל היא פלא בינלאומי ונחשבת לאחת החדשניות בעולם. היא הניבה חברות פורצות דרך (מצ'קפוינט בסייבר לווייז ומובילאי באוטומציה תחבורתית ועד טאבולה באד טק והרשימה כמעט אינסופית). היא מארחת מרכזי מחקר גדולים של חברות הטכנולוגיה המובילות ביותר, מאינטל לפייסבוק ועד גוגל. היא שיחקה תפקיד מרכזי ביצירת טכנולוגיות מהטלפון הסלולרי ועד ל-IM וטלפוניה אינטרנטית. נתון מעניין: ישראל מובילה את העולם בהון סיכון מושקע כרגע עם 414 דולר לנפש – כמעט 50% יותר מאשר בארצות הברית, פי שלושה מבריטניה, ופי 20 מסין; רוב העולם משתרך הרחק מאחור.

לישראל יש עוד הישגים מנקרי עיניים: מערכת הבריאות שלה היא במובנים מסוימים מודל עולמי, כפי שמעידה אליפות החיסונים; בקרב מדינות שאינן קטנטנות הוא שמינית בעולם בפרסי נובל לנפש; האוכלוסייה המגוונת להפליא שלה הניבה תרבות עמוקה המעשירה את העולם בכל מיני סוגי מוזיקה (מטראנס עד קלאסית ואפילו פופ), פורמטים של טלוויזיה ואפילו תוכניות איכותיות בנטפליקס ובאפל TV (חפשו את "לאבד את אליס" – זה כדאי).

אפשר אפילו לזרוק מילה טובה על היחסים של ישראל עם המיעוט הערבי שלה, שיכולים היו בקלות להיות עוינים יותר. חמישית מהאזרחים שהם ערבים נאמנים למדי וכעת נמצאים בתהליך אינטגרציה מואץ. כיחידים הם במצב חומרי ודמוקרטי טוב יותר מאשר לאחיהם ברוב האזור. במספרים גדלים הם מדברים עברית רהוטה, ויש סיכוי שבעתיד נוכל לומר ללא אירוניה שהם ישראלים בדיוק כמו כל אחד אחר במדינה.

לישראל יש עוד הישגים מנקרי עיניים: מערכת הבריאות שלה היא במובנים מסוימים מודל עולמי, כפי שמעידה אליפות החיסונים; בקרב מדינות שאינן קטנטנות הוא שמינית בעולם בפרסי נובל לנפש

נוסף על כל אלה, יש בישראל כמות מרשימה של גיוון ויופי גאוגרפי, מהחרמון (כן, אני מחשיב את הגולן כישראל) ועד הנגב ואילת. ירושלים היא בוננזה תיירותית והיסטורית. תל אביב היא פנינה  קוסמופוליטית תוססת ודינמית – אחת ממיעוט מפתיע של ערים חשובות עם חוף ים הפונה מערבה לכיוון השקיעה, בואך קוקטייל.

זה בהחלט הרבה, והישראלים מדווחים שהם מרוצים.

ולכן עצוב שישראל מתאבדת.

היא מתאבדת בשתי דרכים מאוד ברורות וספציפיות.

ראשית, הדבר שאי אפשר לחזור עליו מספיק פעמים: בין נהר הירדן לים התיכון יש בערך מספר זהה של ערבים ויהודים (כ-7 מיליון לכל קבוצה), וילודת הערבים גדולה יותר. אפילו בהוצאת עזה מהמשוואה (תודה, אריק שרון!) יש רק כ-60% יהודים בגלל הכיבוש המזיק בגדה המערבית.

הנושא שישראל מנסה לברוח ממנו הוא מה לעשות עם הגדה, שנכבשה ב-1967. זו לא שאלה פשוטה, מכיוון שהאזור אכן חשוב מבחינה אסטרטגית, אך ההשלכות של המשך הכיבוש ברורות למדי.

זה שמכתרים את העיירות הפלסטיניות בצבא ומחסומים וקוראים להן "אוטונומיה" מבלי לבנות גבול אמיתי בר-קיימא לא אומר שהפלסטינים האלה איכשהו לא כאן. הם יאבדו תקווה לעצמאות וידרשו אזרחות ישראלית. ישראל תודר בינלאומית כמדינת אפרטהייד או תיכנע ותפסיק להיות מדינת היהודים.

ישראל צריכה לחפש מתחת לכל סלע דרך בטוחה להפריד את עצמה מהפלסטינים בגדה המערבית, אך בגלל הטמטום המדהים באמת של הימין לא רק שהיא לא עושה זאת אלא היא מוסיפה עוד ועוד מתנחלים יהודים לשטח מדי שנה. זהו אחד המעשים הכי אוויליים שקבוצה כלשהי עוסקת בו כרגע עלי אדמות.

ישראל צריכה להפוך כל אבן בחיפוש דרך בטוחה להפריד עצמה מהפלסטינים בגדה המערבית, אך בגלל הטמטום המדהים של הימין היא לא רק לא עושה זאת, אלא מוסיפה עוד ועוד מתנחלים יהודים לשטח מדי שנה

הדרך השנייה בה ישראל מתאבדת היא בנוגע לחרדים, המהווים כשמינית מהאזרחים כרגע.

תמונת מצב:

  • החרדים מדרבנים את כל הגברים במגזרם ללמוד דת כל חייהם במקום לעבוד ורוצים שיקבלו על כך שכר מהמדינה (וזה קורה).
  • הם מייעדים תפקידים ספציפיים לנשים ולא נותנים להן לרוץ לכנסת במפלגותיהם.
  • הם ברובם מסרבים לשרת בצבא תוך הנצחת סכסוכים בכך שהם מהווים חלק אינטגרלי מהימין.
  • לרוב הם מסרבים ללמד את ילדיהם מתמטיקה, מדעים ואנגלית בתיכון וכך להכינם לכלכלה המודרנית.
  • והם מעדיפים את דבר הרבנים על חוקי המדינה (כפי שראינו שוב באי הציות הנרחב במהלך הקורונה).

אם זה היה רק מיעוט, זה היה מצער עבור בני הנוער של הקבוצה הזו ומביש לחברה, אך המדינה הייתה שורדת. אולם גודל המשפחה הממוצעת במגזר הוא מעל 7 ילדים (בגיבוי קצבאות מהמדינה), ואוכלוסיית המגזר מכפילה את עצמה כל 16 שנים (הנשירה מועטה). הם יהיו הרוב אלא אם כן ישתנה משהו דרמטי (הנשירה?)  ואז מבנה הסבסוד יקרוס. הכל פה יקרוס.

החילונים יברחו, וזה יחיש את הרוב הפלסטיני.

ישראל כפי שהעולם מכיר אותה כיום, עם פרסי נובל ואשכולות ההיי-טק ומצעד הגאווה והפרופסורים והמשוררים והקיבוצים והצבא המתקדם – כל זה ייעלם, כעפר ברוח. נראה אז את חוק הלאום.

זה אירוני ששני נתיבי ההתאבדות הללו קשורים בעבותות לימין, שיש לו עוד את החוצפה לקרוא לעצמו "המחנה הלאומי" תוך שהוא מוביל את המדינה לאבדון.

אם החרדים היו רק מיעוט, זה היה מצער אך המדינה הייתה שורדת. אולם גודל המשפחה הממוצעת במגזר הוא מעל 7 ילדים (בגיבוי קצבאות מהמדינה), ואוכלוסיית המגזר מכפילה את עצמה כל 16 שנים

בינתיים שיעור הילודה של הדתיים מוסיף בוחרים אוטומטיים לימין כל הזמן. והימין, לקינוח, הולך כעת  בדרך של הפיכת החברה לסמכותנית, אנטי אינטלקטואלית ולא ליברלית. הפוליטיקה כל כך לא מתפקדת שארבע מערכות בחירות בשנתיים טרם הניבו ממשלה. השיח כל כך דורדר שרק מיעוט מקרב היהודים מרגישים את הבושה שעליהם לחוש על הדיכוי שנעשה בשמם בשטחים. והריקבון המתפשט ניכר בתוצאות ההשוואתיות של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים.

לא קל לראות כיצד ישראל יוצאת מהקטסטרופה הזאת. או שהימין יתעורר, או שהציבור יתעורר ויעיף את הימין, או שהמדינה תעלם במתכונתה הנוכחית. לא רק במתכונת: היא פשוט תיקרא "פלסטין" – לשם העסק הזה הולך.

טוב תעשה האופוזיציה אם תצמיח מנהיגות עם אומץ, מיקוד ונחישות. כי יש עוד אפשרות להינצל. ישראל עדיין יכולה לפעול בנחישות לסיום אסון ההתנחלויות ולהפסקת הסבסוד שלה לאורח החיים החרדי.

זה האחרון ידרוש צעדים קונקרטיים לעידוד תכנון משפחתי, הסתמכות עצמית, תעסוקה וחינוך מודרני המכין את הדור הבא לשוק העבודה. גם אם זה יגרור האשמות של כפייה ואפילו (באופן מגוחך) אנטישמיות.

עד כה הרצון הפוליטי היה חסר. אין חוק שאומר שיימצא. מדינות ואפילו אימפריות נובלות ומתות. פיניקיה, בבל, יוגוסלביה, ברית המועצות. האיפריה הרומית, העות'מאנית, האוסטרו-הונגרית, אפילו הבריטית – על כולן השמש שקעה בהפתעה.

לא קל לראות כיצד ישראל יוצאת מהקטסטרופה הזאת. או שהימין יתעורר, או שהציבור יתעורר ויעיף את הימין, או שהמדינה תעלם במתכונתה הנוכחית. לא רק במתכונת: היא פשוט תיקרא "פלסטין"

הנסיך פיליפ של בריטניה נפטר לאחרונה, חודשיים לפני יום הולדתו ה-100. אם ישראל לא תתעשת די מהר היא לא תגיע לגיל הזה, מתישהו בשנת 2048.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,125 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה