זירת המפרץ הינה זירה קריטית לאינטרסים הביטחוניים הישראלים בימים כתיקונם, בעיקר, אך לא רק, בשל המאבק באיראן המבקשת לה הגמוניה אזורית ונשק גרעיני. כעת, צבר המשברים הפוקד את מדינות המפרץ – משבר הקורונה והמפולת בשוק הנפט – עלולים להאיץ תהליכים שליליים לישראל, כך שעליה להפנות קשב מדיני ומודיעיני כדי לעמוד על טיבם ולסכל איומים אפשריים.

התפשטות מגפת הקורונה במדינות המפרץ הביאה להחמרה בצעדי המנע ובהגבלות, עד כי האתרים הקדושים לאסלאם מצויים תחת עוצר מלא והעליה לרגל בסוף יולי נמצאת בסימן שאלה. מגפת הקורונה פוגשת את מדינות המפרץ בעיתוי בו כלכלות המדינות מצויות תחת אילוצים ולחצים גם בשל המשבר בשוק הנפט, שהחל לפני, אך החריף עם מגפת הקורונה.

צבר המשברים הפוקד את מדינות המפרץ – משבר הקורונה והמפולת בשוק הנפט – עלולים להאיץ תהליכים שליליים לישראל, כך שעליה להפנות קשב מדיני ומודיעיני כדי לעמוד על טיבם ולסכל איומים אפשריים

התוצאה הישירה והמידית של משברים אלו היתה ירידה חדה ודרמטית במחיר הנפט אשר הוא המשאב הבלעדי לו חייבות מדינות המפרץ את קיומן ושגשוגן. יש שיאמרו כי אלו צרות של עשירים. אולם משבר הקורונה ומשבר הנפט עלולים להאיץ תהליכים קיימים וליצור חדשים אשר להם השלכות שליליות על ישראל. בין התהליכים האפשריים ניתן לכלול:

1

ראשית, התקרבות אפשרית לאיראן. כווית, קטר ואיחוד האמירויות החלו מעבירות סיוע הומניטרי לאיראן הנאבקת בגל תחלואה משמעותי בשטחה. העדויות להתקרבות המדודה בין אבו-דאבי לטהרן, שהחלה עם ההתקפות של איראן במפרץ – והתעצמה בעקבות המשבר – היא מדאיגה וצריכה להיבחן. בין השאר כספים הופשרו לטובת איראן, ביקורים הדדיים נערכו, המנהיגים שוחחו וסיוע נשלח לאיראן. כל פגיעה בחזית הכלכלית, הדיפלומטית האזורית שנבנתה מול איראן בהובלת ארה"ב ושאיחוד האמירויות היתה נדבך מרכי בה צריכה להדאיג את ישראל.

2

שנית, פגיעה אפשרית בתמיכה במשטרים פרגמטיים. לישראל אינטרס מובהק כי משאבים ניכרים שברשות מדינות המפרץ ימשיכו להיות מופנים גם לסיוע בשמירה על יציבותן הכלכלית של שכנותיה. סיוע זה הכרחי לירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית ובמיוחד לרצועת עזה – שם הוא תורם לרגיעה. החמרת המצוקה מסביבנו עלולה לייצר לחצים שונים ולהפוך במהרה אירוע רפואי לאירוע ביטחוני ולהיות מופנה נגד ישראל. על ישראל לפיכך להמחיש את חשיבות המשך העברת הסיוע והעסקת העובדים המצרים והירדנים במפרץ.

3

שלישית, סכנה ליציבות המשטרים במפרץ. הקטנת ההכנסות מנפט וגז ומצב אפידמיולוגי קשה של קורונה עלולים לפגוע לא רק באיתנותן הפיננסית של המדינות אלא ביציבותן הפנימית. כך למשל, מחמד בן-סלמאן, יורש העצר הסעודי יכול לנצל את שעת החירום בשעה שתשומת הלב אינה ממוקדת בממלכה ושרבים מבני משפחת המלוכה חולים בקורונה, כך על-פי הדיווחים, כדי להמשיך ולבצר את מעמדו ולהאיץ את המלכתו – ובכך לתרום להחרפת המתחים הפנימיים בממלכה.

המצב עלול לקרב בין מדינות המפרץ לאיראן, לפגוע במשטרים פרגמטים, ולסכן את יציבותם הפנימית של המשטרים במפרץ, לצד הפגיעה באיתנותם הפיננסית, לנוכח הקטנת ההכנסות מנפט וגז והמצב האפידמיולוגי הקשה

בשנים האחרונות התהדקו על-פי הדיווחים היחסים השקטים בין ישראל ומדינות המפרץ, ולצדדים יש דאגות משותפות בדמותן של איראן, טורקיה וחמא"ס. אולם, המגמות שתוארו לעיל  עלולות, אם תתפתחנה, להחמיר בעקיפין את מצבה האסטרטגי של ישראל ואף להביא לפגיעה בשותפות הישראלית-מפרצית "ביום שאחרי הקורונה". לצד העיסוק במענה הרפואי ובהתאמות הכלכליות הנדרשות, חשוב שהדרג המדיני ינחה על שמירת קשב מודיעיני ויקצה משאבים לבחון אפשרות להתממשות תרחישים אלו ואחרים.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

רפורמת "סער-לוין" מציעה שינוי יסודי לא רק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אלא גם בכינון חוק יסוד החקיקה, המיועד לשרטט מסגרת ברורה ונבדלת להליכי חקיקה חוקתיים.

ההצעה, שנועדה למנוע חקיקת חוקי יסוד במחטף או כתגובה ללחצים פוליטיים וקואליציוניים, מציבה בפנינו הזדמנות (נדירה) לעגן עקרונות הליכיים שיטפחו פוליטיקה חוקתית שקולה, מובחנת ורצינית.

גונן אילן הוא עו״ד ודוקטורנט למשפטים (PhD) באוניברסיטת בר אילן בתחומי תורת חקיקה ודיני חקיקה.

ועדת נגל, שדנה בתקציב הביטחון, קובעת שהמל"ל, המועצה לביטחון לאומי, לא מילא את תפקידו המוגדר. יו"ר הוועדה עצמו עמד בראש המל"ל לפני כעשור. המל"ל נמצאת באחריות ישירה של ראש הממשלה, הממנה מקורבים כמו צחי הנגבי לעמוד בראשה.

*  *  *

כאשר תוקם ביום מן הימים ועדת חקירה ממלכתית לקטסטרופת ה-7 באוקטובר, היא תוכל לעשות שימוש בציטוטים מדו"ח ועדת נגל, דו"ח שנועד "לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח".

יעקב צלאל הוא עיתונאי