יונית לוי בפראק עם צווארון סאטן מדברת על מספר מונשמים יומי

חיקוי של יונית לוי בארץ נהדרת, צילום מסך
חיקוי של יונית לוי בארץ נהדרת, צילום מסך

רבים מתעמקים בשאלת הפוסטראומה שלאחר הקורונה ובנושא סדרי עולם חברתיים ולאומיים חדשים. יש המשלים את עצמם שנתחבק בתום הקורונה עד שנתמוסס איש ברעהו מרוב אהבה זולת. ויש שחושבים להיפך.

ואני שואלת שאלה אינטימית מינורית לכאורה: מה נלבש? ואם לצמצם את השאלה לרגע (כדי להרחיבה אחר כך): מה אלבש?

רבים מתעמקים בשאלת הפוסטראומה שלאחר הקורונה ובנושא סדרי עולם חברתיים ולאומיים חדשים. ואני שואלת: מה נלבש? ואם לצמצם את השאלה לרגע (כדי להרחיבה אחר כך): מה אלבש?

בתחילת פברואר, בשעה בה עצם את עיניו לנצח הרופא הסיני שהתריע על קיומו של נגיף הרסני (או נרצח כי הפיץ שמועה זדונית) התקבלה עבורי בדואר חבילת מגאלרי לאפאייט, פריז, ובה היתה מונחת חולצה של המותג הצרפתי דה קופלס. עשויה משי שיפוני עם פרחים אדומים ועלים ירוקים מעוטרים בשנצים קטנים בצבע כסף. להגנתי ייאמר שבאתר החברה נראו השנצים כנקודות מרומזות. אבל נצנוצים הם נצנוצים ואין להם מקום בעולם של אחרי הקורונה. כי לא יהיה שמח. החולצה הורדה מהקולב לחצי התורן ודומה עכשיו  בעיני לגווייה. הנשף הסתיים.

אסון הקורונה פרץ בעיצומה של אופנת הנשף (רוצה לומר – טרנד): תחרות, שיפונים ואורגנזות שקופים (חיקויים המכונים "רפליקות" מניילון מילאו את הרשתות ההמוניות). משי נקי או סינטטי בוהק, סאטן, בד טאפטה ואף לורקס (אריג ששלובים בו חוטי כסף או זהב. מומלץ עם ג'ינס לכל שעות היום כי הנשף הוא מסביב לשעון). ושכחתי את הוולאנים על החולצה והחצאית (מין וילונצ'יק מכווצץ). משל היינו אצילים מכל המינים: קורטיזאנות, מרקיזות, דוכסיות מהמאה ה-17, ה-18, ה-19. כמו כן צופו הסניקרס בזהב, כסף ופלטינה, שלא לדבר על תיקים, צעיפים ונעליים. התחזינו לעלמות הזהב של גוסטב קלימט מהמאה ה19. כמעט כל ליידי או זונה ענדה גורמט זהב או מוזהב עם לולאות ענק ובקצה מדליון (מאחורי הנשים עומדים גברים כך שמדובר בפנטזיה של שני מינים או כמה מגדרים).

את כל אלה רכשתי בשנתיים האחרונות כאינדיבידואליסטית, בעיקר בעיני עצמה כנראה.

תודעת אסון מחלחלת לאט ונתקלת בתחילה בשלב הכחשה (יש לגגל: אליזבט קובלר רוס). וכך יוצא לנו לצפות בקרן מרציאנו (המקסימה כשלעצמה) בחולצת לורקס מדברת על התמוטטות העסקים הקטנים, את יונית לוי בפראק שחור עם צווארון סאטן מדברת על מספר מונשמים יומי או מחסור במכונות הנשמה) ואת גלית גוטמן מדגמנת קולקציית שמלות וחולצות ממשי שעין לא ראתה יפות כמוה (האחרונה בורוד פוקסיה). מרואיינות מגיעות בחולצת טאפטה שחורה פלוס שרוולים (מהדרין שבמהדרין, גם טאפטה וגם שרוול תפוח) ומגישה חושפת כתף בשמלה נוצצת לצד גיא פינס.

תודעת אסון מחלחלת לאט ונתקלת בתחילה בשלב הכחשה. וכך יוצא לנו לצפות בקרן מרציאנו בחולצת לורקס, מדברת על התמוטטות העסקים הקטנים ואת יונית לוי בפראק שחור עם צווארון סאטן מדברת על מספר מונשמים יומי

ובלי שארצה לערוך השוואה, כמין פצע עתיק שמתעורר פתאום, מופיעה במוחי היהודי התמונה של  אמא תאבורי הנוסעת שנסעה עם פרוותה ההדורה, מפורכסת ומגונדרת, ברכבת לאושויץ, התמזמזה עם 2 שוטרי חרש שליוו אותה. אמא תאבורי היא גיבורת "המסע של אמא תאבורי", מחזה קאברי המבוסס על מה שאמו של ג'ורג תאבורי ההונגרי, שניצלה כמובן, סיפרה לו. בתחילה נאחזים בקיים, על רצף המוכר והבטוח.

אבל הנשף הסתיים.

בעודי כותבת את הדברים, חי נפשי, נכנס לטלפון שלי מייל מבית האופנה הפריזאי "באש" (אני רשומה לניוז לטרס צרפתים אחדים כאלה כדי לדעת מה אני מחמיצה).

כותרת הניוז לטר אומרת: הרומנטיקה לא בוטלה, "romantism is not cancelled. רמז עבה לכך שהם נתקעו עם קולקציית מלמלות ותחרות שאכן מופיעות בהמשך.

ואני לא ידעתי: עד פרוץ הקורונה חיינו בתוך תקופה רומנטית? זאת שבה שיווקה השחקנית בעלת בלוג האופנה גווינית' פלאטרו את הבושם בריח הערווה שלה? הו גווינית' האומללה, מה עכשיו?

הנשף נגמר. אולי כי בידרנו עצמנו עד מוות. הפכנו להיות ליצני קרנבל, תעתיקי אצילים, וכמו כן קורבנות סמי הזיה, מסוממים מבידור, מעורפלים ונרפים. אני מזכירה כאן כמובן את ספרו של פרופ' ניל פוסטמן (פרופ' לתקשורת, אמנות ומדע באונ. ניו יורק) "בידור עד מוות". קראתי אותו בשנות ה-90 אף כי נכתב בשנות ה-80 והוא נראה לי צודק, אף כי קצת טרחן כמו בן גוריון שהזהיר מקולנוע. פוסטמן הזהיר מפני השפעת הטלויזיה על נחרצות המחשבה וחדות ההיגיון (ולא הספיק להזדעזע מהאינטרנט). בעקבות אלדוס האקסלי ("עולם חדש מופלא"), בין השאר (וגם אסכולת פרנקפורט) – פוסטמן היה מבוהל ממות התרבות (או שמא התכוון למוות מרוב צחוק).

ואני לא ידעתי: עד פרוץ הקורונה חיינו בתוך תקופה רומנטית? זאת שבה שיווקה השחקנית בעלת בלוג האופנה גווינית' פלאטרו את הבושם בריח הערווה שלה? הו גווינית' האומללה, מה עכשיו? הנשף נגמר. אולי כי בידרנו עצמנו עד מוות

התבדחנו על שר הבריאות ליצמן ב"ארץ נהדרת" וערכנו דיונים מפורטים על מצוינות החיקוי הפוחלצי משהו. היה מעולה. לא רק הוא. גם הפוליטיקאים למדו לבדח. בנימין נתניהו התגלה כאשף הרקויזיטים התיאטרליים, מירי רגב קראה מן הדף את התפקיד שלה בתיאטרון: "קאט דה בולשיט" ובהמשך נחשפה כסטנדאפיסטית מעולה.

והנה אנחנו מתים. כי בשעה שהתבדרנו והתחפשנו חל בנו איבון מחשבה, שיתוק מוח מרוב שעשוע. הדיון בתכניות הסאטירה על ליצמן הסיט אותנו ממחשבה על, נניח, עליה לבסטיליה של משרד הבריאות.

שנים התבדרנו (בעיני גם הפייסבוק הוא רובו בידור) והפכנו זורמים, מרגיעים, מקלילים את הכבדים. אמנים שרצו לשיר לנו או לשחק בפנינו יצאו מכל מיני ארונות לכתבות שיווק של הסרטן, השבץ והנטייה המינית.

גם בלויי סחבות הצחיקו אותנו ויצרנו ג'ינסים קרועים, כי עוני זה נורא אסטטי כשחושבים על זה לעומק. כלומר לא מצליחים לחשוב על זה לעומק. ציפרלקס וקלונקס משרים עלינו רוגע מצפון.

באותו זמן מערכת הבריאות כאן (ובארצות אחרות) הלכה והתאדתה. נכון, עכשיו היא מתאמצת כאן בכל כוחותיה (אני מקווה), כי הקטסטרופה כאן. וגם ממשיכי דרכם של לוכדי אייכמן נקראים לדגל. אבל קודם לקורונה לא היה כסף לחולים שאינם חולי קורונה (ואולי גם עכשו אין), לא היו תקנים לרופאים ולא פרסמו את כמות המתים מזיהום לא קורונאי בבתי חולים. ולמה? כי חולים זה לא בידור. הזקנה במסדרון ניתקה ממשמעותה במציאות והפכה לשם קוד מבדח.

והנה אנחנו מתים. כי בשעה שהתבדרנו והתחפשנו חל בנו איבון מחשבה, שיתוק מוח מרוב שעשוע. הדיון בתכניות הסאטירה על ליצמן הסיט אותנו ממחשבה על, נניח, עליה לבסטיליה של משרד הבריאות

גם הקשישים הרעבים או הנכים לא מבדרים. נעבור ערוץ. נעדכן את תמונת הפרופיל שלנו בפייסבוק. איזה יופי! קיבלנו עליה המון לייקים. בנוסף, התמכרנו לפסיכולוגים ותרופות כדי לא להרגיש סבל, גם לא של חברינו (אני מייתרת כמובן מכלל זה את המעונים, האובדניים וכו' האמיתיים).

הקורונה היא לא עונש משמיים או התפרצות זעם הטבע. פשוט נתפסנו משתעשעים בריאליטי. עם הטפטה התחרות והוואלאנים. ריאליטי היא לא המציאות. ייתכן שאין מציאות יותר (נא לגגל "ז'אן בודריאר").

האם נתחרט? זמן מה נתאבל. נדבר בקול חרישי יותר, לא נתחבק ברחובות, נלבש ג'ינס עם חולצה לבנה. נחייך לזרים במעלית מתוך סולידריות. כך הייתה אמריקה אחרי אסון התאומים. חלפו כמה שנים ואז בחרו את טראמפ. אלוף תכנית הריאליטי שבה מפטרים כל הזמן (במציאות זה דווקא כואב). הוא האיש שבישר לנו כי הקורונה היא שפעת שתחלוף עד האביב.

*החל מיום העברת הפוסט לבין העלאתו החלה גלית גוטמן להופיע עם חולצות כותנה ורדרדה ולבנה פשוטות למדי, מה שלא גרע מקסמה. מישהו הבין בערוץ 12 שהקרנבל נגמר.

שרית פוקס, חוקרת תרבות, ביוגרפית ("נמר בוער" על נסים אלוני), סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה בחוג לתיאטרון (.נושא עבודת המאסטר היה "מימד הזמן הנפשי ביצירת סמואל בקט"), עיתונאית, בוגרת 28 שנים במעריב עד סמוך לסגירתו. בת 65. תחביב: לספוג אש על החוצפה לטעון טענה אופוזיציונית, להתמוטט מחלק מהתגובות, לקום, ולהתחיל מחדש

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,062 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 8 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קק"ל לא מרפה: ניסיון נוסף לפטר עובדים פלסטינים

מעקב זמן ישראל אחת לכמה חודשים קרן קיימת מזמנת לשימוע עשרות עובדי שדה, שמועסקים במשך עשרות שנים ללא תנאים סוציאליים, ומבקשת לפטר אותם במסגרת קיצוצים והסכמים קיבוציים ● גם הפעם מפוטרים עשרה עובדים פלסטינים ותיקים ● בעתירה שהגישו נטען כי קק"ל פועלת ל"אפלייתם השיטתית, בהיותם תושבי הרשות הפלסטינית"

עוד 752 מילים

מניעויות השופטים כקרדום בידי הנאשם

אתמול הגיש חה"כ בצלאל סמוטריץ' דרישה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי עניינים בבית המשפט העליון. היום (8.7) צפויה הכנסת לקיים דיון בנוגע לרשימת המניעויות של שופטים מלדון בתיקים מסוימים, מחשש לניגוד עניינים. סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע, כי:

"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

כדי להימנע מכל מצב של חשש למשוא פנים, ייסדה מזכירות בתי המשפט את הכלי הקרוי "רשימת המניעויות". כלי זה אינו מעוגן בחוק. הוא כלי מנהלי שנועד לחסוך זמן יקר למזכירות בתי המשפט. במקום להפנות כול תיק לכול שופט, שיכריע האם הוא מנוע מלעסוק בו, רשימה זו מהווה מסננת ראשונית. המסננת השנייה היא שיקול הדעת של השופט, ושתי אלה אמורות להביא לצמצום טעויות.

במקום להפנות כול תיק לכול שופט, שיכריע האם הוא מנוע מלעסוק בו, רשימה זו מהווה מסננת ראשונית. המסננת השנייה היא שיקול הדעת של השופט, ושתי אלה אמורות להביא לצמצום טעויות

בזמן האחרון עסק קלמן ליבסקינד ("מעריב") בנושא המניעויות. עיסוקו בזה החל בטענת פרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, במהלך דיון בבג"ץ בנוגע להסכמות בין הליכוד לכחול לבן. הדיון עסק בזהות הח"כים שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים – כי כמה משופטי בית המשפט העליון, ובראשם נשיאת בית המשפט, הגב' אסתר חיות, נגועים בניגוד עניינים מעצם חברותם בוועדה זו.

אבל ליבסקינד, עוד במאמרו הראשון בנושא (מעריב, 9.5.20), עירב מין בשאינו מינו, וניסה לצבוע את הכרעת נשיאת העליון בשיקולים פוליטיים. וכך כתב:

"וכאשר מתנהל דיון פוליטי־ציבורי על זהות חברי הוועדה, וכאשר יש בין הימין לבין בית המשפט העליון מתח גדול בסוגיית מינויי השופטים, וכאשר ברור שלא כל חבר כנסת שיישב בוועדה מטעם הליכוד יהיה משאת נפשה של חיות, הרי ברור שהיא מצויה בניגוד עניינים".

בהמשך מאמרו עשה ליבסקינד לערעור מעמדה הקוגניטיבי של נשיאת העליון. כך כתב:

"אני מאמין לאסתר חיות. היא לא מבלפת. היא באמת מאמינה שהיא לא נמצאת בניגוד עניינים. היא אף פעם לא חשבה שהיא נמצאת בניגוד עניינים. וזו בדיוק הבעיה. חיות, כמו אחדים מחבריה, סבורה שכל עניין החשש מהימצאות במצב של ניגוד עניינים, וכל הסיפור הזה של פוטנציאל לשקילת שיקולים זרים משום אותו ניגוד עניינים, זה עניין של האנשים הפשוטים".

מכאן ואילך כבר הפליג בהאשמות כלפי הנשיאה, ובהן, שבכמה הזדמנויות הציעה לצדדים שהופיעו בפניה בבית המשפט לפנות להליך גישור אצל חברתה הטובה, השופטת בדימוס הילה גרסטל; שהצביעה בוועדה לבחירת שופטים בעד מינוי העוזרת המשפטית שלה לשעבר לשופטת, ובמניעויות מלדון בפרשיות שבהן מעורב בעלה, עורך דין בעצמו. ואז סגר במסקנה, המבהירה את הסיבה לעיסוקו במניעויות:

"חשוב מאוד שבדיון בבג"ץ דואגת הנשיאה חיות לוודא שבנימין נתניהו, הנאשם בפלילים, לא יוכל להיות מעורב במינויים במערכת אכיפת החוק, משום שהוא מצוי בניגוד עניינים, אבל בית המשפט העליון לא יכול להיות אי מוגן – עם כללים משלו, וחוקים משלו, ונורמות משלו – שבו כל ניגודי העניינים הופכים ללגיטימיים ומותרים".

ליבסקינד: "אני מאמין לאסתר חיות. היא לא מבלפת. היא באמת מאמינה שהיא לא נמצאת בניגוד עניינים. היא אף פעם לא חשבה שהיא נמצאת בניגוד עניינים. וזו בדיוק הבעיה"

בכתבה נוספת (מעריב, 27.6.20), עסק ליבסקינד במה שראה כניגודי עניינים אצל שופט העליון עוזי פויגלמן, ובין השאר כתב במאמרו כך:

"הבעיה המרכזית אצל לא מעט שופטים, עד היום, הייתה שהם לא חשבו שאותם כללים של ניגודי עניינים שחלים על אחד האדם או על אחד הפוליטיקאים, חלים גם עליהם. ואם שופט לא חושב שיש בעיה שהוא יעסוק בעניינו של אדם קרוב אליו, ממילא הוא גם לא ירשום אותו ברשימת המניעויות שלו. משכך, כשהרשימה הזו תתפרסם באתר של בית המשפט, אנחנו לא נדע על הקרבה בין השניים. במובן הזה, הפרסום הפומבי לא יפתור שום בעיה".

כלומר, לא די היה לקלמן ליבסקינד בזה, שתחקיריו הביאו את ביהמ"ש העליון לחשוף בפומבי את רשימת המניעויות של השופטים. על פי המשתמע ממאמריו הוא מבקש לערער את אמון הציבור בשיקול הדעת של השופטים, עד כדי לטעון, שגם פרסום רשימת המניעויות אינו מגלה את האמת.

*  *  *

הדיון העתיד להתקיים היום בכנסת נשען, במידה רבה, על תחקיריו של קלמן ליבסקינד. זו הסיבה שנדרשתי אליהם. אבל ליבסקינד העלה בתחקיריו לא רק את הצורך לקביעת נורמות וכללים מחייבים בנוגע לרשימת המניעויות, שבמקורה היא כלי מנהלתי. הוא חשף בתחקיריו גם את סיבתם – ערעור על ניגוד העניינים של הנאשם בנימין נתניהו ועוזריו בכול התייחסויותיהם למערכת המשפט, בניסיון לערער את אמון הציבור במערכת, להצר את צעדיה ולבטל את כוחה.

ליבסקינד חשף בתחקיריו את הסיבה לקביעת נורמות לרשימת המניעויות: ערעור על ניגוד העניינים של נתניהו ועוזריו בהתייחסויותיהם למערכת המשפט, בניסיון לערער את אמון הציבור במערכת ולהצר את צעדיה

ייתכן, כי פה ושם נפלו פגמים בהחלטותיהם של שופטים ושופטות מהכללת אי אילו מקורבים ו/או מודעים ברשימת המניעויות שלהםן. השופטים הריהם רק בני אדם, וככול אדם גם הם עלולים לשגות. אבל להשתמש במקרים מסוימים, שאף לגביהם קיבל ליבסקינד הסברים מפורטים, כדי להטיל דופי במערכת כולה, הרי זה מעשה מגונה, שיש בו טעם של מסע רדיפה נגד מערכת המשפט כולה.

כבנו של נשיא בתי המשפט לנוער לשעבר, שעם סיום תפקידו שימש גם כשופט מחוזי בוועדת השחרורים בכלא "איילון", אני מכיר אמת אחרת לגמרי. על פי רוב, שופט מתחיל את דרכו הציבורית כסמכות משפטית, בקריירה כעורך דין, או כסמכות טיפולית. הוא מועמד לבחירה לשיפוט, וצריך להיבחן על פי אמות מידה מחמירות, ובהן גם מזג שיפוטי ואתיקה. משעה שהוא נבחר לשופט בית משפט השלום עומדות בפניו לפחות עשרים שנות שיפוט, במהלכן הוא נהיה חלק מן המערכת, מפנים את האתיקה המקצועית שלה וגם מעצבה במו-ידיו ובעצם החלטותיו.

לכן, אם וכאשר הוא מגיע ברבות הימים למינוי כשופט בבית המשפט העליון, על פי רוב נעשה הדבר אחרי שעבר הרבה מאד מבחנים אתיים,  ובשעה שכול פסיקותיו, קלות כחמורות, חשופות לערעור ואפילו לביטול על ידי הדרג המשפטי הבכיר יותר.

כדי להמחיש עד כמה האתיקה השיפוטית מחמירה, ועד כמה חרד שופט מפני החשש למשוא פנים או לניגוד עניינים, אספר כאן, לראשונה, כמה סיפורים מבית. אבא שלי למד משפטים ועבודה סוציאלית. את ראשית דרכו החל כעובד סוציאלי במעון, ולימים הפך למפקח על המעונות, ואז לסגן ראש אגף שירותי תקו"ן במשרד העבודה והרווחה. הוא מונה כשופט נוער בשנת 1979, ומאז עבר הרבה מאד שנות שיפוט עד שהפך לנשיא בית המשפט לנוער במדינת ישראל.

אם וכאשר שופט מגיע ברבות הימים למינוי כשופט בביהמ"ש העליון, זה נעשה אחרי שעבר הרבה מבחנים אתיים, וכול פסיקותיו, קלות כחמורות, חשופות לערעור ואף לביטול ע"י הדרג המשפטי הבכיר יותר

כבר בראשית דרכו נדרש לשאלות של ניגודי עניינים. למשל, פעם אחת בשבתו בדין הגיע אליו תיק תעבורה של נער, שהיה בן למשפחה מן השכונה שלנו ברמת השרון. מיד כשהבחין בשמו של הנער העביר את התיק לבית המשפט לנוער בפתח תקווה, כדי שלא ייחשד בניגוד עניינים, ולו מחמת זה שהוא מתפלל עם אביו באותו בית כנסת, מדי שבת.

בפעם אחרת קיבל לידיו תיק של נער, שכתובת מגוריו הייתה בסמיכות רבה לכתובתנו. אבא חשש, שמא הוא מכיר מי מבין בני משפחתו של הנער. לפיכך חיכה לאישון לילה, ויצא מן הבית עד לאותה כתובת, להתבונן בבית המצוי בה. משהבין, כי אינו מכיר את המתגוררים בבית זה, המשיך לדון בתיק.

בפעם השלישית נשבר, מבחינתו, שיא השיאים. בוקר אחד, בשבתו בדין, נכנסו לאולם אב ובנו. האב ניגש אל הדוכן ושאל אותו "בוקר טוב, מה שלומך?" במין פמיליאריות משונה. אבא לא ידע איפה לשים את עצמו מרוב מבוכה. מיד בסיום הדיון הראשוני, המנהלתי, בדק היטב בשורשי משפחתו של הנער הזה. התברר לו, שהוא בן דודה של גיסתו. באותו רגע העביר את התיק הלאה. כך נוהגים רוב השופטים בישראל.

בשלוש דוגמאות אלה ביקשתי להראות, כיצד שופט בישראל מתנהל. בזהירות מופלגת. והוא מתקן מיד כול מצג שווא למשוא פנים, כדי לא לפגוע בצדק, וגם לא במערכת השיפוטית.

כשקיבל תיק של נער, שכתובתו הייתה בסמיכות רבה לכתובתנו, אבא חשש שמא הוא מכיר מי מבין קרוביי הנער. לפיכך חיכה לאישון לילה ויצא מן הבית לאותה כתובת, להתבונן בבית המצוי בה

זה הדבר האחרון שאפשר לומר על הנאשם ועוזריו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, עוזריו ושופריו בתקשורת, עסוקים ללא הרף בהסתה גלויה וסמויה כלפי מערכות האכיפה, החוק והמשפט. כול דבר כשר בידיהם כדי לתקוף את מוסדות השלטון, במטרה אחת ויחידה: לחלץ את הנאשם מפני דין.

המתקפות על מפכ"ל המשטרה לשעבר, ואי מינוי מפכ"ל קבוע תחתיו; המתקפות על פרקליט המדינה היוצא והניסיון למנות מ"מ פרקליט תחתיו; המתקפה שלוחת הרסן נגד היועץ המשפטי לממשלה והמתקפות של קלמן ליבסקינד, של יו"ר הכנסת יריב לוין, של בצלאל סמוטריץ' ושל רבים אחרים, נגד מערכת המשפט –  כול-כולן באו במטרה אחת: לצבוע בצבעים של שחיתות וניגוד עניינים את מי שחקרו את הנאשם, את מי שגיבשו כתב-אישום נגדו ואת מי שצריכים כעת לשבת בדין ולגזור את דינו.

הנאשם ועוזריו, שריו, חכ"יו ושופרותיו נמצאים במחול חרבות מתלהם, שכול מטרתו היא אחת. ולצורך זה, אין להם שום מניעה בשימוש בכול אדם, כלי או דרך כדי להשחיר את מוסדות השלטון, את שומרי הסף במדינה דמוקרטית, ולצבוע אותם בצבעי השחיתות בגינה עומד הנאשם לדין.

לכול מתקפות נגד מערכות אכיפת החוק מטרה אחת: לצבוע בצבעים של שחיתות וניגוד עניינים את מי שחקרו את הנאשם, את מי שגיבשו כתב-אישום נגדו ואת מי שצריכים כעת לשבת בדין ולגזור את דינו

בשעה שהדבר נעשה תוך כדי מגפה עולמית, שהנאשם כשל בניהולו אותה;  במשבר כלכלי-חברתי איום, שהנאשם הביא על ישראל בסגנון עבודתו הריכוזי באישיותו ההיסטרית ובהחלטותיו הפזיזות, שכולן עוד תעמודנה לוועדת חקירה ממלכתית, אי"ה; בשעה שהנאשם ועוזריו ניצלו את המשבר הפוליטי והקיומי כדי לבטל את עקרון הפרדת הרשויות, לעקר את כוחה של הכנסת ולהשתית עליה את כוחו של הנאשם כשליט יחיד – מערכת המשפט היא שומר הסף האחרון, המפריד בינינו לבין חורבנה של ישראל. היא, ושירות הביטחון הכללי, שכבר מזמן היה צריך לעצור את הנאשם ועוזריו בגין הסתה ופגיעה בסדרי השלטון בישראל.

אילן שיינפלד (1960) הוא סופר ועורך, לשעבר עורך ספרותי ב"על המשמר" ודובר "הקאמרי," כיום עורך ומורה לכתיבה, ואב יחידני גאה לתאומים שנולדו בפונדקאות בהודו. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים (1990, 2015), ותושב הגליל המערבי. מרגיש שהדמוקרטיה היא מה שלוקחים לך כשאתה עסוק בגידול ילדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,479 מילים

נתניהו הרעיב במשך שנים את השירות הציבורי, אז מה הפלא שאין מי שילחם במגפת הקורונה

17 שנים אחרי ששר האוצר בנימין נתניהו הגדיר את המגזר הציבורי כאיש השמן שרוכב על גבו של האיש הרזה, מתברר שהתיאוריה הזו, שכבר אז הייתה שקרית, חוזרת אל כולנו כמו בומרנג ● אחרי סדרה ארוכה של דיאטות הרעבה, לשירות הציבורי - שאמור לנהל את מלחמת השוחות מול הקורונה - פשוט אין עם מי ● פרשנות

עוד 780 מילים ו-2 תגובות

גנץ: הליכוד מייצר מחדל מוסרי ומחבל בדמוקרטיה

גנץ נכנס לבידוד בשל חשש שנחשף לחולה קורונה: "אני מרגיש מעולה וממשיך לעבוד - רק מרחוק" ● דיון בהשתתפות נציגי משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי ייערך היום בעניין איכוני שירות הביטחון הכללי ● מהיום - הקנס שניתן על אי עטיית מסכה במרחב הציבורי עומד על 500 שקלים

עוד 26 עדכונים
רומן טרופימוב בשדה התעופה במאנילה

רומן טרופימוב נחת בשדה התעופה במנילה אחרי טיול בתאילנד, בדיוק בזמן שהוטל סגר כללי על בירת הפיליפינים ● בנחיתה לקחו לו את הדרכון ומאז היה שם, תקוע בתוך נמל התעופה בלי כל יכולת לצאת ● "אני מרגיש רע, סובל מנכות, והגב שלי כואב בגלל התנאים שבהם נאלצתי לחיות כאן" ● בעקבות פניית זמן ישראל למשרד החוץ האסטוני, אמש הועלה על טיסה חזרה הביתה

עוד 752 מילים

למקרה שפיספסת

חארטה

בְּמַצַּב רוּחַ קַטְלָנִי וּלְגַמְרֵי לֹא קוּלִי
הַקַּיץ כָּאן נִצְחִי וַאֲנַחְנוּ עוֹד לֹא בְאֶמְצַע.
מִפֹּה לְשָׁם הִגַּעְנוּ כְּבָר לְיוּלִי
וְהָעוֹלָם כְּמֶרְקָחָה, מַכָּה טְרִיָּה וּפֶצַע.

הַפּוֹלִיטִיקָאִים שׁוּב גּוֹזְרִים קוּפּוֹן,
הַמַּגֵּפוֹת לֹא נִגָּפוֹת.
וְכָל מֻמְחֶה עוֹטֶה אֲרֶשֶׁת וּפּוֹנְפּוֹן,
אַך אֶת הָעֻבְדּוֹת קָשֶׁה קְצָת לְיַפּוֹת.

בְּמַצַּב רוּחַ דֵּי הָבִיל וְכַנִּרְאֶה בִּלְתִּי רָגִיל,
הָעַצְמָאִים לְלֹא כּוֹחוֹת, אֲבָל רוֹצִים מַהְפֵּכוֹת.
הָעוֹלָם הוֹלֵך מַכּוֹת, הַמַּצְלֵמוֹת מְגַהֲקוֹת
וְהַמְּצִיאוּת כְּמוֹ תָּמִיד שׁוּב פּוֹתַחַת אֲלוּנְקוֹת.

בְּמַצַּב רוּחַ דֵּי הָבִיל וְכַנִּרְאֶה בִּלְתִּי רָגִיל,
הָעַצְמָאִים לְלֹא כּוֹחוֹת, אֲבָל רוֹצִים מַהְפֵּכוֹת.
הָעוֹלָם הוֹלֵך מַכּוֹת, הַמַּצְלֵמוֹת מְגַהֲקוֹת
וְהַמְּצִיאוּת כְּמוֹ תָּמִיד שׁוּב פּוֹתַחַת אֲלוּנְקוֹת

הַפּוֹלִיטִיקָאִים שׁוּב עוֹשִׂים בּוּשׁוֹת
והחיים רוקדים תַּ'אֶפִּידֶמְיָה.
בְּלֶכְתְּךָ אֶל הָעָם קַח אֶת הַשּׁוֹט
זו שַׁפַּעַת פְּלוּס חָלָ"ת וּפְּרֶמְיָה

וְלֹא מְשַׁנֶּה בְּמִי בָּחַרְתָּ
וְלֹא אִכְפַּת מַה שֶׁאָמַרְתָּ
וְלֹא מֵזִיז אִם הִתְמַרְמַרְתָּ
אוֹ שָׁכַחְתָּ וְאָז נִזְכַּרְתָּ.
זוֹ רְצוּעָה שֶׁל חוֹף עַל חֲצִי בָּלָטָה,
אֶרֶץ שֶׁל חַארְטָה.

ברזוליק ©

פזמונאי, מעבד טקסטים, מלחין ומפיק אמנותי ישראלי. עבד ויצר עם אמנים כמו רמי קלינשטיין, ירמי קפלן, קורין אלאל ,להקת מטרופולין, דנה אינטרנשיונל, מירי מסיקה, שרית חדד, נועה קירל ועוד…מפרסם בפייסבוק טקסטים פוליטיים, מתגורר בחיפה, הומו (צילום: שרי דובא)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 109 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הקורונה מאיימת לחסל את נתניהו

בנימין נתניהו צריך מולו אויב - תמיד וכל הזמן, אמיתי או מדומיין ● לאורך עשרות שנים, הוא טיפח ביד אחת את האויב שלו - הפך את איראן לאיום קיומי, את השמאל לבוגדים, את הפרקליטות והתקשורת לדיפ סטייט - וביד שניה פמפם לציבור מסר אחד בלבד: רק אני יכול להציל אתכם מהאויבים האלה ● עד שהוא נתקל באויב שאיתו הוא לא יכול לשחק כרצונו ● פרשנות

עוד 700 מילים ו-1 תגובות

מה באמת עובר בראש של נתניהו כאשר הוא דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי, בשעה שכל העולם (כמעט) מתנגד לכך? ● התפיסה האסטרטגית השמרנית הישראלית מציעה הסבר רחב ומקורי למהלך: רה"מ מזהה את הירידה במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית, ומבקש להיערך לכאוס העולמי שיגיע בעקבותיה ● פרשנות

עוד 1,984 מילים

150 אלף משפחות ישראליות נזקקות לסיוע בהשגת מזון

זה לא חרטא: למאות אלפי משפחות בישראל אין כסף לקנות אוכל והן תלויות במזון שמחלקות להן עמותות, ומספר הנזקקים גדל דרמטית בעקבות הקורונה ● יש אנשים שאוכלים ארוחה אחת ביום, ויש אנשים שאוכלים מזון שאינו בריא להם או אינו מתאים למצבם הבריאותי ● דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי: "לכל החברה שלנו, שרואה את עצמה כחברת היי-טק מתקדמת, קשה להסתכל למציאות בפרצוף"

עוד 1,970 מילים

אחרי שאף תכנית ממשלתית לא הצליחה להוריד משמעותית את מחירי הדיור, ליצמן ודרעי מקדמים הקלות ליזמי פרויקטים של פינוי-בינוי ● אבל את המחיר ישלמו הדיירים הוותיקים שלא מעוניינים בשינוי, אשר כוח המיקוח שלהם ייפגע משמעותית ● בנוסף, מומחים מזהירים כי הדירות שייבנו כך לא יענו על הצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הישראלית, ורק יתרמו להשתוללות שוקי הנדל"ן והמשכנתאות

עוד 1,972 מילים

ראיון בגיל 80, רינגו סטאר ממשיך להפיץ פיס אנד לאב

רינגו סטאר לא ייתן למגפת הקורונה לקלקל לו את "מופע יום ההולדת הגדול של רינגו" היום, לכבוד יום הולדתו ה-80 ● המתופף האגדי של הביטלס מתכנן הלילה חגיגה עם מיטב חבריו, ביניהם כמובן פול מקרטני, בשידור חי ביוטיוב ● רגע לפני שהוא נכנס לעשור התשיעי של חייו, סטאר התיישב לראיון מלא זכרונות ואופטימיות ● "אני מתכוון להמשיך הרבה יותר מ-80 שנה", הוא מבטיח

עוד 1,749 מילים

המסעדנים מזהירים מפני קריסה כלכלית ונתניהו נוזף ברשות המסים

נתניהו, כ"ץ ובכירי האוצר מגבשים את פרטי הפיצויים לשכירים ועצמאים ובהמשך הערב פגישת תקציב עם גנץ ● בעקבות חשיפת זמן ישראל, התנועה לאיכות השלטון פנתה לוועדת הכנסת שלא לקבל את בקשת רפי פרץ להגדירו כמתפלג מסיעתו ● פרופ' סדצקי התפטרה מתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור: "ישראל נעה למקום מסוכן"

עוד 37 עדכונים

באישון לילה, הממשלה ביטלה את עקרון הפרדת הרשויות

בארבע לפנות בוקר העבירה הממשלה חקיקת-בזק המאפשרת לה לשנות את ההגבלות המוטלות על הציבור, ללא שום צורך לקבל את אישור הכנסת - לא בדרך של חקיקה ואף לא בדרך של דיון ואישור בוועדה הרלוונטית ● המשמעות היא כי הכנסת מתפרקת מסמכותה לקיים פיקוח פרלמנטרי נאות אחר הממשלה ● ספק אם בג"ץ יאפשר פגיעה כה מהותית בריבונותה של הכנסת ● פרשנות

עוד 1,090 מילים
אוהדי הפועל ירושלים במשחק הצ'מפיונס ליג ב-23 באוקטובר 2019

בשניות האחרונות של גמר גביע המדינה בכדורסל, ב-18 באפריל 1996, קלע קפטן הפועל ירושלים עדי גורדון את סל הניצחון ורץ להניף את הגביע ● "לא היה להם שום סיכוי מולי", סיפר גורדון אחרי המשחק, "הקהל הרים אותי לשמיים" ● אבל עכשיו אין קהל ומנהלת הכדורסל שוקלת לסגור את הליגה בימים הקרובים ● שלום ירושלמי שבור לב ולבד בהיכל

עוד 525 מילים

המשטרה לא מעבירה מידע למועצה למניעת אובדנות

"המידע על התאבדויות מגיע אלינו באיחור של שנתיים, ולא ניתן להילחם בתופעה בלי מידע עדכני", כך אומר לזמן ישראל פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות במשרד הבריאות ● "אנו מגששים באפלה, ועובדים לפי מגמות לא רלוונטיות", מוסיפה ד"ר שירי דניאלס ● במדינות רבות המשטרה מסייעת בנושא, בין היתר במיפוי אתרים שכיחים לביצוע פעולות אובדניות ● במקביל, משרד החינוך הפסיק לבדוק אירועי התאבדות של תלמידים

עוד 951 מילים

רפי פרץ הגיש בקשה להתפלג מימינה

אתמול נחשף בזמן ישראל כי מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק ● זאת, משום שפרץ לא התפלג מסיעת האופוזיציה ימינה בטרם מינויו לשר בממשלת הנוכחית ● בעקבות הפרסום, הגיש היום פרץ הודעה לוועדת הכנסת על רצונו להתפלג מימינה ולהקים סיעה חדשה ● אולם כמה מומחים משפטיים הטילו ספק האם די בהודעה זו כדי להכשיר את מינויו בדיעבד

השר לענייני ירושלים ומורשת ויו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, הגיש היום לוועדת הכנסת הודעה על התפלגותו מסיעת ימינה – זאת בעקבות חשיפת זמן ישראל אתמול כי מינויו לשר עשוי להיות מנוגד לחוק משום שלא התפלג מסיעת האופוזיציה ימינה בטרם מינויו לשר.

בהודעה שהגיש היום (שני), פרץ מבקש להתפלג מימינה ולהקים סיעת חדשה בשם "הבית היהודי מיסודה של המפד"ל".

מכתבו של רפי פרץ לוועדת הכנסת, 6.7.2020
מכתבו של רפי פרץ לוועדת הכנסת, 6.7.2020

חוק הכנסת קובע כי "רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת" בין השאר אם "ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור".

פרץ התמודד ברשימת ימינה במקום השני, מטעם הבית היהודי וכך מופיעה רשימת המועמדים בוועדת הבחירות המרכזית. על פי חוק הכנסת, "נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור … תאשר ועדת הכנסת את השינוי".

עם זאת, כלל לא ברור האם הודעת ההתפלגות כעת מספיקה כדי להכשיר בדיעבד את מינויו של פרץ לשר בממשלה הנוכחית.

מומחים למשפט חוקתי עמם שוחחנו סבורים כי מאחר שההודעה על הפילוג לא הוגשה עד לפרסום בזמן ישראל, יש לראות בפרץ חבר כנסת "פורש" לכל דבר ועניין.

על פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו יכול לכהן כשר במהלך כל כהונת הכנסת הנוכחית. כמו כן, אותו ח"כ לא יוכל להתמודד מטעם כל מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית.

הבוקר הגישה תנועת משמר הדמוקרטיה הישראלית פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבה היא דורשת ממנו לפעול לביטול מינויו של רפי פרץ לשר.

מתגובת הכנסת לפניית זמן ישראל אתמול עולה כי ניתן להתיר את התסבוכת אליה נקלע פרץ בדיעבד, אולם כאמור, הדעות על כך חלוקות, וייתכן כי הודעתו של פרץ לוועדת הכנסת לא תהיה סוף פסוק בפרשה.

עוד 274 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה