הפגנה נגד ישראל ונתניהו בוושינגטון, 2015 (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
AP Photo/Cliff Owen

אפליה נגד שחורים? כיבוש בעזה? האמריקאים חושבים שזה אותו דבר

בזמן שישראל הולכת ימינה יד ביד עם דונלד טראמפ, הציבור היהודי בארה"ב דווקא לוקח חזק שמאלה ● זה רק מעודד את הדמוקרטים להקצין עמדות נגד ישראל ● ויש גם צעירים יהודים-אמריקאים שלא מצליחים להבדיל בין הכיבוש הישראלי לבין ירי בשחורים ברחובות

את השינויים ביחס של היהודים בארצות הברית כלפי ישראל אפשר לחוש כבר עתה. במירוץ לנשיאות ב-2016, תמכו 71% מהם בהילרי קלינטון, שזה פחות או יותר שיעור התמיכה המסורתי של הקהילה היהודית במפלגה הדמוקרטית.

אבל בבחירות האמצע לקונגרס – לאחר הניצחון של דונלד טראמפ בבחירות, תמיכת הקהילה היהודית במועמדים הדמוקרטים זינקה ל-80%, למרות שטראמפ היה זה שהעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים, וביטל את הסכם הגרעין עם איראן.

עימות קלינטון-טראמפ (צילום: AP Photo/John Locher))
עימות קלינטון-טראמפ (צילום: AP Photo/John Locher)

מסקר של מכון "פיו" (שהוא אחד הנחשבים ביותר בארה"ב), עולה בבירור כי היהודים הם אחרוני התומכים במהלכיו של טראמפ, גם בכל הקשור לישראל.

כך, שיעור התמיכה בהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, היה 52% בקרב היהודים, לעומת 70% מהנוצרים הפרוטסטנטים. בביטול הסכם הגרעין תמכו 68% מהנוצרים הפרוטסטנטים, לעומת 38% בלבד מהיהודים.

ויש עוד: כמחצית מהמועמדים הדמוקרטיים לנשיאות לא טרחו להשתתף השנה בכינוס המסורתי של איפא"ק, הלובי למען ישראל בוושינגטון. לשם השוואה, לפני ארבע שנים נעדר מהכנס רק מועמד אחד, הסנאטור ברני סנדרס.

אחד מהמועמדים הדמוקרטיים הבולטים שנעדר מהכינוס הוא בטו או'רורק. אף שהוא מגדיר את עצמו כ"תומך גאה בישראל", או'רורק כבר הספיק לכנות את נתניהו "גזען" בהתייחס לדברים שאמר במערכת הבחירות 2015, על המצביעים הערבים שנעים לקלפי, והאשים אותו בחבירה לממשיכי דרכו של כהנא.

"הקשר בין ארה"ב לישראל הוא אחד החשובים שיש לנו על פני כדור הארץ", צייץ אז או'רורק בטוויטר. "כדי שהיחסים האלה יצליחו, הם חייבים להתעלות מעבר למפלגתיות בארצות הברית, ומעבר לראש ממשלה שהוא גזען".

אפשר רק להניח כי דיבורים ומהלכים פוליטיים לצרכים ישראלים פנימיים, גם אם הם קורים ערב הבחירות, לא נמחקים ולא נשכחים גם על ידי ידידים.

המאבק הפנימי במפלגה הדמוקרטית

גם ללא קשר לישראל, המפלגה הדמוקרטית האמריקאית מצויה בימים אלה במאבק על זהותה. בצד אחד ניצבים גורמים מתונים בהנהגה הוותיקה, בראשות יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, והמנהיג (היהודי) של הדמוקרטים בסנאט, צ'ארלס שומר, שהם תומכים מובהקים ביחסים המיוחדים עם ישראל.

בצד השני מתחילים להשמיע את קולם מתנגדי ישראל, שבעבר מיעטו להתבטא בנושא. בקרב הירושה על תפקיד יו"ר המפלגה הדמוקרטית במקום חברת בית הנבחרים היהודיה מפלורידה, דבי ווסרמן-שולץ, שפרשה ערב הבחירות לנשיאות ב-2016, התמודד קית אליסון המוסלמי. לאליסון יש היסטוריה של התבטאויות נגד ישראל, וזכורה הצבעה שלה נגד מתן סיוע ל"כיפת ברזל".

אליסון הפסיד במרוץ בקולות ספורים בלבד ליו"ר הנוכחי טום פרז, אבל ההערכות הן כי עצם התמיכה הגדולה שהייתה באליסון, מבטאת נסיגה מסוימת של המפלגה הדמוקרטית מהתמיכה המסורתית בישראל.

אם מוסיפים לכך את תוצאות הבחירות לקונגרס בנובמבר 2018, ניכר כי הבעיה רחוקה מפתרון. עם 435 הצירים שנכנסו לבית הנבחרים בינואר האחרון, נמנות שלוש נשים צעירות, המתבטאות בפומבי נגד ישראל והמשך הסיוע לה.

ראשידה טאליב (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
ראשידה טאליב (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

אלכסנדרה אוקאסיו-קורטז מניו-יורק, אמרה לתקשורת כי ההצהרה של נתניהו ערב הבחירות האחרונות על סיפוח בגדה, צריכה להשפיע על הסיוע הצבאי האמריקאי.

שתי נשים נוספות שמבקרות את המדיניות של ישראל בשטחים, ומאשימות אותה בפגיעה בזכויות אדם ובהפרת מנדט האו"ם והחוק הבינלאומי, הן ראשידה טאליב, פלסטינית ילידת ארה"ב, שנבחרה בדירבורן, פרבר של דטרויט שבה חיה קהילת הערבים הגדולה בארה"ב, והסומלית אליהאן עומאר, ממחוז במיניסוטה, שבו יש את הריכוז הגדול ביותר של מהגרים מסומלי לארה"ב.

לחץ להפסקת הכיבוש

ליהודים יש כוח רב במפלגה הדמוקרטית. השאלה היא כמה מהם, ולאורך איזה פרק זמן, הם יהיו מוכנים להגן על המדינה שבזה לאמונה של מרבית היהודים האמריקאים, שמתרחקת לדעתם מהחזון של ראש הממשלה הראשון של ישראל דוד בן-גוריון, ומתקרבת לחזון של מאיר כהנא – וגם סוגדת לדונאלד טראמפ, האיש שיהודים בארה"ב ניצבים בראש המאבק נגדו.

רוב יהודי ארה"ב תומכים בהסכם שלום ובפתרון של שתי מדינות, אך הם גם מבינים ששום דבר לא עוצר את מכבש ההתנחלויות, ושישראל ממשיכה להציב עובדות בשטח ומרחיקה את פתרון שתי המדינות.

מספר הולך וגדל של יהודים שם סבורים שהדבר היחיד שיכול לעצור את הכיוון שאליו חותרת ממשלת הימין, הוא לחץ בינלאומי מסיבי להפסקת הכיבוש, דוגמת הלחץ הבינלאומי שהופעל על דרום אפריקה לביטול משטר האפרטהייד.

אורי ניר, עיתונאי לשעבר ב"הארץ", כיום ראש מערך ההסברה של "שלום עכשיו" בארה"ב, טוען כי "יש למהלכים מהסוג הזה הד בקרב המבוגרים. הם אלה שהיו הכוח המניע בקרב הציבור האמריקאי נגד שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, והם יודעים עד כמה הכלי הזה יעיל. אבל מרביתם, אינם רוצים להחרים את מדינת הלאום, את המולדת של העם היהודי.

״עם זאת, צריך לזכור שבקרב הצעירים יש כבר תפיסות חדשות ביחס לישראל". ניר מציין כי סטודנטים מושפעים ממה שהם שומעים ממרצים, אבל בעיקר מסטודנטים פעילים בקמפוסים, פלסטינים ויהודים.

"אין לצעירים היהודים פרספקטיבה היסטורית. הם חסרים את עניין השואה, שהיא חלק מהתחושה של גורל משותף בין ישראלים ליהודים בארה"ב״, אומר ניר.  ״בקרב הצעירים יש כאלה המצטרפים לתנועות מחאה נגד ישראל, למשל, 'קול יהודי לשלום' התומכת ב-BDS, או לתנועות חדשות שנתפסות ככאלה שרלוונטיות לסכסוך הישראלי-פלסטיני".

"הם חושבים שזה אותו הדבר"

אחד מהארגונים האלה הוא "חיי שחורים נחשבים black lives matter, ארגון שקם לפני שש שנים, על רקע ריבוי המקרים של הריגת אזרחים שחורים בידי שוטרים לבנים. אבל, בכמה סרטונים שהפיץ הארגון הזה, ושבהם נראים שוטרים יורים במפגינים שחורים, כלולים גם קטעי וידאו אחרים מעזה, כמו הפגנות ליד הגדר.

"זה שטחי ומטופש, אבל לסטודנטים חסרי ידע, שקל להשפיע עליהם, זה נראה הגיוני, והם מיד מזדהים עם זה. הם חושבים שזה אותו הדבר", אומר אורי ניר.

"איזו אירוניה. היהודים צעדו יחד עם תנועת השחרור של השחורים, בהנהגת מרטין לותר קינג, שהיתה לו הערכה גדולה למדינת ישראל. אבל המצב הזה השתנה לחלוטין. כיום פלסטינים מצליחים ליצור זהות בין 'חיי שחורים נחשבים', לבין הריגת פלסטינים בידי ישראלים, ולגרוף תמיכה בקרב הצעירים יהודים".

עוד 821 מילים
כל הזמן // יום שני, 27 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היועצת המשפטית לכנסת לאורבך: אין לעכב את הצעת החוק לפיזור הכנסת

אמסלם: אם יהיו 61 חברים ציוניים בקואליציה, רע"ם תוכל להצטרף אליה ● נתניהו תקף את אמסלם ואמר שרע"ם היא מפלגה אנטישמית; בתגובה ביקר אמסלם את יושב ראש הליכוד: "מנסה לפגוע בי" ● נתניהו זומן להעיד בפני הוועדה לחקירת האסון במירון ● גנץ ייפגש, לבקשתו, עם היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה בניסיון לשכנעהּ לאשר לממשלה למנות כעת רמטכ"ל

עוד 54 עדכונים

לנוכח עדות צור, פוליטיקאי הגון בדמוקרטיה סבירה היה מתפטר

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 233 מילים ו-1 תגובות

סעודיה מנסה לשנות תדמית על חשבון ליגת הגולף האמריקאית

תמורת מענקי חתימה שמנים ופרסים בסכומים דמיוניים, גם שחקני הגולף הטובים בעולם מוכנים להתעלם מרצח מתנגדי משטר, דיכוי להט"בק והוצאות המוניות להורג בסעודיה ● ליגת הגולף הסעודית מאיימת להרוס את הסבב העולמי ולהפוך לאירוע ה"ספורטווש" הגדול של התקופה האחרונה

עוד 3,169 מילים

בעקבות הכסף הגדול

כולם מכירים אותו בתור מייסד אפליקציית המסרים המיידים, אבל יאן קום הוא גם נדבן שתורם עשרות מיליונים לארגונים יהודיים ● היקף התרומות העצום מאפשר לו להשפיע ישירות על הקהילות היהודיות ולהמשיך במסורת הפילנתרופית של יוצאי בריה"מ לשעבר ● "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שהוא יכול לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה"

עוד 1,990 מילים

למקרה שפיספסת

בישראל עלולים לאמץ את השיטה הרפובליקאית לחיסול הליברליות

ההשלכות בעקבות ביטול פסק הדין רו נגד וייד יהיו עצומות ● בישראל, המאבק למינוי שופטים שמרנים עלול להחריף ולהשפיע על אזרחים רבים ● במקביל, שיח הזכויות חייב להשתנות ולעסוק גם בשימור הישגים ● הפערים האידאולוגיים מפצלים את ארה"ב באופן חסר תקדים לשתי "אמריקות" שונות ● פרשנות

עוד 1,119 מילים

אדרבא, שעניין ההפלות יהיה פוליטי

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 865 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביטול רו נגד וייד: השונה והדומה בין העליון בארה"ב ובישראל

עוד מוקדם לסכם את שלל ההיבטים וההשלכות של פסק דין בית המשפט העליון, שביטל ביום שישי ברוב של שישה נגד שלושה את הזכות החוקתית להפלות ● עם זאת, ניתן להצביע כבר עכשיו על שתי מסקנות: להבדיל מישראל, הפסיקה בארה"ב היא סוף פסוק - אך ניצנים של אותו חוסר הגינות אינטלקטואלית שנחשף בהחלטת העליון האמריקאי, ניתן למצוא גם בפסקי דין של העליון בישראל ● פרשנות

עוד 1,288 מילים

בנט: נשכבתי על הגדר עבור עם ישראל, פוחד שנאבד את המדינה

בנט אמר כי טרם החליט אם לרוץ בבחירות הבאות ● ליברמן אמר כי לא יתמוך בנתניהו בשום מצב וכי הוא ״ממליץ לימינה להפסיק עם תסמונת האישה המוכה״ ● ח״כ אלי כהן: מעריך שנשיג יותר מ-61 מנדטים ● האיחוד האירופי: שיחות הגרעין בין איראן למערב יתחדשו בימים הקרובים ● גורם בארה״ב: מוכנים לחזור ליישום מלא של ההסכם מ-2015 ● מחר תושבת התחבורה הציבורית לשלוש שעות

עוד 10 עדכונים

לראשונה מאז הרצח של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, יורש העצר מוחמד בן סלמאן התקבל השבוע באנקרה בכבוד מלכים ● לבנון: אחרי הבחירות, לפני הסערה ● ראש הממשלה המצרי במסר לבני עמו: אם אין לחם, "תתנהלו בחוכמה" ● והשבוע לפני 19 שנים, ארה"ב בנתה בעיראק צבא חדש ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 985 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עוד עיוות קטן שיימשך בחסות הטרלול הפוליטי הגדול

הכאוס הפוליטי תוקע את הצעת החוק שנועדה להקטין את הקנס השערורייתי שניתן למי שלא מתקף את הרב-קו ● המשרד להגנת הסביבה חסר אונים מול כי"ל והפגיעה בצאלים ● תושבי הקטמונים הצילו עץ ארז עתיק ● "הווה" של דרור בורשטיין עושה חשק ללכת קצת לאיבוד בטבע ● והאכיפה כלפי רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים חייבת להתחיל מסימון ברור של כיווני הנסיעה

עוד 1,541 מילים

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה