לשמור על העובדים אחרי הקורונה

עימות בין פרופw אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של נתניהו, להראל ויזל, מנכ"ל ובעלים של קבוצת "פוקס", צילום מסך מN12
עימות בין פרופw אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו של נתניהו, להראל ויזל, מנכ"ל ובעלים של קבוצת "פוקס", צילום מסך מN12

תשלמו לנו 10 אלפים ₪ עבור כל עובד שנחזיר לעבודה. במילים אלה או דומות להן, וללא בושה הציבו בעלי ומנהלי רשתות המסחר הגדולות אולטימטום לממשלת ישראל. אם לא תעשו כן נפתח בפיטורים המוניים ונהפוך את החנויות שלנו ללשכות מפוטרים, המשיכו המעסיקים היהירים, שכנראה שכחו שבלי העובדים המסורים אין להם זכות קיום.

הראל ויזל וחבריו שכחו שבלי העובדים שמפעילים את המלגזות במרכזי הלוגיסטיקה והחלוקה, בלי המוכרנים, שבמקרים רבים נאלצים לעמוד במהלך המשמרת כולה למרות שהחוק קובע אחרת, בלי אנשי המכירות, הנהגים והמובילים, מנהלי החשבונות ושאר מאות אלפי האנשים, התלויים בהם לפרנסתם הם פשוט לא היו קיימים.

תשלמו לנו 10 אלפים ₪ עבור כל עובד שנחזיר לעבודה או שנפתח בפיטורים המוניים. במילים כאלה ואחרות הציבו בעלי רשתות המסחר הגדולות אולטימטום לממשלה. כנראה שכחו שבלי העובדים המסורים אין להם זכות קיום

המשבר הנוכחי מזכיר במקצת את זה של 2003. כן. לא את ההוא מלפני 10 שנים אלא דווקא את זה הגדול של תחילת המילניום. כששר האוצר שהתחיל לטפל בו היה סילבן שלום, וזה שהמשיך באדיקות את משנתו היה שר האוצר בנימין נתניהו, שעד היום מתגאה בהצלחתו להוציא את המשק הישראלי מצרה כלכלית גדולה. כל זאת כשהוא דורך, משפיל ומרסק ציבורים שלמים בחברה הישראלית וביניהם בעיקר העובדים ברמות השכר הנמוכות, אמהות חד הוריות, מקבלי השלמת הכנסה, שחלק גדול מהם עובד בשירות הציבורי והממשלתי ועוד.

הפעם באו המעסיקים, וביהירותם הגדולה ובחוצפתם שאינה שובע הם דורשים מהממשלה לפצות אותם על הפסדיהם. הפסדים שלחלק גדול מהם היו כבר בשנה שעברה ושנים שקדמו להם. זה מה שנקרא בואו וננצל את הקורונה כדי לשפר את מצבנו הכספי.

על הממשלה ומשרד האוצר מוטלת החובה לעמוד כחומה בצורה אל מול גילויי הסחיטה של רשתות המסחר הגדולות. לעזור לעובדים? כמובן. לסייע למעסיקים? גם חשוב. לדרוש בתמורה קיצוצי שכר הבכירים כחלק מהנראות והסולידריות החברתית? הכרחי.

ובנוסף, יש לחשוב על דרכים יצירתיות שישמרו על העובדים לאורך זמן, ובמקביל ליצור הזדמנויות תעסוקתיות חדשות לעובדים שרוצים לנצל את ההזדמנות ולהגיד למעסיקים הכוחניים שלהם – עד כאן. מספיק. ניצלתם אותנו די והותר. שילמתם לנו בעיקר שכר מינימום עם תוספות שאינן נכנסות לפנסיה שלנו, אם בכלל יש לנו פנסיה, ולנו נמאס.

אני מציע למשרד האוצר ולממשלת ישראל לסייע למעסיקים הגדולים עם תנאים וסייגים. רוצים מענק על החזרת עובד למקום עבודתו? בבקשה. תקבלו עכשיו מחצית מהמענק ואת החצי השני אחרי שנתיים, כשיתברר שהוא עדיין ממשיך לעבוד. רוצים ערבות גדולה יותר של הממשלה בהלוואות? בשימחה, אבל תשימו ערבויות אישיות. בכלל, ברמה האישית תראו שאתם גם תורמים את חלקכם ותפחיתו את שכרכם ואת שכר המנהלים הבכירים בארגונים שלכם, לפחות לתקופה של כמה חודשים, כדי לתת דוגמא אישית.

אני מציע למשרד האוצר ולממשלה לסייע למעסיקים הגדולים עם תנאים וסייגים. רוצים מענק על החזרת עובד למקום עבודתו? בבקשה. תקבלו עכשיו מחצית ואת היתר אחרי שנתיים, כשיתברר שהוא עדיין עובד

ולאוצר אני אומר. תחשבו קצת אחרת חבר'ה. אפשר אפילו להסתמך על פרוייקטים יפים שעשיתם בעבר, כמו למשל, פרוייקט המימון של 60-70% משכר עולים שהפעיל משרד הקליטה לגבי עולים שנקלטו במקומות עבודה ובחוזים של 3-5 שנים לפחות. או אפילו עבודות יזומות ברשות הטבע והגנים וגופים נוספים כדי לסייע לעובדים החלשים ביותר.

אפשר גם להגדיל את מענקי העבודה שניתנים לעובדים מעוטי הכנסה, ובמקביל לתת תמריץ למעסיקים אצלם הם עובדים. כך ניתן יהיה לוודא שהמעסיקים לא לוקחים את הכסף הציבורי ובורחים או מרפדים בו מחדש את כסאות המנהלים שלהם.

שיהיה ברור: אני כותב כאן על המעסיקים הגדולים, אלה שאחראים, כל אחד, על פרנסתם של אלפי עובדים. לא על העצמאיים הקטנים הזקוקים לסיוע ממשלתי כדי להמשיך ולשרוד ולהמשיך לספק עבודה ופרנסה ראוייה למספר בודד של עובדים. לאלה בהחלט צריך לתת יותר.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 552 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 6 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממונה התעמר, ההנהלה התעלמה

מעקב זמן ישראל עשרות בני נוער והוריהם מוחים על התנהלות משפילה בתחנת מד"א ברחובות, תחת ניהולו של ציון בוארון ● תלונות שהוגשו למנכ"ל מד"א טופלו בכפפות של משי או טויחו, אף שחלקן נמצאו מוצדקות ● "ראיתי ילדים בוכים בתחנה מהאגרסיביות של ציון. הם פשוט לא מצליחים להתמודד עם האימה הזאת", אומר הורה של אחת המתנדבות בתחנה ● מד״א בתגובה: "הטענות החדשות שהגיעו לידי מד"א יבדקו באופן מעמיק"

עוד 1,398 מילים

אנחנו העולם

מתחת לחלק ניכר מן המחלוקות בחברה הישראלית עומד המתח בין "עם לבדד ישכון" לבין "ישראל בעמים כלב באיברים"; בין אלו הפתוחים לעולם ואלו המתכנסים פנימה; בין הבולמים השפעות חיצוניות לבין אלו המעלים על הנס את הקשר לעולם; בין הנייחים, לבין הניידים. זהו דיון ריק: אנחנו חלק מן העולם. נרצה או לא נרצה. העבר, ההווה והעתיד היהודים והישראלים כרוכים בעולם. כולנו ניידים, כולנו גלובליסטים.

מתחת לחלק ניכר מהמחלוקות בחברה הישראלית עומד המתח בין "עם לבדד ישכון" ל"ישראל בעמים כלב באיברים". זהו דיון ריק: אנחנו חלק מן העולם. נרצה או לא נרצה. כולנו ניידים, כולנו גלובליסטים

העובדה הזו בולטת אפילו בקרב קבוצות שמחויבות ביותר לאתוס פרטיקולרי יהודי מתבדל: החרדים והציונים הדתיים. הציבור החרדי נצמד לסגנון לבוש ששאול מאופנות שהיו מקובלות בקרב הציבור הלא יהודי במזרח אירופה של המאה ה-19. החרדים בחרו בלבוש הזה כדי לבדל עצמם מעולם מודרני שמאיים על ערכיהם, אך הלבוש הוא גם סימן מתמיד לקשר עם העולם ולהיסטוריה של העם היהודי בקרב האומות.

באופן דומה, גישה מרכזית בציונות הדתית העכשווית מסויגת מקשר הדוק מדי לאומות העולם, בשם ייחודו של עם ישראל. אך הציונות הדתית היא עצמה גישה אידיאולוגית חדשה שצמחה מתוך תגובה לרעיונות מודרניים של לאומיות וזכות ההגדרה העצמית.

יתר על כן, הנסיבות של העם היהודי מכתיבות קשר מתמיד לעולם. רוב ההיסטוריה היהודית התרחשה בגולה. כל מאמץ אמיתי להבין את ההיסטוריה שלנו מעוגן בתוך סיפור גדול יותר של אומות העולם, בייחוד באירופה, המזרח התיכון ובדורות האחרונים באמריקה.

גם כיום, כמחצית מבני עמנו חיים מחוץ לישראל ומצויים באינטראקציה מתמדת עם סביבה חומרית ורעיונית לא-יהודית. התנועה המתמדת של יהודים אלה (וגם של ישראלים) מכאן לשם, משמעה פתיחות מתמדת לעולם. ישראל – מדינת העם היהודי על פי חוק – חייבת להבין את העולם וללמוד ממנו אם היא חפצה להבין את חציו השני של העם היהודי.

גם כיום, כמחצית מבני עמנו חיים מחוץ לישראל ומצויים באינטראקציה מתמדת עם סביבה חומרית ורעיונית לא-יהודית. התנועה המתמדת של יהודים אלה (ושל ישראלים) מכאן לשם, משמעה פתיחות מתמדת לעולם

יתר על כן, יהודים לא-ישראלים מסייעים לנו באינספור דרכים ואף מתבקשים למלא כאן תפקידי הנהגה, כמו ההצעה להעניק את הנשיאות לאלברט איינשטיין ב-1952, או מינויו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל ב-2005.

גם הביוגרפיות האישיות של ישראלים רבים משקפות מציאות זו: כך למשל, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר בנט היו שניהם אזרחים אמריקנים בעברם.

ישראל גם נהנתה מן הקשר שלה לאומות העולם ומן היכולת של ההנהגה שלה להבין ולרתום שחקנים חשובים במערכת הבינלאומית להשגת יעדיה: מן ההצלחה הציונית לגייס את שתי המעצמות (העוינות אחת לשנייה) ארה"ב וברה"מ לתמוך בעצמאותה באו"ם ב-1947, ועד למהלכים המדיניים של שורת ממשלות ישראליות שהביאו לסיוע הכלכלי, המדיני והצבאי שארה"ב מגישה לישראל בעשורים האחרונים.

גם ההצלחה הכלכלית האדירה של "אומת הסטרט-אפ" תלויה כל כולה בקשר לעולם: בהכרת הטכנולוגיה, בפיתוחה ובייצוא שלה. כל זאת, דרך רשתות גלובליות של חינוך, כלכלה, וסחר בינלאומי.

בנסיבות אלה מוטב לוותר על היומרה להתבצר פנימה. יש לדחות על הסף רעיונות בדלניים כמו הימנעות מלשלוח את קציננו ללמוד במוסדות עילית בחו"ל משום  שהם חוזרים "עם רעיונות שלא מתאימים לייחודיות של מדינת ישראל".

האתגר, כפי שעמד ועומד בפני יהודים וישראלים כאחד, הוא עיצוב זהות המאזנת בין הייחודי לעולמי. זהות הממצה בצורה הטובה ביותר את השילוב בין השניים ולא דוחה מרחב אחד מפני השני.

בנסיבות אלה מוטב לוותר על היומרה להתבצר פנימה. יש לדחות על הסף רעיונות בדלניים כמו הימנעות מלשלוח את קציננו ללמוד במוסדות עילית בחו"ל משום שהם חוזרים "עם רעיונות שלא מתאימים לייחודיות שלנו"

האיזון היעיל הזה, הוא אחד מסודות ההצלחה של העם היהודי ושל מדינת ישראל. הפרתו משקפת אי הבנה של העבר, תפיסה מצומצמת של הווה, ועשויה להציב איום של ממש על העתיד היהודי והישראלי.

נדב תמיר שימש יועץ מדיני לנשיא וד"ר אהוד ערן שימש כעוזר היועץ המדיני לראש הממשלה. שניהם חברי ועד מנהל במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית.

ד"ר אהוד ערן הוא עמית נלווה במרכז לביטחון בינ"ל ושת"פ באוניברסיטת סטנפורד וחבר ועד מנהל במכון מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא חבר בוועד המנהל של מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה ומשמש כיו"ר מועצת הבוגרים של קרן ווקסנר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 584 מילים

גלנט הציג את מתווה החזרה ללימודים: עד 18 תלמידים בכיתה או למידה מרחוק

השר אמר ששנת הלימודים תיפתח בזמן אבל שלא הכל יהיה מוכן ● ראשי המפלגות החרדיות הצהירו שלא יתמכו במהלך של הליכה לבחירות ● נתניהו עדיין מתעקש על תקציב חד שנתי בניגוד לעמדת גנץ ● המכון הביולוגי בנס ציונה קיבל אישור לניסוי בבני אדם בחיסון קורונה שפיתח ● גמזו: עד ספטמבר יש להוריד את רמת התחלואה למאות אחדות של חולים ביום ● המשטרה לבג"ץ: יש לאפשר את קיום ההפגנות נגד ראש הממשלה במתכונתן הנוכחית

18:39 עריכה

נתניהו מתעקש על תקציב חד שנתי. ראש הממשלה הגיב להצהרה המשותפת של ראשי המפלגות החרדיות נגד הליכה לבחירות והעברת תקציב מיידי, ואמר כי היה צריך להעביר את התקציב החד שנתי ״עוד אתמול״.

כך נתניהו עדיין בעמדה של חוסר הסכמה עם גנץ ופיזור הכנסת לקראת סוף החודש.

ראש הממשלה אמר את הדברים בתשובה לכתב בביקור בבית החולים שערי צדק יחד עם ממונה הקורונה ומנכ״ל משרד הבריאות.

לפני כן נתניהו התייחס להחלטת קבינט הקורונה לבטל את הסגר בסופי השבוע: "קיבלנו את המלצות פרופ' גמזו בקבינט פה אחד", הוא אמר, "אנו יודעים שאין מדינה ברמת התחלואה הגבוהה שלנו שלא הטילה סגרים. אבל אנו ערים למצב הכלכלי חברתי ועושים מאמץ בשבוע שבועיים הקרובים להוריד התחלואה באמצעים אחרים".

נתניהו אמר כי במכון הביולוגי "מכוונים לייצר חיסון לנגיף עד הרבע הראשון של שנת 2021".

במהלך השידור נתניהו נתפס משתעל ללא מסיכה אך הגיב במהירות.

18:15 עריכה

25 יום לפתיחת שנת הלימודים, שר החינוך יואב גלנט כינס מסיבת עיתונאים.

גלנט אמר שהלמידה תיעשה בלמידה מרחוק או בכיתות המחולקות ל-18 תלמידים אך יהיו גם ״פתרונות דיפרנציאליים״. השר הוסיף: ״קבענו עקרונות אבל אנחנו רוצים שהתהליך הזה יהיה גמיש כפי שניתן כך שהאוכלוסיות המיוחדות יקבלו את המענה המיוחד״

גלנט הזהיר כי יהיו קשיים, במיוחד בתחילת השנה.

 

17:57 עריכה

לאחר גנץ, גם ראש הממשלה נתניהו מודיע על ההתקדמות בפיתוח החיסון לנגיף הקורונה במכון למחקר ביולוגי והמעבר לשלב הניסויים בבני אדם.

17:22 עריכה

פייק ניוז בן ארי: היועץ המשפטי לממשלה הגיש בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת נגד אורלי לב, פעילת ימין שהעלתה פרסום שקרי ברשתות החברתיות לפיו בנה של עו"ד ליאת בן ארי- שוויקי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, תקף שוטר בהפגנה מול ביתם.

בית המשפט נעתר ופסק כי עד הדיון הבא בעניין, לאורלי לב אסור לפרסם מחדש, להפיץ או להתייחס בראיון כלשהו, לצייץ בחשבון הטוויטר ולהפיץ פוסטים חדשים באשר לסרטון בו טענה שבנה של בן ארי תוקף שוטרים.

הדיון הבא, במעמד שני הצדדים, ייערך ב-12.8. 

16:02 עריכה

שר הפנים אריה דרעי, שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן וח"כ משה גפני הודיעו לנתניהו וגנץ כי לא ישתפו פעולה עם יוזמה להקדמת הבחירות. השלושה הוסיפו ״העברת תקציב המדינה הינה צו השעה".

יש לציין כי אם גנץ ונתניהו לא יסכימו על תקציב, הכנסת תתפזר אוטומטית לקראת סוף החודש.

במפלגת כחול לבן מסכימים עם הדברים אך מכניסים בהודעה שלהם את עמדת המפלגה – שיש להעביר ״תקציב דו שנתי״ – בניגוד לעמדת נתניהו שרוצה להעביר תקציב עד סוף השנה הנוכחית בניגוד להסכם הקואליציוני.

חברי סיעת דרך ארץ, השר יועז הנדל וח״כ צבי האוזר, מציעים לדחות את אישור התקציב בהליך חקיקה.

16:00 עריכה

דיווח בהארץ: המשטרה הודיעה אתמול שתגביל את ההפגנות של פעילי הימין ליד ביתה של ליאת בן ארי, התובעת בתיקי נתניהו.  לפי ההודעה, המפגינים יעשו זאת במרחק של מאות מטרים מביתה, בהגבלות על מספר ההפגנות בשבוע ועל האורך שלהן.

ליאת בן ארי (צילום: דוברות משרד המשפטים)
ליאת בן ארי (צילום: דוברות משרד המשפטים)

עמדת המשטרה – בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון  בנושא הפגנות מול ביתם של אישי ציבור – בניגוד למעון רשמי או לשכות.

14:47 עריכה

אחד המועמדים של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה לתפקיד המפכ"ל הוא ניצב בדימוס שלומי מיכאל, שסיים את שירותו במשטרה לפני כארבע שנים – כך דיווח רועי ינובסקי בתאגיד השידור כאן. לצד מיכאל מועמדים לתפקיד ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן, מפקד מחוז תל אביב דוד ביתן ומפקד מחוז ירושלים דורון ידיד.

מיכאל – לפי הדיווח – נמצא בקשרי ידידות עם יושב ראש כחול לבן, בני גנץ. הוא שירת במשטרה כמפקד מחוז ש"י וכמפקד הימ"מ.

14:32 עריכה

יושב ראש ימינה נפתלי בנט עדכן שהוא בבידוד לאחר ששהה ליד חולה קורונה.

על פי דיווח מעריב מדובר בכתב של ערוץ 13, והכתבים אלון בן דוד, תמר איש שלום ואודי סגל, שבאו עימו במגע יכנסו לבידוד עד יום שני.

14:31 עריכה

הושג סיכום עקרוני בין רשות שדות התעופה והמטה לביטחון לאומי על הקמה של מעבדות קורונה בנמל התעופה בן-גוריון – כך דיווח שרון עידן בתאגיד השידור כאן.

14:26 עריכה

יושב ראש ש"ס אריה דרעי, יושב ראש דגל התורה משה גפני ויושב ראש אגודת ישראל יעקב ליצמן נועדים בשעה זו בבני ברק ודנים במשבר התקציב.

14:12 עריכה

משטרת ישראל מסרה לבג"ץ את עמדתה בעתירה של תושבי שכונת רחביה, המבקשים להגביל את ההפגנות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו: "יש לאפשר את המשך קיום ההפגנות במתכונתן הנוכחית".

בתנועה לאיכות השלטון בירכו על עמדת המשטרה.

13:47 עריכה

המכון הביולוגי בנס ציונה קיבל אישור להתחיל לנסות בבני אדם את חיסון הקורונה שפיתח אחרי חגי תשרי – כך סוכם בפגישה של שר הביטחון בני גנץ ומנהל המכון פרופסור שמואל שפירא.

גנץ –

כל הניסויים הראשונים שעברו בהצלחה הם בבחינת בשורה מאוד גדולה ותקווה מאוד גדולה. השלב הבא כפי שסיכמנו הוא שהניסויים יתחילו בבני אדם אחרי חגי תשרי. זה ייעשה בתיאום עם משרד הבריאות ועל פי כל התהליכים הנדרשים.

13:12 עריכה

ממונה הקורונה, פרופסור רוני גמזו, אמר שעד חודש ספטמבר יש להוריד את רמת התחלואה כך שיהיו מאות חולים חדשים ביום. "במקום סגר מלמעלה, אני רוצה יותר סדר מלמטה", אמר גמזו במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.

"ישראל" – אמר – "נמצאת כרגע עדיין בתחלואת קורונה גבוהה. בהשוואה בינלאומית, ביחס לנפש, הגבוהה ביותר בעולם". כשנשאל על חילוקי דעות בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "ראש הממשלה נותן לי גיבוי מלא".

12:48 עריכה

יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתח ביקורת על היחס האמביוולנטי כלפי הצעדים שהציעה ישראל ללבנון: "כשרה"מ מנחה את ראש המל"ל להציע לממשלת לבנון סיוע מיידי הכולל העברת פצועים לבתי חולים בישראל – זהו צעד מבורך והומניטרי. כשראש עיריית תל-אביב מחליט להאיר את בניין העירייה בצבעי דגל לבנון כאות הזדהות – זה צעד של בגידה".

ביממה האחרונה אנחנו עדים לפיצול אישיות מצד כמה נבחרי ציבור ופעילים פוליטיים.כשרה"מ מנחה את ראש המל"ל להציע לממשלת…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום חמישי, 6 באוגוסט 2020

12:31 עריכה

עמותת חוזה חדש הגישה היום לבג"ץ את תגובתה לעתירת עשרות מתושבי רחוב בלפור, הסמוכים למעון ראש הממשלה, נגד הפגנות המחאה נגד נתניהו: המשטרה אינה מוסמכת להטיל הגבלות נוספות על הפגנות המחאה.

המחאה נגד נתניהו היא מחאה פוליטית. היא ממוקדת באדם אחד, פוליטיקאי, הנושא בתפקיד ראש הממשלה, ומטרתה להביא לסיום כהונתו המושחתת והמשחיתה. אך אין היא רק מחאה פוליטית. זוהי מחאה ערכית, נורמטיבית, מוסרית, חברתית, קהילתית וציבורית, לא רק נגד בנימין נתניהו האיש, אלא כנגד מכלול התופעות הפסולות שכהונתו המושחתת והמשחיתה מביאה עמה. זהו ביטוי אותנטי של רצון קולקטיבי לניקוי אורוות. לסיום התקופה הרעה של שלטונו ולתחילתו של תהליך ריפוי חברתי וציבורי.

עמותת חוזה חדש – הנוטלת חלק נכבד בהפגנות באמצעות מיזם Crime Minister – מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה על הסף ולגופה. את התגובה לבית המשפט הגישו עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז, בא-כוח עמותת חוזה חדש, הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל.

11:56 עריכה

משה (בוגי) יעלון הגיב לתביעת הדיבה, שהגיש נגדו עורך הדין דוד שמרון: "לא ישתיקו אותי, אמשיך להילחם". חבר הכנסת אמר שטרם קרא את כתב התביעה, שבו נטען שהאשים את הפרקליט בכך שפעל באופן מושחת בפרשת הצוללות.  "כנראה שעורך הדין שמרון לא יודע עם מי יש לו עסק", אמר יעלון בראיון בכאן רשת ב'.

 

10:11 עריכה

הרעה חלה במצבו של מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, אבי כהן, שחולה בקורונה. כהן הועבר למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

09:46 עריכה

בכירים בש"ס וביהדות התורה אומרים שהסיכוי להביא להסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ראש הממשלה החליפי בני גנץ בסוגיית תקציב המדינה נמוך מאוד – כך דיווח הבוקר זאב קם בתאגיד השידור כאן.

08:36 עריכה

העיתונאי מיכאל שמש מתאגיד השידור כאן פרסם את דף המסרים של כחול לבן ל-6 באוגוסט. לפי מסמך זה, מניעת חקיקת פסקת ההתגברות היא "ניצחון ענק"; יוזמת חקירת פרשת הצוללות של יש עתיד היא "חוסר אחריות משווע" כי "מטרתן לערער את היציבות על חשבון המאבק בקורונה".

08:07 עריכה

ועדת השרים לבחינת ההסתייעות בשב"כ לצמצום התפשטות הקורונה עתידה להמליץ לממשלה לקצר את תקופת הבידוד ביומיים, מ-14 ל-12 יום – כך פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet.

07:50 עריכה

ירידה ניכרת באמון הציבור ברשויות: בעוד שבחודשים מאי-יוני הביעו 52% מהאוכלוסייה אמון, בחודש יולי נתנו רק 19% מהציבור אמון ברשויות המדינה – כך נמצא בסקר תקופתי שעורך פיקוד העורף. מקצת מנתוני הסקר פורסמו ביום שני האחרון בחדשות 13, והבוקר פורסמו נתונים נוספים ב"ישראל היום". נתוני הסקר הוצגו השבוע לחברי קבינט הקורונה.

36% מבין הנשאלים בסקר – שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל – אמרו שהם מאמינים שיוכלו להתמודד לאורך זמן עם משבר הקורונה ועם השלכותיו.

07:06 עריכה

שר התרבות והספורט חילי טרופר עדכן שקבינט הקורונה החליט, שמהשבוע הבא יתאפשר לקיים מופעי תרבות במרחבים פתוחים בערים "ירוקות" – שבהן שיעורי תחלואה נמוכים.

ממשיכים להתעקש על תרבות בימי קורונה. בקבינט הקורונה סוכם כי יתאפשרו מופעי תרבות במרחבים פתוחים החל משבוע הבא בערים ירוקות. זה לא מספיק ונפעל כדי לקיים מופעי תרבות גם באולמות הסגורים, אבל זאת ההתחלה של החזרת התרבות לחיים. שמח על ההחלטה הנכונה.

06:58 עריכה

קבינט הקורונה, שהתכנס אמש, החליט לבטל את ההגבלות שהוטלו בסופי שבוע, ולפיהן, חל איסור לפתוח מתחמי קניות ומסחר. ההחלטה התקבלה בקבינט פה אחד. הממשלה צפויה לאשר היום את ההחלטה.

עוד 23 עדכונים

ב-1 בספטמבר תיפתח כאן עונת הציד. ולא, זאת לא מטפורה

אלפי ישראלים רשאים להרוג חיות בר להנאתם ב"עונת הציד" בין ספטמבר לינואר, מתוקפן של מסורות ישנות וחקיקה לא מעודכנת ● הצעת חוק חדשה קוראת להוציא את הציד ה"ספורטיבי" מחוץ לחוק ● ישראל של היום היא לא אנגליה של המאה ה-18, והגיע הזמן להכיר בכך

עוד 611 מילים ו-1 תגובות

הדרך היחידה לחשוף את הבלוף של נתניהו

בחדשות 12 מזהירים מדי ערב מפני "סכנת הבחירות" כאילו מדובר באירוע קטלני ● גם באופוזיציה ובכחול-לבן חוששים מהליכה לקלפי ● אבל לנתניהו, שלא ניצח באף מערכת בחירות מאז 2015 ומכהן כמעט מכוח האינרציה, יש סיבות טובות יותר לפחד ● בהיעדר אפשרויות ריאליות אחרות להחליפו, בחירות הן אולי המהלך היחיד שיכול לתת תקווה לאזרחי ישראל ● דעה

עוד 1,353 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

אם הפגנות אז גם הופעות

אני מודה שאני לא ממש מבין את החברים היקרים שיושבים שם למעלה ומחליטים החלטות על החיים שלנו. אבל לפני שאסביר אני חייב להגיד למה כתבתי חברים ולא חברים וחברות למשל. התשובה פשוטה וברורה אבל צריך לשים אותה כאן ובגדול, פשוט כי אין חברות.

אני לא ממש מבין את החברים היקרים שיושבים שם למעלה ומחליטים על חיינו. לפני שאסביר אני חייב להגיד למה כתבתי חברים ולא חברים וחברות. התשובה ברורה: פשוט כי אין חברות

את משבר הקורונה מנהלים לצערי הרב רק גברים. כמעט רק גברים. בטח בתפקידים הבכירים ביותר, כאילו יש להם איזו שהיא פריווילגיה על האמת הצרופה, על העובדות, על היכולת לנהל מערכות לוגיסטיות גדולות או אפילו לחשוב איך לנהל אותן. אבל זה באמת רק לפתיח ובמאמר מוסגר. נדבר על זה פעם אחרת בהרחבה.

הפעם אני רוצה לעסוק במשהו שבאמת מטריד אותי. מודה שזה התחיל מהסקר של פיקוד העורף לגבי אמון הציבור בהחלטות הממשלה ומטה הקורונה. בגל הראשון היה אמון גדול. עכשיו הוא ירד ביותר מחצי, ל-30% כמדומני. זהו לא סתם תמרור אזהרה, מדובר ברמזור אדום, בכרטיס אדום שהעם בישראל מוציא לממשלה ולעומד בראשו.

הבעייה הגדולה כרגע היא המשבר הכלכלי. עם הבריאותי אפשר להתמודד. וכשאני כותב על הכלכלי אני מדבר על הצעדים שהממשלה מחליטה עליהם ואשר מונעים מקבוצות עובדים גדולות במשק לחזור ולהתפרנס בכבוד. אני מודה שיכולתי לקבל את העובדה שאין הופעות באולמות, שאין חתונות במקומות סגורים, שרוצים לצמצם את ההתקהלויות כדי לשבור מראש את שרשרת ההדבקה בקורונה, אבל למה לעזאזל עושים איפה ואיפה.

למה בשם חופש הביטוי מרשים ל-10,000 או 15,000 איש להגיע כל שבוע למתחם צפוף בכיכר פריז וברחוב בלפור בירושלים ולא נותנים לזמרים או בדרנים להופיע באולמות בישיבה עם רווחים בין הקהל (עד 500 איש אפילו), למה מאפשרים לאלפי אנשים לעמוד, די בצפיפות, על יותר מ-200 גשרים ומחלפים ברחבי הארץ, אבל אוסרים על הופעות בפארקים, באמפיתאטרונים, גם אם יאפשרו רק ל-75% מהתחולה שלהם להתפס?

למה בשם חופש הביטוי מרשים ל-10,000 או 15,000 איש להגיע כל שבוע למתחם צפוף בכיכר פריז וברחוב בלפור בירושלים ולא נותנים לזמרים להופיע באולמות בישיבה עם רווחים בין הקהל (עד 500 איש אפילו)

משהו לא ברור ולקוי לחלוטין בדרך קבלת ההחלטות. אמר הפרוייקטור של הקורונה שהוא רוצה לקבוע קריטריונים קבועים ושקופים, כאלה שמהם יהיה ברור מה מותר ומה אסור. עבר שבוע ויותר, מישהו מכם שמע או גילה את הקריטריונים הללו?

האם העובדה שלא מפרסמים שיש גידול עצום במספר החולים שהיו בהפגנות ליד בית ראש הממשלה היא פשוט כי אין הדבקות? או שאולי לא בודקים? אפשר היה הרי בקלות לשים מעבדה ניידת, או מערכת לקיחת בדיקות קרוב למתחמי ההפגנות ובצורה מהירה ויסודית לבדוק את רוב המפגינים. היינו מקבלים תשובות מצויינות על מידת ההדבקה הפוטנציאלית של ארועים רבי משתתפים דבר שהיה עוזר לקבלת החלטות מושכלות ונכונות לגבי מופעי תרבות למשל.

מלבד העובדה שחייבים לפתח מערכת תרבות חדשה וחליפית כזו המתבססת על מופעים אינטרנטיים אשר הקלטתם וביצועם יסובסדו על ידי המדינה ובכך יספקו עבודה לאנשי המקצוע, הגיע הזמן להגיד לממשלה ובגדול, אם הפגנות אז גם הופעות.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
רוצה לומר: לא "המדינה" נותנת להפגין. השר לביטחון פנים וראש הממשלה עשו מאמץ לאסור את ההפגנות - ובית המשפט מנע זאת מהם. אני חובב רוק ובעד "תנו לאמנים להופיע" אבל מה שקורה מציג חולשה מובנ... המשך קריאה

רוצה לומר:
לא "המדינה" נותנת להפגין. השר לביטחון פנים וראש הממשלה עשו מאמץ לאסור את ההפגנות – ובית המשפט מנע זאת מהם.

אני חובב רוק ובעד "תנו לאמנים להופיע" אבל מה שקורה מציג חולשה מובנית של האמנים:
בפוליטיקה הצינית לא סופרים אותם.
דחוף צריך להתארגן ולהגיש בגצים על זכות האמנים להופיע ולחיות.
וזאת בעיניי ה-בעיה.

עוד 461 מילים ו-2 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פדופיליה הרבנית החשודה, והפוליטיקה הקטנה

הקהילה היהודית באוסטרליה נודעה בתמיכה הכמעט-מוחלטת שלה בישראל, שהתבטאה גם בתרומות כספיות משמעותיות ● אבל אז הגיעה פרשת החרדית החשודה בפדופיליה, מלכה לייפר, והניסיון של ליצמן למנוע את הסגרתה לאוסטרליה ● גם נתניהו תרם את חלקו, בכך שהאריך בעבר את כהונת ליצמן במשרד הבריאות ● "חשבנו שישראל היא מדינה קטנה ומושלמת", אומרים האוסטרלים, "עכשיו זה התנפץ"

עוד 2,491 מילים

הכנסת זרקה לפח את פסקת ההתגברות של איילת שקד

שרת המשפטים לשעבר רשפה אתמול מזעם, אחרי שהצעת חוק פסקת ההתגברות שלה נדחתה בקריאה טרומית ● אלא שגם אם כל חברי הליכוד והמפלגות החרדיות היו נוכחים בהצבעה, זה לא היה עוזר לה ● אם יש דבר ששקד מבינה היטב, זה את המשמעות של רוב מוחץ של 71 ח"כים ● שקד נוהגת לומר כי הכנסת משקפת את רצון העם. ובכן, העם אמר את דברו ● פרשנות

עוד 1,156 מילים

53% ממצביעי הימין בבחירות האחרונות תומכים בטענות המפגינים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, 28% מהם תומכים במחאה האישית נגד נתניהו, ו-34% סבורים שהתנהלותו הערכית-אישית גרועה או לא טובה ● בפרק על משבר הקורונה השיבו קרוב ל-70% מהנשאלים כי הכנסתם נפגעה במידה כזאת או אחרת בחודשים האחרונים

עוד 754 מילים

בדרום אפריקה מפיקים לקחים מהאיידס, ומסרבים למות מבושה

דרום אפריקה מתמודדת עד היום עם ההשלכות הקשות של הכחשת מגפת האיידס על ידי מנהיגיה הקודמים ● אבל רופאים וחוקרים הפועלים במדינה רואים בכך קרן אור, בכל הנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה ● בניגוד לארה"ב, למשל, אצלנו מתמודדים עם המשבר בישירות ובאחריות, הם אומרים ● ועדיין, דרום אפריקה ניצבת במקום החמישי בקרב המדינות מוכות הקורונה ובמקום הראשון בשיעור ה-HIV

עוד 1,104 מילים

ההרתעה הישראלית התחזקה - בלי אף ירייה

הפיצוץ בלבנון מבחינת הלבנונים, הימצאות חומרי נפץ של חזבאללה במתחמי מגורים הייתה כל השנים משהו אמורפי ● אבל אחרי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות, כולם מבינים את פוטנציאל הנזק והסכנה ● כשמוסיפים זאת למצב הכלכלי בלבנון, חזבאללה הוא הכתובת למחאה ● "דוקטרינת הדאחייה" הישראלית - שמדברת על הרס תשתיות נרחב בלבנון - קיבלה אתמול ממד הרתעתי משמעותי, מבלי שנורה אף כדור ישראלי ● פרשנות

עוד 539 מילים

"אבנר משלם מלא ומשלם טוב"

בדיקת זמן ישראל אבנר נתניהו שוכר דירה בבניין יוקרתי בבעלות היהלומן תומר ברוך, בפינת הרחובות בלפור ועזה, שמחובר מצד אחד למתחם המאובטח של מעון השרד של אביו - ומצד שני לרחוב ראשי שבו מתקיימות הפגנות ● הכניסה לבניין, כולל זאת של דייריו ושל לקוחות חנות התכשיטים שם, אפשרית רק תחת השגחת שב"כ ● אחד השכנים: "זה קשה מאוד לחיות ככה" ● הבעלים: "לדיירים זה נוח, נותן להם תחושת ביטחון"

עוד 1,388 מילים ו-2 תגובות

בוטלו הגבלות סוף השבוע, שאסרו על פתיחת מתחמי מסחר

דיווח: נתניהו הציע לכחלון לשמש פרויקטור-על לנושאי כלכלה; ראש הממשלה והשר לשעבר מכחישים את הפרסום ● נתניהו: ההפגנות מאורגנות ממלונות פאר; הם גומרים לארגן את ההפגנה והולכים לאכול בוולדורף אסטוריה ● לפיד לראש הממשלה: "אתה יודע למה המפגינים באים לבלפור? כי הם בעלי הבית. זה לא הבית שלך, זה הבית שלהם. הם באו להגיד לך שהחוזה נגמר"

עוד 36 עדכונים

כל נסיגה עשויה לסמל את קץ הקריירה עבור גנץ או נתניהו

אף אחד לא חושב שתקציב חד-שנתי זה רעיון טוב ואיש מלבד נתניהו לא רוצה ללכת לבחירות ● אבל המתווכים מרגישים חסרי אונים מול סבך האינטרסים והאמוציות של ראש הממשלה והחליפי ● שרי כחול-לבן לוחצים על גנץ להתפשר מפחד הסקרים ● דרעי מנסה למצוא פתרון מחשש שהחרדים יתנקמו בקלפי על הטיפול בקורונה ● וכולם במירוץ חסר סיכוי נגד הזמן ● פרשנות

זה נראה כבר חסר תקנה וכמעט חסר סיכוי. משני צדי המתרס עומדים שני פוליטיקאים שכל נסיגה שלהם בנושא התקציב היא אסון אישי ופוליטי, כמעט קץ הקריירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע שתקציב חד-שנתי הוא בדיחה שלא מקובלת על רוב הכלכלנים במדינה ועל פקידי האוצר. מצד שני, נתניהו יודע שאם תקציב דו-שנתי יעבור, הוא ייכנס למציאות שאינו יכול לסבול.

נתניהו, לפי האנשים הקרובים לו ביותר, משוכנע – בעיקר בשנתיים האחרונות – שהוא שליח האל, הנבחר שנועד להנהיג את העם הזה, ואין בלתו.

תקציב דו-שנתי גונז גם את הייעוד הזה. תקציב כזה מבשר על יציבות שלטונית, מונע מנתניהו נקודת יציאה לבחירות וסולל במישרין את הדרך למשפט בינואר הקרוב שממנו הוא לא יודע לאן יגיע.

בנימין נתניהו מבקר בפיקוד העורף ברמלה, ב-4 באאוגוסט 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
בנימין נתניהו מבקר בפיקוד העורף ברמלה, ב-4 באאוגוסט 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

ומעבר לזה, תקציב דו-שנתי מחייב את נתניהו לקיים את הרוטציה. כך יעבור השלטון מהאיש שבטוח שרק הוא יכול, אל האיש שנתניהו בטוח שאינו יכול להנהיג אפילו מחלקה.

ראש הממשלה החליפי בני גנץ רואה את הדברים בדיוק בצורה ההפוכה. זה כבר לא התקציב, אלא מה שעומד מעבר לו.

גנץ מכיר את התוכניות הגדולות של נתניהו, שבאות כמובן על חשבונו. הוא יודע שכניעה שלו בנושא התקציב זו התבזות נוספת, אחרי כל מה שעבר בשנה האחרונה עם נתניהו ובכלל.

אנשים שדיברו עם גנץ בימים האחרונים יצאו בתחושה שאין לו מה להפסיד. ממילא הוא רוצה ללכת כבר, אז לפחות שזה יהיה על נושא עקרוני ועם קצת כבוד.

"הבעיה היא גם עם השרים של כחול-לבן. אף אחד מהם לא רוצה ללכת עכשיו לבחירות, כשהסקרים מעניקים לכחול-לבן עשרה מנדטים במקרה הטוב", אומר גורם פוליטי בכיר. "הם משגעים את גנץ. אומרים לו תעשה כך ותעשה כך. לפעמים הוא מתעמת גם איתם".

"הבעיה היא השרים של כחול-לבן. אף אחד מהם לא רוצה ללכת עכשיו לבחירות, כשהסקרים מעניקים להם 10 מנדטים במקרה הטוב. הם משגעים את גנץ. אומרים לו תעשה כך ותעשה כך. לפעמים הוא מתעמת גם איתם"

אנשים רבים מנסים להוציא את נתניהו וגנץ מהפלונטר העמוק הזה. אחד מהם הוא השר אריה דרעי, שמחויב לגנץ בעניין הרוטציה. דרעי, איש יצירתי שיודע לעבוד, מדבר בכל יום עם נתניהו, גנץ, גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן כדי למצוא פשרה.

לדרעי, כמו לכל מנהיג חרדי, יש מוטיבציה מיוחדת למנוע בחירות. הקורונה הכתה במגזר באכזריות, בעיקר ברמה הכלכלית והתדמיתית. החרדים מרגישים שונים לרעה, טוענים שמוטלים עליהם סגרים שלא לצורך וסובלים מאכיפה בררנית. רבים מהם שחיו על הקצבות של עמותות חסד, לא מקבלים כסף אחרי שהברזים נסגרו, בעיקר בחו"ל. הם צריכים היום פתרונות, לא בחירות.

אריה דרעי ובני גנץ באזכרה לזכרו של הרב עובדיה יוסף, ב-4 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אריה דרעי ובני גנץ באזכרה לזכרו של הרב עובדיה יוסף, ב-4 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אבל כל זה לא עוזר. גם המתווכים מרגישים חסרי אונים מול סבך האינטרסים והאמוציות של נתניהו וגנץ. המרוץ הוא נגד הזמן. "אם לא נעביר את התקציב השבוע, מקסימום עד יום ראשון, לא יהיה כבר זמן להעביר את התקציב בשלוש קריאות בכנסת".

"אין לנו גם דרך לאיים על נתניהו", מודה פוליטיקאי חרדי בכיר. "מילא אם היו כאן שני גושים שווים, אבל היום גנץ בקושי עם עשרה מנדטים. מה נגיד לנתניהו? במה נאיים עליו? שנלך עם לפיד וליברמן? זה הרי אקדח בלי כדורים. אפילו בלי קפצונים".

עוד 453 מילים

בניגוד לדעת כל המומחים, רה"מ מתעקש להעביר תקציב לשלושה חודשים, כאשר אפילו בוועד בית זה לא היה קורה ● הוא גם מתכנן להטיל הסגר נוסף, ולהמתיק את המהלך עם המטרת כסף שלישית לקראת החגים ● אם מחברים את כל חלקי הפאזל, נראה שלנתניהו יש דרך מילוט אחת ממשפטו, והיא עוברת דרך הכיס של כולנו ● פרשנות

עוד 728 מילים ו-2 תגובות

עיתונאים מהימין "לא קובעים כלום בסדר היום הישראלי", התבכיין קלמן ליבסקינד בטור שפרסם ביום שישי האחרון תחת הכותרת "אמצעי התקשורת לא מסקרים את ההפגנות, הם משתתפים בהן" ● יומיים אחרי, ראש ממשלת ישראל פתח את ישיבת הממשלה השבועית בהקראת מאמרו של ליבסקינד ● זו לא האירוניה היחידה שעולה מהטור שלו ● וגם לא עיוות היחיד שמופיע שם ● דעה

עוד 2,496 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה