ראש ממשלת קנדה מארק קרני הוא כלכלן מנוסה בזירה העולמית. הוא כיהן, בין היתר, כנגיד בנק קנדה, נגיד בנק אנגליה וכשליח המיוחד של האו"ם לפעילות אקלים ופיננסים. בספרו "Value(s): Building a Better World for All", הוא כותב:
"הנטל שאנו מעבירים לדור הבא – מחובות ממשלתיים הולכים ותופחים, פנסיות שאינן ממומנות, מערכות בריאות ורווחה שאינן מספקות ועד אסונות סביבתיים – הוא לא הוגן, לא שוויוני ולא אחראי".
יואל מוקיר, חתן פרס נובל לכלכלה, אמר בראיון לדה מרקר:
"אני יכול לראות עולם שבו הדמוקרטיה ומוסדות החוק, כמו שאנחנו מכירים אותם, לא ישרדו, כי האתגר הטכנולוגי הגדול ביותר שעומד בפנינו זה שינוי האקלים, וכרגע מאוד קשה לטעון שהטיפול בשינויים האקלימיים עובד טוב בדמוקרטיה. לעומת זאת, בסין מייצרים מכוניות ופאנלים של אנרגיות שמש, הם מטפלים בשינוי האקלים".
בבחירות הקרובות צעירים עשויים להצביע על פי מידת האמון שלהם ביכולת של הדמוקרטיה, במתכונתה המוכרת, להתמודד עם אתגרי החיים במאה ה 21, בשלושה מישורים: הקיום בכבוד, משבר האקלים, וזילות ערך החיים.
הקיום בכבוד
בני זוג עובדים משכילים כורעים תחת עול המשכנתא, מחיר הפעוטונים, ושעות עבודה בלתי מוגבלות השוחקות את חיי המשפחה והפנאי.
זה מה שאומרים הילדים של הילדים של חורף 73:
"גדלנו אנחנו גרים במרתף עם הכלב אצל ההורים, גם אנחנו למדנו שלא לשנות… אז אין פה שלום יקר לי זית, אין לי חסכונות או בית… אין לנו תוכנית או תקוות".
מהי תמונת העתיד של צעירים שהתבגרו בעולם שבו נבזזות קרנות הפנסיה של קשישים שמשחיתים את זמנם בתור לרופא מומחה?.
"הדור הבא רואה היטב מה שקרה… מבחין היטב בין טוב לרע…": הכספים הקואליציוניים אכלו את הדייסה ולמי(לואים) לא נישאר: לאפודי מגן, לחימום, למשפחות החטופים ולמרחבים מוגנים.
מהי תמונת העתיד של צעירים שהתבגרו בעולם שבו נבזזות קרנות הפנסיה של קשישים שמשחיתים את זמנם בתור לרופא מומחה?
בספרה 'מעמדות אבודים', "Outclassed: How the Left Lost the Working Class and How to Win Them Back", מנתחת ג'ואן ויליאמס את ניצחונו השני של טראמפ ב-2024, על רקע הפקרת העובדים והמשפחות הצעירות, ומציעה לנהל מערכת בחירות על מעונות היום, על מחירי הדיור ועל "כלכלה שבה כל מי שמוכן לעבוד קשה יוכל להשיג רמת חיים של מעמד ביניים".
הקיימות
הצעירים דואגים לסוף החודש וגם לסוף העולם: שריפות ושיטפונות, "אם לא יהיה מבול ולא נשרף, נפגש אחרי המלחמה בשש".
הדור הבא עומד בפני ירושה חלולה מכוסה באיי פלסטיק (Largest Garbage Patch) וגולש בקבוצות 'למסירה בחינם' של כל מה שמיותר: קונים ומשדרגים, משתמשים וזורקים. מי שם לב שאלפי ישראלים מתים מידי שנה מזיהום אוויר?
תינוקות גדלים על מחית פירות באריזת ואקום וההורים עובדים ושואבים חלב. ממשלת 'חיים על חשבון הדורות הבאים' ביטלה את המס על שתייה מתוקה ועל כלים חד"פים, ובהמשך איימה (על עתיד צעיריה) בפרישה מהאמנה להתמודדות עם משבר האקלים (הסכם פריז).
מארק קרני כותב:
"שינוי האקלים מהווה את הבגידה האולטימטיבית בצדק הבין־דורי… צעירים ומבוגרים מתאחדים וקוראים לפעולה מהירה ונחרצת מצד ממשלות ועסקים".
השקעות באנרגיה ירוקה מובילות ליצירת מקומות עבודה ותורמות לחדשנות, לצמיחה וליציבות הכלכלית, נוסף על ההגנה מפני אסונות ושיפור איכות החיים של הדורות הבאים. המשבר מוליד הזדמנות לחבר את המדיניות לאיכות המים והמזון ולהתפתחות תינוקות ולקרוא תיגר על הנתק שיצר הימין בין המדינות למציאות.
הגירעון הכפול בערך החיים
הממשלה מנצלת את כללי הדמוקרטיה הפורמלית הישנה, ופועלת כמו 'חברת גוויה' בע"מ. ערך מניותיה עולה ככל שהיא מוזילה את ערך החיים ומפקירה אותם ביד לשון המאזניים הקואליציונית: 'ברית בין הבתרים' מקריבה את 'ברית המשרתים'.
השותפות הבוגדנית עם קטאר והפקרת חיי החיילים והחטופים התאפשרו בסביבה שהסתגלה לפיחות זוחל בערך החיים: אסון הכרמל, אסון מירון, סל תרופות מקפח חיים. מי שם לב שצפיפות בבתי חולים גורמת ל-4000 מאושפזים למות מידי שנה, 459 הרוגים בכבישים, 252 נרצחים בחברה הערבית (פי שניים בהשוואה ל-2022, ימי ממשלת השינוי).
'האחים לנשך', נתניהו וסנוואר, נרמלו את הפיחות בערך החיים כדי להנדס סבבי לחימה בסמוך לסבבי הבחירות בישראל וכדי להסוות את שיתוף המזומנים. ה"סיכון מחושב" התנפץ באובדן צלם אנוש בטבח השבעה באוקטובר הג'יהאדיסטי ובפרץ משיחי ברוח ארמגדון: 'אין (ילדים) חפים מפשע'.
'האחים לנשך', נתניהו וסנוואר, נירמלו את הפיחות בערך החיים כדי להנדס סבבי לחימה בסמוך לסבבי הבחירות בישראל וכדי להסוות את שיתוף המזומנים
הדורות הבאים יישאו בנטל כפול של תשלומי ריבית לבנק הדם
- מהי תוחלת הקיום של חברה שדורות של צעירים צמחו במציאות שבה ערך החיים נגזר משיקולים קואליציוניים ומתקציבים מגזריים?
- בנוסף לערכים חלולים, ממדי ההרס וההרג בעזה פתחו חשבון דמים יהודי-ערבי לדורות. החיילים המשוחררים וצאצאיהם יחיו בעולם שיוקיע אותם כ"פושעי מלחמה" וכ"רוצחי ילדים". מי שינסה לייחס למאשימים מניעים אנטישמיים, לא יוכל למחוק את ההלכה הכתובה ב'תורת המלך': "שיש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם (ולא רק תוך כדי פגיעה בגדולים כאשר גם הם ניזוקים)".
הרעיון של 'אין ילדים חפים מפשע', מחשיך את עתיד הדורות הבאים שיעמדו למשפט העמים.
המלחמה הפוסט דמוקרטית הראשונה
במהלך שמונת החודשים הראשונים של 2023 (כלומר לפני ה-7 באוקטובר), התרחשו בממוצע שלושה אירועי אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים מדי יום, השר בן גביר עלה להר הבית בינואר (ושוב במאי וביוני), קנאים יהודים הציתו בתים בחווארה בפברואר, אותה עיירה שבה הקים ח"כ צבי סוכות סוכה ב-5 באוקטובר.
מדיניות הממשלה נשלטה ע"י מיעוט שהוביל ל'מלחמת שלוש השנים', והתקדמה בשלושה צירים לערעור השיטה הדמוקרטית ולהתנגשות עם רצון הרוב: ההפיכה המשטרית ואלימות של שוטרים ואזרחים נגד מפגינים, האיום הסמוי במלחמת אזרחים והאלימות כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון.
מדיניות הממשלה נשלטה ע"י מיעוט שהוביל ל'מלחמת שלוש השנים' והתקדמה בשלושה צירים לערעור השיטה הדמוקרטית: ההפיכה המשטרית, האיום הסמוי במלחמת אזרחים והאלימות כלפי פלסטינים בגדה
שלושת הצירים הובילו למימוש 'תוכנית ההכרעה' של בצלאל סמוטריץ', שבה נאמר:
"מלחמת השחרור כללה גירוש פליטים, החרבת עשרות כפרים ערביים והקמה של יישובים יהודיים על חורבותיהם…. צריך, ואפשר, לחזור לימים שאחרי תש"ח, הן עם ערביי ישראל, הן עם ערביי יהודה ושומרון".
הרב יהודה גלעד ראש ישיבת מעלה גלבוע כתב השבוע, ר"ח ניסן, בפייסבוק:
"ביקרתי בחירבת חומסה (מרחק כ-30 דקות נסיעה מישיבתנו), מקום בו התרחש פוגרום של נערי חוות לפני שבוע… הדברים מזכירים פוגרומים שעברו אבותינו בגלויות השונות".
ערעור המנגנונים הדמוקרטיים נמשך באמצעות החלטות על ניהול המלחמה ועל הארכת שירות החובה והמילואים שהתקבלו ע"י נבחרי ציבור הפוטרים את בוחריהם מלקיים את אותן החלטות. שר האוצר שהוא גם שר במשרד הביטחון עומד בראש מפלגה שמייצגת פחות מ-6% מהבוחרים. השר לביטחון פנים שפעל לעיכוב שחרור החטופים מייצג 5% נוספים.
במהלך המלחמה התקבלו החלטות שהתנגשו עם רצון הרוב ושיקפו אינטרסים של סיעות קטנות, גם לאחר שפרשו מהממשלה: פירוק צבא העם לצבא המגזרים, שבירת ההסכמה הלאומית, שרטוט קווים אדומים-מדומים, התנכרות לחטופים ולמפונים, פיטורי שר הביטחון, יו"ר ועדת חוץ וביטחון וראש המל"ל, וזיהום השיחות האסטרטגיות עם ארה"ב בשדלנות בענייני חנינה.
המלחמה היא 'מלחמה פוסט דמוקרטית', לא מפני שהיא שנויה במחלוקת, אלא מפני שיעדיה המתחלפים נכפו ע"י מיעוט ועל ידי אינטרסים אישיים: "קיים חשש שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי", כך אמר נתניהו ב-2008 על ראש ממשלה השקוע בחקירות.
המלחמה היא 'מלחמה פוסט דמוקרטית', לא מפני שהיא שנויה במחלוקת, אלא מפני שיעדיה המתחלפים נכפו ע"י מיעוט ועל ידי אינטרסים אישיים
סיכום
ה-4 בנובמבר 1995 הוא יום ההתנקשות בדמוקרטיה, שעוצבה מאז כמשטר שברירי שנשלט ע"י מנהיגות פלגנית ומפקירה. זהו עולם המושגים הפוליטי של ילדי הנרות ושל ילדיהם (בני העשרה והעשרים).
במקביל לכרסום האמון במשטר הדמוקרטי, בסין ובמדינות המפרץ התבסס מודל לא דמוקרטי, שהתמודד בהצלחה לכאורה עם אתגרי המאה ה-21: הקיום, הקיימות והימנעות ממלחמות. אשליית החיים הטובים, וההשקעות במחקר ופיתוח בתחומי החלל והבינה המלאכותית מושכים כישרונות מכל העולם למדינות המפרץ ומשפיעים על עיצוב התרבות ועל התרבות הפוליטית (גם בישראל).
אלו הדברים שכתב סמוטריץ' ב'תוכנית ההכרעה' שהתפרסמה ב 2017:
"המדינות הערביות שמשגשגות הן נסיכויות המפרץ, הבנויות בהתאם למבנה שבטי מסורתי".
התוכנית של סמוטריץ' להעניק לפלסטינים זכות הצבעה למוסדות מוניציפליים ("שבטיים"), ללא זכות להגדרה עצמית ולבחירת פרלמנט במסגרת מדינה יהודית נראית לכאורה כתוכנית למשטר 'עליונות יהודית'.
במציאות התבסס בישראל משטר עליונות על בסיס ההשתייכות השבטית המקנה מזה שנות דור, זכויות יתר בהקצאה לדיור, לחינוך, למעונות ולביטחון לארבעת שבטי הקנאות הדתית. (יהדות התורה, ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית).
השפעות הגומלין בין חברות השפע הדמוקרטיות והאוטוריטריות עיצבו עולם מושגים חדש שהוביל לעידן שניתן להגדירו כעידן פוסט-דמוקרטי.
ההכרעה בבחירות הקרובות תהיה בין דמוקרטיה רזה של מבנים וכללים פורמליים לניהול מאבק מתמיד על זכויות וחירויות, לבין דמוקרטיה המוגדרת על פי מדדי איכות החיים של כולם (רעיונות דומים מופיעים, בין היתר, בספרו של מארק קרני).
ההכרעה בבחירות הקרובות תהיה בין דמוקרטיה רזה של מבנים וכללים לניהול מאבק מתמיד על זכויות וחרויות, לבין דמוקרטיה המוגדרת על פי מדדי איכות החיים של כולם
הדמוקרטיה המעודכנת תוגדר לא רק במדדי כוח כמותיים (שלטון הרוב וזכויות המיעוט) אלא גם במדדי דמוקרטיה עפ"י תוצאות: איכות החינוך, הפנאי מעבודה, הנגישות לדיור ולמעונות לגיל הרך, גמלת הפרישה והחירות ממחסור, שיעור הפשיעה וזיהום הסביבה.
משטר שהגדרתו כדמוקרטי תלויה בתוצאות המדיניות ובמדדי איכות החיים עשוי להיות מוגן יותר מכוחם של קבוצות מיעוט ושל תורמים ותאגידים.
מדדי איכות חיים, כמו מדד מק"א (GPI), המוכרים בעולם, מתייחסים לצרכים המוחשיים של צעירים ועשויים לעודד אותם להשתתף בבחירות על עתידם.
ד"ר אמיר יובל הוא מרצה לשעבר בחוג למדע-המדינה באוניברסיטת חיפה וב"מכללת כנרת". מאמרי דעה שלו התפרסמו באתר "עבודה שחורה" ובעיתון הארץ. מנתח את הפוליטיקה באמצעות המושג: "גלוקליזציה", המתייחס לשינויים בתפקידי מוסדות המדינה והמוסדות המוניציפאליים בעידן הגלובלי (בשלב ה"פופוליזם"). הניתוח הוביל אותו למסקנה ש"פוליטיזציה" של המוסדות הציבוריים אינה הבעיה אלא חלק מהפתרון ולכן הוא תומך במודל האירופי של שירותים ציבוריים וסוציאל-דמוקרטיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו