האימפרסיוניסטים החדשים

חבצלות מים, קלוד מונה, 1915, מוזיאון מרמוטן, פריז
חבצלות מים, קלוד מונה, 1915, מוזיאון מרמוטן, פריז

בתנאי לחץ ואי ודאות גוברת הנטייה להטיות שיפוט ולחשיבה התרשמותית ומאגית שאינה מתבססת על לוגיקה, למרות שברגע נתון היא נדמית הגיונית לחלוטין. ולעיתים פשוט נקלעים לסגנון האימפרסיוניסטי, שלא מבחירה ובלית ברירה.

בתנאֵי לחץ ואי-ודאות, גוברת הנטייה להטיות שיפוט ולחשיבה התרשמותית ומאגית, שלא מתבססת על לוגיקה, למרות שברגע הנתון היא נדמית כהגיונית

פישוטן של צורות, משיחות מכחול חופשיות ואי-סגידה לקווי מתאר מדויקים אפיינו עבודות של קבוצת אמנים בשלהי המאה התשע עשרה בפריז: מונה, רנואר, סיסלי, פיסארו וחבריהם הפיקו תערוכה עצמאית לאחר שנדחו שוב ושוב מהתערוכה הרשמית והקלאסית. ביצירתם שאפו להנציח רושם ראשוני רענן שמותיר אובייקט ברגע חולף, בטרם הספיק המוח להדביק את העין ולעבד נתונים לפי קטגוריות תפיסיות לוגיות מסודרות.

כינויים ״אימפרסיוניסטים״ נולד מתגובה לעגנית של מבקר אומנות לתמונת נוף ימי של מונה בשם ״התרשמות (אימפרסיה), זריחה״: ״התרשמות – אכן, למרבה הצער! אפילו טפט בשלב עיבודו הראשוני מושלם יותר מהנוף הימי הזה״. חרף הדחייה והלעג הפך בהדרגה האימפרסיוניזם לזרם מקובל שתרומתו לייצוגו האומנותי של העולם חשובה ומרכזית.

מנגד, אימפרסיוניזם כדרך לייצג ולעבד מידע לצרכים שאינם אומנותיים, ראוי לבחינה נפרדת. ואמנם, לא כל תהליכי התפיסה והעיבוד היום-יומיים הם לוגיים, אנליטיים ומאורגנים. בספרו ״לחשוב מהר לחשוב לאט״ מתאר זוכה פרס נובל לכלכלה הפסיכולוג הקוגניטיבי פרופ׳ דניאל כהנמן מומחים שמתרשמים נכונה בן-רגע ללא תהליך חשיבה מסודר, כמעט כמו בקסם. למשל, אמן שחמט שחולף על פני משחק רחוב ומכריז בלי לעצור ״מט ללבן בשלושה מסעים״ או רופא מיומן שמאבחן בהצלחה מחלה בהינף מבט.

כהנמן מסביר שאינטואיציות תקפות מתפתחות כשמומחים מנוסים מזהים רכיבים מוכרים במצב חדש. כלומר, אינטואיציה היא בעצם זיהוי רמזים שמאפשרים למומחה גישה למידע המאוחסן בזיכרונו. לדברי כהנמן הדבר נכון לא רק למקצוענים: ניסיון חיינו גורם לכולנו לבצע ״שיפוטי מומחיות אינטואיטיבית״ תדירים. למשל, להיזהר מנהג מסוכן בנתיב המקביל.

לדבריו, לא תמיד ניתן להסתפק בחשיבה אינטואיטיבית. לעיתים נזהה שנדרשת חשיבה מסודרת, רציונלית, לוגית, איטית, שיטתית ומכוונת לפתרון בעיה ספציפית. אך לא אחת נסתפק בחשיבה אינטואיטיבית רק בגלל שנדמה לנו שהיא תקפה, למרות שאינה מתבססת על ניסיון ומומחיות בלבד אלא גם על הטיות שיפוט. הטיות השיפוט נובעות מתהליכי תפיסה שמקנים עדיפות לבּוֹלטות אקראית או מכוּונת של מידע לא-רלוונטי. למשל, למידע שמובלט בידי משווקים, כמו הניסוח ״הנחת מזומן״ במקום ״עמלת אשראי״.

לא אחת נסתפק בחשיבה אינטואיטיבית רק כי נדמה לנו שהיא תקפה, למרות שהיא מבוססת גם על הטיות שיפוט. כאלה שנובעות מתהליכי תפיסה המקנים עדיפות לבּוֹלטות של מידע לא-רלוונטי

כהנמן מדגיש שאין בכוונתו לטעון שבני האדם אינם רציונליים, אלא שמודל החשיבה הרציונלי גרידא אינו מתאר בצורה ממצה ומדויקת את כלל תהליכי החשיבה והבחירה האנושיים.

בין היתר מתייחס כהנמן לקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, שמתבססת על אמונות בדבר סיכויי התרחשותן של אפשרויות. כמו למשל הערכות לגבי ערכו העתידי של הדולר או הסיכוי לגשם, שישפיעו בהחלטה האם להשקיע בדולר או האם לקחת מטריה. עקרונות הערכה אינטואיטיביים אמנם מצמצמים תהליכי הערכת ההסתברויות לפעולות שיפוט פשוטות, אך עלולים להטעות, בגלל הנטייה הלא-מודעת להתבסס על הטיות חשיבה, הרגלי התנהגות ורשמים.

ביסוסם הלא-מודע של תהליכי שיפוט על הטיות יכול להתגבר על רקע  אישיותי או מצבי. בהיבט האישיותי, הפסיכולוג דיוויד שפירו תיאר סגנון קוגניטיבי הנוטה להתבסס על רשמים, ״הסגנון האימפרסיוניסטי״. סגנון זה מתאפיין בהתייחסות כוללנית, גלובלית ודיפוזית לגירויים, בהתעלמות מפְּרטים, ובתגובת-יתר לתכונות בולטות לעין ומובַנות מאליהן בגירוי.

זהו סגנון התייחסות היסטריוני בטיבו, הקשור בקושי להישען על תחושת עוגן פנימי מוצקה, דבר הגורם לנטייה להיות מושפע בקלות מרשמים חולפים (סוגסטיביליות), לאמץ מסקנות בקלות שטחית ולנטות לעֲמדות דרמטיות ללא יכולת לנמקן בצורה הגיונית ומבוססת. המנגנונים האימפרסיוניסטיים מעכבים עיבוד מידע וכך מסייעים לבלום רגשות חזקים באמצעות הגנות הכחשה ופיצול. כלפי חוץ יאמר האימפרסיוניסטי ״אינני יודע״ בעוד, שלמעשה, אינו רוצה לדעת.

מהבחינה המצבית, בתנאֵי לחץ, סכנה ואי-וודאות – גוברת הנטייה לחשיבה א-לוגית או מאגית, מסוג אמונות תפלות, וגדלה הנטייה לביצוע טקסים מאגיים, כמו לדוגמה להקיש על עץ נגד עין הרע. הפסיכולוג גיורא קינן מצא למשל נטייה רבה יותר לחשיבה ולטקסיות מאגית באזורי סיכון המועדים להתקפות טילים במלחמת המפרץ הראשונה מאשר באזורים שהיו מחוץ לסכנה.

בתנאֵי לחץ, סכנה ואי-וודאות – גוברת הנטייה לחשיבה א-לוגית או מאגית, כאמונות תפלות, ולביצוע טקסים מאגיים כהקשה על עץ נגד עין הרע. הפסיכולוג גיורא קינן מצא נטיה כזו באזורים שהותקפו בטילים במלחמת המפרץ

מחקרים רבים נוספים קושרים בין מצבי לחץ וסכנה עם הגברת הנטייה לחשיבה מאגית. חלקם מראים ששימוש בה מגביר בצורה מלאכותית את חוויית השליטה בסיטואציה: נמצא למשל ששימוש בחשיבה מאגית או באמונות טפלות מפחית היווצרות חוויית חוסר-אונים נרכש בתנאֵי לחץ חיצוני מתמשך שאין עליהם שליטה.

לאחרונה חווינו כולנו מצב לחץ מתמשך שיצר ווירוס הקורונה, שהעמיד את העולם בפני איום חדש של סכנה מופשטת ומפושטת, עליה התקבל מדי יום מידע משתנה בתנאי אי-וודאות וערפול. השתנות המידע קשורה גם בשונות המופע של הווירוס על פני צירי המקום והזמן, וגם במקצועיותם ובמהימנותם של הגורמים שמפיצים אותו.

הקורונה מתאפיינת בסתירות ובפערים מתעתעים: למשל, בין גודל האסון בחלק מהארצות, לבין שיעורי תחלואה ותמותה נמוכים באחרות. בין הדחף הטבעי להתקרב לזולת, לבין הצורך להתרחק מפניו כמגננה מהווירוס. בין הצעדים שנכונים לעצירת המחלה, לבין מה שנכון לכלכלה. בין מידע מבוסס, למידע בדוי או אינטרסנטי. בין הרעיון שבזכות המגבלות ניצלנו, לבין החשש שבעצם, באמצעותן, נוצלנו. בין הדרישות מהציבור, לבין הדוגמה האישית של מנהיגיו. וגם, בין ההנחיות לבין עצמן, בפרט בשלבי היציאה מהסגר, במהלכן מוצגות דרישות והנחיות מבלבלות הנתפסות כשרירותיות, בפרט כשאינן מלוּווֹת בהסבר. למשל, הדרישה לשמור מרחק פיזי שאינו סביר לכיתות קטנות וצפופות. או, למשל, פעילויות שהותרו בעוד שאחרות, בעלות מקדמי סיכון אפידמיולוגי דומים, עדיין מושעות, ללא רציונל מכבד.

מעניין לדעת האם נערך מחקר פסיכולוגי השוואתי שבדק את היענות האוכלוסייה (compliance) בארצות השונות למגבלות בראי השפעת המשתנים הללו. למשל, כיצד הושפעה ההיענות מדפוסי התחלואה והתמותה המקומיים, ממידת השקיפות וההנגשה הממלכתית של נתוני התחלואה והבדיקות על בסיסם התקבלו ההחלטות, ממידת התמיכה הממשלתית באזרחים שנפגעו מהווירוס או מהמגבלות כנגדו, או מהמודל שהציבה ההנהגה בהיענותה האישית למגבלות שהיא עצמה הטילה. ובעיקר, מרמת האמון מול ספק של האזרחים בממשלתם.

מעניין לדעת כיצד הושפעה ההיענות למגבלות ממידת השקיפות הממלכתית, מהתמיכה הממשלתית בנפגעי הווירוס, מהמודל שהציבה ההנהגה בהיענותה למגבלות שהטילה, ומרמת האמון של האזרחים בממשלתם

בינתיים, בשלב הנוכחי, שזכה אפריורית לכינוי ״מתווה היציאה״ למרות שבפועל נראה שכמעט ואינו מנוהל, נאלץ האזרח הבודד לקבל אינספור החלטות אישיות מדי יום. זאת, בהיעדר מידע ממלכתי שקוף, לכיד וכנה; בהיעדר ניהול מקרה (case management) אחוד, אחראי ומסודר; ללא מידע ברור האם חלפה הסכנה או שמא לא נשקפה מעולם והאם להתגונן, מפני מה וכיצד; בהיעדר התוויה ואינפורמציה שתאפשר לכל אדם להתנהג מתוך אחריות לשלומו שלו ולשלום קהילתו: האם נכון ללבוש מסכות מלא מלא או רק בכאילו? להתרחק מאנשים? לשלוח ילדים למסגרות? ללכת לים ולחדר הכושר? לשוב לשגרה המלאה?

כך, כולנו הפכנו לאימפרסיוניסטים בעל כורחנו: נאלצים להסתפק במידע גלובלי ודיפוזי, נטול פרטים, עם תגובת יתר לרשמים אקראיים שקופצים לעין. למשל: כולם לובשים מסכות רק על הסנטר; כל המשק משתחרר ורק התחום שלי עוד מושבת; יש אכיפה דרקונית; אין שום אכיפה; התגלתה מורה חולה לכן בתי הספר מסוכנים; שרב כבד; קוריוז חולף אחר כלשהו; וכן הלאה.

כולנו נאלצים להיות סוגסטיביליים, להישען על בדלי רשמים ספוראדיים חולפים, לאמץ בקלות מסקנות חותכות מבלי שנדע לנמק אותן בהתבסס על מידע רלוונטי. באנדרלמוסיה המנהלית והתודעתית הזו, לא פלא שהתפתחו תופעות הכחשה ופיצול כמו ״מכחישי הקורונה״ ו״החרדים מפניה״, אלו שספק לא יודעים אודותיה ספק לא רוצים לדעת, לא פלא שהתפתחו סביבה חשיבה מאגית, אמונות טפלות והטיות שיפוט.

באנדרלמוסיה המנהלית והתודעתית – לא פלא שהתפתחו תופעות כ"מכחישי הקורונה״ ו״החרדים מפניה״, אלו שספק לא יודעים – ספק לא רוצים לדעת. לא פלא שהתפתחה סביבה חשיבה מאגית והטיות שיפוט

אסיים במספר רשמים ספוראדיים ברוח הרשימה הזו. בשנת התפרצות השפעת הספרדית, כמו בכלל שנות יצירתו האחרונות, עסק הצייר האימפרסיוניסטי קלוד מונה בציור שושנות מים, כשבמי האגם סביבן משתקפים רשמים חולפים – ענן מרפרף, משב רוח, שינויים באור.

באותה שנה, 1918, מתארת ביומנה בחדות לירית אופיינית הסופרת וירג׳יניה וולף, שגם עסקה בפעילות חברתית ועיתונאית, ערב ב״גילדת הנשים הקואופרטיביות״ בה שימשה כיו״ר: ״הן פלגמטיות באופן מתמיה, יושבות פסיביות וצופות כמו שושנות-ים אפורות חיוורות הדבוקות אל הסלע שלהן. בכל זאת, הילדים, עבודת הבית – תירוצים מספיקים אם רק טורחים להסתכל״.

כמאה שנה קדימה ממליץ זוכה פרס נובל כהנמן שממשלות יאמצו את עקרונות מדעי ההתנהגות, אולי כדי שאזרחיהן לא יהיו כשושני מים שנעות פסיביות בהשפעתן של רוחות אקראיות. ״בני אנוש זקוקים לעזרה כדי לקבל החלטות טובות״, הוא כותב, ״וקיימות דרכים מושכלות שאינן פולשניות להושיט להם את העזרה שהם זקוקים לה״, בפרט, הוסיף, ״לעודד גילוי נאות פשוט, בולט ומשמעותי״.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,287 מילים
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה ● הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בתל אביב נגד סיפוח שטחי יו"ש

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 9 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה