צ'רנוביל, 1986 (צילום: AP Photo)
כולם מדברים על הסדרה, אבל לאף אחד לא אכפת מהניצולים שחיים בישראל

האסון שלא נגמר

צ׳רנוביל

בישראל חיים כיום 1,500 מנטרלי אסון צ׳רנוביל שעלו ממדינות בריה״מ, וזכאים כבר 18 שנים לדיור ציבורי, למענק כספי ולטיפולים רפואיים ייעודיים ● בפועל כלום לא זז ● הניצולים חולים מדי בשביל חברות הביטוח, ובריאים מדי בשביל משרד הבריאות ● "חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום"

סדרת הטלוויזיה המדוברת "צ'רנוביל", שמספרת על האסון הגרעיני הנורא ביותר במאה ה-20, גרמה לעולם להיזכר במה שאירע בכור הגרעיני מספר 4 לפני 33 שנים.

למרות הסכנה הממשית לבריאות, לא מעט תיירים סקרניים מכתתים את רגליהם לעיירה האוקראינית הרחוקה, שהחיים בה עצרו מלכת אז, באפריל 1986, ועיתונאים מחפשים בנרות את האנשי שנאבקו באש הנוראית, ובנו מעל הכור ההרוס את הסרקופג.

רוב רובם של מנטרלי האסון בצר'נוביל, חיים במדינות חבר העמים. אבל כ-5,000 מהם עלו לישראל בתחילת שנות ה-90, מתוכם חיים בארץ כיום כ-1,500. למצער, מצבם הבריאותי של הליקווידטורים (המנטרלים) עגום, הם מבוגרים וחולים. מן הסתם, העובדות האלה מעניינות פחות מאשר הזכרונות הכואבים שלהם מאותם ימים טרופים. החברים שנספו, השיער שנשר, המחלות שהתפרצו.

צ'רנוביל (צילום: קסניה סבטלובה)
מאבק מנטרלי אסון צ'רנוביל בישראל (צילום: קסניה סבטלובה)

"כל היבשת הייתה בסכנה"

התוודעתי לקבוצת האנשים הייחודית הזאת לפני כארבע שנים, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-20. ראש ההתאחדות של מנטרלי האסון מצ'רנוביל, אלכסנדר קלנטירסקי, פנה אלי עוד לפני שנבחרתי לכנסת, וביקש את עזרתי. כשהתחלנו לשוחח, התברר לי שהוא למד הנדסת בניין יחד עם אמי באותה אוניברסיטה במוסקבה.

בהיותו גבר בשנות ה-40 לחייו, בעל משפחה ואב לילדים, נשלח קלנטירסקי לעבוד בצ'רנוביל, שם היה צריך להקים סרקופג חד מעל הכור ההרוס.

האם הוא ידע מה מצפה לו שם, ושבריאותו עלולה להיפגע לעד? ידע גם ידע, אך לרגע לא חשב להימנע מהשליחות הזאת.

"ידענו שאם הקרינה תמשיך להתפשט, לא רק אוקראינה, בלארוס, ליטה ורוסיה ייפגעו, אלא אירופה כולה, כולל אגן הים התיכון. חשבנו רק על זה, קיווינו שנוכל לנטרל את הסכנה הגדולה", סיפר לי אז, בשיחתנו הראשונה.

להתמודד עם חולי ומחסור

הזכויות של מנטרלי האסון בצ'רנוביל מעוגנות בכמה אמנות בינלאומיות שישראל אינה חתומה עליהן. אבל כשהמנטרלים עלו ארצה, הם ביקשו סיוע שיאפשר להם להתמודד עם החולי והמחסור.

יעקב ליצמן: "המחקר לא הוכיח שמנטרלי האסון בצ'רנוביל סובלים מתחלואה בגין עבודתם בכור. מדובר לרוב במעשנים, וייתכן שהתחלואה בסרטן נגרמת דווקא מעישון"

ואכן, בשנת 2001 העביר הח"כ המנוח יורי שטרן, הצעת חוק שהכיר בפועלם של המנטרלים ונתן להם מעמד ייחודי. החוק מסדיר את זכאותם לדיור הציבורי, למענק כספי חד-פעמי ולטיפול במרכז רפואי ייעודי שיוקם לצורך זה.

אבל מאז שעברה הצעת החוק, לפני 18 שנים, המדינה טרם יישמה אותו ולא הקציבה ליישומו את הסכומים הדרושים. במשך ארבע שנות כהונתי כח"כית בכנסת דרשתי תשובות ממשרדי הממשלה האמונים על כך. כמה מהתשובות שקיבלתי מרתקות.

משרד העלייה והקליטה, וכן משרד השיכון, למשל, התנערו כליל מהמנטרלים. חברות הביטוח מסרבות לבטח את המנטרלים, בגלל רמת התחלואה הגבוהה אליה הם חשופים, וניסיון לערב את משרד האוצר בסוגיה נבלם, בנימוק שהאוצר אינו יכול להורות לחברות הפרטיות לבטח או לא לבטח אדם כלשהו.

אבל התגובה המקוממת מכל היתה של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שמסר כי "המחקר לא הוכיח שמנטרלי האסון בצ'רנוביל סובלים מתחלואה בגין עבודתם בכור. מדובר לרוב במעשנים, וייתכן שהתחלואה בסרטן נגרמת דווקא מעישון".

בג"ץ אמר את דברו

מרגע קבלת התשובה המזלזלת והפוגענית של משרד הבריאות, הדרך לבג"ץ הייתה סלולה, שכן החוק הקיים מורה למשרדי הממשלה להקים מרכז רפואי ייעודי ולטפל במנטרלי צ'רנוביל. את העתירה הגיש עו"ד גלעד שר שפועל למען המנטרלים שנים רבות.

מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)
מנטרלי האסון בצ'רנוביל בביקור בכנסת (צילום: קסניה סבטלובה)

בדיון שהתקיים ב-17 בדצמבר 2018 קיבל בג"צ את רוב הדרישות המהותיות של המנטרלים. בית המשפט הבהיר שלמדינה אין שום זכות לא להעניק את מלוא הזכויות למנטרלים, בטענה שמצבם הרפואי לא הובהר. המדינה קיבלה 120 יום לתיקון המצב הקיים, אך כמובן שמחול השדים של הבחירות – והבחירות החוזרות עתה – הקפיא את עבודת הממשלה והכנסת והעניין לא זז.

"אז איך זה היה בצ'רנוביל? דומה לסדרה?"

מעטים הם אנשי התקשורת שהתעניינו בפרטים של הסאגה המתמשכת הזאת ובמצבם העגום של "הליקווידטורים". הרוב העדיף להתמקד בסיפורי הזוועה ולראיין את האנשים המבוגרים והחולים על מה שקרה אז. עבור רובם, מדובר בחוויה טראוומטית ביותר.

לדברי קלנטירסקי, "הסדרה הזאת החזירה אותי לסיוט. ככל שאני מרבה לדבר על החוויות שלי משם, אני נהיה חולה יותר". הוא וחבריו לא הבינו מדוע המראיינים התעלמו מהסיפורים שלהם על שלושת העשורים האחרונים בישראל, על המאבק העיקש שלהם נגד משרדי הממשלה שמגלגלים את האחריות מאחד לשני, על המצב הכלכלי הקשה.

"18 שנים עברו מאז שעבר החוק של יורי שטרן, אבל כמה שנים עוד יעברו עד שיתחילו לטפל בעניינינו?" שואל קלנטירסקי, איש צלול, אינטליגנטי וחכם. הוא נדהם ממספר הפניות הגבוה שקיבל מהתקשורת, והתאכזב מהשאלות הרדודות ששמע.

צ'רנוביל (צילום: קסניה סבטלובה)
מאבק מנטרלי אסון צ'רנוביל בישראל (צילום: קסניה סבטלובה)

"אין לי בעיה לדבר על מה שהיה בצ'רנוביל, למרות שזה לא קל עבורי. צפיתי בסדרה של נטפליקס, היא מדויקת להפליא, למעט כמה פרטים זניחים. אבל חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום", הוא אומר בצער. להבדיל מהדמויות של הסדרה ההוליוודית, מנטרלי האסון בצ'רנוביל הם אנשים אמיתיים, בשר ודם.

"צפיתי בסדרה של נטפליקס, היא מדויקת להפליא, למעט כמה פרטים זניחים. אבל חשוב לי שישמעו לא רק את הסיפורים על מה שהיה אז, אלא גם את זעקתנו היום"

יש לקוות שההתעניינות באסון האקולוגי הגדול והנורא ביותר במאה ה-20 יוביל בסופו של דבר לכך שבתקשורת יתמקדו לא רק בסיפורי הזוועה על תרנגולות עם שני ראשים והשיניים שנשרו, אלא גם במציאות, בחיים עצמם, ב-1,500 ישראלים וישראליות שזקוקים לדיור, טיפול וכבוד, שמגיעים להם בזכות ולא בחסד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קסניה, פעלת מכל ליבך והיית הקול היחיד שלהם ועבורם בכנסת. לא יאומן מול מה עומדים האנשים הללו. מדהימה אטימות הסמכויות הממשלתיות שלנו, בושה וחרפה שזהו שר הבריאות-ליצמן, שפעל להתקין בידה עב... המשך קריאה

קסניה, פעלת מכל ליבך והיית הקול היחיד שלהם ועבורם בכנסת. לא יאומן מול מה עומדים האנשים הללו. מדהימה אטימות הסמכויות הממשלתיות שלנו, בושה וחרפה שזהו שר הבריאות-ליצמן, שפעל להתקין בידה עבור אשת האדמור מגור בשהותה בבית חולים המנוטרל לטובתה, אך מזלזל באנשים יקרים שאנו חייבים להם המון

עוד 761 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 14 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־647 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

הנשיא הרצוג מזהיר מהדחת היועמ״שית: לעצור לפני שנקרוס

נתניהו: מכיר את הפרטים, אוריך לא פגע בביטחון המדינה; ראש הממשלה קובע כי הודעת היועמ״שית אמש ״מחפירה״ ומשרתת ״סדר יום אחר״ ● דיווח: טיוטת כתב האישום נגד אוריך כוללת מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית והשמדת ראיה ● טראמפ: מקווה שנצליח להגיע להפסקת אש השבוע ● מפלגת ש"ס תצביע בעד הדחתו של ח"כ איימן עודה

עוד 18 עדכונים

נוסנטארה, הבירה החדשה של אינדונזיה - חזון לאומי או כישלון?

אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה
מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 961 מילים
אמיר בן-דוד

(עוד) יום מבחן לדמוקרטיה

הדמוקרטיה הישראלית – שיש רבים שסבורים שהיא בעצם פיקציה, מאחר שמעולם לא הייתה פה דמוקרטיה מלאה לערבים, אלא בקושי ליהודים בלבד – עוברת מבחנים קשים מאוד בשנים האחרונות. היום הוא עוד יום מבחן בשרשרת המבחנים הללו

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית מול הקונסוליה האמריקאית בירושלים, 20 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

בתוך יממה ספגו היועצת בהרב-מיארה והנשיא עמית סדרת מהלומות מהדהדות: פשרה שהושגה בלחץ בג”ץ, החלטת סולברג שמתירה את קיומו של השימוע להדחת היועצת, ותמרון פומבי של השופט מינץ נגד נשיא העליון ● אך התמונה מורכבת מהנראה, ורוב זעקות השבר מוגזמות ומיותרות ● פרשנות

עוד 1,039 מילים ו-1 תגובות

חובתנו למנוע התעללות, הזנחה, עושק ופגיעה בזקנים

יום המודעות הבינלאומי למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, שחל ממש לפני המלחמה עם איראן ונדחק מפניה – לוש בצל המלחמה בעזה פנים מכוערות נוספות של פגיעה קשה ומטרידה: נוכלות, עושק, הונאה צרכנית ועוקץ אזרחים ותיקים. כרבע מהזקנים בישראל דיווחו על הונאה, כספית או צרכנית, מתחילת המלחמה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה.

בישראל יותר מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים בני 65 ומעלה, המהווים כ-12 אחוז מהאוכלוסייה. על-פי נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי, בשנה שחלפה דווחו למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות למעלה מ-8,400 מקרים רק של התעללות והזנחת זקנים, המצביעים על עלייה מתמדת במקרים, וזאת ללא המקרים של ניצול ועושק זקנים. להערכת גורמי המקצוע המספרים גדולים בהרבה, כיוון שלא כל המקרים מדווחים.

שמואל (סמי) קידר הוא מנכ"ל איגוד העמותות לזקן – הל"ב. תושב רמת גן, נשוי לתמר, אב וסב. משמש בתפקיד בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות. קידר פעיל חברתי, מתנדב ומייעץ בנושא הטיפול בזקנים בארגונים שונים, יו"ר מרכז יום בתל השומר. כמו כן הוא דירקטור במכללה לישראל שברמת גן ובבית ספר למשחק בית צבי. יקיר העיר רמת גן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 688 מילים

למקרה שפיספסת

לנתניהו אין תרחיש של סוף – לא למלחמה, לא חטופים, לא לעזה

נתניהו דבק במשימה הבלתי אפשרית של חיסול חמאס ומסרב לסיים את המלחמה – גם במחיר חיי החטופים הנמקים במנהרות עזה ● ולא, זו לא התעקשות של בן גביר וסמוטריץ’ - זוהי עמדת ראש הממשלה ● במקביל, תוכנית ההגירה מרצון צוברת לגיטימציה, כשצרפת מאותתת שהיא מוכנה לקלוט כל פליט פלסטיני מהרצועה ● ביחד, החדשות מסמנות עתיד אפל לעזה ולישראל גם יחד ● פרשנות

עוד 1,016 מילים

האם היה סיכום סודי בין הנשיא טראמפ לבין נתניהו על סיום המלחמה?

שיחותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לא הביאו לידי הודעה משותפת, כפי שקיווינו, על סיום המלחמה, ועל הסכם שחרור חטופים. ובכלל, טראמפ ונתניהו הגיבו על הפגישות ביניהם כל אחד בנפרד. זה עשוי להעיד על אחד מן השניים: או שהיו חילוקי דעות בין שני המנהיגים, או שנתניהו ביקש מטראמפ להשאיר לו את דברור הפגישות כדי שיוכל לתמרן את ממשלתו לקבל את הסיכומים שבכל זאת הושגו, עד שיגיעו לפגרת הכנסת בעוד כשבועיים, שבמהלכה אי אפשר להפיל את הממשלה.

או שהיו חילוקי דעות בין שני המנהיגים, או שנתניהו ביקש מטראמפ להשאיר לו את דברור הפגישות כדי שיוכל לתמרן את ממשלתו לקבלת הסיכומים שהושגו, עד מועד פגרת הכנסת, בה הפלת הממשלה לא אפשרית

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 775 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי

אין צורך באמת לחקור את גליקמן – עצם העובדה שהיוזמה הזו הגיעה לשולחנה של היועמ"שית כבר עושה את העבודה; אין צורך להגיש כתב אישום נגד ישראל פריי – עצם מראהו באזיקים כבר שולח את המסר ● אלה לא תקלות, אלא תהליך שיטתי, שמינויו הצפוי של דוד זיני לראשות שב"כ רק יאיץ: היד על ההדק נגד עיתונאים ומבקרי שלטון תלך ותהפוך קלה יותר ● פרשנות

עוד 548 מילים

טראמפ מעניש מדינות שמעמידות לדין את בעלי בריתו

בשבוע שעבר התרחש אירוע שאולי חמק מעיני רבים בישראל: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על כוונתו להעלות את המכס על ייבוא מברזיל ל־50% ● להצהרות כאלה מהנשיא האמריקאי הציבור כבר התרגל, אך העילה למהלך צריכה להדאיג במיוחד את ישראל ● פרשנות

עוד 470 מילים ו-1 תגובות

מספר דורשי העבודה בהייטק הוכפל

דווקא בשנת שיא באקזיטים, מספר דורשי העבודה בהייטק עלה פי 2.2 לעומת 2019 וב־21% מאז תחילת המלחמה ● העלייה בולטת במיוחד באזור המרכז ובקרב עובדים מנוסים ובשכר גבוה – ליבת הענף ● הירידה בתעסוקה מלוּוה גם בצניחה בהשקעות וגידול ברילוקיישנים ● מנכ"ל רשות החדשנות אופטימי: "זה חלק מהסייקל. המשקיעים ממשיכים להתעניין בישראל"

עוד 1,070 מילים

נתניהו ממשיך לפזר הבטחות בלי כיסוי

מאז הסרטון שבו הבטיח נתניהו ש"אולי היום, אולי מחר" תבוא בשורה, ועד הפגישה עם טראמפ בבית הלבן – ראש הממשלה שב ויצר את הרושם שמשהו ממשי עומד להתרחש בנושא החטופים ● בציבור הולכת ומתבססת ההבנה שנתניהו רותם את סוגיית החטופים לצרכים פוליטיים – גם על חשבון עיסוק ישיר ואמיתי בשחרורם ● פרשנות

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

איראן תחת לחץ בכל החזיתות

טהרן נמנעת משיקום מתקני הגרעין שהותקפו ונזהרת מהתגרות נוספת – אך גם מאותתת פתיחות להמשך השיחות עם ארה"ב ● בינתיים, רוסיה מתרחקת ממנה, ישראל מוכנה לשוב ולתקוף אותה - והמערב שוקל הפעלת סנקציות משתקות ● ללא פיקוח בינלאומי ועם סנקציות חריפות שהולכות וקרבות, המשטר האיראני נדחק לפינה ביטחונית, מדינית ואסטרטגית כאחת ● פרשנות

עוד 646 מילים
היום ה־646 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

היועמ"שית: אוריך יועמד לדין בפרשת המסמכים המסווגים

מקור מעורה במגעים: נתניהו מושך את המו"מ כדי להגיע לפגרת הכנסת ● ויטקוף: אפגש עם משלחת קטארית בניו ג'רזי, "עדיין יש תקווה לעסקה" ● נציב שב"ס יועמד לדין בכפוף לשימוע על עבירות טוהר המידות ● שופט העליון סולברג דחה את הבקשות להקפאת פיטורי היועמ"שית "בשלב זה" ● דיווח: אדלשטיין הבטיח לנתניהו להשתדל להגיש נוסח לחוק הגיוס עד סוף השבוע

עוד 39 עדכונים
היום ה־645 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

אלי שרעבי: ״חייבים לסיים את הלחימה, הניצחון האמיתי יהיה כשכולם יחזרו הביתה"

המו"מ קרוב לקריסה, בלשכת נתניהו האשימו את חמאס; מטה החטופים: "החמצת המומנטום הנוכחי תהיה כישלון חמור" ● צה"ל: "לא מוכרים נפגעים מירי צה״ל בסמוך למתחם החלוקה ברפיח" ● לשכת נתניהו על תחקיר ה"ניו יורק טיימס": "נתניהו לא דאג לשרידותו הפוליטית" ● איש מילואים נעצר בחשד למעורבות ברצח הפלסטינים בסינג'יל, המשטרה: "ירה באוויר במהלך התקרית"

עוד 16 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בקיץ הזה תלבשי מזגן

העיירות והחופים של הריביירה האדריאטית נהדרים, אבל התקווה למפלט צונן מהקיץ הישראלי התבדתה ● הטיל האיראני שרף עד היסוד את החווה האקולוגית; הציבור יכול להצילה ● פרשת דניאלה גלבוע והשירותים בבית הקפה מעוררת שאלה: למה בערי ישראל כמעט אין שירותים ציבוריים? ● והתחביב המוזר של יאורית הנילוס מכיכר הבימה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו...באירופה , עובדי הניקיון ש... המשך קריאה

וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.

עוד 1,255 מילים ו-2 תגובות

לאלף את הפסנתר בטקסס

בזמן שישראל נלחמה עם איראן והצטנפה במקלטים, הפסנתרן ויטלי סטריקוב ייצג אותה בכבוד באולימפיאדה של תחרויות הפסנתר בטקסס וקטף את מדליית הכסף ● את החינוך המוזיקלי קיבל ברוסיה, אך את האסטרטגיה לניצחון, שכללה בחירות מוזיקליות מלאות תעוזה, עיצב דווקא בישראל ● השופטים התרשמו, הקהל והמבקרים השתגעו, אבל סטריקוב, שמקווה להזניק קריירה בינלאומית, בעיקר נהנה: "האנרגיה דוחפת קדימה"

עוד 2,856 מילים

הגיע הזמן להפנים שחמאס לא הולך לשום מקום

המו"מ בין ישראל לחמאס מצביע בעיקר על דבר אחד: לחץ צבאי אינו עושה את העבודה ● התגובה האיראנית לתבוסה הצבאית חושפת את נקודות התורפה שלה, אך גם את נחישותה ● ארדואן מהמר על הפיוס ההיסטורי עם הכורדים כדי לנצח בבחירות הבאות ● והשבוע ב-1972: חיסולו של ע'סאן כנפאני בביירות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,379 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה