כאשר למדנו ערבית בתיכון, הלמידה הייתה מינימלית. לא מספקת. את האותיות – שכחתי לחלוטין במרוץ השנים, כי לא יכולתי לעשות בהן שימוש. אני מחכה מזה זמן רב להתחיל ללמוד ערבית מדוברת ואי ידיעת השפה הערבית והכרתה מהווה בעצם מגבלה יומיומית על שיח, תקשורת וחשיפה לתרבות הערבית, כנאמר. מתבקש היה שנלמד ערבית באופן יסודי יותר ולאורך זמן. ידוע כי הייתה זו מדיניות מכוונת בתחילת דרכה של המדינה שלא לעודד את הקירבה בין התרבויות ועל כן, היהודים לא למדו ערבית. עם זאת אזרחי ישראל הערבים למדו ממש בכפוף לתכנית הלימודים. הם למדו את שירת ביאליק ועוד נכסי צאן תרבות של המדינה היהודית ( ועדיין לומדים) אך לא הייתה מדיניות מכוונת ללמידת הערבית: שפה, תרבות, אומנות. ההפסד כולו של כל אזרחי המדינה , ובראש ובראשונה שלנו – היהודים.

הוריי נולדו בבגדד שבעיראק, עלו לארץ בגיל צעיר ואין להם זיכרונות משם. לעומתם סבתי דיברה בעיקר בערבית כי לא למדה עברית, ולכן השפה הייתה תמיד ברקע אצלנו.
לגבי המאמר אני מסכימה עם מה שנכתב בו, חשוב מאוד לדעת ערבית, שכן היא השפה של שכנינו, ושפה מחברת ומגשרת בין אנשים, מה גם שהערבים לומדים עברית מכיתה ג' בביה"ס. אני חושבת שידיעת השפה תעזור לביטחון המדינה, שירות יעיל בחיל המודיעין במגוון תפקידים. אני חושבת שיש לשים דגש על לימוד השפה המדוברת בבתי-הספר כדי שנוכל לדבר עם האזרחים הערבים על בסיס יום יומי, לצד לימוד השפה הספרותית.

2 הסבתות שלי באו מתימן ודיברו ערבית. למרות הקרבה הפיזית, השפה הייתה מחסום. בכל פעם שהן פנו אלי הקשבתי להן אבל לא הבנתי כמעט כלום. הרגשתי שאני מפספס עולם שלם של תרבות, סיפורים ותחושות. רציתי לשאול אותן על הילדות שלהן, על החיים בתימן אך בגלל מחסום השפה לא יכולתי. בנוסף לכך, המציאות שלנו כיום מחייבת אותנו לדעת את השפה הערבית על מנת להכיר יותר טוב את שכנינו. ערבית היא לא רק שפה – היא גשר בין אנשים ועולמות.

בתקופה מורכבת ומדאיגה חושבת שהיום יותר מתמיד
מזדהה ומצדדת בנקודות שעולות בפסקה המופיעה במאמר: "חלק רואים את לימוד השפה הערבית כהשקעה בביטחון העתידי של ישראל כי תלמידים יודעי ערבית ישרתו בחיל המודיעין וידע השפה ישמש לטובת ביון. בעוד שיש דעות האומרים שלימוד הערבית הוא אמצעי לגשר על פערים בין ערבים ליהודים בכך שהילדים ילמדו את תרבותו של המיעוט הערבי במדינתנו מעבר לשיח הפוליטי-מדיני."

הלוואי שנצליח לגשר על הפערים. ידיעת השפה תהיה "גשר" מחבר .

חלום חיי היה ללמוד לדעת לדבר ערבית. אני גם תוהה מדוע השפה הערבית אינה חובה בישראל ומדוע אינה חשובה כמו אנגלית. זה מטריד אותי מאוד כי אם לא יודעים את השפה אחד של השני מאוד קשה לתקשר. כרגע המציאות מוטרפת. ולצערי יש לשער כי זה יצור עוד יותר אנטי ללימודי ערבית.
הייתי צריכה לצאת לשבתון כדי להתחיל להגשים חלומות.. אני מקווה שאצליח להתגבר על מחסום הבושה ואוכל לדבר שיחות פשוטות ויומיומיות. ואולי אף יותר. מקווה ללמוד את התרבות באמצעות השפה

מסכימה לגמרי. אנחנו מוקפים במדינות דוברות ערבית, חשוב שנדע את השפה של שכנינו, אם אי פעם נרצה לחיות איתם בשלום.
בנוסף, עברית וערבית הן שפות שמיות, יש ביניהן חפיפה רבה, ולמידת השפה הערבית יכולה להעשיר את הבנת השפה העברית ומקורותיה.

כל מילה שנאמרת בכתבה היא נכונה.
לצערינו השפה שמלמדים בבתי הספר כשפה שניה היא אנגלית.
אין אפשרויות למידה של השפה הערבית כמעט. מאוד רציתי ללמוד בתיכון ערבית, אך בדקה ה90 זה בוטל בעקבות חוסר בנרשמים.
והיום יותר מתמיד השפה הערבית נדרשת.

אני מסכימה עם כל מילה שנכתבה במאמר. גם אני הרגשתי כל השנים שזה חיסרון גדול שלי, שאיני יודעת את השפה הערבית. יש לי תלמידים ערבים ולפעמים התקשורת עם ההורים קשה בשל המחסום השפתי. אני חושבת שיש לתת את הדעת על למידה מדוברת בבתי הספר (פחות ערבית קלאסית או ספרותית, כי זה מה שגורם לתלמידים "להישבר" ולא להמשיך ללמוד בחט"ב ולמגמות הערבית). מקווה שאכן יהיה שינוי ויינתן דגש על למידת השפה החשובה הזו.

אני מסכימה איתך,הערבית באמת שפה יפה ומיוחדת. אני זוכרת כילדה,כול יום שישי הייתי יושבת ורואה את הסרט בערבית וממררת בבכי על גורלה של "הרקדנית" האומללה. הצרה שפה בארץ רוב הערבים מדברים עיברית מצויין ולנסות לדבר איתם בערבית עילגת מרגיש כמו מישחק ואילוץ. אני באמת מקווה שאצליח הפעם הזאת לעבור סף שעדיין לא עברתי