ברגעים אלו אני נרשמת לקורסי הסתיו באוניברסיטת ישיבה בניו יורק ונזכרת כמה שמחה הייתי כשהגעתי לתיכון וסוף סוף יכולתי לבחור חלק ממה שלמדתי. אני בחרתי ערבית. לצערי, לא היו עוד הרבה תלמידים כמוני שבחרו ללמוד את השפה היפיפייה הזאת.
באופן מפתיע, כל התלמידים הערבים הישראלים לומדים עברית מכיתה ג' עד לתיכון, ומחויבים להיבחן בשפה על מנת לקבל תעודת בגרות מלאה. מדוע לא כך המקרה כשזה מגיע לתלמידים יהודיים והשפה הערבית? מדוע רק 2,936 תלמידים יהודיים נבחנו בבגרות בערבית בשנת 2018 וזאת בעוד לערבית ישנו סטטוס מיוחד במדינת ישראל?
אנגלית היא לא אחת מהשפות הרשמיות של מדינת ישראל, ומבלי לזלזל בחשיבות העצומה שבלימוד אנגלית בקרב כל התלמידים הישראלים, הרי שזאת תעלומה מדוע לכל התלמידים היהודים יש בחינות בגרות באנגלית בעוד שמעט תלמידים יהודים שנבחנים בערבית?
חשוב לציין כי בבתי ספר דתיים, בבתי ספר לחינוך מיוחד ובבתי ספר טכנולוגיים הם פטורים מללמוד ערבית. מדוע כך המקרה בעוד שהמיעוט הגדול ביותר בישראל שהינו כ-20% מהאוכלוסייה שמכילה נוצרים ערבים, דרוזים, בהאיים, מוסלמים ערביים ובדואים דוברי ערבית?
בנוסף, ערבית היא שפת שכנינו. ישנן דעות שונות באשר לתוצאות החיוביות שתצמחנה מכך שתלמידים יהודיים ילמדו ערבית ואת התרבות הערבית. אך לתוצאות הללו קיים מחנה משותף: ידע זה יכול לעזור להתגבר על חלק מהאתגרים הפנימיים והחיצוניים שהיא חשופה אליהם מפאת היותה מדינה שהיא רב תרבותית, רב אתנית ורב דתית.
חלק רואים את לימוד השפה הערבית כהשקעה בביטחון העתידי של ישראל כי תלמידים יודעי ערבית ישרתו בחיל המודיעין וידע השפה ישמש לטובת ביון. בעוד שיש דעות האומרים שלימוד הערבית הוא אמצעי לגשר על פערים בין ערבים ליהודים בכך שהילדים ילמדו את תרבותו של המיעוט הערבי במדינתנו מעבר לשיח הפוליטי-מדיני.
ערבית יכולה לשמש כאמצעי ללימוד על מדינות שונות ועל תרבויות שמהם באו יהודים מזרחיים. ערבית הינה השפה של הרבה סבים וסבתות של יהודים מזרחיים שבאו למדינת ישראל ממדינות דוברות ערבית כמו מצרים, סוריה ועיראק. ערבית יכולה לתת לילדים מזרחיים הזדמנות להבין מאיפה האם באו ולהרגיש גאווה על מורשתם המפוארת. בנוסף, לימוד הערבית יכול לתת לתלמידים האשכנזים הזדמנות להכיר את שורשיהם של התלמידים המזרחיים ואולי אף להפחית את הגזענות.
יתר על כן, לצד כך שהתלמידים ילמדו ערבית ספרותית שמשתמשים בה לכתיבה וקריאה ובמדיה השונה וערבית קלאסית שמופיעה בקוראן. חשוב שהתלמידים ילמדו ערבית מדוברת בעגה הפלסטינית. הדבר יאפשר להם לבוא במגע עם האזרחים הערבים על בסיס יום יומי ולא רק להבין את החדשות ולקרוא ספרים. יתרה מזאת, צריך לשים דגש לא רק על לימוד ההיסטוריה והתרבות של עולם ערב, אלא גם על תרבות ערבית עכשווית כולל קולנוע, מוזיקה ואוכל. ערבית היא לא רק שפתה של הקוראן והתפילה האסלאמית.
אהרון דויד גורדון (1856-1922) שהיה אידאולוג ציוני והכוח הרוחני שמאחורי הציונות המעשית וציונות העבודה אמר: "החינוך הוא הדרך האדם המטרה".
התלמידים של ישראל כיום והחינוך שהם מקבלים יעצב את האופן שבו יהיו האזרחים הישראלים העתידיים. אכן, אמנם ישראל אינה יודעת מתי השלום יגיע אבל היא יכולה לעזור לתלמידיה היהודים, שביום מן הימים יהפכו לאזרחים מצביעים, לקבל עתיד יותר רגוע וטולרנטי בכך שהם יעודדו אותם להכיר יותר טוב את האזרחים הערבים.
כאשר האזרח הקטן משלם מסים הוא באופן עקיף משלם על מערכת החינוך. כך שאם יהיה מספר גדול של אזרחים שישים כמויות גדולות של לחץ על משרד החינוך והספורט לשנות את המדיניות שלה בנוגע לשפה הערבית, אז אולי נראה שינוי במצב הנוכחי ואולי אולי אף שינוי גדול יותר בעתיד של מדינת ישראל.
אינשאללה תהיה חברה הישראלית יותר מכבדת כלפי כל חלקיה השונים שהינם חלק מהמוזאיקה שהינה ישראל.
סטודנטית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת "ישיבה" בניו יורק ושחקנית. בימים אלו עובדת על ספר שירה ראשון
"אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות
…את הרע צריך לראות כדי להילחם בו"("סיום", נתן אלתרמן)
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
קיימת סחרחורת היסטורית מיוחדת שאוחזת בך כשאתה צופה באותה דרמה עצמה מועלית פעמיים באותו תיאטרון, כשרק התלבושות השתנו. אלה מאיתנו שהקדישו את הקריירה שלהם לחקר הצומת שבין האסטרטגיה הישראלית לפוליטיקה של המעצמות הגדולות חווים כעת את הסחרחורת הזאת.
באוקטובר 1956 פתחה ישראל במתקפת בזק על חצי האי סיני, תוך התקדמות לעבר תעלת סואץ. המבצע היה, בלשון פשוטה, פיסת תיאטרון מתואמת -שנכתבה בפגישות סודיות בסֶוְר עם הבריטים והצרפתים, שתי מעצמות אימפריאליות שהיו נחושות לבטל את הלאמת תעלת סואץ על ידי נשיא מצרים נאצר, ולא במקרה, להפיל מנהיג שנתפס מבחינתם כמי שמערער את הסדר המזרח-תיכוני שנותר בידיהן לטובת הסובייטים.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"יש לך סרפדת", הכריז הרופא. "תגובה אלרגית, אני לא יודע להגיד למה, אני אתן לך טיפול תרופתי אבל תצטרכי לאבחן זאת במרפאת אלרגיות".
* * *
נסיבות החיים הביאו אותי במהלך השבועות האחרונים להגיע למרפאת חירום. זה היה אחרי לילה עם התראות חוזרות וביקורים במקלט, הצלחתי לחזור לישון (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אבל אחרי מספר שעות התעוררתי. שטפתי פנים, ובעודי מחליפה בגדים אני מבחינה שכל הגוף שלי מכוסה פריחה. החלטתי לא לחכות ונסעתי לראות רופא
הגר סידס היא כותבת תוכן ופובליציסטית במגוןן תחומים; אוכל, אופנה, תיירות, אקטואליה ופוליטיקה. הכתיבה מאפשרת לה להעביר את מה שהיא מרגישה וחושבת באופן הטוב ביותר, גם בסוגיות מורכבות יותר כמו רווקות, הגירה, יחסים בינלאומיים ואקטואליה בשילוב סאטירה, הומור וסרקסזם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהנשמה מלאכותית בבג"ץ
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם






















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכאשר למדנו ערבית בתיכון, הלמידה הייתה מינימלית. לא מספקת. את האותיות – שכחתי לחלוטין במרוץ השנים, כי לא יכולתי לעשות בהן שימוש. אני מחכה מזה זמן רב להתחיל ללמוד ערבית מדוברת ואי ידיעת השפה הערבית והכרתה מהווה בעצם מגבלה יומיומית על שיח, תקשורת וחשיפה לתרבות הערבית, כנאמר. מתבקש היה שנלמד ערבית באופן יסודי יותר ולאורך זמן. ידוע כי הייתה זו מדיניות מכוונת בתחילת דרכה של המדינה שלא לעודד את הקירבה בין התרבויות ועל כן, היהודים לא למדו ערבית. עם זאת אזרחי ישראל הערבים למדו ממש בכפוף לתכנית הלימודים. הם למדו את שירת ביאליק ועוד נכסי צאן תרבות של המדינה היהודית ( ועדיין לומדים) אך לא הייתה מדיניות מכוונת ללמידת הערבית: שפה, תרבות, אומנות. ההפסד כולו של כל אזרחי המדינה , ובראש ובראשונה שלנו – היהודים.
הוריי נולדו בבגדד שבעיראק, עלו לארץ בגיל צעיר ואין להם זיכרונות משם. לעומתם סבתי דיברה בעיקר בערבית כי לא למדה עברית, ולכן השפה הייתה תמיד ברקע אצלנו.
לגבי המאמר אני מסכימה עם מה שנכתב בו, חשוב מאוד לדעת ערבית, שכן היא השפה של שכנינו, ושפה מחברת ומגשרת בין אנשים, מה גם שהערבים לומדים עברית מכיתה ג' בביה"ס. אני חושבת שידיעת השפה תעזור לביטחון המדינה, שירות יעיל בחיל המודיעין במגוון תפקידים. אני חושבת שיש לשים דגש על לימוד השפה המדוברת בבתי-הספר כדי שנוכל לדבר עם האזרחים הערבים על בסיס יום יומי, לצד לימוד השפה הספרותית.
2 הסבתות שלי באו מתימן ודיברו ערבית. למרות הקרבה הפיזית, השפה הייתה מחסום. בכל פעם שהן פנו אלי הקשבתי להן אבל לא הבנתי כמעט כלום. הרגשתי שאני מפספס עולם שלם של תרבות, סיפורים ותחושות. רציתי לשאול אותן על הילדות שלהן, על החיים בתימן אך בגלל מחסום השפה לא יכולתי. בנוסף לכך, המציאות שלנו כיום מחייבת אותנו לדעת את השפה הערבית על מנת להכיר יותר טוב את שכנינו. ערבית היא לא רק שפה – היא גשר בין אנשים ועולמות.
בתקופה מורכבת ומדאיגה חושבת שהיום יותר מתמיד
מזדהה ומצדדת בנקודות שעולות בפסקה המופיעה במאמר: "חלק רואים את לימוד השפה הערבית כהשקעה בביטחון העתידי של ישראל כי תלמידים יודעי ערבית ישרתו בחיל המודיעין וידע השפה ישמש לטובת ביון. בעוד שיש דעות האומרים שלימוד הערבית הוא אמצעי לגשר על פערים בין ערבים ליהודים בכך שהילדים ילמדו את תרבותו של המיעוט הערבי במדינתנו מעבר לשיח הפוליטי-מדיני."
הלוואי שנצליח לגשר על הפערים. ידיעת השפה תהיה "גשר" מחבר .
חלום חיי היה ללמוד לדעת לדבר ערבית. אני גם תוהה מדוע השפה הערבית אינה חובה בישראל ומדוע אינה חשובה כמו אנגלית. זה מטריד אותי מאוד כי אם לא יודעים את השפה אחד של השני מאוד קשה לתקשר. כרגע המציאות מוטרפת. ולצערי יש לשער כי זה יצור עוד יותר אנטי ללימודי ערבית.
הייתי צריכה לצאת לשבתון כדי להתחיל להגשים חלומות.. אני מקווה שאצליח להתגבר על מחסום הבושה ואוכל לדבר שיחות פשוטות ויומיומיות. ואולי אף יותר. מקווה ללמוד את התרבות באמצעות השפה
מסכימה לגמרי. אנחנו מוקפים במדינות דוברות ערבית, חשוב שנדע את השפה של שכנינו, אם אי פעם נרצה לחיות איתם בשלום.
בנוסף, עברית וערבית הן שפות שמיות, יש ביניהן חפיפה רבה, ולמידת השפה הערבית יכולה להעשיר את הבנת השפה העברית ומקורותיה.
כל מילה שנאמרת בכתבה היא נכונה.
לצערינו השפה שמלמדים בבתי הספר כשפה שניה היא אנגלית.
אין אפשרויות למידה של השפה הערבית כמעט. מאוד רציתי ללמוד בתיכון ערבית, אך בדקה ה90 זה בוטל בעקבות חוסר בנרשמים.
והיום יותר מתמיד השפה הערבית נדרשת.
אני מסכימה עם כל מילה שנכתבה במאמר. גם אני הרגשתי כל השנים שזה חיסרון גדול שלי, שאיני יודעת את השפה הערבית. יש לי תלמידים ערבים ולפעמים התקשורת עם ההורים קשה בשל המחסום השפתי. אני חושבת שיש לתת את הדעת על למידה מדוברת בבתי הספר (פחות ערבית קלאסית או ספרותית, כי זה מה שגורם לתלמידים "להישבר" ולא להמשיך ללמוד בחט"ב ולמגמות הערבית). מקווה שאכן יהיה שינוי ויינתן דגש על למידת השפה החשובה הזו.
אני מסכימה איתך,הערבית באמת שפה יפה ומיוחדת. אני זוכרת כילדה,כול יום שישי הייתי יושבת ורואה את הסרט בערבית וממררת בבכי על גורלה של "הרקדנית" האומללה. הצרה שפה בארץ רוב הערבים מדברים עיברית מצויין ולנסות לדבר איתם בערבית עילגת מרגיש כמו מישחק ואילוץ. אני באמת מקווה שאצליח הפעם הזאת לעבור סף שעדיין לא עברתי