"אונס בת ה-7": מחשבות על מערכת ה"צדק"

בית הסוהר עופר (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
בית הסוהר עופר

מרגע שפרצה לחיינו פרשת ה"אונס בת ה-7" קרו כל כך הרבה דברים, שהחיים האמיתיים נראו כמו צפיית בינג' בסדרה מרתקת, ועדיין לא הגענו לפרק האחרון. כל מהדורת חדשות עדכנה בפרטים חדשים, ומהיום למחר השתנתה העלילה והשתכללה, עד שרבים הלכו לאיבוד. מבולבלים? אתם לא לבד.

למה הסיפור הזה תפס תאוצה כמו של טיל ששוגר לחלל? כי הוא מכיל בתוכו חומרים נפיצים. קודם כל המילים "אונס בת ה-7" לא נתפסות. כל אחד מבין שזה נורא. לא צריך להיות לא שמאל ולא ימין בשביל להזדעזע.

הדמויות כמו לקוחות מספר מתח. משפחה חרדית החיה בתוך חברה סגורה. מי יודע מה קורה בתוך הקהילה? לא חסרים סיפורים שצצו לאורך השנים על העבירות שבוצעו במגזר ושטופלו שלא במסגרת מוסדות המדינה. וכמובן אלה שכן הגיעו לבית משפט ולתקשורת.

אל החברה הסגורה נכנסה דמות חיצונית. הערבי מהכפר השכן. מעצם היותו ערבי הוא כבר חשוד, שלא לומר אשם ודינו מוות.

וכל זה מתרחש בשטחים. מקום בו החוק נזיל. ליהודים יש את מערכת המשפט הישראלי ואילו הפלסטינים נשפטים בבית משפט צבאי במחנה "עופר".

כולם ניזונים מרסיסי מידע

אף אחד לא יודע מה היה שם. אפילו עולות תהיות אם בכלל התרחש האירוע שנקרא "אונס". יש הבטוחים שכן, יש המפקפקים ויש שבטוחים שלא. כולם ניזונים מרסיסי מידע שמפיצים כל מיני אינטרסנטים ושאין לשומע שום יכולת לדעת אם מדובר בניוז או בפייק ניוז.

גם אני כמובן לא יודע מה היה שם, ולכן זה לא נושא להתעסק בו.

בנצ׳י גופשטיין ופעילים מתווכחים עם שוטרים במהלך מחאה נגד פלסטיני שחשוד בחטיפה ואונס של ילדה בת 7 (צילום: Flash90)
בנצ׳י גופשטיין ופעילים מתווכחים עם שוטרים במהלך מחאה נגד פלסטיני שחשוד בחטיפה ואונס של ילדה בת 7 (צילום: Flash90)

אז מה מיוחד כאן?

הפרשה הזו מעניינת כי היא מאירה באור בוהק את מערכת ה"צדק" בשטחים. זה לא עוד אירוע של זריקת אבנים או בקבוקי תבערה או פריצה או גניבה. הפעם נפלה המשטרה המקומית על מקרה שגדול עליה בכמה מידות.

ה"תקלה" שלהם היא שהם חקרו את המקרה, כמו שהם רגילים ומכירים. המתנחלים או הצבא או השב"כ מביא להם את החשוד, די מהר הוא הופך לנאשם ותוך זמן קצר מורשע ב"עופר" ומושלך לכלא.

פעולות חקירה פשוטות ובסיסיות לא בוצעו, כי בבית משפט צבאי לא צריך את כל הפרוצדורות הללו. השופט ב"עופר" הוא סחבק של רכזי המודיעין של השב"כ והמשטרה וממלא את בקשותיהם בלי להתעקש. מגישים לו את המסמכים הסודיים והופ, יש הרשעה.

בצורת התנהלות זו אין בעיה לעדכן את התביעה תוך כדי תנועה.

זה קרה באפריל. אה לא? לא נורא – תכתוב שזה היה מתישהו.

זה התרחש בכפר של החשוד. מה לא? לא נורא – תכתוב שזה היה בבית בו עבד.

הוא גרר אותה ברגל. אהה, לא ייתכן? סורי. תכתוב שהסיע אותה ברכב.

לא בדק אותה רופא מומחה, לא נורא – גם רופאת משפחה זה מספיק טוב. למה בכלל צריך רופא מומחה?

קשה להבין מדלות העדות של הילדה מה עבר עליה, לא נורא – תרשום אונס בנסיבות מחמירות פלוס עוד שניים שהיו בזירה. איפה הם השניים? עזוב נו, למה להתעסק בשטויות.

אין DNA בזירה, לא נורא – תרשום אונס.

אין פציעות עמוקות, לא נורא – אונס.

אין ראיות פורנזיות, צריך?

הקודקודים נתפסו במערומיהם

אז ככה זה מתנהל בשטחים? ככה זה קורה? ככה בדיוק!

כמה ערבים מורשעים על סמך חקירות ברמה כזו? לעולם לא נדע. אבל טוב לדעת שככה זה עובד.

ה"מערכת" מזדעקת כאילו הם לא חיים כאן כבר חמישים שנה. לפתע פתאום פגישה דחופה עם הפרקליטות והתובע הצבאי הראשי וכל הקודקודים שנתפסו במערומיהם.

אבל לאן הם יחתרו? לאמת? למציאת האשם האמיתי? מה פתאום.

הם יחתרו להעמיק את הבור. הם ימנו צוותים שיחפשו בנרות ו"ישכנעו בנועם" ערבים אחרים להעיד על הערבי המסכן שהוא אנס את הילדה. הם ישליכו אותו לכלא כי אין מחילה למי שמנסה להתנגד לשיטה. אי אפשר להתנגד למכבש הכיבוש ול"צדק" של בית המשפט הצבאי ב"עופר".

נטחנים דק דק עד שנשברים

אפשר להיות אופטימיים. הפרקטיקות שעובדות בשטחים, זולגת בגדול לתחומי הקו הירוק.

מה שווה המשטרה אם אי אפשר לשלוט בה?

מה שווה הפרקליטות אם אי אפשר לשלוט בה?

מה שווה בית המשפט אם אי אפשר לשלוט בו?

אזרחים שנכנסים מתחת למכבש של מערכת ה"צדק" הישראלי, כבר לא יוצאים אותו הדבר. נטחנים דק דק עד שנשברים. אנשים פצועים ומרוששים לחלוטין. מן ה"צדק" הישראלי ישחרר רק המוות.

עוד 597 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 17 ביולי 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
צילום המחשה (צילום: .istockphoto)
.istockphoto

ארץ האפשרויות המוגבלות החופש הקצר של ילדים עם אוטיזם

בג"צ פסק, משרד החינוך הפיץ חוזרי מנכ"ל וחתם על חוזה עם השלטון המקומי, אבל קייטנות ה"תקשורת" לילדים האוטיסטים עדיין מסתיימות מוקדם מדי ברשויות רבות, וההורים נאלצים לעזוב את עבודתם ● המקרה של נהריה כמשל למדינה שיודעת לחוקק ולא יודעת ליישם

עוד 1,045 מילים
כך התנהלה ישיבת צמרת הליכוד עם נתניהו

חשיפה נתניהו מתעניין רק בליברמן, ובליכוד מיואשים

צמרת הליכוד נפגשה במצודת זאב, ושמעה מראש הממשלה את תוצאות הסקרים הפנימיים שהזמין ● נתניהו הבהיר לנוכחים: המטרה היא ליברמן, צריך לקחת ממנו את המנדטים האבודים ● כל נסיון להציע אלטרנטיבות, נדחו ● גם ברק סומן כמטרה אסטרטגית: הסקרים מעידים כי הוא היחיד שיגרום לאנשים לצאת מהבית ולהצביע נגדו

יואב גלנט, אמיר אוחנה, מירי רגב, יובל שטייניץ, ציפי חוטובלי, אבי דיכטר, בנימין נתניהו, אופיר אקוניס (צילום: פלאש90)
פלאש90
יואב גלנט, אמיר אוחנה, מירי רגב, יובל שטייניץ, ציפי חוטובלי, אבי דיכטר, בנימין נתניהו, אופיר אקוניס

הישיבה של צמרת הליכוד ביום שני בערב במצודת זאב גילמה את עומק המצוקה במפלגת השלטון.

לימין יש רוב מובהק בקרב בעלי זכות ההצבעה, אבל לליכוד אין קואליציה ולא בטוח שתהיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכונת בחירות ואשף אלקטורלי, נראה בעצמו אובד עצות. המשתתפים בישיבה לא הבינו את האסטרטגיה שלו בבחירות האלה, ולא הסכימו גם עם מה שהבינו. הדרך לניצחון בקלפי ב-17 בספטמבר נראית להם רחוקה, והמטרה עכשיו היא לייצב את הספינה ואולי לגרד בסוף 61 מנדטים.

שבעה שרים וחברי כנסת אשר נתניהו סומך עליהם ועל שיקול דעתם זומנו לישיבה: יובל שטייניץ, אופיר אקוניס, יואב גלנט, אמיר אוחנה, ציפי חוטובלי, אבי דיכטר ודוד ביטן.  נתניהו הציג שם סקרים פנימיים שהזמין. "הליכוד", הוא אמר, "עומד על 32 מנדטים. המצב עקבי, עם סטייה קלה למטה".

"שלושה מנדטים הלכו לליברמן", הסביר נתניהו. "חייבים להחזיר אותם אלינו. הקמפיין הכי חשוב שלנו זה הקמפיין הרוסי"

"שלושה מנדטים הלכו לליברמן", הסביר נתניהו. "חייבים להחזיר אותם אלינו" – הוא הוסיף תנועת יד חדה שאהובה עליו, מלמעלה למטה. "הקמפיין הכי חשוב שלנו זה הקמפיין הרוסי".

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

הדרך של נתניהו היא לגזול קולות מישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. כמה שיותר ובכל דרך אפשרית. לדבריו, כל קול שיוצא מליברמן חוזר לליכוד, ולא הולך לשום מקום אחר. לא למפלגות השמאל, לא לחרדים ולא לאיחוד מפלגות הימין. "זו דרך חד כיוונית", הוא הסביר, "זו אולי הדרך היחידה".

ומה לגבי המפלגות מימין לליכוד? כאן נתניהו ממש הפתיע את חבריו. "אנחנו לא צריכים מפלגה אחת, אנחנו צריכים שירוצו שתיים, כמו בבחירות באפריל", אמר נתניהו. "מפלגה אחת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית; ומפלגה שנייה של איילת שקד, נפתלי בנט ומשה פייגלין. כל אחד יביא את המנדטים שלו".

שטייניץ: "ראש הממשלה, אתה לוקח הימור. אתה הולך לאבד ארבעה מנדטים. אני חושב שהכי טוב שתהיה מפלגה אחת מאוחדת מימין לליכוד. כל פיצול מסכן אותנו"

שטייניץ נזעק. "ראש הממשלה, אתה לוקח הימור. אתה הולך לאבד ארבעה מנדטים. אני חושב שהכי טוב שתהיה מפלגה אחת מאוחדת מימין לליכוד. כל פיצול מסכן אותנו. עלול להיות מצב שמפלגה אחת או שתיים לא עוברות את אחוז החסימה".

"הם יעברו. אני חייב להגיע ל-61", ענה נתניהו.

״בפעם הקודמת הסקרים אמרו ששתי המפלגות יעברו וראינו איך זה נגמר״, שטייניץ ציין.

"אבל איך תביא עוד מנדטים?", שאלה חוטובלי. "בעולם אידיאלי אתה עומד על 60".

"הדרך עוברת במגזר הרוסי", חזר ואמר נתניהו.

"למה אתה חס על הציונות הדתית? מה אתה מרחם עליהם? תיכנס בהם, תביא את הליכוד ל-37 מנדטים. מה אכפת לך מהגוש עכשיו?"

"תגיד, למה אתה חס על הציונות הדתית?" שאל ביטן. "מה אתה מרחם עליהם? תיכנס בהם, תביא את הליכוד ל-37 מנדטים. הרי הפעם אין לנו את כחלון (כמפלגה מתחרה חילונית). מה אכפת לך מהגוש עכשיו?"

"אני לא רוצה יותר מ-35 מנדטים", ענה נתניהו. "אם כולם יעברו, הצלחתי".

הניסיונות שעשו השרים לשכנע את נתניהו לנסות אופציות אחרות, חוץ מליברמן, לא הועילו, והעמדה הכללית של המשתתפים הייתה כי נתניהו עושה טעות שאינו פועל לאיחוד מלא של כל המפלגות מימין לליכוד.

נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)
נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)

בנקודה זו הדיון עבר לסוגיית כחול-לבן.

הסקרים של נתניהו הראו תמונה מדהימה: בני גנץ כבר לא קיים בתור מועמד לראשות הממשלה. הסקרים מראים על פער עצום בשאלה, "מי אתה רוצה שיהיה ראש הממשלה?" ומשום כך, החליט נתניהו, הליכוד לא יעסוק בגנץ ובכחול-לבן וימקד את המאמצים רק בליברמן – ובאהוד ברק. תיכף נחזור אליו.

את שקד, שרוצה להצטרף לליכוד, איש בצמרת הרשימה לא רוצה. לפי מקורבי ראש הממשלה, הרי שגם בסקרים הפנימיים התברר כי שקד לא מוסיפה מנדטים לליכוד

במהלך הישיבה, ובין לבין בשיחות מסדרון, עלו שוב שמותיהם של בנט ושקד. ראש הממשלה ומקורביו נשבעים שבנט מבקש להיות השגריר באו"ם. בנט עצמו אומר להד"ם. את שקד, שרוצה להצטרף לליכוד, איש בצמרת הרשימה לא רוצה. את עיקר המאמצים נגדה, אומרים מקורות, מרכזת היום השרה מירי רגב. לפי מקורבי ראש הממשלה, הרי שגם בסקרים הפנימיים התברר כי שקד לא מוסיפה מנדטים לליכוד.

"הכול בגללם", אמר בכיר שהשתתף בפגישה הסגורה במצודת זאב. "בנט ושקד הרסו את המחנה. הם הרסו את הגוש. בגללם ליברמן עושה מה שהוא רוצה ולנו אין מרחב תמרון. זה יהיה אסון אם איילת תבוא לליכוד".

ובחזרה לאהוד ברק.

הרבה אנשים תמהים מדוע נתניהו מחריף את המאבק בברק ויוצא נגדו בקצב של שני פוסטים ביום. הרי נתניהו תמיד התעלם מגורמים נטולי כוח, שעומדים על סף אחוז החסימה – כפי שעשה בבחירות האחרונות עם יו״ר העבודה אבי גבאי. הפעם, במקרה של ברק, הוא רק מחמם את הגזרה.

בסקרים נבדק מי מעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב אנשי הימין, בעיקר אצל בוחרי הליכוד. ברק היחיד שמושך אנשים להצביע נגדו

הסיבה ברורה: בסקרים של הליכוד נבדק מי האיש שמעורר הכי הרבה אנטגוניזם בקרב אנשי הימין, בעיקר אצל בוחרי הליכוד. נבדקו ברק, גנץ, יאיר לפיד, עמיר פרץ וניצן הורוביץ. ברק הוא היחיד שמושך אנשים להצביע נגדו.

אהוד ברק במהלך ביקור באריאל, ב-16 ביולי 2019 (צילום: Roy Alima/Flash90)
אהוד ברק במהלך ביקור אתמול (שלישי) באריאל (צילום: Roy Alima/Flash90)

נתניהו, אם כן, מעודד את ברק להילחם נגדו ורצוי שהמאבק יהיה כמה שיותר גס, בוטה ומלוכלך. הקרב הזה מעורר אמוציות גדולות. מבחינת נתניהו מדובר ב-WIN-WIN. נתניהו נלחם בברק, מדרבן את מצביעי הימין וגם גורע כוחות מכחול-לבן.

ובכל זאת, האווירה הכללית במרומי מצודת זאב של הליכוד לא הייתה אופטימית ושמחה כמו, למשל, לפני בחירות 2013. "אנחנו בדיכאון קליני", סיכם אחד המשתתפים אחרי הישיבה.

"בציבור שונאים את כולנו. המצב המדיני והביטחוני טוב, יש הישגים מרשימים, אבל הסיפור האזרחי לא מטופל. מערכת הבריאות, הגירעון, ועכשיו מחירי הדיור. יחד עם הבחירות שהוקדמו בלי שאף אחד רוצה אותן והמצב המשפטי של נתניהו? בסך הכול די מייאש כאן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 818 מילים

ברק לאחר הדיווח בדיילי מייל: "כשקר אני מכסה את הפרצוף"

לאחר התיעוד נכנס לביתו של אפסטיין כשפניו מכוסות אומר ברק: "כשקר אני מכסה את הפרצוף" ● ברק הודיע כי יגיש תביעת דיבה נגד הדיילי מייל שפרסם את התמונה ורמז לכך שהשתתף באחת מהמסיבות של המיליארדר ● אמש נפגשו יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ ויו"ר מפלגת מרצ, ניצן הורוביץ והודיעו כי הושגו הבנות משמעותיות בנושאים אידאולוגיים ● השניים הביעו תקווה לפעול לחיבור בין המפלגות בקרוב

ברק מכסה את פניו (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אהוד ברק)
מתוך עמוד הפייסבוק של אהוד ברק
11:54 עריכה

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, סירב להבטיח שלא ימנה בממשלה עתידית, באם יעמוד בראשה, את הרב רפי פרץ מחדש לתפקיד שר החינוך.

"הוא איש ראוי ששגה שגיאה חמורה ביותר והתנצל עליה. אני לא אתן לו לשגות פעם נוספת". הוא הדגיש כי הוא מקווה למנות, אם ייבחר, שר חינוך מהמפלגה שלו.

11:13 עריכה

"הארץ" מפרסם: משה כחלון, יו"ר מפלגת כולנו, וארגון השומר החדש ניסו "להשתלט" על תנועת הנוער בני המושבים לפני הבחירות. מזכ"ל התנועה עבר לכולנו, וניסה להביא עמו את בני הנוער החברים בתנועת הנוער העובד והלומד.

לפי הדיווח, כחלון ניסה לסייע להם לקבל הכרה במשרד החינוך כתנועה עצמאית ובתמורה לכך – אנשיה היו אמורים להיות חלק מתשתית השטח בבחירות.

משה כחלון. מימינו, מגילת העצמאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
משה כחלון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
11:11 עריכה

מפלגת זהות תקיים ביום ראשון הקרוב בחירות ליו"ר התנועה, כך הודיע משה פייגלין

בוקר אור חברות וחברים יקרים,ביום ראשון הקרוב יתקיימו בזהות פריימריז על תפקיד יו״ר התנועה.יו״ר התנועה שייבחר, יקבל את…

פורסם על ידי ‏משה פייגלין‏ ב- יום רביעי, 17 ביולי 2019

10:29 עריכה

מפלגות איחוד הימין הוציאו את עצמה יהודית מההסכמים הקואליציונים: 
לדרישת האיחוד, הוציא הליכוד את המפלגה ממסמך ההסכם שהתגבש. ביום הפיזור הכנסת, כשבליכוד ערכו את המסמך, נכתב כי איחוד הימין כולל בתוכו את המפלגות הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועצמה יהודית, אלא שנציגי האיחוד שהיו במקום ביקשו את עצמה יהודית בטענה – "אנחנו אחרי הבחירות". הליכוד נענו לבקשה.

איתמר בן גביר בתגובה: תקיעת סכין בגב

08:53 עריכה

ברק מצדיק את כיסוי הפנים בקור

08:13 עריכה

יו"ר איחוד מפלגות הימין, השר רפי פרץ ואיילת שקד נועדו לפני כחודש וחצי. במהלך הפגישה, פרץ לשקד: "פה יש לך תקרת זכוכית, לא תהיי מקום ראשון". שקד אמרה לפרץ: "לא אסלח לך על כך שדרשת את הפיטורים שלי ושל נפתלי".

במקביל לדיווח בוואלה!news, אמרה הבוקר שקד: "מתנגדת באופן נחרץ לטיפולי המרה, אך זו הייתה מתקפה פוליטית שכוונה בשבוע האחרון נגד הרב פרץ. התנהגות צבועה של סתימת פיות".

איילת שקד (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
איילת שקד (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
07:52 עריכה

בעקבות התיעוד שלו נכנס לביתו של המיליארדר אפסטיין כשפניו מכוסות וזמן קצר לאחריו נכנסות נשים צעירות, אמר בלילה ברק לניו יורק טיימס: "מעולם לא השתתפתי באירוע כלשהו עם נשים או משהו כזה". ברק האשים את נתניהו: "מנסה ליצור שוויון מוסרי בין הבלגן שהוא נמצא בו לביני".

לאחר הפרסום אמש, הודיע ברק כי בכוונתו לתבוע דיבה את הדיילי המייל הבריטי, בו פורסמו התמונות.

07:44 עריכה

המגעים לאיחוד בין העבודה ומרצ: יושבי הראש, פרץ והורוביץ, נפגשו אמש, השיגו הסכמות בסוגיות האידאולוגיות והביעו תקווה להגיע להסכמות לגבי פרטי החיבור הטכניים כבר בימים הקרובים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
גיא זהר גיא זהר
יום ד׳, 17/07 עודכן לפני 33 דקות עריכה

 

אילו הייתי ישראלי

דוקטור מוחמד עודה, חבר בוועידת האינטראקציה עם החברה הישראלית באש"ף, קורא לבוחרים הישראלים להצביע עבור מנהיגים אשר ישיגו הסכם שלום בר קיימא עם הפלסטינים

* * *

אומרים, הכנס לנעליו של אויבך, או תעמיד את עצמך במקומו, אמירות נדושות מימים ימימה, אולם המטרות באמירות אלה רבות ומגוונות. בהן קריאת מחשבות אויבך כדי לדעת איך להתעמת אתו, או חיפוש אחרי נקודות שיובילו לפתרונות שיענו על שאיפות שני הצדדים, או שתי המטרות יחד.

ישראל נמצאת היום פחות מחודשיים לבחירות לכנסת, בחירות המהוות קריטריון שישראל מתגאה בו בפני העולם להיותה הדמוקרטיה היחידה באזור. וזאת לדעת, שאינה מיישמת את הדמוקרטיה הלכה למעשה בכל התחומים ולכל אזרחיה, מבלי להתחשב בדתם או מוצאם.

איש מתושבי ישראל אינו יכול לפסוק שיהודים זוכים לאותו יחס, ובמיוחד כשמדובר במיעוטים. וכדי שלא יובנו דברי שלא כהלכה, או יוצאו מהקשרם, אתן שתי דוגמאות: אחת מעידה על אפליה בין יהודים ליהודים, והאחרת עם המיעוטים האחרים: היהודי האתיופי בוודאות אינו כשאר היהודים, והערבים תושבי המקום בוודאות אינם כמו היהודים האתיופים.

הבחירות המוקדמות הן פועל יוצא מהצטברות התיקים וניסיון לברוח מתיקי השחיתות, היחס לעזה והעברת הכספים לחמאס והחשש מהבלתי צפוי בצפון. כל אלו דחפו את בנימין נתניהו לכיוון הקדמת הבחירות, לא מוקדמות אלא מוקדמות מאוד, בתקווה שיהוו חבל הצלה בשבילו.

מאז האינתיפאדה השנייה נטע נתניהו בלב הישראלים פוביה, שכל הפלסטינים הם טרוריסטים ורוצחים. זאת, לאחר שבנה שתי חומות – האחת חומרית, שבין מטרותיה הסתרת הראיה בשני הכיוונים; וחומה נפשית, כתוצאה מגורמים רבים, אשר החשוב שבהם אי הבנת הבלתי צפוי (מה מסתתר מאחורי החומה החומרית).

על הישראלי לראות כל פלסטיני כמי שהוא או טרוריסט או פועל הבונה את ההתנחלויות, ובמקביל על הפלסטיני לראות בכל ישראלי כמי שהוא חייל משפיל והורג במחסומים, או מתנחל המשתולל בכבישי הגדה המערבית ובירושלים, או סוהר המונע מאלפים את זכויותיהם הבסיסיות בגלל התנגדותם לכיבוש.

שגרה זו מנציחה את המשך המאבק בקצב שהוא רוצה ומבטיחה לו המשך השליטה בשלטון.

מה הייתי עושה אילו הייתי ישראלי?

הנושא לא קל כלל וכלל, אולם אינו בלתי אפשרי. מה עוד שהפעלת השכל והסקת מסקנות משחזור ההיסטוריה המודרנית, מעמידה אותי כישראלי במסלול הנכון, איך לא, כשאני מודע לכך שישראל נלחמה יותר מעשר מלחמות ולא השיגה לא שלום, לא ביטחון ולא יציבות, למרות שניצחה בכל המלחמות.

וכאן הייתי מסיק את המסקנות שהמלחמות לא מביאות שלום, לא ביטחון ולא יציבות. לכן, הייתי פושט מעלי את גלימת הפוביה שנטע נתניהו במשך יותר מחמש עשרה שנים, והייתי מחפש שותפות עם החברה הפלסטינית.

אימרת אהוד ברק, שאין פרטנר פלסטיני – אשר נתניהו ניצל עד תום – האמירה הזאת היא שאין שותף, והיא נכונה במאה אחוזים במונחים של נתניהו ובהשקפת עולמו.

לכן על הישראלי להבין כי השותף הפלסטיני האמיתי הוא השותף שלמרות כל העושק המוטל על עמו מוכן להגיע לפתרון צודק, כולל ובר קיימא.

  • הייתי כישראלי מחפש את הישראלים הרבים הרואים בשלום אינטרס אמיתי להם, אך מוסתים כאילו ישראל בסכנה קיומית. אולי תירוץ זה היה מובן בהתחלה – אולם לאחר הסכם השלום עם מצרים וירדן והסכמי אוסלו, ולאחר מכן יוזמת השלום הערבית והאביב הערבי – קשה לשכנע יותר שקיימת סכנה קיומית כזו למדינה, שברשותה יותר ממאתיים ראשי חץ גרעיניים.
  • הייתי מאמץ הפתרון על בסיס החוק הבינלאומי, הקמת מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל ונרמול היחסים עם 57 מדינות, סיום המאבק וניצול המשאבים המושקעים על הביטחון למען הפיתוח.
  • הייתי עושה למען הצלת ישראל מידי הנהגה המובילה אותה לתהום, על ידי בחירת הנהגה המאמינה בשלום ומכבדת את זכויות האדם ולא מנשלת זכות הפרט.
  • הייתי מאמץ פתרון שתי המדינות בגבולות 67 כדי שיהיה לכל עם מדינה עצמאית וריבונית ויחד ישמרו על היציבות והשלום.
  • הייתי עושה לסיום כיבוש אדמות המדינה הפלסטינית לפני שיהיה מאוחר, כי האלטרנטיבה הינה מדינה אחת שאינה עונה על עתיד הצרכים המיוחדים ליהודים הישראלים.
  • הייתי מחפש ידיד פלסטיני שיש ביננו לבינו מכנים משותפים, איעזר בו אם ישתנו התנאים, במקום בידיד רחוק שלא יוכל לעזור אם אהיה חולה בגלל המרחק הרב.
  • הייתי רואה בעצמי חלק מהמזרח התיכון וחלק מהאנושות שעל כתפי מונחות השמירה על הזכויות הבסיסיות לאדם ולהגדרה עצמית.

לבסוף, הייתי חוזר לאנושיות שבי ולערכים המוסריים הלכה למעשה, דרך בחירת הנהגה החולקת איתי רעיונות, ערכים ויסודות שיגשימו הסכם שלום בר קיימא עם שכנינו הפלסטינים ובאזור כדי להבטיח עתיד טוב יותר לבני ולנכדי עמי האזור ובמיוחד הפלסטיני וישראלי.

דוקטור מוחמד עודה הוא חבר בוועידת האינטראקציה עם החברה הישראלית באש"ף.
תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 657 מילים

פוסטים אחרונים

לא מובן מאליו

iStock-frog (צילום: iStock-alptraum)
iStock-alptraum

חשבתי על זה הרבה בימים האחרונים. אולי לא אצביע בבחירות? מה יקרה? מקסימום יהיה אותו הדבר או יותר גרוע. האדם הוא ייצור גמיש. מאד גמיש. כשקר מתכסה, כשחם נכנס למזגן, כשחושך מדליק את האור, כשרעב קונה משהו על הדרך. הקיום האנושי לא זקוק ליותר מידי בשביל לשרוד. אז יהיה יותר קשה, אולי זה לטובה? מי יודע.

סיפור הצפרדע במים החמים בסיר, זו לא באמת צפרדע. אלה הם בני אדם. מעטים מאד מהם קופצים ועושים שינוי. כאלה היו הדור של הסבא רבא שלי. אנשי העלייה השלישית. הרצל כבר מת מזמן, מלחמת העולם הראשונה הסתיימה ובאירופה מתחממים מי הלאומנות. אלה שבעתיד ירתחו ויאדו איתם שישה מיליון יהודים ועוד עשרות מיליוני בני אדם נוספים. רק המשוגעים מוכרים/משאירים את כל רכושם (הדל) ומפליגים לארץ לא נודעת. מיעוט זניח.

הדור ההוא, דור המייסדים (אלה שבערוץ "כאן 11" מתעקשים להכפישם ולנתץ את הישגיהם הכבירים עם סדרות מביכות כמו "מחדל מרבד הקסמים", "חטיפת" ילדי תימן ועוד. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר איך ערוץ טלוויזיה עובד בשירות סילוף ושכתוב ההיסטוריה), היה אמיץ ומהפכן. אוסף של אנשים שראו מה קורה סביבם והגיבו. ביניהם היה גם ישראל רפפורט שלקח את משפחתו ועלה לארץ ישראל.

אני לא דומה להם. סבא שלי, טוביה רפפורט, היה חלוץ. אני בקושי מגן שמאלני. ה"מהפכנות" שלי היא מהפכנות של פלגמטים. של אלה שלא רוצים לעזוב. עייפים מידי מכדי לחולל מהפכה אמיתית. עצלנות של צפרדע שהמים החמים או טו טו רותחים אך היא מחליטה להישאר. אולי יקרה נס.

המציאות ברורה מאד. אין צורך להיות בוגר 8200 בשביל להבין שמפלגה אחת גדולה עדיפה על ארבע קטנות שחלקן אולי לא יעברו את אחוז החסימה. גוש אחד עדיף על פני רסיסים חסרי כוח פוליטי. על ברק, פרץ, הורוביץ להתאחד. רצוי לצרף את אורלי לוי. אולי אפילו את ציפי לבני (יש כאלה שמשום מה מחזיקים ממנה) ולרוץ כרשימה אחת לכנסת. אם זה היה תלוי בי הייתי מצרף גם את חד"ש וטיבי לרשימה.

ונשאלת השאלה, למה הפוליטיקאים לוקחים אותי כמובן מאליו? למה ברור להם שאצביע עבורם? הפעם אני לא מוכן להיות מובן מאליו. בשיטה הפרלמנטרית, חברי הכנסת שאני מצביע עבורם אמורים לייצג אותי. אם כך, יש לי דרישות אליהם. בעצם לא דרישות, דרישה אחת והיא אולטימטום: או שתתאחדו ותרוצו ברשימה אחת לכנסת, או שלא אצביע.

אתם רוצים להיבחר לכנסת בשביל לייצג אותי? בתנאי שתאחדו כוחות ותראו שאתם שווים את הקול שלי. אני לוקח על עצמי את "רצון העם". זהו רצון העם. והוא משותף לא רק לי אלא באמת לעוד רבים שמבינים שהבחירות בספטמבר חשובות מאד ויש רק דרך אחת לשנות את סדרי העולם שהתהוו כאן בעשור האחרון.

הטענה כנגד אי הצבעה היא שחצי קול הולך לצד השני. זה לא מעניין. ממש לא משנה לי אם נתניהו ינצח עם 61 או 65. ברגע שהחלטתי שההצבעה שלי מותנית, אין לי בעיה עם ההפסד. זה חלק מהמשחק. מה שחשוב לי הוא להניע אנשים לאיים על הפוליטיקאים באי הצבעה. רק כשהם יפנימו שגם לאזרחים יש דרישות, יבוא שינוי. ואם נגזר על מחנה השמאל להיכחד – אז לפחות אני יודע שעזרתי להניף את החרב ולגאול את המחנה מהייסורים.

טוענים שזה חוסר אחריות לא להצביע. שזו חובה מוסרית. שנותנים לי את האפשרות הנדירה להשפיע ואני עלול לפספס אותה. סליחה, אבל איפה האחריות של המפלגות? איפה האחריות של המתמודדים למצב? למה להם מותר להתבחבש במלחמות אגו חסרות תוחלת ואילו ממני הם מצפים להתנהג יפה ולהצביע עבורם? האחריות עליהם גדולה יותר והם מזלזלים בה ובי.

אי אפשר לכתוב פוסט על הבחירות לגוש השמאל בלי להתייחס לאהוד ברק. אסכם זאת כך כאילו אנחנו בטוויטר: ברק הוא הקלף הטוב ביותר שיש כרגע על השולחן. פוליטיקה היא אמנות הפשרה, ואין ברירה אלא להתגמש. גם בזוגיות לא כולם מאושרים ומרוצים מבני הזוג שלהם (לא את/ה כמובן, אצלכם הכל דבש). יש רגעים בחיים שצריך לנקוט עמדה גם אם היא לא עומדת כפלס עם סט הערכים הפרטי.

אם לא אצביע, זו תהיה הפעם הראשונה שאני לא אצביע בבחירות. אך יש סיכוי שיתאחדו וכן אצביע. ואז אולי יהיה מהפך? שווה לנסות.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 615 מילים

ישראל בטיפול המרה

 (צילום: Yonatan Sindel-Flash90)
Yonatan Sindel-Flash90

המהומה האחרונה בעקבות דברי שר החינוך רפי פרץ על טיפולי המרה להומוסקסואלים, היא עוד פרק בסדרה הארוכה והמשונה: מזדעזעים בתשלומים. עם ישראל אוהב הכל בתשלומים ולא חלילה במכה אחת.

אז מופע הזעזוע וההלם האחרון נפתח באמירה של פרץ בזכות המרת הומואים –  ימים ספורים בלבד אחרי הפרק הקודם, שבו הסביר הרב ושר החינוך שאהבה בין שני בני אדם ללא מחיצות עשויות מדת, גזע או לאום, היא שואה.

רוב הציבור מתקשה עדיין לראות את התורה כולה וממשיך להגיב לכל פרק ממנה בהתפרצות רגעית וקצרת מועד של הלם. כל מרכיב בתורה מגיע כאילו משום מקום ומתקבל פעם אחר פעם בהפתעה גמורה:

"מצעד בהמות" כלפי להט"ב, האמונה שאהבה ללא מחסומי דגל (דג"ל: דת, גזע, לאום) היא שואה שניה, הדרת נשים במרחב הציבורי, הדתה בחינוך לחילונים, השאיפה המעשית לבנות מקדש לשחיטה פולחנית יומיומית של בעלי חיים על חורבות מסגד, ראיית הומוסקסואליות כמחלה שיש לה טיפול וריפוי, התכניות לכבוש מחדש את רצועת עזה, להוסיף שם התנחלויות, לספח את מיליוני הגויים החיים בין הים לירדן, להותיר אותם חסרי זכויות פוליטיות לצמיתות ולמסד משטר הפרדה בחוק, הכמיהה והשאיפה המעשית להחזיר את החברה והמדינה לערכים של ממלכות תקופת הברונזה ולגזור משם בין השאר את מעמד האישה, ההומו, הכופר והגוי, המשך העדר נישואים אזרחיים במאה ה-21, המשך העוצר התחבורתי בסופי שבוע, והרשימה ארוכה.

כל אלה הם חלק מהחזון הפוליטי הפונדמנטליסטי המבוסס על האמונה שהמיתולוגיה הישנה היא הבסיס למציאות החדשה, ושערכים שכבר היו ישנים בימי הביניים הם המצפן לניהול חברה מודרנית.

תכנית המיתולוגיה הפוליטית – להחזיר את החברה לימי דוד המלך, כדברי סמוטריץ' – מחייבת את כל המוטרדים ממנה, המעדיפים דמוקרטיה מהמאה ה-21, להכיר היטב את הציוויים הארכאים שמנסים להחיות היום

ולא פחות חשוב, להכיר את המפעל עצום המימדים ועתיר התקציבים, והחופש הפוליטי שמפיץ ומקדם ערכים אנטי פלורליסטיים אלה, בסיוע נדיב ובלתי פוסק של הממשלה, מכספי ציבור.

עם כל הזעם שמעוררים הערכים של פרץ, סמוטריץ' ושות', יש להודות שכל החבורה הפונדמנטליסטית הזאת של האחים היהודים הרבה יותר מתונה מהציוויים המקוריים מעידן הברונזה המיוחסים לאל.

מהי קצת אפלייה כלפי הומואים לעומת 'וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם'? כמה כבר נורא עוצר תחבורתי ומסחרי בכל סופ"ש וחג, לעומת 'מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת'?

במקום להוציא להורג הומואים או להענישם בדרך אלימה אחרת – האחים היהודים הנאורים מהמאה ה-21 מוכנים להסתפק בריפויים ובטיפולי המרה שיצילו את נשמותיהם המקולקלות מהתועבה.

ובמקום דין מוות לצובע ביתו בשבת – כולה קצת חינוך מחדש לילדי החילונים המסכנים שנשבו מלידה באוירה פלורליסטית כופרת וחופשית ולכן יש להציל בדחיפות את נשמותיהם לקירוב הגאולה. הדתה/שמדתה.

העדינות המקסימה הזאת של הפונדמנטליסטים שמורה אך ורק ליהודים כמובן, כלפי גויי הארץ אין סיבה לגלות התחשבות כזאת.

בתכנית הסיפוח של מיליוני גויים – שישארו ללא זכויות פוליטיות לצמיתות – לא יכללו טיפולי המרה רגישים. לפלסטינים לא יוצעו טיפולים שימירו את נטיותיהם הסוטות לעצמאות – ברצון להישלט לעד על ידי העם שנבחר על ידי האל לשלוט בהם כל עוד הם כאן ודורכים על סלעי קיומם.

בהיותם גויים, ניתן לכפות עליהם את הרצון היהודי בכוח. ככתוב 'לֹא תִקֹּום וְלֹא תִטֹּור אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'. כל מי שלמד בישיבות של האחים היהודים יודע שלא נוקמים ברֵעיךָ, בְּנֵי עַמֶּךָ הנאמנים לחוקי האל. נקמה היא ערך יהודי חשוב כלפי נכרים ועכו"ם (תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וכו').

האחים היהודים מאמינים שהמיתולוגיה הארכאית מלפני אלפי שנים מחייבת אותם במאה ה-21 להתקדם לשלב המשיחי השני. השלב הראשון, שבו החילונים הקימו וביססו מדינה, מיצה את עצמו.

עכשיו העת להמרה הגדולה לקראת מדינה יהודית פונדמנטליסטית. מרכיב מרכזי בטיפול ההמרה הגדול שימיר דמוקרטיה לתיאוקרטיה, הוא החלת הריבונות היהודית על כל גויי הארץ מהים לנהר.

זאת תהיה מדינה אחת אבל לא דו-לאומית כי יש בה רק לאום אחד. שאר המיליונים אינם עם ואינם לאום, הם אמנם ערבים אבל לא פלסטינים כי אין דבר כזה. הם סתם ערבים, ערבים גנריים.

אבל האמת היא ששאלת ה'כן עם – לא עם' לא ממש מעניינת את האחים היהודים. הרי האל כבר הורה לכבוש ולסלק מכאן עמים – גרגשים, עמלקים, פריזים ושאר עמים פיקטיביים מהמיתולוגיה.

אז עוד אחד לסלק, הפעם עם אנשים אמיתיים. גורלם כבר נגזר מזמן על ידי האל לכליה או הגליה או שיעבוד או שילוב יצירתי של כולם, בהתאם לנסיבות וליכולת.

תזכורת: פרץ, סמוטריץ' ושות' לא תפסו את חלקם בשילטון בכוח, לא פרצו באשמורת הלילה למשרדי ממשלה והחליפו מנעולים. הם שם כי הם "השותפים הטבעיים" של השליט והנאמנים לו ביותר.

השליט רחוק מלהיות פונדמנטליסט משיחי בעצמו, הוא בוודאי איננו אחד מהאחים היהודים ואין רחוק ממנו מהדת הזאת על פי אורח חייו.

אבל השילטון הנוכחי בנוי על ברית איתנה, ברית בין כנופיות. כנופיית השחיתות והנצחת השילטון בראשות השליט – מעין 'עלי ביבי ושלושים השודדים שלו פלוס מינוס' – מעוניינת בהנצחת שילטונה ובמילוט השליט החשוד/נאשם מאימת הדין, בכל מחיר.

הכנופיה הפונדמנטליסטית משיחית מעוניינת בהבאת שלב הגאולה הבא במקום המשטר הקיים מאז 1948. כל כנופיה מעניקה בנדיבות לרעותה את מבוקשה וביחד עם הצלע השלישית – נציגי הכתות 'גור' ואחרות –  מעמידים על שלוש רגליים שילטון עם סדרי עדיפויות של מיעוטים.

החרדים הם מיעוט, הפונדמנטליסטים המשיחיים הם מיעוט, חובבי הטייקונים ומנעמי השחיתות השילטונית הם מיעוט, אבל כאשר שלושת המיעוטים נשבעים אמונים זה לזה ולזה, פירוק הכנוניה ושחרור החברה ממנה יכולים לקחת לא מעט זמן.

כי השליט אמנם איננו פונדמנטליסט אבל הוא מושחת. ובמסע ההימלטות מהצדק ומהמסלול הישיר למעשיהו מוכן לתת לאחים היהודים הנאמנים לו הכל. חסינות תמורת משיחיות זאת תמצית הדיל.

כל עוד חזון הסיפוח והקמת בית הקורבנות בירושלים מתקרב, כל עוד מוסדות המשטר דמוקרטי מכורסמים ומוחלשים, לאחים היהודים אין שום בעיה עם כל היקף של שחיתות והשחתת המידות ושום דילמה מוסרית. ארץ ישראל נקנית במושחתין אם צריך.

לכן, המאבק הוא פוליטי והגיע הזמן שהרוב יתעורר לקראתו כי עד עכשיו הוא התנהל במעמד צד אחד, הפונדמנטליסטי, שלא נתקל בהתנגדות של ממש אלא להיפך, ברוח גבית ובתמיכה שילטונית נדיבה מאוד.

ובעיקר, הגיע הזמן שהרוב יראה את התמונה המלאה ואת הזירה בשלמותה. כל עוד הרוב ימשיך להזדעזע רק מטקס שבו הורדה נערה מהבמה כדי שלא תשיר ובמקביל ימשיך לנמנם באדישות מול תכניות הסיפוח של מיליוני נתינים חסרי זכויות, הכל אבוד.

כל עוד רק אמירות נפשעות כלפי להט"ב ייחשבו פשע חמור ואילו תכניות ממשיות לריסוק המשטר הדמוקרטי והחלפתו בתיאוקרטיית אפרטהייד* ירדימו את הקהל, הכל אבוד.

* שם זמני להמחשה בלבד, נא לא להגיד אפרטהייד. יהיה למשטר שם עברי.

חיוני שהציבור הרחב יבין סוף סוף שלא מדובר באוסף אקראי של תקלות ופגיעות, פעם נגד נשים, פעם נגד להט"ב, פעם נגד חילונים, תמיד נגד ערבים גנריים ושאר גויים לא נבחרים. אל תחכו להזדמנות להיעלב באופן אישי כדי לצאת מהאדישות.

גילוי נאות: אני לא אישה, לא הומו, לא ערבי גנרי, לא פליט או מבקש מקלט, לא גוי מיותר בארץ יהוה ולא לוקה בסוג נפוץ אחר של טומאה על אדמה קדושה.

ולמרות זאת, לא מחכה שמישהו יאיים באופן אישי ונקודתי על החרויות שלי כדי להואיל בטובי להתחיל להבין לאן כל החורבן הזה הולך. הגיע הזמן להתעורר ולראות תמונה שלמה של מציאות אפשרית שאותה חייבים לעצור ולמנוע, על כל חלקיה.

שלדון אדלסון אמר שלא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה כי זה לא כתוב בתנ"ך. בגלל זה מתאים לו להיות אחד הספונסורים הנדיבים של השליט החשוד.

אדלסון מממן את הפראבדה שלו במאות מיליונים, במאמץ בלתי פוסק להנציח את שלטון ברית הכנופיות, שחושבות שממש לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה.

הגיע הזמן להתעורר ולהפסיק באמצע את טיפול ההמרה של מדינת ישראל מדמוקרטיה לתיאוקרטיה. זה טיפול ההמרה הגדול, העמוק והחמור ביותר ואותו יש לעצור.

 

דתל"ש חילוני, ארגנטינאי טבעוני ומערער סידרתי על הסדר הקיים מתוך אמונה מפוקפקת באפשרות להשאיר אחרינו פחות בלגאן ממה שמצאנו כשהגענו. מחבר הספר 'בועה בקרקעית הים', גרוש ואב לשני בנים.

 

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,175 מילים

למקרה שפיספסת

  • AP_19195705523285 (צילום: PA דרך AP\ ניק פוטס)
    PA דרך AP\ ניק פוטס
  • קפטן אנגליה אוין מורגן מרים את הגביע לאחר הניצחון בגמר אליפות העולם בקריקט בין אנגליה לניו זילנד בלונדון, אנגליה, 14 ביולי, 2019. אנגליה ניצחה בגביע לראשונה בנסיבות מדהימות, כשניצחה את ניו זילנד בשובר שוויון כפול (צילום: AP\ אייג'אד ראהי)
    AP\ אייג'אד ראהי
  • בן סטוקס מאנגליה מחזיק את ידיו בהתנצלות לאחר שקיבל סיבוב נוסף לאחר שהכדור ניתז מהמחבט שלו במהלך גמר גביע העולם הכדורגל בין אנגליה וניו זילנד בלונדון ב-14 ביולי, 2019 (צילום: AP\ אלאסטיר גרנט)
    AP\ אלאסטיר גרנט

הדשא של השכן לאוהדי בית"ר יש מה ללמוד מאלופת הקריקט

עם שחקנים מוסלמים, שחקן מברבדוס ושחקן מפתח שנולד במדינה מולה שיחקה (ניו זילנד), נבחרת אנגליה זכתה בגביע העולם בקריקט - בהובלת קפטן מאירלנד ● דיוויד הורוויץ עם כל מה שיש לישראלים ללמוד ממשחק הקריקט הטוב ביותר בכל הזמנים - לא פחות

קרוב לוודאי שרוב הקוראים הישראלים לא צפו בגמר גביע העולם בקריקט שנערך בלונדון ביום ראשון האחרון.

מן הסתם, המשחק לא שודר באף אחד מערוצי הספורט הרבים בישראל. אז תנו לי לתאר לכם מקצת ממה שהחמצתם… ואני לא מתכוון (רק) לדיווח ספורט.

בתור חובב קריקט נלהב יליד לונדון ושחקן בינוני (שניסה, לשווא, לעניין בו את ילדיי חובבי הספורט, שנולדו בירושלים), צפיתי בדרמה שהתפתחה ביום ראשון אחר הצהריים דרך אתרי סטרימינג.

השידור נתקע באופן מרתיח בכמה רגעים מכריעים, אם כי, למרבה המזל, לא בדקות האחרונות. לצד הצפייה קראתי את העדכונים של ה"גרדיאן", והקשבתי לפרשנות ברדיו של ה-BBC.

כך הצלחתי איכשהו לראות ולשמוע את סוף המשחק מורט העצבים. כל מי שצפה במשחק הזה יזכור אותו לנצח. בתור אירוע קריקט, הוא היה חסר תקדים.

"אני לא מאמין למה שאני רואה", צעק שדר הרדיו בשיא הדרמה. "זה לא באמת קרה", הסכים שדר אחר. ואלו היו באמת תגובות ששיקפו את מה שהתרחש במגרש, ולא סגנון מוגזם של שדרנים.

ב"גרדיאן" נכתב: "זה היה הסוף הכי מדהים, ממוזל ובלתי ייאמן של משחק קריקט שאי פעם צפינו בו, שלא לדבר על גמר גביע העולם". הקפטן לשעבר של נבחרת אנגליה, אנדרו שטראוס, הצהיר כי "זה היה משחק הקריקט הטוב בהיסטוריה".

טורניר גביע העולם בקריקט, שנערך פעם בארבע שנים, כלל השנה שבעה שבועות של משחקים יומיים, שהגיעו לשיאם בגמר של יום ראשון, בין אנגליה לניו זילנד. ואם אתם חובבי ספורט, אתם כבר כנראה יודעים: אנגליה ניצחה.

אנגליה ניצחה בזכות סעיף שכמעט אף אחד לא שמע עליו קודם לכן – "מהסיבה האקראית למדי", כפי שנכתב ב"גרדיאן", "שהם חבטו יותר כדורים מחוץ לגבולות המגרש".

המשחק הוכרע כך לאחר שובר שוויון, שגם הוא הסתיים בתיקו, לאחר ששתי הקבוצות כבר השיגו תיקו של 241 ריצות, כשמשחק יום אחד כולל בדרך כלל 50 אוברס (סדרות של הגשות). אם כל התיאור הזה, או רובו, בלתי מובן לכם, אל דאגה; כמו שאמרתי, זה איננו (לגמרי) דיווח ספורט.

בעוד ששדרי קריקט מסביב לעולם מחפשים סופרלטיבים בניסיון לתאר במילים את ההתמודדות על המגרש, שנטתה בכל פעם לטובת קבוצה אחרת, שבחנה את גבולות כישוריהם ואישיותם של השחקנים, ושתוצאותיה לא היו ידועות עד הזריקה האחרונה, גם מי שאינו אוהד נלהב יכול היה להבחין בפלא שהתרחש שם.

שלבי הנוקאאוט הדגישו את היכולת של ספורט לחבר בין אנשים ועמים. הודו ופקיסטן אינן השכנות הכי טובות, מה שהופך את משחקי הקריקט ביניהן לתחרות הרבה יותר מורכבת

שלבי הנוקאאוט בטורניר הדגישו את היכולת של ספורט לחבר בין אנשים ועמים. הודו ופקיסטן אינן השכנות הכי טובות, מה שהופך את משחקי הקריקט ביניהן לתחרות הרבה יותר מורכבת.

אבל היריבות שלהן בקריקט – הספורט הפופולרי ביותר בשתי המדינות, בהודו באופן מדהים במיוחד – התנהלה בכבוד ובלהט ספורטיבי בשלבים המוקדמים של הטורניר, למרות המשמעות הגדולה של המשחק.

בגמר עצמו, ניו זילנד הייתה חסרת מזל, בלשון המעטה, כאשר כדור ניתז שלא במכוון ממחבטו של שחקן נבחרת אנגליה, בן סטוקס, והעניק לה עוד ארבע ריצות. התקרית המוזרה הזאת, שגם גררה טעות בשיפוט, לא עוררה סצנות של עצבנות מצד השחקנים הניו זילנדים, אלא תגובה שנעה מהלם לייאוש לקבלה.

סטוקס, במקום לחגוג את היתרון הלא צפוי, התנצל, ואמר לאחר מכן שימשיך להתנצל למשך שארית חייו. התקרית הייתה "די מבישה", אמר הקפטן של ניו זילנד, קיין ויליאמסון, כשהודה בתבוסה בצורה מאופקת וספורטיבית להפליא.

אולם הדבר הכי בולט בהקשר הרחב יותר, מעבר לקריקט, היה ההרכב של נבחרת אנגליה – הנבחרת האנגלית הראשונה שזכתה בגביע העולם בקריקט, הנבחרת של המדינה אשר מתמודדת כעת עם השלכותיה של ההצבעה על הברקזיט מ-2016 על הזהות הלאומית שלה.

ראשית, קפטן הנבחרת האנגלית הוא אירי, אוין מורגן. השחקן המצטיין של המשחק, בן סטוקס, נולד מכל המקומות שבעולם דווקא בניו זילנד, שמולה אנגליה התמודדה. החובט הפותח שלה, ג'ייסון רוי, הוא מדרום אפריקה. ג'ופרה ארצ'ר, השחקן החדש בן ה-24 שהגיש את הכדורים בסוף הגמר, נולד בברבדוס.

"קפטן הנבחרת הבריטית הוא מהגר, החובט המוביל הוא מהגר, המגיש המהיר ביותר הוא מהגר, האול-ראונדר המוביל הוא מהגר, והספינר הראשי הוא בן של מהגר"

השחקן ה-12 של הקבוצה (המחליף הראשון), מועין עלי, הוא מוסלמי מזוקן מברמינגהם שלמשפחתו שורשים בפקיסטן (שהתאחדות הקריקט העולמית אסרה עליו לפני חמש שנים לענוד צמידים עם הססמאות "שחררו את פלסטין" ו"הצילו את עזה"). שחקן מפתח בנבחרת היה מוסלמי יליד אנגליה נוסף, עאדל רשיד.

כפי שסיכם דניאל לואיס מהארגון Youth Politics, "קפטן הנבחרת הוא מהגר, החובט המוביל הוא מהגר, המגיש המהיר ביותר הוא מהגר, האול-ראונדר המוביל הוא מהגר, והספינר הראשי הוא בן של מהגר".

השחקנים האלה – השונים זה מזה במוצאם, בדתם ובצבע עורם – שהתקרבו להדחה בשלבים המוקדמים של הטורניר, דחפו ומשכו זה את זה לקראת הניצחון. זו הייתה הצלחה שנבעה בסופו של דבר מרוח הקבוצה, בתחושת האחדות שלה.

גמר גביע העולם היה תצוגה מדהימה של ענף הספורט המקסים ביותר. הוא גם הראה שהשלם גדול הרבה יותר מסך חלקיו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 723 מילים

מה הקשר בין עלי באבא וארבעים השודדים למחלקה לחיפוש חריגות שכר

קופה (צילום: Noam Revkin Fenton/flash90)
Noam Revkin Fenton/flash90
קופה

מכירים את הסיפור על עלי באבא וארבעים השודדים? זהו אחד הסיפורים הידועים של אלף לילה ולילה. בין השאר מסופר בו על חבורה של 40 שודדים ששדדו קופה והחביאו את שללם במערה.

קצת פחות מוכר הוא חלקו השני של הסיפור: שנה לאחר ביצוע השוד הזה, הצטרפו לחבורה של 40 השודדים המקוריים עוד עשרים שודדים, כך שמספר חברי הכנופיה גדל ל-60.

אבל הכנופיה לא הסתפקה בכך, ובשנה שלאחר מכן התווספה אליה קבוצה שלישית – והכי פחות מוצלחת – של שודדים, וגם בשנה השלישית הצטרפו שודדים נוספים לחבורת עלי באבא המתרחבת.

כך גדלה הכנופיה לכדי 70 שודדים כמספר מרבי.

האם כל אנשי עלי באבא נשארו לשלב השני והשלישי של צמיחת הכנופיה? אולי כן ואולי לא. ייתכן שחלק מהם חזרו למוטב והחזירו את הכסף, וייתכן שחלקם פרשו לחיים טובים וחוקיים. אבל סביר להניח שחבורת עלי באבא לא הצטמצמה מהותית.

אמנם עלי באבא התראיין לעיתון ה"מדבר" וטען כי ניכרת ירידה במגמת הפשיעה, שכן פחות שודדים מצטרפים לחבורת הפשע של עלי באבא, והזכיר שיש לתת לו פרס על כך שהוא מדרדר פחות אנשים לתרבות רעה.

אבל בפועל, לכולם ברור שהשודדים עשו על הציבור "אבו עלי" ורימו אותו. הרי ברור שיש הרבה יותר פושעים בשלב השני והשלישי של צמיחת הכנופיה, מאשר בדור המייסדים הידוע של 40 השודדים.

אם אתם חושבים שסיפרתי סיפור טיפשי או אווילי, מותר לכם, אבל אתם טועים.

לפני שבוע וחצי פרסמו אנשי אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר דוח על חריגות השכר במגזר הציבורי. בדוח מצוין כי מאז הקמת היחידה ב-1997 יש ירידה בחריגות השכר מ-44% ל-12%, ואף מצוין כמה כסף הוחזר למערכת.

כיאה למשרד האוצר, הדוח מציג גרפים נפלאים שמשקפים את הירידה במספר החריגים משנה לשנה. מבחינתם, אמנם יש חריגות שכר, אך יש מקום טוב לאופטימיות ולשמחה, מאחר שהיחידה עושה את עבודתה נאמנה, וכמו שהגרפים מציגים, גם ניכרת מגמת שיפור.

הבעיה היא שכאשר מסתכלים לעומק הדוח מוצאים עיוות עז שעומד בבסיס הדוח, ומגלים שהמתודולוגיה שעליה נבנה הדוח היא מעט בעייתית.

בואו נתחיל למשל, בשאלה מהי בעצם חריגת שכר, לפי הדוח. חריגה מצביעה על מצב שבו יש הבדל של 5% בין השכר בשנה שעברה לשנה הנוכחית.

כלומר, אם היית שודד כבר בשנה שעברה, וגם השנה שדדת באותו אופן וצורה את הקופה הציבורית, ואולי אפילו הצלחת להשיג העלאת שכר של 4%, שכרך לא יירשם השנה כחריג. הרי אתה עצמך כבר שודד ישן, ובדוח הזה בודקים רק שודדים חדשים.

אם במקרה לא החזרת את השכר, או שאולי בטעות דילגו על תלוש השכר שלך, ולא השתנה בו דבר, מיד אתה הופך להיות עובד כשר.

כשמאמצים את דרך החשיבה הזו פתאום רואים שבאמת לפי הדוח הזה, חברת החשמל הפסיקה להיות שודדת, ועובדי חברת החשמל הפכו להיות כולם עובדים כשרים. אפשר רק לתהות איך ייתכן שהשכר הממוצע בחברת חשמל הוא מהגבוהים במשק, ובכל זאת אין חריגות שכר.

כנראה, ורק כנראה – שבחברת החשמל לא קיבלו תוספות חריגות השנה. לעומת זאת, בשנים קודמות הם בהחלט קיבלו, והדוח אף מציין כי בעזרת פעילות להשבת כספים שיזמו אנשי המחלקה הוחזרו לקופת המדינה 37 אלף שקל.

אין ספק שבהחלט מדובר בסוג של הצלחה, אם כי הסכום הזה נשמע קצת נמוך, בטח בהשוואה לסכום עצום של 6.6 מיליון שקל שהשיבה עיריית באר שבע.

בנג'מין ד'יזראלי כתב פעם: יש שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה. כל מה שהממונה על השכר צריך לעשות זה download לאקסל מטבלאות השכר של כל המוסדות, שנתוני השכר שלהם נמצאים אצלו, לבדוק אותם היטב ולזכור שהכסף הזה יוצא מהקופה של כולנו.

כדאי גם שלא יסתפק בבדיקת שינוי של יותר מ-5% בשכר העובדים, מאחר שהנחת העבודה הזו שגויה. למה שלא יבדוק, למשל, כל מי מרוויח הרבה כסף, נניח יותר מ-40-50 אלף שקל בחודש.

השבוע הוצגה בפני אל הנהלת המחלקה שביצעה את הדוח השאלה הבאה: האם נכון שכאשר שכרו של עובד כלשהו חורג, והחריגה אינה מוחזרת וממשיכה גם בשנה שאחריה, היא לא תופיע בשנה שלאחר מכן כחריגה, כיוון שהשכר לא עלה?

והתשובה: "עקרונית זה נכון. יחד עם זאת, במסגרת תכנית העבודה של יחידה האכיפה, מטופלים העובדים שסומנו במסגרת הדוח כ'חורגים לכאורה'.

"לכן, עקרונית, הצפי הוא שהחריגה לא תחזור בשנה הבאה. עם זאת, יש לזכור, כי המשאב האנושי של היחידה מצומצם מאוד, ולכן, לא תמיד נוכל לטפל בשוטף בכל מי שסומן כחורג באותה שנה.

"מעבר לכך, במסגרת בניית תכנית עבודה של היחידה לביקורות עומק, אנו מביאים בחשבון כאחד הפרמטרים גם את מספר הפעמים שהגוף עלה כחורג במסגרת הדיווח השנתי וכמה חורגים היו בגוף".

אין ספק שהמחלקה הממונה על הבקרה על חריגות השכר במשרד האוצר עושה עבודת קודש, ושאנשיה עושים מאמצים רבים להחזיר, ואף מחזירים בפועל כסף לקופה הציבורית. עם זאת, וזו הנקודה החשובה, אי אפשר ליצור מצג שווא ולטעון כי ידי המגזר הציבורי נקיות.

אם אנשי הבקרה על חריגות השכר מתמודדים עם קשיים מול ועדי העובדים, למשל, עליהם להדגיש את הקשיים שעולים, ולא לטאטא אותם מתחת להררי מתודולוגיה שגויה. הרי עצם הפעולה הזו כמוה כנתינת יד להמשך השחיתות ושוד הקופה הציבורית.

אם אנשי המחלקה צריכים משאבים גדולים יותר, כדי שיהיה להם כוח לבצע ביקורת אמיתית – אז פשוט שיאמרו את זה במקום להזכיר לנו "שהמשאב האנושי של היחידה מצומצם מאוד".

ואם יש עוד כמה שיקולים שאנשי המחלקה הממונה על חריגות השכר מביאים בחשבון בפרסום דוח שכזה, למשל אינטרסים שנועדו לפאר את הישגי המחלקה יותר מאשר את הפעולות שבוצעו בפועל, אז חבל. זה הכסף של כולנו.

רק עוד בקשה אחת מאנשי מחלקת הבקרה על חריגות השכר: להבא תשתדלו להימנע מייפוי המציאות והתהדרות בנוצות מרהיבות של טיפול עומק בבעיית חריגות השכר במגזר הציבורי. במקום זאת פשוט צאו לחפש את עלי בבא ו-400 אלף השודדים שלו, ואל תעשו על הציבור אבו עלי.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 850 מילים

הכל דיבורים? הקאמבק של נסראללה והאמוניה

מנהיג חיזבאללה הצליח להפר בסוף השבוע את שלוות החיפאים, כשאיים להרים על טיל את מפרץ חיפה על תושביו ● אז בואו נעשה סדר בדברים: מיכל האמוניה בחיפה רוקן לפני שנתיים, והאמוניה מגיעה כיום למפעלים במיכלים קטנים שיהיה קשה מאוד לפגוע בהם ● מצד שני, אין דבר כזה "אפס סיכון" כאשר מתעסקים עם חומרים מסוכנים

ביום שישי לקראת ערב התחיל הטלפון שלי לפלוט הודעות בקצב מואץ. על הקו: חיפאים מודאגים שחסן נסראללה הצליח להפר את שלוות הסופ"ש שלהם.

שוב אמוניה, שוב איומים להרים על טיל (תרתי משמע) את מפרץ חיפה על תושביו. מאז שמיכל האמוניה המפורסם רוקן לפני כשנתיים, זכו החיפאים לשקט לפחות בחזית הזו, והנה – קאמבק.

בראיון לערוץ הבית, "אל מנאר", שחלקים ממנו שודרו וצוטטו גם בתקשורת הישראלית, הציג מנהיג חיזבאללה את בנק המטרות בעורף הישראלי, בראשו "המתנחלים" שמתגוררים בין אשדוד לנתניה.

נסראללה נהנה מאמינות לא מבוטלת בציבור הישראלי. חיפאים ששמעו אותו שולף את איומי האמוניה תהו למה בעצם הוא מתכוון? אולי הוא יודע משהו שלא מספרים לנו?

בהמשך הזכיר גם את מיכל האמוניה שבאמצעות פגיעה בו אפשר יהיה לפגוע ברבבות ואפילו במאות אלפי ישראלים.

אז מצד אחד ידוע שמיכל האמוניה ריק ולא מהווה שום סכנה, אבל מצד שני חסן נסראללה נהנה מאמינות לא מבוטלת בציבור הישראלי. לא מעט חיפאים ששמעו אותו שולף מהבוידעם את איומי האמוניה תהו למה בעצם הוא מתכוון? אולי הוא יודע משהו שלא מספרים לנו?

אז הנה ניסיון לעשות סדר בדברים: מיכל האמוניה של "חיפה כימיקלים" אכן ריק ולא נעשה בו כיום שימוש. לחברה בכלל אין היתר להחזקת רעלים וחומרים מסוכנים.

ובכל זאת, יש אמוניה במפרץ חיפה. הרי התעשייה בישראל ממשיכה להשתמש באמוניה לשתי מטרות עיקריות – קירור וייצור דשנים, והמפעל שהיה אמור לקום במישור רותם בדרום, ולספק את צורכי התעשייה טרם קם (המכרז שהממשלה פרסמה נכשל).

במשרד להגנת הסביבה עדיין מאמינים שהמפעל הדרומי יקום, אבל מן הסתם התהליך הזה ייקח זמן, ובינתיים צריך אמוניה. אז איך היא מגיעה ואיפה היא מאוחסנת?

הסוגיה הזו עמדה במרכז מחלוקת סוערת לקראת סגירת מיכל האמוניה. בשלב מסוים עלתה הצעה להחליף את המיכל היבשתי באניית אמוניה שתעגון במפרץ חיפה, שתוכל להרים עוגן ולהימלט בזמן מלחמה.

המתנגדים, ביניהם אנשי עמותת "צלול", טענו שזה אומר להחליף סכנה בסכנה – אנייה אולי ניידת יותר ממיכל, אבל ממוגנת הרבה פחות.

מיכל האמוניה בחיפה (צילום: Flash90)
מיכל האמוניה בחיפה (צילום: Flash90)

במקביל נבחנו כ-12 חלופות שונות, שנבדקו על ידי כל גורמי הסביבה והביטחון, ביניהם פיקוד העורף והמועצה לביטחון לאומי. בתום הבדיקה נבחרה חלופה שככל הנראה אין לה תקדים בעולם בהיקפים כאלה – "איזוטנקים".

האמוניה מגיעה למפרץ חיפה באניות בתוך איזוטנקים, שהם מיכלים אטומים ייעודיים. כל מיכל מכיל 11-12 טונות אמוניה (לשם השוואה – במיכל האמוניה הגדול היו 12 אלף טונות), ובכל אנייה יש כמה עשרות מיכלים כאלה.

האיזוטנקים נפרקים בנמל ומובלים במשאיות למפעלים ולאתרי התעשייה, שבהם האמוניה נדרשת.

לא רק גורמי הביטחון סברו שזו החלופה המועדפת – גם ב"צלול" מסכימים שכל עוד המפעל בדרום לא קם, האיזוטנקים הם הדרך הבטוחה ביותר לשנע את האמוניה.

האם, אם כך, אין כל סיכון? כשעוסקים בחומרים מסוכנים אין דבר כזה "אפס סיכון". תאורטית, חיזבאללה יכול באמצעות טיל מדויק (מאוד) לפגוע באנייה שעוגנת בנמל ובבטנה יש איזוטנקים עם כמה מאות טונות אמוניה. בפועל, יש סכנה הרבה יותר גדולה שטיל יפגע באניית נוסעים, ברכבת, או סתם ברחוב חיפאי סואן.

הסתברותית כנראה נשקפת לציבור הישראלי סכנה גדולה יותר מהאפשרות שמשאית שמובילה אמוניה תתהפך בכביש, או שתהיה דליפה מאחד המפעלים (כמו זו שהתרחשה לאחרונה בעכו), מאשר מהנשק של נסראללה.

קשה להאמין, אגב, שנסראללה לא יודע שלהפחדות שלו אין בסיס; כשמיכל האמוניה רוקן, מנהיג חיזבאללה פרסם הודעות חגיגיות שבהן טען – במידה מסוימת של צדק – שהמיכל נסגר בגלל האיומים שלו.

אבל נסראללה גם יודע שדי באזכור המילה אמוניה כדי להקפיץ את הישראלים. רק שבניגוד לעבר, יש סיכוי קטן מאוד שלצ'ק הזה יהיה כיסוי.

עוד 519 מילים ו-1 תגובות
בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
Aharon Krohn/Flash90

פרשנות נתניהו חזק בכלכלה? הנתונים אומרים אחרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לספר כיצד הפך את ישראל ל"סיפור של הצלחה כלכלית אדירה" ● בדיקת הנתונים של העשור האחרון חושפת מציאות אחרת, שאותה חשים כל הישראלים על בשרם

עוד 2,170 מילים

ילקוט הכזבים

 (צילום: צילום-מסך-ערוץ-13)
צילום-מסך-ערוץ-13

מספר הערות מהירות על קלישאות שאינן אלא כזבים בוטים שהפכו להיות חלק מחיינו. הכזבים הללו, אגב, יכולים למוטט את ההיבטים הדמוקרטיים שנותרו במדינת ישראל.

אז בואו נתחיל. מהר, קצר ובלתי אלגנטי. נשתדל לא לעורר פיהוק. בכל זאת, מדובר בקלישאות שנטחנו עד דק:

1

אי אפשר לדבר על משטר דמוקרטי-ליברלי ובמקביל לקיים דיקטטורה צבאית ששולטת בחיי מיליוני פלסטינים משוללי זכויות אזרח. פשוט אי אפשר. או משטר דמוקרטי או דיקטטורה צבאית. אין גם וגם.

2

אי אפשר לדבר על משטר דמוקרטי שעקרון היסוד שלו הוא שוויון אזרחי לפני החוק, כשביד אחת מעניקים אזרחות וכן זכויות אדם ואזרח לכל אזרחי מדינת ישראל הריבונית (זו שבקווי 4 ביוני 1967, למי ששכח) וכן למתנחלים הישראלים בגדה המערבית הכבושה, וביד השנייה שוללים אזרחות וכן שוללים זכויות אדם ואזרח מ-3 מיליון פלסטינים בגדה.

קודם כל, מפני שלא ניתן לקיים משטר דמוקרטי שבו ישנם 9 מיליון אזרחים ו-3 מיליון שאינם אזרחים. שנית, מפני שבגדה המערבית ישנן 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני נפרד: המתנחלים היהודים כפופים למערכת חוק ומשפט דמוקרטית כי הם אזרחים. הנתינים הפלסטינים כפופים למערכת משפט צבאית, כי הם נתיני דיקטטורה צבאית זרה שמעולם לא בחרו בה למשול בחייהם.

3

כשיש שתי מערכות חוק שונות ומפלות בהתאם למוצא אתני שונה, אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות. אבל דמוקרטיה זה לא. שם הגיוני, מעציב, מחריד וקולע הוא: משטר אפרטהייד. הלב נקרע תוך כדי כתיבה, אבל זו האמת המרה. 2 מערכות משפט שונות בהתאם למוצא אתני שונה היו הביטוי המרכזי והמקומם ביותר במשטר האפרטהייד ההוא. נכון, לפעמים אסור להשוות. אבל גם אסור להסוות. אסור להסוות את האמת הפשוטה.

4

אי אפשר לדבר על שותף פוליטי טבעי כפי שנתניהו מדבר על הרב רפי "טיפולי המרה להומואים" פרץ ועל בצלאל "מצעד הבהמות ודיר בלק אם ידיים לא יהודיות יגעו בתינוק הטהור שלי עם לידתו" סמוטריץ' – ואז לגנות בצביעות את דברי הרב פרץ על טיפולי המרה ללהט"ב. חמור מכך: נתניהו מינה את האיש החשוך הזה לתפקיד שר החינוך. החינוך! אז שיחסוך לנו את קשקושי הגינוי לדבריו.

אגב, מהי בדיוק אותה שותפות טבעית בין נתניהו לאיחוד מפלגות האפרטהייד? שותפות לאידיאולוגיית השליטה האלימה במיליוני אנשים משוללי זכויות אדם ואזרח. זהו הדבק שמחבר בין זולל השרימפס מבלפור לבין הטייס החשוך שמשווה בין נישואי יהודים ללא יהודים לרצח העם המחריד והשיטתי בהיסטוריה ("ההתבוללות היא כמו השואה". את זה, אגב, לא גינה הקיסר הנצחי מקיסריה).

5

קלישאה מוכרת ואהובה: כמובן שאי אפשר לטעון בשנת 2008 שראש ממשלה תחת חקירות פליליות איבד את המנדט הציבורי והמוסרי שלו, ואז לטעון בשנת 2019 שאין בעיה להמשיך לכהן גם תחת כתב אישום ולהמשיך לנהל מדינה גם במעמד של נאשם במשפט פלילי.

זאת אומרת, אפשר לעשות את זה. אבל מרוב שהתרגלנו לשפל הלא ייאמן שאליו הוביל אותנו החשוד הקיסרי, אנחנו כבר לא שמים לב שאנחנו משכשכים במי ביצה מצחינים באמת. משכשכים אמרנו? טובעים. אחושילינג טובעים.

6

ועכשיו קצת נגוון. הפעם קלישאות אהובות מבית מדרשו של השר שמופקד על משטרת ישראל: גם הדיבור הכי רהוט על שלטון חוק מפי גלעד ארדן, השר לחוסר ביטחון הפנים, לא יסתיר את צביעותו (דרש מאולמרט לפטור אותנו מנוכחותו תחת חקירות בלשכת ראש הממשלה מחד, אך פולט כמויות של ג'יפה מדף המסרים של אדונו הנאשם בכפוף לשימוע מאידך).

גם לא את גזענותו המסיתה וחסרת האחריות (ארדן בדה מלבו אינתיפאדת הצתות שלא הייתה ולא נבראה מטעם אזרחיה הערבים של מדינת ישראל בתקופת גל השריפות), ולא את יכולת ההסתה האישית הכי דוחה נגד מי שבכלל לא יכול להגיב עוד (קביעתו של ארדן שהמורה הישראלי יעקוב אבו-אל-קיעאן ז"ל היה טרוריסט שהושפע מדעאש. הוא מעולם לא התנצל על האמירה האיומה והמרתיחה הזו).

ארדן הוא מין נתניהו לעניים. טוב, אולי לא לעניים. בכל זאת, עוד מדושן עונג שגר בסביון, תומך במדיניות שהביאה לקריסת מדינת הרווחה ומתיימר לדבר בשם העם.

7

בכלל, נטיית רבים מפטפטני הממשלה הגרועה הזו לדבר בשם העם תוך כדי קיצוצים חוזרים ונשנים בתקציבי הרווחה, היא תופעה בלשנית וסוציולוגית מרתקת. אלופת השפל היא כמובן מירי רגב. לא, בעצם אופיר אקוניס. מממ….אולי בכלל גילה גמליאל. טוב, קשה להכריע. כנראה שבכל זאת בנימין נתניהו. האיש שהעניק לנו את הרע משני העולמות: הביא לקריסת מדינת הרווחה מחד, תוך שיצר גרעון עתק בתקציב המדינה מאידך.

8

ומי ישלם בעקבות קריסת מדינת הרווחה מחד ויצירת הגרעון התקציבי מאידך? נו, זה מובן מאליו: העשירים שירשו מהוריהם הון ומקרקעין. הם ישלמו מס ירושה. מס רווחי הון. ועדיין ימשיכו לחיות טוב. סתם, נו. צוחקים אתכם. ברור שאיש מהם לא ישלם מס ירושה כפי שנהוג במדינות אירופיות רבות.

ברור שרובנו המכריע והבלתי עשיר, ישלם את המחיר: נמשיך לשלם מיסי עתק מופרכים על עבודתנו (מס הכנסה הן לשכירים והן לעצמאים ומע"מ מקומם שמוטל על העצמאים) תמורת קיצוץ נוסף בשירותי הבריאות, הרווחה והחינוך הקורסים.

ובכל זאת, הקלישאה תרחף בחלל האוויר: נתניהו ידבר על העשור הטוב בתולדות הגלקסיה בתחום הכלכלי. אני מציע שישלח את בנו הבכור לקנות דירה. בלי תמיכה. בלי ירושה. ככה. לבד. בכוחות עצמו. אין לי ספק שהוא יצליח. כמו כולנו.

9

קלישאה נוספת היא כמובן הפריחה ביחסינו עם ארצות הברית. אלא שהפריחה היא בעיקר הפריחה על העור למראה נתניהו וטראמפ כשהם נפגשים ומתחבקים.

מעולם לא היה הציבור בארצות הברית מקוטב יותר ומפוצל יותר ביחסו למדינת ישראל: 79 אחוזים מתומכי המפלגה הרפובליקנית מגדירים עצמם תומכי המדיניות הישראלית לעומת 27 אחוזים בלבד מקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית. שפל היסטורי חסר תקדים.

ואת זה יצר מי שהסביר בארשת פנים נפוחה ובקול בס מעושה בשנת 2015 שהוא סבור שהברית עם מדינת ישראל חייבת להיות קונצנזוס דו-מפלגתי בארצות הברית. הוא טען שמדובר בנכס האסטרטגי המשמעותי ביותר למדינת ישראל. נו, אז אמר. כמו שאמר ב-1996 שיש להגביל ראש ממשלה לשתי כהונות בלבד.

10

הקלישאה האחרונה היא על התקשורת השמאלנית. תנסו פעם לקרוא "ישראל היום" (אני יודע שזה קשה). "ידיעות אחרונות". "מקור ראשון". תנסו להקשיב לגלי צה"ל עם יעקב ברדוגו ושות'. ליומני הערב של רשת ב' עם אמילי עמרוסי.

אין בעיה כמובן עם עיתונאים מצוינים וישרים שתומכים בעמדות ימניות. הבעיה היא אחרת: הבעיה היא כשמתחילים לדקלם מדף המסרים שיוצא מבלפור. דף המסרים שמוכתב בידי חשוד בעבירות פליליות שקיומו הפוליטי מושתת אך ורק על הסתה, שיסוי וכזבים בוטים.

אבל את זה שקיומו הפוליטי של נתניהו מושתת על הסתה ושיסוי, אנחנו כבר יודעים. יודעים היטב. הרי מדובר בקלישאה. קלישאה מעוררת פיהוק.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
לדניאל ידידי לפייס. אין לי בעיה עם דעותיך הפוליטיות, נתניהו וכל השאר. יש לי בעיה רצינית עם סעיפים 1 עד 3. כל מה שאתה שואף לתקן בשטחים יפה ונכון בעולם טהור צח ללא אויבים שרוצים לכלותך. א... המשך קריאה
לדניאל ידידי לפייס. אין לי בעיה עם דעותיך הפוליטיות, נתניהו וכל השאר. יש לי בעיה רצינית עם סעיפים 1 עד 3. כל מה שאתה שואף לתקן בשטחים יפה ונכון בעולם טהור צח ללא אויבים שרוצים לכלותך. אתה מתעלם באופן סיסטמטי מהעובדה שרגע שיהיה לפלסטינים (לא משנה איזה אחוז מהאוכלוסייה כי תמיד הקיצוניים מתווים את הדרך) הזדמנות הם יחסלו אותנו ללא הניד עפעף. אפשר לראות דוגמאות על בסיס יומי איך הם פועלים מוסלמים בצד הסורי. לכן, כל מה שאתה מכנה אפרטהייד זה למעשה הגנה עצמית. וזכות זו (של הגנה עצמית) גוברת על כל שיקול אחר של זכויות אזרחיות של אויבנו.
עוד 1,008 מילים ו-3 תגובות

"הכל קרוב", מילים לשיר אקטואלי חדש - כולל טיפולי המרה!

צילום המחשה (צילום: istockphoto)
istockphoto
צילום המחשה

הכל כאן
החושך לאור
החולני לטהור
האינטרנט חיבר הכל

זוועות לא היית שומע או רואה
שטויות מהגיהינום אכזריות קרה
ליד עזרה הדדית ושיתוף ואחווה

הכל כאן
העבר העתיד
בתוך כף היד
לחיצה מתונה
לחיצה של ידיד

מי בוט
ומי חי
מי יודע מי יגיד

יש הרבה פתיחות
ודברים יפים
חברה שלי התחתנה היום עם בת זוגה
אף אחד לא צינזר והתמלאתי שמחה

אני שומע אנשים מכל העולם
וזה נשמע לי מוכר
חולי נשק חיים ליד אנשים רגישים
משיחיים אפלים ליד כאלה באמת עוזרים

הכל כאן
הכל קרוב
אני לא יודע מה היה
ולא מה יהיה

אני רוצה לדמיין
שנתעייף להכביד זה על זה
וניתן לאחר להיות מה שהוא

ולא נבקש הרבה בתמורה
אלוהים ישמור טיפולי המרה
נדלקה מעלינו נורת אזהרה

אני מנסה להגיד לעצמי
שאין החמרה
כל עוד מותר לכתוב ולדבר
כל עוד יש ביטוי לחיי האחר

תגיות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 101 מילים
יום ג׳, 16/07 אתמול עריכה

 

סגירה