כצפוי, ארגון חזבאללה – כבול למשוואת התגובה שמנהיגו, חסן נצראללה, עיצב – ניסה ככל הנראה להוציא פיגוע נקמה על מות פעיל הארגון מפעילות חיל האוויר בסוריה. הארגון לא נרתע מאיומי ישראל הפומביים, ובחר בזירת הר הדב, הנוחה מבצעית מבחינתו לממש את הפיגוע (שהמתווה שלו לא ברור עדיין לחלוטין).

צה"ל, היה מוכן היטב לתרחיש זה, וככל הנראה העריך כי חזבאללה יממש את איומיו. הערכות זו הוכיחה את עצמה, וזיהוי מוקדם של כוונות הפיגוע מצד חזבאללה הוביל לסיכולו מבעוד מועד. צה"ל נזהר ככל הנראה שלא לפגוע באנשי החוליה, אשר נמלטו חזרה ללבנון כדי למנוע הסלמה נוספת (בדומה לאירוע ירי הנ"ט באביבים).

זיהוי מוקדם של כוונות הפיגוע מצד חזבאללה הוביל לסיכולו מבעוד מועד. צה"ל נזהר ככל הנראה שלא לפגוע באנשי החוליה, אשר נמלטו חזרה ללבנון כדי למנוע הסלמה נוספת (בדומה לאירוע ירי הנ"ט באביבים)

לכאורה שני הצדדים אמורים להיות מרוצים, אך לא. בפעם הראשונה מאז הכריז על משוואת התגובה שלו, אשר מכילה בתוכה גם את מותם של פעילי הארגון בסוריה מפעילות ישראלית, חזבאללה נכשל בהוצאה לפועל של תגובתו. יודגש כי בעבר גם אם פיגועי הארגון לא גבו מחיר מצה"ל, עצם נסיון הפיגוע איפשר לארגון להציג לנאמניו את התקריות הללו כהצלחה.

ההצלחה האופרטיבית המשמעותית של צה"ל, אשר סיכלה את הפיגוע מבעוד מועד, והפגיעה בבית באיזור חוות שבעה כתוצאה מירי הפגזים שנועד להבריח את אנשי החוליה בחזרה לשטח לבנון, מנעו מחזבאללה להציג את האירוע כהצלחה מבחינתו וחייבו אותו להתחייב לתגובה עתידית.

נראה כי אם צה"ל היה "מאפשר" לארגון לבצע את הפיגוע ומבטיח שלא יהיו נפגעים בתקרית זו (באמצעות שימוש באמצעי הטעיה כאלו ואחרים) ניתן היה לסגור את האירוע. כאמור, כעת אנחנו נמצאים באירוע חדש שיסתיים רק כאשר חזבאללה ישביע את תאבונו בהצגת פיגוע.

במבט רחב, דווקא ההצלחה האופרטיבית של צה"ל מבליטה את החולשה האסטרטגית של ישראל במערכה מול חזבאללה. הארגון לא נרתע מהצהרות ראש הממשלה ושר הבטחון (ולא בפעם הראשונה) ומאיומיהם כלפי "מדינת לבנון", ובחר להוציא את הפיגוע לפועל.

יתרה מכך,  רצון של ישראל לסגור את האירוע מבלי לגבות מחיר מחזבאללה על שנסיונו "לאזן" את המשוואה כולל חדירה לישראל – מעיד על רצונה העמוק של ישראל להמנע מהסלמה. על כן, למרות איומי מנהיגי ישראל מהערב, הארגון המחויב לתגובה – מחויב גם בהוצאתה לפועל, והתנהלותה של ישראל באירוע זה רק מגבירה את הסבירות, בראייתו, כי גם אם יגבה מחיר, ישראל תעדיף שלא להתדרדר למערכה בלבנון.

נראה כי אם צה"ל היה "מאפשר" לארגון לבצע את הפיגוע ומבטיח שלא יהיו נפגעים, ניתן היה לסגור את האירוע. כעת אנחנו נמצאים באירוע חדש שיסתיים רק כאשר חזבאללה ישביע את תאבונו בהצגת פיגוע

וכך חזרנו לנקודת האפס, רק במצב חמור יותר, ככל הנראה. חזבאללה יבקש להוציא לפועל פיגוע במקום אחר באיזור גבול הצפון, ואירועי היממה האחרונה מחייבים אותו להציג הצלחה בפיגוע הבא ולהבהיר מי הם "בעלי הבית" בגבול הצפון באופן שעלול להגביר את קטלניות ומורכבות האירוע העתידי.

ולכן, למרות שסיכול הפיגוע היה אמור להרחיק אותנו מעימות עם חזבאללה, הצלחת הסיכול, ביחד עם חוסר האונים שמציגה ישראל בהתמודדותה עם פעילות חזבאללה לאיזון המשוואה, ואשר משכנעים את הארגון בחולשת ישראל, מקרבים את הצדדים הכי קרוב לעימות מאז 2015.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.

ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.

לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.