מתחת לחלק ניכר מן המחלוקות בחברה הישראלית עומד המתח בין "עם לבדד ישכון" לבין "ישראל בעמים כלב באיברים"; בין אלו הפתוחים לעולם ואלו המתכנסים פנימה; בין הבולמים השפעות חיצוניות לבין אלו המעלים על הנס את הקשר לעולם; בין הנייחים, לבין הניידים. זהו דיון ריק: אנחנו חלק מן העולם. נרצה או לא נרצה. העבר, ההווה והעתיד היהודים והישראלים כרוכים בעולם. כולנו ניידים, כולנו גלובליסטים.
מתחת לחלק ניכר מהמחלוקות בחברה הישראלית עומד המתח בין "עם לבדד ישכון" ל"ישראל בעמים כלב באיברים". זהו דיון ריק: אנחנו חלק מן העולם. נרצה או לא נרצה. כולנו ניידים, כולנו גלובליסטים
ד"ר אהוד ערן הוא עמית נלווה במרכז לביטחון בינ"ל ושת"פ באוניברסיטת סטנפורד וחבר ועד מנהל במכון מיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הכותרות הראשיות עכשיו
רבות מדובר בישראל לאחרונה בדברי ג'יבריל רג'וב. כתגובה לדבריו, רבים מהימין בישראל טענו כי "זה הפרצוף האמיתי של הרשות הפלסטינית" וכי לכן הרשות לא ראויה לשלוט ברצועת עזה בתום מיטוט חמאס בה.
הרשות אינה ראויה לשלוט בעזה, לטענתם, משום ש"אין הבדל בין הנאצים שביהודה ושומרון לנאצים שבעזה", משום שהרשות וחמאס הם אותו דבר, וכי רג'וב הוא "מחבל נאצי וטרוריסט בכיר".
רפי נץ-צנגוט הוא עורך דין וחוקר (ד"ר למדע המדינה) של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף הוא פעיל חברתי כנגד אי-סדרים ושחיתויות במוסדות המדינה ולשמירה על איכות הסביבה (וזאת באמצעות הגשת עתירות לבג"ץ כעותר ציבורי ועריכת מחקרים) . rafi.nets@gmail.com
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
הידעתם שעד היום מצטטים קטעים מדברי ההספד של משה דיין על רועי רוטברג שנהרג עם עוד שלושה צעירים בהתקפת פידאיון על נחל עוז? שאלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן נכנס לתפקידו רק 4 חודשים לפני המלחמה? שהאירוע במסיבת הטבע ברעים היה הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה?
הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה, המשך.
ל'
ליבשטיין אופיר – ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בשבת השחורה. התגורר בכפר עזה.
גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד.
חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים
שמציעים פתרון ראליסטי .
יותר מדי מתארי בעיות.
מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו.
איך מעיפים את הפשיזם והביב?
איך מייצרים משטר גבולות שנותן ביטחון לאזרחים?
עם מי? תוך כמה זמן? האם יש לזה הנהגה ותמיכה?
האם זה מייצב את ישראל אזורית ופנימית?
"אני לא מרגישה עכשיו בטוחה בשום מקום. אני מרגישה כלואה. בלילות, אני ישנה עם ג'ינס וחולצה כדי שאם חלילה מישהו ייכנס, לפחות אהיה לבושה"
תלמי יוסף. אם יחידנית לשתי בנות. פונתה למושב פארן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
I assume that the writers, at least one that I know well, have ignored a pivotal issue that has always pervaded the jews, religion and how that molds a very large sector of the Jewish nation. There is no logical discussion. It has been an age old issue going back thausands of years. This issue can be found in many historical reviews of Jewish history as far back as the first and second temple, and the two pivotal groups, those who wanted collaboration with external forces and those who did not. This problem will not be solved unless Israel becomes a secular country.
רפי: תודה על התגובה. אתה כמובן צודק לגבי ה"אחרות" של היהודים בעבר אבל אין בכך שום סתירה לעמדתנו.המשמעות היא שהאינטראקציה של יהודי הגולה עם העולם החיצוני כללה גם (ואולי עודנה כוללת) – סיכונים. זו סיבה נוספת להפגין פתיחות לעולם, להבין אותו ולהתמודד עם האתגרים. הסתגרות וניתוח המציאות רק מתוך עולם הדימוייפ הפנימי שלנו, עשוי להקהות גם את היכולת להעריך סיכונים כמו אלה שעליהם אתה מצביע.
כמי שמצדד באופן כללי בגישת הכותבים המצדדת בפתיחות לעולם ומתנגדת לבדלנות אני בכל זאת מרשה לעצמי מילת ביקורת: אנחנו אכן חלק מהעולם אבל לאורך ההיסטוריה היהודים, ביחוד באירופה, נתפסו לא פעם על ידי סביבתם כ"אחר" המובהק ובשל כך סבלו סבל רב, כששיאה ההיסטורי המחריד של תופעה זו מגולם כמובן בשואה, ארוע ייחודי של השמדת עם תעשייתית בלב הציוויליזציה המערבית, ערש הנאורות והאוניברסליזם. ולכן, כאשר מדברים (וכותבים) על הצורך בפתיחות ולא בבדלנות אסור ואי אפשר להתעלם מהייחודיות הזו ולברוח מההתמודדות איתה.