צה"ל מקים אוגדה חדשה, אוגדה 99, שעשויה לתת לו יתרון במלחמה הבאה, אם יוכל להרשות אותה לעצמו. אם לא, אולי מוטב להשקיע בכשירות היחידות הקיימות.
בשנת 2012 החליט הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, להסב את אוגדת הבשן לאוגדה המרחבית האחראית על מרחב רמת הגולן ולהפוך את עוצבת געש, עוצבת הפלדה ועוצבת האש לאוגדות רב־זירתיות שעליהן יוטל מאמץ התמרון העיקרי בכל זירות הלחימה.
כך נוצר מיקוד יחסי, לפיו האוגדות המרחביות יתמחו בהגנה והביטחון השוטף, ואילו אוגדות ההכרעה הרב־זירתיות ימקדו את מאמצי בניין הכוח שלהם לתמרון יבשתי.
אמנם לצה"ל ישנן יכולות אש מרשימות מאוד, שיודעות לפעול בשילוב מודיעין עדכני ולהשמיד מטרות בהיקף רחב ובאופן מדויק, אך נוכח מתארי העימות האפשריים בחזית הצפונית וברצועת עזה, והאיום החמור על העורף שמציבים אויביה של ישראל באמצעות ארסנל רקטות גדול, צה"ל יהיה חייב לתמרן.
אמנם לצה"ל ישנן יכולות אש מרשימות מאוד, אך לנוכח מתארי העימות האפשריים בחזית הצפונית וברצועת עזה, והאיום החמור על העורף שמציבים אויבי ישראל באמצעות ארסנל רקטות גדול, צה"ל יהיה חייב לתמרן
ומכאן שמה שנדרש אינו רק עוד אש, מהלך שבו צה"ל משקיע משאבים רבים, כי אם חיזוק של כוחות היבשה. יתכן שהקמתה של אוגדה רב־זירתית נוספת, אוגדה 99 שתוקם רשמית בחודש הבא, תהיה חיזוק שכזה. שלא כמו אחיותיה, שבבניין הכוח כפופות לפיקודים השונים, תוכפף האוגדה למערך התמרון החדש של זרוע היבשה. הקמת האוגדה היא חלק מהתכנית הרב־שנתית (תר"ש) "תנופה", והיא תתבסס על אוגדה בפיקוד מרכז שתפורק.
"עליונות יבשתית היא כתב חידה"
בראש מערך התמרון עומד אלוף יעקב בנג'ו, קצין שריון המפקד גם על הגיס הצפוני. "עליונות יבשתית מוחצת היא כתב חידה, לא הכל פתור בכתב חידה זה. ישנם חלקים ברורים יותר וברורים פחות", אמר בנג'ו בנאום שנשא עם כניסתו לתפקיד. ואכן, היכולת להפעיל תמרון מהיר, גמיש, קטלני ובעיקר אפקטיבי ופרודוקטיבי, בשדה הקרב המודרני היא אתגר של ממש.
השאלה כיצד להפעיל את כוחות היבשה כך שישיגו הכרעה או לחלופין יאפשרו את סיום העימות בתנאים נוחים לישראל, היא שאלה שמעסיקה את הצבא רבות. בעימותים שלחם צה"ל בשני העשורים האחרונים (זולת "חומת מגן" ו"עופרת יצוקה") קשה לומר שהצליח בכך.
הרמטכ"ל אביב כוכבי, כך נראה, רואה חשיבות רבה בצורך להפעיל את הכוח היבשתי באופן משולב, רב־זרועי, מהיר ויעיל, בכדי לשלול ולהשמיד יכולות אויב.
שאלת הפעלת כוחות היבשה להשגת הכרעה או לסיום העימות בתנאים נוחים לישראל, היא שאלה שמעסיקה את הצבא רבות. ברוב עימותי צה"ל בשני העשורים האחרונים קשה לומר שהצליח בכך
בשיחה שקיים עם מפקדי גדוד ההנדסה 601 באימון באפריל האחרון, אמר כוכבי שבמלחמה הבאה ההישג של התמרון יהיה:
"איזה מן קומבינציה של המקום הפיסי שאליו הגעתי, עם האויב שהשמדתי, עם התשתיות שהשמדתי, עם האמל"ח שהשמדתי, ואתם יודעים מה, אפילו עם האפקט שכל זה יוצר. כי מה לעשות, האויב מזהה שבא מולו גל נחוש, עם עוצמה, עם רוח לחימה, עם יכולות".
בדומה לאחותה, "עוצבת האש", תכלול אוגדה 99 כוחות סדיר ומילואים כאחד. חטיבות המילואים שיעברו לאוגדה יהיו עוצבת ראם, חטיבת השריון במילואים "ראם" עליה מפקד אל"מ ניסים חזן, חטיבת החי"ר במילואים "יפתח", חטיבה שמאיישים בוגרי יחידת אגוז ועליה מפקד אל"מ יונתן מופז, יוצא יחידת עילית, וכן "שועלי מרום", חטיבת צנחנים במילואים עליה מפקד אל"מ אליאב אלבז, בעברו מפקד גדוד 890.
הכוח הסדיר של האוגדה, שיהווה את השלד המרכזי שלה, יהיה חטיבת כפיר, עליה מפקד אל"מ ערן אוליאל. בשנים האחרונות קיימה החטיבה שורה של תהליכי בניין כוח (ובהם הקמת גדוד הסיור חרוב) שהפכו אותה מחטיבה שמתמחה בביטחון שוטף לחטיבה מתמרנת של ממש. בנוסף תוכפף לאוגדה יחידת "רפאים", היחידה הרב־ממדית החדשה שעליה מפקד סא"ל ע', שפיקד קודם לכן על גדוד בחטיבת הצנחנים ועל יחידת דובדבן, שמתמחה באיתור, חשיפה והשמדת אויב בקצב גבוה.
על האוגדה יפקד אל"מ אבי רוזנפלד, מפקד חטיבת ביסלמ"ח. רוזנפלד, החל את שירותו בפלוגת הסיור של חטיבת הנח"ל, בה שירת מחייל ועד למפקד פלגה, ולאחר מכן עבר ליחידת העילית שלדג. כקצין ביחידה לחם במלחמת לבנון השנייה ומאז הספיק לפקד על גדוד הסיור של הנח"ל, על יחידת שלדג במבצע "צוק איתן", על חטיבת חי"ר במילואים ועל החטיבה הצפונית ברצועת עזה.
סימני שאלה מתבקשים
על הנייר מדובר במהלך מתבקש, הכרחי אפילו. אבל ישנם בכל זאת כמה סימני שאלה. הראשון שבהם נוגע לתקציב. צבאות זקוקים לתר"ש כמצפן שלאורו בונים את הכוח, ולכן מתעקש הרמטכ"ל להיאבק ולממש את התכנית גם נוכח המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה ממגפת הקורונה, והעובדה שטרם גובש ואושר חוק תקציב בממשלה.
אבל בהיעדר תקציב ביטחון, שנגזר מחוק התקציב, ובהינתן שהממשלה טרם אישרה את התר"ש (מהתנהלות הממשלה עד כה לא מן הנמנע שהתר"ש לא תאושר ואפילו לא תעלה לדיון בממשלה עד שכוכבי יסיים את כהונתו), לא ברור מהיכן יגיעו המשאבים לבניין הכוח של האוגדה.
בהיעדר תקציב ביטחון, שנגזר מחוק התקציב, ובהינתן שהממשלה טרם אישרה את התר"ש (ומהתנהלותה יתכן שהתר"ש אפילו לא תעלה לדיון בממשלה עד תום כהונת כוכבי), לא ברור מהיכן יגיעו המשאבים לבניין הכוח של האוגדה
סוגיה נוספת היא הבחירה בחטיבת כפיר ככוח הסדיר העיקרי של האוגדה. הפיכתה לחטיבה סדירה נוספת שאותה יוכל צה"ל להטיל ללחימה בצפון או בדרום, תשלול מאוגדת איו"ש את אחד מכוחות הביטחון השוטף המיומנים והעיקריים שלה, לצד משמר הגבול ודובדבן.
במזכר "עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל" (הוצאת מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, 2017) הזהירו ד"ר עדו הכט וד"ר איתן שמיר כי הקמה של
"מסגרות יבשתיות גדולות דורשת זמן ממושך בעיקר בכל הקשור בהכשרה של דרגי הפיקוד והמטה המקצועיים שאורכת שנים" (עמוד 60).
לתפיסתם: "זקוק צה"ל לכוח יבשתי גדול, משוריין/ממוכן, כשיר ודרוך – גם אם חלק ניכר מכוח זה מצויד בכלי רק"ם ובכלי ארטילריה מדור ישן, המשודרגים רק במרכיבים חיוניים מסוימים" (עמוד 61).
מרכיבים חיוניים אלו, ציינו, יהיו בעיקר מיגון דוגמת "מעיל רוח" ומערכות נשק יעילות נגד אדם ומבנים.
על היקף הכוח הדרוש לצה"ל ועל תמהיל הכוח המשוריין\ממוכן שהוא צריך לכלול בכדי לבצע מהלכים התקפיים משמעותיים בשתי זירות בו־זמנית אפשר להתווכח, אבל כל כוח שיוגדר כרב־זירתי יידרש להיות כשיר, ואפילו כשיר מאוד.
ב־2012 ראיין הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, את מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, אלוף (מיל.) פרופסור ישי בר, שבו מתח בר ביקורת קשה על היחס של צה"ל לנושא כשירות ואימונים. בר התגייס לצנחנים ב־1974 והשתחרר לאחר שפיקד על פלוגה. את עיקר שירותו, עד דרגת תא"ל עשה במילואים.
בר היה האיש שהזהיר, יממה לפני שפרצה מלחמת לבנון השנייה, את הרמטכ"ל חלוץ ואת ראש הממשלה אולמרט כי כשירות צבא היבשה כמוה כ"צ'ק ללא כיסוי". כמח"ט צנחנים במילואים (של אותה חטיבה שעתה מוכפפת לאוגדה 99), עשה בר "כל שנה תרגיל חטיבתי מלא. היום אף אחד לא עושה את זה, לא בסדיר ולא במילואים. צה"ל איבד לגמרי את כושר התמרון, היכולת לנוע בשטח ולכבוש". למחרת פרצה המלחמה וכולם ידעו שבר צדק.
אלוף (מיל.) פרופ' ישי בר, מתח ביקורת קשה על יחס צה"ל לנושא כשירות ואימונים. מדובר באיש שהזהיר, יממה לפני פרוץ מלחמת לבנון ה-2, את הרמטכ"ל חלוץ ואת רה"מ אולמרט, כי כשירות צבא היבשה כמוה כ"צ'ק ללא כיסוי"
ישנה הצדקה לכל אמצעי לחימה חדיש שצה"ל רוכש, אמר בר בראיון, אולם צה"ל אינו יכול להרשות אותם לעצמו ובנוסף לעמוד ברמה מינימלית של אימון וציוד. עיקר התקציב לשיטתו שועבד לפרויקטים ארוכי טווח. וכשצה"ל נאלץ לקצץ, כפי שעשוי לקרות לאור תקציב הביטחון המסתמן, הוא מקצץ באימונים ובימי מילואים, וכשירות היחידות נפגעת.
לתפיסתו, האימונים הם השקעה.
"יחידה מאומנת כהלכה עם ציוד סביר תבצע את משימותיה בצורה טובה מאוד בהשוואה ליחידה עתירת אמצעי לחימה שאינה מאומנת".
הדברים הללו רלוונטיים גם עכשיו.
אוגדה 99 עשויה לחזק את כוחות היבשה, אך רק בתנאי שמדובר במהלך שלם וסדור, שלא ייעשה בשיטת ה"טלאי על טלאי" ובצה"ל יקצו לו משאבים מתאימים. בכל מקרה, כפי שקבעו הכט ושמיר, מדובר במהלך של שנים.
אולם, אם יש סיכוי שהמהלך ייתקע באמצע, בשל מחסור במשאבים וקיצוץ תקציבי, אולי מוטב, בטרם מקימים יחידות חדשות, לוודא שאלה שהוקמו בשנים האחרונות כבר מוכנות, ואלה שישנן כשירות למשימותיהן.
השילוביות הבין־חילית עוד רחוקה
כחלק מהדגש ששם הפיקוד הבכיר של הצבא לשפר את השילוביות בין החילות השונים בזרוע היבשה מונה קציו שריון, סא"ל מאיר בידרמן, לסגן מפקד חטיבת הצנחנים. בנוסף עתיד לכהן קצין הנדסה כסגן מפקד חטיבת שריון. זהו רעיון מבורך שעשוי לתת לקצינים אלו ניסיון והבנה טובים יותר אודות האופן שבו פועלים כוחות אלו.
לשילוביות הזו יש מגבלות. ראשית, המגבלה הפיסית. המאמץ הפיסי בחי"ר הוא כזה, שכלל לא בטוח שמפקד פלוגה שגדל בשריון יוכל לעמוד בו. מנגד, מדוע לא ישרתו קציני חי"ר בתפקידי פיקוד זוטרים בשריון, כבעבר? מוסה פלד ועמנואל סקל הם דוגמאות מובהקות של קציני גולני שהוסבו בהצלחה לשריון. שנית, הנטייה בצה"ל לדלג על תחנות קריטיות של הכשרה במסלול השירות של קצין, ובכלל זה קורסים ותפקידים חיוניים, עשויה להפוך את המהלך לריק מתוכן.
אל"מ (מיל.) בעז זלמנוביץ, מפקד סיירת גבעתי לשעבר, כתב בבלוג שלו לאחרונה כי:
"בהכשרתם צריכים המ"פים מכל החילות לדעת לפקד בקרב על צוות הקרב הפלוגתי. האם הם יודעים לעשות זאת כיום, זו נקודת המפתח שצריכה לכיוון את ההכשרה והאימונים. והאם הם מצוידים לכך ובנויים מבחינת כוח האדם והאמצעים לכך"?
יש בצה"ל מכשולים רבים, ארגוניים, מבניים, לכך שמה שמציע זלמנוביץ יצליח, אך חובה לשאוף לשם.
צבא שבו מתמנים מפקדים יוצאי הכוחות המיוחדים, שלא עשו מסלול משולב בצבא הגדול בתפקידים דוגמת מ"פ, קצין אג"ם ומג"ד, למפקדי חטיבות חי"ר – רחוק מאוד מהיום לטעון "שבקרוב יוכל תותחן לפקד גם על גדוד צנחנים", כפי שנכתב ב"אתר צה"ל".
יש פה אולי שילוביות, אבל אין פה למידה, והקצינים, מפקדים מצוינים ונועזים, נדרשים לעבוד קשה מאוד בכדי לגשר על פערים שהיה ניתן, במסלולי הכשרה ושירות משולבים ושלמים יותר, למנוע. המסקנה המתחייבת, להתחיל את השילוביות מדרג המ"פ.
יש פה אולי שילוביות, אבל אין פה למידה, והקצינים, מפקדים מצוינים ונועזים, נדרשים לעבוד קשה מאוד בכדי לגשר על פערים שהיה ניתן, במסלולי הכשרה ושירות משולבים ושלמים יותר, למנוע
בין שיהיה זה מסלול משולב כפי שעשה רוזנפלד בין הנח"ל לשלדג ובחזרה, או מסלול דומה לזה שעשה אהוד ברק שדילג בין סיירת מטכ"ל לפיקוד על פלוגה, גדוד וחטיבת שריון, צריך לייצר מסלולים כאלה מוקדם בשירות בכדי למצות את הפוטנציאל שלהם במלואו. אחרת, זה נשאר בתור כותרת יפה ולא הרבה מעבר.
גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61
מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה
בתנועת חמאס יתחיל בקרוב תהליך הבחירות הפנימיות שיסתיים בחודש מרץ ובו תיבחר הנהגת התנועה. על התפקיד מתמודדים שלושה בכירים: אסמעיל הניה, ח'אלד משעל וצאלח אלעארורי. מסתמנת כבר הבנה על חלוקה העוגה השלטונית. התוצאות יקבעו אם מרכז קבלת ההחלטות של התנועה ישאר ברצועת עזה או יעבור לחו"ל.
תנועת חמאס תתחיל בעוד כמה ימים את תהליך הבחירות הפנימיות בתנועה לאחר שכבר התקיימו הבחירות הפנימיות להנהגת חמאס של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל. תהליך הבחירות הוא חשאי ולא התפרסמו עד כה התוצאות שלו.
תנועת חמאס תתחיל בעוד כמה ימים את תהליך הבחירות הפנימיות. בקרב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל כבר התקיימו הבחירות הפנימיות להנהגת חמאס. התהליך חשאי ותוצאותיו לא פורסמו עדיין
הבחירות הפנימיות יתקיימו ברצועת עזה, בגדה המערבית ובחו"ל והן ימשכו כמה שבועות. יבחרו נציגי האזורים ואחר כך מועצת השורא תבחר את חברי הלשכה המדינית של חמאס.
הנהגת התנועה רוצה לסיים אותן בהקדם עד חודש מרץ, כדי שתוכל להתכונן לבחירות לפרלמנט הפלסטיני. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הכריז על קיומן בחודש מאי.
לפני כשבועיים פירסם בכיר חמאס ברצועת עזה, ד"ר ראזי חמד, מאמר ביקורת חריף על הבחירות הפנימיות בתנועת חמאס, חמד טען במאמרו כי ההנהגה של חמאס נכשלה וכי הבחירות הפנימיות בתנועה מצמיחות מחדש רק הנהגות מסורתיות, כאלה הקשורות לאסכולת "האחים המוסלמים", ואינן מביאות להתחדשות.
על פי גורמים בחמאס, על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, שהוא ראש הפירמידה של התנועה, מתמודדים שלושה בכירים: אסמעיל הניה, ח'אלד משעל וצאלח אלעארורי.
אסמעיל הניה משמש כראש הלשכה המדינית של חמאס בארבע השנים האחרונות והוא מעוניין בקדנציה נוספת. הוא נתמך על ידי איראן.
לפני כשנה עזב אסמעיל הניה את רצועת עזה והתמקם בדוחא שבקטאר, כדי לנהל משם את קמפיין הבחירות בעולם הערבי והאסלאמי, שאמור להביא לבחירתו מחדש.
מולו מתמודד ח'אלד משעל, שנתמך על ידי קטאר וטורקיה. משעל שימש עד 2017 כיו"ר הלשכה המדינית של חמאס במשך כ-20 שנה, הוא הפסיד בבחירות הפנימיות האחרונות את התפקיד לאסמעיל הניה ועכשיו הוא רוצה לעשות קאמבק.
גם צאלח אלערורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית, מתמודד על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית. לאלעארורי יש כמה תפקידים: הוא משמש כאיש הקשר לאיראן ולחזבאללה, הוא ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה והאחראי מטעם חמאס לשיחות הפיוס עם תנועת פת"ח.
ד"ר ראזי חמד, בכיר חמאס בעזה, ביקר בחריפות את הבחירות הפנימיות בחמאס. לטענתו, הנהגתה נכשלה ומצמיחה רק הנהגות מסורתיות, מאסכולת "האחים המוסלמים"
בעוד אסמעיל הניה וצאלח אלעארורי מחוברים בעבותות לאיראן, ח'אלד משעל הסתכסך עם האיראנים ועם נשיא סוריה בשאר אסד, על רקע מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011. כתוצאה מכך, הוא העביר את מפקדת חמאס מדמשק לדוחא בירת קטאר. הנתק של ח'אלד משעל מאיראן וסוריה נמשך עד היום.
על פי גורמים בחמאס, בשבועות האחרונים החריף המאבק במסגרת הפריימריז בתנועה. צאלח אלעארורי הצטרף לח'אלד משעל והוא תומך בו במועמדותו בבחירות לתפקיד ראש הלשכה המדינית, ואילו יחיא סינוואר, המפקד של רצועת עזה, הודיע על תמיכתו במועמדותו של אסמעיל הניה כראש הלשכה המדינית.
יש חשיבות רבה לשאלה במי תתמוך הזרוע הצבאית של התנועה. על פי גורמים בחמאס, בבחירות הקודמות היא תמכה באסמעיל הניה, דבר שהביא לניצחונו. על פי הגורמים האלה, ח'אלד משעל הסתכסך במהלך מבצע "צוק איתן" עם הנהגת הזרוע הצבאית ברצועה, דבר שהביא למפלתו בבחירות.
יחיא סינוואר נחשב גם למפקד הצבאי של הזרוע הצבאית של חמאס. בנוסף להיותו הבכיר מבחינה פוליטית ברצועה, הוא מנהל את הזרוע הצבאית ביחד עם מרוואן עיסא ומוחמד דף, ויש לו השפעה גדולה על החלטותיה.
נראה כי יחיא סינוואר החליט לתמוך במועמדותו של אסמעיל הניה, למרות המחלוקות החריפות ביניהם, לאחר שהגיע למסקנה כי עדיף לו ולאסמעיל הניה שמרכז קבלת ההחלטות של התנועה ישאר ברצועת עזה ולא יחזור לקטאר.
בסופו של דבר, סינוואר עזתי וגם אסמעיל הניה הינו עזתי ולשניים יש קו מתון יותר מאשר לח'אלד משעל וצאלח אלעארורי והם תומכים בקיום הסכמי הרגיעה עם ישראל לאחר שנכשל פרוייקט "צעדות השיבה".
סינוואר תומך בהניה, למרות מחלוקותיהם החריפות, כי העדיף שמרכז קבלת ההחלטות של חמאס ישאר ברצועת עזה ולא יחזור לקטאר. שניהם עזתים, מתונים יותר מח'אלד משעל וצאלח אלעארורי
הבנות בצמרת
על פי גורמים בחמאס, שלושת המתמודדים לראשות התנועה הגיעו כנראה להבנות על חלוקת העוגה השלטונית בצמרת התנועה. נראה כי יו"ר הלשכה המדינית הנוכחי אסמעיל הניה ימשיך בתפקידו לעוד קדנציה של 4 שנים. הוא זוכה לתמיכה רבה ברצועת עזה ובמחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון. ח'אלד משעל יהיה האחראי על תנועת חמאס בחו"ל, ואילו צאלח אלערורי ישאר לעוד קדנציה של 4 שנים בתפקיד סגן יו"ר הלשכה המדינית של התנועה והאחראי על הזרוע הצבאית שלה בגדה.
לגבי יחיא סינוואר, המשמש בראש תנועת חמאס ברצועת עזה, גם הוא יזכה לקדנציה נוספת בתפקידו הנוכחי. הוא נהנה מתמיכה גדולה של הזרוע הצבאית של התנועה.
לפי מה שמסתמן, מרכז קבלת ההחלטות של התנועה ישאר ברצועת עזה, אך המאבק על כך עדיין לא הסתיים.
סוכנות הידיעות הפלסטינית "אמד" דיווחה ב-6 בינואר מפי מקורות בתנועת חמאס ברצועת עזה, כי צאלח אלעארורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס והמפקד של הזרוע הצבאית שלה בגדה, פועל לשנות את המבנה הפיקודי של הזרוע הצבאית ולהעביר את את השליטה במנגנון שלה לחו"ל.
על פי הדיווח, הוא החל להקים מטה שמורכב מפעילים מחו"ל ומרצועת עזה ללא פעילים מהגדה.
בקרב פעילי חמאס בגדה יש זעם רב, הם רואים בכך ניסיון למחטף בטרם הוכרעו תוצאות הבחירות הפנימיות. לדברי כמה פעילים, אלעארורי פעל בעורמה מבלי לעדכן את ראשי חמאס בגדה, כמו למשל השיח' חסן יוסף, דבר שפוגע באינטרסים של התנועה.
נראה כי המגמה של אלעארורי היא להתחיל ולהעביר את מרכז ההחלטות מהגדה לחו"ל. ברצועת עזה קשה לו יותר לעשות זאת מכיוון שיחיא סינוואר הוא דמות כריזמטית ודומיננטית והוא לא יאפשר לו דריסת רגל ברצועת עזה.
נראה כי המגמה של אלעארורי היא להתחיל להעביר את מרכז ההחלטות מהגדה לחו"ל. ברצועת עזה קשה לו יותר לעשות זאת כי סינוואר הוא דמות כריזמטית ודומיננטית ולא יאפשר לו דריסת רגל ברצועת עזה
ח'אלד משעל וצאלח אלעארורי רוצים להחזיר את השליטה בשטחי הגדה והרצועה להנהגת חמאס בחו"ל. לדבר הזה יש גם השלכות על היחס של חמאס כלפי ישראל. ח'אלד משעל נחשב לקיצוני יותר מאסמעיל הניה, ובתקופה שהיה יו"ר הלשכה המדינית של חמאס היו ברצועת עזה שלוש מלחמות של הארגון נגד ישראל: מבצע "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן".
מאבקי הכוחות בצמרת חמאס הינם בעיצומם. יחיא סינוואר מנסה להוביל ניצחון לקו שלו ושל אסמעיל הניה, באמצעות עסקת חילופי שבויים חדשה עם ישראל, שתשחרר מאות מחבלים רוצחים ותיתן קרדיט גדול להנהגה ברצועת עזה. אך המו"מ עם ישראל נתון במבוי סתום.
הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה מקבלת את המימון שלה מאיראן, וסביר להניח שתנהג על פי בקשת טהרן, המעוניינת שאסמעיל הניה ימשיך בתפקידו. גם קטאר וטורקיה בוחשות בקדירה לטובת ח'אלד משעל ומבטיחות הון עתק לזרוע הצבאית כדי שתתמוך בו.
התמונה תתבהר בעוד כחודשיים, וגורמים בחמאס טוענים כי המאבקים בצמרת התנועה רק החלו. כשהם יסתיימו, תתפנה הנהגת התנועה למאבק נגד הרש"פ על השליטה בפרלמנט הפלסטיני. כאמור, הבחירות לפרלמנט יחלו בחודש מאי
יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)
ביומו האחרון כנשיא ארצות הברית העניק דונלד טראמפ חנינה לאביאם סלע, שהיה מפעילו של יונתן פולארד – כך פורסם בהצהרה של הבית הלבן.
הג'ודוקא לשעבר אריק זאבי דחה בימים האחרונים הצעות להצטרף לליכוד ולמפלגת הישראלים בראשות רון חולדאי – כך דיווחו הבוקר יובל קרני ונדב צנציפר ב"ידיעות אחרונות". לפני מספר ימים נפגש זאבי עם השר אופיר אקוניס, שהעביר לו הצעה להשתריין ברשימת הליכוד לכנסת.
מלשכתו של אקוניס וממפלגת הישראלים לא נמסרה תגובה. זאב מסר בתגובה: "קיבלתי מספר הצעות ממפלגות משני צידי המפה הפוליטית. כמו בפעמים קודמות תשובתי לא השתנתה, ואני עדיין מעדיף לא להיכנס לזירה הפוליטית".
לראשונה חוסנו למעלה מ-200 אלף איש ביום נגד קורונה – זהו מספר המתחסנים הגבוה ביותר, שחוסנו ביום אחד.
עברנו את רף 200 אלף חיסונים ביום –
זה הקצב לנצח את המוטציה!כבר 550,000 איש חוסנו גם בחיסון השני. 2,272,000 חוסנו בחיסון הראשון.
תמשיכו לשמור על ההנחיות גם עם קבלת החיסונים. עוד קצת וזה מאחורינו. pic.twitter.com/PDEcYKsYg0
— Yuli Edelstein ???????? יולי אדלשטיין (@YuliEdelstein) January 20, 2021
ועדת הכנסת תדון היום בבקשתם של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואופיר סופר להתפצל מימינה. השניים חברים במפלגת הציונות הדתית. אם פרישתם תאושר, יישארו בימינה חברי הכנסת נפתלי בנט, איילת שקד ומתן כהנא. הוועדה תתכנס בשעה 10:15 בבוקר.
פורום המומחים, שמייעץ לפרויקטור הקורונה, פרופסור נחמן אש, הביע חשש, בדיון שקיים שלשום, שאם ישראל לא תצא מהסגר באופן הדרגתי ומתון יידרש סגר רביעי בחודש מרץ – כך מדווחת קטי דור בתאגיד השידור כאן.
בתוך כך עדכן אש אתמול את שרי הממשלה, שההערכה במשרד הבריאות, שבשבועות הקרובים הווריאנט הבריטי של נגיף הקורונה יהיה הזן הדומיננטי בישראל. המוטציה הבריטית נתפסת כמדבקת יותר מהזן המקורי.
מספרים על אחד מגופי התקשורת, שהיה לו מנהל שניהל את ממלכתו ביד רמה ובזרוע נטויה. היה המוציא והמביא, השותל והעוקר, הבוחש והמשליך מטעמו, ומטעמם של שולחיו. אפילו עד חצרו של ראש הממשלה הגיע.
כמובן שפוזיציה שכזו דרשה כישורים ברמה גבוהה. בכל זאת, חצרו של ראש הממשלה, מוציא ומביא, שותל ועוקר וכיוצא בזה. לא ממש הבנתי לאיזה סוג של כישורים נדרשו, אך אין ספק שנדרש להיות מה שלימים כונה "ליגה אחרת".
בתכונה אחת, בה היה כרוך תפקידו, אין עוררין שניחן, על פי הפרסומים: סבלנות. סבלנות היתה לו בהחלט. לא פעם ולא פעמים נאלץ לגייס את חדוות העשיה והביצוע שלו ולהמתין למועד הנכון. גם אם סבר שעיכוב עלול לפגוע בטובת העניין, במערכת כולה, חלילה בראש הממשלה או משפחתו, גם כשגמלה בליבו ההחלטה שעל אדם זה או אחר לסיים את תפקידו לאלתר. גם אז התאזר בכל הסבלנות שהצליח לשים עליה את ידו וחיכה עד ליום ההולדת של אותו אדם, ורק אז זימן אותו למשרדו כעומד לשפותו במתנה או ברכה לבבית, רק כדי להודיע לו את שידע משכבר.
לעתים גייס את חדוות העשיה והביצוע והמתין למועד הנכון. גם כשגמלה בליבו ההחלטה לפטר אדם כזה או אחר. חיכה ליום הולדתו של האיש, ורק אז זימנו, כעומד לכבדו במתנה או ברכה לבבית, ובישר על פיטוריו
בימים אלה עוזב את חיינו מפטר גחמני ידוע. דונלד טראמפ הגיח לעולמנו בסדרת הריאליטי "המתמחה", מצויד במשפט שהפך מזוהה איתו, איתו נפרד מהמתחרים בלווית ניפנוף אצבע מבטל: "אתה מפוטר".
עדות מעניינת נוספת חושפת עוד טפח מהתנהלות ירון דקל בגל"צ, וגם את השיטה שבה פיטר שלושה עובדים: ביום ההולדת שלהם, עם שוקולד
https://t.co/uGsyu1hRp2— Nati Tucker נתי טוקר (@nati_tucker) June 14, 2019
נדמה שהקריירה החדשה שלו לא סיפקה לו את הריגוש שחווה בטלוויזיה. עם כניסתו לתפקיד, שכר הנשיא ה-45 שחקן שחור כדי שיגלם את קודמו, הנשיא ברק אובמה. השחקן התיצב בחדר הסגלגל למשחק תפקידים שכלל טקס פיטורין שצולם לשימוש אישי.
!some weird shit indeed
מנהיגי העולם החופשי הם לא כל אחד. לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותם.
אבל אנחנו עדיין יכולים לבחור. אמנם מלאכת היישום הופכת קשה מיום ליום. אך עדיין עומדת לנו הזכות לסלוד מן המפטרים ברינה, ולהנות מאנחה קטנה של הקלה כשמדי פעם הסדר הישן והטוב קורץ לנו מעל ראשיהם של רשעים ובועט להם בתחת.
מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איך שגלגל (של טנק) מסתובב לו. צבא היבשה, ובראשם השיריון, הוא כמו אקורדיון. פעם מתרחב, פעם מתכווץ. כל כמה שנים מחליט רמטכ"ל אחד להקטין וכמה שנים אח"כ מחליט רמטכ"ל אחר להרחיב.
אחרי מלחמת יום כיפור הוקמו אוגדות חדשות והמון טנקים היו בחיל השיריון. מספר שנים לאחר מכן התכווץ החיל והשיל מעצמו אוגדה פה ואוגדה שם. אני אישית הייתי בתקופת הפירוק של אוגדה 252.
וכמו שכתוב במאמר, ב 2006 חיל השיריון כבר לא היה מפואר כל כך.
והנה היום, מקימים עוד אוגדה. ועוד טנקים. והאיומים על ישראל? הם נעלמים אט אט ורק הצבא הולך ומתעצם.
מצד שני, הטנק היה ונשאר בסיס המערכה. איפה שטנק מ"מ 1 נמצא, שם נמצא הקרב. אני בטוח שהרמטכ"ל יודע שאם הוא מחפש הכרעה, רק השיריון מסוגל להביא את הניצחון. כל היחידות המיוחדות וחיל האוויר, זה נחמד אבל לא בשביל נוק אאוט.