למה אחוז זעום כל כך של מבקשי מקלט בישראל זוכים למעמד פליט?

.הפגנת מבקשי מקלט, ביניהם מאריתראה וסודן, מול שגרירויות ארה"ב ואירופה בתל אביב (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
Tomer Neuberg/FLASH90
הפגנת מבקשי מקלט, ביניהם מאריתראה וסודן, מול שגרירויות ארה"ב ואירופה בתל אביב

אין הרבה סוגיות פוליטיות טעונות רגשית כל כך כמו הנושא של "מבקשי המקלט" או ה"מסתננים". אפילו המילים לתיאור אותם בני אדם הפכו פוליטיות. אנשים שתומכים במדיניות מחמירה כלפי זרים השוהים בארץ מכנים אותם "מסתננים", אנשים שמבקשים להקל ביחס אליהם מכנים אותם "מבקשי מקלט" או פליטים".

ברשומה זו אנסה להסיר מעט מהערפל סביב הסוגיה המקטבת הזאת ע"י ביאור הגדרות בסיסיות של התחום ואשווה בין המדיניות הישראלית לבחינת בקשות מקלט  מדיני של זרים מאריתריאה (שהיא מדינת המוצא של מרבית מבקשי המקלט בישראל) לבין מדיניות זו בשוויץ ודנמרק. אני מאמין שכדי לדבר על הנושא באופן רציני ולהימנע מקריאת סיסמאות חלולות, יש להבין בראש ובראשונה את הרקע הנדרש ואת ההגדרות המשפטיות התקינות.

מיהו "פליט"?

בעקבות סכסוכים ומשטרים אוטוריטרים במדינות שונות בעולם, ישנם אנשים שנמלטים ממדינת המוצא שלהם בעקבות סכנה לחייהם או לחירותם. אנשים אלו יכולים להגיש בקשה להכיר בהם כפליטים. עפ"י ההגדרה הרשמית של נציבות האו"ם לפליטים, בפרק הזמן בין הגשת בקשה למקלט או לקבלת מעמד של פליט, הסטטוס המשפטי של מגיש הבקשה הוא "מבקש מקלט". על פי אמנת הפליטים של האו"ם (1951), שישראל היתה בין היוזמות שלה, "פליט" הוא אדם שהגיש בקשה למקלט, עבר תהליך בדיקה פרטני בנוגע למצבו והוא נמצא זכאי להגנה.

עפ"י ההגדרה הרשמית של נציבות האו"ם לפליטים, בפרק הזמן בין הגשת בקשה למקלט או לקבלת מעמד של פליט, הסטטוס המשפטי של מגיש הבקשה הוא "מבקש מקלט"

האמנה נוסחה על מנת להסדיר את מעמדם של פליטים ברחבי העולם ולשמור על זכיותיהם במדינה הקולטת אותם. פליט בעל הגנות חוקיות הנגזרות מסעיף 33 באמנת האו"ם, שחתומות עליו המדינות החברות באו"ם, אין לגרשו או להחזירו למדינת המוצא שלו אם יש סכנה לחייו או לחירותו מטעמי גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או דעה פוליטית.

למרות שבאמנה זו קבועות הזכויות של הפליטים שעל כל מדינה לכבד, כל מדינה רשאית להחליט בעצמה את ההליכים  הנדרשים לבחינת הבקשה למקלט ואת אופן ההסדרה של מעמדם של מבקשי המקלט. כל מדינה יכולה להעניק מעמד חוקי של "הגנה קבוצתית" והיא מחליטה מה היא כוללת: התנאים למתן המעמד, אילו זכויות כרוכות במעמד, מה התנאים לסיומו וכיצד הוא מסתיים.

עילת הפליטות מאריתריאה

אריתריאה היא מדינה במזרח אפריקה בעלת משטר אוטוריטרי. העילה המרכזית לפליטות היא השירות האזרחי הממושך והכפוי על אזרחי המדינה וההשלכות של עריקה או השתמטות ממנו.

באופן רשמי, חוק השירות הלאומי במדינה מחייב אזרחים לשרת כ-18 חודשים, אך בפועל המצב שונה מאוד ונראה כי השירות לא מוגבל בזמן. עפ"י מחקר של רשויות ההגירה בשוויץ ודנמרק, השירות הלאומי עבור גברים נמשך לרוב בין ארבע לחמש שנים ועבור נשים כשלוש שנים. ישנן עדויות על מקרים בהם השירות אף נמשך מעל ל-10 שנים. כמו כן, מועד סיום השירות איננו נקבע בצורה אחידה על פי מערכת כלשהי ונראה כי הוא נקבע באופן שרירותי.

עפ"י עדויות שנאספו ע"י שוויץ אין חוק אחיד וברור לענישת משתמטים או עריקים ומערכת המשפט המקומית איננה מתנהלת בצורה עקבית. לרוב, עריקים שנתפסים מוחזרים ליחידותיהם בצבא ומוענשים שם על פי שיקול הדעת של הממונים עליהם בלי הליך משפטי סדור והוגן, ללא יכולת ערעור על ההחלטה. עם זאת, נראה כי הטיפול בעריקים הפך להיות פחות חמור בשנים האחרונות. על פי מה שידוע, העונשים כוללים כליאה בכלא אזרחי או צבאי אך לא ידוע לכמה זמן.

אריתריאה היא מדינה במזרח אפריקה בעלת משטר אוטוריטרי. העילה המרכזית לפליטות היא השירות האזרחי הממושך והכפוי על אזרחי המדינה וההשלכות של עריקה או השתמטות ממנו, של כליאה לזמן בלתי מוגבל

המדיניות בישראל

בשני העשורים האחרונים ישראל חוותה גלים של מסתננים ממדינות שונות באפריקה אשר הגיעו דרך הגבול שלה עם חצי האי סיני. על פי חוק ההסתננות מ-1954, "מסתנן" הוא כל אדם אשר נכנס לשטחה הריבוני של מדינת ישראל בצורה בלתי חוקית [חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954] בעקבות הסתננות גוברת בעיקר מאריתריאה וסודן, ישראל התאימה את המדיניות שלה בבחינת בקשות של מסתננים לקבלת מקלט בישראל. עיקר הבקשות באות ממבקשי מקלט שהגיעו מאריתריאה.

בחזרה לטרמינולוגיה. זרים אריתראים ששוהים בישראל הם גם "מסתננים" וגם "מבקשי מקלט" עפ"י ההגדרות המשפטיות המקובלות.

ישראל חתמה על אמנת הפליטים של האו"ם ורואה עצמה מחויבת אליה. בשנות ה-70 קבע בית המשפט העליון כי חל עקרון אי-ההחזרה  (non-refoulement) של אדם למדינה שנשקפת בה סכנה לחייו או לחירותו [פסיקת בג"ץ בתיק מס 17/71ובתיק מס' 4702/94]. ישראל מעניקה "הגנה משלימה" גם למסתננים שלא הוכרו כפליטים ומחילה את עיקרון אי-ההחזרה בצורה קולקטיבית.

בשביל לקבל הכרה כפליט, על כל נתין זר להגיש את הבקשה תוך שנה מהגעתו לישראל, ולא, מלבד במקרים מיוחדים, בקשתו תידחה על הסף. הבקשות נבחנות באמצעות ראיון עם כל מבקש מקלט, שנועד לאמת את פרטיו ולהבין את מצבו. בתום הראיון, אם המראיין חושב שהעובדות שהוצגו בראיון – גם אם כולן נכונות – אינן תואמות לאף אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים, הבקשה תעבור לראש צוות שעבר הכשרת (RSD – Refugee Status Determination) כדי לקבל אישור לדחייה על הסף של הבקשה. במידה שהוחלט לדחות על הסף, ההחלטה המנומקת תינתן למבקש המקלט ויהיה אפשרי מבחינה חוקית להרחיקו מישראל.

המראיין יכול להמליץ על פי חוות דעתו המקצועית האם ניתן להרחיק את מבקש המקלט למדינתו ללא חשש לביטחונו, אך הסמכות להחלטה היא מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. במקרים לא ברורים, יכול המנכ"ל להעביר את הבקשה לראש מנהל אכיפה וזרים שיחליט באותו מקרה. הוא יכול לקבל את המלצת המראיין ביחידה או להעביר את הבקשה לבחינת הועדה "בסדר דין מקוצר". לאחר בחינה של המקרה, הועדה יכולה להביע את חוות דעתה לשר הפנים, שהוא בעל סמכות להחליט אם לקבל או לדחות את הבקשה. פליטים שהוכרו צריכים לחדש באופן קבוע את רישיונותיהם, תוך התחשבות מחדש בשינוי בנסיבותיו של הפליט. 

בפועל, רק מ-2013 אפשר משרד הפנים לסודנים ואריתראים להגיש בקשות מקלט. מתוך 15,000 בקשות של אריתראים וסודנים רק 13 אריתראים וסודני אחד הוכרו כפליטים. מאז 2009, כאשר הטיפול במבקשי המקלט עבר במלואו למשרד הפנים, הוכרו 52 פליטים מתוך 10,836 בקשות, אחוז הכרה של 0.48%.

בפועל, רק מ-2013 איפשר משרד הפנים לסודנים ואריתראים להגיש בקשות מקלט. מתוך 15,000 בקשות רק 13 אריתראים וסודני אחד הוכרו כפליטים. מאז 2009 הוכרו 52 פליטים מתוך 10,836 בקשות, אחוז הכרה של 0.48%

שוויץ

המדיניות בשוויץ היא בחינה כל מקרה פרטי לגופו על בסיס ראיון. ישנן 3 קטגוריות של החלטות:

  1. קבלת מקלט או פליטות: ניתן לכל מי שנקראו לשירות לאומי (צבאי או אזרחי) באריתריאה והשתמטו או ערקו ממנו, ולמבקרי משטר שיש חשש לרדיפה אחריהם. 35%-55% מההחלטות שמתקבלות נמצאות בקטגוריה זו.
  2. הגנה משלימה (כניסה זמנית): ניתנת מסיבות הומניטריות לאוכלוסיות פגיעות ומוחלשות. כ-25% מההחלטות נמצאות בקטגוריה זו.
  3. החלטה שלילית: חיוב עזיבה של שוויץ. החלטות אלו נוגעות לאנשים שלא משתייכים לשתי הקטגוריות האחרות, אינם אזרחים אריתראים או שהן מתקבלת מתוקף "החלטת דבלין", על פיה מדינה אירופית אחרת אחראית על תיק המקלט שלהם. 20%-25% מההחלטות נמצאות בקטגוריה זו.

מדיניות זו עוצבה בעקבות ממצאי הדו"ח של כוח משימה שוויצרי שתיעד את המצב באריתריאה ופסיקות בית המשפט המנהלי. רוב בקשות המקלט של אריתראים נענות בחיוב. למעט שינויים קטנים, אחוזי ההכרה לאורך השנים נותרו דומים, כ-76.5% ב-2017.

דנמרק

המדיניות כלפי כל מבקש מקלט היא בדיקה במשטרה, ולאחר מכן המשך הבדיקה ברשות ההגירה, שם מתקבלות ההחלטה בגין הענקת מקלט מדיני. בדומה לשוויץ, ניתן לדחות בקשות על הסף בגין אי-עמידה ב"אמנת דבלין".

כמעט כל מבקשי המקלט מאריתריאה נמצאים מתאימים לקבלת מעמד של פליט עקב השירות הלאומי באריתריאה, מה שהופך את דנמרק למדינה בה אחוז ההכרה בפליטים מאריתריאה הוא מהגבוהים בעולם –97.4%. גם מבקשי מקלט שלא זכאים לקבל מעמד של פליט עשויים לקבל "הגנה משלימה".

רוב מבקשי המקלט בשוויץ (76.5%) וכמעט כל מבקשי המקלט בדנמרק (97.4%) נמצאים מתאימים לקבלת מעמד פליט עקב השירות הלאומי באריתריאה. גם אלה שלא זכאים למעמד פליט עשויים לקבל "הגנה משלימה"

סיכום

למרות ששלוש המדינות הנ"ל חתומות על אותן האמנות בינ"ל ומצייתות לחוק הבינ"ל, עדיין כל אחת מפרשת את החוק בצורה אחרת, ומכך נגזרת מדיניות שונה. דנמרק בעלת מדיניות קבלת הבקשות הכי פתוחה (97.4% הכרה) לעומת ישראל בעלת אחוזי הכרה הנמוכים מ-0.1% עבור אזרחים אריתראים.

בשוויץ ודנמרק מנגנון ההסדרה של מבקשי מקלט יעיל יותר משל ישראל מכיוון שהזמן שלוקח לבדוק בקשות קצר יותר, ושיעור הבקשות שנבדקות גדול מהשיעור הישראלי בעשרות אחוזים.

אני חושב שההסבר למדיניות השונה בין המדינות טמון באידאולוגיה ותרבות ארגונית שונה בין המדינות. נראה כי לאורך השנים המדיניות הישראלית המחמירה שילבה בין הרצון לשמר על זהותה וצביונה היהודי של המדינה, לבין מדיניות של דחיית טיפול בבקשות מקלט כדי לשמור על "שקט". כמו כן, ייתכן כי ישראל לא רואה צורך בהענקת פליטות לקבוצה שכבר מקבלת הגנה משלימה.

נראה שפקידי משרד הפנים יודעים כי אם יתחילו לבחון בקשות בקצב יותר משמעותי, הם יאלצו לתת יותר מעמדות של פליטות לזרים ששוהים פה. דבר זה יכלול הגדלת הסיוע שהמדינה תצטרך לתת, וגם יוכל לקרקע אותה מלגרש זרים בהמשך.

אינני יודע עד כמה המדיניות הזאת מכוונת בצורה מוגדרת, אך אני בטוח שיש גם אלמנט מאוד חזק של תרבות ארגונית. משרדי הממשלה בישראל אינם מצטיינים ביעילותם, ואני חושב שהבחינה האיטית של בקשות מקלט נובעת גם מהתרבות הארגונית הקלוקלת במשרד הפנים שנחשפה כבר בכמה הזדמנויות (כמו בתוכנית "המקור").

נראה שפקידי משרד הפנים יודעים כי אם יתחילו לבחון בקשות בקצב יותר משמעותי, הם יאלצו לתת יותר מעמדות של פליטות לזרים ששוהים פה. דבר זה יכלול הגדלת הסיוע שהמדינה תצטרך לתת, וגם יוכל לקרקע אותה מלגרש זרים בהמשך

אני חושב שבין כה וכה, שני צדדי הדיון של מדיניות ההגירה של ישראל יסכימו שעל מנת להתקדם בסוגייה, משרד הפנים צריך לבחון בקשות מבקשי מקלט בצורה יותר נרחבת ומהירה. כך יהיה יותר מידע למדינה מיהו מהגר עבודה ומי זכאי למעמד "פליט" והנושא יוכל להיות מוסדר בצורה פורמלית במקום להיות נתון למזג הפוליטי המשתנה. מדיניות קניית השקט של משרד הפנים ב-11 שנים האחרונות אולי טובה מבחינה פוליטית אך מזיקה מבחינה חברתית.

עתר פורת הוא סטודנט שנה ג' בתוכנית "פכ"מ" (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) באוניברסיטה העברית. פעיל למען חירות הפרט וחירות כלכלית ומנהל את תאי הסטודנטים "Students for Liberty" ו"אדם סמית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,467 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המתמחה

מספרים על אחד מגופי התקשורת, שהיה לו מנהל שניהל את ממלכתו ביד רמה ובזרוע נטויה. היה המוציא והמביא, השותל והעוקר, הבוחש והמשליך מטעמו, ומטעמם של שולחיו. אפילו עד חצרו של ראש הממשלה הגיע.

כמובן שפוזיציה שכזו דרשה כישורים ברמה גבוהה. בכל זאת, חצרו של ראש הממשלה, מוציא ומביא, שותל ועוקר וכיוצא בזה. לא ממש הבנתי לאיזה סוג של כישורים נדרשו, אך אין ספק שנדרש להיות מה שלימים כונה "ליגה אחרת".

בתכונה אחת, בה היה כרוך תפקידו, אין עוררין שניחן, על פי הפרסומים: סבלנות. סבלנות היתה לו בהחלט. לא פעם ולא פעמים נאלץ לגייס את חדוות העשיה והביצוע שלו ולהמתין למועד הנכון. גם אם סבר שעיכוב עלול לפגוע בטובת העניין, במערכת כולה, חלילה בראש הממשלה או משפחתו, גם כשגמלה בליבו ההחלטה שעל אדם זה או אחר לסיים את תפקידו לאלתר. גם אז התאזר בכל הסבלנות שהצליח לשים עליה את ידו וחיכה עד ליום ההולדת של אותו אדם, ורק אז זימן אותו למשרדו כעומד לשפותו במתנה או ברכה לבבית, רק כדי להודיע לו את שידע משכבר.

לעתים גייס את חדוות העשיה והביצוע והמתין למועד הנכון. גם כשגמלה בליבו ההחלטה לפטר אדם כזה או אחר. חיכה ליום הולדתו של האיש, ורק אז זימנו, כעומד לכבדו במתנה או ברכה לבבית, ובישר על פיטוריו

בימים אלה עוזב את חיינו מפטר גחמני ידוע. דונלד טראמפ הגיח לעולמנו בסדרת הריאליטי "המתמחה", מצויד במשפט שהפך מזוהה איתו, איתו נפרד מהמתחרים בלווית ניפנוף אצבע מבטל: "אתה מפוטר".

נדמה שהקריירה החדשה שלו לא סיפקה לו את הריגוש שחווה בטלוויזיה. עם כניסתו לתפקיד, שכר הנשיא ה-45 שחקן שחור כדי שיגלם את קודמו, הנשיא ברק אובמה. השחקן התיצב בחדר הסגלגל למשחק תפקידים שכלל טקס פיטורין שצולם לשימוש אישי.

!some weird shit indeed

מנהיגי העולם החופשי הם לא כל אחד. לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותם.
אבל אנחנו עדיין יכולים לבחור. אמנם מלאכת היישום הופכת קשה מיום ליום. אך עדיין עומדת לנו הזכות לסלוד מן המפטרים ברינה, ולהנות מאנחה קטנה של הקלה כשמדי פעם הסדר הישן והטוב קורץ לנו מעל ראשיהם של רשעים ובועט להם בתחת.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 315 מילים

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

למקרה שפיספסת

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

קריקטורה בינתים בטרמפיאדה

עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים

היהירות של חולדאי לא תוציא אותו מגבולות תל אביב

לפני שהכריז על הקמת מפלגת הישראלים וכניסה לזירה הארצית, הלך חולדאי להתייעץ עם קמפיינר ותיק ● "באשדוד יזרקו עליך ביצים, בשדרות יזרקו עליך אבנים גדולות, בדימונה כבר תהיה בסכנת חיים", אמר לו האיש ● "אתה מסמל בעיניהם את כל מה שהם שונאים - התל אביבי, הצפוני, הפריבילגי מהשבט הלבן. אל תיכנס להרפתקה הזו" ● חולדאי לא הקשיב, ועושה מאז כל טעות אפשרית ● פרשנות

עוד 517 מילים

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,077 מילים ו-1 תגובות

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,441 מילים ו-5 תגובות

טיבי: מעניין שעל האינטימיות עם הכהניסטים נתניהו לא מספר כשהוא מנסה לקושש קולות

יועץ ראש הממשלה לעג לספר של בנט; ימינה בתגובה: 4,000 הרוגים ומיליון מובטלים, ויועץ נתניהו מריץ צחוקים ● מתנחלים מיצהר פצעו פלסטינית בת 11 בינוני; יאיר גולן: עלול להדליק את כל איו״ש ● גלנט אסר להכניס את מנכ״ל בצלם לבתי ספר ● אביר קארה: מנהל מגעים עם סער ובנט ● תקווה חדשה: לא מנהלים איתו מגעים ● מחר יחלו בשב״ס לחסן אסירים בסיכון לקורונה

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה