עתר פורת
הזמן של
עתר פורת

עתר פורת הוא סטודנט שנה ג' בתוכנית "פכ"מ" (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) באוניברסיטה העברית. פעיל למען חירות הפרט וחירות כלכלית ומנהל את תאי הסטודנטים "Students for Liberty" ו"אדם סמית".

למה אחוז זעום כל כך של מבקשי מקלט בישראל זוכים למעמד פליט?

אין הרבה סוגיות פוליטיות טעונות רגשית כל כך כמו הנושא של "מבקשי המקלט" או ה"מסתננים". אפילו המילים לתיאור אותם בני אדם הפכו פוליטיות. אנשים שתומכים במדיניות מחמירה כלפי זרים השוהים בארץ מכנים אותם "מסתננים", אנשים שמבקשים להקל ביחס אליהם מכנים אותם "מבקשי מקלט" או פליטים".

ברשומה זו אנסה להסיר מעט מהערפל סביב הסוגיה המקטבת הזאת ע"י ביאור הגדרות בסיסיות של התחום ואשווה בין המדיניות הישראלית לבחינת בקשות מקלט  מדיני של זרים מאריתריאה (שהיא מדינת המוצא של מרבית מבקשי המקלט בישראל) לבין מדיניות זו בשוויץ ודנמרק. אני מאמין שכדי לדבר על הנושא באופן רציני ולהימנע מקריאת סיסמאות חלולות, יש להבין בראש ובראשונה את הרקע הנדרש ואת ההגדרות המשפטיות התקינות.

מיהו "פליט"?

בעקבות סכסוכים ומשטרים אוטוריטרים במדינות שונות בעולם, ישנם אנשים שנמלטים ממדינת המוצא שלהם בעקבות סכנה לחייהם או לחירותם. אנשים אלו יכולים להגיש בקשה להכיר בהם כפליטים. עפ"י ההגדרה הרשמית של נציבות האו"ם לפליטים, בפרק הזמן בין הגשת בקשה למקלט או לקבלת מעמד של פליט, הסטטוס המשפטי של מגיש הבקשה הוא "מבקש מקלט". על פי אמנת הפליטים של האו"ם (1951), שישראל היתה בין היוזמות שלה, "פליט" הוא אדם שהגיש בקשה למקלט, עבר תהליך בדיקה פרטני בנוגע למצבו והוא נמצא זכאי להגנה.

עפ"י ההגדרה הרשמית של נציבות האו"ם לפליטים, בפרק הזמן בין הגשת בקשה למקלט או לקבלת מעמד של פליט, הסטטוס המשפטי של מגיש הבקשה הוא "מבקש מקלט"

האמנה נוסחה על מנת להסדיר את מעמדם של פליטים ברחבי העולם ולשמור על זכיותיהם במדינה הקולטת אותם. פליט בעל הגנות חוקיות הנגזרות מסעיף 33 באמנת האו"ם, שחתומות עליו המדינות החברות באו"ם, אין לגרשו או להחזירו למדינת המוצא שלו אם יש סכנה לחייו או לחירותו מטעמי גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או דעה פוליטית.

למרות שבאמנה זו קבועות הזכויות של הפליטים שעל כל מדינה לכבד, כל מדינה רשאית להחליט בעצמה את ההליכים  הנדרשים לבחינת הבקשה למקלט ואת אופן ההסדרה של מעמדם של מבקשי המקלט. כל מדינה יכולה להעניק מעמד חוקי של "הגנה קבוצתית" והיא מחליטה מה היא כוללת: התנאים למתן המעמד, אילו זכויות כרוכות במעמד, מה התנאים לסיומו וכיצד הוא מסתיים.

עילת הפליטות מאריתריאה

אריתריאה היא מדינה במזרח אפריקה בעלת משטר אוטוריטרי. העילה המרכזית לפליטות היא השירות האזרחי הממושך והכפוי על אזרחי המדינה וההשלכות של עריקה או השתמטות ממנו.

באופן רשמי, חוק השירות הלאומי במדינה מחייב אזרחים לשרת כ-18 חודשים, אך בפועל המצב שונה מאוד ונראה כי השירות לא מוגבל בזמן. עפ"י מחקר של רשויות ההגירה בשוויץ ודנמרק, השירות הלאומי עבור גברים נמשך לרוב בין ארבע לחמש שנים ועבור נשים כשלוש שנים. ישנן עדויות על מקרים בהם השירות אף נמשך מעל ל-10 שנים. כמו כן, מועד סיום השירות איננו נקבע בצורה אחידה על פי מערכת כלשהי ונראה כי הוא נקבע באופן שרירותי.

עפ"י עדויות שנאספו ע"י שוויץ אין חוק אחיד וברור לענישת משתמטים או עריקים ומערכת המשפט המקומית איננה מתנהלת בצורה עקבית. לרוב, עריקים שנתפסים מוחזרים ליחידותיהם בצבא ומוענשים שם על פי שיקול הדעת של הממונים עליהם בלי הליך משפטי סדור והוגן, ללא יכולת ערעור על ההחלטה. עם זאת, נראה כי הטיפול בעריקים הפך להיות פחות חמור בשנים האחרונות. על פי מה שידוע, העונשים כוללים כליאה בכלא אזרחי או צבאי אך לא ידוע לכמה זמן.

אריתריאה היא מדינה במזרח אפריקה בעלת משטר אוטוריטרי. העילה המרכזית לפליטות היא השירות האזרחי הממושך והכפוי על אזרחי המדינה וההשלכות של עריקה או השתמטות ממנו, של כליאה לזמן בלתי מוגבל

המדיניות בישראל

בשני העשורים האחרונים ישראל חוותה גלים של מסתננים ממדינות שונות באפריקה אשר הגיעו דרך הגבול שלה עם חצי האי סיני. על פי חוק ההסתננות מ-1954, "מסתנן" הוא כל אדם אשר נכנס לשטחה הריבוני של מדינת ישראל בצורה בלתי חוקית [חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954] בעקבות הסתננות גוברת בעיקר מאריתריאה וסודן, ישראל התאימה את המדיניות שלה בבחינת בקשות של מסתננים לקבלת מקלט בישראל. עיקר הבקשות באות ממבקשי מקלט שהגיעו מאריתריאה.

בחזרה לטרמינולוגיה. זרים אריתראים ששוהים בישראל הם גם "מסתננים" וגם "מבקשי מקלט" עפ"י ההגדרות המשפטיות המקובלות.

ישראל חתמה על אמנת הפליטים של האו"ם ורואה עצמה מחויבת אליה. בשנות ה-70 קבע בית המשפט העליון כי חל עקרון אי-ההחזרה  (non-refoulement) של אדם למדינה שנשקפת בה סכנה לחייו או לחירותו [פסיקת בג"ץ בתיק מס 17/71ובתיק מס' 4702/94]. ישראל מעניקה "הגנה משלימה" גם למסתננים שלא הוכרו כפליטים ומחילה את עיקרון אי-ההחזרה בצורה קולקטיבית.

בשביל לקבל הכרה כפליט, על כל נתין זר להגיש את הבקשה תוך שנה מהגעתו לישראל, ולא, מלבד במקרים מיוחדים, בקשתו תידחה על הסף. הבקשות נבחנות באמצעות ראיון עם כל מבקש מקלט, שנועד לאמת את פרטיו ולהבין את מצבו. בתום הראיון, אם המראיין חושב שהעובדות שהוצגו בראיון – גם אם כולן נכונות – אינן תואמות לאף אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים, הבקשה תעבור לראש צוות שעבר הכשרת (RSD – Refugee Status Determination) כדי לקבל אישור לדחייה על הסף של הבקשה. במידה שהוחלט לדחות על הסף, ההחלטה המנומקת תינתן למבקש המקלט ויהיה אפשרי מבחינה חוקית להרחיקו מישראל.

המראיין יכול להמליץ על פי חוות דעתו המקצועית האם ניתן להרחיק את מבקש המקלט למדינתו ללא חשש לביטחונו, אך הסמכות להחלטה היא מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. במקרים לא ברורים, יכול המנכ"ל להעביר את הבקשה לראש מנהל אכיפה וזרים שיחליט באותו מקרה. הוא יכול לקבל את המלצת המראיין ביחידה או להעביר את הבקשה לבחינת הועדה "בסדר דין מקוצר". לאחר בחינה של המקרה, הועדה יכולה להביע את חוות דעתה לשר הפנים, שהוא בעל סמכות להחליט אם לקבל או לדחות את הבקשה. פליטים שהוכרו צריכים לחדש באופן קבוע את רישיונותיהם, תוך התחשבות מחדש בשינוי בנסיבותיו של הפליט. 

בפועל, רק מ-2013 אפשר משרד הפנים לסודנים ואריתראים להגיש בקשות מקלט. מתוך 15,000 בקשות של אריתראים וסודנים רק 13 אריתראים וסודני אחד הוכרו כפליטים. מאז 2009, כאשר הטיפול במבקשי המקלט עבר במלואו למשרד הפנים, הוכרו 52 פליטים מתוך 10,836 בקשות, אחוז הכרה של 0.48%.

בפועל, רק מ-2013 איפשר משרד הפנים לסודנים ואריתראים להגיש בקשות מקלט. מתוך 15,000 בקשות רק 13 אריתראים וסודני אחד הוכרו כפליטים. מאז 2009 הוכרו 52 פליטים מתוך 10,836 בקשות, אחוז הכרה של 0.48%

שוויץ

המדיניות בשוויץ היא בחינה כל מקרה פרטי לגופו על בסיס ראיון. ישנן 3 קטגוריות של החלטות:

  1. קבלת מקלט או פליטות: ניתן לכל מי שנקראו לשירות לאומי (צבאי או אזרחי) באריתריאה והשתמטו או ערקו ממנו, ולמבקרי משטר שיש חשש לרדיפה אחריהם. 35%-55% מההחלטות שמתקבלות נמצאות בקטגוריה זו.
  2. הגנה משלימה (כניסה זמנית): ניתנת מסיבות הומניטריות לאוכלוסיות פגיעות ומוחלשות. כ-25% מההחלטות נמצאות בקטגוריה זו.
  3. החלטה שלילית: חיוב עזיבה של שוויץ. החלטות אלו נוגעות לאנשים שלא משתייכים לשתי הקטגוריות האחרות, אינם אזרחים אריתראים או שהן מתקבלת מתוקף "החלטת דבלין", על פיה מדינה אירופית אחרת אחראית על תיק המקלט שלהם. 20%-25% מההחלטות נמצאות בקטגוריה זו.

מדיניות זו עוצבה בעקבות ממצאי הדו"ח של כוח משימה שוויצרי שתיעד את המצב באריתריאה ופסיקות בית המשפט המנהלי. רוב בקשות המקלט של אריתראים נענות בחיוב. למעט שינויים קטנים, אחוזי ההכרה לאורך השנים נותרו דומים, כ-76.5% ב-2017.

דנמרק

המדיניות כלפי כל מבקש מקלט היא בדיקה במשטרה, ולאחר מכן המשך הבדיקה ברשות ההגירה, שם מתקבלות ההחלטה בגין הענקת מקלט מדיני. בדומה לשוויץ, ניתן לדחות בקשות על הסף בגין אי-עמידה ב"אמנת דבלין".

כמעט כל מבקשי המקלט מאריתריאה נמצאים מתאימים לקבלת מעמד של פליט עקב השירות הלאומי באריתריאה, מה שהופך את דנמרק למדינה בה אחוז ההכרה בפליטים מאריתריאה הוא מהגבוהים בעולם –97.4%. גם מבקשי מקלט שלא זכאים לקבל מעמד של פליט עשויים לקבל "הגנה משלימה".

רוב מבקשי המקלט בשוויץ (76.5%) וכמעט כל מבקשי המקלט בדנמרק (97.4%) נמצאים מתאימים לקבלת מעמד פליט עקב השירות הלאומי באריתריאה. גם אלה שלא זכאים למעמד פליט עשויים לקבל "הגנה משלימה"

סיכום

למרות ששלוש המדינות הנ"ל חתומות על אותן האמנות בינ"ל ומצייתות לחוק הבינ"ל, עדיין כל אחת מפרשת את החוק בצורה אחרת, ומכך נגזרת מדיניות שונה. דנמרק בעלת מדיניות קבלת הבקשות הכי פתוחה (97.4% הכרה) לעומת ישראל בעלת אחוזי הכרה הנמוכים מ-0.1% עבור אזרחים אריתראים.

בשוויץ ודנמרק מנגנון ההסדרה של מבקשי מקלט יעיל יותר משל ישראל מכיוון שהזמן שלוקח לבדוק בקשות קצר יותר, ושיעור הבקשות שנבדקות גדול מהשיעור הישראלי בעשרות אחוזים.

אני חושב שההסבר למדיניות השונה בין המדינות טמון באידאולוגיה ותרבות ארגונית שונה בין המדינות. נראה כי לאורך השנים המדיניות הישראלית המחמירה שילבה בין הרצון לשמר על זהותה וצביונה היהודי של המדינה, לבין מדיניות של דחיית טיפול בבקשות מקלט כדי לשמור על "שקט". כמו כן, ייתכן כי ישראל לא רואה צורך בהענקת פליטות לקבוצה שכבר מקבלת הגנה משלימה.

נראה שפקידי משרד הפנים יודעים כי אם יתחילו לבחון בקשות בקצב יותר משמעותי, הם יאלצו לתת יותר מעמדות של פליטות לזרים ששוהים פה. דבר זה יכלול הגדלת הסיוע שהמדינה תצטרך לתת, וגם יוכל לקרקע אותה מלגרש זרים בהמשך.

אינני יודע עד כמה המדיניות הזאת מכוונת בצורה מוגדרת, אך אני בטוח שיש גם אלמנט מאוד חזק של תרבות ארגונית. משרדי הממשלה בישראל אינם מצטיינים ביעילותם, ואני חושב שהבחינה האיטית של בקשות מקלט נובעת גם מהתרבות הארגונית הקלוקלת במשרד הפנים שנחשפה כבר בכמה הזדמנויות (כמו בתוכנית "המקור").

נראה שפקידי משרד הפנים יודעים כי אם יתחילו לבחון בקשות בקצב יותר משמעותי, הם יאלצו לתת יותר מעמדות של פליטות לזרים ששוהים פה. דבר זה יכלול הגדלת הסיוע שהמדינה תצטרך לתת, וגם יוכל לקרקע אותה מלגרש זרים בהמשך

אני חושב שבין כה וכה, שני צדדי הדיון של מדיניות ההגירה של ישראל יסכימו שעל מנת להתקדם בסוגייה, משרד הפנים צריך לבחון בקשות מבקשי מקלט בצורה יותר נרחבת ומהירה. כך יהיה יותר מידע למדינה מיהו מהגר עבודה ומי זכאי למעמד "פליט" והנושא יוכל להיות מוסדר בצורה פורמלית במקום להיות נתון למזג הפוליטי המשתנה. מדיניות קניית השקט של משרד הפנים ב-11 שנים האחרונות אולי טובה מבחינה פוליטית אך מזיקה מבחינה חברתית.

עתר פורת הוא סטודנט שנה ג' בתוכנית "פכ"מ" (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) באוניברסיטה העברית. פעיל למען חירות הפרט וחירות כלכלית ומנהל את תאי הסטודנטים "Students for Liberty" ו"אדם סמית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,467 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 18 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ערב התשפ"א, כשנדמה שהכול מסביב קורס, זהו זמן טוב להצטער על סגירת נציבות הדורות הבאים בכנסת לפני עשור בדיוק - אותו גוף שהיה אמור להביא אותנו קצת יותר מוכנים להתמודדות עם המשבר הנוכחי ● דעה

עוד 647 מילים

היה לו מבט מטומטם בעיניים

ארצ'י מקגאוון היה אחד מאלה שיכולים להשתתף בכנס ההקמה של חזית הסתמיים עלי אדמות. לא סתם להשתתף, אלא לשבת בשולחן צוות ההקמה. האסון הגדול שלו הוא, שהוא לא בחר את זה. הוא נולד לזה. לינצ׳בורג במחוז מור בטנסי היא מקום כל כך נידח שאפילו מי שחי בה, לא בטוח שהיא קיימת.

והאמת שארצ׳י היה יכול לנהל חיים ריקים למדי כמו כל אחד מתושביה אילולא אותו בוקר. העובדה שזה היה סוף אוגוסט והבוקר היה חשוך, לא הפתיעה אף אחד מיושבי ״סטייב אנד סטון״. להפך. זה היה נראה להם מוזר שהשמש בכלל זורחת על חור תחת כזה.

ארצ׳י היה יכול לנהל חיים ריקים כמו כל אחד מתושביה אילולא אותו בוקר. העובדה שהיה סוף אוגוסט והבוקר היה חשוך, לא הפתיעה אף אחד מיושבי ״סטייב אנד סטון״. להפך. נראה להם מוזר שהשמש זורחת על חור תחת כזה

ארצ'י בעט את דלת הדיינר הישנה, להתענות עם עוד קפה מימי ודונאט גרוע בדרך לעוד יום עבודה. והוא עוד היה אחד מבני המזל. הייתה לו עבודה. לא סתם עבודה, ארצ'י מקגאוון היה פקיד תשלומים בכלא המקומי. אחד מאלה שמקבלים משכורת בכל סוף שבוע. כלומר, משכורת מעיסוק חוקי בכל סוף שבוע. הוא הניד את ראשו העייף משבוע של משמרות אינסופיות להלן, שתמיד הייתה שם. ארוחת הבוקר העצובה בעולם חיכתה לו כבר. הלן יודעת. אבל הפעם היה בונוס. העיתון.

כמה דקות אחרי, כשהדונאט מהיום התיידדה עם ארוחת הערב של אתמול, הוא כבר היה בדרושים. כן. זה עיתון דק. מקומי. פלא שבכלל כתוב בו משהו חוץ מהתאריך. פתאום ראה את לוגו מקום העבודה שלו. ל"פרנקלין קאונטי ג׳ייל״ דרוש מוציא להורג.

המוח המצומק שלו התחיל לעבד מידע. הוא הכיר טוב את בן א׳והר. ״התליין החייכן״. הוא שילם לו את המשכורת. וזאת הייתה חתיכת משכורת. בן התחיל להוציא להורג עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת. אז עוד תלו. אבל מאז? חשמל, כיתת יורים, זריקת רעל. עשרות אנשים ובן תמיד חייך. ברור. הג'וב הטוב בעולם. רוב היום שיכור במשרד ופעם בכמה זמן, מגיעה הוראת ביצוע גזר דין ואז הוא הכוכב. המשכורת הכי גבוהה בכלא על הכי מעט עבודה. ״יש לו יכולת להכיל הרג ולא להיות מושפע מזה״ היה המשפט הקבוע של ברני ג׳יימס, מפקד הכלא, והיה נדמה שאם רק היה אפשר הוא היה בונה פסל שלו ברחבת הכניסה של הכלא מרוב הערצה.

ארצ'י ידע שבן מבוגר אבל לא תיאר לעצמו שזהו. התליין יוצא לפנסיה. אולי יתחיל להוציא להורג דגים באגם? הוא גיחך לעצמו. ואז התעשת. ״זה חייב להיות שלי. בעוד חמישים שנה, כשיגיע תורי לצאת לפנסיה, כולם יזכרו את ארצ'י מקגאוון בדיוק כמו שכל ילד בלינצ׳בורג יודע מי זה בן א׳והר״ (טוב, זה היה האיום החביב על הורים לילדים סרבנים). מצד שני, הוא פקיד תשלומים. מה לו ולזה? מי בכלל ייקח אותו בחשבון? הלוזר שחי בתוכו והיה רגיל לוותר מהר, איים לעשות את זה גם הפעם, אבל בשנייה נדירה שכמה תאים אפורים שלו עבדו יחד, הוא ידע מה יביא לו את התפקיד.

בן התחיל להוציא להורג עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. אז עוד תלו. אבל מאז? חשמל, כיתת יורים, זריקת רעל. עשרות אנשים ובן תמיד חייך. ברור. הג'וב הטוב בעולם. רוב היום שיכור במשרד ופעם בכמה זמן מגיעה הוראת ביצוע גזר דין

ארצ'י צלצל למנהל משמרת הבוקר.

״היי ג'ק, תודיע לכל מי שצריך לקבל היום כסף שאני חושב שהסרטנים שאכלתי אתמול בלילה רוצים לחזור לשחות בים״.

התניע והביתה. רק אחרי שווידא שדלת המוסך באמת סגורה לגמרי, הוא הרים מרצפת רופפת ושלף ארגז עץ מבהיק. ארגז שכולו, מצפון לדרום, לא התאים לסביבה הסרוחה. ידיות ניקל מבריקות, קטיפה כחולה ואבזמי מתכת ועור שהידקו אליה חרב בעלת להב רחב במיוחד. להב שצידו האחד חד כל כך שאפשר להידקר רק ממבט ומצידו השני משונן, כי לפעמים צריך לפרוס אחרי ששוחטים.

החרב שימשה אותו בדרך כלל לבתר חזירי בר עבי בשר מסנטווד. אבל לא עוד חזירי בר. באחד הלילות הארוכים וחסרי השינה שמע ארצ׳י את סדרת ההרצאות של ג'ניפר מריל, מנטורית שהעריץ.

״אם אתם רוצים שישימו לב דווקא אליכם, אתם צריכים לעשות משהו שלא עשו לפניכם״.

הוא שמע את המשפט נצעק בתוכו והלב שלו התחיל לרוץ. הדם זורם. ארצ'י שלח את אצבעותיו השמנוניות אל אבזמי המתכת, שחרר את רצועות העור וסגר יד על הידית שלה שהייתה יצירת אמנות, סגסוגת מתכות ועור דב שאביו צד פעם כרוך מסביבה. הוא עצם את עיניו. לקח אוויר מלוא הריאות אוויר טחוב והרגיש את המגרעות המיוחדות לכל אחת מהאצבעות. מגרעות שהקנו לחרב אחיזה מושלמת.

הוא לקח אותה, אימץ אותה אל ליבו כל כך צמוד עד שחש את קור הלהב מבעד למדי הכלא העבים. הוא ידע שיש לו את זה. הוא ידע שהתפקיד יהיה שלו:

״היה לנו הכל כאן. תלו, חישמלו, חנקו, ירו, הזריקו. הכל. אני אהיה ארצ'י מקגאוון. אני אשחט נידונים למוות. אני אכנס להיסטוריה של העיירה המזויינת הזאת. ילדים ילמדו עליי. נשים יפנטזו עליי. גברים ירצו להיות ארצ‘י מקגאוון, השוחט מלינצ׳בורג״.

את המשפט האחרון הוא כבר צרח באקסטזה, התרומם ממקום מושבו בהתלהבות והניף את החרב אל על בלי לשים לב שהמרצפת שהזיז כדי לשלוף את הארגז, חסרה.

״היה לו באמת מבט מטומטם בעיניים, אבל לא חשבתי שעד כדי כך מטומטם שימצאו אותו מת עם חרב תקועה בתחת״,

אמרה בוקר אחרי הלן בדיינר. אבל ארצ'י מקגאוון ניצח. ועד היום הוא אחד מבניה הזכורים של לינצ'בורג.

״הלימודים הם הדבר החשוב ביותר שיש לכם בשלב זה של חייכם״ היה הנאום האחיד בכל כיתות בית הספר היסודי בעיר בכל ראשון בספטמבר. ״אחרי הכל, אתם לא רוצים טיפשים כמו ארצ'י מקגאוון שמת מאיבוד דם וששריף קולמן מצא על הבטן במוסך, עם חרב בתחת, הא?״

איתי גלאון כותב סיפורים לחברות וארגונים ופותר בעיות אסטרטגיות. מעביר סדנאות קריאייטיב. קורא ומתעניין בעיקר ב: בטחון, טרור, לוגיקה מתמטית, הסטוריה, ספרות וספורט. חי בשותפות עם פוסט-טראומה מנוהלת ומטופלת מהשירות הצבאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 849 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סֶגֶר שֵׁנִי

כמו נהר שכל הזמן משתנה כי הכול זורם, לא רק שהסגר החדש הוא לא הסגר שהכרנו - גם אנחנו כבר לא אותם אנשים שהיינו כשנכנסנו אל הסגר הראשון, אי אז במרץ-אפריל 2020

עוד 842 מילים

למקרה שפיספסת

כן אנחנו יכולים! כך ניפרד השנה מנתניהו, ונחזק את מדינת ישראל

מדינת ישראל מתמודדת כעת עם איום מרובע: ממשלתי, משטרי, מדינתי - ומשבר אמון שהגיע לשיא בקורונה ● אבל אין סיבה לאבד תקווה ● הדרך אל ההחלמה תהיה קשה ומייסרת, וכרוכה בהיפרדות מראש הממשלה, אך הדבר אפשרי ● כך ניתן לעשות זאת בצורה דמוקרטית ויעילה, תוך איחוי הקרעים ושיתוף פעולה לעתיד טוב יותר ● דעה

עוד 1,246 מילים ו-1 תגובות

הממשלה פרסמה מתווה לקיום הפגנות במהלך הסגר

לא תהיה הגבלה על מספר המפגינים, אך תהיה חובה לשמור מרחק בין קבוצות של עד 20 מפגינים ● היועמ"ש האריך את כהונת זילבר ב-3 חודשים ● אוחנה יאריך את כהונת מ"מ המפכ"ל בחצי שנה ● חרדים הזמינו 400 אוטובוסים למפגינים, במשטרה סבורים שזו דרך לעקוף את הסגר ● ניסנקורן: לא זיהינו את העלייה בתחלואה בזמן ● שרים בביקורת על גמזו ״שנכנע ללחצים״ ● ושלל ברכות חג שמח מרחבי הזירה הפוליטית

עוד 16 עדכונים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 46 ימים לבחירות

האסונות של טראמפ

טקס החתימה על הסכמי הנורמליזציה בין ישראל והמפרציות בבית הלבן לא סיפק לטראמפ אפילו שעות ספורות של סיקור חיובי ● ארצות הברית מתמודדת עם אסונות טבע וניהול כושל - משריפות חסרות תקדים במערב, דרך סערות הוריקן הרסניות, ועד התפרצות מגפת הקורונה שלא נבלמת ● אבל במירוץ לנשיאות, העיניים נשואות אל המדינות המתנדנדות - ובפרט למדינה שעשויה לקבוע את המנצח

עוד 1,684 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הכישלון הזה אינו יתום

מסיבת העיתונאים אמש של ראש הממשלה, שר האוצר ושר הבריאות היתה הודאה מרוכזת בכישלון חסר תקדים בטיפול בקורונה ● בסגר הראשון אנשים ישבו מרצון בבתיהם כשהיו כמה עשרות חולים ● היום, עם עשרות אלפי נדבקים, כולם רק מחפשים איך לתחמן כדי להפר את הסגר השני ● לא בכדי נתניהו הזכיר אתמול את גנץ בפעם הראשונה ● פרשנות

מסיבת העיתונאים אמש (חמישי) של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר ישראל כ"ץ ושר הבריאות יולי אדלשטיין, המעבר המצולם מבידוד לבידוד של כל שר, ארשת הפנים העגומה, המסרים והתוכניות, עוד תוכניות, היו הודאה מרוכזת בכישלון חסר תקדים בטיפול בקורונה.

זהו מחדל מנהיגותי, בריאותי, אזרחי, חברתי והסברתי מהדהד, ועם קרדיט עלוב שכזה לא מפליא שראש הממשלה ושריו מבינים שסגר נוסף לא יצליח, ולכן הם מחמירים את הצעדים והמגבלות כדי להתמודד עם חוסר האמון הנרכש של הציבור.

זהו מחדל מהדהד, ועם קרדיט עלוב שכזה לא מפליא שראש הממשלה ושריו מבינים שסגר נוסף לא יצליח, ולכן הם מחמירים את הצעדים והמגבלות כדי להתמודד עם חוסר האמון הנרכש של הציבור

בסגר הראשון היה שיתוף פעולה ציבורי מלא עם ההוראות. מילות השבח שהרעיף ראש הממשלה אז על האנשים ועל המשמעת האזרחית והערבות ההדדית נכנסו כבר לפנתיאון הרטוריקה. מה שקרה בין הגל הראשון והגל השני עוד ייחקר, כי התוצאה המחרידה נכון להיום עומדת על קרוב ל- 50 אלף נדבקים במדינה של 9 מיליון תושבים.

האירועים הקשים בחודשים האחרונים – התקנות הסותרות, היחס השונה לקבוצות ומגזרים, האינטרס הפוליטי מאחורי כל החלטה, פני ההנהגה והדוגמה האישית – שכנעו רבים לדפוק את המערכת, שלא דורשת את טובתם.

הפרדוקס זועק לשמיים. בסגר הראשון אנשים ישבו מרצון בבתיהם כאשר היו בארץ כמה עשרות חולים ואפילו זכינו להכיר את האנשים שהגיעו מספינת הקורונה ביפן ואת בעל חנות הצעצועים מאור יהודה, שנדבק בנגיף.

היום אנשים יוצאים מהבתים כאשר רבבות חולים מסתובבים ברחובות הערים. עד כדי כך נשבר האמון. כולם שומעים גם את ראשי המדינה מודים שהסגר לא ישנה בהרבה את המצב ומתפלצים.

הפרדוקס זועק לשמיים. בסגר הראשון אנשים ישבו מרצון בבתיהם כאשר היו בארץ כמה עשרות חולים. היום אנשים יוצאים מהבתים כאשר רבבות חולים מסתובבים ברחובות הערים. עד כדי כך נשבר האמון

השיח ברשתות היום הוא איך נלבש מכנסיים קצרים וסניקרס, נלך לאן שאנחנו רוצים ונספר שאנחנו עושים ספורט; איך נתחמן שאנחנו בדרך לעבודה; ואיך נפברק הפגנה או ביקור רפואי מחוץ לעיר. ב"זהו זה" הראו אתמול באחד המערכונים אזרח שהתחפש לשוטר בדרך לסעודת החג אצל ההורים. "זה לא סגר, זו בדיחה", אמר נתניהו לפרויקטור רוני גמזו. אולי הוא צודק.

מסיבת העיתונאים המשולשת אמש באה לומר לציבור "חכו רגע, תנו עוד צ'אנס, תיכנסו מתחת לאלונקה. אל תיתנו לנו להחמיר איתכם". "הלב כואב לי", אדלשטיין הודה בפני המתפללים שיאלצו להישאר מחוץ לבתי הכנסת שלהם. מעניין אם הלב הכואב של אדלשטיין ישכנע את חסידי בעלז להישאר בבית בתפילת "ונתנה תוקף" של יום כיפור.

הכישלון כידוע הוא יתום. אתמול ניסה נתניהו לארגן לו עוד אבא. במסיבות העיתונאים בימי הצלחה בארץ או בוושינגטון, נתניהו מעולם לא טרח להזכיר את בני גנץ, ראש הממשלה החליפי. אתמול דווקא כן. הפלא ופלא.

הכישלון כידוע הוא יתום. אתמול ניסה נתניהו לארגן לו עוד אבא. במסיבות העיתונאים בימי הצלחה בארץ או בוושינגטון, נתניהו מעולם לא טרח להזכיר את בני גנץ, ראש הממשלה החליפי. אתמול דווקא כן. הפלא ופלא

"נחמיר את ההנחיות. נדון עם בני גנץ ועם החברים", אמר נתניהו. ראש הממשלה לא דן עם החליפי שלו לפני ההסכם עם איחוד האמירויות ולא הזמין אותו לוושינגטון, אבל לפני שמטילים גזרות על הציבור – מזמינים את גנץ, מתייעצים איתו והופכים אותו לשותף מלא בכישלון.

עוד 487 מילים

תיעוד החסידים תקועים בגבול בלארוס בתנאים מחפירים

סרטון שהגיע לידי זמן ישראל מתעד את מצבם הירוד של מאות חסידי ברסלב אשר ניסו להגיע מבלארוס לאומן, ולא הורשו להיכנס לשטח - בעוד נהגי משאיות שנחסמו בגבול מתייחסים אליהם בלעג ● "מישהו ישן פה? כל הרכב מטונף... צואה ושתן בכל מקום, איזה יופי... אפשר להתחרפן, אבל הם רוקדים", אומר בסרטון אחד הנהגים

כ-1,500 חסידי ברסלב נתקעו בין בלארוס לאוקראינה, בדרכם לקברו של הרבי נחמן באומן, ונהגי המשאיות שנחסמו בגבול אינם מרוצים. סרטון שהגיע לידי זמן ישראל וצולם על ידי אחד מנהגי המשאיות מתעד את המתרחש שם כעת.

"שמו פה אוהלים, ממש אללה אכבר", אומר הנהג המצלם, שזהותו אינה ידועה, בגיחוך. "מישהו ישן פה? כל הרכב מטונף… צואה ושתן בכל מקום, איזה יופי… אפשר להתחרפן, אבל הם רוקדים. חסרות להם רק נערות ליווי. אירגנו להם פה מסיבה…"

לפי ההערכות של ממשלת אוקראינה, כ-40 אלף חסידים פוקדים אותה לקראת ראש השנה היהודי בימי השגרה. השנה הגבילה אוקראינה את מכסת הישראלים שיכולים להיכנס אל גבולותיה ל-3,000, ואסרה את כניסתם של שאר החסידים.

בימים האחרונים ניסו החסידים לחצות את הגבול, ברגל או דרך הנהר, אך נעצרו על ידי צבא אוקראינה והוחזרו לבלארוס.

גם בשעה זו, נמצאים בקו הגבול לא מעט חסידים ולא חוזרים על עקבותיהם. מנהיגי חסידות ברסלב פועלים באמצעות שר הפנים אריה דרעי בניסיון לפתור את המשבר מול ממשלת אוקראינה. אך עד כה לא הושגו תוצאות מול הממשלה, וגם לא יצאה הנחיה המורה לחסידים לחזור על עקבותיהם. בינתיים, הצלב האדום סיפק לחרדים שם סיוע, ובכלל זה אוהלים ואוכל.

ממשרד החוץ הישראלי נמסר כי שר החוץ גבי אשכנזי הנחה את השגרירויות בקייב ובמינסק להגיע לאזור הגבול בין המדינות, לוודא שלחסידים יש את הציוד הדרוש, כולל מזון ושתייה, ולנסות למנוע הידרדרות של המצב.

לזמן ישראל נודע כי השגרירויות של ישראל בבלארוס ובאוקראינה עומדות בקשר גם עם חברות התעופה, בניסיון לפתור את המשבר. ואולם לישראל אין כל סמכות רשמית להורות לחסידים להתפנות מהגבול.

"מי שגרם לכל זה אלה לא החסידים. הגענו לפה כי היו דיבורים על מתווה שניתן יהיה להיכנס לאוקראינה מהגבולות הסמוכים", אמר לזמן ישראל חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב שנתקעו בגבול. "הבנו שמדינת ישראל שלחה מכתב אנטישמי לנשיא אוקראינה על כך שאנו באים להדביק את כל האוקראינים בקורונה, והמכתב הזה תלוי בכל כפר נידח באוקראינה והאנטישמיות פה הרימה ראש.

"הבנו שמדינת ישראל שלחה מכתב אנטישמי לנשיא אוקראינה על כך שאנו באים להדביק את כל האוקראינים בקורונה, והמכתב הזה תלוי בכל כפר נידח באוקראינה והאנטישמיות פה הרימה ראש"

"כששמענו שזה המצב, חזקה עלינו צוויו של רבי נחמן, שאמר לנו לפני פטירתו לא לפספס ראש שנה אחד, וכמו שאמר תלמידו אפילו תהיה כל הדרך חרבות וסכינים שלופים, אני אזחל לאומן, אז אנחנו מאמינים בצדקת דרכנו. רק חבל שמדינת ישראל, כמדינה יהודית, מצרה את צעדיה בכל הקשור ליהדות, דת וחרדים.

"אנחנו נמצאים פה תחת כיפת השמיים בגשם זלעפות כבר שעתיים. נשים עם תינוקות בעגלות, נכים בכיסאות גלגלים, ואפילו כוס תה וכוס מים אף נציג ישראלי לא הביא לנו. בראש השנה הגיע הזמן לתקן אפילו במעט את הנזקים שמדינת ישראל גרמה לנו, ולתת לנו להיכנס. כי מפה רק למקום אחד אנו נוכל ללכת – לאומן באוקראינה".

זמן ישראל פנו לתגובה גם לשר הפנים, אך טרם התקבלה התייחסותם לעניין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כמו נתניהו אף אחד לא לוקח אחריות. בושה וחרפה וחילול השם שזו עבירה גדולה מעבודה זרה. אף אחד לא שם מסיכה... כל השקרים לגבי ריחוק מתגלים בצילום וידאו אחד. הלכלוך וטינופת סביב מזכיר שטייטל ... המשך קריאה

כמו נתניהו אף אחד לא לוקח אחריות. בושה וחרפה וחילול השם שזו עבירה גדולה מעבודה זרה. אף אחד לא שם מסיכה… כל השקרים לגבי ריחוק מתגלים בצילום וידאו אחד. הלכלוך וטינופת סביב מזכיר שטייטל בפולין של המאה התשע עשרה ולא קבוצה של מאמינים מגובשים. חארות שכל אוקראיני שראה את הניירות מאחל שלא יכנסו, מחזקים סטראוטיפים אנטישמיים. אין מנהיג ישראלי שמגיב לדברים.. הם לא מסכנים.. הם גועליים.

עוד 437 מילים ו-1 תגובות

פרשנות 8 שאלות שדנה ויס לא שאלה את ראש המוסד

יונית לוי הכריזה בחדשות 12 על "ראיון נדיר" עם ראש המוסד, שהתרחש מיד לאחר טקס החתימה על ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין בוושינגטון ● אלא שבמקום לנצל את הבמה כדי לשאול את יוסי כהן שאלות קשות, דנה ויס נראתה יותר כמו מעריצה נלהבת שפגשה זה עתה את מלך הכיתה ● ערן הילדסהיים ניסח כמה שאלות אפשריות, שמזכירות קצת יותר עיתונות מאשר דוברות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים. מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר"... המשך קריאה

שאלות מתבקשות אולי, אך העיתוי לא התאים.
מדובר כאן בראיון "על רגל אחת" במהלכו אי אפשר לשאול שאלות נוקבות כמו אלו שמציע המחבר. ערוץ 12 הטעה במכוון ובידיעה את צופיו בהכריזו על ראיון "נדיר". הטעיה מכוונת שתכליתה אחת היא: לזכות ברייטינג גבוה. על כן לא הייתי מאשים ישירות את הגברת וייס, אלא את מנהלי הערוץ.
שאלות כמו אלו שמציע מחבר המאמר הנ"ל נשאלות במהלך ראיון ארוך או בלשכתו של ראש המוסד או באולפן הטלויזיה.

עוד 812 מילים ו-2 תגובות

גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה, מתעכבת בינתיים בגיבוש מדיניות מיחזור בקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר, למרות שכך ממליצים הגורמים המקצועיים ששכר משרדה, ולמרות שזו המגמה בכל העולם המפותח ● איך קשורות לכך חברות המשקאות והמפלגות החרדיות, ולמה השם "רמי לוי" עולה בכל דיון שבו ממסמסים את היוזמה? ● פרשנות

עוד 693 מילים

מיוחד המיליארדר שהעולם אוהב לשנוא

המתקפות הפוליטיות והתקשרותיות נגד המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס - שתומך בארגוני שמאל ובחיזוק הדמוקרטיה בארץ ובעולם - נושאות אופי אנטישמי ברור ● למרות זאת, יש יהודים לא מעטים שמרשים לעצמם להצטרף לחגיגה ● יאיר נתניהו האשים את סורוס כי הוא "הורס את ישראל מבפנים" ● אך אברהם פוקסמן מהליגה נגד השמצה, שתקף את סורוס בעבר, כבר מכה על חטא: "האנטישמיים הצליחו להפוך אותו לאייקון, ולכן יש לנו אחריות לצאת להגנתו"

עוד 2,388 מילים

רקע הכל אודות סורוס

מיהו הפילנתרופ היהודי שנמצא במרכז תיאוריות קונספירציה של הימין

עוד 1,365 מילים

נתניהו: "ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להחמיר את ההנחיות"

שר האוצר כ"ץ: שכר השרים וחברי הכנסת יופחת; יינתן תמריץ כספי למעסיקים שלא יוציאו את העובדים לחל"ת ● טווח היציאה מהבית בסגר הוכפל מ-500 מטרים לקילומטר ● גמזו: "ישראל כולה נצבעה באדום ובכתום" ● ועדת החינוך אישרה את הפסקת הלימודים למשך שבוע אחד - ולא לשלושה, כפי שביקשה הממשלה; בשבוע הבא תדון הוועדה בהפעלת הגנים הפרטיים

עוד 53 עדכונים

עדכונים מהחזית נתניהו נזכר שיש לו משפט לנהל

בעוד ראש הממשלה חותם על הסכמי שלום סודיים בטקסים נוצצים בוושינגטון ונכשל בהתמודדות עם הקורונה בישראל, החל הנאשם נתניהו להתכונן לקראת תחילת שלב ההוכחות במשפטו בעוד ארבעה חודשים ● יובל יועז מביא מקבץ התפתחויות מהימים האחרונים

עוד 865 מילים

גם המפגינים מבולבלים: "מובילי המחאה לא יגיעו לבלפור, יהיו פעילים שכן"

תוכנית הסגר לא כוללת התייחסות להפגנות, והממשלה טרם החליטה האם להגבילן במהלכו ובאיזה אופן ● בינתיים, תנועת הדגלים השחורים החליטה שלא להפגין נגד נתניהו בירושלים, וארגונים אחרים כמו "מחאת היחידים" מחכים לכללים שתקבע הממשלה ● אמיר השכל: "נחשוב על צעדינו הבאים אחרי שנבין את חוקי המשחק" ● אחד המפגינים: "מקווה שהסגר לא יעמיד אותי בדילמה"

עוד 1,162 מילים ו-1 תגובות

הח"כית החדשה "נטשה" את יעלון עוד לפני שנכנסה לרשימתו

בין שלל העריקים הפוליטיים ומפרי ההבטחות לבוחר, הסיפור של מיכל קוטלר-וונש עבר מתחת לרדאר ● הח"כית הטרייה - שנכנסה לכנסת מטעם סיעת תל"ם ודילגה מיד לסיעת כחול-לבן בקואליציה - מודה כי כבר לפני הבחירות לא הזדהתה עם מדיניותו של יעלון ● אבל הוא ואנשי תל"ם התעלמו מסימני האזהרה, והעניקו לה מקום אטרקטיבי ברשימה ● קוטלר-וונש בתגובה: "אני מחויבת לאזרחי ישראל"

עוד 1,364 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה