כתבה בחדשות "כאן" בטלוויזיה, על ההוראה של הרב חיים קנייבסקי לפיה אין לקיים בדיקות קורונה בישיבות, לוותה בעדויות של תלמידי ישיבה שסיפרו כי הם שותים מים ששתו מהם חברים שנדבקו בקורונה כדי להידבק מהם.

הוראת הרב שזכתה לביקורת קשה מצד פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, "ההודעה של הרב קנייבסקי מסכנת את הציבור החרדי בהמשך ההידבקות", קוממה גם אותי, האם זכותו של אדם ללמוד תורה גוברת על זכותו של הציבור הרחב לביטחון מסכנת הידבקות?

כתבה בחדשות "כאן" בטלוויזיה, על ההוראה של הרב חיים קנייבסקי לפיה אין לקיים בדיקות קורונה בישיבות, לוותה בעדויות תלמידי ישיבה שסיפרו כי הם שותים מים ששתו מהם חברים שנדבקו בקורונה כדי להידבק מהם

ומה באשר להתנהגות התלמידים, האם מדובר על הפקרות מוחלטת של צעירים המבקשים לסכן את עצמם ואת סביבתם גם יחד, תוך העלאת הצורך בסגר כללי שיפגע בכלכלה כולה?

תוך חיפוש מקורות מידע על התנהגות קיצונית זו, גיליתי שתלמידי הישיבות נבדקו בתחילת לימודיהם לפני כשבועיים, אך למרות מתווה הקפסולות הקפדני המיושם ברוב הישיבות, התגלו בבדיקות חוזרות מאות חולים, ובשל כך אלפי תלמידים נכנסו לבידוד במתחמים שהוקצו לשם כך בישיבות, וכתוצאה מכך הם מתבטלים מתלמודם למרות שהם אינם בסיכון.

בינתיים פרופ' גמזו הספיק לחזור בו מדבריו על דברי הרב קנייבסקי, אך עיון בפרטים, במקום להבין את הדברים כפשוטם, העלה כי הרב קנייבסקי הוציא הוראה לפיה אין לקיים בדיקות קורונה בישיבות גבוהות ('גדולות'), ובמקום לסגור אותן, הוחלט להשאיר את תלמידי הישיבות בתוך המסגרות, מבודדים בתוך הישיבות.

הוראה זו אינה נוגעת לתלמידי ישיבות קטנות אשר אינם בקפסולות, שבים לביתם מדי יום, באים במגע תמידי עם אנשים מחוץ לישיבה ועלולים לסכן אחרים בהידבקות בנגיף, ולכן מי מהם שחש בתסמינים, חייב להיבדק.

ניראה שהתלמידים לא חיכו להוראה מגבוה, ובהחלטתם להידבק זה מזה הם מנסים לפתור את הבעיה שבדיקות הקורונה יוצרות, שהרי במצב הנוכחי תוצאת בדיקה "חיובית" של תלמיד מחייבת להכניס לבידוד את כל מי ששהה בקרבתו, וגורמת מבחינתם לביטול תורה שוב ושוב.

התלמידים בישיבות הגבוהות, שסגורים ואינם במגע עם העולם החיצוני, הלכה למעשה מחסנים כך זה את זה, וכשכולם יהיו נשאי נוגדנים לנגיף הקורונה כבר לא יצטרכו להיכנס לבידוד. לאחר מכן יוכלו גם לחזור לביתם ללא חשש. הם כבר לא יהיו לא בסכנת הדבקה ולא בסכנת הידבקות. המושג דבקות בתורה מקבל באופן זה משמעות כפולה ומכופלת.

הוראה זו אינה נוגעת לתלמידי ישיבות קטנות אשר אינם בקפסולות, שבים לביתם מדי יום, באים במגע תמידי עם אנשים מחוץ לישיבה ועלולים לסכן אחרים בהידבקות בנגיף, ולכן מי מהם שחש בתסמינים, חייב להיבדק

מופרך?

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות CDC קובע בהנחיותיו החדשות כי:

"אנשים שנמצאו חיוביים ל-Covid-19 אינם זקוקים לסגר ואינם צריכים להיבדק שוב עד שלושה חודשים – כל עוד הם לא מפתחים תסמינים שוב".

רק בארה"ב?

ממש לא. אפילו הארכיפלג Fernando de Noronha, המדורג על ידי TripAdvisor  כאחד האיים היפים בעולם, פותח את חופיו דווקא לאילו שיגיעו עם בדיקת נוגדנים חיובית!

Guilherme Rocha הממונה על האי שנמצא ליד ברזיל, הודיע ש"תאושר הגעה רק לתיירים שכבר נדבקו בנגיף, החלימו – וכעת הם חסינים מפני הדבקה חוזרת".

סיכון אישי?

לדברי פרופסור אפי בילבסקי, מומחה ברפואת ילדים:

"בארץ, כמו גם בעולם, ניתן לראות שהמסה העיקרית של החולים הקשים (והמתים) הינם אנשים מבוגרים עם מחלות רקע קשות." והוסיף כי: "ניתן לראות שאחוז התמותה במדינת ישראל עומד היום על 0.8%. בשבועות האחרונים אחוז זה אפילו ירד, עדות לעובדה שמי שנדבק הוא בעיקר צעירים שהתחלואה בהן פחות שכיחה. מספר זה הינו בין הנמוכים במדינות העולם שנכון להשוות אלינו."

ובאשר לתסמינים ארוכי טווח הוא מציין כי:

"חלק מהתופעות תוארו גם אחרי הדבקה בעבר בווירוסים אחרים ממשפחת הקורונה"

בדומה לדברים שאמרה קרדיולוגית ורופאת ספורט, ד"ר ענת מילמן, בתכנית הרדיו של גאולה אבן סער, שבת 5.09.20:

"כשיש דלקת בשריר הלב, הנובעת מכל וירוס שהוא לאו דווקא מהקורונה, … לאחר שהחלק האקוטי של המחלה חולף באנשים צעירים אנחנו רואים יותר התאוששות ובאנשים מבוגרים פחות."

תחזית להמשך

לאור דברי ד"ר מרגרט האריס, דוברת ארגון הבריאות העולמי, לאולפן ynet כי החיסון "לא לפני אמצע שנת 2021", נגיף הקורונה כאן כדי להישאר וכי יש להתרגל למציאות החדשה:

"במקום להתמקד בסגרים, אנשים צריכים לשאול את עצמם מה הם יכולים לעשות", וכפי שטוען יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, "מהניסיון בעולם ובארץ כולל ספציפית עם הקורונה, שסגר הוא לא פיתרון. מדובר רק בפלסטר שעוזר להפחית את התחלואה באותו רגע אך שוחק את היכולות לטווח הארוך",

יש לבחון ברצינות את טענת עצומת הרופאים והמומחים כי:

"הגישה שתאפשר יציאה מהירה מהמשבר תוך מזעור תמותה (וגם נזקים בריאותיים וכלכליים) חייבת להתמקד ברכישה של עומק חיסוני תוך מניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון".

באשר לזינוק הדרמטי למעל 3,000 מאובחנים בקורונה, שהתבשרנו עליו בשבוע שעבר, מסתבר שכבר לפני כשלושה שבועות חזה אותו פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

טבלת ההדבקות היומית הצפויה בקורונה

אלא שלדבריו:

"אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב"

כלומר לתופעה המכונה "חסינות עדר", מצב בו אחוז הנדבקים באוכלוסייה יהיה גבוה מספיק על מנת שתחל דעיכה במספר הנדבקים.

פרופ' לסט השווה במחקרו את מדינת ישראל למדינות אירופאיות הדומות במאפייניהן לישראל והגיע למסקנה:

"אם לחלות בקורונה – אז עדיף בישראל. הטיפול אצלנו יעיל יותר מהמדינות שנבדקו וכנראה ממדינות נוספות אחרות".

מה יקרה אחרי החגים?

בתיכון בעיר מגורי ה"ירוקה", כבר ביום הראשון ללימודים, הגיע תלמיד כיתה י' שנדבק בקורונה, כמובן לא בידיעתו, וחצי מחזור ובני משפחותיהם קיבלו הוראה להיכנס לבידוד.

בתיכון בעיר מגורי ה"ירוקה", כבר ביום הראשון ללימודים, הגיע תלמיד כיתה י' שנדבק בקורונה, כמובן לא בידיעתו, וחצי מחזור ובני משפחותיהם קיבלו הוראה להיכנס לבידוד

אני רק יכול לדמיין את הכאוס הצפוי לנו בהמשך שנת הלימודים כשיחזרו הנופשים מיוון וממקומות אחרים.

חשבו על כך; נניח שזכיתם להיכלל בין בני המזל שנכללו במכסת התיירים שרשאים להיכנס ליוון. בארץ ערכתם בדיקת קורונה על חשבונכם. במטוס התפללתם שלא תידבקו משאר הנוסעים הצפופים לידכם או בשירותים, וכעת אתם בנמל התעופה באתונה, עטויי מסיכות וכיסויי פנים, עומדים בתור לבדיקות קורונה העומדות להכריע את גורל החופשה אליה ייחלתם זמן רב. משם תיסעו לבידוד קצר במלון על חשבונכם עד שיגיעו התוצאות.

במידה וקבלתם תוצאה חיובית, אתם בידיים של רשויות יוון: the authorities .will contact them and proceed with the health protocol in place

בסקוטלנד ובוויילס כבר שמו לב לעליה בשיעור המקרים המגיעים אליהם עם נוסעים מיוון. יש לקוות שבכל זאת תצאו שליליים בבדיקות, שלא תידבקו בטיול וגם לא בדרך חזרה, ותחזרו בשלום למסיכות בארץ; אתם למקומות העבודה, והילדים לבתי הספר, או רוב הסיכויים, לזום.

דומני שמתכונת ההידבקות המכוונת של תלמידי הישיבות הגבוהות הרבה יותר יעילה ללימודים, והרבה פחות מסכנת את הציבור הרחב מאשר משפחות הטסות עם ילדים ליוון.

שתהיה לנו שנה טובה ובריאה, ויהיו ילדינו לומדי תורה לשמה, תוך שמירה על עצמם ועל החברה, בבית הספר, באוניברסיטה ובישיבה.

ד"ר יוסף זהר הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי בחוג לקרימינולוגיה באקדמית גליל מערבי. עמית בקבוצת מחקר המעורבות השיפוטית ביישוב סכסוכים, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנסה להבין מדוע הפתולוגיות במשפט הפלילי נוטות להחריף זו את זו. עדיין מתרגש מהספר הקבצן השביעי שנולד בזמן אמת כיומן באבו-כביר. "כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז".

מה כבר לא נאמר על ההפרדה במעיינות ובכלל בסוגיית ההפרדה במדינת ישראל.
איראן זה כאן, השפלה, הדרה, שנאה ועוד. כמי שמוביל את היוזמה אשמח לכתוב כמה מילים בעניין. אז על מה בכלל מדובר?

רשות הטבע והגנים פתוחה 364 ימים בשנה, כשעיקר המבקרים הינם בשבתות וחגים וחופשים. לרשות הטבע ישנם אתרי טבע רבים שבהם ניתן לרחוץ, כמו הסחנה בצפון, עינות צודקים בדרום ים המלח ועוד.

עד כה הציבור הדתי החרדי והערבי לא היה שם. נסו להזכר מתי ראיתם אשה חרדיה או ערביה רוחצת בשמורות טבע? לא תמצאו, כי זה נוגד באופן חריף את אמונתן של הנשים. כיום אשה חרדית ואשה ערבייה מודרות משמורות טבע. כן, קרוב לעשרים אחוז מאזרחי ישראל מודרים כבר עשרות שנים ממשאבי הטבע.

עד כה הציבור הדתי החרדי והערבי לא היה שם. נסו להזכר מתי ראיתם אשה חרדיה או ערביה רוחצת בשמורות טבע? לא תמצאו, כי זה נוגד באופן חריף את אמונת הנשים. כיום חרדיות וערביות מודרות משמורות טבע

האם זה שיויוני? האם זה הוגן?

בפוסט המקיף שכתב מר אמנון פורטוגלי הוא ציטט מפסק דין של בג"ץ שחייב את מועצת קרית ארבע לאפשר רחצה מעורבת עבור ציבור שחפץ בכך, למרות שאין כל ספק שמדובר במיעוט מתושבי הישוב.

הפניה שלנו הגיעה בעקבות אותו בג"ץ ובעקבות חוות דעת שכתבה אז המשנה ליועמ"ש דינה זילבר על החובה לדאוג גם לקבוצות מיעוט.

אולם לצערנו, כנראה שישנן קבוצות מיעוט שלהם דואגים וכאלה שלא.
כך למשל בכל הארץ עברו טפסים שונים מהכיתוב אבא ואמא להורה אחד והורה שני (במשרד הביטחון, המשפטים ורשויות שונות) מדוע? מפני שישנן משפחות רבות שבהם ישנו תא משפחתי אחר והדבר יכול לפגוע בילדים ובהוריהם.

מבלי לבדוק באחוזים בכמה אנשים מדובר אין ספק שמדובר במיעוט מאוד גדול בקרב אזרחי ישראל. יחד עם זאת הבינו כל הגורמים המקצועיים כולל המשנה ליועמ"ש (דאז) דינה זילבר, שבשם החובה לדאוג לקבוצות מיעוט ישונו הטפסים הללו, כי חובה לדאוג לכל אדם שנברא בצלמו של אלוהים (ציטוט ממכתב של המשנה בעד היוזמה).

לצערנו כנראה שישנן קבוצות מיעוט שלהן דואגים וכאלה שלא. כך למשל עברו טפסים שונים מהכיתוב אבא ואמא להורה 1 והורה 2, מפני שישנן משפחות רבות שבהן תא משפחתי אחר וזה יכול לפגוע בילדים ובהוריהם

וכעת נראה האם הפיילוט שניתן לציבור הדתי והערבי במדינה, שמונה קרוב לעשרים אחוז, הינוי שוויוני.

סוכם שבמהלך הפיילוט שנערך בספטמבר, ארבעה ימים יינתנו בהפרדה. וגם זה רק בשעות הבוקר, וגם אז מדובר במקום שיש בו שתי בריכות, אחת לציבור הכללי ואחת לציבור הנפרד. וגם אז הבריכה הגדולה תלך לציבור הכללי.

לכן דבריו של אמנון במאמר, ואני מצטט "לכאורה מדובר על זמנים שונים לרחצה נפרדת באותם המעיינות ומקווי המים, כלומר, איסור על רוב המבקרים להתרחץ בשעות אלו. גם זו הצעה שיש לדחות על הסף", אינם נכונים.

רחצה נפרדת משמעותה למנוע מרוב העם להגיע למקומות בהם תונהג הפרדה באותם זמנים.

מדובר פשוט באי ידיעת עובדות.

לא יצא שום רגע שבו אשה או גבר יבואו לרחצה ולא תינתן להם כניסה. פשוט לא יקרה. בנוסף הוצע עוד פיילוט שבו מעבר לשעות הפתיחה הרגילות יפתחו שעות לציבור הנפרד. שוב, לא על חשבון הציבור הכללי.

דבר נוסף, הוא ממשיך במאמר: אבל לא מדובר בזמנים לרחצה נפרדת במעיינות ומקווי מים בשמורות טבע. מדובר בהקצאה שלהם לגברים בלבד ולנשים בלבד. באותם מעיינות ומקווי מים לא תורשה כלל רחצה משותפת בכל זמן שהוא, מאחר ששחייה מעורבת מטמאת את הבריכה.

זה שקר. אף אחד, ואני אומר זאת בוודאות, לא ביקש למנוע ביתר הימים האחרים את הרחצה של כלל אזרחי ישראל. פשוט פייק ניוז.

ולגבי סכנת המדרון החלקלק: מדובר בטענה שאיננה מחזיקה מים, שכן כבר כיום ישנה רחצה נפרדת בחלק מהערים וכן בחלק מהבריכות העירוניות. אם כבר, זו השלמה של הדבר. אגב, יש גם חוק שמחייב הקצאת מתקני מרפא (כמו ספא וכדומה) נפרדים, ואף חופי ים נפרדים, אם הוגשה בעניינם בקשה מטעם נציגי הציבור. מדובר בהשלמת החוק.

ולגבי סכנת המדרון החלקלק: מדובר בטענה שאיננה מחזיקה מים, שכן כבר כיום ישנה רחצה נפרדת בחלק מהערים והבריכות העירוניות. אם כבר, זו השלמה. אגב, יש גם חוק שמאפשר הקצאת חופי רחצה נפרדים

לסיכום, עולה שאלה אחת: האם הציבור "הליברלי" מוכן להכיל ולתת לציבור הדתי והערבי את האפשרות ליהנות ממשאבי טבע מספר ימים בודדים בשנה, תוך כיבוד אמנותו ואורח חייו. או שהוא ליברל רק לטובת מי שחושב כמוהו.
אני מאמין ויודע שרוב אזרחי ישראל חושבים כמו יו"ר הנהלת מרצ.
העם רוצה אחדות לא רוצה פילוג.
העם רוצה שוויון לא התנשאות.

שי גליק, 33, הוא מנכ"ל ארגון בצלמו, לזכויות אדם ברוח יהודית, הפועל למען ערכי צדק משפט ומאבק בשחיתות משפטית. הוא איש מחשבים שאוהב לעזור לאנשים ולא מסוגל להשאר אדיש לעוולות. הוא אוהב משחקי שחמט ואוספים, בהם, אוסף של מאות מחזיקי מפתחות. אם יש למישהו מחזיק מפתחות מדובאי הוא ישמח לקבל.

כן, אפשר לשנות את השיטה. זה הדפוס הרצוי לממשל דמוקרטי, שמתבסס על חיבורים בין מפלגות. בעיקר כשמדובר בלא מעט מפלגות, כפי שאנחנו רואים במקומותינו.

זה אפשרי, כפי שניסינו בעבר בחירה ישירה של ראש ממשלה. גם אם ניסינו וחזרנו במהרה למה שהורגלנו אליו, ערב רב של מפלגות שתלויות אלה באלה, ובאלו שעורקים מדי פעם בפעם. הנה ממש כעת חובר איש הציונות הדתית, שקיבל מנדט מבוחרי הליכוד, למפלגה הציונית דתית בראשות בצלאל סמוטריץ'.

אופיר סופר כנראה בהופעת בכורה על דוכן הכנסת כחבר סיעת הציונות הדתית אחרי שפרש מסיעת הליכוד אתמול והותיר אותה עם 29 מנדטים pic.twitter.com/809HrwDXOY

— Naaman Stavy نعمان ستڤي (@NaamanStavy) June 28, 2021

למחוקקים הישראלים אין מעצורים. הם מסוגלים לחוקק, למשל, חוק שיאפשר לקבוצה קטנה להיפרד ממפלגת האם. המטרה ברורה, שימור קואליציה בכל מחיר.

דומה שהמפלגות שבהן אנו בוחרים משתנות על פי הצרכים ההישרדותיים לאחר הבחירות, מה שמעקר את היכולת שלנו להשפיע באמת על הרכב הכנסת. אנחנו פועלים על פי כללי קח תן, כמו בארגונים כלכליים. כל ערך קונים בכסף ובתפקיד. אין בכך אולי רע בשוק הכלכלי אבל יש בזה הרבה רע בהתנהלות הפוליטית שבה אנחנו אמורים לדון לפני הכל בערכים. הפוליטיקה היא ראשית לכל הקצאת ערכים ואידיאולוגיה. המשאבים חשובים, אך הם נועדו למימוש הערכים.

דומה שהמפלגות בהן אנו בוחרים משתנות על פי הצרכים ההישרדותיים לאחר הבחירות, מה שמעקר את יכולתנו להשפיע הרכב הכנסת. כמו בארגונים כלכליים. כל ערך נקנה בכסף ובתפקיד

הנטייה הטבעית היא לחשוב שהנה עוד מאמר תיאורטי על אתיקה שמנותק מהמציאות. במקרים קלים יותר התגובה תהיה עוד מאמר נאיבי ותמים. הגדיל לעשות בן שיח עלום שם ברשת הטוויטר ששלח לי ציטוט שמופיע שלוש פעמים בתלמוד בבלי וכתוב בשפה הארמית "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב". משפט שמייצג תפישה, על פיה לא העכבר הוא האשם בגנבה אלא החור שדרכו חדר העכבר. תפישה שפונה אל המערכת שאמור לפעול ללא פרצות, כי בני האדם לא יכולים לעמוד בפני הפיתוי. כמובן שהכוונה שלו, במילים אחרות, היא: תנקוט בגישה הראליסטית. יש גנבים ומי שצריך לשמור עלינו מפניהם זו המערכת, המדינה.

זו גישה שמחפשת את המטבע מתחת לפנס ולא נותנת מענה לתרבות הפוליטית הישראלית ובכלל. בהערת שוליים אומר, שכותבי המשפט במקור יצאו מתוך הנחה שהעכבר גונב אוכל. זו הנחה שגויה, כי הוא אוכל כשהוא רעב ומבחינתו הוא מחפש אוכל איפה שהוא מוצא. מונח הגנבה לא מצוי בתרבות שלו ושל בעלי חיים אחרים, אלא רק אצלנו בני האדם, וטוב שכך. שכן בני אדם רבים אינם יודעים שובע ותמיד רוצים יותר.

ההצעה שלי היא ללכת עם ערכי מוסר ואתיקה ולהיפרד לשלום מתרבות השקר והכזב. איך עושים זאת? אני מכנה את השלב הראשון: אמת. הכוונה היא שנבחרי הציבור יתחילו בדיונים בקבוצות וינסו לשקף לעצמם את המציאות. הם יכולים גם להיעזר במנחה חיצוני.

לא לחשוב על מערכת החוקים אלא לחשוב על אמירות, על מהלכים פוליטיים. כל זאת כדי לראות את התמונה האמתית, שתכלול את עצם תרבות השיח, את אי ההקשבה, את השימוש לרעה בחוקים, את ההכרה בחוקים שאינם עומדים בכללי המוסר.

ההכרה באמת יכולה לשמש כתחילת הריפוי ובניית תרבות פוליטית שתהיה מושתתת על קוד אתי שיבנה אט אט. קוד אתי שהוא כל מה שאנחנו חושבים ומסכימים פה אחד שהוא ראוי ומוסרי.

למשל כבוד הדדי, תרבות שיח והקשבה, כללים מוסכמים שמסדירים את כללי ההתנהגות של נבחרי הציבור. כדי להשלים את המהלך המורכב יש צורך שגם הרשות השופטת וגם הרשות המחוקקת יעברו תהליך דומה ויעצבו קוד אתי שיגדיר את הראוי וכך לכל אחת מהרשויות יהיו כללי משחק ברורים וראויים.

האתיקה והמוסר הם כללי התנהגות רצויים, לעתים נשגבים, אבל הם הרף. החוקים מסדירים את כללי ההתנהגות הבסיסיים שבלעדיהם לא ניתן לחיות בחברה אנושית. החוקים קובעים את המותר והאסור בעוד האתיקה והמוסר קובעים את הראוי.

ההצעה שלי היא להיפרד לשלום מתרבות השקר והכזב. ההכרה במושג האמת יכולה לשמש כתחילת הריפוי ובניית תרבות פוליטית המושתתת על קוד אתי. כזה שיכיל את המוסכם על כולנו כראוי ומוסרי

האתיקה והמוסר הם כללי התנהגות רצויים, לעתים נשגבים, אבל הם הרף. החוקים מסדירים את כללי ההתנהגות הבסיסיים שבלעדיהם לא ניתן לחיות בחברה אנושית. החוקים קובעים את המותר והאסור בעוד האתיקה והמוסר קובעים את הראוי.

כפי שכבר נאמר, זה נראה אולי במבט ראשוני נאיבי ולא בן מימוש כי התרגלנו לכללים אחרים. אבל בעידן שאיבדנו את הסולידריות ושקענו בתחרות האינסופית למי יש יותר, חשוב לעצור מלכת ולהתחיל להבין את האמת. את כל אותם מעשים לא ראויים שעשינו, גם אם הם נשענו על חוקים כאלה ואחרים.

קחו למשל התרחשות שהיתה השבוע בכנסת. ח"כ מהקואליציה אלי אבידר נואם על הדוכן, וחברת הכנסת מהאופוזיציה, גלית דיסטל אטבריאן צועקת לו את המלים הבאות:

"אתה גוש של שינאה, אתה בנאדם שונא, אתה בנאדם מתועב, כולך שינאה, יה גוש של שינאה, שינאה, שינאה, כולך שינאה".

הציבור תמך בנו. לא נאכזב אותו pic.twitter.com/uRp72WZ0TM

— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) June 29, 2021

יתכן שבהצעה זאת נאבד את הממד התיאטרלי של הפוליטיקה. לא נשמע נבחרי ציבור שצורחים ומקללים, לא נראה נבחרי ציבור שמוגשים נגדם כתבי אישום ועוד. אתם חוששים מכנסת משעממת? מממשלה שלא מעוררת סקרנות תקשורתית בכלל וברשתות החברתיות בפרט? בתי משפט שמסיימים דיונים במהירות, בהגינות וביעילות? שירותים ממשלתיים יעילים?

יתכן שכך נאבד את הממד התיאטרלי של הפוליטיקה. לא נשמע נבחרי ציבור צורחים ומקללים או כאלה שמוגשים נגדם כתבי אישום. אתם חוששים מכנסת משעממת? מממשלה שלא מעוררת סקרנות תקשורתית?

המון שאלות, ולמי שחי ברשת הדיגיטלית 24/7 הן שאלות קריטיות. הרי לאחר כל התהליך גם השיח בטוויטר, למשל, ישתנה. השיח המתגרה, השיח המעליב, יהפכו למיעוט ויתחלפו בשיח בונה. כן, אני יודע זה עוד רחוק מאתנו, אבל מקווה שלא רחוק מדי.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.