כתבה בחדשות "כאן" בטלוויזיה, על ההוראה של הרב חיים קנייבסקי לפיה אין לקיים בדיקות קורונה בישיבות, לוותה בעדויות של תלמידי ישיבה שסיפרו כי הם שותים מים ששתו מהם חברים שנדבקו בקורונה כדי להידבק מהם.

הוראת הרב שזכתה לביקורת קשה מצד פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, "ההודעה של הרב קנייבסקי מסכנת את הציבור החרדי בהמשך ההידבקות", קוממה גם אותי, האם זכותו של אדם ללמוד תורה גוברת על זכותו של הציבור הרחב לביטחון מסכנת הידבקות?

כתבה בחדשות "כאן" בטלוויזיה, על ההוראה של הרב חיים קנייבסקי לפיה אין לקיים בדיקות קורונה בישיבות, לוותה בעדויות תלמידי ישיבה שסיפרו כי הם שותים מים ששתו מהם חברים שנדבקו בקורונה כדי להידבק מהם

ומה באשר להתנהגות התלמידים, האם מדובר על הפקרות מוחלטת של צעירים המבקשים לסכן את עצמם ואת סביבתם גם יחד, תוך העלאת הצורך בסגר כללי שיפגע בכלכלה כולה?

תוך חיפוש מקורות מידע על התנהגות קיצונית זו, גיליתי שתלמידי הישיבות נבדקו בתחילת לימודיהם לפני כשבועיים, אך למרות מתווה הקפסולות הקפדני המיושם ברוב הישיבות, התגלו בבדיקות חוזרות מאות חולים, ובשל כך אלפי תלמידים נכנסו לבידוד במתחמים שהוקצו לשם כך בישיבות, וכתוצאה מכך הם מתבטלים מתלמודם למרות שהם אינם בסיכון.

בינתיים פרופ' גמזו הספיק לחזור בו מדבריו על דברי הרב קנייבסקי, אך עיון בפרטים, במקום להבין את הדברים כפשוטם, העלה כי הרב קנייבסקי הוציא הוראה לפיה אין לקיים בדיקות קורונה בישיבות גבוהות ('גדולות'), ובמקום לסגור אותן, הוחלט להשאיר את תלמידי הישיבות בתוך המסגרות, מבודדים בתוך הישיבות.

הוראה זו אינה נוגעת לתלמידי ישיבות קטנות אשר אינם בקפסולות, שבים לביתם מדי יום, באים במגע תמידי עם אנשים מחוץ לישיבה ועלולים לסכן אחרים בהידבקות בנגיף, ולכן מי מהם שחש בתסמינים, חייב להיבדק.

ניראה שהתלמידים לא חיכו להוראה מגבוה, ובהחלטתם להידבק זה מזה הם מנסים לפתור את הבעיה שבדיקות הקורונה יוצרות, שהרי במצב הנוכחי תוצאת בדיקה "חיובית" של תלמיד מחייבת להכניס לבידוד את כל מי ששהה בקרבתו, וגורמת מבחינתם לביטול תורה שוב ושוב.

התלמידים בישיבות הגבוהות, שסגורים ואינם במגע עם העולם החיצוני, הלכה למעשה מחסנים כך זה את זה, וכשכולם יהיו נשאי נוגדנים לנגיף הקורונה כבר לא יצטרכו להיכנס לבידוד. לאחר מכן יוכלו גם לחזור לביתם ללא חשש. הם כבר לא יהיו לא בסכנת הדבקה ולא בסכנת הידבקות. המושג דבקות בתורה מקבל באופן זה משמעות כפולה ומכופלת.

הוראה זו אינה נוגעת לתלמידי ישיבות קטנות אשר אינם בקפסולות, שבים לביתם מדי יום, באים במגע תמידי עם אנשים מחוץ לישיבה ועלולים לסכן אחרים בהידבקות בנגיף, ולכן מי מהם שחש בתסמינים, חייב להיבדק

מופרך?

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות CDC קובע בהנחיותיו החדשות כי:

"אנשים שנמצאו חיוביים ל-Covid-19 אינם זקוקים לסגר ואינם צריכים להיבדק שוב עד שלושה חודשים – כל עוד הם לא מפתחים תסמינים שוב".

רק בארה"ב?

ממש לא. אפילו הארכיפלג Fernando de Noronha, המדורג על ידי TripAdvisor  כאחד האיים היפים בעולם, פותח את חופיו דווקא לאילו שיגיעו עם בדיקת נוגדנים חיובית!

Guilherme Rocha הממונה על האי שנמצא ליד ברזיל, הודיע ש"תאושר הגעה רק לתיירים שכבר נדבקו בנגיף, החלימו – וכעת הם חסינים מפני הדבקה חוזרת".

סיכון אישי?

לדברי פרופסור אפי בילבסקי, מומחה ברפואת ילדים:

"בארץ, כמו גם בעולם, ניתן לראות שהמסה העיקרית של החולים הקשים (והמתים) הינם אנשים מבוגרים עם מחלות רקע קשות." והוסיף כי: "ניתן לראות שאחוז התמותה במדינת ישראל עומד היום על 0.8%. בשבועות האחרונים אחוז זה אפילו ירד, עדות לעובדה שמי שנדבק הוא בעיקר צעירים שהתחלואה בהן פחות שכיחה. מספר זה הינו בין הנמוכים במדינות העולם שנכון להשוות אלינו."

ובאשר לתסמינים ארוכי טווח הוא מציין כי:

"חלק מהתופעות תוארו גם אחרי הדבקה בעבר בווירוסים אחרים ממשפחת הקורונה"

בדומה לדברים שאמרה קרדיולוגית ורופאת ספורט, ד"ר ענת מילמן, בתכנית הרדיו של גאולה אבן סער, שבת 5.09.20:

"כשיש דלקת בשריר הלב, הנובעת מכל וירוס שהוא לאו דווקא מהקורונה, … לאחר שהחלק האקוטי של המחלה חולף באנשים צעירים אנחנו רואים יותר התאוששות ובאנשים מבוגרים פחות."

תחזית להמשך

לאור דברי ד"ר מרגרט האריס, דוברת ארגון הבריאות העולמי, לאולפן ynet כי החיסון "לא לפני אמצע שנת 2021", נגיף הקורונה כאן כדי להישאר וכי יש להתרגל למציאות החדשה:

"במקום להתמקד בסגרים, אנשים צריכים לשאול את עצמם מה הם יכולים לעשות", וכפי שטוען יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, "מהניסיון בעולם ובארץ כולל ספציפית עם הקורונה, שסגר הוא לא פיתרון. מדובר רק בפלסטר שעוזר להפחית את התחלואה באותו רגע אך שוחק את היכולות לטווח הארוך",

יש לבחון ברצינות את טענת עצומת הרופאים והמומחים כי:

"הגישה שתאפשר יציאה מהירה מהמשבר תוך מזעור תמותה (וגם נזקים בריאותיים וכלכליים) חייבת להתמקד ברכישה של עומק חיסוני תוך מניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון".

באשר לזינוק הדרמטי למעל 3,000 מאובחנים בקורונה, שהתבשרנו עליו בשבוע שעבר, מסתבר שכבר לפני כשלושה שבועות חזה אותו פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

טבלת ההדבקות היומית הצפויה בקורונה

אלא שלדבריו:

"אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב"

כלומר לתופעה המכונה "חסינות עדר", מצב בו אחוז הנדבקים באוכלוסייה יהיה גבוה מספיק על מנת שתחל דעיכה במספר הנדבקים.

פרופ' לסט השווה במחקרו את מדינת ישראל למדינות אירופאיות הדומות במאפייניהן לישראל והגיע למסקנה:

"אם לחלות בקורונה – אז עדיף בישראל. הטיפול אצלנו יעיל יותר מהמדינות שנבדקו וכנראה ממדינות נוספות אחרות".

מה יקרה אחרי החגים?

בתיכון בעיר מגורי ה"ירוקה", כבר ביום הראשון ללימודים, הגיע תלמיד כיתה י' שנדבק בקורונה, כמובן לא בידיעתו, וחצי מחזור ובני משפחותיהם קיבלו הוראה להיכנס לבידוד.

בתיכון בעיר מגורי ה"ירוקה", כבר ביום הראשון ללימודים, הגיע תלמיד כיתה י' שנדבק בקורונה, כמובן לא בידיעתו, וחצי מחזור ובני משפחותיהם קיבלו הוראה להיכנס לבידוד

אני רק יכול לדמיין את הכאוס הצפוי לנו בהמשך שנת הלימודים כשיחזרו הנופשים מיוון וממקומות אחרים.

חשבו על כך; נניח שזכיתם להיכלל בין בני המזל שנכללו במכסת התיירים שרשאים להיכנס ליוון. בארץ ערכתם בדיקת קורונה על חשבונכם. במטוס התפללתם שלא תידבקו משאר הנוסעים הצפופים לידכם או בשירותים, וכעת אתם בנמל התעופה באתונה, עטויי מסיכות וכיסויי פנים, עומדים בתור לבדיקות קורונה העומדות להכריע את גורל החופשה אליה ייחלתם זמן רב. משם תיסעו לבידוד קצר במלון על חשבונכם עד שיגיעו התוצאות.

במידה וקבלתם תוצאה חיובית, אתם בידיים של רשויות יוון: the authorities .will contact them and proceed with the health protocol in place

בסקוטלנד ובוויילס כבר שמו לב לעליה בשיעור המקרים המגיעים אליהם עם נוסעים מיוון. יש לקוות שבכל זאת תצאו שליליים בבדיקות, שלא תידבקו בטיול וגם לא בדרך חזרה, ותחזרו בשלום למסיכות בארץ; אתם למקומות העבודה, והילדים לבתי הספר, או רוב הסיכויים, לזום.

דומני שמתכונת ההידבקות המכוונת של תלמידי הישיבות הגבוהות הרבה יותר יעילה ללימודים, והרבה פחות מסכנת את הציבור הרחב מאשר משפחות הטסות עם ילדים ליוון.

שתהיה לנו שנה טובה ובריאה, ויהיו ילדינו לומדי תורה לשמה, תוך שמירה על עצמם ועל החברה, בבית הספר, באוניברסיטה ובישיבה.

ד"ר יוסף זהר הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי בחוג לקרימינולוגיה באקדמית גליל מערבי. עמית בקבוצת מחקר המעורבות השיפוטית ביישוב סכסוכים, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנסה להבין מדוע הפתולוגיות במשפט הפלילי נוטות להחריף זו את זו. עדיין מתרגש מהספר הקבצן השביעי שנולד בזמן אמת כיומן באבו-כביר. "כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז".

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30