הקברניטים ומחדל מלחמת יום הכיפורים

חיילים במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
ארכיון משרד הביטחון
חיילים במלחמת יום הכיפורים

בימים שקדמו ליום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, לא נקטה מדינת ישראל בפעולות נדרשות נוכח ידיעות על איום הולך ונבנה בחזיתות. ההימנעות מגיוס והיערכות כוחות בחזיתות היא "המחדל" בהקשר הצבאי של מלחמת יום הכיפורים. אצל רבים בקרב הציבור מקובלת הדעה שהאחריות למחדל הינה של ראשי המודיעין, ובראשם ראש אמ"ן אז אלוף אלי זעירא והעוזר למחקר של ראש אמ"ן תת-אלוף אריה שלו.

בספר שפורסם לפני כשנה, "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים", עליו חתומים כסופרים אבי, ישראל טל, שהיה סגן הרמטכ"ל באותה מלחמה, ואני, מובאות קורות הימים שקדמו למלחמה, כמו גם פרקים מרכזיים בניהול המלחמה עצמה.

עטיפת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" (צילום: ידיעות ספרים)
עטיפת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים"

בפרק סיכום בספר המוקדש להתרעה ולניהול סיכונים בימים שקדמו למלחמה נטען, בהסתמך על עובדות, שהמודיעין נתן התרעה מלאה במלחמת יום הכיפורים, והמחדל הוא של הקברניטים, הרמטכ"ל רב-אלוף דוד אלעזר (דדו), שר הביטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר, שלא פעלו על פי הנדרש בתורת הביטחון.

על פי תורת הביטחון אז של מדינת ישראל, שהייתה שרירה ומקובלת על כולם, צה"ל נדרש להיערך בכוח מתאים בחזיתות אל מול איום מוחשי בשטח כדי שיחסי הכוחות יהיו מספיקים להגנה. בימים שקדמו למלחמה, המודיעין הציג לקברניטים תמונה מלאה ומהימנה של האיום שנבנה בחזיתות המצרית והסורית – שני הצבאות במערך שמאפשר להם לתקוף את ישראל ללא התרעה נוספת – והקברניטים לא החליטו על גיוס מילואים שנדרש להגנה כנגד מתקפה של שני צבאות האויב.

חשבתי, שמי שיקרא את הספר בלב פתוח ובנפש חפצה – וכך נדרש לקרוא ספר כזה – יגיע למסקנה, שאין המודיעין בכלל, וגם לא מפקדיו, נושאים באחריות למחדל שקדם למלחמת יום הכיפורים בגינו הייתה המלחמה כל-כך קשה. מפקדי המודיעין מסרו לקברניטים מידע מלא על האיום שנבנה בחזיתות המצרית והסורית, ואלה נמנעו מלנקוט בצעדים נדרשים – וזה המחדל.

אולם, להפתעתי אני נוכח מתגובות של אנשים שקראו את הספר – גם ידידים של אבי – שרבים מהם מקבלים את מסכת העובדות המובאת בו, אבל לא משנים את דעתם שהאשם העיקרי במחדל הצבאי שקדם למלחמת יום הכיפורים הוא ראש אמ"ן אז אלוף אלי זעירא.

להפתעתי אני נוכח מתגובות של אנשים שקראו את הספר, שרבים מהם מקבלים את מסכת העובדות המובאת בו, אבל לא משנים את דעתם שהאשם העיקרי במחדל הצבאי שקדם למלחמת יום הכיפורים הוא ראש אמ"ן אז אלוף אלי זעירא

העובדות לא משפיעות לשינוי דעות המקובעות בראש כבר עשרות שנים. התגובות שאני שומע, לעיתים, מדהימות אותי. סתם אנשים, שכלל לא היו מעורבים ולא מכירים את נושאי התפקידים בהנהגה המדינית והצבאית, מאשימים את אלי זעירא בפשע, ושבגללו הייתה המלחמה כל-כך קשה. ציבור גדול הוא בסופו של דבר המון, וכנראה שכל אחד מאיתנו – הדיוט או פרופסור, חייל פשוט או גנרל – אינו אלא גרגר בהמון. זה מה שאנחנו.

יש מקום לִתְהִייָה כיצד התקבעה בציבור הדעה על אשמת המודיעין במחדל, כלומר שבגלל המודיעין לא גייסו את כוחות המילואים.

* * *

הסיבה הראשונה היא שלאחר המלחמה הקברניטים גוללו על אמ"ן את האשמה למחדל שלהם. הקברניטים, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, טענו שבגלל הערכה שמסר אמ"ן בדיונים על סבירות נמוכה למלחמה הם לא גייסו את המילואים; נבחן את טענתם, ונתחיל בסקירת עובדות.

ראש אמ"ן בזמן מלחמת יום הכיפורים, האלוף אלי זעירא (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
ראש אמ"ן בזמן מלחמת יום הכיפורים, האלוף אלי זעירא (צילום: ארכיון משרד הביטחון)

ראש אמ"ן אלי זעירא ועוזרו למחקר אריה שלו, הציגו בכל דיוני הערכת המצב עם הרמטכ"ל ומפקדי הצבא ועם הדרג המדיני תמונת מצב מלאה ואמינה של האיום בחזיתות. להצגת האיום צרפו את הערכתם לכך, שההסתברות למלחמה היא נמוכה (מספר ימים לאחר אותם דיונים פרצה המלחמה וברור שהערכתם את כוונת האויב הייתה שגויה. על זה אין כל ויכוח – הם מסכימים שטעו בהערכתם את כוונת האויב).

נמשיך במסכת העובדתית. לא זעירא ולא עוזרו שלו נתפסו אצל הדרגים המחליטים כאורקלים שדעתם מהשמיים, ואין לערער על דבריהם (אגב, שניהם אנשים מאוד חכמים מבריקים ואחראים. זאת הייתה דעתו של אבי, לפחות, על זעירא, ודברים אלה גם למדתי ממחקרי בכתיבת הספר).

במאי 1973, המטה הכללי קיים סדרת דיוני הערכת מצב בהשתתפות שר הביטחון. זעירא הציג את המודיעין, ובסיום דבריו הביע הערכה שהסבירות למלחמה נמוכה. שר הביטחון משה דיין שמע את ראש אמ"ן, ועל-אף זאת מצא לנכון בסיום דיוני הערכת המצב להנחות את המטה הכללי בניגוד מוחלט להערכתו של ראש אמ"ן. שר הביטחון הורה למטה הכללי להתכונן למלחמה קרובה, שצפויה לפרוץ בקיץ הקרוב. דיין הדגיש שדבריו אינם לדיון, והם דברי סיכום. שר הביטחון מאוד העריך את זעירא, והקשיב קשב רב לדבריו, אבל הוא לא ביטל את דעתו ואת הערכתו בפני דעתו של זעירא.

ב-30 בספטמבר התקיים דיון הערכת מצב אצל הרמטכ"ל. זעירא ושלו דיווחו על היערכות הצבא הסורי ברמת הגולן, שמאפשרת התקפה על ישראל ללא התרעה נוספת, ועל כך שבמצרים עומד להתחיל תרגיל לכיבוש סיני. על-אף זאת הערכתם הייתה שלא צפויה מלחמה. המשתתפים האחרים בדיון, ובראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, קיבלו את הערכתם.

סגן הרמטכ"ל – אבא שלי, אלוף ישראל טל – לא קיבל את ההערכה של ראש אמ"ן ועוזרו למחקר ושל יתר המשתתפים, ודרש לגייס מילואים ולהיערך ברמת הגולן עם כוחות נוספים משמעותיים. היערכות כנגד האיום המצרי לא מפורטת, אבל ברור לכולם שמתקפה של סוריה על ישראל תהיה רק בתיאום עם המצרים.

סגן הרמטכ"ל – אבא שלי, אלוף ישראל טל – לא קיבל את ההערכה של ראש אמ"ן ועוזרו למחקר ושל יתר המשתתפים, ודרש לגייס מילואים ולהיערך ברמת הגולן עם כוחות נוספים משמעותיים

אבל זה לא חשוב לדיון כאן. מה שחשוב זה, שראשי אגף המודיעין הביעו את דעתם בדבר "סבירות נמוכה למלחמה", ואחד ממשתתפי הדיון – במקרה זה טל – לא קיבל את דעתם, ואף אחד לא אמר שזה חילול קודש.

אלוף ישראל טל (טליק) (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
אלוף ישראל טל (טליק) (צילום: ארכיון משרד הביטחון)

ביום רביעי ה-3 באוקטובר התקיים דיון אצל ראש הממשלה בהשתתפות שר הביטחון, הרמטכ"ל, עוזר ראש אמ"ן למחקר, תא"ל אריה שלו (אלי זעירא היה חולה), ונוספים. בדיון זה שלו הציג תמונה נאמנה של האיום – גם בחזית הסורית וגם בחזית המצרית – והמידע שהוא הציג לקברניטים היה מידע מתריע למלחמה כוללת. הוא הוסיף את הערכתו שהסבירות למלחמה כוללת היא נמוכה (למרות שהוא החליש הערכה זו שלו בכך שסיפר למשתתפים בדיון, כי זה עניין של תחושה ולא איזה מידע נסתר ומסובך שהם לא יודעים עליו או לא יכולים להשיגו).

הרמטכ"ל דדו הסכים עם הערכה של שלו, אבל הביע דעה משלו: אם אכן הסורים מתכוונים לתקוף בפעולה קרקעית גדולה, אזי תהיה התרעה נוספת. כלומר, הרמטכ"ל לא הכפיף את הערכתו ודעתו לדבריו של עוזר ראש אמ"ן למחקר.

שר הביטחון משה דיין הגדיל לעשות. דיין חשב שההיערכות של מערך טילי הנ"מ הסורי ברמת הגולן היא התקפית. בהתבסס על המידע שאמ"ן מסר – כולל דברים ששלו אמר באותו דיון – דיין הסיק, שמערך טילים זה נועד להגן על כוחות סורים תוקפים. כלומר, דיין בניגוד מוחלט להערכה ששמע משלו, גיבש הערכה משלו – הערכה נכונה – שהמידע שאמ"ן הציג הינו התרעתי, ויש סכנה למלחמה כוללת.

בלילה שבין יום חמישי לשישי בשבוע – ליל 5-4 באוקטובר – התקבלו ידיעות על יציאת משפחות היועצים הסובייטים ממצרים ומסוריה. בבוקר יום שישי, ה-5 באוקטובר, התקיים דיון אצל הרמטכ"ל ומייד לאחריו דיון אצל שר הביטחון.

בשני דיונים אלה זעירא נשמע מודאג. לא היה לו הסבר ליציאת משפחות היועצים. הוא הציע מספר הסברים אפשריים, אבל רק את האפשרות שפינוי משפחות היועצים הוא בגלל שהרוסים יודעים על מלחמה שמצרים וסוריה עומדות לפתוח בה הוא הביא ללא הסתייגות. על-אף זאת, זעירא עדיין העריך, שמצרים וסוריה לא מתכוונות לפתוח במלחמה כוללת, ושהסבירות למלחמה כוללת נמוכה.

ראש אמ"ן ציפה למידע נוסף שיבהיר את מה שקורה בשטח. בשני הדיונים, גם אצל הרמטכ"ל וגם אצל שר הביטחון, המידע שמסר זעירא הביא את המשתתפים להעריך שהסכנה למלחמה כוללת בימים הקרובים הינה ממשית, למרות הערכתו של זעירא.

משה דיין (צילום: פריץ כהן/לע"מ)
משה דיין (צילום: פריץ כהן/לע"מ)

בדיון אצל שר הביטחון, זעירא עצמו אמר, שאם הכוונה של מצרים וסוריה היא לפתוח במלחמה, אזי הם יכולים לתקוף כבר באותו היום או למחרת (ביום הכיפורים). המשתתפים בדיון העריכו שיש סכנה למלחמה – למרות "הסבירות הנמוכה" בה דבק עדיין ראש אמ"ן – ועל-כן דיברו על סידורים לגיוס מילואים ביום הכיפורים ועל פנייה לארצות הברית והעברת מסר באמצעותה למצרים ולסוריה – מסר שאמור גם להרגיע אותן וגם להרתיע אותן.

לאחר הדיון עם שר הביטחון התקיימה הערכת מצב קצרה אצל ראש הממשלה בהשתתפות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ונוספים. בשעה 11:30, התקיימה ישיבה של שרים שנמצאו בתל אביב (ערב יום הכיפורים) בראשות ראש הממשלה גולדה מאיר ובהשתתפות הרמטכ"ל וראש אמ"ן.

זעירא הציג את המצב בכל חומרתו. הצבאות המצרי והסורי נמצאים במערך שמתאים גם להגנה וגם להתקפה. הוא היה מודאג מהפינוי שהרוסים עשו ממצרים ומסוריה, אבל הוא עדיין העריך שהסבירות למלחמה נמוכה. לדעתו, אם תהיה פעולה התקפית של הסורים היא תהיה פעולה מוגבלת. דדו, הרמטכ"ל, הסכים עם זעירא אבל הוסיף שלהערכתו, אם תהיה פעולה קרקעית גדולה תהיה התרעה נוספת [כאן דדו עשה הערכה שלו בתחום המקצועי של אמ"ן, והעביר את האחריות אליו].

זעירא הציג את המצב בכל חומרתו. הצבאות המצרי והסורי נמצאים במערך שמתאים גם להגנה וגם להתקפה. הוא היה מודאג מהפינוי שהרוסים עשו ממצרים ומסוריה, אבל הוא עדיין העריך שהסבירות למלחמה נמוכה

ראש הממשלה שמעה את הערכתו של זעירא, והיא לא קיבלה אותה. היא אמרה שבשביל פעולה מוגבלת הסורים לא היו מרכזים את כל הצבא שלהם בגבול איתנו. היא שיתפה במחשבותיה וחששותיה את שאר המשתתפים בדיון: בעיתון המצרי אל-אהרם מאותו היום (ה-5 באוקטובר) התפרסמו ידיעות על כך שצה"ל מרכז כוחות, וידיעות כאלו היו גם לפני יוני 1967. גם השר ישראל גלילי ראה דמיון לתקופה שלפני מלחמת ששת הימים – גם אז החוזים והאצטגנינים אמרו שלא צפויה מלחמה בשנתיים הקרובות.

בסיום אותה ישיבת שרים הוחלט, בהתאם להצעתו של השר גלילי, להסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון להחליט על גיוס מילואים ללא התכנסות של הממשלה. בנוסף הוחלט על פעולה דיפלומטית (ברוח הדברים שהוחלט עליהם קודם בישיבה של דיין עם מפקדי הצבא) – העברת מסר דרך ארצות הברית שגם ירגיע את מצרים וסוריה וגם ירתיע אותן מלפתוח במלחמה. בקיצור, באותה ישיבת שרים, כולם הקשיבו בתשומת לב לסקירה, לדיווח ולהערכה של ראש אמ"ן, ולא קיבלו את הערכתו על סבירות נמוכה למלחמה.

גולדה מאיר, משה דיין ורחבעם זאבי במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)
גולדה מאיר, משה דיין ורחבעם זאבי במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)

אני חושב שהעובדות שהבאתי עד כה ממחישות, שלמרות שאלי זעירא נחשב לחכם גם בין חכמים, ואריה שלו היה קפדן ואחראי, לא היו השותפים להם לדיונים, ובמיוחד מדובר בדרגים גבוהים מהם, רואים בהערכות שלהם דברי אלוהים חיים שאין לערער עליהם. העובדות הן, שעל בסיס מידע על איומים בשטח, שמסרו ראש אמ"ן ועוזרו למחקר, ולמרות הערכתם שההסתברות למלחמה נמוכה, הגיעו הקברניטים להערכה משלהם, שהסכנה למלחמה במועד קרוב מאוד היא ממשית, והערכה זו שלהם הייתה בסיס להחלטות ולפעולות שנקטו.

הקברניטים בדרג הממשלה אחראים למידת הסיכון שישראל מוכנה להיחשף אליו. האיום הצבאי כפי שמציג אותו המודיעין הוא נתון עבור הקברניטים. הערכת הכוונות שמציג המודיעין על הכוונות המדיניות-מלחמתיות של האויב, אינה אלא בבחינת חוות דעת, ולא נתון ולא עובדה, הפוטרים את הדרג המדיני מאחריותו הבלעדית והמוחלטת להערכת האיום הכללי.

חובתו של הרמטכ"ל להבהיר לדרג המדיני את מידת הסיכון שבאיום שמציג המודיעין, ואם הוא ביוזמתו לא מציג את הסיכון של צה"ל והמדינה נוכח האיום, חובה על השרים לחקור ביוזמתם את הרמטכ"ל בסוגייה זו. לאחר שהשרים מבינים מהרמטכ"ל את מידת הסיכון לו חשופים צה"ל והמדינה נוכח האיום שמציג המודיעין, עליהם להחליט בעצה עם הרמטכ"ל על צעדים נדרשים כדי לקיים רמת כוננות בהתאם לגודל הסיכון אליו הם מוכנים לחשוף את ישראל.

הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר (דדו) במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר (דדו) במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)

על-כן, אין שחר לטענת הקברניטים שבגלל הערכה ששמעו מראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא, על סבירות נמוכה למלחמה לא גייסו מילואים. דברים אלה הם פשוט עלילה. למה הקברניטים לא החליטו על גיוס מילואים זה מסובך, ונתון גם לפרשנות פסיכולוגית – לא נעסוק בזה כאן.

* * *

סיבה נוספת לכך שראש אמ"ן אלי זעירא נתפס כאחראי למחדל מלחמת יום הכיפורים מקורה, לדעתי, באנשי האיסוף באמ"ן.

באגף המודיעין יש שני תחומי פעילות: איסוף ומחקר. האיסוף מתבצע ביחידות איסוף מקצועיות, ואין עוררין על ההישגים המצוינים של אמ"ן בתחום זה בימים שקדמו למלחמה. המידע שמגיע מהאיסוף מעובד על-ידי אנשי המחקר, והם אלה שמפיצים אותו ומביאים אותו לידיעת מפקדי הצבא ולידיעת הדרגים המדיניים. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, אגף המודיעין הביא תמונה מלאה ואמינה על פעולות והיערכות האויב ובניית האיום בחזיתות המצרית והסורית לקראת מלחמה כוללת.

ביחידות האיסוף של המודיעין הצטבר עוד ועוד מידע התרעתי בימים שקדמו ליום הכיפורים. כנראה, שהדעה הכללית ביחידות האיסוף הייתה שהאיום בהתקפה על ישראל של מצרים וסוריה הוא ממשי, ומלחמה כוללת עלולה לפרוץ תוך זמן קצר (אני עצמי שמעתי לאחר המלחמה מקצינה זוטרה בשם יולי, שערב יום הכיפורים בבסיס המודיעין בסיני בו שירתה הוחלה כוננות גבוהה מאוד, שבאה לידי ביטוי גם ברמת הפרט).

המפקדים ביחידות האיסוף לא הבינו, כיצד לאחר שהעבירו למחקר את החומר ההתרעתי, אנשי המחקר וראשי המודיעין המשיכו לדבוק בהערכה שהסבירות למלחמה נמוכה. אנשי האיסוף חשו שמפקדיהם במודיעין כשלו וקלקלו, והם נסחפו עם טווי העלילה כנגד ראשי אמ"ן, שהם האחראים למחדל שלא גוייסו חיילי מילואים לפני יום הכיפורים.

המפקדים ביחידות האיסוף לא הבינו, כיצד לאחר שהעבירו למחקר את החומר ההתרעתי, אנשי המחקר וראשי המודיעין המשיכו לדבוק בהערכה שהסבירות למלחמה נמוכה

שוב, נתייחס לעובדות.

בהתבסס על מידע שהשיג המוסד בשנים שקדמו ליום הכיפורים, ראשי אמ"ן וקברניטי המדינה – אבל כאן נייחד את הדיון רק לראשי אמ"ן – הניחו שבמצרים יש החלטה לא לצאת למלחמה נגד ישראל מבלי שתהיה למצרים יכולת תקיפה של שדות תעופה ישראלים, ואפשרות לתקוף מטרות עומק בישראל. זוהי "הקונספציה". כמו כן היה מוסכם על כולם שסוריה לא תיזום מלחמה נגד ישראל כשהיא לבד, אלא תצטרף למלחמה של מצרים כנגד ישראל.

תת אלוף אריה שלו (צילום: רון אילן/דובר צה"ל)
תת אלוף אריה שלו (צילום: רון אילן/דובר צה"ל)

כאמור, יחידות האיסוף של המודיעין הגיעו להישג מרשים באיסוף והשגת מידע התרעתי ממש בזמן אמת על האיום שנבנה כנגד ישראל בחזיתות המצרית והסורית.

על רקע המידע האיסופי שהביא המוסד, וההנחה בה החזיקו ראשי אמ"ן (וגם הקברניטים), והעובדה שבמצרים לא מתקיימים תנאי הסף שהם, המצרים, דורשים למלחמה – זעירא ושלו העריכו שאין כוונת המצרים ליזום באותה עת מלחמה כנגד ישראל, ושסוריה לא תתקוף את ישראל לבדה.

אנשי יחידות האיסוף לא היו חשופים לכל המידע שעיצב את התפיסה של ראשי המודיעין והקברניטים.

בדיוני הערכת המצב עם הקברניטים בימים שקדמו ליום הכיפורים אנשי יחידות האיסוף לא השתתפו, אלא זעירא, ועוזרו שלו. השניים הציגו את האיום של צבאות מצרים וסוריה בכל חומרתו. הם לא המעיטו בהצגת האיום כדי להצדיק את הערכתם בדבר סבירות נמוכה למלחמה. ברוב הדיונים, הערכתם לסבירות נמוכה עמדה בניגוד משווע לסקירה שלהם את האיום. את ההיערכות המאיימת של צבאות מצרים וסוריה הסבירו ראשי אמ"ן כך: אצל הסורים ההיערכות בקו החזית היא חשש מאיתנו או הכנה לפעולה התקפית מקומית, ובמצרים תרגיל.

חייבים להבהיר את שנאמר כאן: בדיונים עם הקברניטים לא ראש יחידת האיסוף הציג מידע מתריע, וזעירא מרום סמכותו תיקן אותו ומסר את הערכתו בדבר סבירות נמוכה למלחמה. אלא שבדיונים אלה זעירא עצמו (וגם שלו) הוא שמסר תמונת מצב חמורה מאוד של איום על ישראל, והוסיף לה את הערכתו בדבר סבירות נמוכה למלחמה.

אין ספק, שראשי אמ"ן שגו בהערכתם שהסבירות למלחמה נמוכה. אין ספק שהם לקו בקיבעון מחשבתי.

אין איש שחשב וחושב, שחלומו ושאיפתו של זעירא היו למסור הערכה על סבירות נמוכה למלחמה ערב יום הכיפורים, וליהנות למחרת כשצבאות מצרים וסוריה תוקפים בהפתעה את ישראל. אין ספק שדעתם של ראשי אמ"ן הייתה שהסבירות למלחמה נמוכה. האם היה מותר להם לא להציג את דעתם/הערכתם?

אריאל שרון, משה דיין וחיים בר-לב במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)
אריאל שרון, משה דיין וחיים בר-לב במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)

אפשר לשער, די בוודאות, ששאננות וביטחון מופרז לא השפיעו על הערכתם של ראשי אמ"ן. התקפה מפתיעה של האויב, כשצה"ל לא ערוך מולה בגלל מידע והערכה שגויים שאמ"ן מוסר לקברניטים, הינה כישלון של אמ"ן בלי תלות בתוצאת המלחמה.

אנשים ומפקדים ביחידות האיסוף נסחפו כאמור בעלילה כנגד זעירא, כאילו בגלל הערכתו שההסתברות למלחמה נמוכה היה המחדל של אי-גיוס המילואים, בה בשעה שהחלטה על גיוס מילואים היא של הקברניטים, ובאחריותם בלבד. והם, אף ששמעו בקשב את הערכתו של אלי זעירא, החלטותיהם ופעולתם לא היו בהתאם לה, אלא בהתאם למידע המתריע על איום בהתקפה על ישראל שהציג להם אותו זעירא. הקברניטים לא החליטו על גיוס מילואים, והמחדל הזה כולו שלהם.

אנשי האיסוף שכועסים על זעירא שקלקל להם, מדביקים לזעירא כל מעשה רע וכוונה פלילית. כך הם טוענים שזעירא שיקר לרמטכ"ל ולשר הביטחון בנושא הפעלת האמצעים המיוחדים. הטענה על שקר במכוון אין לה על מה לסמוך. לזעירא לא הייתה סיבה לשקר, ולא שר הביטחון ולא הרמטכ"ל האשימו אותו בכך.

אנשי האיסוף שכועסים על זעירא שקלקל להם, מדביקים לזעירא כל מעשה רע וכוונה פלילית. כך הם טוענים שזעירא שיקר לרמטכ"ל ולשר הביטחון בנושא הפעלת האמצעים המיוחדים. הטענה על שקר במכוון אין לה על מה לסמוך

המקטרגים כנגד זעירא מבססים את הטענה שהוא שיקר לשר הביטחון על שיח קצר מאוד בין דיין ובינו בדיון שהתקיים בערב יום הכיפורים, ה-5 באוקטובר, בשעה 09:00 בלשכת שר הביטחון. המצב המאיים בשתי החזיתות היה ידוע מהמודיעין לכולם – "רק מהמספרים אפשר לקבל שבץ", אמר דיין בתחילת הדיון. המידע החדש, העדכני, שבגינו היה מודאג גם זעירא, היה פינוי משפחות היועצים הסובייטיים.

בעקבות הניתוח של זעירא לסיבות האפשריות לפינוי, דיין שאל אם אין מידע נוסף [כנראה מהאמצעים המיוחדים]. זעירא ענה שלא, ואמר שהמידע הנוסף שיש אינו מבהיר כוונות. יש במידע התייחסות גם לתרגיל, וזעירא המשיך ואמר שגם בקשר לתרגיל יש דברים לא ברורים. זהו. שר-הביטחון והרמטכ"ל מקיימים משך שבוע יום-יום שיח שוטף עם ראש אמ"ן על האיום והסכנה למלחמה, ועל בסיס משפט/חצי-משפט הזה שנאמר במסגרת דיון ארוך, המקטרגים מחליטים שהיה כאן שקר.

לזעירא לא הייתה כל סיבה לשקר לרמטכ"ל או לשר הביטחון. ההחלטה באם להפעיל את האמצעים המיוחדים הייתה בסמכותו. הוא שקל והחליט לא להפעיל את האמצעים רוב הזמן, ולבסוף הפעילם למספר שעות. הנושא היה בסמכותו והוא פעל על פי הבנתו לערך של המידע שאפשר לקבל מהאמצעים לעומת הסיכון להמשך פעילותם וזמינותם של אותם אמצעים בעתיד.

הרמטכ"ל דוד אלעזר (דודו) במרכז, ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
הרמטכ"ל דוד אלעזר (דודו) במרכז, ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)

אם שר הביטחון, הרמטכ"ל או ראש בממשלה כל-כך סמכו על כך שהמידע שנמסר להם מבוסס גם על כל האמצעים הטכניים שעמדו לרשות אמ"ן, הם יכלו לשאול שאלות מפורטות יותר, וגם לבקש את ראש אמ"ן לנמק את הסיבות בגינן אינו מפעיל את האמצעים רוב הזמן. ראש אמ"ן היה מנמק להם את שיקוליו, והם היו יכולים להורות לו על הפעלה נרחבת שלהם.

אולם הם לא התעמקו – ובצדק. הערך המוסף הצפוי מהמידע על מה שקורה בשטח היה נמוך, כי גם בלעדי מידע זה היה שפע של מידע על איומים. לא סביר שמהאמצעים היה מתקבל מידע על כוונות. וגם אם היה מתקבל מידע על כוונות, יש לשער שזעירא היה נותן לו פירוש מקל ורואה בו חלק מהתרגיל שהמצרים עושים לכיבוש סיני. היום בדיעבד, לאחר המלחמה, אנחנו יודעים שראש אמ"ן ומפקדים אחרים באמ"ן היו מקובעים בתפיסה מחשבתית, שמצרים לא תיזום מלחמה, ואת כל המידע שקיבלו "אנסו" לתוך תפיסתם זו. וזו הבעיה.

היום בדיעבד, לאחר המלחמה, אנחנו יודעים שראש אמ"ן ומפקדים אחרים באמ"ן היו מקובעים בתפיסה מחשבתית, שמצרים לא תיזום מלחמה, ואת כל המידע שקיבלו "אנסו" לתוך תפיסתם זו. וזו הבעיה

לא הייתה כל התרשלות מצידם של ראשי אמ"ן ובוודאי לא כל סטייה מנורמה אתית הנדרשת מהם ממילוי תפקידם. הם היו מקובעים בתפיסתם, וקיבעון זה גרם להם לא לתת למידע הרב על איומים משקל משמעותי כסימן מעיד לכוונות.

* * *

נשאלת השאלה, איך נוצרה הדיכוטומיה בתוך אמ"ן – בין האיסוף למחקר ולראשי אמ"ן – ביחס להערכת הכוונות של האויב.

ראשי יחידות האיסוף קיבלו תמונת עולם מהמידע שהגיע אליהם לפיו נבנה איום בחזיתות המצרית והסורית, ומסקנתם הייתה שהאיום להתקפה על ישראל בימים הקרובים הוא ממשי.

הקברניטים וראש אמ"ן היו חשופים למידע נוסף, והוא בנה להם תמונת עולם לפיה לא צפוי האויב ליזום מלחמה כנגד ישראל בתקופה הקרובה. בדרך כלל, המידע ההתרעתי שהגיע לראש אמ"ן השתלב טבעית בתמונת העולם שלו, ולעיתים ראש אמ"ן שילב את המידע ההתרעתי בתמונת העולם שלו באמצעות הסברים פשוטים, ולעיתים גם באילוץ אינטלקטואלי שנבע מהיותו מקובע בתפיסת העולם בה הוא מחזיק.

קנטינה צבאית במלחמת יום כיפור, 1973 (צילום: יוסי גרינברג/לע"מ)
קנטינה צבאית במלחמת יום כיפור, 1973 (צילום: יוסי גרינברג/לע"מ)

* * *

בימים שקדמו ליום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, עמד בראש אגף המודיעין האלוף אלי זעירא, והוא איש חכם. זעירא רצה, יותר מכל אחד אחר בעולם, שהערכות שלו על מידת האיומים של האויב כנגד ישראל ועל כוונת האויב לפעול כנגד ישראל תהיינה נכונות. כל מה שנאמר כאן על זעירא נכון גם לעוזרו למחקר, תת-אלוף אריה שלו (על שלו שמעתי שהיה אחראי וקפדן ובדק עצמו כל הזמן שאינו טועה).

להבנת הכשל ערב מלחמת יום הכיפורים של זעירא ושלו, יש לשאול ולהתעמק בשאלה: כיצד אנשים חכמים ואחראים, שהיו חשופים לכל המידע ההתרעתי שהגיע לישראל, כשלו בהערכת הכוונות של האויב?

שאלה זו יש לשאול באמ"ן כדי להפיק לקחים, והיא נבדלת לגמרי מהשאלה, מי אשם במחדל אי-גיוס המילואים.

כדי לענות על שאלה זו יש לבדוק ולחקור שאלות שונות שרובן בתחום הפסיכולוגיה (אנחנו הרי עוסקים באנשים) וחלקן בתחום המתודה. לדוגמה:

  • כיצד המידע שהגיע לישראל משך השנים שקדמו למלחמה גרם לקיבועה של "הקונספציה" באמ"ן ואצל הקברניטים? לעניין זה אין שום משמעות אם המידע נמסר על ידי מקור שפעל בשבילנו או שפעל נגדנו. זו סוגיה חשובה אחרת, אבל חשובה הרבה פחות.
  • האם העובדה שבערב יום הכיפורים ידעו ראשי אמ"ן והקברניטים שבמהלך הלילה הקרוב יתקבל מידע נוסף שיבהיר את הנסיבות ופשר המידע המתריע [פגישת ראש המוסד והמקור שלו בלונדון], השפיעה עליהם בתת-מודע או במודע שלא לשנות את דעתם בהתייחס לסבירות למלחמה?

שליט ברית המועצות יוסיף סטלין אמר ברגע של גילוי לב לאחר מלחמת העולם השנייה: "כשאתה מקבל החלטה, לעולם אל תכניס את עצמך למוחו של העומד מולך, כי אחרת אתה עלול לעשות טעות איומה". סטלין ידע על מה הוא מדבר, והוא היה אדם חכם. [סיימון סבאג מונטיפיורי, "סטלין", זמורה-ביתן יבנה, עמ' 385]

כמובן, שאין לזלזל במתודה, ובעניינים של סיכון חיים ותבוסה יש לשקלל בעדיפות "התרעת איומים" על איום בשטח של החומר והממשי ביחס ל"התרעת כוונות" – הערכה או מידע שבכוונות האויב לתקוף. המדרג להתרעת כוונות הוא: מידע שאין בכוונת האויב לתקוף; אין מידע על כוונת האויב לתקוף; מידע שיתכן שכוונת האויב לתקוף; ומידע שכוונת האויב לתקוף.

חיילים במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
חיילים במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)

הערכת כוונות האויב, כאשר אין איום בשטח נדרשת לתכנון פעילות הצבא בתחום ההתכוננות, ומשפיעה על תוכניות ארוכות טווח וגם על קצרות טווח. כאשר יש התרעת איומים, אזי אין לתת משקל לכך שאין התרעת כוונות ויש להיערך ביחס מתאים כנגד האיום, ואילו כשיש גם התרעת כוונות, אזי האיום הוא בסבירות גבוהה מאוד, וצריך גם לשקול בנוסף להיערכות גם מכה מונעת או מכה מקדימה.

חוקרים, אנשי תקשורת ואנשים מתוך אמ"ן, שדעתם נחרצת, נכון יותר מקובעת, ומאשימים את אלי זעירא במחדל אי-גיוס המילואים, פוגעים בהפקת לקחים אמיתית הנדרשת בתוך אמ"ן ובדרג הקברניטים בצבא ובממשלה.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
6
מציע למחבר לקרוא את דו"ח ועדת אגרנט, ולכל הפחות את הפרק העוסק בהמלצות האישיות , על דדו, זעירא, שליו, חופי ועוד. הועדה עשתה עבודה גדולה, עם תחקירנים מצוינים ואין סיבה לשנות את מסקנותיה ... המשך קריאה

מציע למחבר לקרוא את דו"ח ועדת אגרנט, ולכל הפחות את הפרק העוסק בהמלצות האישיות , על דדו, זעירא, שליו, חופי ועוד.
הועדה עשתה עבודה גדולה, עם תחקירנים מצוינים ואין סיבה לשנות את מסקנותיה גם לאחר כמעט 50 שנה.

הועדה צדקה כשהאשימה את הרמטכ"ל דדו, שלא הכין את צה"ל כראוי, שמעשיו בשבת 6.10.73 שיותר הפריעו מאשר הועילו, ובניהול ופיקוח כושלים על אלופי הפיקוד בימים הראשונים למלחמה.

אבל אשמת דדו לא פוטרת את ראש המודיעין, זעירא מהמחדל המודיעיני הנורא.
זעירא אשם בכך שהכינוי "אלארמיסט" נדבק למי מפקודיהם שהתריע על מלחמה, בנזיפות ליערי – רע"נ מודיעין סוריה- שהתריע לפיקוד צפון על התקפה סורית ב 1.10.73, בעיכוב קריטי של המידע שהסוביטים פינו את אנשיהם כי ידעו שתהיה מלחמה, בשקר בענין אי הפעלת האמצעים המיוחדים למרות שאמצעים אלה הוכיחו את עצמם במאי 1973, בהטעיה שהמלחמה תתחיל ב 6 בערב למרות שהמוסד העביר שנותקף עם חשיכה – כלומר קודם- ועוד.
ועדת אגרנט קבעה גם שזעירא הבטיח להתריע על מלחמה מספר ימים מראש, למרות שלא יכול היה להתחיב לכך.

המחבר טוען שהרמטכ"ל דדו ושר הבטחון דיין יכלו להעריך בעצמם את הסיכון, וזאת על סמך כוחות האויב שהיו פרושים על הקו הקדמי. טענה זו נכונה רק חלקית. לזעירא היו ידועים עשרות סימנים מעידים, העבר של הסוכנים ( האם נתנו גם אתרעות שווא), העבר של פרישת כוחות האויב במצבים חריגים ועוד. כל אלה היו כלים להערכה האם פני האויב למלחמה, והרמטכ"ל ושר הבטחון לא ידעו אותם ולא היה מתפקידם לדעת
לדוגמא: זעירא ידע שהחטיבה הסורית המשורינת 47 נעה לקו הקדמי, ושתנועה זו קורה רק לקראת מלחמה.

כפי שועדת אגרנט המליצה, רצוי היה שיהיו עוד גופי הערכה, כדי שהממשלה והצבא יושפעו מעוד ניתוחי מצב, ולא רק מדעת זעירא החכם אבל בעל עודף הבטחון העצמי.

לדעתי, דו"ח ועדת אגרנט דן בכל זה, נימק ופסק נכון.

אני קורא אצל שמעון גולן כי בבוקר המלחמה דנו באגף מבצעים במטכל האם לגייס את 179 ,חטיבת הגיוס המהיר , מאחר והימח שלה נשדד על ידי חטיבה 7 בימים הקודמים לבסוף גייסו אותם הגיעו לפילון ומשם ל... המשך קריאה

אני קורא אצל שמעון גולן כי בבוקר המלחמה דנו באגף מבצעים במטכל האם לגייס את 179 ,חטיבת הגיוס המהיר ,
מאחר והימח שלה נשדד על ידי חטיבה 7 בימים הקודמים לבסוף גייסו אותם הגיעו לפילון ומשם לצומת גולני ובעזרת המלגזות של מזרע …
מה עשו באגם בערב יום כיפור
מה עשה סגן הרמטכל ו,,,ראש אגם
לטובת גיוס המילואים שתבע כביכול, במשך כל השבוע שלפני

יאיר טל, מונע כמובן מהרצון לשמר תדמית חיובית לאביו ז"ל, זה טבעי, אבל ברור שהוא לחלוטין אינו אובייקטיבי ומנסה מתוך ניגוד עניינים לאמת, לצבוע את מורשת אביו בצבעים יפים, אבל מה לעשות שהעוב... המשך קריאה

יאיר טל, מונע כמובן מהרצון לשמר תדמית חיובית לאביו ז"ל, זה טבעי, אבל ברור שהוא לחלוטין אינו אובייקטיבי ומנסה מתוך ניגוד עניינים לאמת, לצבוע את מורשת אביו בצבעים יפים, אבל מה לעשות שהעובדות ההיסטוריות מוכיחות שלאביו חלק מהותי במחדל.

ראשית, במאמר יש ניתוח מפורט, לא לגמרי שלם עם המודיעין וההתרעה, אבל המחדל של המלחמה הזו היה הרבה יותר נרחב.

ראשית, מוכנות הצבא, רמת המוכנות הפיזית היתה מתחת לכל ביקורת, מחדל הימחי"ם הנוראי, בו עמדו כלי מלחמה במצב תחזוקתי נוראי שגרם לבזבוז זמן יקר ביכולת המילואים להגיב במהירות.
מעבר לזה היה גם מחדל ענק ברמת תורת הלחימה האסטרטגית והטקטית.

ברמה האסטרטגית צה"ל לא בנה תכניות למקרים בהם המצרים והסורים ינחלו הצלחות ראשוניות, כל ההכנה היתה להעברת הלחימה לשטחי האויב ומיגורו. לא היתה הבנה למוגבלות יכולת הפעולה של ח"א עקב העצמת כוחות הנ"מ של האויב. (כל זאת למרות שבמלחמת ההתשה שקדמה ליום כיפור כבר התגלה פוטנציאל כוחות הנ"מ של האויב והיה מודיעין מדוייק לגבי היקפו ופריסתו)
אי אפשר לנקות את אלוף ישראל טל מאחריות, לפחות חלקית לנ"ל

גם ברמה הטקטית היו מחדלים קשים, למשל, כוחות השיריון תורגלו למלחמת שריון בשריון תוך זלזול נוראי בכוחות החי"ר וחוסר הבנה מוחלט בסיכון מטילי הנ"ט למרות שהיה מודיעין לגבי תכונותיהם והיקפם.
אין ספק של"מר שריון", אלוף ישראל טל, הייתה השפעה גדולה על התו"ל ומכאן אחריותו המשותפת למחדל בתחום הזה.

רוב האמור לעיל הוא מתוך ידיעה אישית ובלתי אמצעית. הייתי טנקיסט לפני המלחמה, במהלכה ואחריה.

בנוסף, לדעתי, האלוף טל טעה באובססיה שלו לבנות טנק ישראלי בזמן שהטנק מאבד מתפקידו המרכזי בלחימה, בעיקר עקב היותו יותר פגיע מבעבר.
חשוב לציין שבוודאי במבט לאחור, ברור שישראל הייתה יכולה כתחליף, לרכוש (או להרכיב) טנקי אברהמס אמריקאיים.
נכון שהפיתוח הזה קידם את תעשיית הביטחון בארץ, אך הכיוון מוטעה.
הטעות הזו עלתה לישראל ועדיין עולה בכסף ענק ובאובדן אלטרנטיבות עדיפות.

עפר סטולר

קראתי את הספר כולו. ספר חשוב מאד, שמלמד קודם כל על כובד האחריות הנורא שהיה מונח על כתפי מקבלי ההחלטות ועל כושר העמידה המופלא שלהם בשעות הקשות. כשקראתי נזכרתי בתיאור של הרמטכ"ל הצרפתי שנ... המשך קריאה

קראתי את הספר כולו. ספר חשוב מאד, שמלמד קודם כל על כובד האחריות הנורא שהיה מונח על כתפי מקבלי ההחלטות ועל כושר העמידה המופלא שלהם בשעות הקשות. כשקראתי נזכרתי בתיאור של הרמטכ"ל הצרפתי שנשבר ופרץ בבכי כאשר התברר לו שהקו נפרץ והצבא הגרמני פורץ לתוך צרפת. אצלנו זה לא קרה.
אבל השתכנעתי שועדת אגרנט עשתה נכון כאשר קבעה כי צה"ל ולא דרג מדיני כלשהו הוא האחראי למצב שבו הוא נתפסנו עם פרוץ האש. לא רוה"מ ולא שרהב"ט אחראים לאי המוכנות של הכוח הסדיר. מי שייקרא בעיון את פקודת "אשור", המופיעה בספר, ילמד שהיא עוסקת אך ורק בתגבור הכוחות ולא קובעת היכן הם ייערכו או ע"פ איזו תוכנית ולקראת מה. התיגבור בוצע אבל הכוח לא נערך כראוי, ואם הפיקוד לא נערך זו גם תקלה חמורה של המטכ"ל, שלא בדק זאת. לא מספיק רק לספור טנקים, כפי שטל עושה לכל אורך הספר, צריך לבדוק היכן וכיצד הם ערוכים ומה מידת המוכנות שלהם. האחריות על כך היא רק של המטכ"ל, שטל היה חבר בכיר בו. כך למשל, טל כותב שחטיבות אוגדה 252 נערכו כראוי. בפועל חטיבה 14 הייתה כמעט כולה בתעוזים 10 ק"מ מקו התעלה וחטיבות העתודה היו שתיהן במחנות הנמצאים 70 ק"מ מהתעלה, כאשר אחת מהן 460 לא הייתה מוכנה לקרב מכיוון שהגיעה לסיני ערב קודם. מכל זה לא ברור על סמך איזה ידע מקצועי קובע טל בספרו שהכוחות בסיני נערכו כראוי לקראת המתקפה המצרית.
אותו דבר חיל האוויר. לא רוה"מ ולא שרהב"ט גרמו לחיל האוויר להמשיך בתצורת תקיפות שדות תעופה עד 1300 ואז להורות לכל מטוסי חיל האוויר להחליף לחימוש קרבות אוויר. בני פלד והרמטכ"ל, ביוזמתם ולא ע"פ הוראת הממשלה, היו אלה שמשכו זמן בתקווה שההתקפה המקדימה תאושר בכל זאת, אחרי שהיא בוטלה כבר בשעות הבוקר המוקדמות. כמו כן בני פלד צריך היה לדעת שלהגנת שמי המדינה של אז היו מספיקים 70 מטוסים מתוך ה300 ויותר שהיו בידיו. אבל משום מה הוא החליט בשעה 1300 להעלות את כולם לתצורת קרבות אוויר. לכן כשנפתחה האש חיל האוויר הישראלי נתפס לא מוכן כמעט כמו חיל האוויר המצרי ב- 1967. גם על כך לא אחראים רוה"מ או שרהב"ט אלא רק צה"ל.
דבר אחרון שלא מופיע בספר – בפרוטוקול חקירת רוה"מ בועדת אגרנט היא העידה כי לשאלתה את הרמטכ"ל אמר לה דדו שהכוח הסדיר ערוך ומוכן במלואו. גם על בסיס דבריו אלה של הרמטכ"ל, שמטהו לא בדק אם אכן הכוח ערוך, קיבלה רוה"מ את התביעה האמריקאית לא לתקוף בהתקפה מקדימה את סוריה.
גם בימינו צה"ל הוא האחראי הבלעדי לביצועים של עצמו בשדה הקרב. הסידור שעל פיו אם צה"ל מצליח אזי התהילה היא רק שלו ואם הוא נכשל אזי האשמה היא בדרג מדיני צריך להיפסק אחת ולתמיד.

תודה על מאמר מרתק! ביום הכיפורים ההוא ב-73 שירתתי כחיילת בבסיס עורפי, הייתי בתורנות חג כשלקראת הצהריים הודיע מפקד הבסיס (עורפי, כאמור) שיש כוננות מלחמה והחזיר מהבית את כל חיילי הבסיס בו... המשך קריאה

תודה על מאמר מרתק! ביום הכיפורים ההוא ב-73 שירתתי כחיילת בבסיס עורפי, הייתי בתורנות חג כשלקראת הצהריים הודיע מפקד הבסיס (עורפי, כאמור) שיש כוננות מלחמה והחזיר מהבית את כל חיילי הבסיס בו ביום. עוד באותו לילה הפך הבסיס שלנו למרכז גיוס מילואים, ומאות אוטובוסים עמוסי מילואימניקים שהגיעו לבסיס יצאו ממנו בכל יום לחזית. הידיעות שזרמו משם היו קשות. באותו לילה נפרדתי ליד גדר הבסיס מהחבר שלי שירד לסיני עם היחידה שלו. כמו רבים, גם הוא חזר מהמלחמה אדם אחר. ימים נוראים.

עוד 3,352 מילים ו-6 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 29 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שלטון החוק שיטת גרואבסקי

התרחיש של שליחת ראש הממשלה נתניהו לכלא נראה כמעט דמיוני, ואפילו שי ניצן כבר לא בטוח שמשפטו יתנהל כמתוכנן ● אך מערכות שלטון החוק מפגינות עד כה חוסן, והתגלגלות לגזר דין של כמה שנות מאסר בהחלט אפשרית ● נתניהו עשוי לנהוג אז כמו עשרות מנהיגים לפניו, ולברוח מארצו ● במקרה כזה, גם אוהדיו וגם מתנגדיו עשויים להתרצות, והתביעה עשויה לוותר על בקשת הסגרה ● מקרה דומה התרחש לאחרונה במקדוניה הצפונית

עוד 1,814 מילים

"עוד כהנא חי"

לא בכדי פצחו מעריצי הראיס בשירת "כהנא חי" והפליגו במזמורי "שמאלנים בוגדים" מול המפגינים האמיצים והמפגינות מעוררות ההשתאות בחולון. חלקם גם ניסו לפגוע במפגינים ובמפגינות, אך נבלמו בידי המשטרה במקום (וכך ראוי שתנהג המשטרה. זהו תפקידה).

לא בכדי פצחו מעריצי הראיס בשירת "כהנא חי" והפליגו במזמורי "שמאלנים בוגדים" מול המפגינים והמפגינות בחולון. חלקם גם ניסו לפגוע במפגינים ובמפגינות, אך נבלמו בידי המשטרה במקום

האחריות למפגני האלימות החמורים מוטלת בראש ובראשונה על מי שנוהגים באלימות. אך אחריות מוסרית-שילוחית מונחת כמובן על כתפיו של המשסה מבלפור ועל כתפי חבר חנפניו החשוכים.

אבל העיקר שנתניהו גינה בתוקף הבוקר את מפגן ההערצה המשולב, האלים והדוחה לו-עצמו ולכהנא.

סתם, נו. צוחקים אתכם. הוא גינה זאת כמו שאני ניצחתי את לברון ג'יימס בכדורסל.

שיסוי, אלימות ואז שתיקה רועמת מול האלימות. כך עובדת קריצת העין. כמו קריצת העין מול ההפרה השיטתית של הוראות הקורונה במוסדות דת חרדיים שונים.

השיטה פשוטה: להבעיר את הבייס, לרצות את השותפים הפוליטיים גם במחיר סיכון רפואי וכלכלי הן של החרדים והן של החילונים, להסית נגד המפגינים, לשסות נגד האופוזיציה ולהעליל עלילות שווא על יריבים פוליטיים.

השיטה פשוטה: להבעיר את הבייס, לרצות את השותפים הפוליטיים גם במחיר סיכון רפואי וכלכלי הן של החרדים והן של החילונים, להסית נגד המפגינים, לשסות נגד האופוזיציה ולהעליל עלילות שווא על יריבים פוליטיים

ואם מישהו יירצח? התסריט כבר מוכן: גלגול עיניים. גינוי בקול בריטון. הבעת צער מעושה. זעזוע פוטוגני. רק חשוב לוודא שיצלמו אותו מהצד היפה שלו. אם נשאר צד כזה בכלל.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 226 מילים

"אני לא יודע מתי יבואו ימים יותר טובים, ואם יבואו"

בגיל 84, בתפקיד זקן השבט, נשיא בית המשפט העליון בדימוס מעדיף להסתגר בדל"ת אמותיו, עמל על עוד מאמר או פרק בספר עתידי ● אך המשבר השלטוני הנוכחי בישראל גרם אפילו לברק לקום מרבצו ● בראיון לכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא נמנע מלהזכיר ולו פעם אחת את נתניהו, מצייר תמונה עגומה של מעמד שלטון החוק כיום בישראל ושולח מסר ברור לכנסת ולבית המשפט

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

ריבלין: "המדינה נקרעת כמו ים סוף בין שני מחנות, והשנאה מבעבעת לנו מתחת לרגליים"

ישראל כ"ץ: "משרד הבריאות התנתק מהעם ונוהג באטימות לב; חייבים לפתוח מיד את חנויות הרחוב שנמצאות על סף קריסה" ● ממלאת מקום ראש שירותי הבריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס: תוכנית הרמזור תופעל בעוד כשבועיים, עם תחילת השלב השלישי של היציאה מהסגר

10:45 עריכה

ממלאת מקום ראש שירותי הבריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה בקבינט הקורונה שתוכנית הרמזור תופעל בעוד כשבועיים, עם תחילת השלב השלישי של היציאה מהסגר.

10:26 עריכה

בישיבת קבינט הקורונה משתתף פרופסור נחמן אש, שיתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה.

10:08 עריכה

בבית הנשיא בירושלים נערך הטקס נר ליצחק, הפותח את יום הזיכרון ליצחק רבין. באירוע נוכחים נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, ראש הממשלה ושר הביטחון בני גנץ, שר התרבות והספורט חילי טרופר ודליה רבין.

"טקס האזכרה הממלכתי "נר יצחק

טקס האזכרה הממלכתי "נר יצחק", לפתיחת אירועי יום הזיכרון במלאת 25 שנים להירצחו של יצחק רבין ז"ל. שידור ישיר מבית הנשיא

Posted by ‎Reuven Ruvi Rivlin – ראובן רובי ריבלין‎ on Thursday, October 29, 2020

"הוכינו בתדהמה, פשוטו כמשמעו. וחשבנו שהתדהמה הזו תספיק. 25 שנים אחר כך המדינה נקרעת כמו ים סוף בין שני מחנות והשנאה מבעבעת לנו מתחת לרגליים", אמר ריבלין.

08:59 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת קבינט הקורונה שלא יחול שינוי במתווה שעליו הוחלט לגבי הלימודים בבתי הספר היסודיים: תלמידי כיתות ג'-ד' ילמדו חמישה ימים בשבוע, ותלמידי כיתות א'-ב' ילמדו שלושה ימים בבית הספר.

08:25 עריכה

החלה ישיבת קבינט הקורונה, שבה ידונו השרים במתכונת הלימודים בבתי הספר היסודיים ובפתיחת חנויות הרחוב.

07:19 עריכה

שר האוצר ישראל כ"ץ תקף בדיונים פנימיים את משרד הבריאות: "חייבים לפתוח מיד את חנויות הרחוב שנמצאות על סף קריסה. מה זו הטרפת הזאת? משרד הבריאות התנתק מהעם ונוהג באטימות לב".

עוד אמר כ"ץ –

די לנהל מאבקי יוקרה על גבם של העוסקים הזעירים. אנשים בנו עסקים בעשר אצבעות ונשארים עכשיו חסרי כל, עוד מעט יתחילו הגשמים ויהיה קשה להתחיל. זה פשוט לא יתכן. פותחים מסז'ים וטיפולים אישיים ללא מסכות ורק את חנויות הרחוב, שהן הכי בטוחות בעולם, משאירים סגורות. רוצים לדחוף 80 אלף איש מתחת לסף העוני. הפכו את העוסקים הזעירים לאויבי העם, כי אין להם שדולה חזקה. אני לא אוותר ואלחם בשבילם בכל כוחי, כדי לאפשר את חזרתם המיידית לפעילות.

07:15 עריכה

קבינט הקורונה יתכנס הבוקר, בשעה 08:00, כדי להכריע בהקלות שיחולו מיום ראשון הקרוב. בעוד שר האוצר ישראל כ"ץ מקדם פתיחה של חנויות הרחוב, שר הבריאות יולי אדלשטיין מתנגד לכך. השרים גם צפויים להחליט באיזה מתכונת ישובו ללמוד בשבוע הבא תלמידי כיתות א'-ד'. השאלות שעל הפרק הן כמה ימים בשבוע יילמדו התלמידים והאם תהיה חלוקה לקפסולות. סוגיה נוספת שתידון – פתיחת בתי הכנסת.

07:05 עריכה

היום יצוין יום הזיכרון ליצחק רבין במלאת 25 שנים להירצחו. בשעה 13:00 תיערך ישיבת מליאה מיוחדת של הכנסת במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. בישיבה יישאו דברים יושב ראש הכנסת יריב לוין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ ויושב ראש מפלגת העבודה, השר עמיר פרץ.

בשעה 19:00 ייערך בכיכר רבין בתל אביב טקס נעילת יום הזיכרון בהשתתפות הנשיא ריבלין וראש מרכז רבין, בתו של ראש הממשלה לשעבר, דליה רבין.

עוד 8 עדכונים

למקרה שפיספסת

שברי לבנים וטיח נפלו מתקרת המבצר הקורס על שולחן השופטים

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט. אולי היתה זו אימת הדי-ניין המיתולוגי הרוחף כרוח רפאים רעה במסדרונות בית המשפט.

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט

אבל למרות הנזיפה, המהלומות על קירות המבצר נשמעו היטב באולם הדיונים של בית המשפט העליון. שברי לבנים וטיח נפלו מהתקרה על שולחנם של השופטים שהצליחו להתעלם מה"הפרעה" והתדיינו בסבר פנים חמור על ענייני נוהל. לא היה בכוחם לעזוב את קתדרת התאוריה ולהתייצב חוצץ בין הקורנס לקירות המבצר.

הם רק ייחלו לכך שהמחריב ייעתר לתפילתם החרישית ויחדל. תפילתם כמובן לא נענתה. מאז ההכרזה הדרמטית ששום מבצר לא נופל, חלפו יותר מחמישה חודשים שבהם מתרופפת ונושרת על ראשינו בכל רגע לבנה נוספת, ורק מפליא שהמבנה המעורער עדיין עומד איכשהו על כרעיו. דינמיקת ההתפוררות הולכת ומתעצמת בתאוצה מבהילה.

רואים את זה בהחצפת הפנים שמרשים לעצמם מיקי זוהר וחבריו כשהם מאיימים ברוח המאפיה על רשויות החוק. רואים את זה באיום פרקליט הליכוד על בג"ץ, שלא חמק מהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. רואים את זה בהתנהלות המשטרה שהפכה לכנופיית בריונים בשירות השלטון. רואים את זה בכל מקום, רואים את זה כל כך ברור ובוהק עד שכבר אי אפשר שלא לראות את זה גם מתוך המעבה החשוך של סבך פלפולים משפטיים בו חוסים שופטי העליון.

אולי משום כך קרה מה שקרה ביום שני, כאשר בהחלטה שאולי היא אמיצה, ואולי היא רק התנערות רגעית הנובעת מאי יכולתם של השופטים להכיל עוד את תבוסתם המוסרית, פסק בג"צ בניגוד להחלטת היועמ"ש, והורה לעותרים לתקן את עתירתם בתוך 21 יום. כלומר, ייערך דיון, ובדיון יוכרע אם תיפתח או לא תיפתח חקירה בעניין הצוללות.

בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על יכולתה של המדינה לעבור תהליך הכרחי של ריפוי. פרשת הצוללות, שהוגדרה ע"י בכירי הצמרת הביטחונית לדורותיה כפרשה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא כדי שנוכל כולנו להמשיך הלאה, אל תהליך השיקום.

החלטה לא לטפל בפצע הזה פירושה המתנה לנמק השחיתות שיפשה בכל רקמות החברה והמדינה. אם לא יוביל למוות, יביא לחיים חולניים של גוף בגסיסה מתמדת. קשה להאמין שישנם אזרחים אשר אינם מבינים את הנחיצות האקוטית בחקירה. בלתי אפשרי להאמין ששופטי העליון אינם מבינים זאת.

בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על הסיכוי לריפוי. פרשת הצוללות, שבכירי הצמרת הביטחונית הגדירו כפרשה הביטחונית החמורה בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא

החלטת בג"צ מיום שני מותירה אותנו בהמתנה ובחרדה. האם שופטי העליון בשבתם לפני שער החוק הקפקאי יאזרו עוז לקום ולעבור בו? או שימתינו עד בוש, עד שייסגר השער והשומר יסביר להם בפנים חתומות שהשער היה מיועד אך ורק להם. זה יהיה הרגע בו יפול המבצר על יסודותיו ויהפוך לעיי חורבות.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 468 מילים
עודכן לפני 51 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-1 תגובות

ניגריה הם יורים גם במפגינים

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות

הקבינט עשוי לאשר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

עוד 57 עדכונים

הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

עוד 780 מילים

הלמידה מרחוק גורמת למשפחות רבות לשקול מעבר לחינוך ביתי, ובקהילות החינוך הביתי מדווחים על הצטרפות משפחות רבות ● אך נתונים רשמיים מצביעים דווקא על ירידה של 25% במספר הילדים שמחונכים על ידי ההורים ● פעילי החינוך הביתי מעריכים: "הסיבה בירוקרטית. בגלל הקורונה, משרד החינוך לא שולח מפקחים כדי להסדיר רישום של תלמידים ותיקים וחדשים. בפועל, יש נהירה לחינוך הביתי"

עוד 1,270 מילים

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק לשבור את הגלים

חופים הם לפעמים געגועים ליאכטה, מסתבר ● או למגרש חנייה, או לשורת בתי עסקים שמושכים תיירים (אולי), ומעשירים את קופות העיריות (הלוואי) ● תכנית מרינות שאפתנית שמקודמת מנהריה ועד בת ים, צפויה לגזול מהמתרחצים כמה מהחופים היפים בארץ ולהאיץ את התפוררות המצוקים ● אביב לביא יצא למסע פרידה מצולם מהחופים הללו, בתקווה שמישהו בממשלה ישנה את דעתו

עוד 968 מילים

אלפי עצמאים נדרשים להשיב את המענק הכספי שקיבלו לאחר שנמצא שאינם זכאים לו

פרופסור נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי, יתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה ● מנדלבליט הודיע לחיים כץ שיוגש נגדו כפוף לשימוע כתב אישום בגין עבירות מס ● בג"ץ דן בעתירות נגד ממשלת החילופים ● אוסנת מארק ייחסה לארגון קריים מיניסטר פרסום שקרי, אך אחרי ביקורת חזרה בה ● בניגוד להסכם בין המדינות, ארצות הברית לא העבירה את מבנה השגרירות בתל אביב לישראל

עוד 56 עדכונים

מנדלבליט ניסה לעשות בבג"ץ תרגיל מספר תרגילי המסמוס ליועצים פאסיביים

אחרי שדחה עוד ועוד את מתן התשובה של המדינה לבג"ץ בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בפרשת המניות של נתניהו, פרסם מנדלבליט לפני שבועיים את החלטתו שלא לפתוח בחקירה בפרשה - ואז נתלה בפרסום ההחלטה כעילה לבקש מבג"ץ לדחות את העתירה שכן התשתית העובדתית השתנתה ● וכל זה כששעון ההתיישנות מתקתק ● למרבה המזל, השופט סולברג החליט לטובת העותרת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
היועץ היה מזכיר הממשלה בין השנים 2013-2016 בתקופה בה ניתן האישור לגרמניה לספק צוללות מתקדמות למצרים ובתקופה בה בוטל המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות והועדפה תיסנקרופ. הוא נחוץ כעד בחקירות.... המשך קריאה

היועץ היה מזכיר הממשלה בין השנים 2013-2016 בתקופה בה ניתן האישור לגרמניה לספק צוללות מתקדמות למצרים ובתקופה בה בוטל המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות והועדפה תיסנקרופ. הוא נחוץ כעד בחקירות. הוא חייב היה לפסול עצמו מזמן או למצער להורות על חקירה ולהדיר עצמו מניהולה. ואשר למניות, ישנו כאן חשד מובהק לעבירת מס חמורה. הרי גם לפח היועץ עצמו ניתנה טובת הנאה, המדובר בהנחה ענקית על מחיר המניות, ומכיון שלא נטען לא ע״י נתניהו ולא ע״י מיליקובסקי שמדובר במתנה, מדובר בהכנסה שהיתה חייבת במס שולי של קקוב ל-50%. נתניהו לכאורה ״כיבס״ מס רגיל של 50% במס מופחת של 20% בדיווחו הכוזב על רווח הון לגבי שנת 2010 תוך הסתמכות על מחיר הרכישה הלא ריאלי שלו שהסווה את טובת ההנאה. בכך גם קיזז בפועל שלא כחוק את ירידת הערך שהיתה במניות בתקופת בהחזקתו.
אין כאן התישנות, כי הדיווח הכוזב נעשה לגבי שנת המס 2010, ומדובר לכאורה בהעלמת מס של כשני מיליון דולר! היועץ בכלל לא להתייחס לצורך לחקור את עבירת המס!

עוד 846 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה