בימים שקדמו ליום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, לא נקטה מדינת ישראל בפעולות נדרשות נוכח ידיעות על איום הולך ונבנה בחזיתות. ההימנעות מגיוס והיערכות כוחות בחזיתות היא "המחדל" בהקשר הצבאי של מלחמת יום הכיפורים. אצל רבים בקרב הציבור מקובלת הדעה שהאחריות למחדל הינה של ראשי המודיעין, ובראשם ראש אמ"ן אז אלוף אלי זעירא והעוזר למחקר של ראש אמ"ן תת-אלוף אריה שלו.
בספר שפורסם לפני כשנה, "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים", עליו חתומים כסופרים אבי, ישראל טל, שהיה סגן הרמטכ"ל באותה מלחמה, ואני, מובאות קורות הימים שקדמו למלחמה, כמו גם פרקים מרכזיים בניהול המלחמה עצמה.
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספר נוסף שלו "אכזבה וגאווה - מלחמת יום הכיפורים" יצא לאור ב-2023 בהוצאת "טפר - הוצאה לאור".
בדרמה הפוליטית בישראל היום מזדקרות דמויותיהם של בני גנץ ויאיר לפיד כשחקנים פוליטיים מרכזיים. יאיר לפיד היה זה שהבחין, לפני למעלה מעשור, שלמרכז הישראלי אין בית פוליטי. הצד השמאלי של המפה היה בשקיעה ואילו הצד הימני שהיה בשלטון, הראה סימנים של התנוונות.
בנימין נתניהו, מנהיגו של הימין, לא בחל בשום אמצעי לשמר את שלטונו, כולל פגיעה בנורמות שלטוניות של המדינה. כפי שהמרכז הישראלי נטש בסוף שנות ה-70 את ממשלות השמאל לשעבר, אחרי שהחלו בהן סימני ניוון בעקבות שלטון ממושך, החל להתפתח דפוס דומה ביחס לשלטון הימין, ובפרט לזה של נתניהו (שכבר בעצמו היה בשלטון תקופה ארוכה).
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
למה הוא מתנגד לעסקה? כי זה בנימין נתניהו. איך אפשר להבין את השטיקים והטריקים שנתניהו יוזם כדי למנוע עסקה?
מריחות הזמן – מפזר את הקבינט בגלל כניסת שבת, כאילו לא מדובר בפיקוח נפש. מונע מתן סמכויות לצוות המו"מ או מונע בכלל את צאתו של הצוות להמשך המו"מ, מערים דרישות נוספות אחרי שכבר החלה להסתמן הסכמה במו"מ בפריז, ועוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לאיתי לנדסברג תודה !!! כתבתי את הדברים האלה מזמן מזמן. נתניהו לא רוצה את שובם של החטופים בחיים מפחד שהם יהיו עדים במשפט שיוגש נגדו. נתניהו רוצה שחיילי צהל יהרגו את סינואר כדי שלא יהיה עד בבית המשפט ויחשוף את העסקאות שעשה עם נתניהו. כך פעל אברהם שלום בפרשת קו 300. הוא נתן הוראה לאהוד יתום ואנשיו להרוג את שני החוטפים ובסרט שומר החומות חשף בחצי פה כי לא רצה אותם כעדים בביהמ. שני החוטיפים של קו 300 היו משת"פ עם השב"כ. כך נולדה פרשת יוסי גינוסר. הצבא האמריקאי במלחמת עירק תפס את סאדם חוסיין חי ומסר אותו לידי הרשות החוקית בעירק כך נפתח משפטו . המשלחת לשיחות עם חמאס היא הזויה!! ראה את המסובים אל שולחן הקבינט. כולם אשכנזים,לבנים, ללא ידיעה של מילה אחת בערבית, ללא הכירות עם דת האיסלם, ללא הכירות עם תרבות האיסלם. אין לאיש מהם הבנה כלשהי בעולמם של המוסלמים. זה שיח חרשים. לשיחות עם חמאס צריכים לצאת 3 שהיו בדרגות גבוהות בצה"ל : נציג ערבי, נציג דרוזי, נציג בדואי. ולא אשכנזים לבנים. ( גילוי נאות : אני לבן בלונדיני עיניים כחולות) . נתניהו השיג את מטרתו הפוליטית במלואה: הוא פירק את הקיבוצים בדרום, פיזר את הקהילות, כך גם בצפון. ציטוט: " השמאלנים שכחו מז זה להיות יהודים" דברי נתניהו למקובל הקשיש כדורי. הוא גרם להמשך המלחמה כדי לדחות את עדותו וחקירתו בביהמ הפלילי. הוא ימשיך להרוג את חיילי צהל ומפקדיו כדי להגן בגופם על עצמו. נתניהו זייף את הבחירות לכנסתך המכהנת ה-25. יש לי את מלוא הפרטים , במלואם!! פתקי ההצבעה בקלפי עבור 3 מפלגות שזכו במירב קולות הבוחרים היו פתקים מזויפים. המפלגות הן : הליכוד, המחנה הממלכתי,יש עתיד. נוסח הפתקים המקורי – אצלי. הגשתי עתירה לבג"צ אך בביהמ העליון הרשמת חוסמת בגופה את העברת העתירה להרכב. חוק הבחירות לכנסת נ"מ התשכ"ט 1959 קובע שעקב הזיוף ביהמ חייב להכריז על בחירות חוזרות. נתניהו קיבל במרמה בתחבולה ובנסיבות מחמירות את תפקיד ראש הממשלה . פתקי ההצבעה הודפסו במדפיס הממשלתי בנוסח בלתי חוקי הפוסל אותם. אנשיו המקצוענים חדרו אל ועדת הבחירות המרכזית. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית ידע על הזיוף ושתק. הוא פחד לאבד את סיכויו להתמנות לנשיא ביהמ העליון. אם אתה ואני היינו נפגשים עם סינואר ואנשיו, כל החטופים , החיים והמתים, היו שבים הביתה. מי לקברו ומי למשפחתו. הרמטכל הרצי הלוי מפחד מנתניהו. גם כך, עתידו הצבאי נמצא מאחוריו. איתי לנדסברג את מבקש ממך מאד דברי איתי וניפגש בבקשה ממך. ערוצי השידור פתוחים בפניך. אני מוכן להיחשף עירום ועריה. כל החומרים שבידי יהיו בידיך. אנא טלפן אלי או שלח לי הודעה עם מספר טלפון שלך. נפתלי גור אריה עורך דין 050-8225435 ת.ד. 16660 ת"א. אנא השאר הודעה מזוהה בטלפון ואחזור אליך מייד. משפחות החטופים משותקים עקב האימה שהטיל עליהם נתניהו. איתי …בוא נילחם יחד עם חייהם !!! אנא ראה כך את שיא חייך. כשנלך יחד כל הממשל האמריקאי יגן עלינו בכל כוחו . הנשיא ביידן והנשיא אובמה מכירים את שמי. אני גרמתי לנשיא אובמה להשליך את נתניהו מאולם הדיונים על הסכם הגרעין עם אירן….איתי דבר איתי …דבר איתי…אני הזהרתי את הנשיא אובמה מפניה של מלכודת סכום אפס שטמנו לו נתניהו ואהוד ברק…כך ניצלה כהונתו הנשיאותית השניה וביידן היה סגנו. קיבלתי 2 מכתבי תודה האחד מאת הנשיא אובמה השני מאת אשתו מישל. הם שוגרו באינטרנט עם הזמנה לבקר בבית הלבן ואינני מוצא אותם. בבקשה דבר איתי……נפתלי.
אתי, אצוב לי לראות ששיקול דעתך השתבש.
את נתניהו גם אני לא אוהב, אבל זה לא אומר שכול מה שהוא עושה זה תעות.
כולם תמורת כולם פרושה:
שחרור פחות ממאה חטופים חיים.
סיום המילחמה, יציאת ישראל מעזה והמשך שלטון החמס.
שחרור כששת אלפים רוצחים. שידוע שחלקם יחזור לפעילות טרור ויהרגו ישראלים בעתיד.
עידוד המשך הטרור נגד ישראל.
האם זה באמת כדאי?
ירוקים מגעגוע
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מציע למחבר לקרוא את דו"ח ועדת אגרנט, ולכל הפחות את הפרק העוסק בהמלצות האישיות , על דדו, זעירא, שליו, חופי ועוד.
הועדה עשתה עבודה גדולה, עם תחקירנים מצוינים ואין סיבה לשנות את מסקנותיה גם לאחר כמעט 50 שנה.
הועדה צדקה כשהאשימה את הרמטכ"ל דדו, שלא הכין את צה"ל כראוי, שמעשיו בשבת 6.10.73 שיותר הפריעו מאשר הועילו, ובניהול ופיקוח כושלים על אלופי הפיקוד בימים הראשונים למלחמה.
אבל אשמת דדו לא פוטרת את ראש המודיעין, זעירא מהמחדל המודיעיני הנורא.
זעירא אשם בכך שהכינוי "אלארמיסט" נדבק למי מפקודיהם שהתריע על מלחמה, בנזיפות ליערי – רע"נ מודיעין סוריה- שהתריע לפיקוד צפון על התקפה סורית ב 1.10.73, בעיכוב קריטי של המידע שהסוביטים פינו את אנשיהם כי ידעו שתהיה מלחמה, בשקר בענין אי הפעלת האמצעים המיוחדים למרות שאמצעים אלה הוכיחו את עצמם במאי 1973, בהטעיה שהמלחמה תתחיל ב 6 בערב למרות שהמוסד העביר שנותקף עם חשיכה – כלומר קודם- ועוד.
ועדת אגרנט קבעה גם שזעירא הבטיח להתריע על מלחמה מספר ימים מראש, למרות שלא יכול היה להתחיב לכך.
המחבר טוען שהרמטכ"ל דדו ושר הבטחון דיין יכלו להעריך בעצמם את הסיכון, וזאת על סמך כוחות האויב שהיו פרושים על הקו הקדמי. טענה זו נכונה רק חלקית. לזעירא היו ידועים עשרות סימנים מעידים, העבר של הסוכנים ( האם נתנו גם אתרעות שווא), העבר של פרישת כוחות האויב במצבים חריגים ועוד. כל אלה היו כלים להערכה האם פני האויב למלחמה, והרמטכ"ל ושר הבטחון לא ידעו אותם ולא היה מתפקידם לדעת
לדוגמא: זעירא ידע שהחטיבה הסורית המשורינת 47 נעה לקו הקדמי, ושתנועה זו קורה רק לקראת מלחמה.
כפי שועדת אגרנט המליצה, רצוי היה שיהיו עוד גופי הערכה, כדי שהממשלה והצבא יושפעו מעוד ניתוחי מצב, ולא רק מדעת זעירא החכם אבל בעל עודף הבטחון העצמי.
לדעתי, דו"ח ועדת אגרנט דן בכל זה, נימק ופסק נכון.
אני קורא אצל שמעון גולן כי בבוקר המלחמה דנו באגף מבצעים במטכל האם לגייס את 179 ,חטיבת הגיוס המהיר ,
מאחר והימח שלה נשדד על ידי חטיבה 7 בימים הקודמים לבסוף גייסו אותם הגיעו לפילון ומשם לצומת גולני ובעזרת המלגזות של מזרע …
מה עשו באגם בערב יום כיפור
מה עשה סגן הרמטכל ו,,,ראש אגם
לטובת גיוס המילואים שתבע כביכול, במשך כל השבוע שלפני
יאיר טל, מונע כמובן מהרצון לשמר תדמית חיובית לאביו ז"ל, זה טבעי, אבל ברור שהוא לחלוטין אינו אובייקטיבי ומנסה מתוך ניגוד עניינים לאמת, לצבוע את מורשת אביו בצבעים יפים, אבל מה לעשות שהעובדות ההיסטוריות מוכיחות שלאביו חלק מהותי במחדל.
ראשית, במאמר יש ניתוח מפורט, לא לגמרי שלם עם המודיעין וההתרעה, אבל המחדל של המלחמה הזו היה הרבה יותר נרחב.
ראשית, מוכנות הצבא, רמת המוכנות הפיזית היתה מתחת לכל ביקורת, מחדל הימחי"ם הנוראי, בו עמדו כלי מלחמה במצב תחזוקתי נוראי שגרם לבזבוז זמן יקר ביכולת המילואים להגיב במהירות.
מעבר לזה היה גם מחדל ענק ברמת תורת הלחימה האסטרטגית והטקטית.
ברמה האסטרטגית צה"ל לא בנה תכניות למקרים בהם המצרים והסורים ינחלו הצלחות ראשוניות, כל ההכנה היתה להעברת הלחימה לשטחי האויב ומיגורו. לא היתה הבנה למוגבלות יכולת הפעולה של ח"א עקב העצמת כוחות הנ"מ של האויב. (כל זאת למרות שבמלחמת ההתשה שקדמה ליום כיפור כבר התגלה פוטנציאל כוחות הנ"מ של האויב והיה מודיעין מדוייק לגבי היקפו ופריסתו)
אי אפשר לנקות את אלוף ישראל טל מאחריות, לפחות חלקית לנ"ל
גם ברמה הטקטית היו מחדלים קשים, למשל, כוחות השיריון תורגלו למלחמת שריון בשריון תוך זלזול נוראי בכוחות החי"ר וחוסר הבנה מוחלט בסיכון מטילי הנ"ט למרות שהיה מודיעין לגבי תכונותיהם והיקפם.
אין ספק של"מר שריון", אלוף ישראל טל, הייתה השפעה גדולה על התו"ל ומכאן אחריותו המשותפת למחדל בתחום הזה.
רוב האמור לעיל הוא מתוך ידיעה אישית ובלתי אמצעית. הייתי טנקיסט לפני המלחמה, במהלכה ואחריה.
בנוסף, לדעתי, האלוף טל טעה באובססיה שלו לבנות טנק ישראלי בזמן שהטנק מאבד מתפקידו המרכזי בלחימה, בעיקר עקב היותו יותר פגיע מבעבר.
חשוב לציין שבוודאי במבט לאחור, ברור שישראל הייתה יכולה כתחליף, לרכוש (או להרכיב) טנקי אברהמס אמריקאיים.
נכון שהפיתוח הזה קידם את תעשיית הביטחון בארץ, אך הכיוון מוטעה.
הטעות הזו עלתה לישראל ועדיין עולה בכסף ענק ובאובדן אלטרנטיבות עדיפות.
עפר סטולר
קראתי את הספר כולו. ספר חשוב מאד, שמלמד קודם כל על כובד האחריות הנורא שהיה מונח על כתפי מקבלי ההחלטות ועל כושר העמידה המופלא שלהם בשעות הקשות. כשקראתי נזכרתי בתיאור של הרמטכ"ל הצרפתי שנשבר ופרץ בבכי כאשר התברר לו שהקו נפרץ והצבא הגרמני פורץ לתוך צרפת. אצלנו זה לא קרה.
אבל השתכנעתי שועדת אגרנט עשתה נכון כאשר קבעה כי צה"ל ולא דרג מדיני כלשהו הוא האחראי למצב שבו הוא נתפסנו עם פרוץ האש. לא רוה"מ ולא שרהב"ט אחראים לאי המוכנות של הכוח הסדיר. מי שייקרא בעיון את פקודת "אשור", המופיעה בספר, ילמד שהיא עוסקת אך ורק בתגבור הכוחות ולא קובעת היכן הם ייערכו או ע"פ איזו תוכנית ולקראת מה. התיגבור בוצע אבל הכוח לא נערך כראוי, ואם הפיקוד לא נערך זו גם תקלה חמורה של המטכ"ל, שלא בדק זאת. לא מספיק רק לספור טנקים, כפי שטל עושה לכל אורך הספר, צריך לבדוק היכן וכיצד הם ערוכים ומה מידת המוכנות שלהם. האחריות על כך היא רק של המטכ"ל, שטל היה חבר בכיר בו. כך למשל, טל כותב שחטיבות אוגדה 252 נערכו כראוי. בפועל חטיבה 14 הייתה כמעט כולה בתעוזים 10 ק"מ מקו התעלה וחטיבות העתודה היו שתיהן במחנות הנמצאים 70 ק"מ מהתעלה, כאשר אחת מהן 460 לא הייתה מוכנה לקרב מכיוון שהגיעה לסיני ערב קודם. מכל זה לא ברור על סמך איזה ידע מקצועי קובע טל בספרו שהכוחות בסיני נערכו כראוי לקראת המתקפה המצרית.
אותו דבר חיל האוויר. לא רוה"מ ולא שרהב"ט גרמו לחיל האוויר להמשיך בתצורת תקיפות שדות תעופה עד 1300 ואז להורות לכל מטוסי חיל האוויר להחליף לחימוש קרבות אוויר. בני פלד והרמטכ"ל, ביוזמתם ולא ע"פ הוראת הממשלה, היו אלה שמשכו זמן בתקווה שההתקפה המקדימה תאושר בכל זאת, אחרי שהיא בוטלה כבר בשעות הבוקר המוקדמות. כמו כן בני פלד צריך היה לדעת שלהגנת שמי המדינה של אז היו מספיקים 70 מטוסים מתוך ה300 ויותר שהיו בידיו. אבל משום מה הוא החליט בשעה 1300 להעלות את כולם לתצורת קרבות אוויר. לכן כשנפתחה האש חיל האוויר הישראלי נתפס לא מוכן כמעט כמו חיל האוויר המצרי ב- 1967. גם על כך לא אחראים רוה"מ או שרהב"ט אלא רק צה"ל.
דבר אחרון שלא מופיע בספר – בפרוטוקול חקירת רוה"מ בועדת אגרנט היא העידה כי לשאלתה את הרמטכ"ל אמר לה דדו שהכוח הסדיר ערוך ומוכן במלואו. גם על בסיס דבריו אלה של הרמטכ"ל, שמטהו לא בדק אם אכן הכוח ערוך, קיבלה רוה"מ את התביעה האמריקאית לא לתקוף בהתקפה מקדימה את סוריה.
גם בימינו צה"ל הוא האחראי הבלעדי לביצועים של עצמו בשדה הקרב. הסידור שעל פיו אם צה"ל מצליח אזי התהילה היא רק שלו ואם הוא נכשל אזי האשמה היא בדרג מדיני צריך להיפסק אחת ולתמיד.
תודה על מאמר מרתק! ביום הכיפורים ההוא ב-73 שירתתי כחיילת בבסיס עורפי, הייתי בתורנות חג כשלקראת הצהריים הודיע מפקד הבסיס (עורפי, כאמור) שיש כוננות מלחמה והחזיר מהבית את כל חיילי הבסיס בו ביום. עוד באותו לילה הפך הבסיס שלנו למרכז גיוס מילואים, ומאות אוטובוסים עמוסי מילואימניקים שהגיעו לבסיס יצאו ממנו בכל יום לחזית. הידיעות שזרמו משם היו קשות. באותו לילה נפרדתי ליד גדר הבסיס מהחבר שלי שירד לסיני עם היחידה שלו. כמו רבים, גם הוא חזר מהמלחמה אדם אחר. ימים נוראים.