מפ"ם מתה מזמן אך ה-DNA שלה עדיין מכשיל את מרצ

שיחה סביב שולחן במזנון הכנסת בתל אביב בין חברי כנסת מסיעת מפ"ם. מימין לשמאל: מנחם בדר, יעקב חזן, יעקב ריפתין ומאיר יערי (צילום: פין האנס, לע״מ)
פין האנס, לע״מ
שיחה סביב שולחן במזנון הכנסת בתל אביב בין חברי כנסת מסיעת מפ"ם. מימין לשמאל: מנחם בדר, יעקב חזן, יעקב ריפתין ומאיר יערי

הקואליציה הממשלתית שהוקמה על ידי דוד בן-גוריון בעקבות הבחירות לכנסת השלישית, שהתקיימו ביולי 1955, הייתה הראשונה מאז הקמת המדינה שכללה גם את מפ"ם.

מפ"ם, "מפלגת הפועלים המאוחדת" בשמה המלא, נשאה במשך עשרות שנות קיומה את דגליו המרכזיים של השמאל הציוני על כל מורכבויותיהם וסתירותיהם: היא ייצגה את האינטרסים של התנועה הקיבוצית אך גם הטיפה להטבת מצבם של העובדים השכירים בעיר; היא דגלה בהפרדת הדת מהמדינה אך נמנעה מלתמוך בהנהגת נישואין אזרחיים; רבים מהקיבוצים שלה השתלטו על אדמות הכפרים הפלסטינים הנטושים אך בראש עיתונה היומי התנוססה סיסמה שקראה לאחוות-עמים. והיא גם התנגדה לממשל הצבאי.

הממשל הצבאי, שהוקם באוקטובר 1948 ובוטל רק בדצמבר 1966, היה גוף צבאי שבאמצעותו ניהלה מדינת ישראל את חייהם של אזרחיה הערבים – בגליל, במשולש ובנגב.

מושלים צבאיים כל-יכולים קבעו מי מתושבי אום אל-פחם יוכל לעבוד בחדרה ומי לא; מי מתושבי נצרת יכול ללמוד בטכניון בחיפה או באוניברסיטה בירושלים וגם מי מהם יקבל – ומי מהם לא יקבל – טיפול רפואי בבית חולים בחיפה. הממשל הצבאי הפעיל מנגנון שרירותי, ולא פעם גם אכזרי, שיהודים רבים, לא רק ממפ"ם ומהשמאל הציוני, התנגדו לו ודרשו את ביטולו.

שר הקליטה נתן פלד משוחח עם יו"ר מפ"ם יעקב חזן (צילום: משה מילנר, לע
שר הקליטה נתן פלד משוחח עם יו"ר מפ"ם יעקב חזן (צילום: משה מילנר, לע"מ)

בן-גוריון, האיש שהגה את רעיון הממשל הצבאי, התנגד בנחרצות לכל דיבור על אפשרות ביטולו. מפ"ם, שב-1955 מאוד רצתה להצטרף לממשלתו, חיפשה מוצא מילולי שיאפשר לה לכהן בממשלה למרות המשך קיומו של הממשל הצבאי לו התנגדה. המוצא הזה נמצא בהסכמתו של בן-גוריון להקים וועדה שתבחן את חיוניות קיומו של הממשל הצבאי ואת האפשרות לצמצם את תחולתו וסמכויותיו.

הוועדה, בראשותו של יוחנן רטנר, פרופסור לאדריכלות בטכניון שהיה קודם לכן ראש אגף תכנון בצה"ל, קבעה שהמשך קיומו של הממשל הצבאי הוא חיוני לביטחון המדינה וכי אין כל אפשרות לצמצם את תחולתו. מפ"ם נשארה, בכל זאת, בקואליציה.

אך בטרם הורידה סופית את הפרשה המביכה הזאת מעל סדר יומה, החליטו מאיר יערי ויעקב חזן, מנהיגיה הבלתי-מעורערים של מפ"ם, "למחות בחריפות" נגד ועדת רטנר על כי חבריה "סירבו לשמוע את עמדת מפ"ם". הם התכוונו לכך שהוועדה אכן הודיעה למפ"ם כי לוח הזמנים הצפוף שלה אינו מאפשר את הופעתה בפניה של משלחת מטעם הנהגת מפ"ם.

פרופסור יוחנן רטנר וראש הממשלה דוד בן גוריון (צילום: כהן פריץ, לע
פרופסור יוחנן רטנר וראש הממשלה דוד בן גוריון (צילום: כהן פריץ, לע"מ)

אלא שעיון בפרוטוקולים של וועדת רטנר, השמורים בחלקם בארכיון המדינה, מראה כי אחד העדים שכן הופיעו בפני הוועדה היה ח"כ יוסף חמיס, מי שייצג את מפ"ם בכנסת מ-1955 עד 1965.

מחאתם של יערי וחזן על כך שהוועדה סירבה לשמוע את עמדת מפ"ם חשפה את אחת התכונות החשובות ב-DNA שלה – חבריה הערבים, גם אם היו חברי הכנסת, מעולם לא נחשבו לחלק אינטגרלי מהנהגת המפלגה.

השבוע התברר שהסיפור הזה, הקשור באירועים שהתרחשו לפני למעלה משישים שנה, רלבנטי גם למה שמתרחש במערכת הבחירות הנוכחית.

מפ"ם, שחדלה להתקיים כמפלגה עצמאית לפני קרוב לשלושה עשורים, הייתה החשובה, הגדולה והוותיקה מבין שלוש המפלגות שהתמזגו ב-1992 כדי ליצור את מרצ.

מסתבר שאותו רכיב מרכזי בהתנהגות הפוליטית של מפ"ם שאפשר ב-1955 למנהיגיה ההיסטוריים להתעלם מקיומו של חבר-כנסת ערבי המייצג אותם בפרלמנט, הוא גם זה שהניע את חברי וועידת מרצ שהתכנסו השבוע בגני התערוכה בתל-אביב, בחרו בניצן הורוביץ לראשות מפלגתם וקברו בכך את האופציה, שהועלתה על ידי אחדים מיריביו של הורוביץ, להפוך את מרצ למפלגה יהודית-ערבית.

מוסי רז, תמר זנדברג ועיסאווי פריג' במהלך בחירות 2019 (צילום: פלאש90)
מוסי רז, תמר זנדברג ועיסאווי פריג' במהלך בחירות 2019 (צילום: פלאש90)

חייה הקצרים של האופציה הזאת החלו מייד אחרי הבחירות באפריל, כאשר התברר כי מרצ עברה את אחוז החסימה רק בזכותם של כמה עשרות אלפי מצביעים ערבים. ח"כ עיסאווי פריג', שבלעדיו מרצ הייתה נמחקת אז מהמפה הפוליטית, ומוסי רז, שאיבד אז את מקומו בכנסת, העלו את הרעיון להתמודד במשותף על תפקיד היושב-ראש ולהמחיש כך, בצורה הברורה ביותר האפשרית, את המעמד השווה של הערבים והיהודים במפלגה.

הרעיון הנאה הזה, הכמעט מתבקש בכל מפלגה נורמלית, נגדע במרצ באיבו תוך פחות משבועיים. סקר שנערך ביוזמתם של פריג' ורז בקרב מצביעי מרצ בבחירות שהיו באפריל העלה, אולי במפתיע ואולי לא, שכמעט רבע ממצביעיה היהודיים של המפלגה יעברו להצביע עבור כחול לבן אם יוזמתם של פריג' ורז תתממש.

ממצא זה אילץ אותם לוותר על חזונם הדו-לאומי ולחבור לתמר זנדברג, היושבת-ראש המכהנת שאותגרה על ידי הורוביץ.  זה היה צעד נואש וחסר הגיון, הן מצדה של זנדברג והן מצידם של פריג' ורז. זנדברג אמנם התגאתה אחרי הבחירות באפריל בהישג של מפלגתה ברחוב הערבי וניסתה לזקוף אותו לזכותה אך לפני לא הרבה יותר משנתיים, כאשר היא עצמה נבחרה ליושבת-ראש המפלגה, היא שידרה את ההיפך ממה שהיא ניסתה לשדר עכשיו.

בכל נאומיה והופעותיה אז היא נמנעה מלעסוק בשאלות מדיניות, התעלמה מקיומה של אוכלוסייה ערבית בישראל ומקיומם של חברים ערבים במרצ, קראה (בדיוק כמו הורוביץ עכשיו) להחזיר את מרצ לעיסוק בשאלות חברתיות ובסוגיות של דת ומדינה ואף רמזה על נכונות "לשבת עם ליברמן" בממשלה. חבירתה האופורטוניסטית לרז ולפריג' גזרה גם את דינה וגם את דינם של אלה במרצ השואפים, ביושר ובכנות, לכינונה של מפלגה דו-לאומית ושוויונית.

רגע הכרזת נצחונו של ניצן הורוביץ בגני התערוכה בתל אביב (צילום: גילי יערי/פלאש90)
רגע הכרזת נצחונו של ניצן הורוביץ בגני התערוכה בתל אביב (צילום: גילי יערי/פלאש90)

נצחונו של הורוביץ תוביל את מרצ, קרוב לוודאי, לחבירה אלקטורלית למפלגת העבודה תחת מטרייתו החדשה של אהוד ברק. משמעותה המעשית של חבירה כזאת, יהיו תוצאות הבחירות בספטמבר אשר יהיו, היא שמרצ תיבלע בתוך מפלגתו החדשה של ברק ובכך יבוא הקץ לקיומה.

מי שמאמין בהיתכנותם של חיים משותפים ליהודים וערבים בארץ, וכפועל יוצא מכך גם בהיתכנותה של אופציה פוליטית יהודית-ערבית, לא בהכרח צריך להתאבל על היעלמותה של מרצ (ועל היעלמותה המקבילה של מפלגת העבודה).

רק כאשר אותו DNA פסול שמרצ ירשה ממפ"ם ייעלם סופית מהנוף הפוליטי ניתן יהיה להתחיל בבנייתה של מסגרת פוליטית יהודית-ערבית, שהיא היחידה היכולה להבטיח עתיד מכובד לכל תושבי הארץ הזאת.

סופר ועיתונאי, כתב על נושאים פוליטיים במוסף "הארץ" ובשבועונים "כותרת ראשית" ו"כל העיר", והיה כתבו המדיני של "דבר".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 813 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 13 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־645 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

אלי שרעבי: ״חייבים לסיים את הלחימה, הניצחון האמיתי יהיה כשכולם יחזרו הביתה"

המו"מ קרוב לקריסה, בלשכת נתניהו האשימו את חמאס; מטה החטופים: "החמצת המומנטום הנוכחי תהיה כישלון חמור" ● צה"ל: "לא מוכרים נפגעים מירי צה״ל בסמוך למתחם החלוקה ברפיח" ● לשכת נתניהו על תחקיר ה"ניו יורק טיימס": "נתניהו לא דאג לשרידותו הפוליטית" ● איש מילואים נעצר בחשד למעורבות ברצח הפלסטינים בסינג'יל, המשטרה: "ירה באוויר במהלך התקרית"

עוד 16 עדכונים

האירוע בעצימות גבוהה - מה השפה שלנו אומרת עלינו?

התמזלתי בבלנדר, שמצטיין בהכנת שייק פירות, אבל מטרטר כמו הליקופטר לפני המראה. כשהבעתי חשש בפני שכנתי היקרה שהרעש יעיר את בנה הפעוט, היא הניפה את היד ופסקה: "אין אירוע כזה".

אירוע.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מעורר מחשבה.. אני חושב שהשכחה שלנו בזמנים של תנועת מידע מהירה, משפיעה עלינו לקבל את האירועים כאילו נולדו הרגע. וכך אנחנו משחזרים את המתח הזה שכבר הורגלנו בו, תחושה של להיות במוכר, בבית... המשך קריאה

מעורר מחשבה.. אני חושב שהשכחה שלנו בזמנים של תנועת מידע מהירה, משפיעה עלינו לקבל את האירועים כאילו נולדו הרגע. וכך אנחנו משחזרים את המתח הזה שכבר הורגלנו בו, תחושה של להיות במוכר, בבית..

עוד 745 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בקיץ הזה תלבשי מזגן

העיירות והחופים של הריביירה האדריאטית נהדרים, אבל התקווה למפלט צונן מהקיץ הישראלי התבדתה ● הטיל האיראני שרף עד היסוד את החווה האקולוגית; הציבור יכול להצילה ● פרשת דניאלה גלבוע והשירותים בבית הקפה מעוררת שאלה: למה בערי ישראל כמעט אין שירותים ציבוריים? ● והתחביב המוזר של יאורית הנילוס מכיכר הבימה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו...באירופה , עובדי הניקיון ש... המשך קריאה

וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.

עוד 1,255 מילים ו-2 תגובות

קובי סבסטיאן באך – על אמנות ואומנות ביצירתו של קובי אשרת

יום הולדתו של המוזיקאי קובי אשרת, מלחין "הללויה", שחל השבוע (15 ביולי), הוא הזדמנות לעמוד מעט על הייחודיות שבדמותו ובאופי יצירתו.

דומה כי לא היה גיבור מוזיקלי גדול יותר עבור ילדי שנות ה-70 וה-80 מאשר המלחין קובי אשרת. הוא ליווה אותנו עוד בשחור-לבן בתכניות הטלוויזיה "ראש כרוב", "הצריף של תמרי", ו"קרוסלה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,071 מילים

למקרה שפיספסת

לאלף את הפסנתר בטקסס

בזמן שישראל נלחמה עם איראן והצטנפה במקלטים, הפסנתרן ויטלי סטריקוב ייצג אותה בכבוד באולימפיאדה של תחרויות הפסנתר בטקסס וקטף את מדליית הכסף ● את החינוך המוזיקלי קיבל ברוסיה, אך את האסטרטגיה לניצחון, שכללה בחירות מוזיקליות מלאות תעוזה, עיצב דווקא בישראל ● השופטים התרשמו, הקהל והמבקרים השתגעו, אבל סטריקוב, שמקווה להזניק קריירה בינלאומית, בעיקר נהנה: "האנרגיה דוחפת קדימה"

עוד 2,856 מילים

סיפור לשבת למה לא נכנסתי לממ"ד

יש לנו בת נכת צה"ל 100+.

בזמנו היא התגוררה בבית שלידנו ביישוב יד-חנה, כשעדיין היה קיבוץ. אחר-כך הקיבוץ עבר הפרטה ושינוי סיווג ונעשינו סוג של כפר קהילתי, ובנינו לנו בית חדש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 917 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הגיע הזמן להפנים שחמאס לא הולך לשום מקום

המו"מ בין ישראל לחמאס מצביע בעיקר על דבר אחד: לחץ צבאי אינו עושה את העבודה ● התגובה האיראנית לתבוסה הצבאית חושפת את נקודות התורפה שלה, אך גם את נחישותה ● ארדואן מהמר על הפיוס ההיסטורי עם הכורדים כדי לנצח בבחירות הבאות ● והשבוע ב-1972: חיסולו של ע'סאן כנפאני בביירות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,379 מילים ו-1 תגובות

בוא לשתות איתנו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לסיפורם של האחים שקד שהאמינו שישראל מוכנה לחנות יין איכותית ופתחו ב-1993 את "דרך היין", שמאז הפכה לאימפריה

עוד 3,085 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פְּרַס נוֹבֵּל 265

בנימין נתניהו המליץ השבוע על דונלד טראמפ לפרס נובל לשלום. מה קרה למכתב ההמלצה בהמשך? מחזה אבסורד במערכה אחת

עוד 699 מילים

המהלך להדחת ח"כ איימן עודה הוא לא רק חרפה – הוא סכנה לדמוקרטיה

היוזמה להדיח את יו”ר חד”ש מהכנסת מבוססת על אמירה אחת לא קיצונית, תהליך עקום ומניעים פוליטיים ציניים ● אם תעבור בכנסת ברוב של 90 ח"כים ביום שני הקרוב, היא צפויה להיפסל מייד בבג”ץ – אך עצם קיומה מסמן שיא חדש בדה־לגיטימציה של נבחרי ציבור ערבים ופירוק שיטתי של מנגנוני ההגנה על זכויות מיעוטים בישראל ● פרשנות

עוד 916 מילים ו-1 תגובות

למרות אינספור ניסיונות חקיקה, פסיקות בג”ץ ומלחמה שממשיכה לטלטל את המדינה, גיוס חרדים נותר יעד בלתי מושג ● הוא נבלם על ידי התנגדות עמוקה שמושרשת בזהות הקהילתית, בפחד מסטיגמה ובאינטרסים פוליטיים וכלכליים ● גם לנוכח לחצים ציבוריים ומשבר פוליטי, עמדת הרבנים לא משתנה, והפער בין צה”ל לעולם החרדי נותר בלתי ניתן לגישור - אולי לנצח ● פרשנות

עוד 1,345 מילים ו-6 תגובות
היום ה־644 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שב״כ בודק את הדיווח אודות הפלסטיני שהוכה למוות על ידי מתנחלים בכפר סינג׳יל

מפקד טנק נפצע קשה בצפון הרצועה ● דוברו של גולדקנופף: הוא לא עודכן לפני התקיפה באיראן; על פי תחקיר של הניו יורק טיימס משה גפני עודכן כדי שיתנגד לפיזור הכנסת; התחקיר הנרחב עוסק בדרכים בהן האריך נתניהו את המלחמה לשימור שלטונו ● סרן רעי בירן מסיירת גולני נהרג בחאן יונס מפיצוץ מוקש של צה"ל ● צה״ל חיסל בחודשים האחרונים 6 מחבלים מהכוח הימי של חמאס

עוד 36 עדכונים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד בראשות איזנקוט סוגר את הפער מול הליכוד

בסקר חדש שערך יוסי טאטיקה עולה כי רשימה מאוחדת של יש עתיד והדמוקרטים בראשות איזנקוט תהפוך למפלגה השנייה בגודלה, כמעט בשוויון עם הליכוד – ותביא להיעלמות כחול לבן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ... המשך קריאה

בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה

עוד 216 מילים ו-2 תגובות

אנחנו יורים גם בבעלי החיים

לפי דיווחים, יותר ממחצית מהצאן, כמעט כל הבקר והתרנגולות, והמוני חיות מחמד בעזה נהרגו מאש צה"ל, גוועו ברעב או נאכלו בידי בעליהן המורעבים ● ארגונים בינלאומיים הכניסו מעט מזון לחיות בעזה, ארגון "סולאלה" העזתי מטפל בבעלי חיים, וחיילים ישראלים ו"תנו לחיות לחיות" אימצו כלבים מעזה – אך הצליחו להציל רק מיעוט מהחיות ברצועה ● "יש שם קטסטרופה, גם לחיות"

עוד 2,688 מילים ו-1 תגובות

חזבאללה נחלש, לבנון בלחץ היסטורי – והשעון האמריקאי מתקתק

בלי נסראללה, תחת חיסולים מהאוויר ולחץ אמריקאי מסיבי, הודה השבוע לראשונה מזכ"ל הארגון נעים קאסם שישראל חדרה לארגון ופגעה בו אנושות ● ברקע, דרישה אמריקאית לפרוק את חזבאללה מנשקו עד נובמבר – או להסתכן בקריסת לבנון ובקריסת הפסקת האש ● פרשנות

עוד 990 מילים

הפעם נתניהו לא קיבל את הבמה

במקום מפגן נוצץ של אהדה וניצחון מדיני, נתניהו מקיים פגישות ליליות עם טראמפ ועם בכירים בבית הלבן – ללא הצהרה משותפת וללא בשורות על עסקה ● במקביל, נרשמה פתיחות מול משפחות החטופים – מהלך שיועצים פוליטיים מכנים "קמפיין המזוכיזם" – שלב מתוכנן של ספיגה שקטה של ביקורת, שנועד לנטרל טענות לקראת המערכה הפוליטית הבאה ● פרשנות

עוד 957 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה