אנשים מדברים על איכות הסביבה, קיימות, אקולוגיה, אבל אי אפשר לדבר על איכות הסביבה בלי לדבר על קפיטליזם. בעוד גרינפיס עוצרים עוד תחנה פחמית באשקלון, טריליוני דולרים מושקעים בשטיפת מוח אותה נהוג לכנות "פרסומות" כדי שאנחנו נצרוך עוד מיליוני דברים שאנחנו לא צריכים.

מדברים על איכות הסביבה, קיימות, אקולוגיה, אבל אי אפשר לדבר על איכות הסביבה בלי לדבר על קפיטליזם. כשגרינפיס עוצרים תחנה פחמית באשקלון, טריליוני דולרים מושקעים בשטיפת המוח המכונה "פרסומות"

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

קפיטליזם גם משתמש ללא בושה באותו ערך אקולוגי אותו הוא משמיד דרך קבע, כמו בפרסומת החדשה של נביעות, בה הם מספרים שהם מתחילים להשתמש בחמישים אחוז פלסטיק ממוחזר בבקבוקי הפלסטיק שלכם. המטרה של הפרסומת? לגרום לכם לצרוך יותר בקבוקים כמובן. אם אקולוגיה הייתה מעניינת אותם, הם היו עושים פרסומות על איך אפשר להשתמש בפחות בקבוקי פלסטיק – אבל זה כמובן לא מעניין אותם, אלא רק שורת הרווח. בדו"ח הרווח והפסד שלהם אין שום שורה שמדברת על מצב איכות הסביבה, רק רווחים והוצאות.

הנוהג הנפסד של 'התיישנות מתוכננת' הוא הנוהג להנדס את המוצרים שלנו ככה שיחזיקו שנים ספורות, בניגוד למוצרים של ההורים שלנו שהחזיקו גם יובל שנים. במילים אחרות הדור שלנו הולך לקנות חמישה-שישה מקררים במהלך חייו במקום המקרר או שניים שהדור הקודם קנה. זה אומר הרבה יותר שימוש במשאבים שהולכים ומתמעטים, הרבה יותר זיהום, שינוע, חיריה מתנפחת שלא לצורך. זה קורה עם כמעט כל מוצר שיש לכם בבית, כשהמקרה המפורסם ביותר הוא האייפון והאטה המכוונת שלו על ידי אפל. 

בעיית היצור כבעיה עסקית מרכזית פסה מהעולם, אין היום קושי לייצר חולצה. אנחנו מייצרים 30 מיליארד חולצות בשנה. הקושי העסקי של החברות הוא שיווקי. איך לגרום לכם לקנות דווקא את המוצר שלהם. אז הם יעטפו מוצרים בעטיפות רבות ובזבזניות. נשמע סביר שכמות האריזות היום כפולה ומכופלת לעומת הדור הקודם, בלי שום תועלת אמיתית לצרכן? כרגיל התועלת היא ליצרן, על חשבון האפשרות לחיות בביוספרה שלנו לכלל בני האדם.

הנוהג הנפסד של 'התיישנות מתוכננת' הוא הנוהג להנדס את המוצרים שלנו ככה שיחזיקו שנים ספורות, בניגוד למוצרים של ההורים שלנו שהחזיקו גם יובל שנים. המקרה המפורסם ביותר הוא האייפון והאטה המכוונת שלו על ידי אפל

אז אם ארגון סביבתי כלשהו או אישיות פוליטית לא מעזים לדבר על קפיטליזם, בין אם זה כי המנכ"לים שלהם אנשים שבעים שמרוויחים הרבה, או מתוך חוסר רצון להפחיד תורמים עשירים, או סתם פחד לדבר על שינוי גדול מדי – מה שלא תהיה הסיבה – הם לא יגיעו לשום מטרה סביבתית אמיתית בחיים.

אני לא עובד אצל אף אחד, אני לא חייב כלום לאף אחד, ואין לי בעיה להגיד את האמת הקשה בפנים. אנחנו חייבים לעשות פה שינויים מסיביים. לא אנרגיה ירוקה, שינויים מסיבים עד מאוד אם אנחנו רוצים שלילדים שלנו יהיה עולם שאפשר לחיות בו.

הרצאה מוקלטת שלי בנושא. מוזמנים לצפות ולהפיץ לכל עבר אם תראו לנכון:

יונתן גן-מור הוא כלכלן מומחה בתופעות המחסור המלאכותי, מחסור אותנטי וכלכלת שפע. מייסד שותף ל'פרויקט ונוס ישראל'. מרצה כשבע שנים ברחבי הארץ והשמיע רעיונותיו אל מול למעלה ממאה אלף ישראלים.

לא כל מה שנכון – ראוי לפרסום בזמן מלחמה. מן הסתם, חוקי הצנזורה נוקשים יותר בזמן מלחמה מאשר בעתות שגרה.

ידוע שהמו"מ לשחרור חטופים הוא מורכב וכולל שיקולים פסיכולוגיים. במצב זה, דרוש לנהלו במחשבה ובהתחשבות מרבית ומושכלת, באופן שהשיח ישרת את המטרה – יותר מאשר ירגיע את הציבור.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני, תואר שלישי בהנדסה אזרחית, בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים בהוצאות: \"בורסי – ספרי משפט\", \"כתר\", \"מודן\", \"פרולוג\", \"אקדמון\", \"נמרוד\", \"קורטוב\", מחבר הספר: \"תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור\" בהוצאת \"בורסי\" [עתה בדפוס]. אתר – http://www.benezra.co.il

החטופות המורעבות והמבועתות שבו למרבה השמחה.

הילדים מספרים לקרוביהם סיפורי זוועות מהשבי הנורא. ממדי הקטסטרופה רק מתחילים להתגלות.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.