חמש מערכות חוק לחמישה שבטים

אמנים פלסטינים ציירו ציורי קיר כחלק ממסע להגברת המודעות למאבק בקורונה בעזה, ספטמבר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
Abed Rahim Khatib/Flash90
אמנים פלסטינים ציירו ציורי קיר כחלק ממסע להגברת המודעות למאבק בקורונה בעזה, ספטמבר 2020

ב-2015, עם השבעתו לתפקיד, תיאר הנשיא ראובן ריבלין את ישראל כמדינה ריבונית עם ארבעה שבטים שחיים בנפרד, בעוינות וללא שפה משותפת. הנאום התקבל באהדה בחוגים ליברלים ונתפס כטקסט כן וכואב. אך המציאות עגומה אף יותר. השבטים לא רק נפרדים פיזית ותרבותית אלא שבפועל על כל קבוצה חלה מערכת חוקים נפרדת ומערכת אכיפת חוק דיפרנציאלית.

פתיחת תלמודי התורה (לבנים בלבד!) בניגוד לתקנות, על פי הוראתו המתריסה של הרב קנייבסקי, ההסכמות הסודיות בין נתניהו לדרעי, והעדרה הכמעט מוחלט של אכיפה בישובים חרדיים, הוכיחו שחוקי מדינת ישראל לא חלים על השבט החרדי. עבור החרדים חוקקו חוקים התפורים לאורחותיהם: הפטור מגיוס, מערכת חינוך עצמאית, היתר להפרדה ואפליה מגדרית. אך גם כשהחוק הכללי חל עליהם, אם הוא לא לטעמם, נכנסת לפעולה מערכת אכיפת חוק נפרדת המחריגה בפועל את השבט החרדי.

עבור השבט החרדי חוקקו חוקים התפורים לאורחותיהם: פטור מגיוס, מערכת חינוך עצמאית, היתר להפרדה ואפליה מגדרית. אך גם כשחוק כללי חל עליהם, אם אינו לטעמם, מערכת אכיפת חוק נפרדת מחריגה אותם

ריבלין קבע שיש ארבעה שבטים: חילונים, דתיים, חרדים וערבים. מן השבטים הוא השמיט, במפגיע, את הפלסטינים. על-אף שהם תחת שליטה ישראלית כבר 53 שנה, הם אינם אזרחים אלא נתינים חסרי זכויות ולשיטת ריבלין הוא לא נדרש להכיר בהם או להתייחס למצבם.

אלא שלמציאות אין להתכחש, הפלסטינים קיימים, והם ובעיותיהם לא יעלמו ובהכרח ישפיעו גם על השבטים האחרים בחברה. כך שלמעשה יש חלוקה לחמש מערכות חוק נפרדות, אחת לכל קבוצה אתנית דתית: החרדית, המתנחלית (דתית), החילונית, הפלסטינית והפלסטינית-ישראלית.

הפלסטינים חיים תחת שלטון צבאי. אין להם חופש תנועה או חופש ביטוי. ההפגנות השבועיות בבלפור הן פסטיבל של חופש ביטוי, אך ההפגנות השבועיות בקדום, הגם שיש בהן יידוי אבנים, הם סכנת חיים למבוגרים וילדים. כוחות חמושים יכולים לפלוש לבתי פלסטינים ללא צו ואפשר לכלוא אותם מבלי שהורשעו בבית משפט. בין מערכת החוקים שחלים על קבוצה נרמסת ומוחלשת זו, לבין החוקים של השבטים האחרים אין כל דמיון.

על פלסטינים אזרחי ישראל חלים פורמלית כמעט כל אותם חוקים שחלים על שאר קבוצות האזרחים. אומנם יש מספר תקנות שנחקקו במיוחד כדי לגרוע מזכויותיהם: חוק השבות, חוק נכסי נפקדים, חוקי איחוד משפחות וועדות קבלה, וכן היעדר כל הזכויות המותנות בשירות צבאי.

אך רוב ההבדלים נובעים ממנגנונים רשמיים שנועדו לאכוף את החוק באופן מפלה, בהקצאת קרקעות, באישורי בניה ובחלוקת משאבים. לפי ועדת אור, שטחי שיפוט הרשויות המקומיות הערביות הוא 3.4% בעוד שחלקם היחסי באוכלוסיה הוא 18%. ההבדל העצום בחלוקת שטחים לא יכול להיות רק תולדה של נוהגים מפלים אלא מצביע על מדיניות סדורה ומכוונת של אי שוויון. נוסף לכך, יש רובד שלישי של מנהגים מפלים כמו אלימות יתר של המשטרה ודה לגיטימציה של ההנהגה הפלסטינית-הישראלית וההדרה שלה מהממשל.

הפלסטינים חיים תחת שלטון צבאי. אין להם חופש תנועה או חופש ביטוי. ההפגנות השבועיות בבלפור הן פסטיבל של חופש ביטוי, אך ההפגנות השבועיות בקדום, הגם שיש בהן יידוי אבנים, הם סכנת חיים למבוגרים וילדים

המתנחלים חיים תחת מנגנון חוקי מורכב שגורם לחוסר בהירות ומעודד אי-ציות. על שטח ההתנחלויות חל החוק הצבאי, אך באמצעות תקנות לשעת חירום שמאושררות מחדש כל כמה שנים ובאמצעות צווים צבאים, הדין הישראלי מוחל פרסונלית על המתנחלים.

כך נוצרה מערכת משפט היברידית שכונתה על ידי פרופ׳ אמנון רובינשטיין ״משפט המובלעת״. במקרים של סכסוך בין מתנחלת לשכנתה הפלסטינית לא ברור איזו ערכאה צריכה לשפוט ועל פי איזה חוקים – תקנות הממשל הצבאי שמבוססות על החוק הירדני או על פי הדין הישראלי.

זאת ועוד, השיטה של הקמת מאחזים בלתי חוקיים, תוך קריצת עין וסיוע של השלטון, שמים ללעג את החוק. המאחזים הישנים מוכשרים בדיעבד, מאחזים חדשים קמים וחוזר חלילה. למעשה, החוק היחיד שמשותף לפלסטינים ולמתנחלים בשטחים הוא חוק הג׳ונגל: החזק לוקח הכל.

מה שקרוי חוקי המדינה, שרובנו סברנו כי חלים על כולם, למעשה חלים רק על השבט היהודי חילוני. קבוצת מיעוט של 5.5 מיליון תושבים מתוך ה-11.5 מיליון שחיים תחת שליטה ישראלית. הקבוצה החילונית היא קבוצה רבת כוח, פריווילגית, והיא האחראית העיקרית להיווצרות המצב הקיים. אך זוהי גם קבוצה שמאבדת מכוחה בהדרגה.

אולי כעת, כשמתחדדת ההכרה שהכוח החילוני נחלש, הקבוצה תשכיל להבין שהמנגנונים שהיא עצמה הקימה כדי לנשל קבוצות מוחלשות פועלים עכשיו נגדה. הציבור החילוני כועס ומתקומם, וחלקו הארי מתלכד סביב תפיסה של סגירות ובדלנות.

כך גם אני הרגשתי וחשבתי, אך שינוי הדרגתי ואיטי שנמשך שנים הטה את דעתי. זרעי הספק ניטעו אצלי כחייל קרבי בעת הנסיגה מלבנון, כשארגון ארבע אימהות ניפץ את הקונספציה לגבי רצועת הביטחון. אירועים נוספים כמו סיור של עיר עמים בגדר ההפרדה, פגישה ראשונה עם פלסטיני בגובה העיניים בחוג בית של לוחמים לשלום, ויותר לאחרונה, הצפיה בסדרה ׳סאלח, פה זה ארץ ישראל׳ של דוד דרעי, גרמו לי להבין שלא רק לשבט שלי יש סיבה לכעוס, אלא גם לאחרים.

ראוי שהשבט החילוני יגיב בנחרצות, אך לא כדי להשיב לעצמו את הכוח שאבד אלא כדי לעבוד יד-ביד עם הקבוצות האחרות בחלוקת הכוח מחדש דרך מערכת זכויות וחוקים אחידה לכל.

כיצד אם כן אפשר לקרוא למדינה ללא גבולות מסוכמים, שהחוקים החלים על תושבה נקבעים לפי מוצאו האתני והדתי? מדינה ריבונית ודמוקרטית זה כנראה תיאור לא נכון. הדרך לפתרון היא החלת חוק אחד, שווה לכולם ומיושם על כולם בין הירדן לים, או בפיצול למדינות או פדרציות נפרדות.

כל עוד הפלסטינים חסרי זכויות והמתנחלים חיים בלופ משפטי מפותל – גם המאמצים להחלת החוק על החרדים לא ישאו פרי. אם התקנות לא אחידות ושוויוניות, אז נוצר הכשר לעקוף אותם בקריצה.

כל עוד הפלסטינים חסרי זכויות והמתנחלים חיים בלופ משפטי מפותל – גם המאמצים להחלת החוק על החרדים לא ישאו פרי. אם התקנות לא אחידות ושוויוניות, אז נוצר הכשר לעקוף אותם בקריצה

למשל, כשדוכנים בשוק החלו למכור אתרוגים כדי להישאר פתוחים בזמן הסגר, או כשמשפחות לקחו בוגים וסאפים מתנפחים כי נאסר לבלות בים, אך ספורט ימי הותר. זה סוג ההתנהגות שניתן לצפות לה כשהחוק מושם ללעג. אמנם הדרך להפיכת ישראל לריבונית ודמוקרטית קשה וארוכה, ואין בה קיצורי דרך, אך החלופה היא מדינה ללא שלטון מרכזי, או בפשטות: אנרכיה.

אבי לטנר הוא איש הייטק המתמחה בבניית מוצרי תוכנה שמשתמשים אוהבים. למד הנדסה בבן גוריון וב-MIT והוא פעיל חברתי וחלק מצוות ההובלה של לוחמים לשלום. בין השאר אירגן הפגנות, פגישות דו לאומיות וסדרת הרצאות על שלום, אקטיביזם וכיבוש – עם עיתונאים, אקטיבסטים ופעילי זכויות אדם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שירים עד כאן - כל מודל הוא הפשטה של המציאות. גם 4 השבטים של רבלין וגם 5 מערכות החוק במאמר שלי לא מיצגים אמת מוחלטת אלא כזו הפשטה שמאפשרת ׳לשים את האצבע על תהליכים׳. לא התיחסתי ישירות למ... המשך קריאה

שירים עד כאן – כל מודל הוא הפשטה של המציאות. גם 4 השבטים של רבלין וגם 5 מערכות החוק במאמר שלי לא מיצגים אמת מוחלטת אלא כזו הפשטה שמאפשרת ׳לשים את האצבע על תהליכים׳. לא התיחסתי ישירות למזרחים מול אשכנזים. גם לא הזכרתי אוכלוסיות מופלות אחרות כמו אתופים. עם דבר אחד בתגובה שלך אני לא מסכים, מי שכתב את החוקים לא חשב רק על התועלת שלו, אלא חשב על התועלת של קבוצת הייחוס שלו, על הם מול אנחנו. אבי

הנתונים שלך מטעים. למשל ציינת כי שטחים מוניציפליים של רשויות מקומיות ערביות 3.4 לעומת 18 אחוז באוכ' זה מתעלם מכך שמחצית אוכלוסייה זו אינה בשטחים מוגדרים (בדוים) או ברשויות מוניציפליות ... המשך קריאה

הנתונים שלך מטעים. למשל
ציינת כי שטחים מוניציפליים של רשויות מקומיות ערביות 3.4 לעומת 18 אחוז באוכ' זה מתעלם מכך שמחצית אוכלוסייה זו אינה בשטחים מוגדרים (בדוים) או ברשויות מוניציפליות יהודיות כמו בנוף הגליל כרמיאל כרמל באר שבע עוד ועוד
נוסף לכך הצגת הדברים כביכול השבט החילוני אחיד היא שגויה מיסודה.
לכתחילה במדינת ישראל היו תתי חלוקה שבטית – מזרחיים עולים אירופאים קיבוצים וכו' תמיד תמיד היתה זו האוכלוסיה המופלית ביותר לרעה. מי שכתב את החוקים – כתב אותם ל חעלתו האישית. ולא אכפת היה להם מכל קבוצות השבט כל עוד עסקיהם מצליחים

עוד 903 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 2 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוסף היוזמות האחרונות של נתניהו וחבורתו מערער את המצב האזורי ההפכפך ממילא, ומתעלם מהערכים המשותפים של ישראל וארה"ב ● התרברבות בכוחו של צה״ל עלולה לגרור בסופו של דבר לתגובות קטלניות ולאיים על יחסיה ארוכי השנים של ישראל עם ארה"ב ● אם לא תהיה הבנה כי שותפות מתמשכת בין ישראל לארה״ב היא דרך דו-סטרית, יכולת הקיום של ישראל נתונה בסכנה ● דעה

עוד 1,233 מילים

ממשלה ללא גבולות

ב-17 ביולי איבדתי כל אמון בממשלת ישראל ובכך שהיא מנהלת את משבר הקורונה באופן ענייני ומקצועי. זה לא שהייתי חסר ספקות גם קודם לכן, אבל באותו יום שישי בדרך לשבת בבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, ראשי הממשלה הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן.

באותו יום שישי בדרכי לבית קפה בירושלים יצאה הודעה מטעם ראשי הממשלה נתניהו וגנץ שסגירת המסעדות ובתי הקפה נדחית מאותו היום בצהריים ליום שלישי. בכך, הרה"מים הפכו החלטה שהתקבלה בקבינט הקורונה רק כמה שעות קודם לכן

הממשלה התגלתה במלוא מערומיה, תוך כדי ניהול חלטוריסטי ודחייני – בו ההחלטות מתקבלות ברגע האחרון. מקבלי ההחלטות מתפקדים בערך כמו סטודנט רשלן שהחל לכתוב סמיניריון כמה שעות לפני דד-ליין ההגשה ולא יספיק אפילו לכתוב הערות שוליים. זו מדיניות יו-יו. אנחנו, האזרחים, הופכים ללא יותר מכלי משחק שניתן להשתעשע בו ללא בקרה וללא הסברים.

דבר זה מעלה את השאלה למה, בכל הנוגע לטיפול בקורונה, נראה שנבצר מהממשלה לגבש מדיניות אחידה, ברורה ועניינית כפי שעשו במדינות בכל רחבי העולם.

ישנם הרבה גורמים לכך שנראה שהממשלה מתנהלת ללא אחריות כלפי הציבור הישראלי. תהליך דריסת נורמות השלטון הדמוקרטי בשנים האחרונות הוא חלק מזה. אבל ללא ספק, בהשוואה להתנהלות במדינות אחרות כמו קנדה, גרמניה וניו-זילנד, אחד הפקטורים המרכזיים הוא היעדר השקיפות של הממשלה והליך קבלת ההחלטות שלה ביחס לקורונה. חוסר השקיפות הזה, והזלזול בעצם הרצון של הציבור להבין מדוע מבקשים ממנו לוותר על חירויותיו בצורה כה נרחבת מביאים להידרדרות מסוכנת באמון הציבור במוסדות השלטון. אותו אמון שנדרש אף יותר בזמן מגפה.

זו לא בעיה חדשה. הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח על האופן בו היא מקבלת החלטות – בחסות אחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל. סעיף 35 חוק יסוד: הממשלה, קובע הסדר בו הממשלה היא זו שמחליטה עבור עצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו לעיני הציבור ואילו ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים.

הממשלה שלנו עושה הכל כדי להקשות על הציבור לפקח אופן קבלת החלטות – בחסות סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, היא זו שמחליטה לעצמה אילו פרוטוקולים ייחשפו או ישארו תחת חיסיון של לא פחות מ-30 שנים

קבוצה של עיתונאים.ות והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הניסיון הספציפי הזה של הממשלה להסתיר את הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת מבלי שהדבר יהיה תחת ביקורת של אף רשות אחרת.

זה בדיוק אותו המנגנון שמאפשר לממשלות ישראל להסתיר מהעין הציבורית את האופן שבו מתקבלות החלטות בועדת השרים לחקיקה – שקובעת על פי רוב אילו חוקים יעברו בכנסת ואילו יפלו.

לא רק שזה מצב לא תקין – אלא שהחודשים האחרונים מראים עד כמה המנגנון הזה מסוכן. אמנם לא כולם קשובים לפרוטוקולים של ועדות שרים אחרות, שעוסקות בנושאים מהותיים לא פחות על החיים שלנו, אך בזמן מגפה הערפל מסביב להחלטות הממשלה גורם לאובדן אמון בהנחיות שיוצר סכנה ממשית לבריאות הציבור. במיוחד בעידן רשתות חברתיות, יש חשיבות עצומה בממשלה שמנגישה את הנתונים לציבור, מקשיבה לדרג המקצועי, ודואגת לכך שהאזרחים והאזרחיות יבינו לעומק את הרציונל העומד בכל צעד וצעד.

השקיפות לא אמורה להיות דרישה מוגזמת, או כזו שצריך כדי לאכוף אותה באמצעות סוללת עורכי דין שיעתרו לבג"ץ. שקיפות אמורה להיות ה"דיפולט" – ברירת המחדל, והחשאיות של הפרוטוקולים היא זו שאמורה להיות יוצאת הדופן.

הפתרון לכך הוא בדיוק מה שהצענו במכון "זולת": שינוי של חוק היסוד כך שהסמכות להחליט על חיסיון פרוטוקולים של הממשלה – בתחומים שאינם קשורים בחוץ וביטחון – תינתן לכנסת ישראל. כך, נציגי הציבור, במעמד ציבורי וחשוף לציבור יצטרכו להסביר מדוע הם תומכים או מתנגדים לכך שועדת שרים מסוימת תהיה בחיסיון ממשלתי.

קבוצת עיתונאים והתנועה לחופש המידע עתרו נגד הסתרת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. אבל המקרה הנקודתי הזה הוא תוצר של חוק יסוד שמקנה לממשלה סמכות לרמוס את זכות הציבור לדעת

זהו הבסיס כדי לממש את זכות הציבור לדעת  ולמנוע מתן סמכות כללית כל כך נרחבת לממשלת ישראל שבחודשים האחרונים מביאה לסיכון ממשי  של חיי אדם.

אייל לוריא פרדס, פעיל חברתי ולשעבר יועץ פרלמנטרי לח"כ מיכל רוזין ומס' 2 ברשימת מרצ למועצת העיר ירושלים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 621 מילים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הקדמת הבחירות

61 ח"כים תמכו בפיזור הכנסת ו-54 התנגדו ● חברי רע"ם נעדרו מההצבעה: "ההחלטה שלנו מוכיחה שאנחנו לא בכיס של אף אחד" ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "בלי מעשים ועם אפס אידיאולוגיה, מחנה ה'רק לא ביבי' גורר את ישראל לבחירות מיותרות" ● יושב ראש האופוזיציה לפיד: "פיזור הכנסת אינו ניצחון, הוא הצעד הראשון לעבר ממשלה אחרת, שתטפל בקורונה ובכלכלה"

עוד 59 עדכונים

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

עוד 1,024 מילים

למקרה שפיספסת

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים

בחירה ישירה לנשיאות המדינה

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים. חלק מייעדים את התפקיד לבני גנץ, אחרים לבנימין נתניהו, אבל המשותף לכל ההצעות האלו, שלא הרצון בטובתו של התפקיד, מעמדו והשפעתו עומד מאחוריהן, אלא צרכים ואינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים

גם מערכת הבחירות הקודמת לנשיאות היתה רוויית משברים ושערוריות ואם נתאמץ, נזכר גם בדילים הפוליטיים של הרגע האחרון שהכריעו את הכף לטובת משה קצב על פניו של שמעון פרס ז"ל.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא!

אין סיבה שתפקיד כל כך בכיר ייקבע באמצעות הצבעה של 120 אנשים, לחלקם הגדול אינטרסים אישיים, מפלגתיים ופוליטיים בנושא. כדי לצמצם את השפעת הדילים הפוליטיים ולאפשר הליך בחירות שיתרכז בערכים ולא באינטרסים, יש להעביר את זכות הבחירה לציבור, לאזרחי מדינת ישראל.

נכון, עריכת קמפיין בקרב האזרחים יקרה ומסובכת יותר מאשר שתדלנות בקרב 120 חברי כנסת, אבל ההליך יהיה נכון יותר וראוי יותר ויבטיח שהתוצאה וזהות הנשיא או הנשיאה לא יהיו תוצאה של אינטריגות פוליטיות, אלא של רצון העם.

במקום להחליט מי יהיה הנשיא בחדרי הכנסת, זהותו תיקבע ברחובות, בעצרות בעידן שלאחר הקורונה וברשתות החברתיות בינתיים. במקום לעשות שתדלנות בקרב חברי הכנסת והעסקנים, יפעלו המועמדים לנשיאות מולנו, אזרחי מדינת ישראל. יציגו את תוכניותיהם, את ערכיהם ואת החזון שלהם לתפקיד ולמדינה ואנחנו נחליט מי מהם שכנע אותנו יותר.

הליך הבחירות עצמו יכול להיות כפי שכבר נעשה במדינות שונות, דיגיטלי ברובו, כזה שיאפשר לאנשים להצביע בבטחה בבתיהם ויביא גם לחסכון ניכר בכספי ציבור. ומי שבכל זאת ירצה לצאת ולהצביע, יוכל גם כן לעשות זאת.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא

נשיא מדינת ישראל הוא האיש שצריך לאחד אותנו, לשמש כותל למצוקות העם ועמוד אש מוסרי וערכי שאזרחי ואזרחיות ישראל ילכו לאורו. תפקיד כה רם ונישאא יננו יכול להיות תוצאה של דילים פוליטיים, אלא של רצון העם. העברת זכות בחירת הנשיא לאזרחי מדינת ישראל, תחזק את מוסד הנשיאות, את האמון במי שייבחר ותמנע ככל הניתן משיקולים לא ענייניים להשפיע על זהות הנשיא הבא של מדינת ישראל.

ציון זהבי הוא יו"ר תנועת "המפץ החברתי" למשילות חברתית. ייסד בשנת 2000 את עמותת על"י - עסקים למען ילדים. הוא יו"ר העמותה הארצית של העובדים הסוציאליים הקהילתיים למען הסדרת מעמדם המקצועי וחיזוק הפרופסיה המקצועית. סא"ל במיל' בצנחנים וקצין נפגעים של המשפחות השכולות בהתנדבות..

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 383 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למרות הנאום החד, גנץ עדיין לא הפנים שזה באמת נגמר

בני גנץ נשא אתמול נאום טוב ● הנאום, שכתב חילי טרופר עם קצת השראה מחוה אלברשטיין ושלום חנוך, הציג היטב את האינטרסים ואת התרגילים הבלתי נסבלים של נתניהו לאורך הדרך ● ובכל זאת, גנץ לא הלך עד הסוף ● מבחינת נתניהו, הסיפור גמור - הוא רק צריך לבחור את מועד הבחירות ● ובליכוד כבר מסמנים את האסטרטגיה: נתניהו יתמקד בלפיד, ייכנס בו בכל הכוח, ויתעלם מבנט ● פרשנות

עוד 569 מילים

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה