JavaScript is required for our website accessibility to work properly. בנצי גיספאן: דָּרוּשׁ מפץ אידאולוגי כדי להציל אותנו מעצמנו | זמן ישראל

דָּרוּשׁ מפץ אידאולוגי כדי להציל אותנו מעצמנו

אונית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז" או אקסודוס (צילום: פרנק שרשל, ויקיפדיה)
פרנק שרשל, ויקיפדיה
אונית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז" או אקסודוס

ישראל זקוקה לפרויקטור. לא לנגיף הקורונה. לנגיף האמיתי שמונע ממנה להתגבר עליו. נגיף האנמיה האידאולוגית-יהודית של הרוב הציוני משמאל ומימין.

מלחמה. מאות טילים נוחתים בתפזורת ומכסים את שמי הארץ. אף אחד לא יודע היכן ינחת הטיל הבא. כל עיר ואם היא כתובת. בני ברק, תל אביב, אשדוד, רמת השרון, ירושלים, מערכת כיפת ברזל מיירטת עשרות טילים, אך לא מסוגלת ליירט מתקפה של מאות טילים בשעה.

שדרני ושדרניות תחנות הטלוויזיה והרדיו פורצים באמוק לשידור: "טיל נחת כרגע ברחוב הירקון, עוד אחד בפתח תקווה". פיקוד העורף וממשלת ישראל מכריזים על מצב חרום. ישראל כולה נקראת לסגר. החרגות לתפילות, הפגנות? בלפור, ככר רבין, מאה שערים, בתי כנסת? הצחקתם. אף אחד לא מעז להוציא את ראשו מפתח ממ"ד ביתו ולקפד את חייו במעלה הדרך לבית הכנסת או להפגנה.

נגיף הקורונה הוא טיל. טיל סמוי מן העין. פגיעתו לא צפויה, מבלבלת. הוא בוחר קורבנות ללא אבחנה, עם נטייה לכשרות בד"ץ ולעתים בג"ץ.

מתקפת טילים על ישראל. מצב חירום. החרגות לתפילות? הפגנות? הצחקתם. איש לא מעז להוציא את הראש מהממ"ד. נגיף הקורונה הוא טיל סמוי מן העין, הבוחר קורבנות ללא אבחנה, עם נטיה לכשרות בד"ץ או בג"ץ

את הקורבן המזדמן הוא יתקוף כשנוח לו, ללא הודעה מוקדמת. עם ובלי מחלות רקע. אתה לא יודע על איזו מערכת כלי דם הוא יבחר להתיישב. נדמה שגם הנגיף לא ממש יודע. ראות? מוח? לב?

כמו במתקפה הגאוגרפית, בטופוגרפיית הגוף אין מקום חסין. יהיו שיחוו סימפטומים קלים עד קשים. מקצתם יסתבכו וימותו, או שלא, לעת עתה. אחרים, יגררו פגיעות כרוניות לשארית חייהם. אסימפטומטיים וחולים קלים קלי הדעת, יהפכו למשגרים פוטנציאלים של טילים סמויים, שיפגעו בסביבתם ומשם בכולנו, וחוזר חלילה.

את המשגרים הללו לא ניתן ליירט. כאן לא יועילו פיקוד העורף, משטרת ישראל, סיירת מטכ"ל ויחידות יס"מ. המשגרים האלה פזורים במתחמים אזרחיים אקס-טריטוריאליים שמתקצבת ומעודדת מדינת ישראל. חלקם לא נשמעים להנחיות מתוך אידאולוגיה ומפעילים מאזן אימה אלים מול כוחות האכיפה.

הנגיף האמיתי שהפך את מתחמי האקס-טריטוריה החרדים לבירות קורונה, אינו ביולוגי אלא אידאולוגי. האידאולוגיה ההגמונית של החרדיות האולטרה-אורתודוקסית אשכנזית מכרסמת בהתמדה מאז קום המדינה בישראל הציונית. היא עיצבה את השיח הדתי אורתודוקסי לעדותיו: חסידים, ליטאים, ספרדים, ודתיים-לאומיים, והעמיקה את השסע התרבותי-חברתי בישראל.

ימי הקורונה ממחישים כי מתחמי אקס-טריטוריה מוזנחים הם סכנת חיים ברורה ומיידית שעלולה להתפוצץ על כולנו ולסמן את תחילת קריסת הבית השלישי לתוך עצמו.

המשגרים האלה פזורים במתחמים אזרחיים אקס-טריטוריאליים שמתקצבת ומעודדת מדינת ישראל. חלקם לא נשמעים להנחיות מתוך אידאולוגיה ומפעילים מאזן אימה אלים מול כוחות האכיפה

מחאות הזעם הלבנות – לובשי שחורים מכאן, ומנופפי שחורים משם, הם ביטוי לשסע סוציולוגי-תרבותי עמוק, שחולל הנגיף האידאולוגי. שסע שהוא תוצר של חור שחור היסטורי ביחסי דת מדינה. המתח הלא פתור בין שני מאפייניה: יהודית-דמוקרטית.

מאז קום המדינה, מתח זה מונע גיבוש עקרונות לחוקה מוסכמת. באין חוקה ותשתית ערכית משותפת, אולתרו חוקי יסוד משובשים, לצד חלוקת משאבים ומוקדי כוח לעדות וכתות. אנרכיה אידאולוגית זו הפכה את ישראל למדינת מובלעות אקס-טריטוריאליות. לכל מובלעת אוטונומית: הנהגה, זרם חינוך, ומערכת חוקים משלה.

מלכוד ה"חד גדיא"

מתחמי האקס-טריטוריה הן למעשה שחזור משוכלל ומעוות של מתחמי האוטונומיה היהודית קהילתית בגלות במאות המאוחרות. מתחמים המאפשרים לנהל בישראל אורח חיים קהילתי-עצמאי מחוץ למעגל העבודה והחובות, עם קופון לא קטן של זכויות פריווילגיות.

אלא שנגיף הקורונה הזכיר לכולנו שאי אפשר לקיים מדינה שקמה בזכות ההשתחררות מכבלי האורתודוקסיה הדתית גלותית, ובד בבד להקים, לטפח ולשחזר אותם כאן.

דיסוננס ערכי זה הוא ביטוי למציאות פוליטית אבסורדית. מציאות שבה המפלגות הציוניות נתונות עשרות שנים במלכוד פוליטי שלא מאפשר להן לגבש רוב ולשלוט. הרוב הציוני בישראל משוסע לשני שבטים, כמעט עמים, מנוכרים זה לזה, המתחרים על השלטון.

אלא שנגיף הקורונה הזכיר לכולנו שאי אפשר לקיים מדינה שקמה בזכות ההשתחררות מכבלי האורתודוקסיה הדתית גלותית, ובד בבד להקים, לטפח ולשחזר אותם כאן

הניכור והשסע העמוק באים לביטוי בדפוסי הצבעה שבטית קשיחה, כזו שיצרה "חומת ברלין פוליטית" החוצצת בין הגושים ואינה מאפשרת להקים קואליציה הנשענת על רוב ציוני. כך הפכה המערכת הפוליטית לשבויית לשון מאזניים חרדית לעומתית לא ציונית. כך הגוש התורן שוב יכבוש את השלטון כשהוא רוכב על עגלת הנכות החרדית, שאותה הוא ייאלץ להמשיך לתקצב, לשמר ולתחזק.

ישראל לא תוכל לצאת מהמלכוד הפוליטי, שמנציח את מתחמי האקס-טריטוריה החרדית, מבלי להפיל את חומת השסע. חומה החוצצת בין שני גושים מקוטבים ללא תשתית ערכית משותפת:

גוש הימין-דתיים, שמצויד בזהות יהודית דתית אנכרוניסטית ומעוותת. ומנגד – גוש השמאל-מרכז, שמנסה לבדל את עצמו מהסטראוטיפ הנ"ל, ולשם כך הוא מאמץ זהות ישראלית חלולה.

חומת הפרדה זו היא תוצר של מחדל היסטורי: היהדות נעה תמיד בדיאלקטיקה שבין רציפות למרד. מדינת ישראל קמה בזכות המרד. החילון גאל את היהודים מהקיפאון והדוגמטיות, והיה המנוע להקמת המדינה. אבל תנועות השמאל הציוני שהובילו את המהלך, לא השכילו להבין שמרד זה הוא רק שלב ביניים ברצף היהודי הבין-דורי. לכן הן לא אתגרו את עצמן לצעד הבא שהתבקש: לגאול גם את היהדות מחומות הגלות שבהן הייתה כלואה, וליצור תשתית לזהות יהודית-ישראלית משותפת המותאמת לעידן של עצמאות מדינית.

תכני היהדות הופקרו לקבוצות אולטרה-אורתודוקסיות דתיות וחרדיות שהעירו מחדש תכני דת גלותיים. תכנים שהכתימו את ערך הלאומיות בתפיסה יהודית מעוותת, אשר עיצבה את השיח הלאומי והדתי בישראל. מנגד, השאיפה המובנת להתבדל ממגמה זו גררה בהדרגה את תנועות השמאל לאמץ זהות ישראלית כנענית יותר, מנוכרת לפרטיקולריות הלאומית. זהות המתמקדת בערכים אוניברסליים ליברליים (דמוקרטיה, שוויון וזכויות הפרט).

מדינת ישראל קמה בזכות המרד. החילון גאל את היהודים מהקיפאון והדוגמטיות והניע את הקמת המדינה. אבל תנועות השמאל הציוני שהובילו את המהלך, לא השכילו להבין שהמרד הוא רק שלב ביניים ברצף היהודי

אך מעגל החד גדיא לא נסגר. אנטגוניזם נגדי הוביל להקצנה דתית, וחוזר חלילה. חומת ברלין האידיאולוגית הפכה לבטון יצוק. מתחמי האקס-טריטוריה הגביהו את החומות.

לצאת ממעגל ה"חד גדיא"

ישראל זקוקה לפרויקטור. לא לנגיף הקורונה. לנגיף האמיתי שמונע ממנה להתגבר עליו. נגיף האנמיה האידאולוגית-יהודית של הרוב הציוני משמאל ומימין.

פרויקטור שיבין, שאי אפשר להפיל את חומת השסע בלי לתקן את המחדל ההיסטורי שחולל אותו. בלי שתנועות השמאל והימין ישלימו את השלב החסר במהפך הציוני בריפוי היהדות מעצמה.

פרויקטור שיכתוב אתנו יחד מסמך עקרונות לחוזה יהודי-ישראלי חדש בינינו לבין עצמנו. כזה שיאפשר לשמאל להחזיר את היהדות אליו, ולימין ואולי לכולנו להשתחרר מהתפיסה ההגמונית האולטרה-אורתודוקסית. מסמך שיעשה עלייה ליהדות, ויספר את הסיפור של כולנו: חילונים, דתיים, מסורתיים. שמאל, ימין ומרכז.

המסמך הזה לא יהיה המצאה חדשה. את עקרונות המסמך כתבו לפני אלפי שנים נביאי ישראל שיצאו נגד הפיכת הפולחן הדתי לאורח חיים. נביאים שמיקדו את הדרישה האלוהית בקריאה לצדק חברתי. לחיי עבודה ויצירה שבהם נקרין את צלם אלוהים שבנו החוצָה אל הזולת – באהבה, בדאגה לאחר, לגר, לחלש. בשאיפה תמידית לסור מרע ולעשות טוב. להיות חברה שיש לה אלוהים. יהיה זה אלוהים במשמעות הדתית אמונית או כמחויבות לעקרון אוניברסלי על אנושי.

דרוש פרויקטור שיכתוב איתנו מסמך עקרונות לחוזה יהודי-ישראלי חדש בינינו. שיאפשר לשמאל להחזיר את היהדות אליו, ולימין להשתחרר מהתפיסה ההגמונית אורתודוקסית. מסמך שיעשה עלייה ליהדות

רק מפץ אידאולוגי ששואב את ערכיו מספרות החכמה והמורשת היהודית, מפץ שבו כולנו – משמאל ומימין – נשתחרר מההגמוניה האולטרה-אורתודוקסית, ונאמץ מתווה לזהות יהודית-ישראלית משותפת לכולנו – רק מפץ שכזה יבקיע את חומת השסע בתוכנו, ויסלול דרך למפץ פוליטי. מפץ שיאפשר לקואליציית רוב ציוני למשול, לשקם את מתחמי האקס-טריטוריה, ואולי להציל את ישראל מעצמה.

בנצי גיספאן הוא בוגר מדעי המדינה, פילוסופיה ומשפטים, לשעבר יו״ר, מנכ״ל ובעלי קבוצת "מתחתנים", עו״ד ואיש עסקים, מיוזמי תנועת ״מתחברים - יהדות ישראלית״, שהציעה פלטפורמה רעיונית לזהות יהודית-ישראלית. פרסם מאמרים ומקאמות בעיתונות, כותב בימים אלה ספר פרשנות יהודית-ישראלית למקרא

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,094 מילים
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

שר החוץ האיראני: אין לנו אמון בארה"ב, ננהל מו"מ רק אם הצד השני יהיה רציני

דיווח: ארה"ב צפויה להודיע על הארכת הפסקת האש בין ישראל ללבנון ● סמ"ר נגב דגן, בן 20 מדקל, נפל בדרום לבנון ● דיווח: זמיר ביקר באיחוד האמירויות במהלך המלחמה עם איראן ● המדינה לבג"ץ: שב"כ שינה את עמדתו - פלדשטיין ואוריך מורחקים רק ממתחמים מסוימים, לא ממשרד רה"מ כולו ● בשל הכישלון באיתור איינהורן: התיק נגד יועצי נתניהו על הטרדת העד פילבר צפוי להיסגר

לכל העדכונים עוד 18 עדכונים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

ברית אזורית חדשה או הימור מסוכן? מאחורי הקלעים של “הברית המשושה”

יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.

סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.

רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 739 מילים
אמיר בן-דוד

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

קץ האשליה של ההייטק חסר הגבולות

דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.

"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 626 מילים

למקרה שפיספסת

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.