ארצות הברית עשויה למכור לאיחוד האמירויות הערביות (או בקיצור: האמירויות) את מטוס הקרב-תקיפה החדיש, ה-F35. ישראל לא מתלהבת מכך, בלשון המעטה, אבל היא השלימה עם זה ויחסית אין זה כה נורא מבחינתה.

ישראל והאמירויות חתמו על הסכם שלום, שהוא גם הסכם נגד האויב המשותף שלהן, איראן. מבחינת האמירויות – הרוצה שלום (עם ישראל) ייכון למלחמה (נגד איראן, לא ישראל). לכן האמירויות רוצה לרכוש את ה-F35. זהו מטוס אמריקאי מתקדם מאד, ובמזרח התיכון הוא נמצא רק בידי ישראל. ישראל היתה מעדיפה שזה ישמר כך, אבל זה כנראה לא יקרה. מטוס זה, המכונה "אדיר" בישראל, לקח את חיל האוויר שלה לגבהים חדשים. יש לו יכולות מדהימות אשר ישראל לא רוצה שאף מדינה ערבית תהנה מהן. זה נכון גם לאמירויות. אך עד כמה על ישראל לחשוש מכך? יש כמה סיבות שמצמצמות את הסיכון.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo

להליך ההדחה נגד ח"כ איימן עודה אגיע בהמשך, ובינתיים אמחיש מהי גזענות באמצעות דוגמה: ב-2016, ח"כ דאז בצלאל סמוטריץ' ורעייתו רויטל, שזה מקרוב ילדה, הסבירו מדוע מוטב לא לחלוק חדר עם יולדת ערביה ומדוע יש להימנע ממגע עם אנשי צוות ערבים.

בשל רגישות לאפליה (דור שני, מה לעשות), כאשר אני שומעת אמירה מכלילה או פוגענית כלפי קבוצה כלשהי, אני מחליפה במוחי את שמה ב"יהודים" וכך אפשר לדעת אם מדובר בגזענות. ממש קל, נכון?

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

המתווה החדש לגיוס, או אי-גיוס מנציח את הכשל החינוכי של המדינה, ומלמד את ילדינו שיעור מסוכן באי-שוויון ובוויתור על אחריות אזרחית.

*  *  *

המתווה לחוק הגיוס שהציג ח"כ יולי אדלשטיין לאחרונה מחריף ומעמיק את הכשלים והפערים הקיימים בין חלקי החברה הישראלית. הוא פוגע בעקרונות השוויון וההוגנות, ומנציח הפרדה מכוונת, פוליטית וצינית בין מערכות החינוך.

איילת קציר היא מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יו"ר תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, פעילה חברתית ומשוררת. מתעניינת במעמדו של החינוך הציבורי בישראל, בהיבטים של מדיניות, תקצוב, תכנים וסכנות הפוליטיזציה של מערכת החינוך - מתוך ניסיון ארוך שנים במערכת ומחויבות אזרחית עמוקה.

התמזלתי בבלנדר, שמצטיין בהכנת שייק פירות, אבל מטרטר כמו הליקופטר לפני המראה. כשהבעתי חשש בפני שכנתי היקרה שהרעש יעיר את בנה הפעוט, היא הניפה את היד ופסקה: "אין אירוע כזה".

אירוע.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)