המפגינים שמחו אתמול נגד הרג נוסף של בן העדה האתיופית על ידי שוטר, לא רק הביעו כעס כלפי מה שהם רואים כגזענות משטרתית שיטתית, אלא ביטאו תסכול עמוק מהבטחות חוזרות ונשנות לשינוי, שלא הביאו לאף תוצאה.
המשטרה מסרה כי 47 שוטרים נפצעו אתמול וכי 60 מפגינים נעצרו. היא לא מסרה את כמות הפצועים בקרב המפגינים. אחד המפגינים נפצע בינוני בתאונת פגע וברח בשעות ערב, כך מסרו צוותי הרפואה.
בצומת ליד קניון עזריאלי בתל אביב, שבו התאספו מאות מפגינים כדי לחסום את התנעה, הזעם וחוסר האמון ברשויות היו מוחשיים במיוחד. רבים בהפגנה סירבו להתראיין, ואלו שהסכימו, עשו זאת בתנאי שיישארו בעילום שם. בשלב מאוחר יותר של ההפגנה הזו, המפגינים ניפצו שמשה של רכב בצומת והציתו אותו.
"אנחנו כאן כדי למחות על הגזענות והאפליה שמתרחשת כבר זמן רב, אמר לי אחד המפגינים, בן כ-30 מתל אביב. "המשטרה יכולה לירות בצעיר כל-כך בקלות בגלל המוצא שלו. אם הוא לא היה אתיופי, זה לא היה נגמר כמו שזה נגמר".
הוא הביע את התסכול שלו מכך שהיו מקרי ירי בבני העדה בעבר, ודבר לא השתנה. "אתה מרגיש שזה יכול לקרות לך בכל רגע. זה גלגל שמסתובב לנצח".
מפגינה בת כ-20 מנס ציונה אמרה כי "אני בסערת רגשות גדולה. את אומרת לעצמך, אוקי, זה קרה פעם אחת אבל זה לא יקרה שוב. ובפעם הבאה שזה קורה את אומרת לעצמך, אוקי, אולי הם יתקנו את זה. אבל כשזה הופך להיות משהו שיטתי, את חושבת לעצמך, האם החיים שלנו שווים פחות?"
"הילד הזה", היא אומרת על סלמון טקה, "ההורים שלו נתנו לו את כל מה שהוא צריך. הם גידלו אותו במשך השנים, ואז מישהו מרשה לעצמו לירות בו".
טקה נורה למוות במהלך ריב בקריית חיים ביום ראשון. עד ראייה לירי אמר למח"ש כי בניגוד לטענות השוטר, הוא לא היה בסכנה כשפתח בירי. השוטר נעצר לזמן קצר לפני ששוחרר למעצר בית, מה שעורר זעם נוסף בקהילה.
בעוד שהמפגינים ביום שני היו בעיקר יוצאי אתיופיה, אתמול נרשמה הצטרפות של ישראלים נוספים, שהצטרפו לקריאות נגד אלימות המשטרה.
שלושה נערים מיפו, שהשקיפו אתמול על ההפגנה בתל אביב, אמרו לי כי הגזענות היא לא רק בעיה של המשטרה, אלא חדרה לרוב החברה הישראלית. "יש אפליה נגדנו", אומר אחד מהם. "אנחנו חווים את זה יום-יום בשכונה. בבית הספר יש קליקות והאתיופים נפרדים, אנחנו מסתובבים אחד עם השני".
יותר מ-140 אלף יהודים ממוצא אתיופי גרים בארץ, רובם ילדיהם של עולים חדשים שהגיעו לישראל בשנות ה-80 וה-90. שיעור העוני בקרב יוצאי אתיופיה גבוה יחסית, וחלק מהם מתקשים להשתלב בחברה הישראלית.
בזמן שהמפגינים חסמו את התנועה, חלק מהנהגים לקחו את העיכוב בסבלנות. אחד מהם אפילו יצא מהרכב כדי להצטרף להפגנה. אחרים החלו לצעוק ולהתווכח עם המפגינים. "מה אם זה היה הילד שלך?" מפגין שאל נהג זועם.
"אתה צריך להגיד תודה שהבאנו אותך לכאן", ענה הנהג. קבוצה של נשים צעירות צערו "לא שחור ולא לבן, כולנו בני אדם", ו"המשטרה, על מי את מגנה?"
אבי, מפגין בן 20 מאשקלון, אמר כי זה היה מקרה הירי למוות השני של בן העדה בחצי שנה אחרונה, ושיותר מ-12 מקרים קרו בחמש השנים האחרונות.
"קל יותר למשטרה לשלוף את האקדחים כשהם רואים שחור", אומר אבי.
"זה מה שאנחנו מרגישים וזו המציאות. אנחנו רוצים שהמשטרה תתנהג כמו שצריך. זה לא יכול להמשיך. הילדים האלו הם האחים ובני הדודים שלנו".
אבי אומר כי הוא גדל בשכונה אתיופית באשקלון, אותה הוא מתאר כ"גטו אתיופי, בשורה התחתונה. היו גטאות כאלו בהרבה ערים בכל ישראל".
הוא מספר כי כשהוא היה ילד, לא היה נדיר ללכת ברחוב וששוטר יעצור אותך ויגיד לך לרוקן כיסים ולעשות חיפוש עלייך. "שוטר היה יכול להרביץ לך ואז להאשים אותך שהרבצת לו. לא כל השוטרים רעים אבל יש כמה רעים". אבי אומר כי לדעתו המשטרה יורה ביוצאי אתיופיה מתוך תחושה לא מודעת של עליונות.
"הם לא יעזו להוציא נשק בשכונה בצפון תל אביב", הוא אומר.
אבי אומר כי הדורות המבוגרים יותר קיבלו את היחס הלא הוגן מהמשטרה בתור משהו נורמלי. "אבל אנחנו גדלנו כאן והסברנו להם שזה לא בסדר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם