מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הנחה ביום שני את כל החוזרים מדנמרק לעבור בדיקת קורונה, לרבות ריצוף גנטי, זאת כדי לדעת אם הם נושאים את המוטציה לקורונה שמקורה בחורפנים.
אלא שלא רק מדינת ישראל מתחרפנת מהחורפנים. כמה מדינות כבר דיווחו על מוטציות בנגיף הקורונה הקשורות לחוות של חורפנים. הדיווח הראשון הגיע כבר בסוף מאי מהולנד, ולאחרונה דווח על מספר מקרים גם בדנמרק. דווחו גם מקרים אחרים באיטליה, ספרד, שוודיה וארה"ב. כל העדכונים הללו מאמתים את ההערכה שחוות חורפנים הן מדגרות של נגיף הקורונה.
לא רק ישראל מתחרפנת מהחורפנים. כמה מדינות כבר דיווחו על מוטציות בנגיף הקורונה הקשורות לחוות של חורפנים. כל העדכונים הללו מאמתים את ההערכה שחוות חורפנים הן מדגרות של נגיף הקורונה
כאשר קבעו את הרצף הגנטי של נגיפי הקורונה מהאנשים הנגועים בדנמרק, החיים באזורי הגידול של חוות החורפנים הנגועות בנגיף – אושר חשש שהועלה זה מכבר. דהיינו, בעלי חיים עלולים להפיץ את הנגיף לבני אדם.
בדנמרק נמצאו חורפנים הנגועים בנגיף בלמעלה מ-200 חוות, כחמישית מכל חוות הגידול במדינה. כמו כן, נמצאו כ-220 אנשים חיובים לנגיף שמקורו בחוות אלו. אצל כמה מהם נמצא שילוב מוטציות חדש בנגיף, שכונה 'צבר-5'. לאור זה התעורר החשש שחלק מהנוגדנים שכנגדם מפתחים חיסונים בימים אלו לא יפעלו ביעילות מול גרסה זו של הנגיף. בעקבות כך, הוחלט להמית, רק בדנמרק עצמה, מיליוני חורפנים במטרה לבלום את ההתפשטות הפוטנציאלית של המוטציה של הקורונה.
כמובן שמאוד לא סביר לצפות שהנגיף, על המוטציות שלו שמקורן ב-200 חוות דניות, ישתלט על העולם. ובכל זאת, ההחלטה לסגור את כל חוות החורפנים בדנמרק היא החלטה מושכלת מההיבט המדעי, ורק מההיבט הזה. העולם אינו יכול להסתכן באפשרות שתתרחש התפתחות אבולוציונית מקבילה של נגיף הקורונה בבעלי החיים המשמשים לו כמאכסן. יש להזכיר כי גם חתולים וכלבים עשויים להידבק בקורונה אבל במקרים אלו, בשונה מהחורפנים, אין מעבר בחזרה לבני האדם.
חשוב להיכנס לפרופורציות. מכל אלפי הגרסאות של הווירוס שרוצפו עד כה (כאלה שמקורן בשינויים שהנגיף צובר עם הזמן), לא נמצאו גרסאות שגרמו לנגיף להיות מדבק יותר או כזה שגורם למחלה קשה יותר מהגרסה המקורית שלו.
הכלל הזה תקף גם לגבי המוטציה של הקורונה שיוחסה לחורפנים. למוטציה 'צבר 5' שזוהתה אין השפעות הניתנות למדידה על חומרת המחלה או על רמת ההדבקה, אך היא עלולה לערער את יעילותם של חיסונים תלויי-רצף עתידיים.
ומילה של הסתייגות, ישנה גרסה אחת של הוירוס ובה שינוי נקודתי שאכן הגביר את יכולת ההדבקה של הווירוס, אך לא את חומרת המחלה. צריך לזכור שהווירוס אינו קופא על שמריו וממשיך להשתנות עם חורפנים או בלעדיהם.
נמצאו כ-220 חיובים לנגיף שמקורו בחוות אלו. אצל כ-10 מהם נמצא שילוב מוטציות חדש בנגיף. לאור זה התעורר החשש שחלק מהנוגדנים שכנגדם מפתחים חיסונים בימים אלו לא יפעלו ביעילות מול גרסה זו של הנגיף
בלי קשר לקורונה (ואולי עם קשר), קיבלנו כולנו רמז שהעולם אינו זקוק לחוות ליצור פרוות – ועלינו להבין שמקומן של החיות בטבע, באותם חלקים הולכים וקטנים של כדור הארץ שעדיין מאפשרים זאת.
פרופ' מיכל ליניאל מהמכון למדעי החיים היא חברת סגל במחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית. היא חוקרת בעת האחרונה את נגיפי הקורונה ופרסמה על כך מאמרים מדעיים. זאת לאחר שחקרה גם את נגיף הסארס המקורי שהופיע בשנת 2002, ואת נגיף המרס MERS שהופיע בשנת 2012 באיזור ערב הסעודית, ומקורו בגמלים. מעבר לנגיף הקורונה, חוקרת פרופ' ליניאל גם את הארגון הגלובלי של כל רצפי החלבונים, פיתוח גישות למיון וסווג אוטומטי של רצפים, נתוח מידע גנומי ופרוטאומי לפיתוח כלים להבנת קשר בין רצפי חלבונים ומבנם ועוד. בשנת 2016 נבחרה לעמיתה בארגון הבינלאומי לביולוגיה חישובית (ISCB).
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם