מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הנחה ביום שני את כל החוזרים מדנמרק לעבור בדיקת קורונה, לרבות ריצוף גנטי, זאת כדי לדעת אם הם נושאים את המוטציה לקורונה שמקורה בחורפנים.

אלא שלא רק מדינת ישראל מתחרפנת מהחורפנים. כמה מדינות כבר דיווחו על מוטציות בנגיף הקורונה הקשורות לחוות של חורפנים. הדיווח הראשון הגיע כבר בסוף מאי מהולנד, ולאחרונה דווח על מספר מקרים גם בדנמרק. דווחו גם מקרים אחרים באיטליה, ספרד, שוודיה וארה"ב. כל העדכונים הללו מאמתים את ההערכה שחוות חורפנים הן מדגרות של נגיף הקורונה.

לא רק ישראל מתחרפנת מהחורפנים. כמה מדינות כבר דיווחו על מוטציות בנגיף הקורונה הקשורות לחוות של חורפנים. כל העדכונים הללו מאמתים את ההערכה שחוות חורפנים הן מדגרות של נגיף הקורונה

כאשר קבעו את הרצף הגנטי של נגיפי הקורונה מהאנשים הנגועים בדנמרק, החיים באזורי הגידול של חוות החורפנים הנגועות בנגיף – אושר חשש שהועלה זה מכבר. דהיינו, בעלי חיים עלולים להפיץ את הנגיף לבני אדם.

בדנמרק נמצאו חורפנים הנגועים בנגיף בלמעלה מ-200 חוות, כחמישית מכל חוות הגידול במדינה. כמו כן, נמצאו כ-220 אנשים חיובים לנגיף שמקורו בחוות אלו. אצל כמה מהם נמצא שילוב מוטציות חדש בנגיף, שכונה 'צבר-5'. לאור זה התעורר החשש שחלק מהנוגדנים שכנגדם מפתחים חיסונים בימים אלו לא יפעלו ביעילות מול גרסה זו של הנגיף. בעקבות כך, הוחלט להמית, רק בדנמרק עצמה, מיליוני חורפנים במטרה לבלום את ההתפשטות הפוטנציאלית של המוטציה של הקורונה.

כמובן שמאוד לא סביר לצפות שהנגיף, על המוטציות שלו שמקורן ב-200 חוות דניות, ישתלט על העולם. ובכל זאת, ההחלטה לסגור את כל חוות החורפנים בדנמרק היא החלטה מושכלת מההיבט המדעי, ורק מההיבט הזה. העולם אינו יכול להסתכן באפשרות שתתרחש התפתחות אבולוציונית מקבילה של נגיף הקורונה בבעלי החיים המשמשים לו כמאכסן. יש להזכיר כי גם חתולים וכלבים עשויים להידבק בקורונה אבל במקרים אלו, בשונה מהחורפנים, אין מעבר בחזרה לבני האדם.

חשוב להיכנס לפרופורציות. מכל אלפי הגרסאות של הווירוס שרוצפו עד כה (כאלה שמקורן בשינויים שהנגיף צובר עם הזמן), לא נמצאו גרסאות שגרמו לנגיף להיות מדבק יותר או כזה שגורם למחלה קשה יותר מהגרסה המקורית שלו.

הכלל הזה תקף גם לגבי המוטציה של הקורונה שיוחסה לחורפנים. למוטציה 'צבר 5' שזוהתה אין השפעות הניתנות למדידה על חומרת המחלה או על רמת ההדבקה, אך היא עלולה לערער את יעילותם של חיסונים תלויי-רצף עתידיים.

ומילה של הסתייגות, ישנה גרסה אחת של הוירוס ובה שינוי נקודתי שאכן הגביר את יכולת ההדבקה של הווירוס, אך לא את חומרת המחלה. צריך לזכור שהווירוס אינו קופא על שמריו וממשיך להשתנות עם חורפנים או בלעדיהם. 

נמצאו כ-220 חיובים לנגיף שמקורו בחוות אלו. אצל כ-10 מהם נמצא שילוב מוטציות חדש בנגיף. לאור זה התעורר החשש שחלק מהנוגדנים שכנגדם מפתחים חיסונים בימים אלו לא יפעלו ביעילות מול גרסה זו של הנגיף

בלי קשר לקורונה (ואולי עם קשר), קיבלנו כולנו רמז שהעולם אינו זקוק לחוות ליצור פרוות – ועלינו להבין שמקומן של החיות בטבע, באותם חלקים הולכים וקטנים של כדור הארץ שעדיין מאפשרים זאת.

פרופ' מיכל ליניאל מהמכון למדעי החיים היא חברת סגל במחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית. היא חוקרת בעת האחרונה את נגיפי הקורונה ופרסמה על כך מאמרים מדעיים. זאת לאחר שחקרה גם את נגיף הסארס המקורי שהופיע בשנת 2002, ואת נגיף המרס MERS שהופיע בשנת 2012 באיזור ערב הסעודית, ומקורו בגמלים. מעבר לנגיף הקורונה, חוקרת פרופ' ליניאל גם את הארגון הגלובלי של כל רצפי החלבונים, פיתוח גישות למיון וסווג אוטומטי של רצפים, נתוח מידע גנומי ופרוטאומי לפיתוח כלים להבנת קשר בין רצפי חלבונים ומבנם ועוד. בשנת 2016 נבחרה לעמיתה בארגון הבינלאומי לביולוגיה חישובית (ISCB).

במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי – והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?

*  *  *

באמצע מרץ נחגג הישג בינלאומי בתחום הרגולציה: מועצת אירופה הציגה את "האמנה הבינלאומית הראשונה בדבר זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בהקשר של מערכות בינה מלאכותית".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר אורי פריימן הוא פוסט-דוקטורנט במעבדה לחברה דיגיטלית באוניברסיטת מקמסטר, קנדה.

אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.

זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.

כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)