מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הנחה ביום שני את כל החוזרים מדנמרק לעבור בדיקת קורונה, לרבות ריצוף גנטי, זאת כדי לדעת אם הם נושאים את המוטציה לקורונה שמקורה בחורפנים.

אלא שלא רק מדינת ישראל מתחרפנת מהחורפנים. כמה מדינות כבר דיווחו על מוטציות בנגיף הקורונה הקשורות לחוות של חורפנים. הדיווח הראשון הגיע כבר בסוף מאי מהולנד, ולאחרונה דווח על מספר מקרים גם בדנמרק. דווחו גם מקרים אחרים באיטליה, ספרד, שוודיה וארה"ב. כל העדכונים הללו מאמתים את ההערכה שחוות חורפנים הן מדגרות של נגיף הקורונה.

לא רק ישראל מתחרפנת מהחורפנים. כמה מדינות כבר דיווחו על מוטציות בנגיף הקורונה הקשורות לחוות של חורפנים. כל העדכונים הללו מאמתים את ההערכה שחוות חורפנים הן מדגרות של נגיף הקורונה

כאשר קבעו את הרצף הגנטי של נגיפי הקורונה מהאנשים הנגועים בדנמרק, החיים באזורי הגידול של חוות החורפנים הנגועות בנגיף – אושר חשש שהועלה זה מכבר. דהיינו, בעלי חיים עלולים להפיץ את הנגיף לבני אדם.

בדנמרק נמצאו חורפנים הנגועים בנגיף בלמעלה מ-200 חוות, כחמישית מכל חוות הגידול במדינה. כמו כן, נמצאו כ-220 אנשים חיובים לנגיף שמקורו בחוות אלו. אצל כמה מהם נמצא שילוב מוטציות חדש בנגיף, שכונה 'צבר-5'. לאור זה התעורר החשש שחלק מהנוגדנים שכנגדם מפתחים חיסונים בימים אלו לא יפעלו ביעילות מול גרסה זו של הנגיף. בעקבות כך, הוחלט להמית, רק בדנמרק עצמה, מיליוני חורפנים במטרה לבלום את ההתפשטות הפוטנציאלית של המוטציה של הקורונה.

כמובן שמאוד לא סביר לצפות שהנגיף, על המוטציות שלו שמקורן ב-200 חוות דניות, ישתלט על העולם. ובכל זאת, ההחלטה לסגור את כל חוות החורפנים בדנמרק היא החלטה מושכלת מההיבט המדעי, ורק מההיבט הזה. העולם אינו יכול להסתכן באפשרות שתתרחש התפתחות אבולוציונית מקבילה של נגיף הקורונה בבעלי החיים המשמשים לו כמאכסן. יש להזכיר כי גם חתולים וכלבים עשויים להידבק בקורונה אבל במקרים אלו, בשונה מהחורפנים, אין מעבר בחזרה לבני האדם.

חשוב להיכנס לפרופורציות. מכל אלפי הגרסאות של הווירוס שרוצפו עד כה (כאלה שמקורן בשינויים שהנגיף צובר עם הזמן), לא נמצאו גרסאות שגרמו לנגיף להיות מדבק יותר או כזה שגורם למחלה קשה יותר מהגרסה המקורית שלו.

הכלל הזה תקף גם לגבי המוטציה של הקורונה שיוחסה לחורפנים. למוטציה 'צבר 5' שזוהתה אין השפעות הניתנות למדידה על חומרת המחלה או על רמת ההדבקה, אך היא עלולה לערער את יעילותם של חיסונים תלויי-רצף עתידיים.

ומילה של הסתייגות, ישנה גרסה אחת של הוירוס ובה שינוי נקודתי שאכן הגביר את יכולת ההדבקה של הווירוס, אך לא את חומרת המחלה. צריך לזכור שהווירוס אינו קופא על שמריו וממשיך להשתנות עם חורפנים או בלעדיהם. 

נמצאו כ-220 חיובים לנגיף שמקורו בחוות אלו. אצל כ-10 מהם נמצא שילוב מוטציות חדש בנגיף. לאור זה התעורר החשש שחלק מהנוגדנים שכנגדם מפתחים חיסונים בימים אלו לא יפעלו ביעילות מול גרסה זו של הנגיף

בלי קשר לקורונה (ואולי עם קשר), קיבלנו כולנו רמז שהעולם אינו זקוק לחוות ליצור פרוות – ועלינו להבין שמקומן של החיות בטבע, באותם חלקים הולכים וקטנים של כדור הארץ שעדיין מאפשרים זאת.

פרופ' מיכל ליניאל מהמכון למדעי החיים היא חברת סגל במחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית. היא חוקרת בעת האחרונה את נגיפי הקורונה ופרסמה על כך מאמרים מדעיים. זאת לאחר שחקרה גם את נגיף הסארס המקורי שהופיע בשנת 2002, ואת נגיף המרס MERS שהופיע בשנת 2012 באיזור ערב הסעודית, ומקורו בגמלים. מעבר לנגיף הקורונה, חוקרת פרופ' ליניאל גם את הארגון הגלובלי של כל רצפי החלבונים, פיתוח גישות למיון וסווג אוטומטי של רצפים, נתוח מידע גנומי ופרוטאומי לפיתוח כלים להבנת קשר בין רצפי חלבונים ומבנם ועוד. בשנת 2016 נבחרה לעמיתה בארגון הבינלאומי לביולוגיה חישובית (ISCB).

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.

במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.