מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הנחה ביום שני את כל החוזרים מדנמרק לעבור בדיקת קורונה, לרבות ריצוף גנטי, זאת כדי לדעת אם הם נושאים את המוטציה לקורונה שמקורה בחורפנים.

אלא שלא רק מדינת ישראל מתחרפנת מהחורפנים. כמה מדינות כבר דיווחו על מוטציות בנגיף הקורונה הקשורות לחוות של חורפנים. הדיווח הראשון הגיע כבר בסוף מאי מהולנד, ולאחרונה דווח על מספר מקרים גם בדנמרק. דווחו גם מקרים אחרים באיטליה, ספרד, שוודיה וארה"ב. כל העדכונים הללו מאמתים את ההערכה שחוות חורפנים הן מדגרות של נגיף הקורונה.

לא רק ישראל מתחרפנת מהחורפנים. כמה מדינות כבר דיווחו על מוטציות בנגיף הקורונה הקשורות לחוות של חורפנים. כל העדכונים הללו מאמתים את ההערכה שחוות חורפנים הן מדגרות של נגיף הקורונה

כאשר קבעו את הרצף הגנטי של נגיפי הקורונה מהאנשים הנגועים בדנמרק, החיים באזורי הגידול של חוות החורפנים הנגועות בנגיף – אושר חשש שהועלה זה מכבר. דהיינו, בעלי חיים עלולים להפיץ את הנגיף לבני אדם.

בדנמרק נמצאו חורפנים הנגועים בנגיף בלמעלה מ-200 חוות, כחמישית מכל חוות הגידול במדינה. כמו כן, נמצאו כ-220 אנשים חיובים לנגיף שמקורו בחוות אלו. אצל כמה מהם נמצא שילוב מוטציות חדש בנגיף, שכונה 'צבר-5'. לאור זה התעורר החשש שחלק מהנוגדנים שכנגדם מפתחים חיסונים בימים אלו לא יפעלו ביעילות מול גרסה זו של הנגיף. בעקבות כך, הוחלט להמית, רק בדנמרק עצמה, מיליוני חורפנים במטרה לבלום את ההתפשטות הפוטנציאלית של המוטציה של הקורונה.

כמובן שמאוד לא סביר לצפות שהנגיף, על המוטציות שלו שמקורן ב-200 חוות דניות, ישתלט על העולם. ובכל זאת, ההחלטה לסגור את כל חוות החורפנים בדנמרק היא החלטה מושכלת מההיבט המדעי, ורק מההיבט הזה. העולם אינו יכול להסתכן באפשרות שתתרחש התפתחות אבולוציונית מקבילה של נגיף הקורונה בבעלי החיים המשמשים לו כמאכסן. יש להזכיר כי גם חתולים וכלבים עשויים להידבק בקורונה אבל במקרים אלו, בשונה מהחורפנים, אין מעבר בחזרה לבני האדם.

חשוב להיכנס לפרופורציות. מכל אלפי הגרסאות של הווירוס שרוצפו עד כה (כאלה שמקורן בשינויים שהנגיף צובר עם הזמן), לא נמצאו גרסאות שגרמו לנגיף להיות מדבק יותר או כזה שגורם למחלה קשה יותר מהגרסה המקורית שלו.

הכלל הזה תקף גם לגבי המוטציה של הקורונה שיוחסה לחורפנים. למוטציה 'צבר 5' שזוהתה אין השפעות הניתנות למדידה על חומרת המחלה או על רמת ההדבקה, אך היא עלולה לערער את יעילותם של חיסונים תלויי-רצף עתידיים.

ומילה של הסתייגות, ישנה גרסה אחת של הוירוס ובה שינוי נקודתי שאכן הגביר את יכולת ההדבקה של הווירוס, אך לא את חומרת המחלה. צריך לזכור שהווירוס אינו קופא על שמריו וממשיך להשתנות עם חורפנים או בלעדיהם. 

נמצאו כ-220 חיובים לנגיף שמקורו בחוות אלו. אצל כ-10 מהם נמצא שילוב מוטציות חדש בנגיף. לאור זה התעורר החשש שחלק מהנוגדנים שכנגדם מפתחים חיסונים בימים אלו לא יפעלו ביעילות מול גרסה זו של הנגיף

בלי קשר לקורונה (ואולי עם קשר), קיבלנו כולנו רמז שהעולם אינו זקוק לחוות ליצור פרוות – ועלינו להבין שמקומן של החיות בטבע, באותם חלקים הולכים וקטנים של כדור הארץ שעדיין מאפשרים זאת.

פרופ' מיכל ליניאל מהמכון למדעי החיים היא חברת סגל במחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית. היא חוקרת בעת האחרונה את נגיפי הקורונה ופרסמה על כך מאמרים מדעיים. זאת לאחר שחקרה גם את נגיף הסארס המקורי שהופיע בשנת 2002, ואת נגיף המרס MERS שהופיע בשנת 2012 באיזור ערב הסעודית, ומקורו בגמלים. מעבר לנגיף הקורונה, חוקרת פרופ' ליניאל גם את הארגון הגלובלי של כל רצפי החלבונים, פיתוח גישות למיון וסווג אוטומטי של רצפים, נתוח מידע גנומי ופרוטאומי לפיתוח כלים להבנת קשר בין רצפי חלבונים ומבנם ועוד. בשנת 2016 נבחרה לעמיתה בארגון הבינלאומי לביולוגיה חישובית (ISCB).

השבוע רצו ברשתות החברתיות ציטוטים מתוך דבריו של העיתונאי אמנון אברמוביץ':

"הדבר הכי חשוב שיצא מהמלחמה הזאת (הוא) שהפוליטיקה תחדל להיות קריירה. אי אפשר להפקיד את גורלנו בידי יריב לוין, ומירי רגב, ושמחה רוטמן, ובצלאל סמוטריץ', ואיתמר בן גביר, ועמיחי שיקלי, ואריאל קלנר ועמית הלוי. אני חושב שאנשים שכבר עשו לביתם מתחומי המשק, הניהול, הכלכלה, האקדמיה, פעילים חברתיים וממערכות שונות חייבים להיכנס לפוליטיקה כשליחות, ולא כקריירה".

עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

את מקור הנוהג להתאבל על המתים ניתן למצוא בתיעודים המוקדמים ביותר של חיי קהילה. נדמה לנו לעתים כי המוות ושלל המנהגים העוטפים אותו מוחלטים וקבועים, אך כמו כל תופעה חברתית עברו מנהגי הקבורה תהליך של שינוי לאורך ההיסטוריה.

הסמלים המאפיינים את מנהגי הקבורה משתנים בין קהילות, ובסימבוליזם זה ניתן למצוא רמזים לאופן בו מפרשות תרבויות שונות את חוויות החיים והמוות.

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.