נורמליזציה עם מצרים וירדן? מוקדם מדי לחגוג

הוקעת מוחמד רמדאן בטלויזיה המצרית, צילום מסך מ"כאן"
הוקעת מוחמד רמדאן בטלויזיה המצרית, צילום מסך מ"כאן"

הנורמליזציה בין ישראל, האמירויות ובחריין מלמדת על דגם חדש של שלום המתפתח לנגד עינינו. אולם ההתמקדות של נתניהו והתקשורת בנורמליזציה משכיחה את העובדה כי רובו של העולם הערבי עדיין מחרים את ישראל ורואה בנורמליזציה מילת גנאי. סיפורו של השחקן והזמר המצרי הידוע מוחמד רמדאן, שהצטלם עם הזמר הישראלי עומר אדם במהלך מסיבת גג שהתקיימה בדובאי, מהווה דוגמה מצוינת לבחינת סיכויי הנורמליזציה עם מצרים וירדן.

הנורמליזציה בין ישראל והמפרציות מלמדת על דגם חדש של שלום. אך התמקדות נתניהו והתקשורת בנורמליזציה משכיחה את זה שרוב העולם הערבי עדיין מחרים את ישראל ורואה בנורמליזציה מילת גנאי

הרשתות החברתיות במצרים סערו לאחר שעמוד רשמי של משרד החוץ הישראלי בשפה ערבית העלה את התמונה ומתחתיה הכתובית: ״האמנות תמיד מאחדת אותנו״. כתוצאה מכך, הזמר זכה למתקפה חסרת תקדים של גולשים ברשתות. הוא הוכרז כציוני, בוגד, ושחקן ״בקרנבל הנורמליזציה״ המשרת את "הפרויקט הציוני באזור״.

חמור מזה, המתקפה נגד רמדאן חרגה מגבולות הרשתות החברתיות. איגוד השחקנים במצרים השעה את חברותו ואילו איגוד העיתונאים הורה שלא לפרסם כל ידיעות עליו משום שהוא הפר את האיסור על כל צורה של נורמליזציה עם ״המדינה הכובשת״. לבית המשפט המצרי אף הוגשה תביעה נגדו בגין ״העלבת העם המצרי".

רמדאן ביקש למזער את הנזק שנגרם לו; הוא פרסם תגובה באינסטגרם ובה טען שלא היה מודע ללאומיותו של הזמר והוסיף כי הוא "מצדיע לעם הפלסטיני״. בהמשך אף שינה את תמונת הפרופיל שלו לתמונה של דגל פלסטין.

פרשה זו חשפה את בפני הציבור הישראלי, פעם נוספת, את עוצמת ההתנגדות במצרים לנורמליזציה עם ישראל. השיח הציבורי במצרים, כפי שעלה ברשתות החברתיות, ביטא עמדה אחידה המתנגדת לכל מגע עם ״הכובש הציוני״ וחידד כי גם לאחר למעלה מ-40 שנים לאחר חתימת הסכם השלום, רבים בחברה האזרחית המצרית עדיין רואים בישראל אויב עיקרי.

איגוד השחקנים במצרים השעה את חברות רמדאן, איגוד העיתונאים הורה לא לפרסם ידיעות עליו משום שהפר את האיסור על ביטויי נורמליזציה עם ״המדינה הכובשת", והוגשה תביעה נגדו בגין ״העלבת העם המצרי"

ביטויי התנגדות חריפים אלו לנורמליזציה אינם תופעה חדשה. לאורך השנים התנגדות זו שיקפה את התובנה, שהעמקת הקשרים עם ישראל מהווה חסם בפני שיקום מעמדה של מצרים במערכת האזורית. עמדות אלו מצאו את ביטוין מעת לעת במתקפות כלפי מי שנחשד בקידום נורמליזציה, כדוגמת הדחתו של חבר הפרלמנט המצרי, תופיק עוכאשה, לאחר שאירח בביתו את שגריר ישראל. במקרים קיצוניים עמדה זו לבשה פנים אלימות, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפת שגרירות ישראל במצרים על ידי מפגינים ב-9 בספטמבר 2011.

המשטר המצרי בעבר לא פעל נגד שיח שנאה זה. חוסני מובארכ שימר את יחסי השלום עם ישראל ואף ביצר את מעמדה של מצרים כמתווכת מרכזית בין ישראל לפלסטינים, אך הוא לא עשה "יחסי ציבור" לשלום עם ישראל. מנגד, הוא התיר חופש ביטוי נרחב לשיח עוין כלפי ישראל ועשה מעט מאוד כדי למחוק ביטויים אנטי-ציוניים ואנטישמיים בכלי התקשורת. ניסיונות להגביל שיח אנטי-יהודי היו תוצר של לחצים חיצונים, בעיקר אמריקאים, ולא נבעו מתוך ניסיון לשנות תודעה.

הגישה הדואלית של מובארכ נבעה מכך שהעמדות העוינות כלפי ישראל שירתו אותו ברמה הפנימית. שתיקת המשטר הייתה חלק מדרכי התמודדותו עם התגברות ההשפעה של גורמי האסלאם, בעיקר האחים המוסלמים, במרחב הציבורי, שביטאו עמדות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות. עמדות אלה הצטלבו עם העמדות של כוחות חילונים כמו נאצריסטים, שמאל ואף ליברליים, שהתנגדו למדיניות של ישראל כלפי הפלסטינים.

מגמות אלו ממשיכות להתקיים גם תחת שלטונו של אל-סיסי. נשיא מצרים אמנם הרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני והדיפלומטי עם ישראל, הביע תמיכה בשימור יחסי השלום ואף קידם בברכה את הסכמי הנורמליזציה בין ישראל והאמירויות, אך הוא לא הביע תמיכה בנורמליזציה בתחומים האזרחיים.

הטיעונים ללגיטימציה של אל-סיסי ממוקדים בהיותו המנהיג שיכול להציל את מצרים מאויביה הפנימיים והחיצוניים ולהוביל לביטחון וליציבות. אמנם ההגנה שהוא מבטיח לעם המצרי ממוקדת בארגוני הטרור והאחים המוסלמים, אולם שימור הדימוי של ישראל כאויב פוטנציאלי משרתת טיעונים אלו ללגיטימציה ובעיקר תומכת באוטוריטריות הצבאית.

ביטויי התנגדות חריפים אלו לנורמליזציה אינם תופעה חדשה. לאורך השנים התנגדות זו שיקפה את התובנה, שהעמקת הקשרים עם ישראל מהווה חסם בפני שיקום מעמדה של מצרים במערכת האזורית

הסכסוך המתמשך של ישראל עם הפלסטינים והעדר ההתקדמות בפתרון הסכסוך משמש חומר בערה המניע את שיח ההתנגדות כלפי ישראל. עם-זאת, חשוב להדגיש כי הוא לא גורם בלעדי. שיח העוינות כלפי ישראל הוא תוצר של כמה גורמים נוספים:

  1. ראשית, התפשטותן והעמקתן של עמדות אנטישמיות ואנטי-יהודיות על ידי גורמים שונים ובראשם הכוחות האסלאמיסטים והאיגודים המקצועיים. חלק מהעמדות הללו בא לידי ביטוי בתקשורת ובמערכת החינוך המצריים.
  2. שנית, המדיניות העקבית של השלטון תרמה לכך שהבעת התנגדות לנורמליזציה מהווה כלי בידי כוחות פוליטיים לתקוף את המשטר מבלי שיוגדרו על ידו כבוגדים, או כמי שפוגעים באינטרסים של מצרים ובכבודה.

במלים אחרות, בהיעדר כלים לתקוף את המשטר, הנושא הישראלי מהווה שסתום להבעת מחאה "לגיטימית". כך למשל המתקפה הנוכחית נגד רמדאן שימשה הזדמנות לבטא התנגדות למדיניות של מדינות המפרץ, אשר פועלות "בשירות החלום הציוני להנהיג את העולם הערבי״, אך בד בבד היא כללה גם הזדמנות לבטא לעג וגינוי ליחסיו של אל-סיסי עם ישראל ואף הגדרתם כבגידה.

תגובתו של המשטר המצרי הפעם הייתה שונה; לא זו בלבד שהתקשורת לא תקפה את השחקן, אלא שפובליציסט בכיר תקף בעיתון הממסדי "אל-אהראם" את תגובת האיגודים המקצועיים, ולא ראה פסול בקיום הקשר, במיוחד בקרב בני הדור הצעיר שלא הכירו מלחמות נגד ישראל.

השינוי בעמדת המשטר חשוב והוא מלמד כי המחאה התקשורתית נתפסת גם כמחאה נגד המשטר ועל כן מאיימת עליו. יתכן גם שההסכמים של ישראל עם האמירויות ובחריין, והקשר עם הסעודים, חיזקו את הביטחון של המשטר המצרי.

מוקדם לומר האם תגובה זו מסמלת שינוי בעמדת המשטר כלפי התבטאויות אנטי-ישראליות או אנטי-נורמליזציה. בכל מקרה, תגובה זו מלמדת עד כמה יש למשטר תפקיד חשוב בשינוי השיח כלפי ישראל ובעיצובו. קשה להשוות בין מדינות המפרץ, שם אין איגודים מקצועיים או גורמי אופוזיציה אסלאמיים משמעותיים, ובין מצרים, ירדן ומדינות ערביות נוספות, שם נדרש המשטר להתמודד עם כוחות אלה.

בהיעדר כלים לתקוף את המשטר, הנושא הישראלי מהווה שסתום למחאה "לגיטימית". המתקפה נגד רמדאן איפשרה לבטא התנגדות למדיניות המפרציות, אך כללה גם הזדמנות לבטא לעג וגינוי ליחסי אל-סיסי עם ישראל

ולכן, ישראל תמשיך להתמודד עם שני סוגים של שלום: זה עם מדינות המפרץ, וזה עם שאר מדינות ערב. התקדמות או פתרון הבעיה הפלסטינית עשוי לחמם את השלום הקר, אולם נדרש כאן גם מאמץ מצדן של המדינות הערביות לקדם את השלום בתקשורת ובמערכות החינוך שלהן.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד״ר בשמת יפת היא מרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל ועמיתת מחקר במרכז לחקר המזרח התיכון ומרכז אסיה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 958 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 29 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"כמו כוכבת בסדרת פשע"

מעקב זמן ישראל דוח ביקורת חמור של מבקר עיריית חיפה מאשר את ממצאי תחקירי זמן ישראל במלואם ● בין היתר, מאשר המבקר כי החוקר המיוחד שהעסיקה ראשת העיר קליש-רותם אסף ממצאים מכפישים (ולעיתים מסולפים) נגד יריביה הפוליטיים, ללא אישור הגורמים הממונים עליו ● המבקר: "ההתנהלות חמורה ומנוגדת לכללי מנהל תקין" ● במועצת העיר דורשים לפתוח מייד בחקירה פלילית

עוד 2,691 מילים

הצפות, צפיפות, משבר האקלים ובנייה ירוקה

מדובר בסוג של מציאות חדשה, מעגל קסמים שאנחנו עוד לא מכירים בו. הצפיפות בישראל והצפיפות הכללית בכדור הארץ משפיעים על חיינו יותר ויותר. אם בעבר יכולנו לפתח, לסלול ולבנות ללא התחשבות בסביבה, היום הטבע דופק לנו בדלת.

הצפיפות בישראל והצפיפות הכללית בכדור הארץ משפיעים על חיינו יותר ויותר. אם בעבר יכולנו לפתח, לסלול ולבנות ללא התחשבות בסביבה, היום הטבע דופק לנו בדלת

פיתוח ללא התחשבות בסביבה מייצר בעיות שונות ואף מוביל לאסונות שאנו נאלצים להתמודד איתם. כך המציאות הנוכחית של אירועי גשם קיצוניים שנובעים ממשבר האקלים, יחד עם פיתוח מואץ וצפיפות שמייצרים שטחים אדירים שפותחו או נסללו ואינם מחלחלים – מייצרת הצפות, נזק לרכוש ונזקים בנפש.

אם נתבונן על שטח הניקוז של נחל האיילון נגלה, שב-20 שנה האחרונות נוספו שטחים ענקיים שאינם מחלחלים ומייצרים כמות מי נגר אדירה: כביש 6, כביש 1, נתב"ג, נתיבי איילון, אזורי תעשיה אדירים ושטחים מסחריים שנבנו כולם בשטחים גדולים שאינם מחלחלים ומוצפים בגשמים משמעותיים.

ההצפות הללו גורמות לאסונות ואף לאבדות בנפש. דוגמה קשה היא מה שקרה בשכונת התקווה עם טביעתם של דין שושני וסתיו הררי במעלית עקב הצפה של חניון, שנשאבו ממנו בהמשך 800 קוב מים, ולכידתם של הזוג במעלית. הפרקליטות לא מצאה את מי להאשים באסון.

הפתרון לנושא ההצפות מצוי בעקרונות הבנייה הירוקה, בהם דרישה מכל פרויקט בנייה של כביש, פרויקט הנדסי, פרויקט מסחרי, קניון או בית מגורים לכלול פתרון לחלחול של מי נגר בשטח הפרויקט במסגרת רישוי פרויקט.

על הנהלת כביש 6, נתיבי איילון, נתב"ג וכו' להקים ולממן מאגרים לאיסוף מי נגר ושחרורם האיטי לנחלים, או יצירת אגני חלחול למי הנגר.

יש לחייב כל פרויקט בנייה להקים אגן חלחול או פתרון למי הנגר בשטח הפרויקט או בסמוך לו.

הפתרון לנושא ההצפות מצוי בעקרונות הבנייה הירוקה, בהם דרישה מכל פרויקט בנייה כביש, פרויקט הנדסי, מסחרי, קניון או בית מגורים לכלול פתרון לחלחול מי נגר בשטח הפרויקט במסגרת רישויו

נושא חלחול מי נגר הוא נושא המטופל בצורה מקצועית בבנייה הירוקה. פרויקטים העומדים בתקן בנייה ירוקה מחייבים להציג פתרונות לחלחול מי נגר.

תקני הבנייה הירוקה משיגים מספר מטרות

  • החדרת החלחול למי התהום, שיפור מי התהום והגדלת מאגרי המים.
  • הקטנת מליחות הקרקע ומי התהום.
  • הקטנת הסכנה להצפות ובכך הקטנת הנזקים מהצפות ופגיעה בחיי אדם.
  • בנייה ירוקה מעודדת השארת כמה שיותר שטחים ירוקים מגוננים ומחלחלים כמו גם נטיעה של עצים מקומיים. שטחים ירוקים מחלחלים באופן טבעי.

טרגדיה נוספת אירעה בנהריה. נחל הגעתון שעובר במרכזה עלה על גדותיו בינואר 2020 וגרם להצפות כבדות, בהן טבע למוות מוטי בן שבת ז"ל שניסה לחלץ את בני משפחה אשר נלכדו ברכבם.

המקרה הקשה הזה הוביל  להתחלת יישומה של תכנית, שמטרתה להוריד את הסיכוי לשיטפון בנהריה בכ-50 אחוז, על ידי הגדלת מאגר המים במחצבת יחיעם, הנמצא במעלה אגן נחל געתון.

המאגר, לאחר הגדלתו, יכיל עד 300 אלף קוב מים, וימנע ממי השיטפון להגיע אל נחל הגעתון ולהציף את הרחוב הראשי של נהריה. התכנית כוללת בנוסף טיפול ותחזוקה בקווי הניקוז, בתעלות ובמובילי המים בכניסה לעיר.

טרגדיה נוספת אירעה בנהריה. נחל הגעתון שעובר במרכזה עלה על גדותיו בינואר 2020 וגרם להצפות כבדות, בהן טבע למוות מוטי בן שבת ז"ל שניסה לחלץ את בני משפחה אשר נלכדו ברכבם

פתרון זה מבורך אך אינו מספיק. צריך במקביל לקדם חלחול מי נגר לכל פרויקט בנייה או פרויקט הנדסי, שכן אי אפשר לצפות במדויק את מיקום מקרי הקיצון של הגשם (שבר ענן), וגם את אפשרות מילוי המאגר ביחיעם לגמרי.

נהריה היא בהחלט לא העיר היחידה בישראל שסובלת מהצפות. זאת בעיה שצפויה רק להחמיר בשנים הקרובות. לטענת מומחים, הפתרונות לבעיית ההצפות דורשים שינוי מחשבתי. מעבר לתקני הבנייה הירוקה יש לחייב כל פרויקט – מכביש רב נתיבי ועד לבית בודד – לטפל במי הנגר שלו.

ככל שהתחזיות נכונות ואנו צפויים לאירועי קצה כמו זה שקרה בגרמניה לפני מספר חודשים, אזי מדובר בחשיבות עליונה.

"אירועי גשם חזקים ודרמטיים ושיטפונות הם לא תופעות חדשות בישראל או בעולם, מדובר באירוע טבעי שאין יכולת לבטל או לעצור", אומר ערן אטינגר, סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה וראש האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. "עם זאת, יש צורך למזער ככל שניתן ואף לשאוף לבטל את הנזקים שנגרמים בעקבות הצפות".

אירועי הגשם בישראל נוטים להיות חזקים וקצרים – כלומר, כמות גדולה של גשם יורדת על הקרקע בזמן קצר. לשם השוואה, כמות המשקעים השנתית בלונדון מתפרסת על פני כל חודשי השנה – ואילו בתל אביב היא יורדת בחודשי החורף בלבד. בעיה זו צפויה להחמיר עקב משבר האקלים, שגורם להקצנה בעוצמתם של אירועי הגשם עקב כמות החלקיקים והפחמן באטמוספירה.

נהריה היא בהחלט לא העיר היחידה בישראל שסובלת מהצפות. זאת בעיה שצפויה רק להחמיר בשנים הקרובות. לטענת מומחים, הפתרונות לבעיית ההצפות דורשים שינוי מחשבתי

פתרון לאיגום וחלחול מי נגר: המשטחים בפארק מחלחלים ואינם מיצרים מי נגר עודפים, מים רבים יכולים היקוות במאגר ולחלחל לאט לאט.

מי נגר בעיר

מי נגר עירוני הם מי גשם שנעים על פני המדרכות והכבישים ומתנקזים לאזורים הנמוכים או למערכת הניקוז העירונית. במקרים רבים, מערכת הניקוז לא מתוחזקת כראוי ואף סתומה ואינה ערוכה לקבל כמויות אדירות של מים.

המים יוצרים שלוליות, בהן נתקעות מכוניות ונוצרים פקקים. זאת תוצאה של הבנייה המואצת שאינה מתחשבת בסביבה ואינה עומדת בתקנים הירוקים. בנייה שיוצרת יותר ויותר משטחי בטון או אספלט אטומים אשר אינם מאפשרים למים להיספג באדמה ורק מחריפים את בעיית ההצפות.

יש מהלכים רבים שאפשר לעשות בעניין. אם זה לתכנן בורות החדרה קרוב לבתים, או להפוך את הגינה למשטח מחדיר ומחלחל, כלומר כזו שהמים יתנקזו אליה, או להתקין גג ירוק עם צמחיה. הצמחייה והמצע שהיא שתולה בה סופגים את מי הגשמים בחורף ומקטינים את כמות מי הנגר.

גג ירוק במרכז רוקפלר במנהטן (צילום: ויקיפדיה)
גג ירוק במרכז רוקפלר במנהטן (צילום: ויקיפדיה)

שטחים מחלחלים

בעת ירידת הגשם מחלחלים המים לתוך הקרקע. שיעור החלחול ("הקצב") תלוי בעוצמת הגשם, אך על כך אין לנו שליטה. לעומת זאת, אנו יכולים להשפיע ולשנות את מאפייני הקרקע המשפיעים על חדירת המים. הגורמים החשובים הקובעים את שיעור החלחול הם מבנה הקרקע בשכבה העליונה ושיפוע פני הקרקע.

בעת ירידת הגשם מחלחלים המים לתוך הקרקע. שיעור החלחול תלוי בעוצמת הגשם, על כך אין לנו שליטה. אך אנו יכולים להשפיע ולשנות את מאפייני הקרקע המשפיעים על חדירת המים

ראשית נבדוק את נושא מבנה הקרקע: טיפות המים הנופלות על הקרקע חודרות בין חלקיקי הקרקע. ככל שחלקיקי הקרקע גדולים יותר (כלומר הקרקע יותר חולית) החללים בין החלקיקים גדולים ותנועת המים כלפי מטה מהירה יותר.

נציין, שישנם אזורים בהם הקרקע הטבעית אינה מחלחלת היטב, כגון קרקעות כבדות וכן קרקעות מסוג "לֵס", המצויות בדרום הארץ. גם באזורים בהם שכבת הקרקע העליונה רדודה ומתחתיה שכבת סלע – עשוי החלחול להיות מוגבל בכמותו.

יועץ הקרקע, המסייע בהנחיות ביסוס מבנה חדש, יכול גם לקבוע את סוג הקרקע וסיכויי החדרת המים. כך ניתן לקבוע איזה פתרון מתאים לפרויקט והאם צריך לייצר בור ספיגה לעודפי מי גשם שלא יצליחו לחלחל.

באזורים רבים הקרובים לחוף, בהם הקרקע היא חולית ובעלת כושר ספיגה טוב, השארת אזור גינון גדול בחלקים הנמוכים של פרויקט הבנייה יאפשר חלחול גדול שיספיק לקלוט את עודפי המים.

עומק השכבה בעלת תכונת חדירות גבוהה ישפיע על כמות המים שיחדרו בקצב מהיר, עד שהמים יגיעו לשכבה חדירה פחות ולעיתים לשכבה בלתי-חדירה. היעד הוא להחדיר מקסימום מי-גשמים לקרקע הגינה: את מי-הגשמים היורדים ישירות על הגינה וגם את מי-הגשמים היורדים על גגות ומשטחים מרוצפים. ככל שעומק השכבה המחלחלת במהירות יגדל – תוכל שכבה זו לקלוט לתוכה יותר מים ולאפשר, בהמשך, את חדירתם לעומק גדול יותר. כך יימנע אובדן מי-נגר שלא חדרו לקרקע.

שיפוע הקרקע משפיע גם הוא, מים הנעים במהירות סיכוי נמוך יותר שיספיקו לחלחל. ככל שהשיפוע גדול יותר מתקצר הזמן בו עשויים המים לחדור לקרקע. לכן יש ליצר בפרויקט שטחים אופקיים שהמים נספגים בהם ויספיקו לחלחל  לקרקע.

בהקמת חניונים גדולים ללא יכולת ספיגה יש ליצר גן גשם: אזור אליו המים מתנקזים ויכולים לחלחל שם למי התהום. הגן יכלול שכבה עליונה של אבנים גדולות הממקסמות את אפשרות החלחול במקום.

בהקמת חניונים גדולים ללא יכולת ספיגה יש ליצר גן גשם: אזור אליו המים מתנקזים ויכולים לחלחל שם למי התהום. הגן יכלול שכבה עליונה של אבנים גדולות הממקסמות את אפשרות החלחול במקום

גן גשם הוא פיתוח נופי שמהותו יצירת שקעים בקרקע טבעית ושתילת צמחייה בתוכם. השקעים והצמחייה מווסתים את זרימת הנגר, אוגרים את מי הנגר ומאפשרים להם לחלחל בקרקע. דוגמה לגן גשם כפתרון להקטנת זרימת מי נגר למערכת הניקוז:

גן גשם (צילום: USEPA Environmental-Protection-Agency, ויקימדיה)
גן גשם (צילום: USEPA Environmental-Protection-Agency, ויקימדיה)

בעיר כפר סבא, בקצה שכונה המוגדרת כירוקה, הוקם ביו פילטר כפיילוט משותף לקק"ל ולעירייה. המתכנן, ד"ר ירון זינגר, תכנן לאסוף מי נגר, לטהר אותם ולהזרימם לקרקע. הפיילוט הוקם באגן ניקוז ששטחו כ-3,300 דונם, בו זורמים בתקופת החורף כ-1 מיליון מ"ק מי גשם.

המים זורמים לנחל חיים, ערוץ של נחל פולג, ומשם לים. צמצום כמות המים ושיפור איכותם תעשיר את מי התהום, תמנע הצפות בנחל פולג ותמנע הגעת נגר מזוהם לים.

המים הנאספים באגן הניקוז של נחל חיים מתאפיינים בעומסי זיהום גבוהים, שמקורם בניקוז חקלאי ובזיהום עירוני המכיל אבק, שמנים, דלקים, חיידקים ועוד.

שטח הביו פילטר כ-87 מ"ר, עומקו 2.1 מ' ובימי החורף הוא אוסף את מי הגשם בנפח של 4000-7000 מ"ק ומחדיר אותם לקרקע. קצב החלחול הוא 300-400 מ"מ לשעה. המערכת בנויה מחמש שכבות של מצעי סינון וטיהור, כאשר על השכבה העליונה נשתלה צמחייה שתפקידה לפרק את המזהמים. בקיץ, כאשר לא יורד גשם, מטפל הביו פילטר במים מזוהמים הנשאבים משלוש בארות סמוכות שזוהמו בניטרט ונסגרו לשימוש על ידי רשות המים.

פיילוט הביו פילטר הוקם באגן ניקוז בשטח 3,300 דונם, בו זורמים בחורף כ-1 מיליון מ"ק מי גשם לנחל פולג ומשם לים. צמצום כמות המים ושיפור איכותם תעשיר את מי התהום, תמנע הצפות בנחל וזיהום בים

לאחר הטיהור מוזרמים המים לבאר שעומקה 87 מטר, באמצעות צינורות מנוקבים המחדירים אותם למי התהום. לדברי זינגר, עלות המתקן כ-700 אלף שקל. כדי לטפל בכל המים הנאספים באגן הניקוז ולהחדירם יש צורך בשבעה מתקנים מסוג זה בעלות כוללת של 9.4 מיליון שקל.

אלעד שי הוא מנהל פרויקטים בבניה ומוסמך בניה ירוקה מהטכניון, מוסמך ״מלווה בניה ירוקה״ לפי התקן הישראלי ומוסמך תקן בניה ירוקה אמריקאי LEED.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,475 מילים

הטיוח הגדול הקשר הסודי של משמרות המהפכה עם ארגנטינה

למרות כל הראיות, שלטונות ארגנטינה גוררים רגליים בפרשת המטוס האיראני ולא מוציאים צווי מעצר לאנשי משמרות המהפכה ● כבר ב-2015 החוקר אלברטו ניסמן חשף טיוח שלטוני בנושא הפיגועים האיראניים ● זמן קצר לאחר מכן חשף העיתונאי דמיאן פצ'טר כי ניסמן נרצח – ונאלץ בעצמו לנוס על נפשו ● בריאיון לזמן ישראל אמר: הנשיאה לשעבר עושה הכול כדי להסתיר את הקשר עם איראן

עוד 2,029 מילים

מימון המפלגות יגדל בכ־180 אלף שקלים עבור כל ח"כ

ליברמן מאיים לעכב את פיזור הכנסת אם חוק המטרו לא יגיע להצבעה ● הניו יורק טיימס: גנרל איראני נעצר בחשד לריגול לטובת ישראל ● סגן מפקד יחידת 8200: סיכלנו ניסיונות להשתלט על מערכות המים הקריטיות של ישראל ● זינוק של 36 אגורות במחיר הדלק: מיום שישי – ליטר בנזין יעלה 8.08 שקלים ● דיווח: חמאס הסכים שגורם אזרחי מישראל ייכנס לעזה לקידום עסקת שבויים

עוד 28 עדכונים

למקרה שפיספסת

לקראת הפריימריז: גוברים המאמצים לשנות את חוקת הליכוד

חוקת הליכוד מחייבת חברי כנסת בעבר ובהווה להתמודד ברשימה הארצית, שם מספר המקומות מוגבל ומספר המצביעים עצום ● המשמעות היא שתריסר ח"כים מכהנים יוחלפו בפנים חדשות - וזה ממש לא מתאים לנתניהו, שחושש ממועמדים חדשים ולא מוכרים ● אחד המתמודדים במחוזות הוא ליאור קצב - אחיו של הנשיא והאסיר לשעבר - ומי, כך מתברר, שתיווך בין ח"כ אורבך לנתניהו ● פרשנות

עוד 661 מילים

מערכת החינוך הישראלית קורסת

כולם מתעסקים עכשיו בשכר המורים ובימי החופשה שלהם. להבנתי, זוהי דרך נוספת שלא לעסוק במשבר העמוק בו כולנו מצויים – מערכת החינוך הישראלית הקורסת.

זהו תהליך מתמשך הנמשך כבר שנים רבות. מערכת החינוך הישראלית נמצאת במחסור אדיר במורים ובמנהלים שיאיישו את תפקידי החינוך, הניהול וההוראה בשנת הלימודים הבאה.

כולם מתעסקים עכשיו בשכר המורים ובימי החופשה שלהם. להבנתי, זוהי דרך נוספת שלא לעסוק במשבר העמוק בו כולנו מצויים – מערכת החינוך הישראלית הקורסת

מורים חדשים המשתלבים במערכת בורחים ממנה כל עוד נפשם בם. כולם תולים את הבריחה המהירה ממקצוע ההוראה בשכר המורים המבזה ובמעמדם העלוב. אין ספק שמעמד המורה בישראל קשור בתנאי ההעסקה ובהסכמי השכר, אבל לא רק בהם. מעמד המורה בישראל נמוך כל כך מכיוון שאין לנו המורים סיכוי של ממש במאבק על זכויותינו ומעמדנו.

אנחנו מאורגנים תעסוקתית תחת ארגונים יציגים שלא באמת עובדים למעננו. הם פועלים תחת סמכויות ורגולציה מהתקופה העות'מאנית, כזאת שאינה רלוונטית כלל לשוק ההוראה והחינוך העכשווי. הסתדרות המורים וארגון המורים פועלים בזירת "הפרד ומשול" קלאסית. חלוקת הייצוג בין מורי היסודי וחטיבות הביניים למורי החטיבות העליונות מסרסת כל ניסיון אמיתי להניע ולהוביל מאבק שיצמיח שינוי. רוב המורים לא באמת יודעים מה ה"ארגונים היציגים" עושים למענם כעובדים ולמען מקצוע ההוראה בכלל.

משתנה משמעותי נוסף המכשיל כל מאבק לשינוי מעמדם ושכרם של המורים קשור במבנה הניהולי הכפול של המערכת התעסוקתית בה אנחנו עובדים. בתי הספר מנוהלים בפועל פעמיים. פעם אחת ע"י משרד החינוך ופעם נוספת ע"י הרשויות המקומיות. המדינה (משרד החינוך – מפעיל מס' 1) והרשות המקומית (מפעיל מס' 2), כמו כל מנגנון בירוקרטי, עושים הכל במטרה לשמר ולחזק את סמכויותיהם ומעמדם. הם עושים זאת באמצעות השתת כללים רגולטורים (לרוב חסרת היגיון חינוכי) המפעילים את המורים, המנהלים, הגננות והסייעות הלכה למעשה ביום יום. במילים אחרות, משחקים בנו "פינג פונג" תפעולי/ניהולי בין המדינה לרשות המקומית ואנחנו כרגיל חוטפים ושותקים.

תוקפים אותנו פיזית במרחב התעסוקתי בו אנו עובדים, מבטלים אותנו, מביישים אותנו, עולבים בנו בכל זירה אפשרית (במיינסטרים התקשורתי ובזירות הוירטואליות) ונראה שלאף אחד לא באמת אכפת. 

תוקפים אותנו פיזית במרחב התעסוקתי בו שלנו, מבטלים אותנו, עולבים בנו בכל זירה אפשרית (במיינסטרים התקשורתי ובזירות הוירטואליות) ונראה שלאיש לא באמת אכפת

מורים מרגישים מנוצלים ובצדק.

ניתן לנצל אותנו בקלות מכיוון שהחינוך של התלמידים.ות שלנו חשוב לנו מאוד, ולמענם ניתן מעצמנו גם כשנרגיש מושפלים ומנוצלים. 

אף אחד לא באמת שואל את דעתנו כמורים.

אף אחד לא באמת מקשיב לעמדה המקצועית שלנו – הן כמורים מקצועיים והן כמחנכים. כולם (ללא יוצא מן הכלל) מרשים לעצמם לבקר אותנו כבני אדם וכא.נשי מקצוע, לתקוף אותנו, לבייש ולבזות אותנו (זוכרים את נאום "הכניסה מתחת לאלונקה"). במילים פשוטות – אף אחד לא סופר אותנו.

בשנת 2022 במדינת ישראל יש מונופול מדינתי אחד, מוחלט, המפעיל הלכה למעשה את מערכת החינוך כולה. שירותי החינוך שהמדינה והרשויות המקומיות מספקות לנו ולילדינו מנוהלים בריכוזיות חונקת ע"י פקידות בירוקרטית שאינה מעוניינת בתחרות, בגיוון או בשינוי.

ה-spillover effects לתשתית שכזו הם ביטויי האלימות המשרדית המנטרלת ומדכאת כל יוזמה, התנגדות או תחרות בתוך המנגנון – זוהי להבנתי הסיבה העיקרית למחסור במנהלות וא.נשי הוראה. 

עכשיו, ברגע האמת, כשאנחנו המורים נאבקים על זכויותינו ועל עתידנו הכלכלי והתעסוקתי, משרד החינוך כמו גם הרשויות המקומיות – שהם הרגולטור שמפעיל אותנו ביד חונקת לאורך השנה כולה, הופכים פתאום ניטרליים.

בישראל יש מונופול מדינתי אחד המפעיל את מערכת החינוך. שירותי החינוך שהמדינה והרשויות המקומיות מספקות לנו מנוהלים בריכוזיות חונקת ע"י פקידות בירוקרטית

הם לא באמת קשורים באירוע, הם הופכים לצד שלישי בדיון שאינו מעורב בפועל במו"מ שבין משרד האוצר לבין הארגונים היציגים שלנו המורים – כאילו באמת יש לנו סיכוי להאיבק בתנאים הללו! 

בעיני, חברה הנוהגת כך בא.נשים האמונים על הכשרת דור העתיד ובאלו שבידיהם לעצב את המציאות בה כולנו נזדקן, משולה לחברה הסובלת ממחלה אוטואימונית המחריבה עצמה מבפנים. 

אני עוסק בחינוך 20 שנה, אני מאמין ואוהב את המדינה היהודית והדמוקרטית בה בחרתי לחיות ולגדל את ילדי. הבחירה שלי ושל מורים רבים לעסוק בחינוך היא בחירה תעסוקתית ציונית בבסיסה.

לאורך דורות קהילות יהודיות השקיעו תמיד השקעת יתר בחינוך. יש המסבירים שעובדה זו היא ששמרה עלינו כעם לאורך אלפי שנים של רדיפה. למרבה הצער, דווקא אצלנו, במדינה היהודית והדמוקרטית, ב-Start-Up Nation מורים צריכים לעבוד בניקיון או בשמירה במטרה לסגור את החודש ובכדי להאכיל את הילדים והילדות שלהם.

המורים של הילדים שלכם.ן בולעים את הבושה ואת העלבון בכל חודש מחדש כשמגיע תלוש השכר העלוב. הם ממשיכים לעסוק בחינוך למרות שמדובר בתחום תעסוקתי כל כך לא מוערך, המתגמל באופן מבזה, כי חשוב להם מהילדים שלכם.ן וחשובה להם מדינת ישראל.

השקעת יתר בחינוך בקהילות יהודיות כנראה שמרה עלינו כעם. למרבה הצער, דווקא אצלנו מורים צריכים לעבוד בניקיון או בשמירה כדי לסגור את החודש ולהאכיל את ילדיהם

זו מציאות עצובה כל כך – אבל לאף אחד לא באמת אכפת.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 726 מילים
עודכן לפני 3 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מלחמתו של השופט סולברג בתופעת העתירות הציבוריות

נשיא בית המשפט העליון העתידי לא אוהב את תופעת העתירות הציבוריות - שהחלה עוד בתקופת הנשיא מאיר שמגר - ופועל לצמצמה, כחלק מתפיסת עולמו השמרנית ● בחודשים האחרונים הוא פועל להטמיע גישה חדשה, יש שיאמרו בעייתית ● בעת האחרונה, המהפכה של סולברג זכתה לתמיכה משני שופטים נוספים בעליון ● המחנה הפרוגרסיבי דומם בינתיים ● פרשנות

עוד 555 מילים

"אני יזמתי את הארכת המסלול - והרשויות קיבלו את זה באהבה"

מעקב זמן ישראל דיון שנערך אתמול בוועדת פניות הציבור בכנסת המחיש כי הרשויות לא בחנו כראוי את הסיבות להגדלת המנחת הפרטי ליד חוף הבונים, כפי שנחשף בסדרת תחקירי זמן ישראל ● המנחת יוגדל משמעותית במימון המדינה, בעלות של כ-50 מיליון שקל, ועשוי להפוך לשדה תעופה פרטי ● הח"כים, שביקשו מהיזם לפרט את כוונותיו, נאלצו להסתפק בתשובה: "אין לי כוונה לחשוף את תוכניותיי העיסקיות"

עוד 1,497 מילים ו-1 תגובות

החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב לבטל את הזכות להפלות היא התגשמות הטראמפיזם ● העדויות בוועדת החקירה בנושא ההסתערות על הקפיטול חושפות את התהליך שעוברת המפלגה הרפובליקאית מאז 1995 ● התוצאה המפוארת של התהליך הזה הוא פסק דין דובסון ● פרשנות

עוד 1,259 מילים

אלו ימים משונים במשכן הכנסת: הקואליציה, שנלחמה במשך שנה על קיומה, לוחצת לפזר את הכנסת בהקדם - ואילו האופוזיציה, שקראה לבחירות מוקדמות בכל הזדמנות, נמלאה לפתע רוך וסבלנות ● בליכוד החליטו על טקטיקה ברורה: חיבוק ופרגון לאיתמר בן-גביר ● למה מנסור עבאס לא חושף את החומרים שבידיו? ● וגם: רגע של אנושיות ושת"פ בין הקואליציה והאופוזיציה אמש בכנסת ● פרשנות

עוד 920 מילים

רוב חברי הכנסת תומכים בקיום הבחירות ב-1 בנובמבר; בליכוד מתעקשים על 25 באוקטובר

חמאס פרסם סרטון שבו נראה, לדבריו, השבוי הישראלי השאם אל סייד ● הורדה לבינונית רמתה של אזהרת המסע לאיסטנבול ● בוטל עונש המוות שנגזר על הישראלית שהורשעה באמירויות בסחר בסמים ● אחרי מינויו לראש הממשלה יגור לפיד בווילה הסמוכה לבית ראש הממשלה ● השגריר האמריקאי בארץ קורא להמשיך בחקיקה, שתאפשר מתן הקלות לישראלים בקבלת ויזה לארצות הברית

עוד 46 עדכונים

מגפה חברתית

מחקר חדש בהובלת רמב"ם חושף עלייה חדה בעשור האחרון של מספר הילדים חולי סוכרת סוג 2 בישראל: פי-10 בחברה הערבית, פי-3.5 בקרב יהודים ● סוכרת סוג 2 מושפעת מתורשה אבל הטריגר להתפרצות הוא אורח החיים - השמנת יתר ומחסור בפעילות גופנית ● "פעם היינו רואים סוכרת סוג 2 רק אצל מבוגרים", אומרת החוקרת, "יש סיכוי גדול שהילדים האלה יזדקקו לדיאליזה"

עוד 836 מילים ו-1 תגובות

7 מיליארד מחפשים בעלים

הנכסים האבודים האפוטרופוס הכללי מחזיק באלפי דירות, קרקעות וכספים עזובים ● פרויקט התנדבותי מנסה לאתר את הבעלים או היורשים של כ-16 אלף הנכסים האלה ● המדובר בעבודת נמלים, ועד היום הפרויקט איתר כ-15 אנשים ויידע אותם בדבר זכויותיהם ● אחרי חשדנות ראשונית, במשרד המשפטים שוקלים להיעזר בפרויקט ● אחת המשתתפות בפרויקט: "השבת אבדה זו מצווה ביהדות"

עוד 1,840 מילים

ההצעה לפיזור הכנסת תאושר לפני יום חמישי; לא הושגה הסכמה לגבי מועד הבחירות

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להתפזרות הכנסת ● המליאה תכריע אם הבחירות ייערכו ב-25 באוקטובר או ב-1 בנובמבר ● אושרו הקלות בביצוע הפסקת היריון ● הסתדרות המורים משביתה שוב את הלימודים ● חמאס: חלה הרעה במצבו של ישראלי המוחזק ברצועה ● אחרי העימות ביניהם, נתניהו ואמסלם ערכו פגישת פיוס ● ליברמן: לא נשב עם הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה

עוד 61 עדכונים

בעיני רבים, ההצהרה של אמסלם כי רע"ם תוכל להצטרף לקואליציה אם לגוש הליכוד יהיו 61 מדנטים, נחשבת פיגוע רציני בקמפיין המפלגה, המבוסס כולו על אנטי המפלגות הערביות ● נתניהו נכנס באמסלם, שנפגע עד עמקי נשמתו ● ההערכה בליכוד היא שנתניהו ביקש להעביר כך המסר גם לאחרים, שלא יצברו ביטחון עצמי רב מדי ● במקרה של אמסלם, זו עשויה להיות טעות קשה של נתניהו ● פרשנות

עוד 594 מילים

סעודיה מנסה לשנות תדמית על חשבון ליגת הגולף האמריקאית

תמורת מענקי חתימה שמנים ופרסים בסכומים דמיוניים, גם שחקני הגולף הטובים בעולם מוכנים להתעלם מרצח מתנגדי משטר, דיכוי להט"בק והוצאות המוניות להורג בסעודיה ● ליגת הגולף הסעודית מאיימת להרוס את הסבב העולמי ולהפוך לאירוע ה"ספורטווש" הגדול של התקופה האחרונה

עוד 3,169 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה