מתחת לחלון בבלפור שמעתי תומכת נתניהו צועקת "תקראו יוספוס פלביוס"

יוסף פלביוס בציור ספרדי מימי הבינים
יוסף פלביוס בציור ספרדי מימי הבינים

אינני מנאמני בלפור. מה שהתחיל כסקרנות אנתרופולוגית שאב אותי פנימה. לעיתים מחוזקת ולעיתים מאוכזבת ממה שראו עיני. באחת מהבלחותיי הספורות הצלחתי להגיע ל"מסך השחור", שם מתחת לחלון, מדמיינת את יושביי המעון קשובים לקולות ההמון המתריס מתחת לחלונם, שמעתי לפתע את קולה של גברת אחת, בת מחנה נתניהו, מסתובבת כנביאה וצועקת לכל:

"תקראו את מלחמות היהודים, תקראו יוספוס פלביוס".

ואני חובבת ספרי היסטוריה שכמותי, דווקא קראתי. הנחתי כי הגברת מכוונת וודאי למלחמות האחים האכזריות המתוארות בפרוטרוט בפרקים על נפילת ירושלים ערב חורבנה.

שם, מתחת לחלון בבלפור, מדמיינת את יושבי המעון קשובים לקולות ההמון, שמעתי לפתע קול של גברת אחת, בת מחנה נתניהו, מסתובבת כנביאה וצועקת: "תקראו את מלחמות היהודים", "תקראו יוספוס פלביוס"

אך דווקא מי שאכן יקרא את "מלחמות היהודים" כולו ויוסיף לעצמו גם את "חיי יוסף" האוטוביוגרפי, יקבל תמונה של מציאות פוליטית מורכבת עד בלתי אפשרית (ויש שיאמרו קשורה בקשר הדוק אף עם אלמנטים כלכליים מתחום שבירת השוק המונופולי המקומי עם פתיחתו ליבוא משווקי שאר הפרובינקיות – שוק שמני הזית למשל). מציאות שרב הנסתר בה ושאינה רק התקציר המוכר: מלחמת האחים שהותירה את המקדש מחולל עוד לפני שרגל חייל רומאי דרכה בו. מציאות בה המטוטלת בין טוב ורע, בוגד ונאמן, חמקמקה כמו ההיסטוריה.

וכל שרציתי היה לצעוק לאותה הגברת: "הפוך גוטה הפוך". "כן! קראו את מלחמות היהודים. כן! קראו את חיי יוסף, אבל לא דווקא מהסיבה שחשבתם".

חזרתי לשאלה מי היה יוספוס פלביוס בראי ההיסטוריה, ומי היה לפחות בעיני עצמו.

התשובה הראשונה לשאלה תהיה: היסטוריון ומצביא יהודי שפעל בתקופת המרד הגדול, נולד בשם יוסף בן מתתיהו וכתב את "קדמוניות היהודים", "מלחמות היהודים ברומאים" ,"חיי יוסף" ו"נגד אפיון".  ספריו שפכו אור היסטורי רב (גם אם שנוי במחלוקת) על תקופת סוף ימי בית שני ונשתמרו במלואם בזכות חפיפתם  לסיפורי השליחים בכתבי הקודש הנוצריים.

ובהמשך התשובה (עדיין לשאלה הראשונה) תבוא בדרך כלל ההאשמה המפורסמת –

ה-בוגד! בה' הידיעה – מפקד הגליל שהפנה גבו לעמו וחבר לאוייב על מנת להציל את נפשו – עבר לרומא שם זכה לשמו, לאזרחות רומית, לנחלת מגורים מפוארת  (בביתו הקודם של אספסיאנוס קיסר) ובתהילתו כהיסטוריון החצר לענייני יהודים. כוח כסף וכבוד – כ'-כ'-כ'.

יוסף בן מתתיהו היה אריסטוקרט, בן למשפחת כהנים מיוחסת, נצר למקבים – מי שגדל על ברכי החינוך היווני הקלאסי, דיבר וקרא בשפת יוון ורומא, הכיר את המורשת הפילוסופית ואף הצטיין בלימודיו ("חתרתי קדימה והתקדמתי מאוד").

לפי כתביו, עד בחרותו הספיק להתנסות בשלוש האסכולות (כך הוא מכנה בדרכו האינטלקטואלית את הכתות היהודיות של סוף ימי בית שני: פרושים, צדוקים, איסיים) טענה שמעלה גבה או שתיים לגבי ההספק המרשים לבחור כה צעיר.

ה-בוגד! בה' הידיעה – מפקד הגליל שהפנה עורף לעמו וחבר לאוייב כדי להציל את נפשו – עבר לרומא, שם זכה לשמו, לאזרחות רומית, לנחלת מגורים מפוארת ולתהילה כהסטוריון החצר לענייני יהודים. כוח כסף וכבוד

בגיל 26 כבר נבחר להישלח לרומא כחלק ממשלחת הצלה למקורביו הכוהנים – "אנשים מתורבתים" שהסתבכו עם הקיסר ("בגלל סיבה קטנה ומקרית"). בדרך לרומא הוא ניצל מטביעה ושוב "חותר קדימה", כפי שמעיד בחיבורו האוטוביוגרפי חיי יוסף. באמצעות קשרים עם שחקן יהודי אהוד בחצר הקיסר, הוא מגיע לפופיאה סבינה, אשת נירון, ומשפיע על שחרורם של הכוהנים – ניצני כריזמת השגריר לעיניני יהודים מתחילים לבצבץ.

מתתיהו חוזר לארץ כשרוחות המרד הגדול ברומאים כבר מנשבות. כישוריו וקשריו הדיפלומטיים מנוצלים ע"י ההנהגה הירושלמית והוא נשלח צפונה כדי לשכנע את המורדים הגליליים למסור את נשקם "לנכבדי העם", וזאת על מנת לארגן את המרד בזמן ובמקום הנכון שימצא ע"י ההנהגה, ואולי או בעיקר למנוע את מרידת הגליליים בה. הוא מדווח ישירות לסנהדרין בירושלים וכך, כבר בגיל 29, למרות גילו וחוסר ניסיונו הצבאי, ממונה מתתיהו הצעיר למפקד הגליל.

בגליל מתגלים מחוננותו הפוליטית של האיש שעובר מרידות, ניסיונות התנקשות בחייו, תמרונים פוליטיים ותחבולות צבאיות מרשימות. כך, למשל, כשהעיר טבריה מורדת בו והוא נותר ללא חייליו, הוא מבקש מתומכיו המעטים שבמיגדל השכנה לעלות לסירותיהם, על כל סירה איש אחד ומלח – ולמורדים מטבריה נגלות 230 סירות שטות בכינרת מולם, מה שמתפרש כצבא שלם הגורם להם להכנע מיד. כך, בתחבולה וללא עימות חזיתי, מחזיר יוסף את השלטון לידיו ואוסר את מנהיגי המרד (אך לא הורג אותם). יוספוס תמיד נזהר שמא תדבק בו האשמה למלחמת אחים.

לבקשת מתנגדיו מטבריה ובראשם יוחנן מגוש חלב, הטוענים שיוסף חותר לשלטון עריץ, משלחת נשלחת מירושלים כדי להדיחו ולהחזירו ירושליימה – חי או מת.

המשלחת מפיצה מכתבים לכל הערים והכפרים בגליל וגם לירושלים, הקוראים למלחמה ביוסף "כבאויב העם", שזומם להשתלט גם על ירושלים. ומאיימים גם על תומכיו.

מה עושה יוסף?

הוא מציב שמירה של מאות חיילים על צמתי הדרכים מהגליל לירושלים ואוסר את כל העוברים והשבים שיש בידם מכתבים. הוא אמנם לא מחסל פיסית את מתנגדיו אבל יודע היטב לשלוט בדרכי התקשורת של אז.

יוסף מציב שמירה של מאות חיילים על צמתי הדרכים מהגליל לירושלים ואוסר את כל העוברים והשבים שיש בידם מכתבים. הוא אמנם לא מחסל פיסית את מתנגדיו, אבל יודע היטב לשלוט בדרכי התקשורת של אז

המשלחת נכשלת במשימתה ויוספוס שוב מקבל את ההכרה ההנהגתית כמפקד הגליל.

גם אחרי שמחליט לחון את אנשי המשלחת למען "הסדר האזרחי", הוא לא מצליח להצילם מכעס ההמון המשולהב (אולי על ידו) ורק ברגע האחרון מצליח למנוע לינץ' כשהוא בורח משם ומנקה את ידיו, ולו רק כדי שלא יואשם במלחמת אחים:

"…אולם חרון ההמון נגד אלה היה בלתי ניתן לשינוי, וכולם הסתערו על הבית שבו לנו ..לכן אני, משראיתי שבלתי אפשרי לעמוד מול חרונם קפצתי על סוס וציוויתי את ההמון לעקוב אחרי לכפר סוגני. באמצעות תחבולה זו הבטחתי לעצמי שלא אני אחשב מי שפתח במלחמת אחים" (חיי יוסף 113, 265)

סיפור מעניין נוסף מתרחש במעין משפט שדה, כשיוספוס מואשם ע"י מתנגדיו בכך שחלק משלל הקרבות לא נמצא: הכלים שנלקחו משרפת הארמון המלכותי והכסף הבלתי טבוע. יוספוס מפנה אצבע מאשימה לראשי טבריה, שאכן מעידים כי "שמרו אצלם את השלל". אבל הם מצידם מגלגלים בחזרה את האשמה גם אליו:

"'עשרים מטבעות הזהב אשר קבלת אחרי שמכרת כמות מסויימת של כסף בלי טבוע – מה קרה להם?'. ההמון התרעם על כך, ואני, מכיוון שהבנתי שמהומה עומדת להתלקח ורציתי להסית את רוח העם עוד יותר נגד האנשים אמרתי: 'אם לא נכון עשיתי… בנתני לשליחים שלכם את שכרם מתוך קופת הציבור, הפסיקו להיות כעוסים. אני עצמי אשלם את עשרים המטבעות" (חיי יוסף 118 ,312).

הון שלטון, שלטון והון – כאילו דבר לא השתנה.

וכלום לא יהיה כי דבר לא היה.

יוסף בן מתתיהו, ששרד את כל העיסה הפוליטית הגלילית, שעלה כעוף החול, שנבחר שוב ע"י ההנהגה הירושלמית להמשיך ולשלוט בגליל, שעמד בסכנות חיים, שניצל ממלכודות, קשרים ומרידות, שבחר להשמיט עובדות היסטוריות רבות – בוחר לעצור את הרצף ההיסטורי לטובת סיפור מקרה קטן, בו הוא מתאר כיצד אנשי טבריה הבזים לו בנו מיטת מת לכבודו, עמדו סביבה, ספדו ולעגו  לו:

"אנשי טבריה, בראותם אותי היו רצים החוצה ומרבים ללגלג ושיגעון כזה אחז בהם, שהם עשו והעמידו מיטה יפה, ובעמדה לידה, ביכו אותי תוך כדי ילדותיות וצחוק. אך אני שמרתי על קור רוח ואף נהניתי להשקיף על אייולתם". (חיי יוסף, 323)

דמיינו לעצמכם אדם המשקיף מחלונו על מתנגדיו המלגלגים לו, סביב מיצג של מיטת מת שבנו עבורו. לעגו של ההמון אליו היה כה משמעותי לאדם כמו יוסף בן מתתיהו, אובססיבי לאהדה ולהיותו אהוב (אעז ואומר), עד כדי ציון האירוע המשפיל והקנטרני באוטוביוגרפיה המאוחרת שלו "חיי יוסף". לעג הגורל הוא שדווקא הוא, בחוסר יכולתו להניח לסיפור הישן, הקנה לסיפור הזה חיי נצח במו ידיו שלו.

לעג ההמון אליו היה כה משמעותי לאדם אובססיבי לאהדה כיוסף – עד כדי ציון האירוע המשפיל והקנטרני באוטוביוגרפיה המאוחרת שלו. לעג הגורל הוא שדווקא בחוסר יכולתו להניח לסיפור הישן, הקנה לו חיי נצח במו ידיו

לבסוף יעלה אספסיאנוס על מבצרו של יוספוס ביודפת – מתוך סיפורי קרבות קשים הכתובים בדיו ובדמו של בן מתתיהו, שלחם ומסר את עדותו הישירה, מתגלים כישוריו האסטרטגיים כמצביא, לצד יכולותיו המנטליות כמנהיג.

כך, בעיצומו של הקרב הקשה, מבקש יוסף לאטום את אוזניי הלוחמים כדי שלא ישמעו את צעקות הפצועים, ואף לתלות לייבוש על החומה בגדים מטפטפי מים על מנת לסמן לרומאים – כי העיר לא סובלת ממצוקת מים וזאת בשיאו של הקיץ הארץ ישראלי, כשמאגרי המים כבר יבשים.

זה עובד. אספסיאנוס שצר על העיר במטרה להתישה, מחדש את הלחימה ובכך מקנה למתבצרים ביודפת יתרון אסטרטגי, זמני כמובן. כשהרומאים מגלים את הפתח בחומה, דרכו הוברחו מכתבים ומזונות – גורל העיר נקבע. בן מתתיהו שמבין זאת משלהב את לוחמיו להילחם כאילו הם כבר נוקמים את מותם של נשותיהם וילדיהם, ואילו את הנשים והטף הוא מצווה באכזריות לכלוא בבתיהם ולהשתיקם באיומים על מנת שזעקותיהם לא ירפו את לב הלוחמים.

לבסוף החומה נופלת, הרומאים שועטים פנימה ויוסף נס לאחד הבורות יחד עם 40 מנכבדי העיר. זקנה שנשבית ע"י הרומאים מגלה את המקום ואילו עכשיו הרומאים צובאים על פתח המערה. דמיינו לכם את הדרמה הזו: 41 לוחמים כלואים בבור שמיטב לוחמי רומא צרים עליו. את המתח ניתן לחתוך בסכין. ניתן לדמיין כיצד לוחמים שיודעים שיישחטו במקרה הטוב או ישלחו לעבדות במקרה הרע יעדיפו לקחת את חייהם בידיהם. לא כך יוסף. בניתוח קר הוא מחשב סיכוי מול תועלת ובוחר בחייו.

וכאן אני עוצרת לרגע ומדגישה את דעתי – מתתיהו לא היה אדם פחדן כלל וכלל, אפילו אמיץ. אדם שראה מול עיניו את המוות לא פעם. אך משזיהה חריץ להצלה שהפך את הסיכון לסיכוי, לקח אותו ובחר בחיים, מתוך אמונה בהם, בקור הרוח השכלתני שעוד רגע נתוודע אליו שם במערה.

דמיינו את הדרמה: 41 לוחמים כלואים בבור שלוחמי רומא צרים עליו. הגיוני שהלוחמים, היודעים שיישחטו או יישלחו לעבדות, יעדיפו לקחת את חייהם בידיהם. לא כך יוסף. בניתוח קר הוא מחשב סיכוי מול תועלת ובוחר בחייו

הטריבון ניקנור, מיודעו של בן מתתיהו, נשלח עי הרומאים ומבקש ממנו להיכנע. היכן שיש מו"מ יש חיים. יוסף מבין שהרומאים מעוניינים בו (כמנהיג הגליל) חי בנקודה זו. הוא בוחר להיכנע ולהשאר בחיים, אך שותפיו לבור מאיימים עליו כי או שיתאבד איתם כגיבור או שיומת על ידיהם כבוגד (אסטרטגיית ההתאבדות היתה "אופנה" מקובלת בסוף ימי בית שני).

בתגובה, בן מתתיהו עומד לפניהם כשהוא נושא נאום מרגש. בנאומו הוא מדגיש כי הרומאים לא מבקשים להורגם וכי התאבדות נוגדת את חוקי הטבע (הפילוסופיים והאלוהיים) אך מסכם כי:

"אני, על כל פנים, לא אעבור לשורות האויב, כי איני מתכוון להיות בוגד".

מעתה, יוסף מסכים לשתף איתם פעולה ולהשתתף ברולטת המוות הזו.

זה הולך כנראה כך: 41 גברים יושבים במעגל, כל אחד הורג את הנמצא משמאלו, וכך הלאה, עד אשר נותר הלוחם האחרון שעליו מוטל להרוג את עצמו. איני יודעת מה לחש בן מתתיהו על אוזניי האחרים, האם שכנע אותם שהוא יהיה השורד האחרון שייקח על עצמו להרוג את עצמו או שפשוט שיחק את המשחק. כך או כך, מתתיהו ידע כנראה במדוייק היכן לשבת במעגל של 41 מתאבדים על מנת להיות השורד האחרון.

מי שזכה לחינוך הלינסטי קלאסי והתחנך בין היתר לאורם של מתמטיקאים כגון אוקלידוס וארכימדס, הוא וודאי הכיר את הנוסחה לחידות מתמטיות שהיו נפוצות "בבתי הספר לילדים מחוננים" של העת ההיא. אם תרצו להרחיב בנושא אתם מוזמנים לחפש ברשת את חידת פלביוס, כפי שהיא נלמדת עד היום בתיכונים ובאוניברסיטאות בקומבינטוריקה.

תשובה: מקום 19.

יוסף ולוחם נוסף נשארים האחרונים. יוסף, כאמור, דג קר אך לא רוצח, כפי שמעיד על עצמו שוב "לא (רצה) לטמא את ידו בדם אחים", משכנע את חברו שלא להתאבד, למסור את עצמם לרומאים ובכך להינצל.

41 גברים יושבים במעגל, כל אחד הורג את היושב משמאלו, עד הלוחם האחרון, שעליו להרוג את עצמו. איני יודעת מה לחש יוסף לאחרים, האם שכנע שיהיה השורד האחרון שיהרוג את עצמו או ששיחק את המשחק

יוסף, מנמק את סיפור הצלתו המופלא כיד האלוהים שהצילה אותו ושמה בפיו את הנבואה לאספסיאנוס – שיהפוך בהמשך לקיסר רומא אחרי מותו של נירון.

"או-אז פנה בתפילה חרישית לאל וכה אמר לו: 'מאחר שייטב בעיניך להכרית העם אשר בראת, ומזל (המלחמה) נוטה כולו לצד הרומאים, ובי בחרת לגלות את צפונות העתיד, אני מסגיר את עצמי מרצוני החופשי לידי הרומאים ומוכן להמשיך לחיות, ואתה עדי שאני יוצא אליהם לא כבוגד, כי אם כעושה דברך" (מלחמות, ג' ח' 354).

הנבואה שתתגשם, תקנה ליוסף בן מתתיהו את חייו, את חירותו ואת שמו המחודש "יוספוס פלביוס" (תואר כבוד של נושא שושלת הקיסרות הפלבית)  ואת תפקידו כהיסטוריון לענייני יהודים מטעם הקיסר.

"אחד השבויים מבני האצילים, יוספוס שמו, בשעה שנאסר בשלשלאות, טען בביטחון ובתקיפות-הדעת, כי עוד מעט ואספסיאנוס יתיר את כבליו, אלא שאותה שעה כבר יהיה קיסר".[65]

הנבואה זוכה לגרסת חז"ל, בסיפור הברחתו של רבי יוחנן בן זכאי מחומות ירושלים הנצורה שלוש שנים לאחר מכן, כשהוא מחופש למת על מנת להתייצב בפני אספסיאנוס ולברכו: "שלום עליך המלך", ובכך להציל את היהדות שאחרי המקדש  מחורבנה הסופי.

סיפורו של מי מיחזר את סיפורו של מי? תשובות אין. בן מתתיהו אינו מזכיר בסיפורו את ריב"ז, ואילו ספרות חז"ל פוסחת כליל על סיפור נפילת יודפת. כך או כך, זה סיפור טוב, אך בעוד שבן מתתיהו ייזכר לדיראון עולם כבוגד – רבי יוחנן בן זכאי ייזכר כמצילו של הדור.

בהמשך ישלח פלביוס ע"י טיטוס, בנו של אספסיאנוס, בשם הקיסר, לעמוד על חומות ירושלים ולקרוא ליהודי ירושלים ובמיוחד לקנאיה בשפת אבותיהם -להיכנע ולהציל את נפשותיהם.

אני נוטה להאמין כי פלביוס, כהן במוצאו, אכן האמין, כרוח התקופה, כי חיזוי גורלות ניתן לנביאים וכהנים שכמותו, וכי הגורל כבר בחר, והמטוטלת האלוהית כרגע לטובת הרומאים, ומוטב להם ליהודים להיכנע ולהציל לפחות את נשמותיהם ותרבותם. כאן לשיטתי, מופיע שוב הדטרמיניזם של פלביוס – כי אמנם הגורל קבוע אך הרשות נתונה. אני מאמינה כי האמין לעצמו.

הקנאים לא מקשיבים. ירושלים נופלת ושלוש שנים אחר כך תיפול מצדה – מעוז הסיקריים האחרון. את המיתוס שלה תאמץ אל ליבה הציונות, ואחריה הציונות הדתית. "מצדה לא תיפול שנית" – תהדהד התהום בקולות החיילים שנשבעו לה. נאומו של אלעזר בן יאיר יהפוך לסמל לגבורה וחירוף נפש. נאום המזכיר בקולו דווקא, ולא בכדי, את נאומו ההוא של בן מתתיהו ללוחמים ביודפת ערב התאבדותם.

אך כשנאומו של בן מתתיהו, שבחר בחיים בשם הציווי האלוהי, כמעט יישכח, את נאום ההתאבדות של "בן יאיר" נוכל למצוא בפנתאון הנאומים ששינו את ההיסטוריה לצד צ'רצ'יל, ווושינגטון, מרטין לותר קינג,היטלר ועוד. למה הדבר משול? לכך שהמלט יקבל פרס על נאומו "להיות או להיות", ואילו שיקספיר ייוותר רק כהערת שוליים חיוורת.

כשנאום יוסף, שבחר בחיים, כמעט נשכח – נאום ההתאבדות של "בן יאיר" נמצא בפנתאון הנאומים ששינו את ההיסטוריה. למה הדבר משול? להמלט המקבל פרס על נאומו "להיות או להיות", כששיקספיר נותר הערת שוליים

בן יאיר יישאר מת לעד במצדה ואת נאומו יכתוב, מי אם לא יוספוס פלביוס החי, היסטוריון מוכשר וכותב מחונן, ביושבו על אדמת ניכר, אולי על חופה של רומא על כסא בודד מול הים. מוצף געגועים למולדתו ולאנשיו, ששכחו את מורשתו וזכויותיו ויזכרו לו רק את בגידותיו.

לירון זהר היא מלהקת קולנוע וטלויזיה (פלפלים צהובים, האחיות המוצלחות שלי, נחמה, כבודו, להעיר את הדב ועוד). בשנה האחרונה בעלת מיזם חברתי בתחום הדיור השיתופי לדור הבייבי בומרס. --

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,231 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 18 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

טיבי: מעניין שעל האינטימיות עם הכהניסטים נתניהו לא מספר כשהוא מנסה לקושש קולות

יועץ ראש הממשלה לעג לספר של בנט; ימינה בתגובה: 4,000 הרוגים ומיליון מובטלים, ויועץ נתניהו מריץ צחוקים ● מתנחלים מיצהר פצעו פלסטינית בת 11 בינוני; יאיר גולן: עלול להדליק את כל איו״ש ● גלנט אסר להכניס את מנכ״ל בצלם לבתי ספר ● אביר קארה: מנהל מגעים עם סער ובנט ● תקווה חדשה: לא מנהלים איתו מגעים ● מחר יחלו בשב״ס לחסן אסירים בסיכון לקורונה

עוד 51 עדכונים

מה הלקח לישראל מההתקוממות האלימה בגבעת הקפיטול?

המראות המחרידים מבית הנבחרים האמריקאי ממשיכים להדהד ברחבי העולם, ואת אדוות הגלים עוד ימשיכו להרגיש לאורך שנים בפוליטיקה האמריקאית והגלובלית. אבל בישראל כמו בישראל, הכול מועבר דרך הפריזמה המקומית הצרה, וכל מחנה מנסה להראות את דמיוננו לאמריקה לפי פרשנות המתאימה לו ולפי הפוזיציה הרלוונטית.

בבלפור מיהרו לפברק ספין נלעג, כאילו דיירי המעון היו אלה הנתונים למתקפת המון אלים, ואילו מצד מחנה 'רק לא ביבי' התפרסמו עשרות פרשנויות על איך זה יכול לקרות גם כאן, או שכבר בעצם כבר קרה כאן, וכיוצא באלה השוואות.

אלא שביבי איננו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי שהפוליטיקאים שלנו ילמדו מהמאורעות בוושינגטון, אבל כל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים אותם בהשוואותיהם הבעייתיות.

אלא שביבי אינו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי ללמוד מהמאורעות בוושינגטון, אבל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים

הקרבה היתרה בין ביבי לטראמפ מבחינה פוליטית-מדינית ואישית, והעובדה שמדובר בשני מנהיגים פופוליסטיים, גרמו לפרשנים רבים להתריע על קווי הדמיון שעלולים להוביל – לדעת אותם פרשנים, באופן כמעט וודאי – למראות דומים ברחובות ירושלים. גם פסיכולוגים ושאר מומחים לנפש התגייסו לנתח את תכונות האישיות הדומות בין המנהיגים. אלו ניתוחים שגויים.

למרות מאפייני המנהיגות הפופוליסטית המשותפים לשניהם – הכריזמה, הדמגוגיה והשימוש בחלוקת העולם ל"אנחנו" מול "הם" ובעיקר בהסתה – השוני בין טראמפ לביבי רב על הדמיון. טראמפ הוא בור, מגלומן, אנטי-פוליטיקאי הן בתדמיתו הציבורית והן בפועל, ואין לו כל עניין בעשייה פוליטית ממשית. נתניהו הוא ההיפך המוחלט בכל התכונות הללו, למעט – אולי – שגעון הגדלות (וגם זה נובע אצלו ממקורות אחרים). יתרה מכך, נתניהו מתוחכם עשרות מונים מטראמפ, שממשיך גם ממושב נשיאותו לנהוג ככוכב ריאליטי, ולחלופין כבריון שכונתי, כפי שהוכיחו שיחות הטלפון המוקלטות שלו (עם מזכיר מדינת ג'ורג'יה, למשל. אך גם זו עם נתניהו, לאחר חתימת ההסכם עם סודן, שבה ניסה טראמפ בגסות מביכה לגרום לנתניהו להטיל דופי בביידן. נתניהו לא נפל בפח). כך נהג הנשיא גם בנאומו מול קהל תומכיו בעצרת בשבוע שעבר.

תומכי הנשיא טראמפ אף הם שונים עד מאוד מקהל הביביסטים, וגם כאן ההשוואה הנפוצה ביניהם חוטאת למציאות. בגרעין הקשה של המכונים טראמפיסטים ישנה תנועה עממית בעלת שורשים עמוקים ויכולות ארגון מוכחות. תנועה זו, המאכלסת את הימין הקיצוני האמריקאי, הקדימה את טראמפ, ובמידה רבה היא זו שבראה אותו. אף שבתקשורת מצטייר תדיר כאילו טראמפ הוא הגורם שסחף את ההמון, נכון יותר לומר שהוא רכב על הגל הפופוליסטי אל הבית הלבן.

אותם גורמי ימין קיצוני וסהרורי הם בעלי מסורת של ארגון ושימוש באלימות פוליטית. מהשנים האחרונות אפשר להזכיר את המצעד בשארלוטסוויל ואת תוכניות החטיפה של מושלת מדינת מישיגן. מבחינה זו, הגורם המקביל בישראל הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים.

גורמי הימין הסהרורי בארה"ב בעלי מסורת ארגון ושימוש באלימות פוליטית. כמו במצעד בשארלוטסוויל ותוכניות חטיפת מושלת מישיגן. הגורם המקביל כאן הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים

אלה האחרונים מושפעים ואולי אף סרים למרותו ופקודתו של המנהיג הפופוליסטי, אבל הגרעין הקשה שלהם מונה ככל הנראה מאות ספורות של אנשים אם לא פחות, לא עשרות אלפים. ואפילו אם אלה בגרעין הקשה לא יבחלו בנקיטת אלימות בתגובה לשיסוי – למשל, נגד ערבים או (עיתונאים) שמאלנים – זו כנראה לא תופנה כלפי סמלי שלטון או כוחות הביטחון.

מעורבותם של כוחות הביטחון בהתקוממות היא הנקודה האחרונה להבחנה בין ישראל לארצות הברית. המחדל האבטחתי בגבעת הקפיטול עדיין נחקר, וימים יגידו אם הייתה זו רשלנות נפשעת בלבד שגרמה לכך שקהל המתקוממים פרץ בקלות יחסית למתחמים המאובטחים של בית הנבחרים, או שהיה שיתוף-פעולה של ממש מבפנים. כך או כך, אין ספק שברקע להצלחת ההתקוממות עומדת ההטייה הימנית המוכחת של המשטרה האמריקאית. גם כאן, הקשר בין כוחות השיטור לבין תנועת העליונות הלבנה הוא קשר היסטורי, ובשנים האחרונות גורמי ימין קיצוני אמריקאי עושים מאמצים מכוונים להשתלב בכוחות הביטחון.

בישראל, גם אם ישנה הטייה ימנית ואפילו ביביסטית בקרב שוטרים – ואולי גם בקרב מפקדיהם, בעקבות הפוליטיזציה שהכנס נתניהו למשרד לביטחון פנים – עדיין אין מדובר במגמה רווחת ומסוכנת כמו בארצות הברית. נוסף על כך, ישנו שוני בין ישראל לארה"ב גם בשרשרות ההיררכיה בקרב כוחות הביטחון השונים.  בארצות-הברית, כוחות המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה כפופים ישירות לנשיא – וגם משום כך, פחותים הסיכויים לחזות בירושלים בתמונות כגון אלה שנראו בוושינגטון.

לפיכך, כל הפרשנויות השונות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה הרווחת והבעייתית בישראל לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. עם זאת, ישנו לקח אחד חשוב שהאירועים בארצות הברית מלמדים, והוא הדבר המרכזי עליו יש לחזור באוזני הפוליטיקאים שלנו, ובפרט פוליטיקאי מסויים: כאשר משלהבים את ההמונים בהסתה ובליבוי יצרים, קשה לשלוט בגובה הלהבות.

הפרשנויות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. אבל יש לקח חשוב: כשמשלהבים את ההמונים קשה לשלוט בגובה הלהבות

גם אם תמונות דומות של פריצה למוסד שלטון ישראלי אינן תרחיש סביר, אי-אפשר לדעת מה תהיה התוצאה של התפרעות של המון משולהב או של בודדים בעלי כוונות הרס. זהו לקח שמלווה את ישראל ואת נתניהו ספציפית כבר 25 שנים. עם זאת, דומה שהוא עדיין לא נלמד.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 788 מילים

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,077 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,440 מילים ו-4 תגובות

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו?

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו? לקושש קולות מהמגזר הערבי ישראלי – סעיף מס' 1 ברשימת הזיגזוגים. אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו.

אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו

מסע הזיגזוגים של נתניהו החל בראיון ל"ידיעות אחרונות", ב-3 לספטמבר 1995 שם קבע:

"מי בעולם מאמין לערפאת? רק יצחק רבין ושמעון פרס מאמינים לו ונותנים לו להקים בסיס 15 דקות מירושלים. הוא הרי הארכי שקרן של דורנו".

לאחר מכן הכריז בתכנית המעגל של דן שילון שלא ייפגש עם ערפאת. כידוע, לא רק שנפגש עמו לאחר מכן, אלא אף חתם איתו על הסכמי וואי וחברון.

בהסכם וואי הבטיח כי במסגרת הפעימה הראשונה והשנייה של הסכם אוסלו (שהבטיח שלא יישם), לא ימסור לפלסטינים שטח מעל ל-10%. לבסוף, בשל לחץ אמריקאי העביר 13% משטח C ביהודה ושומרון השטח לפלסטינים, וקבע כי מתוכם 3% יהוו שמורת טבע. כך נתניהו נסוג משטחים לאחר שהאשים ומאשים עד היום את "השמאל" בכך שהוא יודע לעשות שלום רק תמורת שטחים.

  • נתניהו הצהיר – לא מדינה פלסטינית, לאחר מכן הצהיר כן למדינה פלסטינית.
  • כן למע"מ על פירות וירקות, ולאחר מכן לא.
  • כן בנייה בהתנחלויות, לא בנייה.
  • כן מגנומטרים, לא מגנומטרים.
  • כן הסכם עם אריתריאה על מבקשי המקלט ואז לא.
  • אותה התנהלות חוזרת על עצמה גם במשבר הקורונה, בו הוא מתגאה באופן ניהולו ומבקש "תשמרו על ההנחיות", לא שומר עליהן בעצמו, ואז מנחה "תעשו חיים", ומאשים את העם בתוצאות אותה עשיית חיים. שלא נדבר על הסתירות בהגבלות ובאכיפה.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך כל שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו

הרי במשך כל מערכת הבחירות האחרונה נתניהו האשים את גנץ וכחול לבן שוב ושוב בהאשמה הנוראה, לפיה אחרי הבחירות הם יקימו ממשלה בתמיכת הערבים, בתמיכת הרשימה המשותפת, בטענה שמדובר בתומכי טרור.

ומה עשה נתניהו מאז? שיתף פעולה עם ח"כ מנסור עבאס מהמשותפת, ועוד מהפלג האיסלמי הקיצוני בתוכה. עתה אין גבול לציניות, ליכולת הזיגזוג ובעיקר לבושה.

לאחר שפלרטט עם ח"כ עבאס, נתניהו מחזר אחרי הציבור הערבי כדי לקושש את הקולות שיפצו על אלו שהלכו ליריביו מימין סער ובנט, כשהוא מבין כי השניים עלולים לגזול ממנו מנדטים שיעשו את ההבדל ויאפשרו לו להימנע או לדחות את המשפט.

השרה מירי רגב האשימה את ברקוביץ' שהוא מתהפך בדעותיו כמו סטייק. מדוע השרה רגב לא פונה לנתניהו ומאשימה גם אותו על כך שהוא מתהפך כסטייק, כשהוא מנסה להתחבר למי שעד לא מזמן עשה הכל כדי להסית נגדו ולהדיר מהציבוריות הישראלית.

אם נתניהו מחליט לשנות את יחסו למגזר זה, לאחר שהסית נגדם כה רבות, מדוע שלא ישנה את יחסו לשמאל, לאחר שהסית נגדם פעמים רבות אפילו יותר?

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו? מה, מה פתאום? אילו לא היינו מכירים את רשימת תופעות הלוואי של החיסון, היינו חושבים שמדובר באחת מהן.

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו?

בימים אלה התקיימה הפגנת ענק בנצרת של תושבי האזור מהמגזר הערבי.
נתניהו מוביל לתסיסה בציבור, שעלולה להוביל למקרי אלימות בקרב הציבור שגם כך סובל מאלימות.

הסטייקים של נתניהו עלולים לשרוף את המדינה ופלא שאינם שורפים אותו כמועמד אמין בקרב תומכיו.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 582 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות

סער: "אני לא פוסל את הליכוד, נתניהו לא יוכל לכהן כשר"

"מטריד אותי שבוגי, חולדאי, שלח וזליכה לא עוברים את אחוז החסימה" ● הממשלה תאשר מחר מינוי מפכ"ל אך לא פרקליט מדינה ● הורוביץ: "ריד מיי ליפס - מרצ רצה לבד" ● בעבודה קוראים לברק לחזור ● 5 ראשי רשויות מהמגזר הערבי ישתתפו מחר בפגישה עם נתניהו, אחרים קראו להחרים את המפגש

עוד 17 עדכונים
המתנדבת רייצ'ל פרידלנד מעמיסה אוכל כשר לנזקקים במרכז היהודי במיאמי, 29 ביולי 2020

קרוב לחצי מיליארד דולר נתרמו לארגונים יהודיים מאז פרוץ משבר הקורונה ● אבל מה יותר חשוב: לתמוך במוסדות תרבות הסגורים כבר שנה או לסייע במזון ובדיור? ● "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"

עוד 865 מילים

ללא מורא, ללא פנים האמהות החרדיות כובשות את הרשת

חמש אימהות יהודיות-חרדיות מניו ג'רזי החליטו להפסיק לעסוק בפוליטיקה וברכילות, ולהרים אתר שמתמקד באורח החיים שלהן ● למרות שהן לא עושות אפילו סלפי אחד, ולמרות שהן לא תמיד מיישרות קו עם הגישה המסורתית, עשרות אלפי העוקבים שלהן מוכיחים: הטשולנט הוויראלי הזה עובד

עוד 747 מילים

המדריך המלא לסמלי השנאה בפריצה לקפיטול

סמלי השנאה הציפו את הקפיטול במהומות בשבוע שעבר ● מפגינים החזיקו בשלטים שמנסים לשכנע כי הכול בגלל קונספירציה של רשת פדופילים עולמית ● או תמיכה במלחמת אזרחים כוללת ● או מחאה נגד ברית מילה, שהיא סמל השטן ● וכן, גם "העבודה משחררת" הלך שם חזק

עוד 883 מילים ו-1 תגובות

הנשיא לשעבר אחמדינז'אד קרא לפתוח בדיאלוג עם הסעודים ● משרד הבריאות הפלסטיני אישר את החיסון הרוסי לקורונה, אך לא ברור מתי הוא יגיע לרמאללה ● מנהיג של כת מין בטורקיה נידון ל-1,075 שנות מאסר ● תוניסיה מציינת עשר שנים להפלתו מהשלטון של הנשיא בן עלי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 924 מילים

הוקם על ידי יהודים, הוחרם על ידי הנאצים, הוסתר על ידי הסובייטים

הסיפור הטראגי של הטירה הנטושה: היא נבנתה בהמון סטייל על ידי סוחר יהודי מברלין, נלקחה בידי הנאצים ערב מלחמת העולם השנייה, והוסתרה במשך עשורים על ידי הסובייטים ● הלהיט של נטפליקס הוליד עכשיו גל עלייה לרגל של מבקרים וחושף היסטוריה יהודית מפוארת

עוד 460 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 5 ימים להשבעה

כך נראה לינץ'

שבוע אחרי הפריצה לבית הקונגרס, התמונה מתבהרת ומה שנראה בתחילה כהתפרעות של חובבי סלפי בתחפושות מתברר כארוע אלים עם סממנים של לינץ' ● ככל שיותר סרטונים ועדויות נחשפים, כך גובר הסיכוי שמספיק רפובליקאים בסנאט יחליטו לתמוך בהדחת טראמפ, ולו רק כדי להבטיח את סילוקו מהזירה הציבורית ● ומה שנבחרי הציבור לא יעשו, עושות כבר החברות המסחריות הגדולות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,616 מילים ו-1 תגובות

יוזמת השלום האמריקאית הביאה לכינון קשרים בין ישראל למדינות ערביות, שמצידן הדגישו שהצליחו למנוע את הסיפוח ● אילוצים פוליטיים הביאו את נתניהו לפנות לערביי ישראל ● בין הערבים הרחוקים, של דובאי ואבו דאבי, לערבים הקרובים, של טירה ונצרת, נמצאים הפלסטינים, שממשל ביידן עשוי להיטיב עימם ● דעה

עוד 1,305 מילים

נתניהו: כשהציבור יפנים שהקורונה נגמרה נראה עלייה במנדטים

אוחנה על דרישתו של מנדלבליט להתחיל לחסן אסירים: מדוע עמדתו של יועץ בלתי נבחר מחייבת ועמדתו של הגורם האחראי בממשלה איננה? ● זנדברג על אוחנה: שר שנשלף לפי אורך הלשון מפאתי מקום 29 ברשימה ממונה על ידי נאשם כדי לעשות מה שלא חוקי ● גוברים הסיכויים לאיחוד של גנץ ולפיד ● מנסור עבאס מתכנן לפרוש מהרשימה המשותפת ולהקים מפלגה חדשה

עוד 33 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה