יום זכויות האדם המצוין היום בולט על רקע משבר בריאות שלא נראה כמוהו מזה כמאה שנים. מגפת הקורונה היא מקרה בוחן למפגש בין הזכות לבריאות ולזכויות אדם.

הזכות לבריאות, המצוינת באמנה הבינלאומית לזכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות כאחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר, קוראת לממשלות לספק את הסטנדרט הגבוה ביותר של בריאות לתושביהן. בהתאם, מחויבות מדינות לנקוט צעדי מנע לאיומי בריאות הציבור, ובכלל זה נקיטת צעדים המגבילים זכויות מסוימות לתקופה מוגבלת, בהן מגבלות על חופש התנועה והעיסוק.

יום זכויות האדם שצויין לאחרונה בולט על רקע משבר בריאות שלא נראה כמוהו מזה כמאה שנים. מגפת הקורונה היא מקרה בוחן למפגש בין הזכות לבריאות ולזכויות אדם

אולם בעוד הצורך בהגנה על הזכות לבריאות מצוי עמוק בתוך הקונצנזוס בציבור בישראל, ההגנה על זכויות אדם אחרות, ובהן שמירה על כבוד האדם, העדר אפלייה ושמירה על הליך נאות הכולל איזונים ובלמים – נחשבות לציפור הנפש של קבוצות נישה.

אך מדובר בחלוקה מלאכותית. לא פחות משהמדינה מחויבת לסייע בהנגשת שירותי בריאות, במתן ערוצי סיוע ובהבטחת הכנסה כדי לסייע לציבור לצלוח את המגפה, היא מחויבת להבטיח שזכויות האדם והאזרח אינן נרמסות במהלך המגפה או לאחריה.

ההחלטה להבטיח זכויות אדם (ובכלל זה הזכות לבריאות) נובעת מהכרה של המדינה בחובתה להגן על האוכלוסיות היושבות בגבולותיה. גם בניהול משבר בריאות חמור אין הצדקה לפגיעה – בוודאי לא לפגיעה בלתי מידתית שבינה לבין ניהול המשבר אין דבר וחצי דבר – בזכויות האדם, במנהל תקין ובהליכים דמוקרטיים.

הקורונה היכתה בעולם לאחר שנים של כרסום במעמד זכויות האדם ועליית מנהיגים פופוליסטים שרכבו על גלי הסתה נגד קבוצות מיעוט, מהגרים וערכים אוניברסליים כדי לבצר את שלטונם. אותם מנהיגים ניצלו את המגפה בכדי לקבע ולחזק את המנגנונים הלא דמוקרטים, לא פעם תוך פגיעה בזכויות האדם, כאילו היו כלי במאבק במגפה. בהתאם, דו"ח זכויות האדם של פרידום האוס "democracy under lockdown" מצביע על הרעה במצב הדמוקרטיה וזכויות האדם בתקופת הקורונה ב-80 מדינות בתקופת הקורונה, רק באחת המצב השתפר.

האירוניה טמונה בכך שדווקא מדינות שמקפידות על זכויות אדם היטיבו לטפל במגפה יותר מאחרות. מדינות שזכויות אדם עומדות בראש מעייניהן קשובות הרבה יותר לצרכי האזרחים, מהירות יותר להגיב לצרכים ולמציאות משתנה ולספק ביטחון ורווחה לאזרחיהן.

מי יודע כיצד העולם היה נראה לולא התעקשה סין להשתיק את הרופאים בווהאן שהתריעו על התפרצות נגיפית לא כל כך מזמן. אין בכך כדי לומר שכל הדמוקרטיות הצליחו באותה המידה במאבק בקורונה, אולם המדינות שזכו לציונים הגבוהים ביותר על היערכות: דנמרק, איסלנד, פינלנד וניו זילנד שייכות למחנה זה.

אירוני שדווקא מדינות שמקפידות על זכויות אדם וקשובות לצרכיהם היטיבו לטפל במגפה יותר מאחרות. מי יודע כיצד העולם היה נראה לולא התעקשה סין להשתיק את הרופאים בווהאן שהתריעו על התפרצות נגיפית

אם יש לקח להפיק מהשנה האחרונה הוא שזכויות אדם אוניברסליות לא נועדו רק להגנה על זכויות של קבוצות מוחלשות – הן מספקות גבולות גזרה לסמכות המדינה. קו דקיק בלבד עובר בין הפרת זכויות האדם של קבוצות מודרות לבין אי אמון ציבורי עמוק במקבלי ההחלטות. הפרת זכויות אדם מייצרת נורמות פסולות שקשה להגמל מהן: היעדר שקיפות, הבנות שבקריצה, הדרת קבוצות מקבלת ההחלטות. על משקל אמירתו של בנג'ימן פרנקלין:

"אלה המוותרים על מעט מחירותם לטובת ביטחונם, לא זכאים לא לזה ולא לזה, ויפסידו את שניהם".

אלה הרומסים זכויות בשם הבריאות ייוותרו ללא זכויות וללא בריאות.

ד"ר (PhD) יותם רוזנר הוא ראש תחום מחקר בעמותת רופאים לזכויות אדם. עוסק במחקרי מדיניות בריאות, רווחה וזכויות אדם, ומאמין בעובדות ונתונים בעולם של פוסט אמת. אוהד ותיק של הפועל חיפה ומתעורר באמצע הלילה כדי לצפות בבוסטון סלטיקס משחקת ב-NBA.

מערכת המודיעין החשאית הישראלית ממשיכה להכות באיראן בנסיון להרתיעה מלייצר נשק גרעיני. השב"כ עצר אזרח ישראלי שגוייס על ידי המודיעין האיראני וישראל עשתה שורה של התקפות סייבר על מתקנים חיוניים באיראן. המוסד הישראלי מכין הפתעות נוספות לפני שצה"ל יתקוף את מתקני הגרעין של איראן.

לפני כמה שנים פנה אליי איש העסקים הבדואי יעקוב אבו אל-קיעאן כדי להתייעץ עמי כיצד יוכל להשתלב במערכת הפוליטית הישראלית.

אבו אל-קיעאן שהינו תושב הישובים אלחורה ומיתר שבנגב הציג את עצמו בפניי כבדואי ציוני נלהב שמוכן גם להשתלב במפלגות הימין בישראל. מה שהיה חשוב לו, כך התרשמתי, היה להגיע לעמדת השפעה וכוח פוליטי בכל מפלגה שלא תהיה. האידיאולוגיה לא הייתה ממש חשובה עבורו.

איש העסקים הבדואי אבו אל-קיעאן הציג עצמו בפניי כבדואי ציוני נלהב שמוכן גם להשתלב במפלגות הימין בישראל. התרשמתי שחשוב לו להגיע לעמדת השפעה וכוח פוליטי בכל מפלגה שהיא, בלי קשר לאידאולוגיה שלה

אני בהחלט הופתעתי ממעצרו. פרקליטות מחוז דרום הגישה נגדו כתב אישום בגין עבירות של מגע עם סוכן זר ומסירת ידיעה לאיראן. הוא מואשם כי העביר מידע על לו"ז והמיקום של שר הביטחון בני גנץ, וכי עמד בקשרים אסורים עם גורמי מודיעין איראניים באמצעות גורם לבנוני-עיראקי.

איש העסקים שעצור בפרשה ביטחונית הוא יעקוב אבו אל-קיעאן. פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אבו אל-קיעאן, תושב חורה ומיתר, בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאיראן. בעבר היה אבו אל-קיעאן מיועד לשמש כמועמד לכנסת ברשימת "תלם" של משה יעלון. pic.twitter.com/wsObEkpdWD

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) July 12, 2021

אבו אל-קיעאן הינו דג רקק מבחינה מודיעינית. למרות זאת מעצרו הינו מכה למודיעין האיראני, מכה מורלית ומבצעית. אני מעריך כי החדירה המודיעינית של ישראל לתוך מנגנוני המודיעין והביטחון של איראן היא כה עמוקה עד שאבו אל-קיעאן נתפס כבר בשלבי הגיוס הראשונים שלו בטרם הספיק לגרום נזק ממשי לביטחון ישראל.

בעולם הערבי מלגלגים על איראן ועל אבו אל-קיעאן שנתפס בעיני רבים כרודף פירסום ושררה שנפל בפח של עצמו. השב"כ הישראלי שלכד אותו יוצא גדול כמו תמיד.

בעולם הערבי מלגלגים על איראן ועל אבו אל-קיעאן שנתפס בעיני רבים כרודף פירסום ושררה שנפל בפח של עצמו. השב"כ הישראלי שלכד אותו יוצא גדול כמו תמיד

אבל את המכה היותר גדולה מישראל חטפה השבוע איראן בשורה של התקפות סייבר על כורים גרעיניים לייצור חשמל, על מערכות מחשבים של חברת הרכבות ועל משרד התחבורה האיראני.

ההתקפות האלה שיגעו את האיראנים, בעוד שמגפת הקורונה משתוללת, וחודש בלבד לאחר ההתקפה על המתקן לייצור צנטרפוגות בכראג' באמצעות רחפן, שגם אותה האיראנים מייחסים לישראל.

גורם בכיר יודע דבר בירושלים מעריך כי התקפות הסייבר היו מסר ישראלי לאיראן, שחידשה את המלחמה הימית נגד ישראל. איראן תקפה ספינת מטען בצפון האוקיינוס ההודי לפני שבועיים, כי  חשבה בטעות שהיא עדיין שייכת לאיש העסקים הישראלי אייל עופר, אבל בינתים עופר הספיק כבר למכור אותה לפני כמה חודשים לגורמים זרים.

האיראנים בהלם גדול. המוסד הישראלי תחת הממשלה החדשה ממשיך להכות בהם תוך שמירה על עמימות. השעון מתקתק ושיחות הגרעין בוינה תקועות. אם הן יחודשו הן יחודשו תחת שרביטו של הנשיא החדש אברהים ראיסי, המכונה "הקצב מטהרן", והמשא ומתן צפוי להיות יותר נוקשה.

על פי גורמים אמריקנים, בסביבתו של הנשיא ביידן חוששים כי האפשרות לחזור להסכם הגרעין משנת 2015 כבר הפכה לקשה להשגה. יש פסימיות רבה בסביבתו של הנשיא בקשר לאפשרות החזרה המהירה להסכם הגרעין לאחר 6 סבבים של שיחות בוינה, לכן עדיין לא ברור אם ומתי יתקיים הסבב השביעי.

האיראנים בהלם. המוסד תחת הממשלה החדשה ממשיך להכות תוך שמירה על עמימות. שיחות הגרעין בוינה תקועות, ואם יחודשו זה יהיה תחת שרביט הנשיא החדש ראיסי, "הקצב מטהרן", והמו"מ יהיה נוקשה

הפסימיות הרבה נובעת מההתקדמות הטכנולוגית האיראנית, קצב ורמת העשרת האורניום על ידי האיראנים ובחירתו של הנשיא החדש אברהים ראיסי. כל הגורמים האלה מחדדים את השאלה, האם ניתן יהיה בכלל לעצור את השאיפות הגרעיניות של איראן.

הפסימיות איננה רק נחלתו של ממשל ביידן. שלוש המעצמות: בריטניה, גרמניה וצרפת, הנושאות ונותנות עם איראן וארה"ב על חידוש הסכם הגרעין, הזהירו בשבוע שעבר כי חתימתו איננה ודאית, לנוכח המשך הפקת אורניום מתכתי (מטאלי) על ידי איראן, הליך שמוביל לייצור פצצה גרעינית.

בריטניה, גרמניה וצרפת הביעו "דאגה רבה" מהחלטתם של האיראנים להעלות את רמת העשרת האורניום המתכתי ל-20 אחוזים. בהודעה משותפת של שלוש המדינות נכתב:

"לאיראן אין כל צורך אזרחי ראוי לשמו באורניום מטאלי מועשר שהינו כלי חשוב בפיתוח נשק גרעיני, הפעילות האיראנית מסכנת את המשך המשא ומתן בוינה על חידוש ההסכם ועל איראן לשים קף לפעילות זו".

ההודעה התפרסמה אחרי דו"ח שפירסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על המשך התוכנית האיראנית לייצור אורניום מטאלי מועשר עד לרמה של 20 אחוזים. לדברי הסוכנות מדובר בקטע מתוך תהליך רב שלבי.

"המוסד פועל בתוכנו"

יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר של הפרלמנט האיראני, חשמת-אללה פלחאת-פישה יצא השבוע בגילוי נדיר ואישר כי המוסד הישראלי עומד מאחורי רוב ההתקפות על איראן. "למרות שהמוסד פועל בתוכנו, שום מחשבה רצינית לא  ניתנה לנושא", הוא אמר.

דבריו מצטרפים לביקורת החריפה של נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד ושל שר המודיעין לשעבר עלי יונסי כי המוסד הישראלי הצליח להסתנן לשורות המודיעין האיראני ואך לגייס בכירים במננגוני הביטחון של איראן.

ככל שאיראן מתקדמת יותר לעבר פצצת הגרעין, כך צפוי שהמתקפות החשאיות של ישראל על מתקנים רגישים באיראן יגברו, כולל חיסולים של בכירים איראנייים.

להערכת גורמים זרים, המוסד הישראלי הכין שורה של תוכניות מגירה לתרחיש הכי גרוע מבחינתה של ישראל, עוד לפני שצה"ל יקבל את "האור הירוק" מהדרג המדיני לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. התקפות הסייבר שאיראן חוותה השבוע הן רק הפתיח למה שצפוי בהמשך.

להערכת גורמים זרים, המוסד הכין שורת תוכניות מגירה לתרחיש הכי גרוע מבחינת ישראל, עוד לפני שצה"ל יקבל את "האור הירוק" מהדרג המדיני לתקוף את אתרי הגרעין באיראן. התקפות הסייבר הן רק הפתיח

התסכול באיראן גובר מהצלחות המוסד הישראלי, אך ההנהגה האיראנית הקיצונית ממשיכה בשלה בכל הקשור למרוץ אל הפצצה הגרעינית הראשונה. למרבה הצער, ההתפתחויות הבינלאומיות בנושא הגרעין האיראני מצביעות על כך שישראל יכולה לסמוך רק על עצמה. המוסד נמצא כעת בחזית ועושה עבודה מקצועית נהדרת, ללא התרברבות כפי שהיה עד לפני כמה שבועות. אם איראן לא תיבלם בתוכניתה הגרעינית, הטיפול יעבור לצה"ל שכבר מכין כמה תוכניות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

אירועי שייח' ג'ראח, מבצע "שומר החומות", והמהומות במסגד אל אקצא וברחבי המדינה זעזעו את מדינת ישראל. השפעת הקונפליקט הדהדה לא רק בשכונות המעורבות בישראל או בעזה, אלא גם בתוך הקמפוסים השונים בארץ, בקרב סטודנטים ומרצים שאימצו את הנרטיב הפלסטיני. אין זה חדש שהאוניברסיטאות בישראל מאמצות את הנרטיב הזה, אבל נראה כי האירועים האחרונים הובילו את האוניברסיטאות לשפל חדש.

אירועי שייח' ג'ראח, "שומר החומות", והמהומות בארץ זעזעו גם את הקמפוסים. לא חדש שהאוניברסיטאות בישראל מאמצות את הנרטיב הפלסטיני, אבל נראה שהאירועים הפעם הובילו אותן לשפל חדש

באוניברסיטה העברית, מתרגלת שגם לומדת במוסד לתואר שלישי, שיתפה וידאו בפייסבוק מהעימותים באל אקצא, תחתיו נכתב "הרוג אותם במהירות ואל תשאיר אחד מהם", ולכך היא הגיבה: "אמן, בבקשה אלוהים". במקרה הטוב, היא התייחסה לישראלים. במקרה הרע, ליהודים.

אם אתם תוהים מה הייתה תגובת האוניברסיטה, אל תיראו מופתעים – האוניברסיטה העברית טמנה את ראשה בחול והגיבה כי היא לא תפעל נגד המתרגלת בשל התבטאויות מחוץ לכותלי המוסד האקדמי. בעצם כך השאירה את ההתמודדות אל מול המתרגלת לתא "אם תרצו" בקמפוס, שהגיש תלונה למשטרת ישראל. מסתבר שלסטודנטים יהודים לא מגיעה הגנה מצד הנהלת האוניברסיטה. הם ימשיכו לשלם ממיטב כספם, המדינה תמשיך לתקצב אותם, ובתמורה – הסטודנטים יופקרו למען מתרגלת צמאת דם בהכשרת האוניברסיטה העברית בירושלים.

לחגיגת הטירוף הזאת הצטרפה האחות האידיאולוגית הקטנה של האוניברסיטה העברית, הלא היא מכללת בצלאל. חלק ממרצי מכללת בצלאל, שלחו מייל לכלל הסטודנטים אשר תומך בסטודנטים הפלסטינים שנאבקים את מאבקם "הצודק". מעבר לצביעות המוחלטת של קבלת כספי מדינה ובו זמנית לצאת כנגדה – "האלימות…פרי מדיניות ממשלתית" וכן קריאה למדינת ישראל "העם הכובש והמדכא", המרצים תמכו במאבק שכל כולו שנאה, ותרמו לתחושת חוסר ביטחון בקרב סטודנטים להסתובב בקמפוס.

למרות שהמרצים שוב בחרו לאמץ נרטיב שמעודד שנאה, סטודנטים רבים מבינים, שעבורם ועבור ערבים ישראלים הרוצים לחיות בשלום ובחיי שותפות אמיתיים עימנו, יש ליצור תקווה.

התקווה הזו הגיעה אליי לאחרונה בדמותו של יוסף חדאד, יו"ר עמותת "ביחד ערבים זה לזה", ערבי-ישראלי אשר הרצה לי ולחבריי מטעם מלגת ארגון "קאמרה בקמפוס", שאני שותפה בה. יוסף סיפר על המהומות האחרונות מנקודת מבטו, ועל הרוב המתון והשקט בציבור הערבי-ישראלי שחושש להביע את דעתו בעד מדינת ישראל, ונגד ההפגנות האלימות. התשוקה של יוסף לפעול למען עתיד טוב יותר עבור כלל אזרחי ישראל, הפעימה אותי.

יוסף חדאד סיפר על המהומות האחרונות מנקודת מבטו, ועל הרוב המתון והשקט בציבור הערבי-ישראלי שחושש להביע את דעתו בעד המדינה ונגד ההפגנות האלימות. תשוקתו לפעול לעתיד טוב יותר לכלל אזרחי ישראל הפעימה אותי

אני באמת מאמינה, למרות המהומות המצערות בתקופה האחרונה שערערו את חלום הערים המעורבות, שרק ביחד נוכל להתקדם. זה ייקח זמן, המון זמן, אבל אני מאמינה שעם אנשים כמו יוסף, זה בהחלט אפשרי. אולי מגדלי השן האקדמיים בישראל מחזיקים בקנאות את "האמת" שבעיניהם תוביל לשלום, אך לדעתי, השלום האמיתי יגיע מהאנשים מלמטה, מאנשים כמו יוסף, ולא מפרופסורים ומרצים עם דעות מוטות.

בוגרת 8200, מדריכת "מסע ישראלי", עוסקת רבות בהסברה ישראלית, ציונות מזרחית-מסורתית ויהדות מתחדשת. כיום סטודנטית למזרח תיכון ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בארגון הסברה ישראלית CAMERA On Campus. חולמת להביא לשינוי בתפיסת העולם את ישראל, להביא לקירוב בין דתיים לחילונים ובין יהודים לערבים. בזמני הפנוי, אוהבת לשיר ולכתוב למגירה.