לשמאל יש בעיה קצת מביכה בעניין הערבים.

השמאל אינו יכול לזכות ברוב בישראל ללא המיעוט הערבי. זה לא קרה מאז שנות ה-70. הוא זקוק לערבים כפי שהימין זקוק לדתיים.

עם זאת, הטיעון הדומיננטי של השמאל בעשור האחרון – מלבד התנגדות לבנימין נתניהו – יושב לא טוב עם התלות הזו בערביי המדינה. זה הטיעון הקובע כי חייבים לוותר על השטחים הכבושים אחרת ישראל תתקע עם יותר מדי ערבים. המספר העודף הזה כולל (בתוספת פלסטינים) את אותם ערבים ישראלים שהשמאל חייב שינהרו בשבילו לקלפיות. לא נעים.

לשמאל יש בעיה קצת מביכה בעניין הערבים. השמאל אינו יכול לזכות ברוב בישראל ללא המיעוט הערבי. זה לא קרה מאז שנות ה-70. הוא זקוק לערבים כפי שהימין זקוק לדתיים

הטיעון הגיוני: 14 מיליון תושבי ארץ הקודש מתחלקים שווה בשווה בין יהודים לערבים ורק הפרדה תציל את ישראל. ציבור הבוחרים נותר ברובו יהודי, מכיוון שמיליוני פלסטינים שישראל בפועל שולטת בהם אינם אזרחים. קיום הרשות הפלסטינית (שהוקמה על רקע התנגדויות הימין) הופך את המצב לכמעט סביר, אבל לא ממש. זה בניין של קלפים.

הטיעון לאומני מספיק כדי לא להתיישב בנוחות עם המונח "שמאל", שבדרך כלל מתקשר לצדק אוניברסלי ולקידמה אנושית. אז השמאל מיתג את עצמו מחדש כ"מרכז-שמאל".

מרכז-שמאל זה זוכה לתמיכת הרוב המכריע של ציונים חושבים שאינם דתיים מספיק בכדי לצפות לניסים. בין אלו נמצא את מרבית בכירי הביטחון, כולל אלה מהשב"כ שתפקידם היה לשמר את השליטה בפלסטינים. הם יודעים עד כמה העניין חסר תוחלת ובלתי אפשרי כאסטרטגיה לטווח ארוך.

תומכים בשמאל-מרכז היה מאשימים תדיר את הימנים בזה שהם לא דמוקרטים, או אנטי-ציונים שלא במודע, או טמבלים (מניסיוני, הראשון הוא ההסבר הנפוץ ביותר, אבל גם מהשלישי יש בשפע).

זה הטיעון שהוצג השבוע ב"הארץ" על ידי האלוף מיל' יאיר גולן. מי שהיה סגן הרמטכ"ל מוצא עצמו כעת ח"כ במרצ, ושואף גבוה יותר. בביצת הפוליטיקה של המאה ה-21 מדובר בסוג של אינטלקט.

בפנייה לימין הישראלי כתב ה"שמאלן" הזה כך:

"אתם מהווים איום על הפרויקט הציוני כולו. אתם חותרים תחת העיקרון הבסיסי ביותר של הציונות: מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי …. ואתם מסכנים את הבית הזה".

הטיעון לאומני מספיק כדי לא להתיישב בנוחות עם המונח "שמאל", שבדרך כלל מתקשר לצדק אוניברסלי ולקידמה אנושית. אז השמאל מיתג את עצמו מחדש כ"מרכז-שמאל"

מה צריך ערבי ישראלי להבין מזה? האם ערביי ישראל הם ציונים שרוצים לשמר את הרוב היהודי בישראל? הרעיון פחות אבסורדי ממה שנראה: יש כאלה שבאמת מביטים בעוני, באלימות וברודנות באזור ומסיקים שהציונים בנו כאן משהו טוב יותר שמועיל גם להם. אבל אף אחד לא יכול לצפות שהם באמת יהיו ציונים.

אם כבר, ייתכן שערביי ישראל יסיקו בסוף שהדבר ההגיוני ביותר הוא לתמוך בימין הישראלי הגזעני לפרקים, אשר בטיפשותו מוביל למדינה דו-לאומית. הפלסטינים יידרשו אזרחות, אי אפשר יהיה לעד להתחמק מזה, וכך יסתיים הפרק המוזר של הרצל.

גרסה לכך מתרחשת ממש עכשיו בימים בפלירטוטים בין מנסור עבאס, העומד בראש סיעה איסלאמיסטית בת ארבעה מושבים ברשימה הערבית המשותפת בת 15 המושבים, לבין נתניהו. עבאס שיתף פעולה עם הימין הישראלי בכל מיני עניינים, רומז שיפרק את המשותפת ויתמודד לבד בפעם הבאה, ולא לגמרי בלתי מתקבל על הדעת שהוא יילך בצורה כזו או אחרת עם הימין.

יש בזה היגיון. הוא איסלאמיסט שתומך בתיאוקרטיה וטיפולי המרה להומואים. יש לו הרבה יותר מן המשותף עם הקנאים היהודים בפלג הדתי של הימין הישראלי מאשר עם הקומוניסטים והחילונים מהמשותפת ומהשמאל ההומניסטי באשר הוא.

ברקע גם זעם כללי של הערבים שתמכו בגלוי במנהיג המרכז שמאל שבפועל ניצח בבחירות מרץ 2020, ומצאו אותו מקים ממשלה עם ותחת נתניהו ולא איתם בכל מיני הסברים. גנץ חווה התנגדות פנימית להליכה עם המשותפת, אבל שידר חולשה ליהודים, נתפס כבוגד בערבים, וכנראה גמר את הסוס.

הדברים לא תמיד היו עגומים כל כך. כשהחל תהליך השלום בשנות ה-90, העניין הדמוגרפי לא היה הסיפור היחיד. אז  ישראלים רבים עוד דיברו על צדק לפלסטינים ושלום בין העמים. לפני כ -20 שנה שני שליש מהישראלים היהודים תומכו במדינה פלסטינית ברוב הגדה המערבית ובעזה.

יש בזה היגיון. מנסור עבאס איסלאמיסט שתומך בתיאוקרטיה וטיפולי המרה להומואים. יש לו יותר מן המשותף עם הקנאים היהודים בפלג הדתי של הימין הישראלי מאשר עם הקומוניסטים והחילונים מהמשותפת ומהשמאל ההומניסטי

מה קרה? שלושה דברים.

1. ראשית, האינתיפדה השנייה. ישנם נרטיבים מתחרים, אך בעיני מרבית הישראלים היהודים – ישראל הציעה לפלסטינים מדינה בכ-95% מהשטח שרצו ותוגמלה בארבע שנות אוטובוסים, בתי קפה וקניונים מתפוצצים. כשההצעה שופרה על ידי אהוד אולמרט בשנת 2008 ועדיין לא התקבלה, הדבר חיסל את "מחנה השלום" האידיאולוגי בישראל.
2. פחות ברור מאליו זה שישראל ישראל היהודית הפכה לדתית יותר, בעיקר בגלל ילודה אבל גם מסיבות אחרות. זה אולי יפתיע את מי שמשווה אדיקות עם הגינות, אך בישראל אין שום קשר בין דתיות לשאיפה לצדק.
3. הסיבה השלישית היא או הכי פחות ברורה או הברורה ביותר, בהתאם לנקודת המבט הרחבה: הדמוקרטיה הולכת פייפן. הנוער העולמי ציני לגביה; ההמונים שבויים בתאוריות קוספירציה; בחירות חופשיות מובילות לשגיאות דרך קבע וה"אליטות" מיואשות; כעת הרפובליקנים בארה"ב מנסים לבטל בחירות שהפסידו ללא כל בושה.

הגדה המערבית היא אזור אידאלי לשיגור רקטות על קו החוף הצפוף של ישראל; קברים קדושים מעבירים דתיים על דעתם; מתנחלים שיצטרכו לעזוב יקימו מהומה. למה צריך סיכונים ובלגנים? כי הכיבוש אינו דמוקרטי?

הגדה המערבית שווה הרבה. מה כבר שווה, בימינו, הדמוקרטיה הזו?

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

זה פשוט. קודם כל, צריך להכניס את המילה "ציבור" לשבועת חברי הכנסת. שלפחות תעלה על לשונם בזמן ההשבעה הרצינית למדינה ולחוקיה. אפשר אפילו לכתוב משפט שלם: "אני מתחייב.ת לעבוד למען הציבור, רווחתו ובריאותו". למה לקמץ במילים? הרי זה התפקיד הנאצל מכל התפקידים, להיות נבחר ציבור של קהילה, לקדם אותה, לשמור עליה, לשפר אותה, כל הדברים הטובים בעולם, למען המשך השושלת האנושית. זהו מוסד שעלינו להעריץ, ואת האנשים שבו, שמסירות נפשם הביאה אותם עד הלום.

זה פשוט. ראשית צריך להכניס את המילה "ציבור" לשבועת החכ"ים. שלפחות תעלה על לשונם בזמן ההשבעה הרצינית למדינה ולחוקיה. אפשר אפילו לכתוב משפט שלם: "אני מתחייב.ת לעבוד למען הציבור, רווחתו ובריאותו"

אבל כל פעם מחדש רובנו מתפלאים שזה לא מצליח, שהממשלה לא עובדת, שהממשלה לא העבירה תקציב, שההוא לא מתאים לתפקיד או מגלה סימנים פשיסטיים ומשהו שם קצת מוזר, וההיא מלקקת וההיא מקללת וזה שהוא בריון וזה עבריין ואלף סיבות טובות למות מבושה.

והאמת שזו דרישה גדולה מדי לדרוש מחברי הכנסת שלנו לעבוד למען שלום הציבור, רווחתו ובריאותו. כמי שמעולם לא עברו הכשרה מעשית לשם כך, אלא רק פעלו מתוך נהיות ותהיות ליבם. בדומה לכול מקום עבודה אחר, רצוי שגם העובדים בכנסת יעברו הכשרה מעשית בדבר מהות עבודתם תפקידם ועדיף שיעבירו כמה שנים טובות במסדרונות הכנסת במשכורת זעומה, רק למען האפשרות שיום אחד יוכלו להיבחר ולהיות נציגי ציבור בעצמם. זכותם להיבחר תשען על סמך הידע והיכולות שלהם, שרכשו בזכות תקופת ההכשרה והביצועים שלהם בעבודה ציבורית.

היום, האלטרנטיבה שיש לנו כציבור לדעת משהו על המועמד לכנסת, היא לחפש בציפורניים כסוסות אחר עמוד השדרה שלו. אולי טוב לב, עיניים יפות, אולי הפגין אומץ מתי שהוא בחייו או רצון טוב, ועוד מיני מלים אמורפיות שמשתנות במהירות הבזק, כמו מחשבה. "אולי נבחר בהוא שאומר שהוא אוהב את המדינה בדיוק כמוני או בזאת שבאה ממשפחה טובה דווקא. מי יכול  להיות נבחר הציבור שלי?"

הסיכוי שרמטכ"ל מוצלח או מנכ"ל מבריק או אשת תקשורת חכמה, או אפילו פעיל ציבורי יכשלו בתפקידם כחברי כנסת או רחמנא ליצלן שרים הוא גבוה. הכשרה לתפקיד עושה פלאים לאדם הנושא אותו, והופכת אותו לעובד יעיל ומדויק יותר, הוא יודע מה עליו לעשות וביסס את רצונו ודעתו במשך שנים לשם כך מתוך בחירה שבזה הוא רוצה לעסוק.

נבחרי הציבור האומללים שלנו נאלצים לעשות עבודה כל כך קשה כשברשותם כר אמוציונלי תוסס ופנטסטי וחברים לעבודה שמתנגחים בהם על ימין ועל שמאל כדי לקושש כמה קולות. היה היה פעם נסיך בסיפורי אגדה שהיה צריך לרוצץ את המפלצת בעל שבעת הראשים המכתרת את העיר לפני שיוכל לזכות במלוכה.

והאמת שזו דרישה גדולה מדי לדרוש מחברי הכנסת שלנו לעבוד למען שלום הציבור, רווחתו ובריאותו. כמי שמעולם לא עברו הכשרה מעשית לשם כך, אלא רק פעלו מתוך נהיות ותהיות ליבם

הדמוקרטיה האצילה, באופן פרדוקסלי, נותנת כוח רב ליחיד. מכיוון שכך תמיד יתכנו לנו הפתעות, שינתנו מידי אלת המזל הדמוקרטית. מה תגריל לנו כעת? היטלר הקטן, גנב גדול, משוגע, איפה היא הדמוקרטיה הזאת? אני אתפוס אותה, שתשב כאן איפה שאני רוצה. כל כך יפה היא השיטה, כל אחד יכול להיבחר, גם אם אתה מנקה אסלות וגם אם את מורה ליוגה. תתפקדי למפלגה.

ויום אחד, זה קורה. "נבחרתי!" שואג האזרח הנרגש מול המצלמות, מי שעד לפני רגע היה יזם הייטק מצליח או חדרנית עייפה. "אשב בקדמת המדינה, אנווט את הקהילה, אמציא חוקים לטובת הכלל, אקדם פרויקטים".

אנחנו מביטים בהם בעצב ובלב אנחנו יודעים שיכשלו, כמו האחרים. כמה כבר עברו בכנסת בלי לעשות שם שום דבר אפקטיבי? צריך להיות משהו מיוחד כדי לשרוד שם באמת. הם יקלטו את זה בהגיעם למסדרונות השלטון, כשיפגשו את חבריהם לעבודה. ומה רבים שם הסעיפים, הסדרים, הפעולות שיש לעשות לפני הצעת החוק, בהנחה שהיא עוברת, כי פה חוקים קמים ונופלים על כל מיני שטויות שנמצאות מחוץ לחוק. אבל נניח שהחוק עבר. שמחה, פוטו אופ, תקשורת, ואז כדאי לבדוק האם משהו השתנה לטובה. כי זאת הרי המטרה של נבחר ציבור. להגן על הקהילה ולקדם אותה.

כיצד זה שמכל המקצועות הקשים בעולם רק שלושה הם נטולי הכשרה? איך אפשר לצפות שמישהו ישחה במים הקרים, הרותחים או הדלוחים, בלי גלגל הצלה, מצויד רק באמונה שהכול יהיה בסדר. הורים, סייעות בבתי הספר ובגנים ופוליטיקאים פטורים מעול ההוכחה.

הדמוקרטיה צריכה להשתנות והשיטה להשתכלל. נניח שהמבקש להיות נבחר ציבור יצטרך לעבור הסמכה של לפחות שלוש וחצי שנים בעבודה בכנסת, ולהכיר אותה על בוריה לפני שהוא נכנס ועושה מה שבא לו ופועל לפי נהיות ליבו. נניח שמשכורתו תהיה כמשכורתם של העובדים הסוציאליים. אנשים שהחליטו להיות סוג של שליחי ציבור והם מעוניינים לטפל ולשקם אוכלוסייה וקהילה. בדרך זו נצליח לסנן כל מיני חדלי אישים המבקשים להם את עושר השלטון. במשך שלוש וחצי שנים תעבוד קשה ובדוחק, כמו כולם, וגם אחר כך.

אנחנו כל כך מפחדים מהעבודה הזו, שעוד לפני שאנשים מתחילים לעבוד בה אנחנו משמנים אותם במשכורת טובה, נהג, הטבות וכוח להרים ולהפיל חוקים.

לאורך ההיסטוריה מתברר שבני אדם יכולים ללמוד הכול – בין היתר גם את התאמתם לנוע בתוך מסדרונות השלטון לטובת הקהילה.

ואיך אדם ידע בכלל שהוא רוצה להיות נציג ציבור? על אותו אדם להעלות לפחות שבעה נושאים חשובים עיקריים, שבהם היה רוצה לראות שינוי, או שיש איזה תחום שבו הוא רוצה להתמחות ולעבוד בו כנציג ציבור: כלכלה, תזונה, סביבה, חינוך. המערכת הציבורית נדמית כל כך שרירותית כשמסתכלים על ההחלטות הנלקחות שם על ידי אנשים שלא מוכשרים לדבר. "את מכולם מתאימה להיות שרת התחבורה, ואתה האוצר, ואתה קח בריאות".

כיצד זה שמכל המקצועות הקשים בעולם רק 3 נטולי הכשרה –  בתוך המים הקרים, הרותחים או הדלוחים, בלי גלגל הצלה, רק האמונה שיהיה בסדר. הורים, סייעות בבתיה"ס ובגנים ופוליטיקאים פטורים מעול ההוכחה

מה ביקשנו? שהשרים שלנו ידעו מה הם עושים? בואו נהפוך אותם לחבורה שיודעת. רוצים להיות שרים? תוכיחו לנו בעבודה קשה לפני שתקבלו תפקיד. לפני התואר והמעמד. אחרי שתכשירו את עצמכם.

עלינו להפסיק להאמין לפנטזיה לפיה כל אחד יכול להיות מנהיג גם אם הוא פושע. אם המנהיג טוב – יהיה לנו טוב, אם הוא רע, אויה.

וכך צריך להיות הדבר בכל המשרות הציבוריות, הדירקטורים, ראשי נמלי התעופה הרכבת והנמלים. כל אדם הנושא במעמד של איש ציבור מוכרח לעבור הכשרה לשם כך, ולו רק לצמצם את טווח הנזקים שהוא יכול לחולל.

נרי פלדש, היא מורה מובטלת ליוגה וכותבת ביוגרפיות על אנשים מקומיים. גרה בגבעת עדה ובמקור מזכרון יעקב. בלילה כשהילדים ישנים אפשר לשמוע מוסיקה.

ממשל טראמפ הכריז על ארגון "אנצאר אללה" בתימן כארגון טרור והטיל סנקציות על מנהיגיו. האו"ם וארגוני זכויות האדם חוששים שהסנקציות יפגעו קשות בתימן ויביאו את תושביה למצב של רעב גדול. ממשל ביידן מבטיח כבר לבחון מחדש את ההחלטה, מדובר בארגון הנתמך על ידי איראן, שתוקף את סעודיה ומאיים בטרור על ישראל.

יום לפני שהנשיא טראמפ עזב את הבית הלבן, הכריז משרד האוצר האמריקאי על ארגון "אנצאר אללה" של המורדים החו'תים בתימן כארגון טרור והודיע על הטלת סנקציות על המנהיג העליון עבד אלמאלכ אלחות'י ועל שני בכירים נוספים: עבד אלח'אלק אלחו'תי ועבד אללה יחיא אלחאכם.

יום לפני שהנשיא טראמפ עזב את הבית הלבן, הכריז משרד האוצר האמריקאי על ארגון "אנצאר אללה" של המורדים החו'תים בתימן כארגון טרור והודיע על הטלת סנקציות על המנהיג העליון ובכירים נוספים

נוכח התנגדות האו"ם, גרמניה, שבדיה וארגוני זכויות האדם למהלך האמריקאי, החריג ממשל טראמפ את ארגוני זכויות האדם וגופי הסיוע הבינלאומיים מהסנקציות, והם יוכלו להמשיך ולסייע לתושבים בתימן. ארה"ב תאפשר גם לאו"ם ולארגון הצלב האדום להמשיך בסיוע ההומניטרי ובסיוע בתחום האזרחי לתימן.

המלחמה בתימן נמשכת כבר כ-7 שנים והיא גרמה למותם של 233 אלף בני אדם מתוך אוכלוסיה של 30 מיליון איש. על פי נתוני האו"ם, המשבר ההומניטרי בתימן הוא המשבר החמור ביותר בעולם.

קואליציה צבאית בראשות סעודיה התערבה במלחמה ב-2015 כדי לסייע לממשלה החוקית בתימן. המורדים החות'ים הם שיעים הנאמנים לאיראן ונתמכים על ידה, תימן נחשבת ל"חצר  האחורית" של סעודיה, החוששת מההתפשטות האיראנית. המורדים החות'ים שולטים בצפון תימן שיש בו צפיפות אוכלוסין גדולה ועל נמל חודידה הראשי.

בעקבות ההודעה האמריקאית החלה בהלה של קניית מוצרי מזון בתימן והמחירים האמירו, החשש הגדול הוא שהסנקציות האמריקאיות יפגעו במגזר המסחרי, שמייבא את מצרכי המזון הבסיסי לתימן. ארגוני זכויות האדם מזהירים כי סכנת רעב גדול מאיימת על תימן והיא עלולה להגיע למצב הרעב שבו הייתה אתיופיה בשנות השמונים.

על פי נתוני האו"ם כ-80 אחוזים מהאוכלוסיה בתימן זקוקים לסיוע הומניטרי של מזון ותרופות.

המורדים החות'ים גינו את ההחלטה של ממשל טראמפ ואמרו כי:

"היא מבטאת את העוינות האמריקאית כלפי תימן והחופשיים בעולם",

הם האשימו את ארה"ב ב:

"ביצוע פשעים נגד אזרחי תימן באופן ישיר או דרך הסוכנים האזוריים שלה".

המלחמה בתימן נמשכת כבר כ-7 שנים והיא גרמה למותם של 233 אלף בני אדם מתוך אוכלוסיה של 30 מיליון איש. על פי נתוני האו"ם, המשבר ההומניטרי בתימן הוא המשבר החמור ביותר בעולם

המנהיג העליון של החות'ים מוחמד עלי אלחות'י קרא לתומכיו לצאת ביום ה-25 בינואר להפגנות המוניות נגד ההחלטה האמריקאית.

האם ממשל ביידן יבטל את ההחלטה?

בעקבות הביקורת הבינלאומית על החלטת ממשל טראמפ, הודיע אנטוני בלינקן, מזכיר המדינה החדש של ממשל ביידן, כי הממשל יבחן מחדש את ההחלטה כדי לראות שהיא איננה פוגעת בסיוע ההומניטרי לאזרחי תימן.

פרשנים ערבים טוענים כי ממשל טראמפ הכריז על ארגון "אנצאר אללה" כארגון טרור, כדי לסייע לסעודיה ולישראל במלחמה נגד הסכנה האיראנית. הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס", של "משמרות המהפכה" הוא שחימש וצייד את המורדים החות'ים בטילים בליסטים ומל"טים מדוייקים, שבאמצעותם הם תוקפים את סעודיה ומאיימים לתקוף גם את ישראל.

ב-14 בספטמבר 2019 תקפו המורדים החות'ים  בטילים בליסטיים ובמלט"ים מדוייקים את מתקני הנפט של חברת "ארמקו" באלבקיק שבסעודיה וגרמו נזק גדול.

במחצית חודש אוקטובר 2020 הגיע לצנעא שבתימן קצין בכיר של כוח "קודס" ב"משמרות המהפכה" בשם חסן אירלו, אשר מונה להיות "השגריר" של איראן אצל המורדים החות'ים בתימן. מהלך שיש לו משמעות צבאית ומדינית, מעין הכרה איראנית ב"מדינה" של המורדים החות'ים בתימן.

מדובר בשלב חדש בפעילות האיראנית אחרי חיסולו של קאסם סולימאני, שבו מנסה איראן להגביר את השליטה בצפון תימן באמצעות פיקוח מקרוב על-ידי "השגריר" החדש שלה שמתמחה בייצור טילים בליסטיים ושיגורם ובייצור טילים נגד מטוסים.

באוקטובר 2020 הגיע לצנעא קצין בכיר מכוח "קודס" ב"משמרות המהפכה", כ"שגריר" איראן אצל המורדים החות'ים בתימן. מהלך בעל משמעות צבאית ומדינית, מעין הכרה איראנית ב"מדינת" המורדים החות'ים בתימן

הנוכחות והפעילות שלו בצפון תימן מהווים סכנה לסעודיה ולישראל, לכן הזדרז ממשל טראמפ והודיע בדצמבר 2020 על הכללתו של הגנרל חסן אירלו ברשימת פעילי הטרור.

ה"שגריר" האיראני החדש בתימן מקיים פעילות אינטנסיבית בתימן. הוא מקיים דיונים עם ראשי המורדים החות'ים ואף משתתף בטקסים רשמיים שלהם. ב-2 בינואר הוא השתתף בטקס גדול בצנעא לזכרו של קאסם סולימאני ובנאום שנשא הוא אמר:

"תימן היא הלב הפועם של חזית ההתנגדות והיד העליונה של ציר המתנגדים והתקווה של העולם. תימן הכשילה בעקשנותה ועמידת האיתנה בפני האויבים והמצור את התוכניות של האימפריאליזם והציונות".

הצבת "שגריר" אירני אצל המורדים החות'ים בתימן היא הפרה של האמנות הבינלאומיות. המהלך האיראני הזה מעיד על הניסיון של איראן להתאושש מחיסולו של קאסם סולימאני ולהגביר את פעילות הטרור שלה במזרח התיכון. היא מיחסת חשיבות רבה לחזית בתימן ורוצה לפקח ישירות על ניהול הקרבות ועל המשא-ומתן המדיני שמנהל שליח האו"ם לתימן, וגם על המגעים החשאים של ממשלת תימן עם סעודיה.

הגנרל חסן אירלו, המתמחה בייצור טילים בליסטיים מדויקים, זכה כבר לתואר "המושל האיראני של צנעא". הוא אמור גם לתכנן ולהוציא אל הפועל, על-פי הוראה מאיראן, התקפות על יעדים ישראלים במידת הצורך. לכן הפעילות שלו היא מסוכנת גם עבור ישראל.

הנשיא ביידן הודיע כבר במהלך קמפיין הבחירות שלו כי הוא נגד המשך המלחמה בתימן וכי יפעל להפסקתה. המשא ומתן בין סעודיה למורדים החות'ים בתימן באמצעות שליחים שונים לא הביא עד כה לתוצאות חיוביות והפסקת הלחימה. אולם עכשיו, כשהממשל החדש מעוניין בפתיחת דיאלוג עם איראן, חזרה להסכם הגרעין וביטול הסנקציות, נוצרה אפשרות גם להרחבת העסקה ולכלול בה גם את הפסקת המלחמה בתימן.

הגנרל אירלו, המתמחה בייצור טילים בליסטיים מדויקים, מכונה "המושל האיראני של צנעא". הוא אמור גם לתכנן ולהוציא אל הפועל, עפ"י הוראה מאיראן, התקפות על יעדים ישראלים. לכן פעילותו מסוכנת גם עבור ישראל

האם זה יקרה? נצטרך להמתין ולראות כיצד ינהג הנשיא ביידן. הדילמה שלו בהתנהלות מול איראן ושלוחותיה היא קשה ומורכבת ואמורה להיות בנויה על איזונים.

פרשנים בארה"ב טוענים כי ממשל טראמפ הכריז ברגע האחרון על המורדים החותי'ם כארגון טרור כדי לסבך את ממשל ביידן ולהקשות עליו ולפגוע במאמציו לייצב את המזרח התיכון ולהוכיח כי הוא חלש מול איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)