קוביה הונגרית לבנונית

צילום מסך מתוך הפרק הראשון של "לבנון גבולות הדם"
צילום מסך מתוך הפרק הראשון של "לבנון גבולות הדם"

נקודת הפתיחה היתה לכאורה בעייתית. עשרות כתבות וסרטים כבר נעשו על מלחמות לבנון לפני שהתחלנו את הפקת הסדרה "לבנון – גבולות הדם". גם שותפי ליצירה, איתי לנדסברג נבו, בימיו כעורך ראשי ברשות השידור ז"ל, היה אחראי על עשרות כתבות וסרטים בנושאים של מלחמות לבנון. ואני, למען האמת, מעולם לא נמשכתי לכתבות על מלחמות וחיילים ובכללי, לא חסיד של ז'אנר "היורים ובוכים". אולי מכיוון שכשנתיים משירות החובה שלי עסקתי בתיעוד תרגילים חטיבתיים ואוגדות, קווי לחימה וביצורים בלבנון, ואינספור פיצוצים.

שותפי ליצירה, איתי לנדסברג נבו, היה אחראי כעורך ראשי ברשות השידור ז"ל, על עשרות כתבות וסרטים בנושאי מלחמות לבנון. ואני מעולם לא נמשכתי לכתבות על מלחמות וחיילים, ובכללי, לא חסיד ז'אנר "היורים ובוכים"

הסקרנות שלי לגבי לבנון נבעה דווקא מחוסר הידע התהומי שהרגשתי כלפי המדינה הזאת, ששיחקה תפקיד כל כך משמעותי בהיסטוריה הישראלית, ובאופן אחר גם בהיסטוריה המשפחתית שלי. ענף משפחתי שלם שלי הוא מלבנון.

מדינה שכל כך דומה לישראל – מרגישה חלק מהמערב, אבל היא חלק מהמזרח התיכון השבטי. כזו שמשלבת בין אופטימיות, אוניברסליות וליברליזם מצד אחד, ובין קיצוניות דתית, שמרנות וסגירות מצד שני. מדינה בה ההגמוניה הנוצרית ששלטה בה עד לאחרונה, היא מיעוט דתי במרחב מוסלמי. מדינה שנגזרה ע"י אותם כוחות קולוניאליסטים אירופאים שקבעו גם את גבולות המדינה שמדרום.

לבושתי, הכרתי את הסיפור הלבנוני בעיקר דרך כוונת הרובה, או יותר מדויק, דרך כוונת העדשה הישראלית, המאוד מוגבלת הן בזווית, בטווח, והן בפוקוס, ומספרת את "הסיפור שלנו". לבנון בסיפור הזה היא לא מדינה, אלא "אירוע ביטחוני", כפי ששרת החוץ לשעבר, ציפי לבני, מגדירה איך ראתה את המדינה מצפון (פרק 5 בסדרה).

לבנון היא סיפור מורכב ומאוד לא פשוט לספר בפורמט של טלוויזיה, פורמט הדורש פיצוח מצומצם של שני קטבים, מקסימום שלושה, והבנה של מי הטובים ומי הרעים. לבנון היא קוביה הונגרית מתעתעת, הדורשת מאמץ רב לפתרונה, ואז אחרי שהורכבה היא משתנה שוב.

מלחמת לבנון השנייה הייתה הנקודה שבה לבנון הפכה להיות אתגר היגיון עבורי. מאמרים, צפיה בחומרי חדשות זרים, תחקירים, מחקרים היסטוריים וספרים – עם כל אלה אני מנסה מאז להבין את ההיגיון מאחורי הקובייה ההונגרית הלבנונית. אבל מאז, וגם אחרי שלוש שנים של עבודה אינטנסיבית על הסדרה, הדרך להבנת הסיפור על כל תהפוכותיו עדיין ארוכה, ואולי גם לא אפשרית. המורכבות של לבנון היא אינסופית, ומפתיעה באלימותה.

בסיפור הזה אנחנו המנצחים, אנחנו המפסידים, אנחנו הקורבנות ואנחנו האשמים. אבל תמיד זה רק "אנחנו". אף פעם לא רצינו להיות חלק מהמזרח התיכון, להיות עוד קול מתוך הקולות המספרים. רצינו להיות הקול היחיד. לכן גם היום, עשרות שנים אחר כך, למלחמות שלנו בלבנון אין פיתרון, אין מסקנות, ולא רואים את הסוף. להבין את לבנון זה להבין את המזרח התיכון. ואולי דרכה להבין משהו גם על עצמנו.

לבושתי, הכרתי את הסיפור הלבנוני בעיקר דרך כוונת הרובה, או יותר מדויק, כוונת העדשה הישראלית, המאוד מוגבלת בזווית, בטווח ובפוקוס, ומספרת את "הסיפור שלנו". כשלבנון היא לא מדינה, אלא "אירוע ביטחוני"

השורות האלה נכתבו בחדר עריכה, כאשר הפרק הראשון כבר עמד, אבל חסר את נקודת ההתייחסות שלנו לגבי מכלול הסדרה ולכן היה כמו אוניית מטען השטה לנמל לא ידוע. הנחת היסוד הפשוטה הזו, נקודת העוגן הרעיונית, הייתה הסיבה שבגינה יצאתי למסע הזה מלכתחילה. וכמובן שהביצוע היה הרבה יותר מורכב מהרעיון.

המעגל הראשון של התחקיר היה ברור. לוחמים, מפקדים, עיתונאים ואנשי ציבור ישראלים שבזכרונם צרוב הסיפור הלבנוני. ליאורה עמיר ברמץ, התחקירנית הראשית, יחד עם ציוותה, הגיעו לעשרות דמויות, חלקן דמויות ידועות, חלקן התגלו במהלך התחקיר האודיו-ויזואלי הנרחב. לוחמים כמו מוטי בודק, קצין הצנחנים שתועד ע"י צוות ערוץ 1 בתחילת מלחמת לבנון הראשונה, כשהוא ופלוגתו מטהרים את מחנה הפליטים רשידיה.

היו כאלה שסירבו להתראיין, כמו אל"מ אלי גבע. והיו רבים שהתראיינו וסיפורם העוצמתי נחקק בחומרי הצילום, אך לא מצאו את דרכם בסוף אל הסדרה הערוכה. דמויות אלה היו אבני הדרך הנרטיביים של הסדרה, שנעה כל הזמן בציר שבין האישי הפרטי והקטן, לבין הציר ההיסטורי הגדול.

במקביל התחלנו בתחקיר בינלאומי כדי למצוא את הנרטיבים של הצדדים האחרים. "מביירות לירושלים" הספר הקאנוני של עיתונאי הניו יורק טיימס תומס פרידמן, שאב אותי אל תוך הכאוס הלבנוני מנקודת המבט של מי שראה את הדברים מהצד השני, כעיתונאי מסקר. The Tragedy of Lebanon של העיתונאי ג'ון רנדל, העמיק את הבנת ההקשרים ההיסטוריים של הסכסוך. כך גם Pity of a Nation של רוברט פיסק, ואחרים.

דרכם החלו להיפרש הצדדים האחרים של הסיפור. מכיוון שבהפקת הסדרה השתתפו גופי הפקה בינלאומיים, ההשתתפות של דמויות מרואיינים מהצד השני, שלא הייתה אפשרית במקרה של הפקה ישראלית, לא היוותה בעיה. גם לא עצם הצילומים מצדו השני של הגבול. כדי לא לפגוע בשיתוף הפעולה של מרואיינים בלבנון, הצנעת החלק הישראלי בהפקה הייתה מחויבת המציאות, והצילומים התבצעו ע"י גוף ההפקה הגרמני השותף בפרויקט.

מכיוון שבהפקת הסדרה השתתפו גופי הפקה בינלאומיים, ההשתתפות של דמויות מרואיינים מהצד השני, שלא הייתה אפשרית במקרה של הפקה ישראלית, לא היוותה בעיה. גם לא הצילומים מצידו השני של הגבול

אט אט נוספו עוד ועוד מרואיינים – פלסטינים, נוצרים לבנונים, שיעים לבנונים, סורים, אמריקאים. כל צד יצר מעגל נרטיבי ויחד נבנה סיפור רב שכבתי ומורכב, שכנראה מעולם לא נוסח באמת, לא בסרטים, ונדמה לי שגם לא בכתובים, לפחות לא בהיקף של הסדרה הזאת.

איך האירועים המז'וריים של מלחמות לבנון נראו דרך המשקפיים השונות של הצדדים בסכסוך? טבח סברה ושתילה לדוגמה. האירוע הזה שכל כך הרבה צולם, דובר ונכתב עליו, זכה בסדרה שלנו להתבוננות פנורמית רחבה ביותר. זה קורה כאשר קצין המודיעין של הפלנגות הנוצריות, פלסטיני משתילה, ראש שלוחת לבנון של המוסד, קצין בכיר באמ"ן, השגריר האמריקאי בלבנון, ועיתונאי בכיר, בונים נרטיב רב צדדי של האירוע, ומביאים לראשונה עדויות שמעולם לא נשמעו.

מאירוע לאירוע רצינו לחשוף את מאחורי הקלעים. המציאות שאנחנו מכירים מעורפלת ע"י אג'נדות פוליטיות ונרטיבים מהונדסים ע"י פוליטיקאים, עיתונאים, וגם אינטלקטואלים והיסטוריונים מטעם. בדרך כלל, זאת מציאות דיכוטומית, עם נקיטת עמדה ברורה – נגד צד אחד ובעד צד אחר. המציאות שאנחנו ראינו בסיפור הלבנוני הייתה מן הסתם מורכבת ופחות נוחה לעיבוד במדיום שדורש תכליתיות ופשטנות. אך למרות ההשטחה של הפורמט הטלוויזיוני, הקונספט שבו אנחנו מביאים את כל הצדדים המנוגדים, מבלי לקחת צד, היה ניסוי בהצגת היסטוריה רבת נרטיבים, באופן קוהרנטי ולא מבלבל לצופה.

כאשר הצגנו את הפרויקט בחו"ל לצורך גיוס כספים, הייתה בדרך כלל הסתייגות של מנהלי גופי השידור. איך אנחנו כישראלים יכולים להיות אובייקטיבים כלפי הסיפור של לבנון? רבים נרתעו, למרות האטרקטיביות של הפרויקט. אך היו כאלה שהכירו והאמינו באינטגריטי המקצועי שלנו כעיתונאים אשר לא שבויים בשום צד, אלא מנסים להביא את האמת למסך.

כמובן שיהיה זה נכון לומר שאין קולנוע תיעודי ללא נקודת מבט וזווית התבוננות. ההחלטה את מי לראיין, איזה אירועים לספר ואיזה להשמיט, וכל החלטה אמנותית או תכנית קשורה לנקודת המבט. אך מעל כל זה, נמצאת מידת ההגינות והחתירה לאמת ההיסטורית, ועבורנו זאת הייתה חשובה מכל. לשמחתנו, התגובות המגיעות מהארץ ומחו"ל מעודדות – גם התגובות הביקורתיות וגם המהללות, באות באופן די שוויוני מכל הצדדים. לפחות עד עכשיו נראה שעמדנו ברף העיתונאי שהצבנו לפנינו.

מרואיינים פלסטינים, נוצרים לבנונים, שיעים לבנונים, סורים, אמריקאים, כל צד יצר מעגל נרטיבי ויחד נבנה סיפור רב שכבתי, שכנראה מעולם לא נוסח באמת, לא בסרטים, ונדמה לי שגם לא בכתובים, לפחות בהיקף של הסדרה

המדיה, בעיקר דרך הרשתות החברתיות, הופכת ליותר סקטוריאלית. הפיד שלנו בפייסבוק מספר לנו את הסיפור "שלנו" ולא את זה של האחר. אמצעי התקשורת הארציים (שגם הם במגמת סקטוריאליזציה) נוטים לשווק את השיח הפוליטי הצעקני, המקטב ושואב הרייטינג, כהתבוננות אמיתית על נקודות מבט שונות. אך אלה מובילים רק להשטחה מוחלטת של המציאות המורכבת. לקולנוע הדוקומנטרי, שהוא הפורטה של העיתונות המעמיקה, יש אפשרויות נרטיביות יותר נרחבות, עם מעורבות רגשית הרבה יותר עוצמתית ודיון מעמיק ואמיתי.

"במזרח התיכון, מגיעה כל פעם קבוצה אחרת עם הפנטזיה שאומרת 'אנחנו יכולים לקחת את הכל!' ואז הצרות שלה מתחילות כי במזרח התיכון אי אפשר לקחת את הכל…",

אומר תומס פרידמן בראיון בסדרה. בעידן הפוסט אמת, מול שיח תקשורתי מניפולטיבי וחד-מימדי שאינו רואה לגיטימיות בצד השני, כנראה שזו התובנה החשובה ביותר שביקשנו להעביר לצופה.

"לבנון – גבולות הדם"  יוצרים: דוקי דרור, איתי לנדסברג נבו וריינהרט ביטס
מפיקה: ליאת אשד קמאי. עורך: גל גופר
ימי רביעי, שעה 21:15, כאן 11
הפרק השני, "אורז ועופרת", ישודר ברביעי 16.12.20 בערוץ כאן 11.

פרק ראשון: קליידוסקופ לבנוני:

דוקי דרור, במאי הסדרה "לבנון גבולות הדם", חתום על עשרות סרטים וסדרות דוקומנטריות ששודרו בארץ ובעולם, ביניהם "המוסד - סיפור כיסוי". בעלים של חברת ההפקה "זייגוט פילמס" וחבר דירקטוריון בחברת התמלוגים תל"י. חובב בישול, עבודה בעץ, ובהיה באינסוף. עוד פרטים וצפייה בסרטיו באתר: https://www.dukidror.com/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,250 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים

לילה של הפגנות סוערות בבני ברק

הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן נמשכו עד 4:00 לפחות ● דיווחים על אלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ● המערכת הפוליטית כולה נגד המפגינים ● נתניהו: "מגנה בחריפות את הפרות הסדר" ● סער: "נתניהו מעודד את אלימות החרדים" ● יצחק פינדרוס: "חילול שם שמיים" ● ח"כים מש"ס: "פורעים מחופשים לחרדים" ● רק יעקב אשר גינה את האלימות המשטרתית ● דיווח: 3% מההדבקות בקורונה - במוקדי החיסונים

עוד 3 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה