ההחלטה של הממשל האמריקני בחודש שעבר להטיל סנקציות על שר החוץ הלבנוני לשעבר ג'בראן בסיל, מי שעומד בראש תנועת "הזרם הלאומי החופשי", היא שינוי מדיניות חשוב מצד הממשל ונושאת השלכות חיוביות ביותר על עתידה הפוליטי של לבנון.

החלטת הממשל האמריקני להטיל סנקציות על שר החוץ הלבנוני לשעבר ג'בראן בסיל, העומד בראש תנועת "הזרם הלאומי החופשי", מהווה שינוי מדיניות חשוב מצד הממשל ונושאת השלכות חיוביות על עתידה הפוליטי של לבנון

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

באסיל, קרובו של נשיא לבנון מישל עאון (ובעל הסיכויים הרבים ביותר להחליפו עד הטלת הסנקציות), ומי שנחשב "כשר החוץ של חזבאללה" לאור ההגנה שסיפק לארגון במהלך תפקידו, מהווה דוגמה למורכבות הפוליטית בתוך לבנון. מורכבות שמקורה בשליטתו הכמעט מוחלטת של חזבאללה במערכת הפוליטית במדינה. באסיל קיבל החלטה אסטרטגית לשתף פעולה עם ארגון חזבאללה, ובכך לאפשר לו את דריסת הרגל הפוליטית במדינה, לאור ההבנה כי תמיכה זו של חזבאללה מבטיחה את עתידו הפוליטי ומייצבת לכאורה את המצב הפוליטי בלבנון.

באסיל איננו בודד במערכה זו. בדומה לפוליטיקאים סונים ונוצרים רבים בלבנון,  גם ראש הממשלה לשעבר (ואולי העתידי) סעד חרירי עבר את אותה "התפכחות", והעדיף לשתף פעולה עם ארגון חזבאללה כדי לזכות בתמיכתו הפוליטית מאשר לצאת כנגדו ואולי גם להסתכן באובדן חייו (בדומה לאביו).

ההחלטה להטיל סנקציות על באסיל בשל מעשי השחיתות שלו וקרבתו לחזבאללה מהווה אירוע מעצב, ששולח מסר חיובי מאוד לאזרחי לבנון ולפוליטיקאים בלבנון. על פי המסר, ארצות הברית לא תקבל אף שיתוף פעולה עם הארגון ותפעל נגד כל מי שפועל למען חזבאללה, גם אם הוא מזרם פוליטי או עדה אחרת בלבנון.

כניסת ממשל ביידן עלולה לעצור את המדיניות הזו, ובכיריו עלולים לחזור למדיניות של חיפוש בעלי ברית בלבנון בכל מחיר, כולל אלו אשר ידועים כמשתפי פעולה עם הארגון. עובדה זו הינה משמעותית, שכן חשובה ככל שתהיה ההחלטה להטיל סנקציות נגד באסיל, היא איננה יכולה להיות אירוע יחידני אלא חלק ממדיניות החלטית ורציפה, אשר פועלת להעניש את אלו בלבנון שמשתפים פעולה עם חזבאללה לא רק במגזר הפוליטי אלא גם הבטחוני.

באסיל אינו בודד במערכה. כפוליטיקאים סונים ונוצרים רבים בלבנון,  גם רה"מ לשעבר (ואולי העתידי) סעד חרירי "התפכח", והעדיף לשתף פעולה עם חזבאללה ולזכות בתמיכתו מאשר לצאת כנגדו ואולי להסתכן באובדן חייו (כאביו)

קונקרטית, על הממשל האמריקני להמשיך בהטלת סנקציות על אותם גורמים, למקד את מאמציו בזירה הבטחונית בלבנון. בין אם בגורמים כמו עבאס אבראהים, ראש הבטחון הכללי בלבנון, אשר מאפשר את דריסת הרגל הבטחונית של חזבאללה, וכן נגד אותם גורמים ידועים בצבא לבנון אשר ממשיכים לשתף פעולה עם ארגון חזבאללה.

על ישראל לתמוך מודיעינית בארצות הברית במהלכיה, לסייע לה "לסמן" את אותם גורמים בכירים אשר מהווים את החוט המקשר שמאפשר לחזבאללה להדק את שליטתו במדינת לבנון, לעבוד עם הקונגרס במטרה להתנות את הסיוע האמריקני ללבנון, כולל בצבא לבנון, עד אשר ממשלת לבנון תיאות לנקות את האורוות מאותם גורמים, ולהגביל כל סיוע עתידי לממשלת לבנון עד אשר זו תהיה "נקייה" מגורמי חזבאללה או גורמים אשר נתונים להשפעתו של הארגון.

בשורה תחתונה, ההחלטה להטיל סנקציות על ג'בראן באסיל מהווה התפתחות חיובית ביותר במדיניות של הממשל האמריקני מול לבנון. לצד פגיעה משמעותית בעתידו הפוליטי של באסיל היא גם שולחת מסר חד לפוליטיקאים בלבנון בדבר חוסר מוכנותה של וושינגטון לקבל כל שת"פ עם ארגון חזבאללה.

יחד עם זאת, כדי להוביל לשינוי של ממש בלבנון, על הממשל להמשיך ולהעצים מדיניות זו. על ממשל ביידן (בתמיכת ישראל) להמשיך את אותה מדיניות ולכלול בה גם פעילות נגד אותם גורמים במגזר הבטחוני בלבנון, שתומכים באינטרסי חזבאללה, ואף לשקול לא לסייע לממשלה העתידית של סעד חרירי, כל עוד זו נתמכת על ידי חזבאללה.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.