"הכרטיס הירוק יחול גם על ילדי המתחסנים"

פרסום ראשון החל מינואר, משרד הבריאות ינפיק למי שיתחסן נגד קורונה "כרטיס ירוק", שיפטור את המתחסנים מרוב מגבלות הקורונה ● אבל ילדים מתחת לגיל 16 אינם רשאים להתחסן, והוריהם לא יוכלו להיכנס איתם לכל הפעילויות שייפתחו מחדש, גם אם הם עצמם מחוסנים ● הפתרון המסתמן: הילדים לא יקבלו כרטיס משלהם, אבל כרטיס הוריהם יאפשר להם להיכנס יחד לאירועים ופעילויות

מעבדת קורונה במרכז הרפואי זיו, בצפת. אוגוסט 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)
David Cohen/Flash90
מעבדת קורונה במרכז הרפואי זיו, בצפת.

"הכרטיס הירוק" שמשרד הבריאות ינפיק החל מינואר לכל מי שיתחסן נגד קורונה יהפוך ככל הנראה לכרטיס משפחתי, שיאפשר למקבליו להיכנס עם ילדיהם לפעילויות ואירועים שייפתחו בפניהם. כך נודע לזמן ישראל גורם בכיר במשרד הבריאות, שסיפר על התלבטויות במערכת הבריאות.

"הכרטיס הירוק" יאפשר למחזיקים בו להיכנס למגוון גדול של פעילויות ואירועים שכיום אינם מתקיימים בשל מגפת הקורונה. בין השאר הכוונה לטיסות לחו"ל בלא חובת בידוד, ישיבה במסעדות, צפייה במשחקי ספורט, הצגות, הופעות וסרטי קולנוע, וכן השתתפות בחתונות, מסיבות ואירועים.

אלא שהכרטיס יוצר גם בעיה מבנית: מאחר שילדים מתחת לגיל 16 לא יתחסנו, הם גם לא יוכלו לקבל את הכרטיס, ולפיכך לא יוכלו להיכנס לפעילויות הלו גם אם הוריהם חוסנו וצוידו בכרטיס הירוק.

ניסוי בחיסון לקורונה, רוסיה, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko Jr)
ניסוי בחיסון לקורונה, רוסיה, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko Jr)

"המטרה של הכרטיס היא לאפשר לענפים שכיום מושבתים לחזור לפעילות, לאפשר למי שיתחסן לחזור לחיים נורמליים, וליצור תמריץ להתחסנות", מסביר גורם המעורה בפרטים. "הבעיה היא שבתרבות הישראלית, חלק גדול מהאנשים שחוסנו וקיבלו כרטיס ירוק יתקשו ליהנות מחלק גדול מההטבות.

"המטרה של הכרטיס הירוק היא לאפשר לענפים שכיום מושבתים לחזור לפעילות, לאפשר למי שיתחסן לחזור לחיים נורמליים, וליצור תמריץ להתחסנות"

"אם הורים יצטרכו להשאיר את ילדיהם הקטנים בבית בכל בילוי או אירוע, בפועל הם לא יוכלו ליהנות מההטבות שהכרטיס מקנה למתחסנים, והתמריץ יאבד. מה גם שחלוקת הכרטיס משמשת גם כסנקציה למי שיחליט שלא להתחסן, מעין תחליף למתן חיסון בכפייה שאינו חוקתי, ומאחר שהילדים אינם יכולים להתחסן לפי שעה, אין סיבה להעניש אותם".

לדברי אותו גורם, הכוונה של משרד הבריאות היא לאפשר לילדים להיכנס לפעילויות ולאירועים רק בחברת הוריהם המחוסנים.

הטבה מרכזית נוספת שהכרטיס הירוק יעניק למקבליו היא פטור מחובת בידוד החלה על כל מי ששהה בקרבת חולה קורונה מאומת.

גורמים המעורים בפרטים מדגישים כי הכרטיס לא יעניק פטור כזה לילדים ששהו בקרבת חולה מאומת, וזאת גם אם הוריהם חוסנו וקיבלו כרטיס ירוק. ילדים שנחשפו לחולי קורונה ימשיכו להיכנס לבידוד – ומאחר שלא ניתן להכניס ילדים קטנים לבידוד לבד, גם הוריהם יצטרכו להיכנס לבידוד יחד עם ילדיהם, גם אם הם מחזיקים בידיהם כרטיס ירוק.

טרם התקבלה תגובת משרד הבריאות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
זאת כבר לא מדינה דמוקרטית יקרא שמה מעכשיו דיקטטורה אל תכנעו לסקנקציות תראו להם מי באמת חזקים פה... אל תביאו תשואה פעם נוספת אנשים תתעוררו אחרי הכל האמת תתגלה לכם בפרצוף וחבל שאתם נכנעים... המשך קריאה

זאת כבר לא מדינה דמוקרטית יקרא שמה מעכשיו דיקטטורה אל תכנעו לסקנקציות תראו להם מי באמת חזקים פה… אל תביאו תשואה פעם נוספת אנשים תתעוררו אחרי הכל האמת תתגלה לכם בפרצוף וחבל שאתם נכנעים לממשלה הזויה שמזמן איבדה את האימון בציבור. לכל אלה שהתחסנו אני מתפללת עבורכם שאתם תשרדו תשואה יחד זה כח ומה שהממשלה עושה זה פירוד בין אנשים אל תתנו לזה יד.

עוד 309 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 24 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טרנר ומרידור סיפקו דרמה, אבל התחקיר נשאר בחוץ

קרן טרנר אייל ושאול מרידור סיפקו ל"עובדה" את הסחורה באומץ ראוי להערכה ● אולם מכאן ועד להציגם כשני גיבורים שנלחמים בכוחות האופל המרחק גדול ● הפרק ששודר בחמישי הציג תחקיר לקוי ומניפולציות עריכתיות, והזכיר לעתים יותר תוכנית ריאליטי מאשר תוכנית תחקירים ● אם נשפוט אותם לפי הישגיהם במציאות, טרנר ומרידור הם לא בהכרח עובדי הציבור להם אנחנו מייחלים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הביקורת לא ענינית . המחדל הוא נהול אוצר המדינה על ידי נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בפזיזות ללא תכנון כלומר ללא תקציב תוך חבלה ביכולת המדינה לפעול ולקדם דברים חיו... המשך קריאה

הביקורת לא ענינית . המחדל הוא נהול אוצר המדינה על ידי נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בפזיזות ללא תכנון כלומר ללא תקציב תוך חבלה ביכולת המדינה לפעול ולקדם דברים חיונים בעזרת תקציב מסודר .

עוד 856 מילים ו-1 תגובות

המערב מנצח?

בספרו קבע פרופסור הנסון שהמערב פיתח לאורך ההיסטוריה תרבות צבאית שהפכה אותו ליעיל וקטלני יותר מיריביו. אך האם במחקרו לא ירה את החץ ורק אז סימן את המטרה? כך או כך ספרו טומן בחובו כמה לקחים שמדינות מערביות, והצבאות שלהם, חייבים לאמץ אם ברצונן להוסיף לנצח.

בתקופה האחרונה פופולרי מאוד בקרב מפקדי צה"ל מאמר שכתב בשעתו פרופסור ויקטור דיוויס הנסון, סופר ומרצה נחשב להיסטוריה צבאית מאוניברסיטת סטנפורד. במאמר, שפורסם לפני כשנתיים באתר "מידה", הסביר הנסון היטב מדוע חשוב ללמוד על מלחמות. אך מקריאת ספרו החדש שתורגם לעברית עולה השאלה האם הוא ניתח את המלחמה נכון?

פרופ' הנסון, סופר ומרצה נחשב להסטוריה צבאית מאוניברסיטת סטנפורד, הסביר היטב מדוע חשוב ללמוד על מלחמות. אך מקריאת ספרו החדש עולה השאלה האם ניתח את המלחמה נכון

בספרו "ניצחון המערב" (הוצאת שיבולת, 2020) טען הנסון כי המערב פיתח לאורך ההיסטוריה תרבות צבאית שהפכה אותו ליעיל וקטלני יותר מיריביו.

"אומץ בשדה הקרב הוא תכונה כלל-אנושית. אולם היכולת לייצר כלי נשק בייצור המוני כדי לסכל גבורה כזאת היא תופעה תרבותית. קורטס ואלכסנדר הגדול, יוליוס קיסר, חואן מאוסטריה ומצביאים אחרים במערב השמידו לעיתים קרובות ללא רחם את יריביהם הרבים מהם, לא משום שחייליהם היו לוחמים טובים יותר, אלא משום שמסורת החקירה החופשית, הרציונליות והחשיבה המדעית שלהם בהחלט הייתה עדיפה בשעת מלחמה" (עמוד 289).

הנסון ניתח בספר תשעה קרבות גדולים לאורך ההיסטוריה כדי להוכיח את טענתו. הראשון שבהם הוא קרב סלמיס (480 לפנה"ס) בין האימפריה הפרסית לערי הפוליס היווניות. היה זה אחד משני הקרבות שבהם הביסו היוונים את הצבא הפרסי העצום שפלש ליוון. למרות הכוח הפרסי העצום היו היוונים עדיפים במפקדים האיכותיים שהעמידו בראש הכוחות, במשמעת המבצעית של חייליהם וביכולת הלחימה של הצי.

תיאור הקרב, בניגוד לקרבות אחרים בספר, תמציתי. מפקד הצי היווני הכריזמטי והתחבולני, תמיסטוקלס האתונאי, פיקד על המתקפה הכלל-הלנית. "בכל התיאורים הקצרים של הקרב במקורות העתידים נזכרת המשמעת של היוונים בשעת התקפתם – אוניותיהם התקדמו לפי סדר, והצוותים חתרו, נסוגו, ונגחו לפי פקודה – בניגוד לתוהו ובוהו ולבלבול אצל הפרסים, שניסו באקראי וללא הצלחה לפלוש לסיפוני האוניות היווניות ולהרוג את צוותיהן" (עמוד 70). שמונה שעות ארך הקרב ובסופו כל אוניות הצי הפרסי הוטבעו או הונסו.

תיאור קרב סלמיס בספר תמציתי. מפקד הצי היווני הכריזמטי והתחבולני, תמיסטוקלס האתונאי, פיקד על המתקפה הכלל-הלנית. 8 שעות ארך הקרב ובסופו כל אוניות הצי הפרסי הוטבעו או הונסו

ירה חץ ואז סימן מטרה

הנסון הוא היסטוריון יסודי ומעמיק, ולא פחות חשוב מזה הוא יודע לספר סיפור באופן שמחבר את הקורא למתרחש ולשלב את הפרטים הקטנים בטענה הכללית שהציג בספר. הבעיה היא שהטענה אינה עומדת בהכרח במבחן המציאות. נראה שהמחבר ירה את החץ ורק אחר כך סימן את המטרה. כוחות מערביים נוצחו לא פעם בידי כוחות שאינם כאלו. כך למשל, הביס הצבא המונגולי של ג'ינגיס חאן את האבירים הטבטונים בשנת 1241.

כשניתח את מתקפת הטט המפתיעה בה פתחו כוחות צבא צפון וייטנאם והווייטקונג בינואר 1968, התעקש הנסון להציג את הניצחון הצבאי שהשיגו הכוחות בפיקוד הגנרל וסטמורלנד. הגנרל צדק כשראה בה "שגיאה של האויב שאפשרה לכוחותיו הזדמנות נדירה להילחם בצפון וייטנאמים בגלוי, אך רק מעט ממתקפות האויב במהלך טט הניבו התנגשות מערבית מסורתית של קרבות הלם" (עמוד 483).

כדי להדוף את המתקפה על קה סאן למשל, שם היה נצור כוח נחתים, הקצה וסטמורלנד סיוע אווירי צמוד בכמות ניכרת ויזם את מבצע "פגסוס", הנחתת סער של כוחות דיוויזיית הפרשים הראשונה במסוקים, שהפתיעו והביסו את כוחות צבא צפון וייטנאם.

המתקפה הייתה כישלון צבאי. הצבא האמריקני הדף את הכוחות הפולשים, הביס אותם בכל קרב ופירק למעשה את הווייטקונג ככוח לוחם. אבל מתקפת הטט המחישה שלמערכה יש נדבכים שהנסון התעלם מהם אבל הם חשובים לא פחות מן המתרחש בשדה הקרב. אחד מהם הוא הקרב על התודעה של הצד שכנגד.

ניתן, כפי שהוכיחה מתקפת הטט או מתקפת הפתע המצרית ב-1973, להפסיד בשדה הקרב, ועדיין לרשום הישג תודעתי חשוב ואף לנצח את המערכה כולה. הכוח המערבי (במקרה זה האמריקנים) אולי ניצח בווייטנאם את הקרב, אבל הפסיד את המלחמה.

ניתן, כפי שהוכיחה מתקפת הטט או מתקפת הפתע המצרית ב-1973, להפסיד בשדה הקרב, אך לרשום הישג תודעתי חשוב ואף לנצח את המערכה. הכוח המערבי אולי ניצח בווייטנאם את הקרב, אבל הפסיד את המלחמה

הנסון תיאר את התקשורת בספרו כגורם תבוסתני, שאחראי לכך שבדעת הקהל האמריקנית נתפסה המערכה ככישלון. יש בביקורת הזו דמיון לא מבוטל לביקורת שהשמיעו תומכי הנשיא לשעבר טראמפ (וגורמי ימין בישראל) כנגד התקשורת כיום. אך תפקיד התקשורת הוא לשמש ככלב השמירה של הדמוקרטיה המערבית, לתאר דברים כהווייתם ולספר את האמת (למשל, שהמדינה מנהלת מערכה צבאית חסרת תוחלת שלא משרתת את האינטרסים שלה) גם כשהיא לא נעימה לאוזן.

הספר יצא לאור בשנת בארצות הברית בשנת 2001, בטרם פיגועי 11 בספטמבר, שבעקבותיהם פלש הצבא האמריקני לאפגניסטן. באחרית דבר שהוסיף לספר, היה הנסון אופטימי באשר לתוצאות המערכה ההיא. הוא ציין כי האמריקנים בחרו לפלוש לאפגניסטן, "לאתר שם את כוחות הטליבאן ואל-קאעידה, ואחר כך לתקוף אותם ישירות באמצעות מטוסים, בעלי ברית מקומיים וכוחות מיוחדים, ולהרוג רבים מהם ככל שאפשר" (עמוד 561).

הנסון היה, כאמור, אופטימי מדי ובדומה למה שהתרחש בווייטנאם, צבאות המערב למדו באפגניסטן ובעיראק שיעורים כואבים שאינם מתיישבים עם התזה של הנסון.

"אסור לנו לשלוח כוחות צבאיים לתוך משבר, למען מטרה לא ברורה שלא יוכלו להשיג", כתב בשעתו יו"ר המטות המשולבים, גנרל קולין פאואל, שבעצמו לחם בווייטנאם. כשחוטאים לכלל הזה, כל העליונות הצבאית והטכנולוגית לא תעזור.

לקחים חיוניים לצבא מנצח

למרות הביקורת, הספר כולל כמה לקחים על-זמניים שחובה על מדינות המערב, והצבאות שלהן, להוסיף ולשמר אם ברצונן להוסיף ולנצח במלחמות. הראשון שבהם הוא שעבור צבאות במלחמה "קצינים צעירים שמשמיעים את קולם ואינם שותקים הם נכס חיוני" (עמוד 450). הביקורת וקריאת הכיוון שמשמיעים אלו, קבע, היא הכרחית לצבא התקפי ומנצח ויש לייצר תרבות ארגונית המעודדת דעתנות וביקורתיות וקשובה לה.

יש בספר גם לקחים על-זמניים שחובה על מדינות המערב וצבאותיהן לשמר, אם ברצונן לנצח במלחמות. הראשון בהם הוא שעבור צבאות במלחמה "קצינים צעירים שמשמיעים את קולם ואינם שותקים הם נכס חיוני"

הלקח השני נוגע לחשיבות היוזמה, הן בדרגים הזוטרים והן בדרג הבכיר. המחבר לא טען שהמפקדים האמריקנים בקרב מידוויי, למשל היו יזמים אינדיבידואליסטים, ואילו היפנים רובוטים נטולי מחשבה. אולם, בניגוד לצי היפני, "מערכת הפיקוד האמריקנית הייתה גמישה הרבה יותר, ופקודות הצי היו ביסודן רחבות דיין לאפשר שינוי ככל שיתפתח הקרב על מידוויי" (עמוד 464).

לתפיסת הנסון מצביאים מערביים כמו תמיסטוקלס וסקיפיו אפריקנוס, "ומצביאים מודרניים כמו ג׳ורג׳ פטון או קרטיס לה מיי הסתכסכו עם מדינתם שלהם, היו מוקפים בפיקודים עצמאיים בחשיבתם לא פחות מהם, והיו להוטים לנצל את היוזמה ולא רק לאכוף משמעת קפדנית בקרב כוחותיהם" (עמוד 473).

דוגמה בולטת ליוזמה שכזו, היא קרב ההתקדמות שניהל הגנרל פטון, קצין פרשים ושריון, באוגוסט 1944, לאחר הפלישה לצרפת. הארמיה השלישית בפיקודו שטפה דרך הקווים הגרמנים וביצעה את קרב ההבקעה והפריצה לבריטני. פטון, שהאמין בהתקדמות נועזת ובניצול מהיר של כל הזדמנות, העביר שש דיוויזיות דרך הפירצה באזור שבין אבראנש לפונטובול בתוך 72 שעות. הארמיה השלישית תקפה לכל ארבעת הכיוונים בו זמנית, תוך כדי שהיא מכתרת מאות אלפי גרמנים.

לקח נוסף נוגע להכרח לחתור למגע בלחימה. במאי 1969, במלחמת וייטנאם, יזם גנרל מלווין זייס, מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, מבצע לכיבוש גבעה 937 ("גבעת המבורגר"). חייליו כבשו את הגבעה לאחר קרב קשה, שבמהלכו נהרגו 56 מהם ויותר מ-500 לוחמי אויב.

לאחר הקרב, בתגובה לביקורת מצד פוליטיקאים ועיתונאים, אמר גנרל זייס כי "הגבעה הזו הייתה בשטח הפעולה שלי, ושם היה האויב, ושם תקפתי אותו… אם אמצא אותו על גבעה אחרת… אני מבטיח לכם שאתקוף אותו… זה נכון שגבעה 937, כשטח מסוים, לא הייתה בעלת חשיבות מיוחדת. עם זאת, העובדה שכוח האויב התמקם שם הייתה" (עמוד 527).

כמו צבאות מערביים אחרים, גם צה"ל לא שמר תמיד על העיקרון הזה. בשנות השהייה בלבנון, ולא פעם גם אחר כך, ביכר צה"ל את הפעלת האש (לרוב מן האוויר) ונמנע מלפגוש את האויב בשטחו, על הקרקע. בספטמבר 1996, כחצי שנה לאחר מבצע "ענבי זעם" שהיה מבוסס רובו ככולו על הפעלת אש מנגד, ביצע צה"ל את אחת הפשיטות הקרקעיות האחרונות שלו בלבנון.

השטח ההררי התלול, המבולדר והסבוך של ג'בל (הר) סוג'וד אפשר לחזבאללה להקים בו עמדות מוסוות, לירות בבטחה אש מקלעים, מרגמות ונ"ט לעבר מוצבי צה"ל, ולצאת ממנו לפעילות חודרת ברצועת הביטחון. מפקד יק"ל, תא"ל אלי אמיתי, ומפקד החטיבה המזרחית, אל"ם יאיר גולן, יזמו את מבצע "חובק עולם", שמטרתו הייתה לטהר את ההר ממאחזי הארגון.

אמיתי וגולן, שניהם קציני צנחנים שלחמו שנים ארוכות בלבנון, ביקשו להפעיל במבצע את יחידת אגוז, עליה פיקד סא"ל ארז צוקרמן, יוצא שייטת 13. באותה עת רק לאגוז הייתה המיומנות בלוחמת סבך בצד יכולת הפעלת אש מסייעת בדומה לגדוד חי"ר, והרעיון היה לנצל זאת ולהפעיל את היחידה בסריקות במעלה הרכס שמטרת לאתר ולהשמיד חוליות ועמדות אויב.

קצין המבצעים של פיקוד הצפון, סא"ל משה "צ'יקו" תמיר, יוצא גולני, ציין בספרו כי הסתייג משיטת הפעולה שנבחרה בטענה כי הפעולה אינה מבצע מיוחד אלא התקפה סדורה של גדוד חי"ר, ויש לתכנן ולבצע אותה בהתאם. אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין, לא קיבל את טענתו ואישר את המבצע.

הכוח של אגוז נתקל מטווחים קרובים בפעילי חזבאללה ובקרב שהתפתח נהרגו כעשרה מחבלים ושני חיילי צה"ל. שמונה חיילים נוספים נפצעו. במהלך הלחימה סייעו לכוח אגוז פלוגת טנקים בפיקוד סרן שאול אבידוב (שכמו צוקרמן עוטר בצל"ש אלוף על האומץ שהפגין במבצע), מסוקי קרב, אש סיוע ארטילרית, וכן כוח מגדוד הצנחנים 202, בפיקוד הסמג"ד רס"ן אהרון חליוה, שסייע בחילוץ הפצועים וההרוגים תחת אש.

היה זה המבצע מבוסס מגע ישיר (ולא אש מנגד) הגדול ביותר בהיקפו מאז הפשיטה במיידון ועד למלחמת לבנון השנייה. למרות הצלחת צה"ל בקרב, אסר אלוף הפיקוד, עמירם לוין, על המח"ט, גולן, להשאיר כוחות בהר ולהמשיך לתפוס אותו כעמדה של צה"ל. למעשה סיפר גולן לימים, "אחרי שסיימנו לשלם את מס הכניסה ללחימה וההשתלטות על הרכס, במקום להיאחז בו לאורך זמן, ויתרנו על ההישג, מה שאפשר לחיזבאללה לחזור ולפעול ברכס סוג׳וד כמעט באין מפריע".

למרות הפסקת המבצע, אמר גולן, "החטיבה המשיכה בפעילותה בעומק השטח" והוסיפה לפגוע בחזבאללה גם לאחר מכן. אבל הלקח שחזבאללה למד מהקרב היה ברור – צה"ל חשש מנפגעים ומבקש להימנע מהם ככל שניתן, גם במחיר ויתור על הישגים מבצעיים.

לימים סיפר גולן, מח"ט המבצע: "אחרי שסיימנו לשלם את מס הכניסה ללחימה וההשתלטות על הרכס, במקום להיאחז בו לאורך זמן, ויתרנו על ההישג, מה שאפשר לחיזבאללה לחזור ולפעול ברכס סוג׳וד כמעט באין מפריע"

אמנם היעדים שאותם תוקפים צריכים תמיד להיות חלק ממהלך סדור שמאחוריו אסטרטגיה ומדיניות, אך בכל פעם שבצה"ל זנחו את העיקרון הזה בעת לחימה, כמו ב"צוק איתן" למשל, התוצאות היו לא משכנעות בלשון המעטה.

יש לציין כי הנסון התרשם עמוקות מצה"ל. הצבא הקטן של ישראל "הצליח לשלוח לשדה הקרב שוב ושוב כוחות שעלו על יריביהם בארגון, בציוד ובמשמעת" (עמוד 546). היחידות הקרביות של צה"ל, כתב, הורכבו "מחיילים מאומנים היטב ועצמאים בחשיבתם. ישראל עצמה היא חברה דמוקרטית וקפיטליסטית, הנהנית מבחירות חופשיות ומחופש ביטוי. אויביה פשוט לא היו כאלה" (עמוד 547). אבל אויביה של ישראל למדו והשתפרו עם השנים, ועל צה"ל לשמור כל העת על יתרונו האיכותי באנשיו ובאמצעים שלרשותם.

לבסוף ראוי לזכור שהצלחות משטרים רודנים שקמו במערב, כמו זה של אלכסנדר או הרייך של היטלר, היו קצרות מועד. יש לזכור, כתב הנסון, "שקרב ההכרעה, העליונות הטכנולוגית, הקפיטליזם והמשמעת המעולה יכולים להעניק לצבאות המערב רק ניצחונות זמניים, כל עוד אינם נשענים על החירות, ערכי הפרט, הביקורת האזרחית ושלטון החוקה, כולם מערביים אף הם" (עמוד 123). זהו, אולי, הלקח החשוב ביותר שיש לקחת מן הספר.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,733 מילים

בנט: "המדינה לא מנוהלת, מי שלוחץ ומאיים יותר מרוויח"

בני בגין: "ב-2016 נתניהו הציע לי להצטרף לממשלה וסרבתי" ● הממשלה תכריע היום האם לסגור את נתב"ג לטיסות תיירות לשבועיים ● אדלשטיין:195 בני אדם חוסנו בסוף השבוע ● באמ"ן חוששים מהיווצרות מוטציה ישראלית ● 40 אלף חברי מפלגת העבודה יבחרו היום יו"ר ● בל"ד בחרה בסמי אבו שחאדה לראש הרשימה

נפתלי בנט מבטיחה שכשהוא יהיה בממשלה תהיה אכיפה שוויונית ושוב תוקף את נתניהו ורגב על מחדל נתב"ג. בראיון לגלי צה"ל הוא אמר כך:

"מדינת ישראל לא מנוהלת. זה קורה אצל הבדואים בדרום, חלק מהפלגים בחברה החרדית וראש העיר תל אביב שלוקח חיסונים מאנשים מבוגרים ונותן לתושבי תל אביב ולממשלה אין כוח מוסרי לבוא ולאכוף כי היא עצמה עסוקה בשיקולים פוליטיים. מה הייתי עושה מוסד שעובר על החוק לא יקבל כסף מהמדינה, לא משנה אם הוא חילוני, ערבי, דתי מוסלמי".

"מי שיותר לוחץ ומאיים פוליטית, יותר מרוויח אז הכל מתפרק וזה לא חייב להיות פה והממשלה שאני אקים תפעל בצורה הגונה. יש הבדל בין צורך פוליטי כזה או אחר ליחס שוויוני. אני לא בגישת השנאה של יאיר לפיד אבל גם לא בשיטת הכניעה של נתניהו. כשהייתי שר חינוך ביטלתי אפליה כלפי החרדים בקייטנות הקיץ. כשהתחילה הקורונה הייתי הראשון להגיע לבני ברק ובית"ר עלית".

"אצלי מראש לא נגיע למצבים האלה כי יבינו שיש פה ממשלה שפועלת בצורה הגונה אני מתנגד להכללת כל החרדים כאילו הם לא בסדר, שאת זה ליברמן עושה. הבעיה היא היעדר מנהיגות יש לנו ראש ממשלה, וממשלה מכל הכיוונים שפוחדים מקבוצות לחץ שבחיים לא יילחמו נגד ועד, לפירוק מונופול, למען האזרח הקטן שאין לו קבוצת לחץ ולכן כל אחד עושה מה שהוא רוצה אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".

"פירקתי מונופול שהיה קיים 90 שנה למשל נשר, נלחמתי נגד תנובה והכנסתי יבוא של גבינות צהובות מחו"ל, נכנסתי נגד אחד הקרטלים החזקים במדינה של האוניברסיטאות, ואישרתי פקולטה לרפואה באריאל שהיום כולם מברכים על זה … אזרחי ישראלי לא מבינים לא ראש הממשלה נכנע לכל האחרים".

"הייתי מודע להכל (אביר קארה, שאיים על מתנגדיו שישים להם רימון מתחת לבית) … יש מאות אלפי עצמאים שנלחמים על הפרנסה … אביר מגיע עם קבוצה של בעלי עסקים ועצמאים … אני גאה באנשים כאלה, הוא בנה את עצמו בעשר אצבעות, אני לא מחפש אנשים מושלמים אני מחפש פייטרים. אני לא נלחמתי מגיל 12 כדי לפרנס את אמא שלי. אני מכיר את האיש שנה וחצי ואני גאה בו ולא מתנצל עליו ועל רבבות שולמנים שנאבקים בשיניים".

"ראש הממשלה נותן לבית להתפרק, הבית נשרף ואז הוא אומר צריך סופר טנקר וזה אולי יכבה את האש אבל יהרוס את הבית. תתחיל לנהל איפה שרת התחבורה שכל הזמן עושה PR בכל מדינה נורמלית היו מעיפים אותה מזמן איפה הם היו למה חיכיתם איך אפשרתם למוטציות האלה שפוגעות בנשים צעירים ונשים בהריון? אנחנו לא יודעים עליהם מספיק, ולכן היה צריך ליישם את החסימה של כניסת תחלואה לארץ".

"האחריות על ראש הממשלה, שרת התחבורה ושר הבריאות שאיפשרו למוטציות להיכנס אין מנוס ממצב סטרילי בישראל. הקו והמגמה נכונה … לא מספיק רק לטפל בנתב"ג, מה שאמרתי במרץ מסה של בדיקות, לסרוק את ישראל ולבודד את החולים".

"אני לא אמליץ על נתניהו, ימינה תמליץ עלי לראשות הממשלה".

עיריית אום אל פאחם שובתת היום במחאה על האלימות בחברה הערבית, כאשר המקרה האחרון היה ביום שישי, כאשר צעיר בן 21 נרצח בשעה שהתקיימה מחאה נגד אלימות.

ראש העיר סמיר מחאמיד אומר לכאן ב' כי "אם הילדים והנשים שלנו לא מרגישים ביטחון זה האישיו. יש למדינת ישראל ולמשטרת ישראל ארגז כלים ולא משתמשים בו נקודה. אז תשמשו בארגז הכלים הזה. אם נרצח יהודי תוך כמה שעות יש פיענוח. תבדוק בספרות ותראה שאחוז הפיענוחים בחברה הערבית שואף לאפס".

"ארבעה אנשים נרצחים מאותה משפחה בתוך שנה וחצי ואתמול דיברתי עם מפקד התחנה והוא אומר לי אין לי מלים. אני לא יודע (אם השב"כ יכול להועיל), הם יכולים להשתמש בארגז הכלים הזה גם בחסות המשטרה … אנחנו ראשי הרשויות אני לא בא לקבל כבוד הייתי מנהל בית ספר וקיבלתי יותר כבוד. במצב של היום אני לא יכול לשרת את האוכלוסייה".

"התלמידות אומרות אנחנו מרגישות ביטחון בעפולה וחדרה ולא מרגישה ביטחון באום אל פאחם".

בני בגין מאשים את נתניהו בשימוש פוליטי לצרכיו האישיים ולמעשה בשחיתות ציבורית. בראיון לכאן ב', איש הליכוד לשעבר וכיום חבר במפלגת גדעון סער, אמר כך:

"הדרך שלי היא לא רק לא ביבי אלא רק לא נאשם בפלילים שמסית ומדיח נגד רשויות האכיפה … מדובר בתפקוד לקוי של אדם שהעשייה שלו והח"כים שלו מצביעים כמו שהוא רוצה אני לא בטוח שטוב לליכוד לחיות במשטר כזה".

אחד הדברים שיהיו חיוניים עבורנו כאשר תוקם הממשלה בראשות גדעון סער, הוא שיקום הכלכלה והחברה ואת זה אפשר לעשות רק בעזרת תקציב ברור שאין לנו תקציב שנים אחדות מפני שבנימין נתניהו לא רצה שיהיה תקציב כדי להשאיר לעצמו פתח מילוט למילוי ההתחייבות שלו לבני גנץ".

"בוודאי שיש סכנה ועו"ד של נתניהו הודיע שיש לו כוונה לבקש חסינות וראש ממשלה ישתמש בכוחו השלטוני לטובתו האישית ולזה צריך לקרוא שחיתות ציבורית שימוש לצרכים אישיים בכוח השלטון הוא נלוז וצריך להקים ממשלה שלא תאפשר שימוש כזה במשאבים של מדינת ישראל".

"נתניהו הציע לי להצטרף לממשלה ב-2016 ואני סרבתי ובאותה פגישה אמרתי שמקומי בכנסת בוועדת חוקה, כבר ב-2016 ראיתי את השינויים והיפוך העמדות … צריך להגיע לקואליציה רחבה שעובדת יחדיו, גדעון סער התמחה בחיבורים בשכנוע אנשים וסיעות".

ד"ר שרון אלרעי-פרייס אמרה לכאן ב' כי יש "עליה בשיעור הנשים ההרות שמגיעות למצב קשה, ולא ראינו את זה לפני הווריאנט האנגלי. אני לא יודעת אם יש מוטציה ישראלית … כרגע ידועים שלושה וריאנטים ולא ידוע על ישראלי".

ראש שירותי בריאות הציבור התייחסה גם לנתב"ג, ואמרה כי "צריכים להחליט מה אנחנו רוצים, לפתוח את המשק בצורה זהירה. האם לאשר תיירות החוצה כשהתיירות בתוך המדינה סגורה. חשוב לנו להתקדם במבצע החיסונים ולחזור ולפתוח את המשק".

במקביל, שר הבריאות יולי אדלשטיין כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "195,000 חיסונים נעשו בסוף השבוע. בסך הכול חוסנו למעלה מ-2.5 מיליון אזרחים, מתוכם קרוב למיליון קיבלו גם את המנה השנייה. אבל יש גם בשורות לא טובות: קצב הירידה בתחלואה איטי מדי. כנראה הסיבה היא גם המוטציות, אבל גם העדר הקפדה על הסגר. אני מבקש מכל אחת ואחד – הקפידו על ההנחיות".

בוקר טוב! 37 אלף חברי מפלגת העבודה יבחרו היום יו"ר חדש מבין שבעת המועמדים, בהם מרב מיכאלי ואבי שקד, (מועמדו של עמיר פרץ). הקלפיות הממוחשבות ינעלו ב-19:00 והתוצאות יתפרסמו כשעה לאחר מכן.

מפלגת בל"ד בחרה אתמול באסמי אבו שחאדה לראש הרשימה במקום אמטאנס שחאדה, שלא יהיה בכנסת הבאה.

הממשלה תכריע היום אם לסגור את נתב"ג לשבועיים. נתניהו יביא לאישור הממשלה הצעה להפסיק את הטיסות לישראל וממנה. יגובש מתווה נפרד למקרים שיצריכו טיסת ישראלים לחו"ל. טיסות המטען יימשכו כסדרן. בנתב"ג כבר נערכים להשבית פעילות לחמישה שבועות.

מוסדות החינוך של חסידות ויזניץ ייפתחו הבוקר. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הבהיר שהמוסדות שייפתחו ייקבלו קנס של 5,000 שקלים.

עוד 5 עדכונים

הפחד מפני האנרכיה שכבר התרחשה

התגובה החוזרת למראה הסתערות ההמון המוסת על גבעת הקפיטול הייתה אחת: טירוף. ואכן, אין הגדרה קולעת ממנה. צפינו באומה בעלת מסורת דמוקרטית מבוססת מושלכת אל סף אנרכיה ונותרת תלויה לרגע ממושך מעל התהום. לא במקרה הופצו בכל הרשתות תמונות הפורע שלראשו כובע פרווה וקרני ויקינג, פלג גופו העליון ערום ומקועקע למשעי ופניו צבועים בצבעי הדגל: התרחשות כה מטורפת מחייבת משוגע תורן, שעל דמותו ניתן להשליך את ייצוגה.

לא במקרה הופצו ברשתות תמונות הפורע שלראשו כובע פרווה וקרני ויקינג, פלג גופו העליון ערום ומקועקע ופניו צבועים בצבעי הדגל: התרחשות כה מטורפת מחייבת משוגע תורן, שעל דמותו ניתן להשליך את ייצוגה

האפשרות של אנרכיה מעוררת אצל רובנו אימה, ובצדק. משמעותה התערערות וקריסה של המבנים שיוצרים ומקיימים את הסדר המוכר – העוגן שלנו למציאות. תוהו ובוהו כזה הוא אפוא המקבילה הקולקטיבית של טירוף הדעת הפרטי. מכיוון שכך, הצפייה במחזה ההסתערות חשפה אותנו – באופן ישיר ובלתי אמצעי – לשיגעון.

אין להתפלא שתוך זמן קצר החלו ההשוואות בין הפריצה האלימה לקונגרס לבין ההפגנות המתמשכות בבלפור נגד המשך שלטון נתניהו. חלקן הגיעו כמובן ישירות מדף המסרים בבלפור, בניסיון שקוף להסיט את האש מההשוואה המתבקשת בין חסידי הטראמפיזם והביביזם. אולם ההשוואות מצאו להן קהל גם בקרב אזרחים שלא נמנים על תומכי נתניהו – ואפילו הבהילו חלק מהמפגינים.

בניכוי התעמולה, ההשוואות הללו מייצגות צורך קולקטיבי של חברה להתארגן נגד מי שמזוהים על-ידה כסוכני אנרכיה. הן דומות במהותן לקריאות שנשמעו בסגר הקודם, שלא לצאת להפגין מתוך סולידריות, או לקריאה שנשמעת כל אימת שהתקוממות כלשהי ׳חוטאת׳ בהפרת סדר – ״כאן המחאה איבדה אותי״. בעת הזו אנחנו פוגשים את הצורך הזה בקריאות להימנע מהפגנות פרועות מדי, כמו גם בתגובות העוינות שבהן נתקלים מי שחוששים עדיין להתחסן נגד קורונה, או מי שקוראים שלא לציית להנחיות הסגר.

הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט טען שהפחד משיגעון יכול להופיע במקרים שבהם אדם כבר נחשף לשיגעון בעבר, אבל מרוב אימה קבר את ההכרה בכך במעמקי נפשו, כאילו לא התרחשה מעולם. מאותו הרגע, מבחינתו לא היה שיגעון, אבל הוא נותר דרוך לקראת האפשרות שיפרוץ. מנגנוני ההגנה של הנפש מגויסים כדי לשמור עליה מפני המפגש העתידי עם שיגעון – אשר כאמור, כבר נחווה.

כשם שהאינדיבידואל מארגן את ההגנות שלו נגד אימת השיגעון, כך גם קבוצות עוינות את כל מי שנחשד בעיניהן כאיום על הסדר התקין, כלומר כמחולל פוטנציאלי של אנרכיה. אבל במקרים רבים מנגנוני ההגנה הללו שוגים בזיהוי האיום האמיתי, שכן בשעה שהם מבקשים להגן מפני סכנת אנרכיה עתידית, האנרכיה שיראים מפניה כבר נחוותה.

כשם שהאינדיבידואל מארגן את הגנותיו נגד אימת השיגעון, כך גם קבוצות עוינות את מי שנחשד בעיניהן כאיום על הסדר התקין, כמחולל אנרכיה פוטנציאלי. אבל במקרים רבים מנגנוני ההגנה שוגים בזיהוי האיום האמיתי

בשנה החולפת נחשפנו למלוא האנרכיה שמשתוללת מתחת לכסות דקה ושברירית של סדר. על רקע משבר הקורונה, צורת החיים המוכרת לנו התערערה עד היסוד; על רקע המשבר הפוליטי, חזינו בטירוף מערכות כללי; ובשילוב בין השניים, הופקרנו לגורלנו בתוך כאוס טוטאלי.

המדינה לא ידעה לשמור עלינו ואנשים רבים איבדו את עולמם. אנחנו נכנסים ויוצאים מסגרים כעניין שבשגרה, כפופים לתקנות קפריזיות ונטולות היגיון שמשתנות חדשות לבקרים – פועל יוצא של ניהול משבר רשלני ומופקר. המדינה מתנהלת ללא תקציב, ללא שקיפות וללא אפשרות לביקורת. אמצעי אכיפה דרקוניים חודרים לתוך המרחב הפרטי. שורה ארוכה של תפקידים קריטיים בשירות הציבורי לא מאוישים. אין שום יציבות שלטונית והאמון שנחוץ לקיום מוסדות הדמוקרטיה – קרס.

כמו בארצות הברית, מחולל הכאוס הראשי נמצא בשלטון. האנרכיה היא המצע שבו הוא פורח ולכן היא משרתת אותו. אין לו דבר נורמלי להציע זולת הנורמליזציה שלה, ותמונת הניצחון שאליה הוא חותר – רמות תחלואה נמוכות ושיעורי התחסנות גבוהים – נועדה להסתיר את האנרכיה שנחשפה, ובכך להנציחה.

הדעת מתקשה לשאת את רמת הטירוף שנגלה לנגד עינינו. ניתן אולי להכיר בו באופן שכלתני, כעובדה יבשה, אבל קשה עד בלתי אפשרי להיות במגע רציף עם האימה שהוא מעוררת. רבים מדי מעדיפים לבלוע את הגלולה הכחולה ולשקוע מחדש במראית עין של סדר, שאותה מציעה החזרה לשגרה – או בלשון הקמפיין של נתניהו, ״לחזור לחיים״.

בשנה החולפת נחשפנו למלוא האנרכיה שמשתוללת מתחת לכסות דקה ושברירית של סדר. על רקע משבר הקורונה, צורת החיים המוכרת התערערה עד היסוד. על רקע המשבר הפוליטי, חזינו בטירוף מערכות כללי

לשם כך, הם עומדים על המשמר וקוראים להימנע כל פעולה שעלולה להצטייר כהפרת סדר, אפילו אם תכליתה הפוכה – להגן על הסדר, לשמור על החוק ולמגר את האנרכיה, כפי שמבקשים לעשות המפגינים בבלפור.

שלט בהפגנת בלפור. צילום: באדיבות מפגין
שלט בהפגנת בלפור. צילום: באדיבות מפגין
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ארז חרודי)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ארז חרודי)

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. מרצה בתכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 674 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הממשלה תצביע מחר על עצירת הטיסות לשבועיים

סער: נזכרו לסגור את שער האורווה אחרי שכל הסוסים כבר ברחו ● מרד חרדי: האדמו״ר מוויזניץ׳ הורה לפתוח את תלמודי התורה, קנייבסקי אישר לפתוח מוסדות שהיו סגורים עד כה ● ליברמן: בעל הבית של נתניהו השתגע ● בן גביר: עוצמה יהודית תתמודד גם אם נחבור לסמוטריץ׳ וגם אם לא ● אלי אבידר: נתניהו רץ אחרי קבלני קולות בחברה הערבית שיזייפו בשבילו את הבחירות

עוד 24 עדכונים

תגובות אחרונות

החיילים היהודים שהפכו לסמל המלחמה בארמניה

דווקא מדינה בעלת רוב מוסלמי, השוכנת ליד איראן, החליטה לחבק את ישראל ואת היהודים ● "אלה לא רק האינטרסים המשותפים", מסבירים בבתי הכנסת באזרבייג'ן ● עתה, בשוך הקרבות עם ארמניה, הפכו החיילים היהודים לכוכבי רשת מקומיים ● גל של לאומנות? חשש מאנטישמיות? ממש לא שם

עוד 928 מילים

ראיון דנזל וושינגטון ואלוהי הדברים הקטנים

לפני חודשיים בחר ה"ניו יורק טיימס" בדנזל וושינגטון לשחקן הטוב ביותר של המאה ה-21 ● וושינגטון לא מתרגש מהתואר ● "כבר קיבלתי כל פרס אפשרי, ולמדתי שהאושר לא בא משם", הוא אומר בראיון לרגל צאת סרטו החדש, "הדברים הקטנים" ● על העבודה עם הדור הצעיר של שחקני הוליווד, על השליחות מאלוהים, על גניבות קטנות מבמאים גדולים - ועל שלוש המשימות להן יקדיש את שארית חייו

עוד 1,540 מילים

מוזיאון שואה חדש מנציח את הקורבנות דרך חפציהם האישיים

מברשת שיניים, קופסת איפור קטנה, מספריים גדולים, אספירין ● במוזיאון, שנחנך במחנה ההשמדה סוביבור, מוצגים פריטים שהתגלו בחפירות שנערכו במקום בשנים האחרונות ● מחנכים מישראל, פולין ומדינות נוספות יעברו סמינרים במוזיאון, כך שיוכלו לשלב את התכנים בשיעורים שלהם ● וגם: הדגם המרגש שפתר מחלוקת היסטורית

עוד 771 מילים

סוריה הכחישה את הפרסום, וישראל נמנעה מלהגיב, אבל לירושלים יש אינטרס לראות את מוסקבה מתחזקת על חשבונה של איראן ● חוק חדש במצרים מבקש להגן על פרטיותן של נשים שמתלוננות על הטרדה מינית ● גורמים בטהראן טוענים שהחוב של עיראק למדינתם הגיע לחמישה מיליארד דולר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,045 מילים

ראיון החיים המטורללים של האחיות מיטפורד

הן היו חברות של אנשי החוג הפנימי במפלגה הנאצית, וגם כשהבינו לאן כל זה מוביל הן לא התנצלו ● עכשיו האחיות מיטפורד האריסטוקרטיות מככבות בסדרת ספרי רצח מאת ג'סיקה פלוז, מי שכתבה את ספרי "אחוזת דאונטאון" ● בראיון לזמן ישראל, פלוז מספרת מה קרה לגזעניות הבריטיות ● וגם: מהו האתגר האמיתי בלהיות חירשת בעידן הקורונה

עוד 772 מילים

בגיל 25 בחר לאנס אופנהיים לכוון את העדשה עמוק לתוך קהילת הפנסיונרים הגדולה בעולם ● הוא גילה שבדיסנילנד של המבוגרים מככבים נוודים, נוכלים, מועדונים וסמים ● ראיון עם אחד מהבמאים הצעירים היותר מעניינים היום שמסביר מתי, למרות הכל, חייבים לצלם טייק שני בסרט תיעודי

עוד 1,064 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / אפילוג

עידן טראמפ תם ולא נשלם

התחושה הכללית ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46 ג'ו ביידן הייתה כי הדמוקרטיה האמריקאית הצליחה לעמוד במבחן הגדול ביותר שלה מאז 1865 ● אבל סיומה הפאתטי של כהונת טראמפ איננה הסוף לעידן הטראמפיזם, שהחל הרבה לפניו ● ביידן שאב השראה מלינקולן בנאום ההשבעה שלו, וכמוהו מביט קדימה לעבר השיקום ● המירוץ לבית הלבן הגיע לסופו אך הסיפור האמריקאי ימשיך להיכתב

עוד 1,221 מילים

אוחנה: "גם דרעי ואחרים גינו את ניסיון הלינץ' בשוטרים"

חולדאי: "בנט ימין קיצוני ומסוכן, גדעון ימין שמרני ובעייתי" ● הטסים לישראל יצטרכו להציג בדיקת קורונה שלילית ● ליברמן: "4,000 המתים מקורונה באחריות נתניהו" ● גנץ: "נתניהו מונע אכיפה שוויונית" ● המפכ"ל מגבה את השוטרים: "עוצמת האכיפה לפי עוצמת ההפרות" ● השר כ"ץ משתלח בטרנר-אייל ומרידור: "פקידות כושלת ומתלהמת"

עוד 39 עדכונים

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה