משבר הקורונה מבליט את מקומן וחשיבותן של הרשויות המקומיות בישראל כמוקד לקבלת החלטות גמיש ומחובר לתושבים. בעידן בו נדרשת התאמה של ההחלטות המדיניות הרחבות לנעשה בשטח, קל וחומר בתקופה של משבר פוליטי מתמשך שמביא להתנהלות ללא תקציב מדינה, השלטון המקומי הופך למבוגר האחראי בשטח.
בעידן בו נדרשת התאמה של ההחלטות המדיניות לנעשה בשטח, קל וחומר בתקופת משבר פוליטי מתמשך וללא תקציב מדינה, השלטון המקומי הופך למבוגר האחראי בשטח
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כל זה נכון גם לענייני דת ומדינה, שבשנים האחרונות באים לידי ביטוי יותר ויותר בזירה המוניציפלית. זה התחיל מחוק המרכולים שאיים לשנות את הסטטוס קוו העירוני ולהביא לביטול יכולתן של העיריות להסדיר את נושא פתיחת וסגירת עסקים בתחומן בשבת והמשיך בבחירות לרשויות המקומיות לפני כשנתיים, שלאחריהן עלו גורמים פוליטיים שהציבו את האג'נדה הזו בראש סדר היום שלהם.
אחד השיאים היה ההכרזה על מערך היסעים עצמאי של רשויות מקומיות באזור המרכז, שמהווה פתרון תחבורתי לנסיעה בשבת למי שזקוק לכך. אך זה לא נגמר שם. רק לאחרונה שמענו על הכרזות מצד עיריית תל אביב-יפו ועיריית רמת גן על מתן שירות שיאפשר הכרה בזוגות שאינם נשואים על פי חוקי המדינה לטובת הטבות והנחות עירוניות. אמנם זה לא קרוב לנישואין אזרחיים, אך ברור כי הרשויות המקומיות מתחילות לקחת חלק פעיל בנושא הזה לפחות מבחינת מתן הזכויות והקלת הנטל הביורוקרטי.
השנה 2020 ובישראל עדיין אסור לחברי הקהילה הגאה לממש את הזכות הבסיסית להתחתן.
לכבוד שבוע הגאווה החלטנו לאתגר את הממשלה ולאפשר רישום זוגיות על בסיס תצהיר. בקרוב יוכל כל זוג, גאה או לא, לממש את כל הזכויות וההטבות העירוניות כמו רישום ילדים למערכת החינוך, הנחות במרכזים הקהילתיים ועוד.— רון חולדאי (@Ron_Huldai) June 21, 2020
רק לאחרונה, בדיון בכנסת, אמר ראש העיר לוד יאיר רביבו כי תושבי העיר רואים בראש העיר כתובת לכל בעיה ועניין. רק שכשזה מגיע לשירותי הדת, הוא אמנם נשאר כתובת לתלונות, אך ללא יכולת לפעול בנושא. המועצה הדתית לא כפופה לראש העיר או למועצת העיר, וממלא המקום של רב העיר מתמנה על ידי מועצת הרבנות הראשית ללא התייעצות עמם.
מתחילים בשדולת עם, דת ומדינה בראשות @Elazar_stern @aliza_lavie @YehudahGlick במעמד @EliBenDahan בנושא המועצות הדתיות pic.twitter.com/OSHyQz1HnA
— Tani Frank (@Tani_Frank) January 30, 2017
השלב הבא צריך להיות דרישת סמכויות לצד לקיחת אחריות על שירותי הדת המקומיים. כיום שירותי הדת מופעלים בעיקר דרך המועצות הדתיות או תחת רבנים מקומיים שנבחרים בהליך שתלוי במשרד לשירותי דת. אין זה מחויב המציאות; אפשר להפעיל את שירותי הדת תחת מעטה עירוני וללא תלות במשרד לשירותי דת. הערים החרדיות חלוצות בכך; הן מפעילות מחלקות לשירותי דת ומעסיקות רבנים כעובדי עירייה, במקביל לקיומה של מועצה דתית מדולדלת. כך הן נהנות הן מהתקבולים בתחום הכשרות והנישואין והן מהיכולת לפקח על הפעילות, מה שמוביל להתייעלות ושיפור השירות לתושב.
רק לאחרונה, בדיון בכנסת, אמר ראש העיר לוד יאיר רביבו כי תושבי העיר רואים בראש העיר כתובת לכל בעיה ועניין. רק שכשזה מגיע לשירותי הדת, הוא אמנם נשאר כתובת לתלונות, אך ללא יכולת לפעול בנושא
אין ספק שמקומם של הסדרים בתחום הרגיש של יחסי דת ומדינה צריך להיות קודם כל בכנסת ועדיף בחקיקה ראשית בהסכמה רחבה ככל הניתן. הן משום שיש הרבה רשויות מקומיות שתקציבן מועט וצרכיהן מרובים ועל כן הן לא תוכלנה להצטרף להסדרים מקומיים שתלויים בעצמאות הרשות המקומית, והן משום שיש נושאים עקרוניים שיש צורך להסכים עליהם ברמה הארצית. למשל, סוגיות המעמד האישי ונושאים הרלוונטיים למספר רשויות כמו קבורה או תחבורה בינעירונית בשבת.
עם זאת, הרשויות המקומיות הוכיחו עצמן כגוף ביצועי משמעותי ובעת משבר פוליטי ארצי הן צריכות להיות שחקן משמעותי גם בתחום שירותי הדת. זו העת להעניק כוח לרשויות המקומיות, גם בתחום שירותי הדת.
תני פרנק, בן 35, נשוי ואב לשניים, מתגורר במודיעין. הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה. הוא פעיל, כותב ומרצה על יחסי דת ומדינה. צילום: נועם פיינר
מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.
* * *
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.
נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker
החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.
* * *
כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.
עירן קייס הוא חוקר עצמאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השפויים הרציונליים ובעלי ערכים דמוקרטיים ליברליים ישמחו להצטרף לקריאה.
איך מנטרלים את הפונדמנטליסטים ומצרפים את הלאומנים, השמרנים, הפחדנים, הבורים הביריונים, מושחתים שזה אינו האינטרס שלהם ועוד?
ואם אין דרך ביצועית לייצר קואליציות רחבות של שינוי בכל הצדדים, ויש ציר חיצוני שמועניין בחוסר יציבות ומשחק סכום אפס- מה עושים אז?…
מה ראלי לביצוע יציב?
כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:
אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם – דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם