משבר הקורונה מבליט את מקומן וחשיבותן של הרשויות המקומיות בישראל כמוקד לקבלת החלטות גמיש ומחובר לתושבים. בעידן בו נדרשת התאמה של ההחלטות המדיניות הרחבות לנעשה בשטח, קל וחומר בתקופה של משבר פוליטי מתמשך שמביא להתנהלות ללא תקציב מדינה, השלטון המקומי הופך למבוגר האחראי בשטח.

בעידן בו נדרשת התאמה של ההחלטות המדיניות לנעשה בשטח, קל וחומר בתקופת משבר פוליטי מתמשך וללא תקציב מדינה, השלטון המקומי הופך למבוגר האחראי בשטח

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כל זה נכון גם לענייני דת ומדינה, שבשנים האחרונות באים לידי ביטוי יותר ויותר בזירה המוניציפלית. זה התחיל מחוק המרכולים שאיים לשנות את הסטטוס קוו העירוני ולהביא לביטול יכולתן של העיריות להסדיר את נושא פתיחת וסגירת עסקים בתחומן בשבת והמשיך בבחירות לרשויות המקומיות לפני כשנתיים, שלאחריהן עלו גורמים פוליטיים שהציבו את האג'נדה הזו בראש סדר היום שלהם.

אחד השיאים היה ההכרזה על מערך היסעים עצמאי של רשויות מקומיות באזור המרכז, שמהווה פתרון תחבורתי לנסיעה בשבת למי שזקוק לכך. אך זה לא נגמר שם. רק לאחרונה שמענו על הכרזות מצד עיריית תל אביב-יפו ועיריית רמת גן על מתן שירות שיאפשר הכרה בזוגות שאינם נשואים על פי חוקי המדינה לטובת הטבות והנחות עירוניות. אמנם זה לא קרוב לנישואין אזרחיים, אך ברור כי הרשויות המקומיות מתחילות לקחת חלק פעיל בנושא הזה לפחות מבחינת מתן הזכויות והקלת הנטל הביורוקרטי.

השנה 2020 ובישראל עדיין אסור לחברי הקהילה הגאה לממש את הזכות הבסיסית להתחתן.
לכבוד שבוע הגאווה החלטנו לאתגר את הממשלה ולאפשר רישום זוגיות על בסיס תצהיר. בקרוב יוכל כל זוג, גאה או לא, לממש את כל הזכויות וההטבות העירוניות כמו רישום ילדים למערכת החינוך, הנחות במרכזים הקהילתיים ועוד.

— רון חולדאי (@Ron_Huldai) June 21, 2020

רק לאחרונה, בדיון בכנסת, אמר ראש העיר לוד יאיר רביבו כי תושבי העיר רואים בראש העיר כתובת לכל בעיה ועניין. רק שכשזה מגיע לשירותי הדת, הוא אמנם נשאר כתובת לתלונות, אך ללא יכולת לפעול בנושא. המועצה הדתית לא כפופה לראש העיר או למועצת העיר, וממלא המקום של רב העיר מתמנה על ידי מועצת הרבנות הראשית ללא התייעצות עמם.

מתחילים בשדולת עם, דת ומדינה בראשות @Elazar_stern @aliza_lavie @YehudahGlick במעמד @EliBenDahan בנושא המועצות הדתיות pic.twitter.com/OSHyQz1HnA

— Tani Frank (@Tani_Frank) January 30, 2017

השלב הבא צריך להיות דרישת סמכויות לצד לקיחת אחריות על שירותי הדת המקומיים. כיום שירותי הדת מופעלים בעיקר דרך המועצות הדתיות או תחת רבנים מקומיים שנבחרים בהליך שתלוי במשרד לשירותי דת. אין זה מחויב המציאות; אפשר להפעיל את שירותי הדת תחת מעטה עירוני וללא תלות במשרד לשירותי דת. הערים החרדיות חלוצות בכך; הן מפעילות מחלקות לשירותי דת ומעסיקות רבנים כעובדי עירייה, במקביל לקיומה של מועצה דתית מדולדלת. כך הן נהנות הן מהתקבולים בתחום הכשרות והנישואין והן מהיכולת לפקח על הפעילות, מה שמוביל להתייעלות ושיפור השירות לתושב.

רק לאחרונה, בדיון בכנסת, אמר ראש העיר לוד יאיר רביבו כי תושבי העיר רואים בראש העיר כתובת לכל בעיה ועניין. רק שכשזה מגיע לשירותי הדת, הוא אמנם נשאר כתובת לתלונות, אך ללא יכולת לפעול בנושא

אין ספק שמקומם של הסדרים בתחום הרגיש של יחסי דת ומדינה צריך להיות קודם כל בכנסת ועדיף בחקיקה ראשית בהסכמה רחבה ככל הניתן. הן משום שיש הרבה רשויות מקומיות שתקציבן מועט וצרכיהן מרובים ועל כן הן לא תוכלנה להצטרף להסדרים מקומיים שתלויים בעצמאות הרשות המקומית, והן משום שיש נושאים עקרוניים שיש צורך להסכים עליהם ברמה הארצית. למשל, סוגיות המעמד האישי ונושאים הרלוונטיים למספר רשויות כמו קבורה או תחבורה בינעירונית בשבת.

עם זאת, הרשויות המקומיות הוכיחו עצמן כגוף ביצועי משמעותי ובעת משבר פוליטי ארצי הן צריכות להיות שחקן משמעותי גם בתחום שירותי הדת. זו העת להעניק כוח לרשויות המקומיות, גם בתחום שירותי הדת.

תני פרנק, בן 35, נשוי ואב לשניים, מתגורר במודיעין. הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה. הוא פעיל, כותב ומרצה על יחסי דת ומדינה. צילום: נועם פיינר

בחודש שעבר חלף לו תאריך סמלי וקטן שמציין עשרים ושתיים שנים לחקיקת חוק חופש המידע בישראל. החוק, שהתקבל במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, קבע לראשונה, כי לכל אזרח בישראל הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות. זה היה אחד השיאים של מהפכת השקיפות בממשלה. מאז נוספו תקנות ויישומים רבים, הוקמה יחידה ממשלתית במשרד המשפטים שתפקידה להביא ליישום החוק, והנורמה הפשוטה שלפיה המידע שייך לכולנו ולא למי שמחזיק זמנית במשרה ציבורית – החל לחלחל לכל אורך שדרת המגזר הציבורי.

חוק חופש המידע, שהתקבל במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, קבע לראשונה, כי לכל אזרח בישראל הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות. זה היה אחד השיאים של מהפכת השקיפות בממשלה

תני פרנק, בן 35, נשוי ואב לשניים, מתגורר במודיעין. הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה. הוא פעיל, כותב ומרצה על יחסי דת ומדינה. צילום: נועם פיינר

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.

סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

איש אחד נסע לבית ספר נודע בסקוטלנד לעבור קורס יקר ויוקרתי למדריכי קיאקים.

ביום של מבחן ההסמכה הים היה סוער במיוחד. הקבוצה התאספה על החוף, והאיש בדק את הציוד בקפידה, הוסיף חבלים ומצופים, חילק מחדש את חניכיו לזוגות, בדק את תקינות מכשירי הקשר, ועוד כהנה וכהנה, כל אות ותו כפי שלמד בקורס המפרך.

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב