משבר הקורונה מבליט את מקומן וחשיבותן של הרשויות המקומיות בישראל כמוקד לקבלת החלטות גמיש ומחובר לתושבים. בעידן בו נדרשת התאמה של ההחלטות המדיניות הרחבות לנעשה בשטח, קל וחומר בתקופה של משבר פוליטי מתמשך שמביא להתנהלות ללא תקציב מדינה, השלטון המקומי הופך למבוגר האחראי בשטח.

בעידן בו נדרשת התאמה של ההחלטות המדיניות לנעשה בשטח, קל וחומר בתקופת משבר פוליטי מתמשך וללא תקציב מדינה, השלטון המקומי הופך למבוגר האחראי בשטח

כל זה נכון גם לענייני דת ומדינה, שבשנים האחרונות באים לידי ביטוי יותר ויותר בזירה המוניציפלית. זה התחיל מחוק המרכולים שאיים לשנות את הסטטוס קוו העירוני ולהביא לביטול יכולתן של העיריות להסדיר את נושא פתיחת וסגירת עסקים בתחומן בשבת והמשיך בבחירות לרשויות המקומיות לפני כשנתיים, שלאחריהן עלו גורמים פוליטיים שהציבו את האג'נדה הזו בראש סדר היום שלהם.

אחד השיאים היה ההכרזה על מערך היסעים עצמאי של רשויות מקומיות באזור המרכז, שמהווה פתרון תחבורתי לנסיעה בשבת למי שזקוק לכך. אך זה לא נגמר שם. רק לאחרונה שמענו על הכרזות מצד עיריית תל אביב-יפו ועיריית רמת גן על מתן שירות שיאפשר הכרה בזוגות שאינם נשואים על פי חוקי המדינה לטובת הטבות והנחות עירוניות. אמנם זה לא קרוב לנישואין אזרחיים, אך ברור כי הרשויות המקומיות מתחילות לקחת חלק פעיל בנושא הזה לפחות מבחינת מתן הזכויות והקלת הנטל הביורוקרטי.

השנה 2020 ובישראל עדיין אסור לחברי הקהילה הגאה לממש את הזכות הבסיסית להתחתן.
לכבוד שבוע הגאווה החלטנו לאתגר את הממשלה ולאפשר רישום זוגיות על בסיס תצהיר. בקרוב יוכל כל זוג, גאה או לא, לממש את כל הזכויות וההטבות העירוניות כמו רישום ילדים למערכת החינוך, הנחות במרכזים הקהילתיים ועוד.

— רון חולדאי (@Ron_Huldai) June 21, 2020

רק לאחרונה, בדיון בכנסת, אמר ראש העיר לוד יאיר רביבו כי תושבי העיר רואים בראש העיר כתובת לכל בעיה ועניין. רק שכשזה מגיע לשירותי הדת, הוא אמנם נשאר כתובת לתלונות, אך ללא יכולת לפעול בנושא. המועצה הדתית לא כפופה לראש העיר או למועצת העיר, וממלא המקום של רב העיר מתמנה על ידי מועצת הרבנות הראשית ללא התייעצות עמם.

מתחילים בשדולת עם, דת ומדינה בראשות @Elazar_stern @aliza_lavie @YehudahGlick במעמד @EliBenDahan בנושא המועצות הדתיות pic.twitter.com/OSHyQz1HnA

— Tani Frank (@Tani_Frank) January 30, 2017

השלב הבא צריך להיות דרישת סמכויות לצד לקיחת אחריות על שירותי הדת המקומיים. כיום שירותי הדת מופעלים בעיקר דרך המועצות הדתיות או תחת רבנים מקומיים שנבחרים בהליך שתלוי במשרד לשירותי דת. אין זה מחויב המציאות; אפשר להפעיל את שירותי הדת תחת מעטה עירוני וללא תלות במשרד לשירותי דת. הערים החרדיות חלוצות בכך; הן מפעילות מחלקות לשירותי דת ומעסיקות רבנים כעובדי עירייה, במקביל לקיומה של מועצה דתית מדולדלת. כך הן נהנות הן מהתקבולים בתחום הכשרות והנישואין והן מהיכולת לפקח על הפעילות, מה שמוביל להתייעלות ושיפור השירות לתושב.

רק לאחרונה, בדיון בכנסת, אמר ראש העיר לוד יאיר רביבו כי תושבי העיר רואים בראש העיר כתובת לכל בעיה ועניין. רק שכשזה מגיע לשירותי הדת, הוא אמנם נשאר כתובת לתלונות, אך ללא יכולת לפעול בנושא

אין ספק שמקומם של הסדרים בתחום הרגיש של יחסי דת ומדינה צריך להיות קודם כל בכנסת ועדיף בחקיקה ראשית בהסכמה רחבה ככל הניתן. הן משום שיש הרבה רשויות מקומיות שתקציבן מועט וצרכיהן מרובים ועל כן הן לא תוכלנה להצטרף להסדרים מקומיים שתלויים בעצמאות הרשות המקומית, והן משום שיש נושאים עקרוניים שיש צורך להסכים עליהם ברמה הארצית. למשל, סוגיות המעמד האישי ונושאים הרלוונטיים למספר רשויות כמו קבורה או תחבורה בינעירונית בשבת.

עם זאת, הרשויות המקומיות הוכיחו עצמן כגוף ביצועי משמעותי ובעת משבר פוליטי ארצי הן צריכות להיות שחקן משמעותי גם בתחום שירותי הדת. זו העת להעניק כוח לרשויות המקומיות, גם בתחום שירותי הדת.

תני פרנק, בן 35, נשוי ואב לשניים, מתגורר במודיעין. הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה. הוא פעיל, כותב ומרצה על יחסי דת ומדינה. צילום: נועם פיינר

בחודש שעבר חלף לו תאריך סמלי וקטן שמציין עשרים ושתיים שנים לחקיקת חוק חופש המידע בישראל. החוק, שהתקבל במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, קבע לראשונה, כי לכל אזרח בישראל הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות. זה היה אחד השיאים של מהפכת השקיפות בממשלה. מאז נוספו תקנות ויישומים רבים, הוקמה יחידה ממשלתית במשרד המשפטים שתפקידה להביא ליישום החוק, והנורמה הפשוטה שלפיה המידע שייך לכולנו ולא למי שמחזיק זמנית במשרה ציבורית – החל לחלחל לכל אורך שדרת המגזר הציבורי.

חוק חופש המידע, שהתקבל במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, קבע לראשונה, כי לכל אזרח בישראל הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות. זה היה אחד השיאים של מהפכת השקיפות בממשלה

עם זאת, גם למעלה מעשרים שנה לאחר מכן, אנחנו עדיין עדים להיעדר שקיפות במערכות ציבוריות שונות. ויותר מכך, היעדר רצון לשיתוף פעולה עם נורמות השקיפות הקיימות.

רק בנובמבר האחרון הוציא מרכז השלטון המקומי מכתב סיכום לפגישה עם שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, אשר הכיל בקשה לבטל את האפשרות להגיש בקשות חופש מידע לרשויות המקומיות ולהסתפק במקום זאת במידע בסיסי שיעלה לאתר האינטרנט של הרשות המקומית. לאחר מחאה ציבורית בנושא החליטו במרכז השלטון המקומי לסגת מדרישתם ולדרוש ממשרדי הממשלה לממן תקנים לממונה על חופש המידע ברשויות על מנת להתמודד עם העומס שמוטל עליהן.

ישנם מקומות בהם נורמת השקיפות רחוקה עוד יותר. מערכות שירותי הדת בישראל מופעלות ברובן ברמה המקומית, דרך המועצות הדתיות. מועצה דתית הוא ישות משפטית עצמאית שאיננה כפופה לרשות המקומית אלא מנהלת את שירותי הדת המקומיים תחת רגולציה של המשרד לשירותי דת תוך עצמאות ניהולית ותקציבית.

בשנת 2015 בסקר של היחידה הממשלתית לחופש המידע נמצא כי המועצות הדתיות הן הגוף שנתפס כהכי פחות שקוף מבין הגופים הממשלתיים שנבדקו. גם במחקר של אריאל פינקלשטיין עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בשנת 2018, עלו ממצאים דומים באשר להיעדר השקיפות במועצות הדתיות. במחקר נמצא כי רק כ-20% מהמועצות מחזיקות אתר אינטרנט עצמאי וגם המידע שנמצא באתרים אלו הוא חסר או מוטעה. לפי המחקר, ישנן מועצות דתיות שלא מחזיקות אתר אינטרנט כלל, גם לא כחלק מאתר הרשות המקומית.

רק בנובמבר האחרון הוציא מרכז השלטון המקומי מכתב סיכום לפגישה עם שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, אשר הכיל בקשה לבטל את האפשרות להגיש בקשות חופש מידע לרשויות המקומיות

היו מספר התקדמויות בתחום השקיפות בשירותי הדת, כגון הטמעת הצורך במינוי ממונה על חופש המידע וטיוב במענה לבקשות חופש המידע מטעם המשרד ויחידות הסמך שלו – הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים. עם זאת, כארגון הפועל להגברת השקיפות במערכות אלו בשנים האחרונות, נתקלנו לא אחת בחוסר רצון למסור נתונים ומידע לציבור ואף ניסיון להסתיר מידע ממנו.

רק לאחרונה השגנו ניצחון בעתירת חופש מידע שנאלצנו להגיש לאחר שברבנות לא הסכימו למסור לנו מידע חשוב בנוגע לדרך קביעת הקריטריונים להכרה ברבני חו"ל לצורך אישורי יהדות. גם מול גופים אחרים הקשורים בשירותי הדת חווינו קשיים דומים.

כך היה כשביקשנו את הפרוטוקולים מדיוני הועד המנהל של הקרן למורשת הכותל, עמותה ממשלתית אשר אמונה על ניהול רחבת הכותל עבור כלל הציבור. ביקשנו להבין ולחשוף לציבור כיצד מתקבלות החלטות שנויות במחלוקת בהנהלת הקרן כגון הכנסת מכוניות פרארי למתחם הכותל ואחרות. בקרן למורשת הכותל עשו כל שביכולתם על מנת לסכל את העברת המידע, עד שהורה על כך בית המשפט המחוזי בירושלים.

רפורמות רבות נדרשות על מנת להשיב את אמון הציבור במערכות שירותי הדת. אך בראש ובראשונה נדרשת רפורמה מקיפה בשקיפות מערכות אלו. שקיפות היא אבן יסוד ביצירת יעילות במתן השירות הממשלתי ובשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות הציבורית.

ביקשנו לחשוף כיצד מתקבלות החלטות שנויות במחלוקת בהנהלת הקרן למורשת הכותל, כהכנסת מכוניות פרארי למתחם הכותל. בקרן פעלו לסיכול העברת המידע, עד להתערבות ביהמ"ש המחוזי בירושלים

אנו מקווים ומצפים שהשר החדש לשירותי דת, הרב יעקב אביטן, ישים את הנושא בראש סדר העדיפות של משרדו. כך או כך, אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר ולעשות כל אשר לאל ידינו על מנת להגביר את השקיפות ברבנות ובשירותי הדת ולחזק בכך את הרלוונטיות של מוסדות אלה לציבור בישראל.

תני פרנק, בן 35, נשוי ואב לשניים, מתגורר במודיעין. הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה. הוא פעיל, כותב ומרצה על יחסי דת ומדינה. צילום: נועם פיינר

השילוב של מימון ציבורי, ניהול עצמאי של ארגונים שלא למטרות רווח, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק פועל מצויין.

קופות החולים במדינת ישראל נחשבות כיום לארגוני הבריאות הטובים והחדשניים בעולם. בישראל חיסנו כשני מיליון איש בתוך שלושה שבועות. אף מדינה אחרת לא עשתה זאת וככל הנראה אין אף מדינה המסוגלת לחסן בקצב כזה, כי רק בישראל ביטוחי הבריאות (המשלימים) ניתנים על ידי קופות החולים, המבטח וספק שרותי הבריאות אחד הם, והם גדולים ויעילים מאוד.

השילוב של מימון ציבורי, ניהול עצמאי של ארגונים שלא למטרות רווח, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק פועל מצויין. קופות החולים בישראל נחשבות לארגוני הבריאות הטובים והחדשניים בעולם, שחיסנו כאן כ-2 מיליון איש תוך 3 שבועות

קופות החולים במדינת ישראל הם ארגונים שאינם למטרות רווח, והן הוכחה כי הגישה הניאו-ליברלית שגויה מבסיסה. האמונה שהשוק הפרטי החף מהתערבות ממשלתית הוא חזות הכל, שרגולציה ממשלתית מינימלית תביא תמיד ליעילות רבה יותר, שתמריצים כספיים הם הדרך הבלבדית לנהל תאגידים עסקיים, כלכלות, ומדינות – שגוייה מבסיסה.

המודל של מערכת הבריאות בישראל מבוסס על חוק ביטוח בריאות חובה לכל התושבים ועל קופות החולים, ארגונים שלא למטרות רווח. ההצלחה של שיטה זו, המשלבת מימון ציבורי, ניהול עצמאי, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק, מורה ששילוב כזה יכול לעבוד היטב, שלא חייבים לעבוד רק בגישת הרווח.

מירב ארלוזורוב, במאמר חשוב בדה-מרקר מה-11 לינואר מציינת חלק מהנקודות המסבירות את אופן הפעולה של קופות החולים, שכאמור, נחשבות כיום כארגוני הבריאות הטובים בעולם:

• הביטוח בישראל הוא ביטוח חובה אוניברסלי, החל על כל התושבים. כל אזרחי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, והתשלומים עבור הביטוח הם חובה על כולם.
• המימון של הקופות נעשה באמצעות גביית מס פרוגרסיבית לביטוח הלאומי וחלוקתו בין הקופות לפי נוסחה המשקללת את פרופיל המבוטחים.
• שירותי הבריאות ניתנים, למעשה בחינם, על ידי קופות החולים, שהם גופים ציבוריים שאינם למטרת רווח.
• חוק בריאות ממלכתי מ-1993 קבע, כי כל קופות החולים יספקו את אותו סל שירותי בריאות, באותו מחיר. חובה לקופות החולים לקבל כל מבוטח לשירותיהן ללא תנאי. לכל חבר / מבוטח בכל קופת חולים יש זכות מעבר שנתית בין הקופות.
• קופות החולים הם גופים תחרותיים. לא במחיר, אלא בטיב השרות. האפשרות למעבר בין קופות החולים הפכה את הקופות לגופים שממוקדים במתן שירות מיטבי לחבריהן.
• קופות החולים הן גם המבטח (משלמות עבור הטיפול הרפואי) וגם הספק (מספקות את השירות הרפואי). זאת בשונה מהמצב ברוב העולם בו המבטח, שהוא תאגיד למטרות רווח, נפרד מספק שירותי הבריאות, שגם הוא, לעתים קרובות, תאגיד פרטי למטרות רווח. לכן קיים ניגוד עניינים מובנה ביניהם שפועל בדרך כלל לרעת המטופל.
• המידע הרפואי הממוחשב של קופות החולים הוא מאגר מידע ייחודי בעולם. קופות החולים הישראליות היו מהראשונות בעולם שהעבירו את המידע שלהן למחשב. כך, כל הנתונים הרפואיים של כל אזרחי ישראל ב–20 השנים האחרונות, ההיסטוריה של המבוטח, כולל כל הביקורים, הטיפולים והאשפוזים, שמורים בארבע מערכות מידע מרכזיות וענקיות, במחשבי ארבע קופות החולים. זה מאפשר לבצע מחקרים ייחודיים שבודקים את הקשר בין גורמי סיכון שונים ובין התפתחות תחלואה בהמשך החיים.
• כתוצאה מכך שקופות החולים הן גם המבטח וגם ספק שירותי הבריאות, יש להן אינטרס ארוך טווח לדאוג לבריאות של המבוטחים שלהן, בדרך של רפואה מונעת, ויש להן גם יכולת לעשות כך. יתרה מזאת, משך הזמן בין הניתוח המחקרי של המידע הרפואי ובין המימוש של המחקר בשטח קצר, מאחר שאותו גוף עושה הן את אנליזת המידע והן את מימוש התוצאה. הקופה מנתחת את המידע הרפואי של מבוטחיה, מזהה קבוצות סיכון ופועלת מיד להגיע לאותה קבוצת סיכון ולהגיש לה רפואה מונעת.
• מערכות המידע המתקדמות של קופות החולים בישראל, שמאפשרות מעקב מדוקדק אחרי כל חולה וכל מחוסן, הן הסיבה שפייזר, (כמו יצרניות חיסון אחרות), 'הסכימה' להעביר את חיסוני הקורונה שלה לישראל בהקדם, תוך שהיא מעדיפה את ישראל על פני מדינות אחרות, כולל ארה"ב. ולהפוך את ישראל לשדה הניסויים של חיסון הקורונה שלה.

כתוצאה מכך שקופות החולים הן גם המבטח וגם ספק שירותי הבריאות, יש להן אינטרס ארוך טווח לדאוג לבריאות של המבוטחים שלהן, בדרך של רפואה מונעת, ויש להן גם יכולת לעשות כך

ארלוזורוב מביאה שתי דוגמאות לכך:

"פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של קופ"ח כללית, מספר על מודלים לניבוי חכם — שבו מזהים קבוצות בסיכון ומתערבים בטיפול באותן קבוצות, כדי למנוע את ההידרדרות שלהן. מודל הניבוי הממוחשב הראשון נבנה בכללית כבר לפני עשור — וידע לזהות סימנים מוקדמים להתפתחות של אי־ספיקת כליות — לאחר שהקופה זיהתה עלייה מדאיגה במספר מקרי הדיאליזה והשתלות הכליה בקרב מטופליה. בשלוש השנים האחרונות נבנה מודל שמתבסס על בינה מלאכותית — ומנתח את הנתונים של חולים כרוניים הסובלים מריבוי מחלות כדי למנוע את ההידרדרות שלהם. לאחר שלוש שנים מספר ימי האשפוז של הקבוצה הזו ירד ב–43%, ומספר האשפוזים החוזרים ירד ב–55%".

"גם למכון המחקר של מכבי היתה הצלחה יוצאת דופן, כשיחד עם חברת ביוטק הוא פיתח מודל לזיהוי סיכון להתפתחות סרטן המעי הגס — מתוך בדיקות דם שגרתיות. "המערכת הזו רצה שנים — והיא הצילה יותר חיים מאשר כל טיפולי האימונותרפיה המתקדמים לסרטן כיום".

המודל של קופות החולים מורה שהגישה המקדשת את עליונות השוק הפרטי על פני התערבות ממשלתית שגויה לחלוטין.

קופות החולים, ארגונים שאינם למטרות רווח, מציבות גם תמרור אזהרה בוהק, האומר שאנו חייבים להיזהר ולעמוד בפני מתקפת התעמולה שעושים בשנים האחרונות פוליטיקאים וארגונים ימניים כמו פורום קהלת, להחדרת רעיונות ליברטריאניים וכלכלה ניאו-ליברלית לישראל, למרות הכישלונות הבולטים שלהם בארה״ב, ובישראל.

כפי שכותב איתן אבריאל, מתקפה זו מסוכנת:

"כשמשבר הקורונה יישכח, ותגיע העת לבחור מודל כלכלי לעידן שלאחריו, גם נתניהו וגם פוליטיקאים אחרים – לרבות גדעון סער, נפתלי בנט ואיילת שקד, ובמידה רבה גם יאיר לפיד ואביגדור ליברמן – כולם יחפשו את הפתרונות במגרש הניאו-ליברלי, זה שיוצר חברה בעלת שתי מעמדות כמו זו האמריקאית: עשירים – וכל השאר. כמה אירוני שנתניהו מקדם את המודל הניאו-ליברלי, שמעדיף מערכת בריאות פרטית לחלוטין, דווקא מתוך חדר של רופא ילדים בקופת החולים הסוציאליסטית".

גיא רולניק, סיכם היטב את המצב:

"אם נמצא דרך לשמר את רמת היעילות והאיכות של מערכת הבריאות הישראלית ולהביא תוצרים דומים בחינוך, רווחה, תחבורה, אנרגיה ותשתיות — נהיה לא רק מחוסנים מקורונה אלא גם ממחלות חברתיות וכלכליות חמורות הרבה יותר, שמתפשטות בעשורים האחרונים ברוב מדינות המערב ובראשן החולה במיוחד — ארה״ב".

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

ישראל 2021 מתחילה את השנה החדשה עם בחירות חדשות. מפלגות חדשות מול מפלגות וותיקות, וביניהן מועמדים רבים שמחפשים בית. נכון להיום מנסים המועמדים לחפש אוזן קשבת, בניסיון לייצר מבנים פוליטיים שיאפשרו להם לחצות את מחסום המנדטים ולהיכנס אל בית הנבחרים פעם נוספת. כל זאת בתקווה שהפעם יפסק מחול השדים והם יוכלו לנוח, לנאום, להרים ידיים בעד ונגד חוקים, להתכסות בסוללת עוזרים ויועצים, ומדי פעם לצייץ דבר חוכמה שיעצבן וישמח בעת ובעונה אחת. כן, כך נראה יומם של פרלמנטר ופרלמנטרית.

ישראל 2021 מתחילה את השנה עם בחירות חדשות. מפלגות חדשות מול וותיקות, וביניהן מועמדים רבים שמחפשים בית, בתקווה שהפעם יפסק מחול השדים והם יוכלו לנוח, לנאום, להרים ידיים בעד ונגד חוקים

אם כן, כך נראית שנת 2021, כשהמרוץ להתחסן בעיצומו, ובמקביל עולה גם התחלואה. יש לכך הסברים אינספור, אבל לא בטוח שההסברים הללו מספקים. לפיכך נוותר אליהם וניצמד לעובדות, בלי פרשנות. התחלואה עולה ויורדת ובכל פעם כשהיא יורדת, כך לפתע היא עולה, כי אז מתברר שלווירוס הקורונה יש קרובי משפחה. מוטציות, שמדיניות השמים הפתוחים למחצה מסייעת להם להגיע אלינו ולהשתקע בגופם של ישראלים, שנעים ונדים בעולם וכמובן גם בישראל.

אף אחד לא חשב לחסום הרמטית את שדה התעופה בן גוריון, את הגבול שלנו עם העולם, כדי לא לאפשר יציאה וחזרה של נוסעים עד שתקטע שרשרת ההדבקה ובמיוחד כדי למנוע את כניסת הקורונה וקרובי המשפחה שלה ל"אי" הישראלי. כשזה קורה אין פלא שאנו צופים בעליה מדאיגה של התפשטות המוטציות. כבר זיהו יותר מאחת שמתנחלת כאן לבטח במדינת ישראל.

מה שכן מתנהל בסדר כמעט מופתי ומדהים, הוא מבצע החיסונים, ולצידו אינסוף הופעות של פרזנטור המגפה בנימין נתניהו שדואג להצטלם ליד המטוס שאך זה נחת בארץ עם מנות חיסון. הוא מצטלם כשהוא מקבל את החיסון, הוא מצטלם כשעוזריו מגלים מיהו המחוסן המיליון, ואפילו עם אלה שמתחסנים ונתפשים כאייטם מקדם קמפיין.

בכל פעם ראש הממשלה טורח להזכיר את השיחות האישיות שלו עם מנכ"ל פייזר בשעות לילה מאוחרות, כדי להמחיש את מידת הרעות וידידות ביניהם. הכל כדי לשווק לאזרחי ישראל תמונה אופטימית, לפיה כבר בחודש מרס המגפה תהיה מאחורינו. כמובן שהוא מבין שהחיסון לא פותר את בעיית העסקים שקרסו וכמובן לא פותר את בעיית הגרעון המעמיק והולך.

מה שכן מתנהל בסדר כמעט מופתי הוא מבצע החיסונים, ולצידו אינסוף הופעות פרזנטור המגפה נתניהו, שדואג להצטלם ליד המטוס שנחת עם מנות חיסון, כשהוא מקבל את החיסון, וכשעוזריו מגלים את המחוסן המיליון

אגב כך, כמובן שגם קופות החולים מאפשרות כניסה חופשית של כלי התקשורת למתחמי החיסונים, הרופאים והרופאות הופכים והופכים לדמויות תקשורתיות, מה שאפיין את המגפה כמעת מתחילתה. מי מהם שמעז להביע עמדה ביקורתית מוכתר באחת כמכחיש קורונה וחיסונים ומאבד באחת את מקומו בתקשורת המסורתית.

יש כאן חיבור אינטרסים שטוב לכולם, לציבור שמבקש להתחסן, לקופות החולים שמשוועות ללקוחות וניראות תקשורתית חיובית, וכמובן שלמערכת הפוליטית ובראשה ראש הממשלה. כזה שבאומנות השיווק דוחק את העובדה שיש נגדו כתבי אישום ושהוא בעצם כשל בעצירת שרשראות ההדבקה. אבל נתניהו, כאמור, יודע לצאת מכל כישלון כמנצח וכעת מנצח על תזמורת החיסונים ושואב את הקרדיט לקמפיין שלו.

אני מוכרח לציין שבנימין נתניהו בבסיסו משווק מעולה ומנהל קמפיינים מהמשובחים בעולם התקשורת הפוליטית. הוא תמיד נמצא עם המצלמות והאיפור המדוקדק, ממלא באדיקות את כל פרטי הפורמט שנועד למסגר אותו כמועמד נצחי לראשות הממשלה.

הוא יודע איך לגעת בליבם של אנשים, ולעשות זאת בצורה מדויקת שתביא אותם לסקרים ואז לקלפי כדי שיצביעו עבורו. בליכוד כבר הבינו שהמפלגה היא ביבי וביבי זה המפלגה. זה עלול להיות נזק בלתי הפיך לליכוד שהפך למפלגה של המנהיג.

הקמפיינים של ראש הממשלה מקבלים חיזוקים אינסופיים ככל שמבצע החיסונים מתקדם. הקמפיין שלו התחבר לרצון המשותף של אזרחים רבים מאוד לצאת מהמשבר וכבר הספיקו להתחסן או נמצאים כעת בדרך אל מתחמי החיסון. אזרחי ישראל מצביעים ברגליים ומגיעים אל מה שהם מזהים ובצדק כפתרון נוכחי למגפה.

כולם מבינים שניהול המגפה עד כה כשל ומה שנותר כפתח להצלה הוא מבצע החיסונים. זה בדיוק המסר המרכזי של הקמפיינים של ראש הממשלה (להוציא החלק הראשון של ניהול המגפה הכושל, האותיות הקטנות של הטיפול המרושל והפוליטי שהמיט עלינו את המגפה במלוא עוצמתה ואף את המוטציות שלה) ולכן הוא אישית עולה בסקרים.

זהו חיבור אינטרסים שטוב לכולם, לציבור שמבקש להתחסן, לקופה"ח שמשוועות ללקוחות וניראות תקשורתית חיובית, וכמובן שלמערכת הפוליטית ולראש הממשלה. נתניהו יודע לצאת מכל כישלון כמנצח, וכעת מנצח על תזמורת החיסונים

במילים אחרות, כל מה שהוא לא הצליח לעשות במשך שנה, מה שכן הצליחו לעשות בניו זילנד ואוסטרליה, למשל, לא נזקף לפי שעה לחובתו, כי מבצע החיסונים מאפיל על הכל. גם על הגרעון האדיר וגם על הכלכלה המדממת. נתניהו נותן לכולנו שיעור מדהים בתקשורת פוליטית.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.